ד״ר עלי טל אור

=== החלטת השופט (בדימוס) א. סטרשנוב ===
1
צו לפי סעיף 41 לפקודת הרופאים (נוסח חדש), התשל"ז, 1976
החלטה 22, 04
בפ ני:
השופט (בדימוס) אמנון סטרשנוב
בעניין שבין:
המשנה למנכ"ל משרד הבריאות הקובל
ע"י ב"כ, עו"ד יונתן ברג
לבין:
דר' עלי טל, אור הנקבל
ע"י ב"כ, עו"ד ערן קייזמן
ה ח ל ט ה
העובדות
1 . ד ר ' עלי טל, אור ה ו א רופא מורשה , מומחה ברפואת המשפחה, אשר שימש כרופא משפחה בסניף
פסגת זאב של קו פת חולים הכללית (להלן, דר' טל, אור או הנקבל .)
2 . בתאריך 7.2.17 הגיע מר א.א. בן 57 (להלן, ה מטופל ) למרפאה, כאשר הוא סובל מכאבים חזקים
בחזה וביד שמאל, דופק מהיר, הזעה וקוצר נשימה. אחות המרפאה ע רכה למטופל בדיקת א.ק.ג. ונכנסה
לחדרו של הרופא עם תוצאות הבדיקה, תוך שאמרה לנקבל מספר פעמים שמדובר במטופל הסובל
מכאבים בחזה. הנקבל זיהה ממצאים מסוימים בתרשים ה, א.ק.ג. וסימן אותם בעיגול, ולאחר מכן הנחה
את האחות לשחרר את המטופל, ואמר לה שאם יש לו כאבים, עליו לחזור למרפאה.
3 . כעבור מספר דקות נכנס לחדרו של הרופא בנו של המטופל, שהציג עצמו כפראמדיק, ואמר לו
שאביו מזיע וסובל מכא בים בחזה, וביקש שיבוא לראותו. הנקבל לא נענה לבקשה ולא פנה לבדוק את
המטופל . ילדיו של המטופל הזעיקו את מנהל המרפאה ורופא נוסף, אשר זיה ו באופן מיידי את חומרת
מצבו של המטופל, והזעיקו בדחיפות אמבולנס טיפול נמרץ למרפאה. המטופל פונה באופן דחוף לבית
החולים הדסה עין כרם, שם בוצע בו צינתור מיידי .
הקובלנה
4 . המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, דר' ספי מנדלוביץ' הגיש ביום 23.11.21 , קובלנה נגד הנקבל , בה
נטען כי בכך שלא בדק את המתלונן לאחר פניית האחות, ואף לא בדק אותו לאחר פניית בנו של המטופל ,
ואף לא התייחס לממצאים החשודים בבדיקת ה, א.ק.ג בשילוב התסמינים של המתלונן, גילה הנקבל
רשלנות חמורה במילוי תפקידו והתנהג בדרך שאינה הולמת רופא מורשה, כאמור בסעי פים 41 ( 1 ) ו, ( 3 )

2
לפקודת הרופאים [נוסח חדש], תשל" ז, 1976 . כמו, כן מנע הנקבל מהמטופל לקבל טיפול רפואי נאות
עבירה לפי סעיף 41 ( 7 ) לפקודת הרופאים בשילוב עם סעיף 5 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו, 1996 .
יצויין, כי למרות שהאירוע קרה בחדש יולי 2017 , הוגשה הקובלנה רק בחדש נ ובמבר 2021 .
דוח ועדת המשמעת
5 . בעקבות הגשת הקובלנה, מינה שר הבריאות ועדת משמעת כדי לדון בה, בהרכב: ד"ר הדר ירדני
יו"ר, פרופ' בועז עמיחי ועו"ד אריה רוטר, חברים. בפתח הדיון, הודה הנקבל במיוחס לו בכתב הקובלנה,
ואף העיד בפני הוועדה וציין כי אותו יום היה עמוס במיוחד, ו האחות הקבועה העובדת עימו לא היתה
במרפאה . עוד העיד הנקבל , בין היתר: "לא קלטתי בכל אופן שלאיש יש איזושהי בעיה קלינית
עכשווית... לא קלטתי את זה, הייתי בנתק... היה נתק בחשיבה". הנקבל הינו רופא משפחה מזה 35
שנים, עברו נקי לחלוטין, והוא עומד לצאת לגימלאות בעוד כשנה.
6 . ב"כ התביעה ציטט בפני הוועדה מספר החלטות שניתנו בעבר, דומות בנסיבות יהן , בהן הוטלו על
הנקבלים אמצעי משמעת של התליית רישיון. כך, במקרה של דר' מיכאל שיינס, אשר לא ביצע בדיקת
א.ק.ג לחולה שהתלונן על כאבים בחזה ולא הפנה אותו לבירור נוסף, נגזרו עליו שישה חדשי התליית
רישיון. כך , במקרה של דר' אברמוביץ' ודר' לויטס, אשר התרשלו בכך שלא הסתכלו בתוצאות צילום צואר
אשר בו אובחן נער בן 15 כסובל מאפוגליטיטס, ו הוא נפטר לאחר מכן. דר' אברמוביץ נדון לשישה חדשי
ההתלייה ואילו על דר' לויטס הוטל אמצעי משמעת של התליית רישיון למשך שנה אחת ( החלטה 17, 10 ,
מיום 27.3.17 ) .
למרות שציטט ענשים חמורים אלה שנגזרו בעבר , מצא התובע לנכון "להשאיר את שיקול הדעת לוועדה,
שהם בעצם יכריעו במקרה הזה" . אודה ולא אכחד, כי לא ירדתי לסוף דעתו של התובע ולא ידעתי על שום
מה ולמה הסתפק בע מדה כה מקילה ויוצאת דופן במקרה כה חמור, אשר רק בנס לא היו תוצאותיו חמורות
פי כמה.
7 . ב"כ הנקבל, עו"ד ע' קייזמן, פירט בפני הוועדה את כל הנסיבות המקי לות בפרשה שעיקרן: הודאתו של
הנקבל במיוחס לו בכתב הקובלנה, ל קיחת אחריות על מעשיו, עברו הנקי , גילו המבוגר ויצי אתו הצפוייה
לגימלאות בעוד כשנה , ובעיקר, משך הזמן שעבר מאז האירוע בשנת 2017, וביקש להסתפק באמצעי
משמעת של נזיפה.
8 . בדוח שהוציאה הוועדה מתחת ידיה ביום 15.3.22 , היא כותבת, בין היתר:
" דומה שקשה להפריז בחומרת התנהגותו של הנקבל כפי שמצטיירת מכתב הקובלנה. חלום
הבלהות של כל אדם שחש ברע, כשהסימנים המעידים המוכרים מצביעים, לכאורה על בעיה
לבבית חמורה, מתממש בדחייתו על הסף ע"י מי שמצופה להושיעו בעת מצוקתו הקשה.
ואין זו דחייה חד פעמית ורגעית אלא מעין התעקשות לא מובנת, חוזרת ונשנית, גם נוכח
ממצאים מחשידים בבדיקת ה, א.ק.ג. וגם נוכח קריאת האזעקה של אחות ושל פראמדיק...
למרבה המזל, התוצאה לא הייתה פטאלית, כפי שיכולה הייתה להיות, אבל זאת חרף
התנהלות הנקבל ולא בזכותה".
עוד מציינת הוועדה כי: "ייאמר מיד כי כל נסיבות האירוע כפי שתוארו על ידי הנקבל... אין בהן כדי
להצדיק ולו במשהו את התנהלותו הנפסדת" .
9 . לאחר שמנתה גם את כל הנסיבות המקילות של הנקבל, כפי שפורטו על ידי בא כוחו, הגיעה הוועדה
למסקנה כי: "נוכח מחדליו הלא מוסברים של הקובל בטיפול בקובלנה זו אין מ נוס במקרה זה מלהסתפק
במתן אמצעי משמעת של נזיפה בלבד". זאת, בתקווה שהנקבל : "יידע להמנע ממצבי נתק והפגנת
אטימות אנושית לא מוס ב רים שיש בהם כדי לסכן חיים" .

3
החלטה
0 1 . מדובר בפרשה זו ברשלנות רבתי בה חטא הנקבל, הן כרופא והן כבן אדם, שעה שסירב, פעם ופעמיים
ל גשת לבדוק את ה מטופל הנאנק מכאבים בחזהו , אשר אין חולק על דבר מצבו הקשה והעובדה ששיווע
לעזרה רפואית. הלא מצבו הרפואי הקשה היה לנגד עיניי כל, האחות, בנו הפראמדיק, מנהל המרפאה
ורופא נוסף שהוזעקו למקום וזיהו מיידית את מצבו, ואילו רק הנקבל לקה ב"נתק" וב " אטימות " כפי
שקבעה הוועדה, או שמא בליקוי מאורות מעורר חלחלה.
11 . מדובר ברשלנות רפואית מקצועית מהדרגה הגבוהה ביותר, כאשר אלמלא עירנותם של מנהל המרפאה
והרופא הנוסף שהגיעו למקום והזעיקו מיד אמבולנס טיפול נמרץ, שהבהילו לבית החולים שם בוצע בו
צינתור דחוף, היה האירו ע מסתיים באסון כבד.
2 1 . נוכח חומרת המקרה ו נסיבותיו , כמפורט לעיל , וביתר הרחבה בדוח ועדת המשמעת, הגעתי לכלל
מסקנה כי אמצעי המשמעת של נזיפה המומל ץ ע"י הוועדה , הינו מופרך בקולתו , אינו עומד בשום יח ס
לחומרת התנהלותו ומעשיו, או יותר נכון מחדליו, של הנקבל , ועל כן יש מקום להחמיר בענישה במקרה
יוצא דופן זה.
13 . חוששני, כי התובע, ובעקבותיו הוועדה, נתנו משקל יתר לנסיבותיו המקילות של הנקבל, ובכלל זה
לחלוף התקופה הארוכה מאז האירוע ועד היום , וזאת על חשבון האינטרס הציבורי המחייב ענישה מחמירה
ומרתיעה בגין עבירות כה ח מורות . כפי שנקבע לא אחת בפסיקה:
" "השיקול המרכזי בהליכים משמעתיים הינו השיקול של הגנה על האינטרס שיש לציבור
בשמירה על רמתו וכבודו של מקצוע הרפואה ועל אימון הציבור ברופאים. לפיכך נפסק כי
בהליכים ממין זה השיקול המרכזי שעל הגורם המחליט לשוות לנגד עיניו הוא א ינטרס
הציבור, ואילו השיקולים הספציפיים הנוגעים לעבריין המשמעת העומד בפניו, הם עניין
משני שיש לשקלו, אם בכלל" (ע"א 10979/04 דר' ליביו לאור נ. שר הבריאות, פ"ד נט( 6 )
.) 357
4 1 . יצוין ויודגש, כי הוועדה עצמה מבקרת קשות את התנהלותו של הנקבל במלים חריפות כגון : " ק שה
להפריז בחומרת התנהגותו של הנקבל ;" הוא גילה " התעקשות לא מובנת ;" " התנהלותו הנפסדת ;"
בתקווה שבעתיד " יידע להימנע ממצבי נתק והפגנת אטימות אנושית ..." וכיו"ב. חוששני, כי קיים פער
לוגי עמוק בין הקביעות החמורות והמוצדקות של הוועדה הנכבדה בממצאיה ובמסקנותיה, כמפ ורט בדוח,
לבין התוצאה העונשית המקילה עד מאד , עליה היא ממליצה בפניי.
5 1 . ויודגש, כי אלמלא הנסיבות המקילות של הנקבל בפרשה זו, ובעיקר חלוף תקופה ארוכה של כ ארבע
שנים מאז האירוע ועד להגשת הקובלנה, לא הייתי מהסס מלהחמיר עוד יותר בענשו, מכפי שהנני עומד
לעשות.
סוף דבר, הנני מטיל על הנקבל, דר' עלי טל, אור , אמצעי משמעת של התליית רישיון לתקופה של חמישה
( 5 ) חדשים, שתחילתם ביום 1.5.22 .
6 1 . בשולי ההחלטה, הנני ממליץ בפני מנכ"ל משרד הבריאות לבדוק הכיצ ד הוגשה הקובלנה, נשוא תיק
זה בגין ארוע משנת 2017 , רק בחודש נובמבר 1 202, כעבור למעלה מארבע שנים, ולהפיק את הלקחים
המתבקשים משיהוי זה. למרבה הצער, אין זה המקרה היחיד בו חולפת תקופה ארוכה מיום האירוע ועד
להגש ת הקובלנה ולפתיחת ההליך המשמעתי, ויש לתת את הדעת על תופעה בלתי רצוייה זו.

4
ניתן היום , 29.3.22 , כ ו אדר ב' תשפ"ב .
המזכירות תעביר לצדדים העתק החלטה זו , כמקובל .
---------- ------------------------
אמנון סטרשנוב, שופט (בדימוס )

=== המלצת ועדת המשמעת ===
בד"מ 21, 11, 7 ה משנה למנכ"ל משרד הבריאות נ' דר' עלי טל, אור
______________________________________________________________ ______
מדינת ישראל
בתי הדין למשמעת, משרד הבריאות בירושלים
תיק בד"מ 21, 11, 7
ו ועד ה לפי סעיף 44 (א) לפקודת הרופאים [נוסח חדש], תשל"ז, 1976
בפני:
דר' הדר ירדני, יושב ראש, נציג ת המנהל הכללי
פרופ' בועז עמיחי, נציג הסתדרות הרופאים
עו"ד אריה רוטר, נציג היועץ המשפטי לממשלה
הקובל :
ה מנהל הכללי של משרד הבריאות
ע"י ב"כ עו"ד יונתן ברג
נ ג ד
הנקבל :
ד " ר עלי טל, אור
ע"י ב"כ עו"ד ערן קייזמן
דין וחשבון [ בהתאם לסעיף 44 (ה) לפקודה]
רקע
1 . מותב זה התמנה ( ביום 21 22/12/ ) על ידי כב' שר הבריאות לדון בטענותיו של הנקבל נוכח
כתב קובלנה שהוגש נגדו ( ביום 23/11/21 ) על ידי הקובל . על פי כתב הקובלנה , הנקבל
הינו רופא מורשה , מומחה ברפואת משפחה ששימש במועד הרלוונטי כרופא משפחה
בקופת חולים כללית בשכונת פסגת זאב בירושלים . על פי הנטען , הגיע ה מתלונן ביום
1

7/7/17 למרפאה לאחר שסבל מכאבים חזקים בחזה וביד שמאל , חיוורו ן , דופק מהיר,
הזעה וקוצר נשימה. עם הגיעו למרפאה הכניסה אותו אחות המרפאה , שזיהתה את
מצוקתו , להשגחה וביצוע בדיקת א.ק.ג. ; האחות נכנסה לחדרו של הנקבל בעת שטיפל
בחולה אחר , וביקשה ממנו שיעיין בתרשים הבדיקה . האחות אמרה לנקבל כמה פעמים
שמדובר במטופל עם כאבים ב חזה אשר נמצא בחדרה. הנקבל זיהה ממצאים מסויימים
בתרשים הבדיקה וסימן אותם בעיגול . למרות ממצאים אלה הנחה הנקבל את האחות
לשחרר את המתלונן ואמר לה למסור לו כי ".. ... במידה שיש כאבים יש לחזור למרפאה " ;
האחות חזרה ואמרה לנקבל כי יש למתלונן כאבים ורשמה ברשומה הרפואית כי הנקבל
"...ראה את ה, א.ק.ג. הוא אמר בסדר ". לאחר מספר דקות נכנס לחדרו של הנקבל בנו של
המתלונן שהציג עצמו כפרמדיק והסביר כי אביו מזיע וסובל מכאבים בחזה וביקש שיבוא
לראותו. הנקבל לא נענה לבקשה. עוד מתואר בקובלנה כי ילדיו של המת ל ונן הזעיק ו את
מנהל המרפאה , ו כן הוזעק רופא נוסף. אלו זיהו באופן מיידי את חומרת מצבו של המתלונן ,
הזעיקו אמבולנס טיפול נמרץ והמתלונן פונה לבית החולים שם בוצע לו צנתור דחוף .
2 . נוכח הנטען, בדגש על אי בדיקת המתלונן לאחר פניית האחות וכן פניית בנו, ו אי
התייחסות לממצאים החשודים של בדיקת ה, א.ק.ג . בשילוב עם התסמינים שתוארו -
יוחסו לנקבל רשלנות חמורה ו התנהגות שאינה הולמת רופא מורשה, בהתאם לסעיפים
41 ( 1 ) ו, 41 ( 3 ) לפקודה ; וכן מניעת קבלת טיפול רפואי נאות בהתאם לסעיף 41 ( 7 ) לפקודה
בשילוב עם סעיף 5 לחוק זכויות החולה . לפיכך נתבק ש כב' השר להפעיל את סמכויותיו
בהתאם לפקודה , ולמנות ועדה לפי סעיף 44 (א) לפקודה על מנת שתמליץ בעניין אמצעי
המשמעת המתאים . זהו ההליך שלפנינו .
ההליך, עמדות הצדדים
3 . ביום 23/2/22 התכנסה הוועדה דנן כמצוות החוק על מנת לשמוע את טענות הנקבל. מיד
בתחילת הדיון הודיע בא כוחו בשמו , וכן שמענו זאת גם ישירות מפי הנקבל , כי הוא מודה
בכל הנטען כלפיו בכתב הקובלנה ללא כל סייג , הן בהיבט העובדתי והן בהיבט המשפטי
(עמ' 2, 3 .) ההודאה נרשמה והצדדים עברו להצגת טיעוניהם לעניין אמצעי המשמעת
המתאים .
4 . ב"כ הקובל פרש בפני הוועדה באריכות את המסגרת הנורמטיבית של האירוע וכן את
צדדיו לחומר א ולקולא. לעניין חומרת המקרה הפנה ב"כ הקובל לנסיבות המתוארות
2

בכתב הקובלנה המדברות בעד עצמן ; לעניין השיקולים לקולא, בהגינותו כי רבה האריך
בכך, ציין את הנקודות הבאות: חלוף הזמן שבין מועד האירוע למועד נקיטת ההליך
המשמעתי; ההודאה ולקיחת האחריות מצד הנקבל ; העובדה כי מדובר בבעל עבר נקי
לאחר עשרות שנים של עבודה ובמעידה חד פעמית ; ובתוצאת האירוע שלמרבה המזל לא
הסתיימה באופן פטאלי כפי שיכולה היית ה להס תיים ( עמ' 10, 8 ) . לעניין אמצעי
המשמעת המתאים הפנה ב"כ הקובל למספר אסמכתאות תוך ציון שאין הן הולמות
במדוייק את נסיבות המקרה דנן. בסופו של טיעון , הזמין ב"כ הקובל את הוועדה לאזן בין
השיקולים השונים, להפעיל שיקול דעת ובהתאם לכך להציע את אמצעי המשמעת הראו י
(עמ' 16, 15 ) .
5 . בטרם סיכום ה טיעוני ם מטעמו עלה הנקבל לדוכן העדים ומסר את גרסתו באשר
לנסיבות המקרה תוך הדגשה כי הוא עושה זאת בלי לחרוג מ מסגרת הודאתו המלאה
כאמור (עמ' 21, 17 ) . הוא ציין, נזכיר זאת אך בתמצית, כי הינו רופא משפחה מורשה מזה
כ, 35 שנים , נמצא שנה לפני פרישה לגימלה ; בשנה שבה אירע האירוע ( 2017 ) הייתה
המרפאה, שאחראית בשגרה על כ, 10,000 מטופלים, נתונה בחוסר של רופא , מה שהטיל
עומס עצום על שאר הרופאים , כשעיקרו נפל על כתפיו ; ביום האירוע נעדרה האחות
הקבועה עימה נהג לעבוד ובמקומה שירתה אחות מחליפ ה; אותו יום היה עמוס במיוחד;
בעת האירוע טיפל בחדרו בזוג " שהיה קשה לטפל בו " ; לעניין התנהלותו המתוארת
באירוע הוא מציין כי לקה ב, " נתק " סבר שמדובר במקרה שגרתי שבו מבקשים את
אישורו לקראת ניתוח וכד'; ".... לא קלטתי בכל אופן שלאיש יש איזושהי בעיה קלינית
עכשווית .. .."; " .. לא קלטתי את זה , הייתי בנתק.. ;" "...לא קישרתי בין ה, EKG של
האחות לבין הפראמדיק.. ". (עמ' 23 ) ; "....היה נתק בחשיבה. ". (עמ' 24 ) ; לדבריו, אילו
האח י ות הקבוע ות הי ו ב תפקיד באותו יום " ...היו תופסות אותי פשוט בכוח ... " (עמ' 21 ) ;
לעניין מעורבות בנו של המתלונן " ....התפלאתי כי ה ו א אמר שהוא פרמדיק אז שאלתי
אותו אז למה לא קראת ישר למד"א מה אתה צריך אותי ...." (עמ' 25 ;) הנקבל הודה
בטעותו וכן בכך שנוכח זאת תוצאה פטאלית יכלה לקרות ( עמ' 26 .) בחינת התדפיס העלתה
לדבריו שיש משהו לא תקין בלב והוא חיפש תדפיס קודם על מנת לעשות השוואה אך לא
מצא כזה ( עמ' 28 ); מכל מקום הוא לא חשב שמדובר במקרה חירום (עמ' 29 .)
6 . ב"כ הנקבל סיכם את עמדתו לעניין אמצעי המשמעת המתאים תוך הדגשת חלוף הזמן ,
ההודאה ונטילת האחריות והנסיבות המיוחדות כפי שתוארו . הוא ביקש לאבחן בין
3

המקרים שהוצגו באסמכתאות שהגיש ב"כ הקובל לבין המקרה דנן. כיון שכך, אמצעי
המשמעת הראוי לדבריו הינו של נזיפה .
דיון
7 . דומה שקשה להפריז בחומר ת התנהלותו של ה נקבל כפי ש מצטיירת מכתב הקובלנה .
חלום הבלהות של כל אדם שחש ברע , כשהסימנים המעידים המוכרים מצביעים לכאורה
על בעיה לבבית חמורה, מתממש בדחייתו על הסף על ידי מי ש מצופה להושיעו ב עת
מצוקתו הקשה. ואין זו דחייה חד פעמית ורגעית אלא מעין התעקשות לא מובנת , חוזרת
ונשנית , גם נוכח ממצאים מחשידים בבדיקת ה, EKG וגם נוכח קריאת אזעקה של
אחות ושל פראמדיק שמצויים בתחום המקצועי ולד עתם היית ה צריכה להיות בעינ י ו של
הנקבל משמעות חשובה . למרבה המזל התוצאה לא הייתה פטאלית , כפי שיכ ו לה הייתה
חלילה להיות , אבל זאת חרף התנהלות הנקבל ולא בזכותה.
8 . ייאמר מיד כי כל נסיבות האירוע כפי שתוארו על ידי הנקבל, ואין אנו מפקפקים בתיאור
זה, אין בהן כדי להצדיק ולו במשהו את התנהלותו הנפסדת. עומס עבודה , ר י בוי
מטופלים , צוות מלווה לא קבוע, הקדשת תשומת לב למטופלים אחרים, כל אלה הינם ,
למרבה הצער , בגדר לחם חוקו היום יומי של רופא משפחה בישראל. בהתעלמות מאותות
האזעקה שצוינו היה לא רק משום כשל מקצועי מובהק אלא גם אטימות אנושית לא מובנת
או למצער סדר עדיפויות לקוי שעלול היה להוביל לתוצאה אסונית . יש לתמוה על
התנהלות הנקבל במיוחד לאור דבריו בפנינו כי נוכח הבעיה שזיהה בתדפיס הוא חיפש
תדפיס של בדיקה קוד מת לשם השוואה אך לא מצא ; וכן על הלך הרוח בו היה מצוי
שהביא אותו לתמוה על בנו של המתלונן על כך שלא הזעיק מד"א בעצמו .
9 . לזכותו של הנקבל ניתן לציין רק את העובדה שמיד בסמוך לאירוע, כ ך שמענו מבא כוחו
(עמ' 36 ) והדבר לא נסתר, הוא הודה בהתנהלותו הלקוייה ולקח עליה אחריות אישית
מלאה . בהתחשב בוותק שלו ובעברו הנקי יש לעובדה זו משמעות חיובית רבה שיכולה
ל העניק גם אמינות להסבריו בדבר המצב הנפשי של " נתק " בו היה שרוי ומנע ממנו
לקלוט את חומרת האירוע ; משמע, שמדובר במעין " ליקוי מאורות " בהתנהגות שאינה
מאפיינת אותו בהיותה חד פעמית וחריגה .
10 . בנסיבות אלה מהו אמצעי המשמעת ה מתאים ? בטרם ניגש להמלצה בעניין ז ה יש להזכיר
מושכלות ראשונות בדבר תכליתם של הליכי המשמעת בהקשרם של בעלי המקצועות
4

השונים ו מקצוע הרפואה בכללם . בשיא התמציתיות ניתן ל סכם את התכליות הללו
ב שלוש אלה : להטביע בנקבל המסויים את משמעות מעשהו או מחדלו באופן שיפגע בו
ישירות כ מעין עונש בגין העבירה שעבר ; להודיע ולפרסם זאת ב ציבור הרחב, הן של
הנזקקים לשירותיו והן לחבריו למקצוע, כמרכיב הרתעתי ו תודעתי שיש בו כדי להגביר
או לשמר את האימון במערכת המקצועית הרלוונטית ; לקבוע נורמות התנהגות שיסמנו
, כצופ ות פני עתיד, את הציפייה של הקהילה המקצועית מחבריה על מנת לטייב ולשפר
את העשייה המקצועית .
11 . עוד ראוי להזכיר כהקדמה להמלצה את העובדה הידועה שמגוון אמצעי המשמעת
שמעמידה פקודת הרופאים לרשות השר , הינו מוגבל וחסר. סעיף 41 רישא מסמיך את
השר ( או מטעמו) לקבוע בצו ארבעה אמצעי אלה ואותם בלבד: ל בטל רשיון , להתלות ו
לתקופה קצובה, ליתן נזיפה או ליתן התראה . אין בחוק הכתוב אפשרות של התלייה על
תנאי כפי שמקובל ברוב הסדרי המשמעת של בעלי מקצוע אחרים . עניין זה ראוי להסדרה
בחוק אך מכל מקום במצב הקיים מגוון האמצעים המתאימים הינו כאמור מוגבל ולא נותן
מענה לסיטואציות מורכבות מסויימות.
12 . הנקבל דנן הודה ולקח אחריות למעשיו מיד בסמוך לקרות האירוע. הדבר קרה לפני כ, 5
שנים ( שנת 2017 . ) כתב הקובלנה הוגש נגדו רק בחודש נובמבר האחרון . בכל אותה תקופה
המשיך הנקבל לעבוד במקצועו, ככל הנראה כראוי וללא רבב, כשהקובלנה מרחפת מעל
ל ראשו . יש בכך לכאורה משום עינוי דין קשה כלפיו מחד גיסא, ו הזנחה מדאיגה של טיפול
מערכתי באירוע חמור , מאידך גיסא. מצופה היה לקבל מאת הקובל הסבר לפער הבלתי
מובן הזה של הזמנים . הסבר כזה לא ניתן . ב"כ הקובל הודה בהגינות כי אין בפיו הסבר
מניח את הדעת לכך ( עמ' 8 ) . לכאורה מדובר ב תקלה שצריכה הייתה להיבדק. לא שמענו
שהדבר נעשה. קשה להלום שמערכת ציבורית בעלת תרבות ארגונית סבירה מתעלמת
מאירוע כזה. התעלמות כזו יכולה להעלות שאלות קשות של ביקורת ובקרה וכן של היעדר
שוויון אפשרי בטיפול כלפי נקבלים שונים . לא נאריך בתמיהות הללו אלא במידה
שעשוייה להיות להן השפעה על ההמלצה בדבר אמצעי המשמעת במקרה הקונקרטי
שבפנינו .
13 . הנקבל שבפנינו משמש כרופא משפחה מזה עש רות שנים . בהיעדר ראיה להפ ּו ך יש להניח
כי עשה זאת ב נ אמנות וללא כל רבב עד למקרה נושא הדיון . נותרה לו שנה עד לפרישתו
ל גימלה . אילו טופל משמעתית בסמוך למועד האירוע היה מקום לשקול המלצה ל ה תלות
5

את רשיונו בפועל לתקופה מסויימת בנוסף למתן נזיפה . היה בכך כדי לתת ביטוי הולם -
מעשי והצהרתי, לחומרת מחדליו ו דרך התנהלותו ולשדר את רף ההתנהגות ה ראוי כפי
שהמערכת מצפה מחבריה . השאלה אם במצב שנוצר יש טעם כעת בהליכה בדרך זו .
התשובה לשאלה זו צריכה להיות לדעתנו שלילית. התליית רישיונו של הנקבל בעת הז ו -
חמש שנים לאחר האירוע ושנה לפני צאתו לגימלה, עשויה להחמיץ את תכלית הענישה
המשמעתית מחד גיסא , ולגרום לפגיעה לא מידתית בנקבל מאידך גיסא. נוכח מחדליו
הלא מוסברים של הקובל בטיפול בקובלנה זו אין מנוס במקרה זה מלהסתפק במתן אמצעי
משמעת של נזיפה בלבד. יש לנו יסוד להניח על סמך מה ששמענו ,כי הנקבל למד את לקחו
וגם אם ימשיך לעבוד במקצוע הרפואה לאחר צאתו לגימלה יידע להימנע ממצבי נתק
והפגנת אטימות אנושית לא מוסברים שיש בהם כדי לסכן חיים . ברי כי במובן ה הרתעתי
ו הנורמטיבי, דרך הטיפול בקובלנה זו החמ יץ את העיקר ועל כך אין אלא להצטער.
המלצה
14 . להטיל על הנקבל אמצעי משמעת של נזיפה .
ניתן היום 15/3/22 ,בהיעדר הצדדים .
המזכירות תעביר את הדו"ח לשר או למי שמונה מטעמו , כמקובל.
....................................................... ..........................................................
דר' הדר ירדני , יושבת ראש, נציגת המנהל הכללי פרופ' בועז עמיחי, נציג הסתדרות הרופאים
................................................................................
עו"ד אריה רוטר, נציג היועץ המשפטי לממשלה
.
6

7