חסן אבו סווייד

כנגד הנקבל הוגשה קובלנה בגין מעשה מגונה במרמה שביצע במטופלת. על פי המיוחס לנקבל- במסגרת תשאול רפואי קצר , השיבה נפגעת העבירה, כי חלתה בקורונה לפני כחצי שנה בקורונה. בעקבות זאת, הורה לה הנקבל לפשוט את 2 החולצות שלבשה וביצע בה בדיקה שנחזית לבדיקת האזנה לריאות.  במהלך בדיקה זו מישש את החזה באמצעות ידו האוחזת בסטטוסקופ למשך מספר שניות. בהמשך בעודה בחזייה בלבד, הורה לה לשכתב ולקום מספר פעמים כשהוא מתבונן בה. לאחר מכן התלבשה נפגעת העבירה והנאשם הורה לה לאחוז בידו בעת עריכת החיסון. נפגעת העבירה ציינה בפניו כי אין בכך צורך , אך הוא התנה את עריכת החיסון בכך ולכן נאלצה לאחוז בכף ידו בעת עריכת החיסון. בהכרעת הדין של בית הדין הצבאי נקבע כי בנסיבות העניין כשמדדיה הרפואיים של נפגעת העבירה היו תקינים וברשומה הרפואית תועד כי, היא חשה בטוב, לא היתה כל הצדקה רפואית לבצע את בדיקת ה"האזנה לריאות" לפני חיסון הטטנוס. עוד נקבע שמגע ידו של הנקבל בחזה של נפגעת העבירה לא היה מגע אגבי של מי שאוחז בסטטוסקופ. אשר לבדיקת השכיבה ישיבה, נקע שבהעדר חיבור למכשיר רפואי כל שהוא , היה בו מעשה שאין בו כל הצדקה רפואית. אף ביחס להתניית עריכת החיסון באחיזה בידו של הנקבל, לאחר שנפגעת העבירה הבהירה לנקבל כי אין צורך בכך, נקב כי זהו מעשה שנעדר כל הצדקה רפואית. בסופו של דבר נקבע שהנקבל ניצל את מעמדו ותפקידו כאח בכיר וכן את האמון שנתנה בו נפגעת העבירה לשם ביצוע מעשים בלי אופי מיני, שאין בהם כל צורך רפואי, אף על פי שהוצגו ככאלה. בית הדין הצבאי השית על הנקבל 6 חודשי מאסר אשר הוחמרו לשמונה חודשי מאסר ע"י ערכאת הערעור. 
לאחר ניתוח הענישה המקובלת וסקירת טענות הצדדים המליצה ועדת המשמעת על התליה למשך 4 חודשים שתחילתם ביום שחרור הנקבל מהכלא. המשנה למנכ"ל משרד הבריאות ד"ר ספי מנדלוביץ קבע כי יש להוסיף לתקופת ההתליה בפועל חודשיים נוספים כך שחצי שנת התליה תחל ביום שחרורו מהכלא.