ד״ר אלנה פולוחין

=== החלטת השופט (בדימוס) א. סטרשנוב ===
1
צו לפי סעיף 41 לפקודת הרופאים [נוסח חדש] , התשל" ז, 1976
החלטה 22, 3 0
בפני:
השופט (בדימוס) אמנו ן סטרשנוב
בעניין שבין:
המשנה למנכ"ל משרד הבריאות הקובל
ע"י ב"כ, עו"ד תומר דגני חנית
ל בין:
ד"ר אלנה פולוחין, טולסטוב הנקבל ת
ע"י ב"כ, עו"ד שי נחום וד' בלינסון
ה ח ל ט ה
העובדות
1 . ד"ר אלנה פולוחין, טולסטוב הינה רופא ה מורשה (להלן, דר' פולוחין או הנקבל ת ,) תושבת אשקלון.
היא עלתה ארצה מארה"ב בראשית שנות התשעים, לאחר מספר שנים שבה הנקבלת לארה" ב ועסקה גם
שם ברפ ואה.
2 . בשנת 2014 , במהלך שהייתה בארה"ב, היא מסרה מרשמים כוזבים במסגרת פעילותה בעמותה
שנתנה ט יפול רפואי לנזקקים. המרשמים הכוזבים שימשו את המטופלים ל הונות תאגידי ביטוח בארה"ב,
באמצעות אותם בתי מרקחת שבפניהם הם הוצגו, והנקבלת הייתה מודעת לכך. בתמורה אף קבלה
העמותה סך 660$ .
פסיקת בית המשפט
3 . נגד ה נקבל ת הוגש כתב אישום ל בית משפט בארה"ב בגין מעשי המר מה הנ"ל. ביום 28.12.16 ,
הורשעה הנקבלת ע"ס הודאתה, ונדונה לשנה וחצי מאסר. כמו כן , חייב אותה ביהמ"ש , ביחד עם מקבלי
המרשמים, להש יב לחברות הביטוח סך של 430,000$ , שהוצאו מהן במרמה.
בעקבות ההליך הפלילי, הותלה רישיונה של הנקבלת מלעסוק ברפואה בארה"ב, מה שמנע ממנה לעסוק
ברפואה מיום סיום ריצוי ענש המאסר ועד שובה לישראל, במשך כ, תשעה חדשים.
4 . לאחר שובה של הנקבלת ארצה, הגיש נגדה משרד הבריאות קובלנה, על כך שבהתנהגותה המפורטת
לעיל , גילתה התנהגות שאינה הולמת רופא מורשה וכן הורשעה בעבירה פלילית לפי סעיפים 41 ( 1 ) ו -
41 ( 5 ) לפקודת הרופאים .

2
דו"ח ועדת המשמעת
5 . בעקבות הגשת הקובלנה, התמנתה וע דת משמעת לדון בה, בהרכב: דר' יוסף משעל, יו"ר, פרופ'
יוסף אלידן ועו"ד אריה רוטר, חברים. הנקבל ת הוד תה בפני הוועדה במעשים שיוחסו לה , ובעלי הדין
הגיעו להסדר טיעון ולפיו, יוטל על הנקבלת א מצעי משמעת של התליית רישיון למשך שישה חדשים,
והתקופה תקוזז מתקופת תשעה החדשים בהם לא עסקה הנקבלת ברפואה בארה"ב.
הוועדה אימצה את המלצת הצדדים בהסדר הטיעון הנ"ל, והיא ממליצה לאשרו.
6 . עם זאת , סברה הוועדה כי " בנסיבות העניין, חסר בהסדר מרכיב מרתיע צופה פני העתיד ,"
כלשונה. הוועדה הייתה ערה לכך כי במסגרת אמצעי המשמעת בסעיף 41 לפקודת הרופאים לא קיימת
התלייה מותנית , ולכן הוסיפה המלצה יוצאת דופן , כדלהלן:
"נציע כי לאמצעי המשמעת המוצע יתווסף האמצעי של התראה ... נציע כי בצו שיוציא כבוד השר (או מי
מטעמו) הוא יודיע לנקבלת כי ככל שתעבור במהלך שלוש שנים מיום תחולת הצו, מעשה מאלה
המנויים בסעיף 41 לפקודה, עליה לקחת בחשבון כי תישקל על ידו הטלת אמצעי משמעת של התלייה בת
שלושה חדשים בנוסף על כל עונש שיוטל עליה..." (סעיף 18 לחוות דעת הוועדה. ההדגשות במקור).
החלטה
7 . המלצת הוועדה להטיל על הנקבלת אמצעי משמעת של התליית רישיון למשך שישה חדשים, בקיזוז
התקופה בה לא עסקה ברפואה בארה"ב, ראוייה בעיניי, והנני מאמצה. לפיכך, אין להתלות עוד את
רישיונה של הנקבלת.
8 . אשר להמלצה היצירתית של הו ו עדה להטיל על הנקבלת התלייה מותנית למשך שלושה חדשים, תחת
הכסות של עונש "התראה" היא איננה מקובלת עליי , ואף אינה מבוססת מבחינה משפטית.
ראשית, בבג"צ 6301/18 השופטת רונית פוזננסקי, כץ נ. שרת המשפטים (מיום 31.10.18 , פורסם
בנבו), שצוטט גם ע"י הוועדה, נפסק, ברוב דעות, כי ביה"ד למשמעת של השופטים אינו מוסמך להטיל
אמצעי משמעת מסוג השעיה, שכן אמצעי זה אינו מופיע ברשימת הענשים שנקבעה בסעיף 19 לחוק בתי
המשפט, הקובע חמישה סוגי ענשים בלבד. עוד קבע ביהמ"ש העליון, כי אמצעי המשמעת בסעיף 19 ( 5 )
לחוק בתי המשפט , הינו " העברה מן הכהונה " דהיינו, העברה מלאה ומוחלטת מהכהונה השיפוטית, ולא
ניתן לכלול בו גם השעייה או התלייה זמנית. מדובר אפוא, בהסדר שלילי ולא בחסר (לאקונה).
המסקנה המתבקשת הינה, כי בהעדר אמצעי משמעת של "התלייה מותנית" בסעיף 41 לפקודת הרופאים ,
אין ניתן להטילו, יש מאי ן, גם לא תחת הכסות של התראה.
9 . שנית, בתאם לסעיף 41 לפקודת הרופאים ניתן להטיל על הנקבלת אמצעי משמעת אחד בלבד , שכן
לשון הסעיף מדבר על אמצעי משמעת כזה או אחר. וכבר פסקתי בעבר כי המונח "א ו" במשמעותו
לחלופין, ולא במצטבר, ועל כן אין להטיל שני אמצעי משמעת בעת ובעונה אחת.
ניתנה היום, 13.3.22 , י' אדר ב ' תשפ"ב.
י ש להפיץ החלטה זו , כמקובל .
---------- ------------------------
אמנון סטרשנוב, שופט (בדימוס )

=== המלצת ועדת המשמעת ===
בד"מ 2/11/21 המשנה למנכ"ל משרד הבריאות נ' דר' אלנה פולוחין טולסטוב
____________________________________________________________________
מדינת ישראל
בתי הדין למשמעת, משרד הבריאות בירושלים
ת יק בד"מ 2/11/21
ו ו עד ה לפי סעיף 44 )א( לפקודת הרופאים ]נוסח חדש[, תשל"ז, 1976
דר' יוסף משעל, יושב ראש, נציג המנהל הכללי
פרופ' יוסף אלידן, נציג הסתדרות הרופאים
עו"ד אריה רוטר, נציג היועץ המשפטי לממשלה
הקובל :
ה מנהל הכללי משרד הבריאות
ע"י ב"כ עו"ד תומר דגני
, נ ג ד -
הנקבל ת :
דר' אלנה פולוחין, טולסטוב
ע"י ב"כ עוה"ד שי נחום ודניאל בלינסון
דין וחשבון ) לפי סעיף 44 )ה( לפקודה (
הרקע
1 . לפנינו כתב קובלנה ) מיום 3/11/21 ( שמופנה אל שר הבריאות מטעם הקובל , על פי סעיף
41 ל פקודת הרופאים ) נוסח חדש( תשל"ז, 1976 , כנגד הנקבלת. בגינ ו של כתב הקובלנה
1

1
התמנינו ) ביום 25/11/21 ( על ידי כב' ה שר , בהתאם ל הוראות סעיף 44 )א( לפקודה , כמותב
לדון בעניינה של הקובלנה.
2 . על פי הנטען בקובלנה , הנקבלת עלתה לישראל בתחילת שנות ה, 90 של המאה הקודמת;
לאחר מספר שנים בהן עסקה ברפואה בישראל עברה לארה"ב ועסקה גם שם ברפואה;
2
בהיותה בארה"ב, הודתה והורשעה ביום 9/3/16 בכך שבמספר הזדמנויות עד שנת 2014
היא מסרה מרשמים כוזבים במסגרת פעילותה ב עמותה שנתנה טיפול רפואי לנזקקים ;
בתמורה למרשמים הכוזבים היא הודתה שהעמו תה קיבלה סכום של 660$ ; בגזר הדין
קבע בית המשפט כי היא הי י תה מודעת לכך שהמרשמים הכוזבים משמשים את מקבלי
המרשמים להונות תאגידי ביטוח בריאות בארה"ב; בית המשפט גזר על הנקבלת מאסר
של שנה וחצי וחייב אותה להחזיר ) ביחד ולחוד עם מקבלי המרשמים ( כ, 430,000 $; גזר
הדין צורף כנספח לקובלנה.
3 . עוד נטען בקובלנה כי כתוצאה מן ההליכים הפלילים הותלה רישיונ ה של הנקבלת לעסוק
ברפואה בארה"ב מה שמנע ממנה לעסוק ברפואה שם מ סיום ריצוי עונש המאסר ועד
לשובה לישראל ) כ תשעה חודשים (; נוכח האמור יוחס לנקבלת בקובלנה מעשה של
התנהגות שאינה הולמת רופא מורשה וכן הרשעה פלילית, בהתאם להוראות סעיף 41
לפקודה , ונתבקשה הפעלת סמכות השר בהתאם ) משמע, מינוי הוועדה דנן לשם מתן דין
וחשבון לשר בקשר ל אמצעי המשמעת הנדרש .(
4 . בשולי כתב הקובלנה מצא הקובל לציין כי הקובלנה הוגשה לאחר שהצדדים, הקובל
והנקבלת, הסכימו כי הנקבלת תודה בקובלנה וכי הצדדים יטענו לאמצעי משמעת של
התליית הרישיו ן לעסוק ברפואה למשך תקופה של שישה חודשים אשר תקוזז כנגד
התקופה בה נמנע ממנה מלעסוק ברפואה בארה " ב בעת שהתגוררה שם . עוד צויין כי
הנקבלת א י שרה כי היא מודעת לכך שהוועדה וכן כב' ה שופט סטרשנוב ) מטעם השר(
אינם כבולים להסכמה זו.
5 . ביום 17/1/22 קיימנו דיון בנוכחות הצדדים על מנת לאפשר לנקבלת לטעון את טענותיה
בהתאם למתחייב בסעיף 44 )א( הנ"ל. הצדדים חזרו בפנינו על בקשתם לכבד את ההסדר
1
נעיר כי אף שההליך הינו כאמור במסגרת סעיף 44 )א( לפקודה, כתב המינוי תואם את דרישות סעיף
44 .א. לפקודה; מכל מקום למען הסר ספק ביקשנו את הסכמת הצדדים לתקינות המותב והם אשרו זאת
) ראה בעמ' 6,8 לפרוטוקול( .
2
בנוסח גזר הדין שצורף לקובלנה התאריך הנזכר הוא 28/12/16 .
2

אליו הגיעו . בטרם התקבלה הסכמת הנקבלת לנטען כלפיה בקובלנה , הבהירה הוועדה
כמקובל ) שם, בעמ' 2-3 ( כי היא, כמו גם השר או כב' השופט מטעמו, אי נ נה כבולה
להסדר זה ורשאית לחרוג ממנו , "סיכון" שעל הצדדים לקחת בחשבון . הצדדים הבהירו
כי הם מודעים לעניין זה.
6 . נוכח עמימות מסויימת שנותרה למקרא החומר שהונח בפנינו ביקשנו הבהרות למספר
עניינים שלא היו בהירים דיים . כך, הקשינו על הצדדים לעניין הסמכות לעסוק במעשים
שבוצעו על ידי הנקבלת מחוץ לגבולה של המדינה ואשר היא כבר נענשה עליהם וכן ביקשנו
להבין באופן ברור יות ר את נסיבות המעשים בגינם , כאמור, הורשעה הנקבלת ונענשה
בארה"ב . הנחתנו בכל מקרה הייתה ועודנה כי מטבעם וטיבם של דברים אין הסדר טיעון
חושף תמיד בפני הרשות השופטת את כלל הנסיבות והשיקולים שבבסיסו, כי יש להניח
ש כל צד "קנה" בשיקול דעת, באחריות וביושר את " מחיר ו" וכי מה שמוצג בהליך
המשפטי איננה בהכרח התמונה המלאה והמפורטת . ב"כ הצדדים עשו כמיטב יכולתם
להשיב על שאלותינו להבהרת מה שטעון הבהרה והדברים מוצאים את ביטויים בפרוטוקול
הדיון ויפורטו במידת הצורך בהמשך .
7 . בעקבות הדיון הנ"ל , שיגרו הצדדים לוועדה ) ב יום 23/1/22 ( במשותף מסמך " הודעה
והתייחסות מטעם הצדדים " בו חזרו בכתב על בקשתם לכבד את ההסדר, וכן ציטטו
מתוך פסק הדין של הערכאה האמריקנית והוסיפו אסמכתא מפסיקה ישראלית.
דיון
8 . לעניין הסמכות של הרשויות הישראליות לעסוק במעשים שנעשו בארה"ב , שם גם נדונו
והוכרעו בערכאות משפטיות הן בהיבטי הפלילי והן בהיבט המשמעתי , נחה דעתנו כי אין
מניעה לדון בהם בהיבטים הרלוונטיים גם כאן. סעיף 41 לפקודה קובע את סמכות השר
לבטל את רישיונ ו של רופא, ל התלות ו או לתת לרופא נזיפה או התראה במקרה בו ראה כי
הרופא עשה אחד או יותר מן המעשים הנזכרים ב שבע החלופות שבאותו סעיף .
9 . לענייננו יוחסו לכאורה לנקבלת דנן במסגרת הקובלנה המעשים שב חלופות ) 1 ( ו, ) 5 .(
חלופה ) 1 ( עניינה מקרה בו הרופא " נהג בדרך שאינה הולמת רופא מורשה ;" חלופה ) 5 (
עניינה מקרה בו הרופא " הורשע בעבירה פלילית שלא לפי פקודה זו " ; על פי פשוטם של
דברים ובהתאם לכללי הפרשנות המקובלים בהתייחס לתחולה הטריטוריאלי ת של דיני
ישראל , חלופה ) 5 ( מתייחסת לכאורה לעבירה פלילית ש בוצעה בישראל ולפיכך אין מקום
3

ליישומ ה בהליך זה . בתשובתו לעניין זה תירץ בא כוח הקובל את הדברים, אם הב נ נו אל
נכון את הסברו, בכך ש העבירה הפלילית בה הורשעה הנקבלת הוזכרה רק כחלק מתיאור
נסיבות ההתנהגות הנזכרת בחלופה ) 1 ( )עמ' 22 לפרוטוקול(.
10 . לעניין חלופה ) 1 (, התנהגות שאינה הולמת רופא מורשה, מקובלת עלינו הפרשנות שהציע
ב"כ הקובל על פיה רשא י השר להתחשב במה שעשה רופא ישראלי מחוץ לגבולות המדינה ,
וזאת במסגרת אחריותו הכוללת להגן על הציבור בישראל , כתכליתו העיקרית של ההליך
המשמעתי . אכן נודעת בהקשר זה חשיבות רבה לבטא את יחס הממסד הרפואי הישראלי
למעשים שאינם הולמים רופא גם אם הללו נעשו מחוץ לגבולה של המדינה וברוח זו נכ ון
לפרש את הוראות החוק .
11 . כאמור , ביקשנו לברר ולהבין כמיטב היכולת גם את הנסיבות בגינן הורשעה הנקבלת
ונענשה לכאורה בחומרה לא מבוטלת בארה"ב. על פי מה שנמסר לנו במסגרת זו מאת ב"כ
הצדדים בע"פ ובכתב , מעבר לאמור בכתב הקובלנה , הנקבלת , בעת ששימשה רופאה
בארה"ב נהגה להפנות מטופלים שלה לבתי מרקחת מסויימים לאחר שציידה אותם
במרשמים לתרופות נגד כאב, תחום בו התמחתה; ב ת י המרקחת הללו מצאו שיטה לרמות
את חברות הביטוח מהן קיבלו החזרים כספיים בגין אספקת אותן תרופות למטופלים .
המרמה כלפי חברות הביטוח הייתה בכך שבמרשמים נ רשם על ידי הנקבלת ֶ ק ְ ר ם אותו
ניתן להפיק הן בדרך של אבקה , שהינה ככל הנראה דרך זולה יותר, ו ה ן בדרך של
קפסולות , שהינה יקרה יותר. בתי המרקחת נהגו לדווח לחברות הביטוח במרמה על
שימוש בקפסולות היקרות בעוד שבפועל עשו שימוש באבקה הזולה יותר ובכך נהנו מ רווח
לא חוקי לטובתן .
12 . מעורבותה של הנקבלת במרמה הנ"ל בא ה לביטוי בכך שהייתה מודעת למעשי העבירה
של בתי המרקחת שהשלימו את המרשמים הפתוחים שמסרה להם על מנת לבצע את
המרמה המתוארת כלפי חברות הביטוח . בתמורה תרמו בתי המרקחת ל עמותה שהקימה
הנקבלת את הסכום שנזכר בקובלנה. נוכח זאת הורשעה הנקבלת בבית המשפט
האמריקני, בהסדר טיעון שהושג שם , בעבירת שידול וקבלת שוחד ) דברי בא כוחה , עמ'
49 ( ככל הנראה בדרך של קשירת קשר או שותפות עם בתי המרקחת לביצוע העבירות
הללו . היא ריצתה עונש מאסר בן 18 חודשים וכן הותלה רישיונ ה בהליך משמעתי שם
למשך 5 שנים .
4

13 . כאמור, הצדדים תמכו בהסדר הטיעון וביקשו מהוועדה להמליץ בפני כב' השר לאמצו .
ב"כ הנקבלת תיאר בהקשר זה באריכות את נסיבותיה האישיות של הנקבלת, שאין לנו
סיבה לפקפק בהן, שנביאן כאן בקצור המתבקש : מדובר באשה כבת 65 , רופאה בעלת
תואר דוקטור מאז שנת 1981 , ותואר בניהול מערכות מאז 2008 , שעיסוקה והתמחותה
בתחום של כאבי ש רירים , שלד, רפואת ספורט ושיקום ; היא שימשה כמדענית ומרצה
בכירה במוסדות אקדמיים בארה"ב, וכן עסקה לאורך שנים רבות בפעילות הומניטארית -
קהילתית ברחבי העולם בין השאר במסגרת ארגון הבריאות העולמי; באמתחתה פרסי
הצטיינות וכן הוצג צרור מרשים למדי של מכתבי הערכה מאת גורמי רפוא ה וספורט
בכירים שונים לפועלה ו ל אישיותה. את קרן הצדקה, אותה עמותה בה דובר, הקימה לזכר
הוריה המנוחים . כיום היא משמשת כרופאת משפחה בקהילה בישר אל. צויין המחיר
ה כבד ששילמה ועדיין משלמת בגין הרשעתה והעונש הכבד שהוטל עליה בארה"ב, הפגיעה
בכבודה ואות הקין שהוטבע במצחה על כל המשתמע מכך לרבות ובדגש מול בני משפחתה
הקרובים והסביבה .
14 . נאמר מיד כי לא מצאנו סיבה לפקפק בשיקול הדעת של הצדדים בהציגם את הסדר
הטיעון אליו הגיעו . כאמור, הנחתנו היא כי כל צד ָ ש ָ ק ל באחריות וביושר את שיקוליו -
זה, הקובל, בהיבט של האינטרס הציבורי וזו, הנקבלת, בהיבטים האישיים והמקצועיים
שלה. על אף זאת שאלנו את עצמנו מה תכלית הענישה המוצעת שבבסיסו . על פני הדברים ,
העבירות בהן הורשעה הנקבלת בארה"ב ונענשה בגינן אינן מבוטלות בחומרתן. נתנו דעתנו
לסבך היחסים שהתקיימו שם, ככל הנראה, בינה לבין בתי המרקחת וחברות הביטוח וכן
לתחושתה הקשה כי הרשויות שם החמירו עימה מעבר למוצדק . ברי כי אין בידנו להיכבד
ולהיכנס ל בירור אותו סבך , משימה שאינה נדרשת ו שחורגת מגבולות סמכותנו . בפועל
התוצאה העונשית המוצעת כאן היא כי למעט עצם הרישום של אישור ההתנהגות הלא
ראוייה של הנקבלת , עיגונו ברשומות משרד הבריאות בישראל , והעמדתו לידיעת הציבור
כאן , אין לציד ו כל מרכיב מעשי שכן העונש שהוצע )התליית רישיו ן לתקופה בת 6 חודשים (
"נבלע" ואויין ממילא במסגרת הקיזוז מול התקופה בה הייתה מושעית בארה"ב עד בואה
ארצה ) 9 חודשים .(
15 . לטעמנו , בנסיבות העניין , חסר ב הסדר מרכיב מרתיע צופה פני עתיד . כללית , הדבר
אפשרי באמצעות אמצעי המשמעת של התראה המצוי בלשון הפקודה. זהו אמצעי מקובל
בחקיקת המשמעת אך יש לו משמעות הצהרתית בלבד. אפשרות משמעותי ת יותר ,
5

קיימת בדרך כלל בדרך של ענישה מותנית . כך בהליכים פליליים וכך בהליכים
משמעתיים. על פי המצע המשפטי שבפנינו האפשרות של התליית רישיו ן על תנאי איננה
מצוייה באופן מפורש במסגרת הוראת סעיף 41 לפקודה. השאלה היא אם ניתן לקבוע זאת
על דרך של פרשנות . ובאופן ממוקד יותר, האם העדר ה של אפשרות כזו בחוק הכתוב
מצביע על הסדר שלילי , משמע הוראה מכּווֶנֶת או על ֶ ח ֶ ס ר ) = לאקונה ( שניתן להשלים
באמצעות פרשנות תכליתית .
16 . עיון בלתי ממצה בחקיקה בה סדרי משמעת בהקשרם של ה מקצועות ה שונים , מצביע
לכאורה על היעדר אחידות בעניין זה . כך , ב חלק מן ההסדרים , האפשרות של התליית
3
רישיו ן על תנאי הינה אפשרית בחלק אחר של ההסדרים האפשרות הזו איננה קיימת
4
בחוק הכת ו ב . ככל שבדיקתנו העלתה , רוב הסדרי המשמעת שבחקיקה הישראלית
מבוססים על מודל של טריבונל שיפוטי , בדרך כלל ועד ה או בית דין משמעת יים , ל הם
נתונה הסמכות העצמאית והבלתי תלויה, לנקוט באמצעי המשמעת. המודל של פקודת
הרופאים דנן, על פיו הסמכות נתונה ל שר לאחר קבלת דין וחשבון מאת הוועדה , מצוי רק
5
בעוד שני מעשי חקיקה וגם בהם אין בחוק הסדר משמעתי של קביעת התליית רישיון
מותנית . כאמור , אין מדובר בסקירה ממצה. מכל מקום , ככל שהבנתנו מגעת , לא מצאנו
על פני הדברים איזה " ָ הגיון מ ְ ֶ ס ד ר " או טעם מיוחד לאבחנה הקיימת בחקיקה בהקשר זה
בין המקצועות השונים . יתכן שהדבר מצדיק ל ש קול התאמה חקיקתית.
17 . השאלה הינה כאמור, אם יש בהיעדרה של הוראה מפורשת כאמור כדי לשלול מאת השר
את הסמכות ל קבוע אמצעי משמעת של התלייה כשהוא מותנה ב ביצועה של עבירה נוספת
מצד הנקבל בעתיד. שאלת מרחב ה פרשנות ה תכליתית ֵ במ ָ ָ ט רי ה זו נדון באריכות בפסיקה
7 6
בעניינה של השופטת פוזננסקי, כץ בבית הדין המשמעתי לשופטים וכן בבג"צ . השאלה
3
ראה למשל : חוק רואי החשבון , תשט"ו, 1955 ; חוק המהנדסים והאדריכלים , תשי"ח, 1958 ; חוק לשכת עורכי
הדין , תשכ"א, 1961 ; חוק הפסיכולוגים , תשל"ז, 1977 ; פקודת הרוקחים )נוסח חדש( , תשמ"א, 1981 ; חוק שמאי
המקרקעין ,תשס"א, 2001 ; חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, תשס"ח, 2008 ; חוק ההנדסאים והטכנאים
המוסמכים , תשע"ג, 2012 ; חוק העובדים הסוציאליים, תשנ"ו, 1996 .
4
ראה למשל: פקודת רופאי השיניים )נוסח חדש( תשל"ט, 1979 ; חוק שירות המדינה )משמעת( תשכ"ג, 1963 )בכל
הנוגע לוועדת משמעת; במסגרת סמכויות בית הדין למשמעת האמצעי קיים ( ; חוק הדיינים , תשט"ו, 1955 ; חוק
הקאדים , תשכ"א, 1961 ; חוק הרופאים הווטרינרים, תשנ"א, 1991 .
5 פקודת רופאי השיניים וחוק הרופאים הווטרינאריים .
6
בד"מ 2081/18 .
7
בג"צ 6301/18 .
6

שם היית ה אם ניתן להטיל על שופט עונש של השעייה זמנית אף שהאמצעי הזה לא נמצא
מפורשות בחוק בתי המשפט . דעת הרוב סברה שהתשובה לכך שלילית. לדעתנו המצע
המשפטי במקרה דנן הינו שונה ואולי ניתן היה לפרש את החוק אחרת . מכל מקום נוכח
הספק לא נראה לנו, במלוא הענווה, ש ראוי מ צידנו לקבוע הלכה בעניין זה , אף שרמז
8
לכיוון כזה , במישור המעשי , ניתן למצוא גם בפסיקת בית המשפט העליון . מה שנראה
לנו נכון הוא להציע אמצעי שישיג בקירוב את התכלית המתאימה לנסיבות המקרה דנן.
זה ניתן להערכתנו להיעשות בניסוח המתאים כפי שיוצע להלן.
ה מלצה
18 . לדעתנו יש לאמץ את הסדר הטיעון שהציעו הצדדים אך להוסיף לו מרכיב הרתעתי צופה
פני עתיד . נציע כי לאמצעי המשמעת המוצע יתווסף האמצעי של התראה . אף שכאמור
מדובר בדרך כלל באמצעי הצהרת י , נטול משמעות מעשית , נציע כי בצו שיוציא כבוד השר
) או מטעמו ( , הוא יודיע לנק בלת כי ככל שתעבור במהלך שלוש שנים מיום תחולת הצו ,
מעשה מאלו המנויים בסעיף 41 לפקודה , עליה לקחת בחשבון כי תישקל על ידו הטלת
אמצעי משמעת של התלייה בת שלושה חודשים בנוסף על כל עונש שיוטל עליה, ככל
שיוטל, בגין אותו מעשה. להערכתנו יש בחריגה מתונה זו מהסדר הטיעון התחשבות
בציפיית הצדדים אך לצידה גם שירות לטובת האינטרס הציבורי הכולל כפי שאנו רואים
אותו.
ניתן היום , 28/2/22 , בהיעדר הצדדים .
המזכירות תפיץ את הדו"ח כמקובל .
פרופ' יוסף אלידן דר' יוסף משעל עו"ד אריה רוטר
נציג הסתדרות הרופאים יושב ראש, נציג המנהל הכללי נ ציג היועץ המשפטי לממשלה
8
עש"מ 4193/06 . שם נתן בית המשפט תוקף להסכמת הצדדים בהליך משמעתי של שירות המדינה להטיל עונש
ש משמעותו בקירוב היית ה מעין פיטורי ם על תנאי , אף שעונש כזה לא נמצא בחוק במפורש.
7

8