מחמוד טאהעא

כנגד הנקבל שהיה רוקח מורשה הוגשה קובלנה  משמעתית. מהקובלנה עולה כי הנקבל, שימש בעלים ומנהל של מרפאת קאנטרי ביוטי בכפר מנדא. המדובר במרפאה שלא היתה רשומה כדין לפי תקנות בריאות העם (רישום מרפאות), תשמ"ז-1987. במסגרת ביקורת פתע שבוצעה במרפאה ביום 5.7.2024, בעקבות דיווח מבית חולים הלל יפה על אשפוז מטופלת עם סיבוכים כתוצאה מניתוח שאיבת שומן שבוצע במרפאה, התברר כי הנקבל הפעיל במרפאה כשלוש וחצי שנים ניתוחים לשאיבת שומן שבוצעו על ידי רופא ללא התמחות מוכרת בישראל. 
בזמן הביקורת התבצע ניתוח שאיבת שומן אשר במהלכו נמצאו שורה של ליקויים בכל הנוגע לסטריליות ההליך, ביצוע ההליך, תקינות הציוד, ניקוי ועיקור המיכשור, וכן נמצא כי לא היה קיים נוהל כתוב לביצוע עיקור ושטיפת המיכשור וכיו"ב. עוד לא נמצאו במרפאה רשומות רפואיות של המטופלים, תוכנה ממוחשבת או טפסים לתיעוד הרשומות הרפואיות. עוד ובנוסף במסגרת הביקורת נמצאו ממצאים נוספים הנוגעים לתרופות  ולתכשירים, כאשר חלק מהתרופות במרפאה היו פגות תוקף; השימוש בתרופות נעשה לא בצורה סטרילית; תרופות שפג תוקפן אוחסנו יחד עם תרופות המיועדות לשימוש, וזאת ללא כל הפרדה או סימון מבדל, וכן נמצא כי כל התרופות אוחסנו במקום ללא ניטור טמפרטורה וללא הפרדה נאותה, בניגוד לתנאי אחסון נאותים ובניגוד לנוהל 126 של אגף הרוקחות. 
כשבועיים לאחר בקרת הפתע, ובטרם רישום המרפאה וכאשר המרפאה אינה מורשית כדין על פי פקודת בריאות העם והתקנות מכוחה, ביום 19.7.2024, התקבל דיווח מבית חולים רמב"ם לפיו התקבלה מטופלת לחדר הלם כשהיא מורדמת  ומונשמת  ותוך כדי החייאה, וזאת לאחר שעברה שאיבת שומן במרפאה. הפעולה לא הושלמה לאור מצבה של המטופלת, כאשר לא החל ניטור של המטופלת עד לאחר השלב בו החלה לפרכס. יצוין כי עלה שהמטופלת היתה מורדמת ומונשמת בטיפול נמרץ, כאשר ימים ספורים טרם הגשת הקובלנה המתוקנת, נפטרה המטופלת. 
עוד עולה מהקובלנה המתוקנת כי ביום 21.7.24 הוצא צו סגירה למרפאה, וכי יום לאחר מכן בוצעה בקרה נוספת בתיאום עם הנקבל, כאשר באותה בקרה נמצא, בין היתר, כי למרות טענת הנקבל כי הוא רוכש תקופות מבית מסחר מדי מרקט, נמצאו במרפאה תקופות שלא נרכשו מבית מסחר זה. הצדדים הגיעו להסכמות במסגרת הודעה על הסדר טיעון. ע"פ הסדר הטיעון הובהר כי הנקבל יודה בכל סעיפי הקובלנה המתוקנת, תוך שהצדדים הסכימו על כי אמצעי המשמעת הראוי והמתאים בנסיבות העניין, הוא 18 חודשי התליית רישיונו כרוקח, שיימנו מהמועד בו פוטר מעבודתו כרוקח וחדל בפועל מלעסוק ברוקחות. ועדת המשמעת לא הסכימה לקבל את הסדר הטיעון וכי אין להסתפק ב- 18 חודשי התליה, בקבעה:
"הניסיון לטעון כי מאחר ומדובר בפעילות שבוצעה על ידי הנקבל כיזם וכאיש עסקים ולא כרוקח, יש להקל עם הנקבל בקביעת אמצעי המשמעת, אינו מקובל על הועדה וקבלת טיעון זה הינה בבחינת עצימת עיניים כאשר קיים היה תמרור אזהרה למול הנקבל בדמות ההתחייבות עליה חתם". 
הוועדה סברה שאלמלא הסדר הטיעון היה מקום להשית על הרוקח 4-5 שנות התליה, אך לבסוף החליטה כי יש להשית על הנקבל 36 חודשי התליה(ללא החלה רטרואקטיבית של רכיבים בתקופת ההתליה) .