ד״ר אמיר חמוד

=== החלטת השופט (בדימוס) א. סטרשנוב ===
1
צו לפי סעיף 1 4 לפקודת ה רופאי ם (נוסח חדש), התשל" ז, 7 197
החלטה 23, 05
בפני:
השופ ט (בדימוס) אמנון סטרשנוב
בעניין שבין:
המשנה למנכ"ל משרד הבריאות הקובל
ע"י ב"כ, עו"ד יונתן ברג
לבין:
דר' אמיר חמוד הנקבל
ע"י ב"כ, עו" ד ערן קייזמן
ה ח ל ט ה
העוב דות
1 . ד ר' אמיר חמוד (ל הל ן, ד ר' חמוד או הנקבל ,) הוא רופא מורשה אשר הועסק בתפקיד רופא
במחלקה הפנימית במ רכז הרפואי לגליל בנהריה. המתלוננת ה.ח. מועסקת במרכז הר פואי בתפקיד
מזכירה רפואית (להלן, ה מתלוננת ) . בהזדמנויות שונות , במהלך שנת 2019 , נהג הנקבל להתבטא
כלפי המתלוננת בהת ייחסות מב זה ומשפילה, תוך השמעת הערות בעלי גוון מיני .
2 . בין היתר השמיע הנקבל כלפי המתלוננת את ההערות הבאות: "איך בעלך נותן לך לצאת מהבית ככה
עם המכנסיים האל ו? ;" " מה זה השיער הזה, כאילו התח שמלת"; "למה את לא עירומה היום?" .
בהזדמנות אחרת אמר הנקבל למתלוננת: "מנהל המחלקה ביקש שאשב איתך על מדעי היסוד,
מבחינתי את יכולה לשבת לי על הזין" . באירוע נוסף, כאשר הנקבל הבחין שהמתלוננת נכנסת
לשירותים, פנה אליה ואמר: "אפשר להצטרף?".
3 . בגין התנהגותו זו, הוע מד הנקבל לדין משמעתי בפני ביה"ד המשמעתי של עובדי המדינה, ולאחר
שהורשע בדין, הוטלו עליו עונשים של נזיפה חמורה ופסילה לשירות המדינה במשך שנה אחת.
הקובלנה
4 . ביום 14.8.22 הוגשה נגד הנקבל קובלנה לוועדת המשמ עת של משרד הבריאות . עפ"י כתב
הקובלנה , התנהגותו של הנקבל עולה כדי עביר ות פלילי ות של הטרדה מינית, ובכך הוא גילה
התנהגות שאינה הולמת רופא מורשה, כאמור בסעיפים 41 ( 1 ) לפקודת הרופאי ם [נוסח חדש],
התשל"ז, 1977 .

2
דו"ח ועדת המשמעת
5 . בעקבות הגשת הקובלנה, מינה שר הבריאות ועדה לדון בה, בהרכב ד ר' איריס לייטרסדורף, יו"ר,
דר' יעל אוריון ועו"ד אריה רוטר, חב רים . הנקבל הו דה במיוחס לו בכתב הקובלנה, הביע חרטה על
התנהגותו טען כי הפנים את הלקחים מהאירוע. בטיעון לעונש, דרש ב"כ הקובל להטיל על הנקבל אמצעי
משמע ת של התליית רישיון לתקופה של חודש אחד , בע וד ב"כ הנקבל ביקש להסתפק בהטלת אמצעי
משמעת של נזיפה.
6 . בדוח שהגישה ביום .23 19.4 , נחלקו דעות חברי הוועדה באשר לא מצעי המשמעת שיש לה טי ל על
הנקבל. חבר הוועדה, עו"ד אריה רוטר, סבר כי ניתן להתחשב לקולה ב ה ודאתו של הנקבל באשמה, הבעת
חרטתו על התנהגותו, העובדה שנ ענש כבר ע"י ביה"ד המשמעתי של עובדי המדינה , וכן נוכח עמד ת
התביעה להטיל עליו התליית רישיון לחודש אחד בלבד . לפיכך הוא ס בור כי ניתן להתלות את רישיונו של
הנקבל למשך חודשיים ( 2 .)
עוד ממליץ עו"ד רוטר להטיל על הנקבל " בנוס ף לעונ ש ההתלייה כאמור, יש לדעתי להטיל על הנקבל
גם עונש נזיפה " וזאת בדרך של פרשנות, ו על אף לשונו של סעיף 41 לפקודת הרופאים, הקובע כי ניתן
להטיל רק אמצעי מ שמ עת אחד.
7 . יו"ר הוועדה, דר' איריס לייט רסדורף סבורה , כי ע ל אף הנסיבות המקילות בפרשה זו, לרבות העמדתו
לדין של הנקבל בביה"ד המשמעתי של עובדי המדינה וכן עמדת התביעה להסתפק בחודש אחד של
התלייה לבד, אין מנוס מלהחמיר בדינו של הנקבל , ו לה טיל עליו "עונש משמעותי ומרתיע". לפיכך,
ממל יצה יו"ר הוועדה לה תלות את רישיונו ש ל הנקבל למשך שישה חדשים. חברת הוועדה , דר' יעל
אוריון, מצטרפת להמלצתה של יו"ר הוועדה.
8 . סוף דבר, ממליצה הוועדה, בדעת רוב , להתלות את רישיונו ש ל הנקבל למשך שישה חדשים, בעוד
דעת המיעוט גור סת שניתן להסתפק בהתליית הרישיון למשך חודשיים בלבד. בנוסף, ממליצה הוועדה, פה
אח ד, להטיל על הנקבל אמצעי משמעת של נזיפה.
החלטה
9 . לאחר שבחנתי בכובד ראש את נסיבות המקרה דנן, ונתתי ד עתי לחוות הדעת המנוגדות של חברי
ה וועדה הנכבדה, הגעתי לכלל מסקנה כי אמצעי המ שמעת ה מומלץ ע"י רוב חברי הוועדה הינו חמור
מדיי, הן ביחס לנסיבות המקרה דנן, והן נוכח מקרים דומים אשר נדונו בעבר. עם כל הכבוד למשנתה
הסדורה והי סודית של יו" ר הוועדה , הנני סבור כי א ין מקום למצות את הדין עם הנקבל ולשלול את
רישיונו לתקופה כה ארוכה של שישה חודשים .
10 . מבלי להמעיט בחומרת דבריו המשפילים של הנקבל כלפי המתלוננת, יש לצי י ן כי מדובר
בהתבטאויות בלבד, חמורות ונלוזות ככל שהיו, אשר אינן נמצאות ברובד העליון של עבירות מין, בכלל
ועבירות שעניינן הטרדה מינית , בפרט. כמו כן סבורני, כי דעת הרוב לא נתנה משקל הולם לנ סיבות
המקילות בפרשה עגומה זו שעיקרן : הודאתו של הנקבל ב אמירות שיוח סו לו והבעת חרטתו עליהן;
העובדה שנדון על התנהגותו גם ב פני ביה"ד למשמעת של עובדי המדינה, והעונש ים שנגזרו עליו שם ; וכן
עמדת התביעה להטיל עליו חודש אחד של התליית רישיון בלבד , כאשר ככלל, אין מקום להחמיר בדינו
של נקבל או נאשם מעבר לדרישת התביעה.
אשר על כן, החלטתי ל הלך בדרך הביניים, ולהטיל על הנקבל א מצע י משמעת של התליית רישי ו ן לתקופה
של שלושה ( 3 ) חדשים.

3
11 . המלצת הוועדה הנכבדה להטיל על הנקבל, בנוסף לעונש ההתלייה, גם נזיפה , איננה מקובלת עליי,
כל ל ועיקר , שכן היא עומדת בני גוד מפורש ללשון סעיף 1 4 לפקודת הרופאים, כמו גם בניגוד
להחלטותיי בעבר .
ב ה תאם לסעיף 41 לפקודת הרופאים ניתן להטיל על הנקבל אמצעי משמעת אחד בלבד , שכן לשון הסעיף
מדבר על אמצעי משמעת כזה או אחר. וכבר פסקתי בעבר כי המונח "א ו" במשמעותו לחלופי ן , ולא
במצטבר, ועל כן אין להטיל שני אמצעי משמעת בעת ובעונה אחת ( ראה החלטה 22, 03 , דר' אלנה
פולוחין , מי ום 13.3.22 .) גם לגופו של עניין, לא ירדתי לסוף דעתה של הוועדה , בדבר ה צורך להטיל על
הנקבל, בנוסף לעונש החמור של התליית רישיון, גם אמצע י משמעת קל בהרבה של נזי פ ה.
12 . סוף דבר , הנני מט יל על הנקבל, דר' אמיר חמוד, אמצעי משמע ת של התליית רישיון מלעסוק
ברפואה למשך של ושה ( 3 ) חודשים, שמניינם מיום 21.5.23 . אמצעי המשמעת של נזיפה, מבוטל בזאת.
נית נה היום 23.4.23 , ב' אייר ת שפ"ג .
יש להפיץ החלטה זו לצדדים, כמ קו בל.
---------- ------- -----------------
אמנון סטרשנוב, שופט (בדימוס )

=== המלצת ועדה ===
בד"מ 2/8/22 המשנה למנכ"ל משרד הבריאות נ' דר'
אמיר חמוד
______________________________________________________________
______
מדינת ישראל
בתי הדין למשמעת, משרד הבריאות בירושלים
תיק : בד"מ
2/8/22
ו ו עד ה לפי סעיף 44 (א) לפקודת הרופאים [נוסח חדש], תשל"ז, 1976
ד " ר איריס לייטרסדורף, יושבת ראש, נציג ת המנהל הכללי
ד " ר יעל אוריון, נציגת הסתדרות הרופאים
עו"ד אריה רוטר, נציג היועצת המשפטית לממשלה
הקובל :
המשנה למנהל הכללי משרד הבריאות
ע"י ב"כ עו"ד יונתן ברג ואח'
, נ ג ד -
הנקבל :
דר' אמיר חמוד
ע"י ב"כ עו"ד ערן קייזמן ואח'
דין וחשבון
1

( הערת פתיחה : נוכח אי הסכמה שנתגלעה בין חברי הועדה באשר ל המלצה על
אמצעי המשמעת הראוי במקרה זה , וכן באופן ניסוח הטעמים לכך , תובאנה חוות
הדעת שלהלן בנפרד ) .
אריה רוטר, עו"ד, נציג היועצת המשפטית לממשלה
רקע והליכים
1 . על סמך כתב מינוי שקיבלנו מאת כב' שר הבריאות ( 31/8/22 ) נתכנס נ ו לדון
בקובלנה שהוגשה מטעמו בעניינו של ה נקבל ( 14/8/22 ) ; על פי כתב
הקובלנה, בתמצית ההכרחית, ב ין ה שנים 2014 עד 2020 הועסק הנקבל ,
כבן 35 כיום , בתפקיד רופא במחלקה פנימית במרכז הרפואי לגליל בנהריה .
עובדת פלונית הועסקה שם בתפקיד מזכירה רפואית באותה מחלקה .
ב מהלך שנת 2019 במשך כ חצי שנה התבטא הנקבל כלפי פלונית במספר
הזדמנויות בהתייחסות מבזה ומשפילה ביחס למינה ולמיניותה . על פי הנטען
, במועדים שונים , הסתכל הנקבל על גופה של פלונית והעיר הערות בנוגע
לגופה ולבושה " :כך , איך בעלך נותן לך לצאת מהבית ככה עם המכנסיים
האלו? " ;" מה זה השיער הזה? כאילו התחשמלת " ;" מה זה האיפור המוגזם
הזה? כאילו את יוצאת למועדון " ;" למה את לא ערומה היום? ." בתגובה,
שאלה פלונית את הנקבל מדוע הוא מתבטא כך כלפיה בצורה כזאת, ואמרה לו
שהוא לא צריך להסתכל עליה ושיתעסק בעניינים של ו . במועד אחר , פלונית
ישבה במשרדה מול המחשב . הנקבל נכנס למשרד, עמד בסמוך לה ואמר לה:
" מנהל המחלקה ביקש שאשב אתך על מדעי היסוד, אבל מבחינתי את יכולה
לשבת לי על הזין " ; פלונית השיבה ל נקבל " מבחינתי אתה יכול לשבת
לבעלי על הזין וזו פעם אחרונה שאתה מדבר אליי ככה " ; במהלך חודש
2

אוגוסט 2019 פגש הנקבל את פלונית במסדרון ה מחלקה ואמר לה " חבל
שהחצאית שלך לא קצרה יותר ." ב הזדמנות אחרת , כאשר הנקבל הבחין
ש פלונית נכנסת לשירותים, אמר לה " אפשר להצטרף ?"
2 . הקובל טוען כי מעשיו הנ"ל של הנקבל מהווים עבירות של הטרדה מינית לפי
סעיפים 3 ( א () 4 ) ו, 3 ( א ( ) 5 ) בצירוף סעיף 4 ל, חוק למניעת הטרדה
מינית, תשנ"ח, 1988 . במעשים אלו גילה הנקבל התנהגות שאינה הולמת
רופא, סעיף 41 ( 1 ) ל, פקודת הרופאים, תשל"ז, 1976 .
3 . בדיון שקיימנו במעמד הצדדים ( 13/11/22 ) כפר הנקבל בעובדות כתב
הקו ב לנה ונטענו מטעמו טענות מקדמיות; בהמשך חזר בו הנקבל מהכפירה
ו הצדדים הודיעו ( 24/11/22 ) כי הנקבל מודה בעובדות הקובלנה ובעבירות
הנגזרות מהן וכי בישיבת הוועדה הסמוכה ידרוש הקובל להטיל על הנקבל
עונש של התליית רישיון למשך חודש ימים ואילו הנקבל , מנגד, יבקש להטיל
עליו עונש של נזיפה .
4 . בדיון נוסף שקיימנו ( 8/2/23 ) ונוכח הצהרות הצדדים , קבענו כי ניתן לראות
בקובלנה כאילו הוכחה עובדתית ומשפטית . הודענו לצדדים, את המובן מאליו
, כי המותב אינו כבול למתח הענישה שהוצע בהסכמתם וכי אנחנו רואים את
עצמנו חופשיים ל המליץ על אמצעי משמעת הולם לפי שיקול דעתנו .
5 . בהמשך עלה הנקבל על דוכן העדים ו נשא את דבריו: ל פיהם לאחר סיום
לימודיו באיטליה הוא עשה התמחות ברפואה פנימית בבית החולים גליל מערבי
בנהריה, ס י ים תת התמחות ( הכוונה ל" התמחות, על " ) ברפואה דחופה בבית
החולים ב עפולה , ועתיד לקבל בקרוב תואר ברפואה דחופה . בעת האירועים
נשוא הקובלנה הוא היה לקראת סיום ההתמחות . את התנהגותו הפסולה הוא
מסביר בביטחון עצמי מופרז נוכח מעמדו הבכיר ובכישלון אישי . נוכח האירועים
3

הנזכרים הוא הפיק וה פ נ ים את הלקחים המתבקשים ; מאז הוא התבגר,
התקדם מקצועית , התחתן , נולד לו בן , והתנהלותו האישית מאז השתנתה
לחלוטין . הוא מבין את הפסול שבהתנהגותו ומשלם עליה מחיר בעונש שהוטל
עליו בבית הדין למשמעת של שירות המדינה ובכתם שהוטבע בו .
6 . באי כוח הצדדים, זה בכה וזה בכה, תמכו בעמדותיהם כפי שהציגו בהסדר
" טווח הענישה " עליו ה ו סכ ם . ב"כ הקובל עמד על תכליות הדין המשמעתי
בהרתעה ושמירה על אימון הציבור במקצוע הרפואה ; על חומרת מעשיו של
הנקבל בהתנהלות פוגענית כלפי גופה של איש ה עם אמירות מיניות ולאורך
זמן . מאידך גיסא הזכיר לקולא את הבעת החרטה מצידו, את " חסכון " ההליך
השיפוטי על המשמעויות הנגזרות מכך ואת העמידה של הענישה המוצעת
במתחם הענישה המקובל . ב"כ הנקבל עמד על הענישה המוקדמת במסגרת
ההליך המשמעתי שהתקיים בנציבות שירות המדינה ; על הכתם שהוטבע
במצחו של הנקבל והמגבלות ש ז ה יטיל עליו בהמשך דרכו המקצועית בשירו ת
המדינה . גם הוא תמך את עמדתו בפסיקה של ערכאות שיפוטיות .
דיון והמלצה
7 . קשה להפריז בחומר ת התנהגותו הפסולה של הנקבל . התבטאויותיו המילוליות
הגסות , תוך רמיזות מיניות בוטות ופוגעניות , חוזרות ונשנות תוך התמקדות
כלפי גופה של פלונית , וזאת אגב ניצול יחסי העבודה ביניהם , ראויים לכל
גינוי . אין מדובר באירוע חד פעמי אלא במסכת של אמירות, שמתפרסת על פני
תקופה ממושכת בת כ חצי שנה ; הנקבל המשיך והתמיד באמירותיו הפוגעניות
גם לאחר ששמע את עמדתה הברורה והמסתייגת של פלונית מאופי השיח
הזה ואף לאחר שהוזהר גם על ידי אחרים שהיו ערים לחריגּות הדברים . ברור
לכל בר דעת כי שיח בעל אופי מן הסוג הנזכר במהלך העבודה , במיוחד בתנאים
4

המיוחדים של מוסד רפואי , הינו רב השפעה על היכולת לקיים יחסי עבודה
תקינים וממילא גם לספק שירות רפואי כנדרש. כפי שהנקב ל העיד בעצמו ,
הוא הרשה לעצמו זאת נוכח מעמדו הבכיר במקום ותוך ניצול המע מ ד הזה .
נקל לשער את תחושותיה של פלונית כעובדת זוטרה יחסית לעומת בעל תפקיד
בכיר ובטוח בעצמו , ויכולתה הממשית למחות ולהגן על עצמה .
8 . בבוא נו להמליץ על אמצעי משמעת ההולם את נסיבות המקרה חובה לקחת
בחשבון את עובדת הרשעתו של הנקבל במוסדות המשמעת של נציבות שירות
המדינה (בד"מ 103.20 ; הכרעת הדין מיום 30/6/22 ; גזר הדין מיום 8/8/22
) והעונשים שנגזרו עליו, נזיפה חמורה ו פסילה לשירות המדינה למשך שנה
; בהקשר זה לא ניתן להתעלם מהעובדה שבתחילת ההליך המשמעתי הנ"ל
כפר הנקבל במיוחס לו ורק לקראת סופו, לאחר תהליך ממושך של שמיעת
הראיות נגדו, נאות להודות בעיקרי הדברים . כמו כן יש לתת את הדעת
לעובדה שבפועל פסילתו של הנקבל משירות המדינה לא קטעה באופן ממשי
את רצף העבודה שלו שכן הוא המשיך מיד לעבוד במסגרת מוסד של קופת
חולים לגביו לא חלה הפסילה המשמעתית הנזכרת .
9 . בשיקולים לטובתו , נכון לתת את ה דעת לדברי החרטה שהשמיע בפנינו ,
לקבלת האחריות מצידו ולהפנמת הלקחים מהאירוע לע תיד לבוא ולהודייה
שייתרה את הצורך בהמשך שמיעת הראיות ( בין בדרך של עדויות מדוכן העדים
ובין בהגשת מסמכים והתדיינות משפטית לגבי קבילותם בהליך דנא ) . יש
לקוות כי דברי הנקבל בפנינו אכן היו כנים ונבע ו מהבנה שבאה עם הבגרות ,
הנישואין וההורות, והינם דברי אמת שהופנמו כמצופה אצל הנקבל ולא רק
מהפה ולחוץ לצרכי ההליך המשמעתי .
5

10 . כאמור , בבואנו להמליץ על אמצעי המשמעת הראוי במקרה זה , נחלקו
דֶעותֵינ ו : לאחר שיקול , ד עת הח"מ הינה כי בנסיבות כפי שתוארו לעיל ניתן
ל התחשב ב גישת הקובל ( שדרש כזכור חודש אחד של התלייה ) ולהסתפק
באמצעי משמעת מתון מזה שמציעות חברותיי למותב . לטעמי התליית רישיון
הרופא של הנקבל למשך חודש יים יש בה כדי לבטא היטב את עמדתנו הנחרצת
כלפי התנהלות הנקבל , וזאת תוך לקיחה בחשבון של עמדת הקובל . אכן,
עדיין מדובר בענישה הנוטה לצד המקל. ואולם הנחתי היא , ככלל, שעמדת
הקובל בפני הוועדה דנן אמורה לשקף נכונה שקלול של מירב השיקולים
המערכתיים אותם הוא מייצג וכי בדרך כלל נכון לכבד אותה ולתת לה משקל
משמעותי . חריגה משמעותית לחומרה מעמדה זו ראוי שתבוא, כעניין
שבמדיניות, רק במקרים בהם ה יא חורגת באופן קיצונ י ממתחם הסבירות
ואינה יכולה להתקבל על הדעת . לדעתי , למרות הגישה המ תונה של הקובל
, אין זה המקרה שלפנינו . יש לתת את הדעת גם לציפיות הצדדים נוכח
ההסכמה אליה הגיעו באשר למתח הענישה המדובר עליו הודיעו לוועדה .
לטעמי , איפו א , ב הכפלת העונש המוצע על ידי הקובל יש כדי לשקף נכונה
ובאופן מידתי את האיזון הראוי בין מכלול השיקולים הצריכים לעניין .
11 . עיינתי בחוות הדעת המפורטת של יו"ר הוועדה , וכן בהערת חברת הוועדה
ד"ר אוריון ואני כמובן מכבד את השקפת ן הערכית . ואולם דומני כי בסופו של
יום אמצעי המשמעת עליו ה ן ממליצ ות חורג במידת מה מהמידתיות הראויה
ל מקרה זה.
12 . בנוסף לעונש ה התלייה כאמור יש לדעתי להטיל על הנקבל גם עונש של
נזיפה ; אכן לשון החוק כפשוטה יכולה להתפרש כאילו אין באפשרות השר
להטיל שני עונשים כאלה, התלייה ונזיפה, במצטבר ( לשון סעיף 41 :
6

" ....רשאי הוא ...להורות שהרישיון יותלה ... ... א ו לתת לרופא נזיפה או
התראה ...") ; אלא שפרשנות תכליתית יכולה ללא ספק לאפשר זאת , ובמקרה
דנן נראה שאין סיבה טובה לשלול פרשנות כזו ( ראה: בג"צ 157/63 , פד"י
י"ח , 116 , בעמ' 124 ; א. ברק , פרשנות במשפט , פרשנות החקיקה, מהותה
של תכלית החקיקה , 1993 , בעמ' 119, מובא ב, " נבו " .)
13 . לסיכום עמדתי: אילו דעתי הייתה נשמעת , הייתי ממליץ להטיל על הנקבל
אמצעי של התליית הרישיו ן למשך חודש יים ימים וכן אמצעי של נזיפה .
ד"ר איריס לייטרסדורף, יושבת ראש, נציגת המנהל הכללי
14 . לאחר עיון בחוות דעתו של נציג היועצת המשפטית לממשלה , אבקש לפרוס
את ראייתי את נסיבות המקרה וכן להמליץ על אמצעי משמעת בהתאם .
15 . החל מסוף שנת 2017 ובמהלך 2018 , המודעות למניעת הטרדה מינית
הודגשה שוב ושוב, באמצעות התנועה העולמית של ME TOO , כולל בישראל,
וכולל בחברה הע רבית בישראל . המודעות הלכה וגדלה, תוך מתן חשיפה
תקשורתית רבה מאד, ופעולות שנעשו בחברה הישראלית בכלל , ובנציבות
שירות המדינה ובבתי החולים הממשלתיים בפרט , מזה למעלה מ 3 עשורים
ואפילו עוד טרם חקיקת החוק למניעת הטרדה מינית , להעלאת המודעות,
ולאמירה החלטית שאין זו התנהגות הולמת , ו ל הדגשה שמדובר בעבירה על
החוק division, https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/disciplinary
16 . יתר על כן, גם כללי האתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל חודדו ב
2012 בעקבות אירוע של, הדרת נשים, רופאה ואחות, בטקס ציבורי בבית
חולים , והודגש , ש "הרופא לא ייתן ידו לתופעות של הדרת נשים במערכת
הרפואית ובכלל זה כל מעשה הגורם אפליה, השפלה או ביזוי של אישה בין
שהיא מטופלת ובין שהיא רופאה. הרופא, לרבות המנהל הרפואי, יעשה כמיטב
יכולתו על מנת לשמש דוגמה, יוביל מהלכים חברתיים התורמים לשוויון בין
המינים וי מנע ממתן הכרה או הסכמה, בין במעשה ובין בשתיקה, לצעדים
7

העומדים בניגוד לעקרון זה ." מתוך נייר העמדה 2012 באתר ההסתדרות
הרפואית בקישור
https://www.ima.org.il/Main/EditClinicalInstruction.aspx?ClinicalInstructionId=1353
א . ב 2018 , חודדו כללי האתיקה על איסור התעמרות בין רופאים ,
ולפיכך , קל וחומר, בין רופא לבין מי שאיננו רופא ובתפקיד זוטר
לו , כמזכירה במחלקה . " איסור התעמרות בין רופאים: התעמרות
במקום העבודה הינה אסורה ופוגעת בכבוד הרופא ובתפקודו."
https://www.ima.org.il/main/ViewContent.aspx?CategoryId=11364
17 . לפיכך , היה ברור, בחברה הישראלית בכלל ובקרב הרופאים בפרט , שה ט רדה
מינית איננה מק ו בלת יותר, ככל שאי פעם ייתכן ונחשבה בטעות כ "נורמה".. א ו
התנהגות ב "אווירה מתירנית " מכאן , היה מצופה מרופא ומורה קליני בישראל,
בשנת 2019 ש אף החל את עבודתו במוסד ממשלתי משנת 2014, שיהיה
מודע , וימנע מהתנהגות כזו .
18 . ואין המדובר באדם צעיר בשנות העשרה לחייו, שאולי לא בוגר דיו ו זו "משובת
נעורים" אלא מדובר באדם שהיה בשנת ה 32 לחייו, רופא בעל רשיון
בישראל כ 5 שנים ( על פי הפרסום באתר משרד הבריאות קיבל רשיון לעסוק
ברפואה ב 12/2014 ) ולקראת סיום התמחותו הראשונה, בה שימש כמורה
קליני ומתמחה בכיר במחלקה, ואחראי על המטופלים, הרופאים המתמחים
מתחתיו, סטז 'רים לרפואה וסטודנטים וסטודנטיות לרפואה.
19 . ו נהפוך הוא! זו במפורש לא היתה התנהגותו כאשר היה צעיר יותר וזוטר
יותר !!! אלא דווקא כאשר הפך להיות בכיר יותר !!! הן לפי עדותו ועדות
המזכירה שנפגעה. כמצוין ב מסמכים מבית הדין למשמעת של שירות
המדינה, אשר הוגשו לנו בדיון בנובמבר 2022 : בעדותה של המזכירה בבית
הדין למשמעת של עובדי המדינה, העידה ש " במהלך השנה וחצי
8

הראשונות לעבודתו ההתנהלות מולו היתה "מכבדת" "נטו עבודה"
"שיתוף פעולה". .. בתום אותה תקופה השתנה יחסו אליה והוא הרבה
להעיר לה בעניין הופעתה החיצונית. " ולאחר שנה וחצי משהו השתנה. אני
לא יודעת למה ומה קרה . "" . וגם, " המתלוננת עמדה על דעתה כי הנאשם
שינה את יחסו כלפיה לאחר שמונה לרופא בכיר במחלקה : "פתאום נהיה לו
אומץ , לפני כן הוא לא היה ככה ".. "אני הרגשתי אחרי זה שהוא התחיל
לדבר ככה". ." כלומר , בהיותו צעיר יותר בגילו, ורופא ומתמחה בראשית
דרכו המקצועית, הוא התנהג באופן הולם ( ! ) , ודווקא, ככל שהתקדם
בהתמחות והרגיש כדבריו " בטוח יותר " וגדל גם מבחינת גילו , מגיל 30
לגיל 32, דווקא אז החל להטריד אותה מינית . אפילו הרופא עצמו " הודה,
שהתנהגותו השתנתה כטענת המתלוננת, לאחר שמונה לרופא בכיר: זו
תגובה טבעית של בנאדם, אולי תפסתי יותר בטחון". ." וגם בעדותו בישיבה
בוועדה זו ב 8.2.2023 עמוד 5 שורה 20, 19 ע מוד 6 שורות 3, 1 : " הייתי
בסוף ההתמחות שם והייתי מועמד להיות רופא בכיר, אז אולי קצת לקחתי
ככה ביטחון, חשבתי שאני בעל כוח במחלקה ויצאו לי מילים שאני מאוד
מאוד, עכשיו כשאני מסתכל עליהן, אני מאוד מאוד מצטער על הדברים
שאמרתי. "
20 . ההטרדות היו ביחידות, בבואה להיכנס לשירותים במחלקה "אמר לה:
אפשר להצטרף?"" וגם לעיני אנשי צוות אחרים במחלקה ובחדר הרופאים
בנוכחות רופאה אחרת , מתמחים נוספים וסטודנטיות .
21 . עד כדי כך המצב היה קשה , והיה לו " ביטחון " וחשב ש" אני בעל כוח
במחלקה " שגם כאשר עמיתים אחרים במחלקה התנגדו מפורשות, הוא
המשיך : רופאה מתמחה אחרת בצוות העירה לו על כך וביקשה שיפסיק,
9

אולם הרופא לא פסק . מתוך הכרעת הדין של בית הדין למשמעת של נציבות
שירות המדינה: " המתלוננת ציינה כי ד "ר נ . רופאה מתמחה במחלקה , הייתה
עדה לחלק מהדברים שהשמיע הנאשם .. ואף שוחחה על כך בערבית עם
הנאשם " ." גם הרופאה העידה בבית הדין למשמעת בנציבות , שהיו מספר
אירועים בנוכחותה ובנוכחות סטודנטיות בחדר הישיבות , והיא היתה נבוכה
וגם ראתה שהמזכירה נבוכה . הרופאה העידה ש " הייתי נבוכה והרגשתי
שאני צריכה להגיד משהו אז אמרתי ל ו שזה לא יאה להעיר הערה כזאת. זה
מקרה שהיה מולי". מקרה נוסף בחדר הרופאים " לא יכולתי לשתוק. א מרתי
למיטב זכרוני איך אתה מדבר אליה ככה ... אתה לא יכול להיכנס למראה
שלה ולחיים הפרטיים שלה, זה לא עניינך. בתוך כך כעסה על הסטודנטית
שצחקה והעירה לה על כך. " . המזכירה אף שיתפה אותה לאחר מכן באירוע
הקשה, והרופאה העידה, שהדברים נמסרו לה מספר ימים לאחר
ההתרחשות, "אז דבר ראשון היא בכתה , היא לא ספרה דבר. אני ניסיתי
להבין מה קורה ואז היא סיפרה לי על המקרה שהיה אצלה במשרד ..עם ה
שבי לי , שתשב לי על הזין. כן. עוד הוסיפה העדה "האמת שכן נפלתי
מהכיסא. כן, כי לא ציפיתי שזה יגיע לרמה כזאת של דיבור .. הייתי קצת
בהלם" ." כלומר, נאמר לרופא במפורש, גם בעת האירועים ובזמן אמת -
שאין זו התנהגות מקובלת ,לא על המזכירה ולא בעיני רופאים אחרים
במחלקה. כך, שאין ספק שהרופא ידע ובאופן מודע המשיך בהתנהגות ו זו.
22 . הנזק הישיר שנגרם למזכירה ולמצוקה הנפשית הקשה והפגיעה בתפקודה
בבית ובעבודה :
א . עבודת המזכירה במחלקה נפגעה, כפי שהעידה הרופאה, היא
ראתה את המזכירה נבוכה ובוכה במשרדה בעקבות האירועים, ו גם
10

בתפקודה בבית עם השפעה על משפחתה : כפי שבעלה העיד " הבחין
שרעייתו מכונסת בעצמה ופשוט נאטמה. לאחר ששכנע אותה לדבר
ספרה לו שהנאשם הטריד אותה מינית " כמו כן, " היא היתה מאד
מתוסכלת, השיחה היתה קשה, היא בכתה, ספרה שבחיים לא חוותה
דבר כזה שמישהו בא ופוגע ומטריד אותה ככה נפשית " ו "הוא נוכח
בשלב מסוים שרעייתו הייתה סהרורית , היא פשוט היתה נכנסת
לחדר ובוכה.. פתאום מכונסת ופתאום היא בוכה" .
ב . הרופא הפוגע התמקד בה ורק בה , ופעל כך באופן חוזר ונשנה
וברציפות " הנאשם השמיע הערותיו האמורות בתדירות של פעם
פעמיים בשבוע , והיו מקרים בהם הושמעו ההערות בסמוך
לסטודנטים או למתמחים שהסתובבו במקום ". למרות ש המזכירה
הביעה מספר פעמים התנגדות , ואף ביקשה שיפסיק ויתמקד בעבודה
"אני ראיתי שהוא מסתכל לי לאיבר המין, אז לקחתי את הניירת שיש
לי בידיים והורדתי למטה כדי להראות לו שאני רואה לאן אתה
מסתכל והוא המשיך להסתכל לכיוון הניירת. אז אני אומרת לו
העיניים שלי פה , הם לא למטה , אז הוא חייך ואני יצאתי כמובן
מהמשרד כי ראיתי שאין באותו רגע עם מי לדבר, מהחדר רופאים"
וגם בחקירה הנגדית בבית הדין של הנציבות לשירות המדינה, הדגישה
שאמרה לו " ממש לא נחמד. בתור אישה זה ממש לא נחמד.. בעיניים
שלי זה הטרדה. בעיניים שלי זה חדירה לנפש". "המתלו ננת שבה
ואמרה שחשה ביזוי והשפלה עקב התנהגות הנאשם "כשהוא היה
עושה את הדברים האלה , את המילים האלה מול אנשים , בפומבי ..
במיוחד איך שאני נראית כמו המשפט "מה זה המכנסיים האלה ? איך
11

בעלך נתן לך לצאת מהבית כה ?.. אם הוא חזר על זה כמה פעמים,
הוא היה מגחך. אני לא גיחכתי באותו רגע. אני חייכתי מאי נעימות.
מתסכול, מהשפלה" " למעשה הרושם הוא, שהרופא דחק אותה
לפינה בהתנהגותו החוזרת הלוחצת והמאיימת והמתמקדת בה ורק
בה, עד שגרם לה להתבטא כלפיו באופן בוטה ו "ב מילותיו שלו ."
בעדותה בבית הדין למשמעת בנציבות , המענה שלה : " " מבחינתי
אתה יכול לשבת לבעלי על הזין " " בא מתוך צורך להרתיעו
ולהעמדתו על טעותו . מבחינתה "התקפה זה הגנה הכי טובה ".
.. המתלוננת לא הרגישה נוח עם המילים שהטיחה חזרה בנאשם "אני
לא רגילה לדבר ככה על רופאים בכלל , לא בעבודה ולא בשום מקום ."
" המתלוננת העידה , כי בדבריה אלה רצתה להרתיע את הנאשם ,
והיא "אף פעם לא דברה ככה לאנשים , במיוחד לא במקום העבודה
וזה רופא שכיבדתי והערכתי אותו ." ואכן, " הנאשם נבהל והלך
אחורנית , ולא שם לב שמנהל המחלקה יצא מהמשרד לכיוון החדר
של המתלוננת . הנאשם פנה לפלונית ואמר לה "אל תגידי אף מילה
שאמרתי ." כלומר הרופא הבין בזמן אמת את חומרת דבריו , נבהל
כאשר הבין שהוא בסכנה מידית, ו דרש שתשתיק זאת ו שלא תד ווח
ל מנהל המחלקה, שהוא למעשה המנהל הישיר שלו . כלומר,
במחלקה לעיני עובדים שהם להערכתו לא יכולים לגרום לו נזק, יש
לו בטחון רב והוא מתנהג באופן פוגעני ומבזה, ואילו בנוכחות סמכות
שמעליו, הוא מיד נבהל ומתגמד ודורש להשתיק את מעשיו.
ג . תמיכה בכך שהמזכירה היתה ב מצוקה ו ב חוסר האונים מהתנהגות
הרופא ניתן לראות גם בעדות של חוקר המשמעת אשר חקר את הרופא.
12

הוא ראה בהערה של המזכירה " האמירה הזאת נאמרה אחרי שהיא
תקופה סובלת מאמירות בוטות מצד הנאשם והיא הבליגה עד
לאמירה הזאת שהיא ענתה לו בסערת רגשות. כפי שאני זוכר היא
גם התנצלה היא אמרה שהמילה הזאת לא נאמרה במקום . אני אוסיף
ואומר היה והנאשם נוגע בה ובתגובה היא הייתה נותנת לו סטירה
לא הייתי חוקר אותה על תקיפה " "
ד . מצבה הנפשי וסערת הרגשות בה נמצאה בתקופה זו נמסר גם
בעדותה של מ"מ הממונה על מעמד האישה בבית החולים אשר אליה
הגיעה המזכירה להתלונן בלווי הממונה עליה , ב 12.8.19 : " היא הייתה
מאד נסערת והיא בכתה ואני ביקשתי ממנה לא לבכות , שתהיה
חזקה . שאלתי אותה מדוע לא הגבת באותו רגע , והיא אמרה שהיא
התאבנה , היא לא ידעה כיצד להגיב ומה לעשות ""
ה . בית הדין למשמעת של הנציבות לשירות המדינה התרשם עמוקות
מהפגיעה במזכירה והעדויות ששמע ותמכו בכך . בדיון בהכרעת הדין:
" הנאשם פגע במתלוננת וביזה אותה גם עדויות של המתלוננת ובעלה
אודות מפח הנפש שנגרם למתלוננת בעקבות התנהגות הנאשם
אליה, ועל סערת הנפש שעברה נוכח המשפט הבוטה שהשמיע לה
("שבי לי על הזין") מהימנות עלינו ". " " במקרה דנן, מידת הפגיעה של
הנאשם בכבודה של המתלוננת וביזויה היו בדרגות חמורות. ההטרדה
המינית שביצע הנאשם אינה הולמת עובד מדינה, לא כל שכן רופא
בכיר המועסק בבית חולים של משרד הבריאות. התנהגות מסוג זה
פוגעת בתפקיד שרות המדינה, ובתדמית השרות בעיני הציבור
ובאמונו " " . ובאוגוסט 2022 : בדיון בגזר הדין: "האמירות נאמרו מצד מי
13

ששימש רופא מתמחה ולאחר מכן רופא בכיר במחלקה, כלפי זוטרה
ממנו ששימשה מזכירה רפואית. בכך מתחדדת חומרת התנהגותו של
הנאשם, שמנעה מהמתלוננת סביבת עבודה בטוחה ונוחה, והעכירה
את יחסי העבודה.""
23 . יתרה מזאת , בד "כ, במחלקה הרפואי ת, מתמחה בכיר , במיוחד זה אשר
נ חשב גם המועדף ע"י מנהל המחלקה ובעל פוטנציאל להמשיך את
העסקתו בבית החולים לאחר סיום ההתמחות הראשונה ולהמשיך
בהתמחות נוספת באותו בית חולים, הינו למעשה בעל השפעה ניכרת על
עבודת המזכירה במחלקה. המתמחה הבכיר נ חשב בעיני הצוות המינהלי
והרפואי כחלק מהנהלה הבכירה של המחלקה . קל וחומר, כאשר המזכירה גם
מודעת להעדפה של מנהל המחלקה את המתמחה הבכיר. ובמיוחד, כפי
ש בעלה העיד, היא היתה חדשה וחששה לסכן את מקום עבודתה : "רעייתו
סיפרה על הדברים לאחראית עליה ולממונה על משאבי האנוש . ההודעה להן
נמסרה בשלב מאוחר הואיל והייתה עובדת חדשה בבית החולים ולא רצתה
שזה יסכן את מקום העבודה שלה. אשר לכן, החליטה לדחות את מתן ההודעה
עד שתקבל סוג של קביעות ואז "לצאת למסע הזה". גם בעדותה , " המתלוננת
פנתה לממונה עליה, אשר זימנה פגישה אצל מ"מ הממונה על מעמד
הא ישה בבית החולים ואף הצטרפה אליה. במעמד שלושתן גוללה
המתלוננת את הקורות עמה ועם הנאשם בחצי השנה האחרונה , ו ל שאלת
מ"מ הממונה על מעמד האישה בבית החולים לפשר התמהמהותה , השיבה
" אני חיכיתי לקביעות שלי , כי הייתה לי תחושה שאם אני אפתח את הפה
שלי לפני, איכשהו באורח נפלא (פלא) יסיימו את העסקתי " ...."המתלוננת
נשאלה מדוע חששה להתלונן על הנאשם .. שלא תקבל "קביעות" ועבודתה
14

תופסק , והשיבה כי היא "מפרנסת משפחה " ו "אוהבת את עבודתה , " ומי
שאמור לתת חוות דעת עליה לממונה הוא מנהל המחלקה שהנאשם הוא בן
טיפוחיו "ברגע שהייתי אומרת מילה לא במקום על ד"ר חמוד אמיר הוא היה
יכול לשנות את ההערכה שלי לצורך הקביעות, ולהגיד שאני לא מתאימה פה".
" על פחות מזה בנות הפסיקו את עבודתן או העבירו אותן למקום אחר . " " .
מכאן, ההתנהלות הזו היתה למעשה במסגרת יחסי מ רות במקום העבודה. גם
אם ייטען, ש הרופא המטריד איננו המנהל הישיר של המזכירה, הרי התקיימו
כאן לכל הפחות, "יחסי השפעה" מצב ביניים בין יחסי מרות לבין היעדר
מרות, והם משקפים פערי מעמד או פערים מקצועיים בין הצדדים. יחסי השפעה
יכולים להיווצר כשיש בין הצדדים (המ וטרד והמטריד) פערי מעמד או פערים
מקצועיים: מבחינה מקצועית, יחסי השפעה מתבטאים בכך שלמטריד יש יותר
ניסיון בתחום המקצועי ובמידת החשיבות המקצועית שלו במקום העבודה. פערי
כוחות מהבחינה המקצועית יכולים גם להתבטא במהות התפקיד עצמו, כאשר
תפקיד המטריד במקום העבודה מוערך, עיקרי או נחשב יותר, לעומת תפקיד
המוטרדת. מבחינה מעמדית, יחסי השפעה מתבטאים במעמדו האישי של
המטריד במקום העבודה, בוותק שלו מקום עבודה, בטיב קשריו עם עובדים
אחרים, שמו והמוניטין שלו. הרופא היה המועדף על ידי המ נהל , ואף היתה
כוונה להמשיך בהתמחות, על באות ו בית החולים . מכאן, המזכירה , וחלק
לפחות מחברי הצוות שראה ונכח בהטרדות הללו, העריכו , כי הרופא
המטריד הינו בעל מעמד יציב ובכיר במחלקה ובבית החולים, ובעל יכולת
השפעה ברורה על המשך העבודה והעסקה במקום. של המזכירה ושל
אחרים .
15

א . במצב כזה, בהתקיים יחסי השפעה, הרי ההתנהגות תיחשב
כהטרדה מינית גם אם המוטרדים לא הראו כי אינם מעוניינים. זאת ,
מתוך אתר המשרד לשוויון חברתי , הרשות לקידום מעמד האישה ,
זכויות נשים , שעודכן באפריל 2019 , בקישורים הבאים :
https://www.gov.il/he/departments/news/women_rights . i
https://www.kolzchut.org.il/he/%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9 . ii
A_%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%93%D7%
95%D7%AA_%D7%A2%D7%9D_%D7%94%D7%98%D7%A8%D7%93%D
7%94 _% D7%9E%D7%99%D7%A 0%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%9E
% D7%A1%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%9
5%D7%93%D7%94
https://www.kolzchut.org.il/he/%D7%9B%D7%A9%D7%9E%D7%AA%D7% . iii
A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%22%D7%99%D7%97%
D7%A1%D7%99_%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%94%22_%D7
%91%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%A2%D7%91%D
7%95%D7%93%D7%94,_%D7%A8%D7%A3_%D7%94%D7%94%D 7%95
% D7%9B%D7%97%D7%94_%D7%94%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%A
9 _% D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%A0%D7%AA_%D7%9C%D7%94%D
7%95%D7%9B%D7%99%D7%97_%D7%94%D7%98%D7%A8%D7%93%D
7%94 _% D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%95
% D7%90_%D7%A0%D7%9E%D7%95%D7%9A_%D7%99%D7%95%D7%
AA%D7%A8
16

ב . לפיכך , קל וחומר , כאשר המזכירה השיבה לו שאיננה מעוניינת ,
מספר פעמים, ואפילו ב " מילותיו שלו " ובאופן בוטה וחד משמעי שלא
ניתן לפירוש כ "צחוק": " ישבה במשרדה מול המחשב . הנאשם נכנס
למשרד , עמד בסמוך לה ואמר לה" "מנהל המחלקה ביקש שאשב
איתך על מדעי היסוד, אבל מבחינתי את יכולה לשבת לי על הזין"
היא השיבה לנאשם: " מבחינתי אתה יכו ל לשבת לבעלי על הזין , וזו
פעם אחרונה שאתה מדבר אלי ככה ." התנגדות נחרצת, ועדיין
לא פסקו ההטרדות . כלומר, מדובר, ב התנהגות חוזרת ובוטה
ומחמירה, של רופא מתמחה , שהחלה לאחר שבמשך כשנה וחצי
התקדם במעמדו המקצועי במחלקה ורכש את אמונו של מנהל המחלקה
והצוות והפך למתמחה ה בכיר, ופעל בכך ל אורך כחצי שנה, ובאופן
שממוקד שוב ושוב ושוב באישה מסוימת, מוחלשת מבחינת תפקידה
במחלקה ומעמדה בתקופת ניסיון וללא קביעות עדיין בבית החולים
, ודחיקתה לפינה, וכל זאת למרות התנגדות נחרצת ומפורשת
וניסיונות להפסיקו בזמן אמת .
24 . אולם , גם לאחר האירועים הקשים ובנוכחות אחרים, שאף העירו לו על כך
הוא המשיך עם אמירות מבזות ומשפילות בעלות אופי מיני, כלפי המזכירה, ואף
כלפי בעלה " כיצד נתן לך לצאת מהבית" .
א . למעשה , יש באמירה הזו גם משמעות נוספת של הקטנת האישה -
האישה צריכה לכאורה לקבל אשור מקדים מבעלה לצאת מביתה
בלבוש הולם לדעתו ...
ב . אבל גם כאשר היתה בלבוש שייתכן והוא "הולם יותר" כלומר המזכירה
ניסתה גם לשנות את אופן לבושה כדי להימנע מהטרדות שלו, למרות
17

שלא נאמר לה ע"י אח אחד שלבושה אינו הולם, אבל היא ניסתה
לצמצם את האירועים הללו ביוזמתה ע"י כיסוי עצמי שלה, " ביום
מסוים הגיעה לבושה בשמלה ארוכה, עד הברך, והוא אמר לה "חבל
שהשמלה הזאת לא קצרה עוד יותר"" ..
18

25 . לטענ ת ב"כ הרופא בדיוני הוועדה שלנו, שהמזכירה החלימה מהאירועים
לא מצאתי סימוכין בדיון בבית הדין בנציבות אשר הסתיים באוגוסט
2022 , ו לא הובאו תימוכין לכך גם לבקשתי בדיון בפברואר 2023, נהפוך
הוא.
א . ישיבה שלנו 8.2.2023 עמוד 35 שורות 2, 1 :" הנאשם התקדם
בחיים, המתלוננת, איך נאמר? החלימה מהאירוע," . בניסיון לברר
זאת, שורות 14, 6 :" זו הערכה שלך, זו תקווה שלך, אתה יודע את
זה? עו"ד ערן קייזמן:כן. ד"ר איריס לייטרסדורף, יו"ר : הוכחנו את
זה פה או מה? עו"ד ערן קייזמן :לא, אבל אתם גם מרשים לעצמכם
להגיד דברים שלא דיברנו עליהם פה. אני אומר לך שכשהיה, כשהיה
טיעונים לעונש בבית המשפט, שאלו , הגיעה המתלוננת ושאלו אותה,
היא אמרה שמבחינתה היא הייתה מסתפקת גם בהבעת סליחה
ומבחינתה לא היה צורך בכל ההליך הזה, גם בעלה אמר את זה" .
ב . אולם, למעשה בדיון הראשון בפנינו בנובמבר הרופא כפר בהאשמות
ו לפיכך נערכנו לשמיעת העדויות ולחקירה מלאה, אך בפברואר
ב " כ הרופא מציין: עמוד 40 שורות 10, 5 :" בכל מקרה, לו רק הייתי
דורש להביא עוד פעם את כל המתלוננות או את המתלוננת לעדות,
זה כבר לבד היה מסבך את העניינים מאוד מאוד, ד"ר יעל אוריון :
אמרת שהיא החלימה, אז, עו"ד ערן קייזמן : אה? ד"ר יעל אוריון :
אמרת שהיא החלימה, אז זה לא יהיה לה קשה לבוא. ""
ג . בישיבה שלנו בתאריך 8.2.2023 ב"כ הקובל טען, ש ( עמוד 26
שורות 13, 8 ) " עוד שיקול לקולה שבעצם הוא חסך מהמתלוננת
להגיע להעיד. זה אירוע שהיה טראומטי עבורה, זה אירוע שבעצם
19

לחזור לזה, הרבה פעמים זה מאוד קשה לאנשים שעברו התעללות
כזאת, אז בעצם זה שהוא חסך למתלוננת להגיע להעיד, אני חושב
שזה שיקול לקולה" . כלומר, גם ב"כ הקובל לא חשב שהמזכירה
החלימה מהאירוע.
ד . הציטוט הרלוונטי מהכרעת הדין בבית הדין בנציבות : המזכירה
העידה כי " הייתה מוכנה לסלוח לנאשם אילו היה מראה שדבריו היו
בבחינת פליטת פה, אולם היא לא הייתה מוכנה לעבור לסדר היום
כאשר מדובר "בהצקה יומיומית, או פעם בשבוע, פעמיים בשבוע".
מכאן, לא מצאתי תימוכין לכך שהמזכירה "החלימה" או "סלחה".
כ לומר, אומנם אנו מברכים על הנ כונות לצמצם למינימום ההכרחי את
התמשכות הדיונים, אולם, אם המזכירה החלימה מהאירועים הללו
בוודאי היתה יכולה לעמוד בפנינו ולתאר את הנאמר ולומר זאת בקולה
שלה, במיוחד בחלוף לפחות חצי שנה מתום הדיונים בנצ יב ות וגזר הדין
, ולתת לרופאות הבכירות ובעלות הניסיו ן ברפואה קלינית ו שהתפלאו
על כך בדיונים, להתרשם גם כן.. בנוסף להתרשמות הקלינית של עורכי
הדין , הגברים .
26 . פוטנציאל הנזק לאנשי הצוות האחרים : אף מעבר להטרדה כלפי המזכירה ,
הרי הוא פעל כך בהיותו מורה לסטודנטים לרפואה ו ל מתמחים תחתיו
במחלקה ולעיניהם ובנוכחותם, כאשר הוא אמור לשמש דוגמה ומופת
להתנהגות שהולמת רופא. כפי שהנקבל העיד בעצמו , הוא הרשה לעצמו -
נוכח המעבר ל מעמד בכיר יותר במחלקה , ו תוך ניצול מעמדו .
א . הרופא ש י מש מורה למתמחים הזוטרים יותר, כפי שהוא היה בעצמו
ולסטודנטים ו סטודנטיות במחלקה , והיווה את הדמות המחנכת
20

את דור העתיד של הרופאים והרופאות! ה רופא היה אמור לשמש
דוגמה ומופת בהתנהגותו בכלל וכלפי נשים בפרט ובמיוחד כלפי
נשים מוחלשות והנתונות להשפ עתו , ובמקום זאת, כש"תפס"
בטחון במעמדו, הציג התנהגות לא מקובלת ולא הולמת של רופא,
כלפי נשים מוחלשות ממנו . האם זו הדוגמה שנתן למתמחים תחתיו
ולסטודנטים , שכאשר ה ם יהפכו בתורם למתמחים בכירים, יוכלו
להתנהג ללא גבולות למעשה...???
ב . הסטודנטיות שנכחו באחד האירועים צחקו עליה, האם זו הדוגמה
עליה נשאף לחנך את רופאי העתיד שלנו? לטפח כהות חושים
והיעדר אמפטיה וחמלה לחלש? הרי, אם רופא מתמחה בכיר איננו
יודע להתנהג כיאות כלפי זולתו, ובמיוחד כלפי המוחלשים , במקום
עבודתו, והוא מתנהג בגסות ומבזה עובדת מוחלשת במחלקה
ולעיני אחרים, מה נצפה אם כך מהסטודנטים והסטודנטיות
שהדריך? ?
ג . סביבת העבודה שנוצרה, לא היתה רעילה רק עבור המזכירה, אלא
אף מעבר לה, ה רופאים ה מתמחים ו הרופאות המתמחות תחתיו -
האם אולי גם הן נמנעו משהיה במחיצתו, ובמיוחד לבד, מחשש
ל הטרדה ? האם ייתכן וחלקם אף הרגישו לא בטוחים בעצמם , מעצם
היותם בשלבי התמחות ראשוניים בלבד , ונתונים להשפעתו המידית ואף
השפעה על המשך העסקתם כמומחים בבית החולים ה ספציפי ה זה
ואפשרות התמחות נוספת? או אפילו ל מתן המלצה שתשמש אותם
בהמשך עתידם המקצועי ולקבלת מקום העסקה בכלל המערכת, שלא
העזו להביע עמדה ול סייע למזכירה , וחששו מהתנכלותו כלפיהם?
21

כפי שאכן העידה המזכירה " רופאים מתמחים אחרים ששמעו את
הדברים בחרו לא להעיר לנאשם נוכח בכירותו במחלקה" . ו לא רק
שהם היו נבוכים כפי שהעידה הרופאה, הרי זו הדוגמה של בכיר מהם
, שהם קיבלו הלכה למעשה..
ד . המשמעות, גם כלפי הסטודנטיות לרפואה שנכחו באירוע, כפי
שתיארו הרופאה והמזכירה, הינה קשה, משום ש הן כפופות לו
למעשה במחלקה , הוא המורה והמנהל שלהן, הוא זה שמלמד אותן
ובוודאי גם בשעות מעבר לשעות העבודה המקובלות ובקרבה פיזית
ולבד בחדר, כחלק מההוראה הרפואית המקובלת, והרופא הזה
הראה להן, של מרות שבישראל אין זה מקובל ואין זה חוקי, וכל
העולם עוסק בכך באינטנסיביות ואפילו ה מזכירה ואנשי צוות אחרים
כרופאה, ביקשו ממנו להפסיק, הוא בוחר להמשיך ולהתנהג כך
כלפי נשים , ולאורך זמן , וב מיוחד, כלפי ה מוחלשות, הרי לא
תוארה התנהגות כזו כלפי רופאות או אחיות במחלקה, אלא כלפי
המזכירה. כלומר, ההתנהגות הזו , שתוארה במהלך חצי שנה וממוקדת
במזכירה, היתה לעיני הסטודנטיות, שהן הנמוכות ביותר בהיררכיה
הרפואית במחלקה, ויתכן ו הן נמנעו מלשהות במחיצתו לבד , מחשש
לעצמן !?
ה . בעקבות זאת, יתכן והתרחשה אף פגיעה בהוראה הרפואית
הפרטנית והאישית : לרופאים הזוטרים המתמחים והמתמחות
ולסטודנטים ולסטודנטיות לרפואה ששהו במחלקה באותה עת.
התנהגות זו יתכן ופגעה ביחסי האמון בין המורה ל רופאים תחתיו
ולסטודנטיות , ו כפועל יוצא ייתכן ו נפגעה הכשרתן במחלקה זו, מחלקה
22

בסיסית ביותר וחשובה מאד בלימודי הרפואה המעשיים, המחלקה
לרפואה פנימית, שכוללת הדרכה אישית ובדיקת מטופלים ודיון
מעמיק עליהם, והדרכה אישית בקרבה פיזית רבה לביצוע פעולות
אבחוניות/טיפוליות, גם ביחידות , ומאחורי הפרגוד ובחדר הרופאים
, וגם בשעות לא שגרתיות כשעות הערב והלילה ו בתורנות .
ו . כמודגש, בנהלי משרד הבריאות ואף לאחרונה בחוזר מנכ"ל משרד
הבריאות "מניעה וטיפול בהטרדה ופגיעה מינית המתרחשת על ידי איש
צוות רפואי במערכת הבריאות" 12/2022
https://www.gov.il/BlobFolder/policy/mk12, 2022/he/files_circulars_mk_mk12_2022.pdf
" משרד הבריאות רואה חשיבות רבה בשמירה על סביבה בטוחה
ומכבדת, נטולת הטרדות מיניות מילוליות או פיזיות, עבור כלל
אוכלוסיות העובדים והלומדים במוסדות הבריאות וכלל באי
המערכת. ... מערכת הבריאות יחודית בכך שהיא מורכבת ממגוון רב
של אירגונים המעניקים טיפול רפואי בשגרות עבודה הכוללות,
משמרות, היררכיה ויחסי כוחות בהכשרת צוותים, בה לעיתים
מתרחשות הטרדות מיניות בין אנשי הצוות. "
23

27 . הרופא שהינו מתמחה בכיר, הביע זלזול בחלק משמעותי וחשוב בהכשרתו
המקצועית בהתמחות, שהינו אף דרישת חובה, וכרך זאת באמירותיו
ה מבזות " מנהל המחלקה ביקש שאשב אתך על מדעי היסוד , אבל מבחינתי
את יכולה לשבת לי על הזין" .
א . עבודת מדעי יסוד היא חלק מדרישות ההתמחות, ומשמעותה היא
עבודת מחקר בנושא רפואי, המתבצעת במשך שישה חודשים רצופים
ובמשרה מלאה. ניתן לעשותה במעבדות רפואיות, במעבדות מחקר,
במכונים רפואיים או במחלקות בתי החולים . מטרת ההתנסות בעבודת
מדעי יסוד היא להקנות למתמחה ידע וניסיון בתכנון מחקר קליני או
בסיסי וביצועו, תוך הדרכה צמודה בכל שלבי העבודה. המטרה היא
לחשוף את המתמחה לקריאה ולניתוח ספרות רלוונטית, לתכנון הצעה
והגשתה, לביצוע העבודה בפועל, לניתוח תוצאות המחקר ולסיכום
המחקר וכתיבת ו במתכונת וברמה של פרסום בעיתון מדעי. בסיום
תקופת המחקר על המתמחה להגיש דו"ח מפורט המסכם את המחקר
שביצע במסגרת מדעי היסוד. ישנן וועדות מומחים במקצועות השונים
שבודקות את הצעות המחקר ודוחות הסיכום , ורק לאחר מכן ניתן אישור
המועצה המדעית לעבודה , וזו דרישת חובה להשלמת ההתמחות . מתוך
אתר ההסתדרות הרפואית
https://www.ima.org.il/internesnew/MobileTab.aspx?HomePageItemId=11
28 . ה פגיעה האפשרית שייתכן והייתה בטיפול במאושפזים : בעקבות זאת,
תיתכן אף פגיעה בטיפול הרפואי ובמעקב הרפואי אחר המטופלים
המאושפזים בשל חשש של הרופאות ונשות צוות אחרות , כאחיות ובעלות
מקצועות הבריאות, לשהות במחיצתו ביחידות , לאור התנהגותו למזכירה
24

שהתרחשה אפילו בנוכחות אחרים. כלומר , גם שהיה בנוכחות מספר אנשים
ובמהלך העבודה, לא מנעה ממנו להרגיש " בטוח " ולהתנהג באופן פוגעני
ומבזה כלפי המזכירה, וייתכן והיה חשש בקרב נשות הצוות האחרות, לדוגמה
מקצועות הבריאות (דיאטניות, פיזיותרפיסטיות, מרפאות בעיסוק וקלינאיות
תקשורת, שעבודתן חשובה מאד עם מאושפזי המחלקה הפנימית וחייבת
להיות משולבת בצורך הרפואי שאותו מגדיר למעשה הרופא הבכיר: המתמחה
הב כיר ו/או הרופא הבכיר במחלקה), לסטודנטיות שמקבלות חולים ולמעשה הן
משולבות בטיפול תחת השגחתו האישית כרופא המתמחה הבכיר, ולרופאות
שמתחתיו ? כלומר , ההשלכות הן רחבות וקשות ו ייתכן ואף נגרם סיכון
בריאות המטופלים המאושפזים תחת אחריותו, בתקופה זו .
29 . קבלת האחריות על אמירותיו : לא שוכנעתי שהרופא אכן הפנים את מעשיו
והתנהגותו הפוגענית והבלתי הולמת , הביע חרטה כנה ועקבית , ואכן ולוקח
אחריות מלאה וימנע מלהתנהג כך להבא כלפי חלשים ממנו . אפרט:
א . למעשה קבלת אחריות בפעם ה ראשונה היתה רק במהלך 2022
בחקירה הנגדית בבית הד ין למשמעת . עד אז, החל משנת 2019 עת
ה תרחשו האירועים במהלך תקופה ממושכת ובתדירות של כפעמיים
בשבוע, המזכירה העירה לו וביקשה להפסיק והתנגדותה הלכה
והעצימה, עמיתיו לעבודה העירו לו, האירועים דווחו לממונים
הרלוונטיים בבית החולים, הרופא נחקר ע"י חוקר משמעת של
נציבות שירות המדינה ובמהלך הדיונים בבית הדין המשמעתי של
הנציבות, עת בה כבר היה בן כ 35, 34 , רופא בכיר בעל התמחות
אחת ו בשלבי סיום של ההתמחות השנייה ונשוי (ויתכן ואף הורה) -
הרופא לא לקח אחריות על מעשיו ולא הפנים את חומרתם , והכחיש
25

ב . לאחר מכן טען ש בכלל, נעשו בצחוק . בפסק הדין צוטט 02/11025
אייזנר נ' מדינת ישראל פ "ד נז ( 5 ) 541 , 532 נאמר " מובן שלא כל
הלצה או רמיזה בעלת קונוטציה מינית תבוא בגדר "הטרדה מינית ,"
אולם כאשר אופי ההתבטאות ונסיבות העניין מצביעים על כך
שמדובר בהתנהגות פסולה, לא ניתן להסתתר מאחורי הטענה
שהדברים נאמרו "בצחוק".
ג . למעשה אם כך, בהליך שהתרחש עד אוגוסט 2022 : בהכרעת הדין
בנציבות: בהודעת הנאשם ועדותו: בתחילה הכחיש לחלוטין את כלל
הטענות של המזכירה, וגם של הרופאה שהעידה כי התנגדה לכך
ודיברה איתו, וטען ש" איננו משתמש במילים ובמשפטים גסים או
מיניים" והכחיש ואמר, ""לא היה דבר כזה"." ורק בחק ירה הראשית
"שינה הנאשם טעמו והעיד שהאווירה במחלקה הייתה "מאד
נעימה".. היחס בכלל עם כל המתמחים רופא, מזכירות, היה של
ידידות צחוקים לפעמים.. היה פה ושם קצת, ברוח טובה, סוג של
צחוקים, אולי הרמה קצת ירדה ". .. בשונה מהכחשתו הגורפת..
הודה הנאשם שאפשר ואמר חלק מהדברים אבל באווירה מבודחת
("של צחוקים"): " ובהמשך גם לגבי לעניין האמירה הקשה נשאל
וענה, "הנאשם גם לא ממש הכחיש את האמירה הבוטה המיוחסת
לו ("תשבי לי על הזין"):ש. "אחד ה דברים המשמעותיים בתובענה
היא האמירה המיוחסת לך תשבי לי על הזין, תתאר את הסיטואציה?
ת. הסיטואציה אני לא זוכר אותה. אולי הייתי לחוץ, או עצבני. ש.
לצורך מה היית צריך נתונים? ת. אולי באותו רגע הייתי עצבני, אולי
נפלט לי מהפה".
26

ד . ומעבר לזה, הרושם שנוצר בבית הדין למשמעת בנציבות הוא "בתוך
כך הנאשם ידע גם לגלגל האחריות למעשיו לפתחה של המתלוננת :
"היא לפעמים חייכה , אני לא הרגשתי שהיא ממש חוסמת אותי . "
כלומר, הוא לא אשם, אם כבר זה בצחוק, ולמעשה, הקורבן בכלל
אשמה..
ה . מכאן , למרות ההליך הממושך וה יסודי שהיה בבית הדין למשמעת
של הנציבות עם חקירה מעמיקה של כ 10 עדים כפי שהודגש בפנינו,
וב תחילתו כפר הרופא באשמות ולאחר מכן הודה, קיבל אותן והביע
צער, הרי עדיין בגזר הדין בטיעוני ההגנה, ביולי 2022 , ב"כ הרופא
טען כי חומרת העבירות נמוכה וכי יש קשר ל"אווירה במחלקה" . .
"העבירות בהן הורשע הנאשם הן מהמדרג הנמוך. הסיג ושיח בתוך
המחלקה לא היה נקי, והיה בו סוג של ילדותיות לשמה; המדובר
בהתבטאויות מיותרות שהנאשם לא הבין את חומרתם בעת
אמירתם. .. הנאשם מצטער מאד על מעשיו. ". ודבר הנאשם: מצטער
על "המקרה שהיה " מדובר בא ירוע בודד משנת 2019 . המקרה לא
ישנה, והוא למד את לקחיו"."
ו . ואז ב ישיבה בוועדה שלנו ב נובמבר 2022 : בתמלול עמוד 27 שורה
20 : "לעניין תשובתי לאישום אני כופר בכתב הקובלנה ." עמוד 28
שורות 12, 11 :" אני כופר בסעיף 3 , בסעיף 2 , סעיף 3 , סעיף 4 , סעיף
5 , סעיף 6 וכמובן בס עיף 7 ובסעיף 8 ". עמוד 30 שורות 20, 16 ":
ואני אטען עוד פעם את מה שטענתי בבית הדין למשמעת שלא
מדובר בהטרדה מינית אלא מדובר בהתנהגות שאינה הולמת. האם
האינטרס הציבורי לא נח שעה שהנקבל חטף עונש כזה קשה?"
27

עמוד 26 שורות 6, 3 :" ואם אני כופר בכתב האישום, בכתב הקוב לנה
תתכבד משרד הבריאות ויביא את העדויות במקור, היינו יזמן את
המתלוננת, יזמן את כל מי שכרוך בכך"
ז . כלומר, בדיון בפנינו, 3 חודשים בלבד לאחר שהודה וקיבל את גזר
הדין של בית הדין למשמעת בנציבות ולא ערער עליו, שוב , ה רופא
כפר בכל האשמות ו ב"כ מתאר שוב, שהאמירות הן חלק מ"אווירה
במחלקה" . עוד בדיון הראשון בוועדה לפנינו , ב 13.11.2022, יש
התייחסות לאווירה במחלקה כ"חברה צעירים" וגם ב ישיבה
8.2.2023 בתמלול עמוד 30 שורות 23, 16 :" פה מדובר ביחס בלתי
הולם ובאמירות מבזות כלפי מזכירה במשרד. שוב, שלא ישתמע
שיש בזה משהו פסול, משהו שאני כמובן מאשר אותו, אבל צריך
להבין ש, וזה גם עלה במהלך המשפט, זה גם עולה, אגב, פה זה
לא הוזכר, אבל הייתה שם במחלקה, הם היו כמה חבר'ה צ עירים,
חלקם מתמחים, חלקם מזכירה, הייתה אווירה מעט חופשית בעניין
הזה שלא התפרשה נכון כנראה על ידי הנאשם . אמר לכם הנאשם
שני דברים."
ח . כלומר, עדיין יש רושם שהאחריות היא מותנית וחלקית, אם בכלל -
נגרמה בשל אווירה שנוצרה במחלקה לדעתו , הקורבן נושאת
באשמה להתנהגות כלפיה , ולא הוא זה שאחראי על כך, וגם אם
אני כרופאה בכירה הייתי מקבלת טיעון זה כ"אווירה מתירנית "
במחלקה בשנת 2019 למרות הפעילות העניפה בחברה ובשירות
המדינה במשך עשרות שנים, לקעקע אמירות מסוג זה, הרי שלא
הובאו תימוכין לכך כלל וכלל , ואפרט.
28

i . ראשית, הרופא עבד במחלקה כמתמחה לפחות מגיל 30
ודווקא כאשר היה צעיר יותר התנהג בכבוד במהלך כשנה
וחצי במחלקה והאווירה היתה חיובית ומכבדת ולא
"מתירנית" ו רק כאשר התבגר עוד יותר , ונהיה בן 32, נהג
בהתנהגות פוגענית ומבזה.
ii . הרופא עצמו נבהל כאשר הבין באחד האירועים שמנהל
המחלקה, שהוא הסמכות הישירה מעליו, עלול לדעת כל
כך ודרש מידית מהמזכירה להסתיר ולא לדבר. כלומר, אם
אכן זו היתה האווירה במחלקה, ומנהל המחלקה היה חלק
מכך וייתכן והיה אף נותן לו גיבוי, הרי הרופא לא היה נבהל,
הולך אחורנית בהתאם לתיאור, ו לא היה דורש להסתיר מיד
ולא לשתף את המנהל שלו .
iii . אם אכן זו הייתה האווירה, מדוע לא נתמכה ע"י חקירה
מעמיקה ויסודית, כפי שתואר בפנינו, של 10 העדים כולל
מנהל המחלקה שהעידו בהליך בבית הדין של שירות
המדינה?
iv . הרופאה במחלקה העידה בפני בית הדין למשמעת בנציבות
שהתנגדה להתנהגותו של הרופא בזמן אמת ודיברה איתו על
כך ו עם הסטודנטיות שנכחו באחד האירועים בחדר, ואמרה
באופן ברור שהתנהגות זו אינה מקובלת. בבית הדין
למשמעת בנציבות עדותה היתה מהימנה בפניהם , לעומת
זאת, במהלך הדיונים בוועדה שלנו בפברואר 2023, כאשר
הזכרתי בפני הרופא את התנגדות הרופאה בזמן אמת -
29

נ אמר , ע"י בא כוחו שה רופאה העידה כך בבית הדין למשמעת
של הנציבות בשל רגשותיה שלה ולא כי זו התנהגות פוגענית
שהיא מתנגדת לה.. דיון הוועדה 8.2.2023 עמוד 31 שורות
7, 5 :" "אותה גברת למשל, ... דוקטור ... שהעירה את
ההערה שאתם אמרתם, הייתה בקשרים רומנטיים עם הנאשם
והיה רקע של פרידה," אולם, לא מצאתי תימוכין לכך ב דיון
בבית הדין למשמעת בנציבות , כולל לא בחקירה הנגדית של
הרופאה.
v . גם כאשר מנהל המחלקה שמע על כ ך , הוא מיד הפנה למ"מ
של הממונה על מעמד האישה בבית החולים בהנהלה , ואמר
לה לבוא אליו מיד עם שוב מתרחש אירוע כזה . בהכרעת הדין
בשירות המדינה, הודעתו של מנהל המחלקה: "בהודעתו
..שניתנה ביום 10.9.19 מסר כי המתלוננת פנתה אליו כחודש
לפני מסירת הודעתו, ומסרה לו כי חודש, חודשיים קודם לכן
הנאשם דיבר אליה בצורה לא הולמת." בהמשך לשיחה זו
מנהל המחלקה הודיע , כי הפנה אותה למ"מ של הממונה על
מעמד האישה בבית החולים." לפיכך, אינני רואה כאן ביטוי
לאפשרות שמדובר בנורמה מקובלת במחלקה, או הכלה של
אירועים מסוג זה . נהפוך הוא, מנהל המחלקה עצמו הפנה
מיידית לממונה על מעמד האישה, ולא התרשם שמדובר
באמירות "רגילות" במחלקה.
vi . בדיון בהכרעת הדין: " לאחר שבחנו בדקדקנות
הראיות...מצאנו כי התביעה הוכיחה במידת הוודאות
30

הנדרשת בדין כי הנאשם הטריד מינית את המתלוננת. עדותה
של המתלוננת הייתה עקבית קוהרנטית ומשכנעת. העדות
השתלבה וקיבלה חיזוקים בעדויות אחרות ששמענו, לרבות
עדותה של ד"ר נ. שנמ צאה אמינה לחלוטין כמו גם עדויות
התביעה האחרות. מנגד, נצבה עדותו של הנאשם שנמצאה
בליתי מהימנה: תחילה, בחקירתו אצל חוקר המשמעת,
הכחיש את המיוחס לו, ובהמשך בעדותו הראשית הודה
בעובדות התובענה אך טען שזה היה "סוג של צחוקים... אולי
הרמה ירדה " והמשפט הוטה המיוחס ו ("תשבי לי על הזין"),
אולי נפלט לי מהפה". רק בסוף חקירתו הנגדית היכה הנאשם
על חטא : "כן אני מכיר את כתב התובענה. רוב הדברים אני
זוכר, אני ממש מצטער. כן אני מודה".... איננו מקבלים טענת
הנאשם כי הדברים שהשמיע כלפי המתלוננת נאמרו
"בצחוק" ולפיכך אין להתייחס א ליהם כאל הטרדה מינית. ""
vii . וגם בדיונים בוועדה שלנו : ישיבה 13.11.2022 עמוד 22
שורות 13, 8 : השוואה וגימוד חומרת ה הטרדה ה מינית בה
מואשם הרופא :
1 . בהשוואה לעבירות אחרות, לדוגמה לדיווח כוזב של
כוננויות ע"י רופאים ועשיית כסף שלא כדין. "הטרדה
מינית היא היום באמת עלתה לגבהים בלתי אפשריים,
לא שאני מזלזל בזה, אבל עדיין צריכה להיות איזושהי
מידה מסוימת של שליטת העניינים, זה לא יעלה על
31

הדעת. כל דבר שאומרים, כל ניסיון להדוף, לטעון
טענה נתקלת מיד בסוג של התנגדות בלתי מוסברת"
2 . ההטרדה המינית נעשתה בכלל שלא במהלך טיפול
רפואי : ישי בה של הוועדה שלנו ב 13.11.2022 : עמוד
7 שורות 18, 13 : " דבר אחד מובלע פה בתוך כתב
הקובלנה אבל יש לשים לב שהגברת שהוטרדה מינית
בידו מועסקת בתפקיד מזכירה רפואית באותה
מחלקה כלומר בין, לא התקיים פה, ההטרדה מינית
הזאת לא התקיימה במסגרת טיפול רפואי אלא
במסגרת יח סי עבודה רגילים במסגרת המוסד."
למעשה בנובמבר 2022 , עדיין הרופא כפר באשמה
ובחומרת מעשיו, והפעם בטיעון שכלל לא נעשו
בטיפול רפואי אלא בין עובדים במחלקה . חוזר מנכ"ל
משרד הבריאות דן בהטרדה מינית בין אנשי צוות
במערכת הבריאות , ויש להוקיע התנהגות זו ולהרתיע
הן כלפי הרופא הספציפי והן כלפי ציבור הרופאים
ולציבור עובדי המערכת כולה ולציבור הרחב. מתוך
חוזר מנכ"ל משרד הבריאות "מניעה וטיפול בהטרדה
ופגיעה מינית המתרחשת על ידי איש צוות רפואי
במערכת הבריאות " 12/2022
https://www.health.gov.il/hozer/mk12_2022.pdf
"משרד הבריאות רואה חשיבות רבה בשמירה על
סביבה בטוחה ומכבדת, נטולת הטרדות מיניות
מילוליות או פיזיות, עבור כלל אוכלוסיות העובדים
32

והלומדים במוסדות הבריאות וכלל באי המערכת. על
ארגוני הבריאות לנקוט באחריות ובמדיניות של אפס
סובלנות כלפי כל התנהגות העלולה להתפרש
כהטרדה מינית, לעודד תלונות של מי שנתקל
בהטרדה כזו, לתמוך ולהגן על המלינים והמלינות".
3 . ובהמשך, ב ישיבה 8.2.2023 עמוד 14 שורות 17, 12 :
"מדובר אומנם בפרק זמן של חצי שנה, אבל מספר
האירועים שבהם הוא התבטא, כאשר בתוך האירועים
עצמם, בתוך ההתבטאויות עצמן, יש הבדל, יש חלק
מהם שהם יותר חמורים, יש חלק מהם שהם פחות
חמורים, מדובר במספר בודד של אירועים."
ט . אמירה ש הה תנהגות איננה הטרדה מינית למעשה : בדיון הוועדה
בפברואר 2023 : עמוד 32 שורות 23, 18 עמוד 33 שורה 1 :"עכשיו,
הנאשם עמד לדין לפי חוק, בפני בית דין למשמעת של עובדי
המדינה, ונכון, אנחנו ניהלנו הליך שלם בפני בית הדין למשמעת,
משום שאנחנו סברנו שלגבי חלק לפחות מהאמירות , הן לא עולות
כדי הטרדה מינית. הן התנהגות שאינה הולמת רופא, אבל הן לא
עולות כדי הטרדה מינית . בית הדין לא קיבל את הטענות והרשיע את
הנאשם"
י . למעשה ניתנה זכות ערעור על גזר הדין של בית הדין בנציבות לבית
המשפט המחוזי, אולם לא דווח לנו שאכן היה ערעור וטענו בבית
המשפט, שאין הדברים הובאו באופן הנכון והרופא לא הובן דיו
בהליך בנציבות שירות המדינה ואילו המזכירה והצוות האחר שהעידו
33

לא הראו את התמונה הנכונה שהייתה במחלקה . הרופא קיבל את
גזר הדין של הנציבות .
יא . בדיון בוועדה אצלנו, ישיבה 8.2.2023 עמוד 16 שורות 12, 4 :" דבר
נוסף שאני רוצה גם להגיד, שגם אני וגם הנאשם או הנקבל בהחלט
מודעים לעובדה שמדובר בהטרדה מינית, שלא יהיה ספק בעניין
הזה, ואין לנו שום רצון או לא כל כוונה לחזור בנו מהדברים שבהם
הודינו, אבל פה אני לא העליתי אותו לעדות. במסגרת ההסדר או
ההגדר הדיוני שאנחנו הגענו אליו הייתה בקשה מצד התביעה
שהנאשם ייקח אחריות על הדברים ויביע אותם בפני הוועדה, לא
כעדות, אלא כסוג של הודאה ולקיחת אחריות, וזה מה שעשינו."
יב . אבל, גם כאשר לקח אחריות , ביולי 022 2 , מסר בבית הדין למשמעת
בנציבות בשלב גזר הדין " מצטער על "המקרה שהיה " מדובר
בארוע בודד משנת 2019 " . ו למעשה, גם בדיון בוועדה הנוכחית
בפברואר 2023, הרופא חזר על כך שמדובר ב " ארוע בודד " ניסינו
לעמוד על כך בדיון אולם ללא הצלחה, ולא שוכנעתי ש אכן הבין,
הפנים ולקח אחריות מלאה והוא מביע חרטה אמיתית, על כלל
האירועים שהתרחשו והתנהגותו הפוגענית והמחמירה ומתדרדרת
במשך תקופה ממושכת ורצופה של כחצי שנה עם מסיכת אירועים
חוזרים וממוקדים כאשר הוא בתפקיד בכיר, בבעלת תפקיד זוטר
במחלקה, שהינה מוחלשת , ונתונה להשפעתו . ו בהתאם לפסיקת בית
הדין הארצי לעבודה ע"ע 697/09 , 54/10 מיום 30.10.2011 , אין
לראות במספר מקרים רצופים של הטרדה מינית במקום העבודה
כמעשה אחד !
34

https://www.kolzchut.org.il/he/%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%A8%D7%90%D7%9
5%D7%AA_%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%9E%D7%A7% D7%A8%D7%99
% D7%9D_%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9C_%D7%94
% D7%98%D7%A8%D7%93%D7%94_%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%91%
D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_%D7
%9B%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94_%D7%90%D7%97%D7%93
35

יג . גם האמירה שלא היה מוכן שי תנהגו כ ך לבני משפחתו, אמירה זו
אינה מ שמעותית כלל לטעמי , שכן לרופא יש אחות כפי שהעיד,
ובוודאי גם אמא ואחיות וילדים נוספים במשפחה המורחבת, ולמרות
זאת ואף על פי כן, פעל כפי שפעל . באופן כללי, אמירה זו ריקה
מתו כן, הרי, ידוע ש אין נישואין והורות מונעים ממטרידים להטריד
נשים אחרות. גם כאשר אין הם מוכנים ש אחרים יטרידו כך את בני
משפחתם, אולם אין זה אומר בהכרח ש הם עצמם י ימנעו מהטרדת
נשים שאינן משפחה או אפילו בני ובנות המשפחה , כפי שאכן
מתרחש לצערנו הרב.
30 . התמחות, העל בה הרופא בחר, רפואה דחופה :
א . אומנם , לא התמחות העל , שכפי שנמסר ע "י ב " כ, שבה חפץ
להמשיך בבית החולים הממשלתי הספציפי, אנדוקרינולוגיה, הגם
שלא נמסר מ ה היו שיקוליו כאשר בחר לא להתמחות
ב אנדוקרינולוגיה בבית חולים אחר , שאיננו של המדינה, שהרי לא
נמנעה ממנו האפשרות הזו, א ולם הרופא בחר ומסיים בימים אלה
ממש התמחות, על חשובה , בוודאי לא פחות, רפואה דחופה.
ב . עבודה במסגרת רפואה דחופה במלר"ד לדגמה, מחייבת מגע קרוב
מאד, לכל אורך שעות היממה, בתורנויות וכוננויות , ולעיתים קרובות
ביחידות ו מאחורי הפרגוד , בתפקיד בכיר ובעל השפעה רבה על
הצוות , ו עם מספר רב ביותר של אנשי צוות, ו במיוחד נשים לאור
השכיחות הגבוהה במערכת בתפקידים של : אחיות, רופאות,
סטודנטיות לסיעוד ולרפואה, עוזרות רופא , טכנאיות וצוות מינהלי -
36

לעומת אנדוקרינולוגיה (שהינו בעיקר מקצוע מרפאת י ו בד"כ ללא
תורנויות 24/7 ו עם חשיפה מצומצמת ביותר לאנשי צוות), ויש צורך
בהרתעה ברורה לרופא הספציפי .
ג . לחץ ועומס על הרופא בעבודה כרופא בכיר ברפואה דחופה : בהליך
שהתרחש עד אוגוסט 2022 : בהכרעת הדין בנציבות: בהודעת
הנאשם ועדותו בחק ירה הראשית, "ש. "אחד הדברים המשמעותיים
בתובענה היא האמירה המיוחסת לך תשבי לי על הזין, תתאר את
הסיטואציה? ת. הסיטואציה אני לא זוכר אותה. אולי הייתי לחוץ, או
עצבני . ש. לצורך מה היית צריך נתונים? ת. אולי באותו רגע הייתי
עצבני, אולי נפלט לי מהפה ." לפיכך, א ם זו ה התנהגות כאשר הוא
עצבני ולחוץ, כמתמחה בכיר בפנימית, יש להעביר מסר ברור ומרתיע
לגבי עבודתו כרופא בכיר אף יותר ו ברפואה דחופה, בה אופי
העבודה מתוח עוד יותר ו עם לחץ רב במלר"ד לדוגמה! יש להרתיע
בבירור את הרופא שאין לפרוץ גבולות ולהתנהג באופן בלתי הולם
בהמשך עבודתו המקצועית שאמורה להיות רווית לחצים ומעמסה
קשה עוד יותר, ובמיוחד , בהיותו הרופא הבכיר ביותר במקום
במרבית האירועים , והנושא בנטל הרפואי הגבוה ביותר . .
ד . ואם כך פעל כש תפס בטחון בעודו במהלך התמחותו הראשונה ועדיי ן
לא מומחה, האם זה יהיה אך "טבעי בעיניו" כפי שטען, כאשר כבר
סיים לא התמחות אחת אלא שתיים? האם יהיה לו בטחון אפילו רב
יותר ויתנהג באופן עוד יותר בלתי הולם? ובסביבת עבודה תובענית
ולוחצת והדוקה אף יותר?
31 . העונש אותו קיבל מטעם בית הדין למשמעת של נציבות שירות המדינה:
37

א . כפי שצוין בגזר הדין, "הנאשם עזב את מקום עבודתו בבית החולים
נהריה, ומועסק בבית חולים העמק הנמצא באחריות קופת חולים
כללית." למעשה, הרופא המשיך בעבודתו בבית החולים וסיים את
התמחותו , ולא פוטר או הוש עה, ולאחר מכן המשיך ישירות להתמחות
על בבית חולים אחר ובארגון רפואי גדול וחשוב גם כן.
ב . ב"כ הרופא טען, שהרופא נענש בחומרה בגלל היותו עובד מדינה
ואילו היה האירוע מתרחש ב " כללית " אזי לא היה נחקר ואולי היה לו
קל יותר.
ישיבה 13.11.2022 : עמוד 23 שורות " 6, 2 "אגב, בשירות המדינה
החוק להטרדה מינית לא חל, החוק להטרדה מינית חל, אבל המנגנון
שבודק את הנושא של הטרדות מיניות הוא איננו מנגנון שחל למשל
בשירותי בריאות כללית. נציבות שירות המדינה וזה מופיע דרך אגב
בנוהל מקבלת תלונה, זה מועבר לאגף החקירות שלהם, הם אלה
שמחליטים אם מדובר בהטרדה מינית כן או לא ועל בסיס ההמלצות
שלהם מבלי שזה נבדק לא על ידי עובדת סוציאלית ולא על ידי כפי
שדורש החוק אלא על ידי חוקרים של נציבות שירות המדינה, הם
אלה שמחליטים אם זה מדובר בעבירה של הטרדה מינית או לא, לא
אישה, לא גוף, לא שום דבר אחר כפי שמופיע בחוק. גברים מחליטים
על זה אם זה הטרדה מינית או שזה לא הטרדה מינית." לדעתי, עניין
זה תמוה , שכן כפי שמצוין בחוזר מנכ"ל משרד הבריאות מספר
12/2022 מתאריך 21 בדצמבר 2022 "מניעה וטיפול בהטרדה
ופגיעה מינית המתרחשת על ידי איש צוות רפואי במערכת הבריאות"
בקישור https://www.health.gov.il/hozer/mk12_2022.pdf, הרי ככל שהאירוע
38

היה מתרחש ומדווח במוסד רפואי של הכללית, גם אז יש חובה לפי
החוק והנחיית פרקליט המדינה לדווח ולחקור ולהעביר למשרד
הבריאות ומשרד המשפטים, ולכן לא ברור הטיעון שהרופא אולי
נענש יתר על המידה בשל היותו דווקא עובד בשירות המדינה . כמצוין
בחוזר המנכ"ל שלעיל בסעיף 7 : "חובת דיווח ליועץ המשפטי
לממשלה (עובדים שאינם עובדי מדינה):
7.1 בהתאם להוראות סעיפים 268, 269 לחוק העונשין התשל"ז 1977
,ולהנחיית פרקליט המדינה מספר 14.23 קיימת חובה לדווח ליועץ
המשפטי לממשלה ו/או לב"כ במשרד המשפטים, להלן "האחראי
במשרד המשפטים" מיד עם פתיחתו או קיומו של הליך משמעתי
7.2 במקרים של חשש לעבירה של הטרדה ו/או פגיעה מינית, שדינה
מאסר 3 שנים ומעלה. בין עבירות אלה נכללות: הטרדה מינית הכוללת
התנכלות, מעשה מגונה, מעשה סדום, אינוס, בעילה אסורה בהסכמה
ועוד.
7.3 האחראי במשרד המשפטים רשאי להורות על הפסקת הליך
משמעתי, אולם ניתן להמשיך בבירור המידע או התלונה ע ד לקבלת
הוראות אחרות על ידי האחראי במשרד המשפטים."
וגם בסעיף 6.2 בחוזר : "מוסדות שאינם ממשלתיים: על כל מוסד חלה
האחריות לטפל בתלונות , בסיום הטיפול בכל תלונה נגד בעל מקצוע
רפואי מורשה שהוגשה ישירות למוסד, נבדקה בו, נמצאה עולה כדי
הטרדה מינית על פי חוק, וננ קטו כנגד הנילון הליכים משמעתיים לרבות
החלטה על השעיה, סיום העסקה / התקשרות, יעביר מנהל המוסד או מי
39

מטעמו דווח מפורט לממונה ארצית על אופן הטיפול, המוסד הרפואי
מחויב בדיווח לממונה ארצית במשרד הבריאות במקרה של התפטרות
לפני בירור תלונה. משרד הבריאות יברר את הת לונה בכפוף להסכמת
המלין/ה. כאשר תלונה לא התבררה עד תום מסיבות שונות כגון אם
הנילון התפטר טרם סיום הבירור, יועבר לנציבות הקבילות במשרד
הבריאות דיווח שיכלול את הפרטים הנדרשים ותיאור הנסיבות והסיבות
שהובילו לכך שהבירור לא הסתיים. "
ג . בית הדין של הנציבות התייחס בחומרה למעשים שתוארו בפניו ,
בדיון בהכרעת הדין: "במקרה דנן, מידת הפגיעה של הנאשם
בכבודה של המתלוננת וביזויה היו בדרגות חמורות . ההטרדה
המינית שביצע הנאשם אינה הולמת עובד מדינה, לא כל שכן רופא
בכיר המועסק בבית חולים של משרד הבריאות. התנהגות מסוג זה
פוגעת בתפק יד שרות המדינה, ובתדמית השרות בעיני הציבור
ובאמונו"." ובגזר הדין " בהכרעת דיננו קיבלנו טענות התביעה כי
מעשיו אלה של הנאשם מהווים עבירות של הטרדה מינית לפי סע י ף
4 ....לחוק מניעת הטרדה מינית, התשנ"ח, 1998 " "... לפיכך, ב"כ
הקובל בקיש להטיל 5 שנים הרחקה משירות המדינה, למרות ש לא
היה רלוונטי במילא לאור המעבר של הרופא לשירותי בריאות כללית
, ולמרות שעברו 3 שנים, הרי בית הדין בנציבות לא ויתר הוסי ף
עוד שנה של הרחקה . זאת אומרת, גזר הדין של שנה, הוא בנוסף
ל 3 שנים שכבר לא היה במערכת שירותי המדינה. זו לדעתי אמירה
חשובה של בית הדין המצביעה על חומרת המעשים שתוארו בפניו.
אין כאן גזר דין " פשוט " של הרחקה מהשירות לשנה אחת בלבד ,
40

שאז במילא כבר לא רלוונטית לאור חלוף 3 השנים, אלא יש אמירה
ברורה, שההרחקה משירות המדינה תהיה ל 4 שנים, לפחות ככל
שזה תלוי בבית הדין של הנציבות. כלומר, בית הדין למשמעת של
שירות המדינה וידא, שגם אם הרופא שסיים עכשו את התמחות, העל
, ירצה לשוב לשירות המדינה, הוא עדיין בהרחקה מהשירות ולא
יוכל להשתלב בו . מכאן, אם אכן לדעת הרופא לענישה הזו יש
משמעות מעשית חמורה, מכיוון שייתכן ורצה / ירצה בחודשים
הקרובים להשתלב שוב בשירות המדינה, תמוה שלא ערער על כך .
ב ישיבה 8.2.2023 בדיון הוועדה שלנו, עמוד 33 שורות 10, 3 :
"המדינה ביקשה לגזור עליו, זה מופיע בגזר הדין, עונש של, לפטר
אותו הם כבר לא יכלו, כי הוא כבר לא היה בבית החולים, הוא כבר
לא היה שייך יותר לשירות המדינה, לפסול אותו או להעניש אותו
בפנסיה, גם זה לא היה, כי הוא רחוק מזה מרחק מזרח כמערב, אבל
העונש היחיד שאותו הם יכלו להביא לידי ביטוי היה בפסילתו מלשרת
בשירות המדינה. המדינה דרשה עונש פסילה של חמש ש נים
משירות המדינה"
ד . למעשה, מאז המעשים, המעבר לבית חולים אחר ב כללית ואפילו
הפרסום ש היה באוגוסט 2022, באתר נציבות שירות המדינה
הפתוח לציבור ו באינטרנט בעיתון YNET, הרופא העיד בפנינו ,
שלמעשה המשיך וממשיך בעבודתו כרופא עד עצם היום הזה. כך
שלא ניזוק באופן ממשי ו קרוב לוודאי ש אפילו פרנסתו לא נפגעה .
https://www.ynet.co.il/news/article/sy6sd4zcq וגם
https://www.gov.il/he/departments/legalInfo/g103, 20
41

ה . לא היה ערעור על פסק הדין וגזר הדין של בית הדין בנציבות לבית
המשפט המחוזי, ולמעשה, הרופא קיבל את פסק הדין וגזר הדין .
ו . ב"כ הרופא טען בפנינו, שלא ידע שיש דין משמעתי במשרד הבריאות
על פי פקודת הרופאים לאחר בית הדין בנציבות , אולם אני מביעה
פליאה על כך, שכן נציג משרד הבריאות נכח בדיונים בבי ת דין
המשמעתי בנציבות והצטרף לבקשת הענישה . מגזר הדין: "לאורך
תקופה בלתי מבוטלת חלה התדרדרות בדרך התנהגותו של הנאשם
שהטריד את המתלוננת באופן מילולי, מספר פעמים, באופן חוזר
ובהזדמנויות שונות. המתלוננת העידה על הקשיים שחוותה עקב
התנהגות הנאשם, ועל השפעת מעשיו על חייה האישיים והתנהלותה
בעבודה. בין הנאש ם למתלוננת התקיימו פערי מעמדות משמעותיים;
מדובר בהטרדות מיניות מצד רופא כלפי עובדת זוטרה, וחומרתן
מתחדדת עקב הפערים האמורים. יש ליתן את הדעת גם על סביבת
העבודה המשותפת בה עבדו הנאשם והמתלוננת ועל אופי מקום
העבודה. עיני מטופלים ועובדים במחלקה נשואות למי שממ לא
תפקיד רופא"." גם עמדת משרד הבריאות הובאה בגזר הדין:"
המשרד רואה בחומרה את התנהגותו של הנאשם, ומצטרף לעמדתה
העונשית של התביעה."" . ו מהישיבה בוועדה שלנו ב 13.11.2022
עמוד 7 שורות 12, 7 : "אחרי שנגמר, בזה נגמר, הוא גזר את דינו
בית הדין כמובן שבטיעונים לעונש ע לתה העובדה שהוא כבר לא
עובד בבית החולים, הוא סיים את עבודתו בבית החולים מאז עברו
התקדמות, אנחנו מדברים על לפני לא מעט שנים הסיפור הזה קרה
ואז הגיע פתאום הקובלנה."". לא ברורה ההפתעה, שכן כפי שה פנו
42

בדיון את תשומת ליבנו לפרסום בעיתון , הרי ב YNET ב 10
באוגוסט 2022, יומיים לאחר גזר הדין בנציבות ועדיין בטווח של
30 יום לאפשרות ערעור: " תוצאות ההליך המשמעתי דווחו על ידי
אגף המשמעת לתובע הראשי של יחידת הדין המשמעתי במשרד
הבריאות .". בקישור שלעיל.
ז . אומנם נגזר על הרופא בבית הדין למשמעת בשירות המדינה פסילה
משירות המדינה, שהיא בתוקף עד אוגוסט 2023 למעשה , ונכון כי
יצטרך להצהיר על פסילה זו גם בעתיד בפניה למכרז בשירות המדינה
ועם זאת, אין זה פוסל אותו אוטומטית לזכייה בתפקיד במכרז ,
מתוך הראייה שאנו רוצים להאמין, ש רופא שהשלים את העונש , והפנים
את מעשיו, מ בין את כובד אחריותו ולא יתנהג כך שוב .
43

ח . ו יתרה מזאת, רוב המערכת אינ נ ה ממשלתית ופוטנציאל ההש תכרות
הוא גבוה יותר לעיתים, דווקא ב ארגונים שאינם ממשלתיים ,
ובמיוחד לבעל התמחות הן ברפואה פנימית והן ברפואה דחופה -
כפי שעמד על כך גם ב"כ הרופא , שהרי מדובר בהתמחות מבוקשת
מאד
i . אפילו אם ייבחר לעבוד רק בבתי חולים: לפי נתוני הלמ"ס ב
2022 : מתוך 313 בתי חולים בישראל מכלל הסוגים, הרי רק 24
הם בבעלות ממשלתית (כולל 2 שהם בבעלות עירונית -
ממשלתית).
https://www.cbs.gov.il/he/publications/doclib/2022/3.shnatonhealth/st03_18.pdf
ii . ב קופות החולים, כולל שירותי רפואה פנימית, אשפוזי יום
בקופות, ורפואה דחופה ב מוקדי הקהילה של קופות החולים
iii . מוסדות ושירותים רפואיים פרטי ים : בתי חולים, כלליים
גריאטריים ושיקומיים, פרטיים ברובם , וחלקם המועט הוא של
קופות חולים כללית מכבי ומאוחדת שאינן ממשלתיות כמובן,
מרפאות פרטיות ו מרפאות של קופות החולים , מוקדים ובמיוחד
מוקדים לרפואה דחופה המופעלים ע "י חברות פרטיות (טר" מ ,
ביקור רופא ו חברות פרטיות גם באיזור מגוריו בגליל , ) חברות
פרטיות למתן טיפולי בית וחלופת אשפוז חריף בבית המטופל ,
וחברות אמבולנסים וטיפול רפואי דחוף
iv . עוד 67 מוסדות מוכרים לטיפול בגמילה מסמים, כמחצית אף
באשפוז , ו גם 53 יחידות יום בקהילה (לפי דו"ח משרד הבריאות
"מוסדות האשפוז והיחידות לאשפוז יום בישראל 2021 .) "
44

v . ו אפילו בתפקיד ניהול רפואי בכלל המערכת הציבורית
והפרטית, (, למעט הממשלתית כמובן בתקופת הפסילה
שתסתיים בחודשים הקרובים במילא ) , ו כולל ב 22 מחוזות 4
קופות החולים
vi . וכמובן , ש עומדת לו האפשרות להקים בעצמו מרפאה פרטית
לשירותי רפואה פנימית ואף לשירותי רפואה דחופה, כפי
שנעשה ע "י רופאים ברחבי הארץ ש מוכרים מנוי פרטי
לשירותים אלה ואין בכך צורך ברישוי או ברישיון כלשהו ממשרד
הבריאות , למעט רישיון רופא בתוקף .
ט . לפיכך , העונש שקיבל מטעם נציבות שירות המדינה הינו באופן מעשי
, בעל פוטנציאל נזק קטן , אם בכלל.
32 . תכלית ההליך המשמעתי הנוכחי נובע מפקודת הרופאים ומהראיה
של המעמד המיוחד שיש לרופא בחברה , הצורך בהתנהגות הולמת
ש ל רופא , כדי להשרות אמון בו לצורך קבלת טיפול רפואי , שהינו
אינטימי באופיו , ו ל שמש דוגמה למופת לתלמידיו ולאנשי צוות
נוספים, ולקיחת אחריות אישית . המטרה הי א שמירה על השם הטוב
של המקצוע, על האמון הציבורי, הג נה על בריאות הציבור והרתע ת
רופאים מפני ביצוע מעשים שאינם הולמים. כאמור , ב פסק י הדין
שהוזכרו בפנינו, כדוגמת פסק דין בערעור אזרחי 1079/04 בעניין ליביו
ליאור נ' שר הבריאות, ובית המשפט העליון קבע שהשיקול המרכזי
בהליכים משמעתיים שבנדון הם השיקול של ההגנה על האינטרס של
הציבור ושמירה על רמתו ועל כבודו של מקצוע הרפואה ועל אמון הציבור
ברופאים. ובשל האופי המיוחד של ההלי ך המשמעתי, נפסק כי בהליכים
45

מסוג זה, השיקול המרכזי שעל הגורם המחליט לשוות לנגד עיניו הוא
אינטרס הציבור, ואילו השיקולים הספציפיים הנוגעים לעבריין
המשמעת העומד בפניהם הם עניין משני שיש לשקלו אם בכלל.
כלומר , כל החלטה של הוועדה הזו מהווה התוויה, מעין סט נדרט
מקצועי, והינה מעבר ל שיקול הספציפי של הרופא.
33 . לאור , היעדר פסיקות עבר של מקרים הדומים באופי האירועים , הבוטות
והחומרה, משך האירועים והמיקוד הברור באדם מוחלש והנתון להשפעתו
למרות שהנפגעת התנגדה ולמרות שעמיתיו מחו על התנהגותו -
ופוטנציאל הנזק במעגל הרחב יותר, המידי והעתידי, הן לכלל הצוות
במחלקה והן להכשרה הרפואית המקצועית ולדוגמה שניתנה לתלמידיו על
התנהגות רופא בישראל , הן לאפשרות של סיכון בריאות המטופלים ופגיעה
ביחסי העבודה בינו לבין כלל הצוות וחשש מפניו במהלך תקופה זו, ראוי ,
שלאור הנימוקים לעיל, הע ונש יהיה לפחות למשך 6 חודשים . לנוכח
התנהגותו המבזה והמשפילה שיש להוקיעה בחומרה וללא כל סלחנות
והקלה, ו לפחות בהלימה למשך התקופה הנידונה שבה פגע באופן ישיר
בעובדת המחלקה.
34 . לדעתי, עונש של התלייה למספר חודשים בודדים איננו מידתי ומרתיע -
ועלול להיווצר חס וחלילה הרושם במערכת, בסביבתו וגם על ידו, שיצא
אולי לחופשה מעט ממושכת או השתלמות, של חודש, חודשיים ואפילו
שלושה . אפילו ב"כ הרופא שאומנם ביקש רק נזיפה כעונש מידתי הולם
ומרתיע לדעתו, טען ב ישיבה בפברואר 2023 עמוד 37 שורות 7, 1 : " דווקא
נזיפה היא העונש ההולם בנסיבות העניין, היא העונש ההולם, משום שמה
יצא מהתליית רישיון של חודש? שהוא לא יעבוד ויפסיד משכורת? מה זה
46

ייתן? קח לו את הרישיון לשלושה חודשים, מה זה ייתן? איזה אפקט מרתיע
יש לזה, פרט למה? "
35 . יתרה מזאת, בתקופת ההתליה לא נשללת מ מנו אפשרויות העסקה ופרנסה
ש לא כרופא מורשה . הוא יוכל לעסוק במקצועות אחרים שלא נדרש להם
רשיון . כמו כן, לא ניטלת ממנו השכלתו הרפואית אלא ניטלת הרשות
להשתמש בתואר " רופא " ולעסוק ברפואה, הוא יכול לדוגמה לייעץ על סמך
השכלתו המקצועית ל חברות הזנק " סטרטאפ " אולם הוא אינו מורשה
להיות חלק מה סביבה הטיפולית ו ה צוות המטפל , ו לא יכול להשתמש בתואר
רופא ו לגרום ל הטעיית הציבור .
36 . ואכן, יש מחיר להתנהגות שאינה הולמת רופא!
37 . לנושא חילוקי הדעות למשך ההתליה : שמעתי בדיונים וקראתי שוב בתמלול
את גישתו של ב"כ הקובל , והתפלאתי על הפער בין דבריו הנחרצים על תכלית
עבודת הוועדה ל בין בקשת העונש הראוי לדעתו, במיוחד כאשר דברים אלה
מהווים בסיס ל חוות הדעת של נציג היועצת המשפטית לממשלה בסוגיה זו . כפי
שהוצג בפנינו, התכלית של הליך זה, במיוחד בתקופה בה אנו דנים, המאה ה
21 , בה ידוע לכל כי התנהגות מסוג זה איננה מקובלת, ויש להוקיעה, היא
חיזוק הא מון בטיפול הרפואי שייקבע לפי הצורך הרפואי ועבודת הצוות הטובה
וחופשית ממורא ומכוונת לטובת המטופל בלבד, ו יצירת סביבת עבודה מכבדת
וראויה לכולם, לרבות למוחלשים, לכפופים לנו ו לב עלי מאפיינים שונים מאתנו.
א . ב ישיבה בוועדה בתאריך 8.2.2023 עמוד 3 2 שורות 17, 14 ": אנחנו
רק צריכים להבין שהענישה המשמעתית נועדה בין היתר לשמור על
47

השם הטוב של המקצוע, על האמון הציבורי, להגן על בריאות הציבור
ולהרתיע רופאים מפני ביצוע מעשים המהווים עבירת משמעת. "
ונסמך על פסק דין של בית המשפט העליון: עמוד 24 שורות 14, 4 ":
פסק דין בערעור אזרחי 1079/04 בעניין ליביו ליאור נ' שר הברי אות, ..
בית המשפט העליון כתב שהשיקול המרכזי בהליכים משמעתיים שבנדון
אלו השיקול של ההגנה על האינטרס של הציבור ושמירה על רמתו ועל
כבודו של מקצוע הרפואה ועל אמון הציבור ברופאים. הם ממשיכים
ואומרים שלפיכך, בגלל האופי המיוחד של ההליך המשמעתי, נפסק כי
בהליכים מס וג זה, השיקול המרכזי שעל הגורם המחליט לשוות לנגד
עיניו הוא אינטרס הציבור, ואילו השיקולים הספציפיים הנוגעים
לעבריין המשמעת העומד בפניהם הם עניין משני שיש לשקלו אם
בכלל. " וממשיך, עמוד 24 שורות 23, 19 עמוד 25 שורות 9, 1 " : עוד
פסק דין מעניין מבית המשפט העליון, קצת יותר ישן, 50/91 , ערעור
אזרחי, דוקטור אדגר סבין נ' שר הבריאות, ושם גם כן אותו דבר שהם
אומרים שהמסר, כדי להעביר מסר לנקבל, לאנשי מקצוע וגם לכלל
הציבור באשר לסטנדרט ההתנהגות של מקצוע הרפואה. הם נכנסים
ביתר פירוט והם א ומרים שמה השיקולים שבאופן ספציפי הוועדה
צריכה לשקול? זה חומרת הסכנה הנשקפת לציבור מהישנות מעשיו
של הרופא, גם הערכים וצרכים ואינטרסים לגיטימיים אחרים עליהם
באה ענישה משמעתית מקצועית להגן. בין אילו ניתן למנות את
אינטרס ההרתעה הכללית, את הצורך בשמירה על כבוד המקצוע
ואת אמון הציבור במקצוע, וגם כן הם חוזרים על זה וזה צריך להיות
48

מסר לציבור, כי זה מהווה איזשהו סטנדרט התנהגות המקובל
במקצוע. "
ב . עמוד 27 שורות 23, 19 עמוד 28 שורות 16, 1 ": אם כך הדבר, לאור
כל הנימוקים לעיל נראה כי אין להקל ראש בעבירות הנקבל ויש
להתחשב בכך ב גזירת עונשו. בעצם בסיכום, הנקבל מואשם בהערות
מיניות בלתי הולמות לעובד אחר. התנהגות זו אינה רק לא אתית ולא
מקצועית, אלא היא גם מהווה פגיעה בזכותה של הקורבן למקום
עבודה בטוח ומכובד. הנקבל כאיש מקצוע, רופא מורשה, נדרש
לעמוד בסטנדרט גבוה של התנהגות. היה עליו ל היות מודע להשפעת
מעשיו על הקורבן ועל סביבת העבודה. במקום זאת בחר הנקבל
לעסוק בהתנהלות שאיננה רק משפילה, אלא אף יצירת סביבה
עבודה עוינת עבור הקורבן. בהתחשב בעמדת הסמכות והאמון של
הנקבל כרופא, חובה אשר הוועדה תשלח מסר ברור כי התנהגות
מסוג זה אין לה מקום, וכי על הנקבל לתת דין וחשבון על מעשיו ועל
השפעתם על הקורבן ועל מקום העבודה. לפיכך, אני מבקש מהוועדה
להטיל על הנקבל תקופת התליה של חודש אחד בהתייחס
להתנהגותו ועל מנת למנוע אירועים דומים בעתיד. מקרה זה יבהיר
לכל אנשי מקצוע והמורשים, התנהגות בלתי הולמת כזאת לא תע בור
לסדר היום, וכי לקורבנות על התנהגות כזו יש זכות למקום עבודה
בטוח ומכובד .
38 . מכאן, לאור , חומרת העבירות המיוחסות לרופא הבכיר , אשר שינה את
התנהגותו המכבדת בהיותו מתמחה זוטר להתנהגות פוגענית, לאחר
שהפך להיות מתמחה בכיר ו "תפס בטחון" ו ההתמקדות הממושכת
49

והעקבית שלו באישה מוחלשת ממנו ודווקא בה, ו בעודו משמש כמורה
ו דוגמה ומופת לאחרים, שעיניה ם אמורות להיות נשואות אליו וללמוד ממנו
ולראייה הדוגמה השלילית שנתן לסטודנטיו ת שצחקו ויתכן והתרשמו
ש"זה בסדר" והפגיעה האפשרית בהכשר ה הרפואית של הסטודנטים
והרופאים המתמחים, והפגיעה האפשרית בטיפול בחולים ש היו תחת
אחריותו , ואי הבנת הנזק ביצירת הסביבה הרעילה אשר יצר, גם כאשר
עמיתים לעבודה ביקשו שיחדל והתנגדו לכך, וכל זה כאשר מתקיימים יחסי
השפעה שלו והעדפתו הברורה לעין כל ע"י מנהל המחלקה, והיעדר הר ושם
גם עתה בחלוף הזמן לאחר התקופה המדוברת, ש הרופא אכן מודה מתוך
הפנמת חומרת מעשיו והתנהגותו הפוגענית והמזיקה , חרטה עמוקה והבנת
חומרת התנהגותו והאופן הלא הולם שלה, ולא מתוך הרצון לקבל עונש קל
יותר, אני חושבת שיש הכרח להטיל עונש משמעותי ומרתיע.
39 . מכיוון שלא הובאו בדיונים מקרים דומים , של הטרדה מילולית מתמשכת
וחמורה שהופיעה כאשר הרופא התקדם במעמדו וכוונה ל עובדת זוטרה הנתונה
להשפעתו, בדקתי בהחלטות קודמות המפורסמות באתר הממשלתי, תחת
"החלטות ועדת דין משמעתי, משרד הבריאות" ו קיים טווח של מינימום
חודשיי ם התליית רשיון בנוסף לעונשים שנגזרו על הפוגע בבית משפט השלום
, אח שנשפט בשל אירוע חד פעמי במתלוננת יחידה שהיתה מטופלת עם אופי
הטרדות שעל פניו היו פחות חמורות באופיין ובאמירות מאשר במקרה הנידון ,
תוך לקיחת אחריות מידית ועקבית בבית המשפט ו גם בבית הדין למשמעת
ב נציבות, וגם בוועדה במשרד הבריאות ; דרך התליית רשיון לרופא שיניים ל 3
חודשים עקב אירוע חד פעמי של הטרדת סייעת מחליפה , תוך התחשבות בגילו
המתקדם ובעונשים שנגזרו עליו ע"י בית המשפט ; ודרך התלייה של 4 שנים
50

וסילוק מהצבא של רופא שיניים שהטריד חיילות וסייעות במרפאה , למרות
שהיה אב ל 3 ילדים ו גם נשפט ע"י בית דין צבאי ; ועד התליית רשיון לצמיתות
של אח שהטריד 10 שנים כ 13 אחיות וכוח עזר שהיו תחתיו וסירב לקחת
אחריות על מעשיו.
א . דין משמעתי ב 2013 כנגד האח ראדי קבלאן אשר הטריד באופן מילולי
וללא מג ע מטופלת אחת ויחידה במחלקת אא" ג עם הצעות ורמיזות
מיניות חוזרות ("את המלאך שלי" ... את כזו חמודה.. מה יש לך חבר")
שהיתה בנוסף "קורבן חלש" (חיילת בודדה) למרות התנגדותה, והוא
הביע מידית אחריות על מעשיו ו חרטה כנה בכל 3 הערכאות שנידון
בהן, כולל בית משפט השל ום (נגזרו עליו 3 חודשי מאסר בפועל
בעבודות שירות, 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים ופיצוי כספי
למתלוננת), בית הדין המשמעתי של עובדי המדינה פסק נזיפה חמורה,
הורדה בדרגה למשך 4 חודשים והפקעת משכורת והשעיה בפועל
שנתיים, ועדת המשמעת במשרד הבריאות המליצה להטיל עליו 6
חודשי התליית רשיון, ובשקלול העונשים שקיבל, המליצה לבסוף על
חודשיים התליית רשיון. מנכל משרד הבריאות קיבל את ההמלצה והיא
אושרה גם בערר שהוגש לשופט.
ht tps://www.gov.il/he/departments/dynamiccollectors/disciplinary, action?skip=240
ב . רופא שיניים ד"ר ישראל גלעדי , שעשה מעשה מגונה באירוע חד פעמי
בעובדת תחתיו, סייעת מחליפה ב 2005 , הורשע בבית משפט השלום,
ונגזרו עליו 7 חודשי מאסר על תנאי , עבודות שירות ופיצוי כספי
בהתחשב בגילו המתקדם, ובדין המשמעתי נשקלו גם נסיבות אישיות
של טרגדיה אישית ו בהתאם להמלצת הוועדה הותלה רישיונו ל 3
חודשים.
51

https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/g iladi_05072012/he/files_dis
ciplinary, action_decisions_giladi_05072012_1.pdf
ג . ד"ר שלוה פיצחדזה , רופא שיניים , אב לשלושה ילדים, שהיה מפקד
מרפאה והטריד מינית את החיילות והסייעות במרפאה שעבדו תחתיו,
במספר רב של הזדמנויות, נידון גם בבית הדין הצבאי ונענש בצבא,
ובנוסף זייף מסמכים, ובדין המשמעתי במשרד הבריאות, בתחילה
כפר ולאחר מכן הודה באישומים, והוטל ו עליו 4 שנים של התליית רשיון,
שגרמו ל סילוקו מה צבא
https://www.gov.il/he/departments/dynamiccollectors/disciplinary, action?skip=320
ד . דין משמעתי של האח מוחמד מו אסי , שהיה סגן האחות הראשית
במחלק ה נפרולוגיה והטריד מינית 10 שנים כ 13 אחיות וכוח עזר
מוחלשות שעבדו תחתיו, ומאחר וחששו להתלונן במשטרה, הוגשה
קובלנה לבית הדין למשמעת של נציבות שירות המדינה, הוא הכחיש
באופן גורף, ולאחר שמיעת העדויות, בית הדין קיבל את גרס ת
המתלוננות כמהימנה בעוד גרסת הנקבל "שקרית וכוזבת" והוא נידון
לנזיפה, פיטורים משרות המדינה, פסילה מה שירות עד גיל 70 , ואי מתן
גימלאות. ובנוסף, בדין המשמעתי במשרד הבריאות, ב"כ הקובל ביקש
התליית רשיון לצמיתות, אולם הוועדה התחשבה בגילו המתקדם
ובפגיעה המשפחת ית ובשיקום שחל בהתנהגותו ופסקה 10 שנים
התלייה , אולם מנכ"ל משרד הבריאות החמיר והתלה את רישיונו
לצמיתות, הוגש ערר , וההחלטה אושרה ע"י השופט, ורישיונו נשלל
לצמיתות. https://www.gov.il/he/departments/dynamiccollectors/disciplinary
action?skip=0&person_disciplinary_action =%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%A1%D
7%99
52

40 . דברי השופטת פרוקצ'יה ב בית המשפט העליון בע"א 10979/04 ליביו לאור:
"השמירה על טוהר המידות בתחום עיסוק זה איננה מסתכמת בדאגה לתקינות
פעילות המערכת הרפואית ביחסה לרשויות הציבור האחרות ובשמירה על אמון
הציבור בה. ניקיון כפיו של ה עוסק ברפואה וטוהר פעולתה של המערכת הם
תנאי הכרחי גם לקיומה של רמה רפואית מקצועית ראויה המקרינה במישרין
על שלום האדם ועל חיי אדם " הדגשה וסימון שלי.
א . אני מניחה, שעמדת ב"כ הקובל ועמדת נציג היועמ " שית נובעים מהיעדר
היכרות מעמיקה עם תהליך ואופי ההכשרה הרפואית הקלינית שהינה
בתוך הסביבה הטיפולית , והקרבה ההכרחית הנוצרת בין אנשי הצוות
, אשר מחייב ים הקפדה יתרה שבעתיים, כדי לאפשר פתיחות
מקצועית וטיפול ראוי ובטוח בחולים ה נמ צ אים תחת אחריותם. בדומה,
גם הכשרת הסטודנטים והמתמחים מחייבת שהייה בקר ב ה משמעותית
, ביח י דות, הן בדיו ן על מטופל והן בבדיקת ה מטופל, ו גם בשעות בלתי
שגרתיות ובנוכחות מועטה של אנשי צוות אחרים, וגם כולל בלילות
ו בתורנויות, אולם הרופא הנידון פגע באופן בוטה ודרס ברגל גסה -
למרות התנגדויות של המזכירה והרופאה, בתנאי הבסיסי להיווצרות
קרבה כזו, אמון.
41 . לפיכך , לאור זאת שגם משרד הבריאות רואה חשיבות עליונה בשמירת
הסביבה הטיפולית בכלל מערכת הבריאות, כבטוחה, מכבדת ונטולת הטרדות
מיניות מילוליות או פיזיות, ודורש מ ארגוני הבריאות לנקוט באחריות ובמדיניות
של אפס סובלנות כלפי כל התנהגות העלולה להתפרש כהטרדה מינית, לעודד
תלונות של מי שנתקל בהטרדה כזו ו לתמוך ולהגן על המלינים והמלינות
53

במיוחד מכיוון, ש מערכת הבריאות י יחודית בכך שהיא מורכבת מארגונים
המעניקים טיפול רפואי בשגרות עבודה הכוללות, משמרות, היררכיה ויחסי
כוחות בהכשרת צוותים, כמופיע בחוזרי המנכ"ל הרלוונט יים , ויש צורך ב אמון
רב בכלל מרכיבי הטיפול כדי לאפשר לאנשים להיבדק ע"י רופאים , ו חשוב
להעניק לרופאים ולרופאות ואנ ש י צוות שהינם זוטרים יותר, סביבת עבודה
מכבדת ומקצועית והולמת וגם כאשר הם נדרשים להיות לעיתים קרובות ב קרבה
פיזית משמעותית, במטרה לעבוד יחד כצוות לטובת המטופל, ולאור חומרת
המעשים, עקביותם, והתרחשותם בעת היות הרופא בכיר דווקא ומבוגר יותר
ו השפעתם , ו הצורך בענישה משמעותית והרתעה, אני בדעה נחרצת שיש
להטיל משך התלייה ארוך יותר באופן משמעותי מאשר הערכת ב"כ הקובל
, אשר גם היוו ת ה בסיס למשך ההתליה ב עמדת נציג היועמ"שית .
42 . בנוסף לעונש ה התליה של לפחות 6 חודשים , ולא במקום כמובן, אנ י מצטר פ ת
להמלצה להטיל גם עונש של נזיפה כמוצע על ידי נציג היועצת המשפטית
לממשלה.
ד"ר יעל אוריון, נציגת הסתדרות הרופאים
43 . מעבר למקרה הקונקרטי של ד"ר חמוד שאני מקווה שלמד את שיעורו יש
ערך הצהרתי והרתעתי בעונש יותר כבד. העונש צריך לשקף לכל ציבור
הרופאים שמרופא מצופה התנהגות בסטנדרט מוסרי גבוה גם כשאינה
מול מטופלים. התנהלות כפי שהי י תה לד"ר חמוד פסולה מיסודה ומהווה
עברה חמורה.
54

44 . אני מצטרפ ת לחוות דעתה ו ל המלצתה של יו"ר הוועדה.
55

סיכום ההמלצה
45 . בדעת רוב אנו ממליצ ות לכב ' השר על התליית הרישיון של הנקבל לפרק זמן של
לפחות 6 חודשים . דעת המיעוט הינה ל הסתפק בהתליי ת הרישיו ן למשך
חודש יים .
46 . בנוסף , דעת הוועדה הינה להמליץ להטיל על הנקבל, גם ובנוסף , ולא במקום
, אמצעי משמעת של נזיפה .
47 . בדין וחשבון שהבאנו לעיל השתדלנו לפרוש בפני בעל הסמכות את מירב
השיקולים והנסיבות לשם קבלת החלטה נכונה . על סמך כל אלה יעשה איפוא בעל
הסמכות כחוכמתו .
ניתן היום, 19/4/23 , בהיעדר הצדדים .
ד " ר איריס לייטרסדורף ד " ר יעל
אוריון
יושבת ראש, נציג ת המנהל הכללי נציגת הסתדרות
הרופאים
אריה רוטר, עו"ד, נציג היועצת המשפטית לממשלה
56