ד״ר בני שכטר

=== החלטת ראש חטיבת הרפואה ===
כ "ז תשרי, תשפ"ב
3 אוקטובר, 2021
אסמכתא : 23217121 122
(במענה נא ציינו אסמכתא)
אל: עו"ד לירון קריספין בוקר, מנהלת בתי הדין למשמעת, כאן
שלום רב,
הנדון: ד"ר בני שכטר, החלטה
קראתי את החלטת הועדה מיום 26/9/2021 , מהחומר עולה כי מדובר בהארכה של התליית
רישיונו של הנקבל ד"ר בני שכטר עד לתום ההליכים המשמעתיים.
לאחר שקראתי את שלל השיקולים שעלו בהמלצת הועדה, החלטתי לאמץ את החלטת הועדה
במלואה.
לאור זאת הריני להורות: רישיונות של ד"ר בני שכטר יותלה עד לתום ההליכים המשמעתיים.
בברכה,
ד"ר ורד ע זרא
ראש חטיבת הרפואה
חטיבת הרפואה Medical Directorate
משרד הבריאות Ministry of Health
רחוב ירמיהו 39 39 Yirmiyahu St.
ת.ד. 1176 P.O.B 1176
ירושלים 9101002 9101002 Jerusalem
Medical.directorate@moh.gov.il Medical.directorate@moh.gov.il
טלפון : 5080731, 02 פקס : 5655955, 02 : 025655955 Fax 5080731, : 02 Tel

=== המלצת ועדת המשמעת ===
בד"מ המשנה למנכ"ל משרד הבריאות נ' ד"ר בני שכטר
_____________________________________________________________ ____
מדינת ישראל
בתי הדין למשמעת, משרד הבריאות בירושלים
תיק בד"מ 1/7/2017
26.9.2021
בפני חברי הועדה:
פרופ' יהודה סקורניק, יו " ר , נציג המנהל הכללי
פרופ' יוסף אלידן, נציג הסתדרות הרופאים
עו " ד רות הורן, נציג ת היועץ המשפטי לממשלה
הקובל:
המשנה למנהל הכללי משרד הבריאות
נ ג ד
הנקבל :
ד"ר בני שכטר
החלטה לפי סעיף 44 ב לפקודת הרופאים
1 . ברקע הבקשה -
( א ) כנגד הנקבל, רופא נשים ומטפל מיני, הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות שבוצעו
בשלוש מטופלות במהלך טיפול , כדלקמן:
לגבי מטופלת אחת, אינוס במרמה לפי סעיף 345 (א)( 2 ) לחוק העונשין, התשל"ז, 1977
(להלן, חוק העונשין ) מספר מקרים של מעשה מגונה במרמה לפי סעיף 348 (א) לחוק
העונשין בנ סיבות סעיף 345 (א)( 2 ) לחוק האמור ;
לגבי מטופלת שניה, שתי עבירות של אינוס במרמה לפי סעיף 345 (א)( 2 ) לחוק העונשין,
התשל"ז, 1977 (להלן, חוק העונשין ) ושתי עבירות של מעשה מגונה במרמה לפי סעיף
348 (א) לחוק העונשין בנסיבות סעיף 345 (א)( 2 ) לחוק האמור ;
ולגבי מטופלת שלישית, עבירה של מעשה מגונה במרמה לפי סעיף 348 (א) לחוק העונשין
בנסיבות סעיף 345 (א)( 2 ) לחוק האמור.
( ב ) ביום 30.8.2016 החליט מנכ"ל משרד הבריאות, לפי סעיף 44 א ל פקודת הרופאים [נוסח
חדש], התשל"ז, 1976 (להלן, הפקודה ,) להגביל את עיסוקו של הנקבל, כך שיורשה לו
לעסוק כ רופא נשים בלבד ו בתנאי שבכל מהלך טיפולו במטופלים יהיה נוכח רופא, אחות
או אח (להלן, ההגבלות .)
( ג ) ביום 28.11.2016 הוגשה כנגד הנקבל קובלנה בקשר למיוחס לו בכתב האישום האמור
לעיל (להלן, הקובלנה ) , אנו הח"מ מונינו , ביום 5.2.2017 , לכהן כ חברים בוועדה שתדון
בקובלנה ו ביום 23.4.2017 החליט מנכ"ל משרד הבריאות להאריך , לפי הוראות סעיף
44 ב לפקודה, את תחולתן של ההגבלות עד לסיום ההלי ך המשמעתי , בהתאם להמלצ ה
של ועדה זו, אשר ניתנה בהסכמת הצדדים.

( ד ) ביום 19.10.2020 ניתנה הכרעת הדין על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב, יפו (תפ"ח
16, 06, 43934 ,) לפיה הנקבל זוכה מעבירת האינוס במרמה לפי סעיף 345 (א)( 2 ) לחוק
העונשין והורשע במספר מעשים של מעשה מגונה במרמה לפי סעיף 348 (א) לחוק
העונשין בנסיבות סעיף 345 (א)( 2 ) לחוק האמור.
( ה ) ביום 21.10.2020 הגיש ב"כ הקובל בקשה כי וועדה זו תמליץ למנכ"ל משרד הבריאות
להתלות את רישיונו של הנקבל לעסוק ברפואה עד לתום ההליך המשמעתי , לפי הוראות
סעיף 44 ב לפקודה . ב"כ הקובל חזר בו מהבקשה האמורה, בדיון שהתקיים ביום
14.3.2021 . זאת נוכח עמדתה של ועדה זו לפיה הסמכות הנתונה שלפי סעיף 44 ב לפקודה
אינה אלא להאריך את תחולתה של התליה של רישיון א ו הגבלה של תחום עיסוקו של
רופא ש לפי סעיף 44 א לפקודה . משרישיונ ו של הנקבל לא הותלה לפי סעיף 44 א פש י טא
ש לא ניתן להאריך את תחולתה של ההתליה כמבוקש בבקשה.
( ו ) בעקבות זאת מונתה ועדה לפי סעיף 44 א לפקודה אשר המליצה ביום .3.2021 6 2 כי
רישיונו של הנקבל לעסוק ברפואה , יותלה למשך שישה חדשים, וביום .4.2021 4 החליט
מנכ"ל משרד הבריאות להתלות את רישיונו של הנקבל לתקופה של שישה חודשים (להלן
ההתליה שלפי סעיף 44 א .)
2 . הבקשה -
ביום 2.9.2021 הגיש ב"כ הקובל בקשה, לפי סעיף 44 ב לפקודה, כי ועדה זו תמליץ על הארכה
של ה תקופ ה של ההתליה של רישיונו של הנקבל עד לסיומו של ההליך המשמעתי (להלן
הבקשה .)
מהבקשה עולה, בין היתר, שהן הנקבל והן פרקליטות המדינה הגישו ערעור הכרעת הדין
(ראה סעיף 1 (ד) שלעיל), שהדיון בו נקבע ליום 7.4.2022 .
3 . עמדת הנקבל -
הבקשה נשלחה תחילה לעו"ד שגב אשר ייצג את הנקבל קודם לכן בתיק זה. עו"ד שגב הודיע
שהוא שוהה בחו"ל וכי יברר את המשך הייצוג של הנקבל לכשישוב לישראל. בעקבות זאת
נשלחה הבקשה לנקבל עצמו , הודע לו שהדיון בבקשה נקבע ליום 19.9.2021 והוא התבקש
להודיע עד ליום 14.9.2021 אם אינו מתנגד למבוקש בבקשה.
ביום 14.9.2021 הודיע הנקבל כי לא יגיע לדיון שנקבע כאמור ליום 14.9.2021 והוא צרף
להודעתו מכתב המופנה לחברי הוועדה (להלן, מכתב הנקבל ) .
במכתבו מציין ד"ר שכטר שהוא נלחם כ שש שנים על חפותו כשהוא ממתין כיום לדיון בערעור
שהגיש לבית המשפט העליון , כי בתקופה האמורה הוא נפגע ונענש קשות, הקריירה הרפואית
והאקדמית שלו נהרסה, נכ סי ו ששימשו למימון ההליכים המשפטיים ירדו לטמיון . עו ד טוען
ד"ר שכטר במכתבו כי אף עמדת הפרקליטות בתגובה לבקשתו לדחיית ביצוע העונש שנגזר
עליו בהליך הפלילי היית ה שאין מניעה לכך שישוב לעבוד כרופא בכפוף למגבלות לפיהן הוא
לא יוכל לעבוד כ גניקולוג או כ סקסולוג וכי מגבלות אלה מקובלות גם עליו.
במכתבו מבקש ד"ר שכטר כי רישיונ ו לעסוק ברפואה יוחזר לו כך שיתאפשר לו לעבוד, בשלב
זה לפנים משורת הדין, כרופא שעוסק בהזרקות אסתטיות, תחום שלטענתו למד בשנים
האחרונות, וכן בעבודות שאינן קליניות אך דורשות רישיון תקף.
ד"ר שכטר חוזר ומבקש : " תנו לי בבקשה להמשיך ולהתפרנס בכבוד כל עוד ההליך המשפטי
נמשך וגזר הדין ע דיין אינו חלוט".
ד"ר שכטר מציין גם: "כמובן שאמשיך להחתים על מטופל/ת על טופס שמיידע אותן על ההליך
המשפטי בעניינה (כפי שהיה בכל השנים הללו) וכמובן בנוכחות איש צוות בחדר.".
אנו מניחים שבאמור לעיל התכוון ד"ר שכטר לכך שבכוונתו לקיים הגבלה לפיה בכל מהלך
טיפולו במטופלים יהיה נוכח רופא, אחות או אח .
4 . דיון והמלצה
בעקבות הודעתו של הנקבל כי לא יגיע לדיון בבקשה, החלטנו לבטל את הדיון בבקשה שנקבע
ליום 19.9.2021 .
נזכיר שהנקבל בחר שלא להופיע גם בדיון שקדם ל המלצה על ההתליה שלפי סעיף 44 א . אז
ביקש בא כחו של הנקבל לדחות את הדיון לתקופה העולה על חודש ימים בלא לציין מניעה
לקיום הדיון במועד שנקבע והנקבל עצמו שלח הודעה שלא יתייצב לדיון.
מכל מקום הנקבל הוזמן להופיע בפני הוועדה ולטעון טענותיו בעניין הבקשה, אלא שהוא בחר
שלא להופיע לדיון ולהסתפק במש לוח טענותיו בכתב. זאת אף שהוא מודע היטב לעניין
העומד על הפרק, הן לאור הליכים הקודמים וכעולה מהאמור במכתבו.

על מטרתה של הסמכות להתליה או ל הגבלה של הרישיון לעסוק ברפואה בטרם הסתיים
ההליך המשמעתי והשיקולים שאותם יש להביא בחשבון בהפעלת הסמכות האמורה, עמדה
השו פטת עדנה ארבל בפרשת א דז'רסקי 1 באמרה, בעניינו של סעיף 44 א לפקודה: "מטרתו של
סעיף זה הינה לתת מענה לשלב טרם הרשעתו של הרופא ולאחר הגשת כתב אישום נגדו. בשלב זה
מתעורר הצורך לעיתים להתלות או להגביל את רישיונו של הרופא מטעמים שבאינטרס הציבורי,
וזאת עוד בטרם הרשעתו בדין...בעניינים מעין אלה יש לבחון שני סוגי שיקולים מנוגדים: ה אחד
עניינו באינטרס הציבורי ובהבטחת שלום הציבור מפני קבלת טיפול רפואי על ידי אדם שיתכן ואינו
ראוי ליתן אותו; והשני עניינו באינטרס הפרט, הרופא, שהגבלת או התליית רישיונו פוגעת
בחופש העיסוק שלו ובחזקת החפות העומדת לו כל עוד לא הורשע. האיזון הוא תלוי נסיבות
ה מקרה, ונלקחים בחשבון שיקולים שונים כגון חומרת העבירות ומהותן, הקשרן של העבירות
לעבודתו הרפואית של הנאשם וקיומן של ראיות לכאורה, וזאת אל מול נסיבותיו האישיות השונות
של הרופא". דברים אלה מתייחסים כאמור לסמכות שלפי סעיף 44 א לפקודה אך הם
רלבנטיי ם גם בעניינה ש ל הסמכות , שלפי סעיף 44 ב לפקודה , להאריך תקופ ה של התליה או
הגבלה של רישיון שעליהם הוחלט לפי סעיף 44 א האמור.
2
דברים דומים נאמרו בפסק הדין בפרשת חורי , במקרה של רופא נשים שכנגדו הוגש כתב
אישום אשר ייחס לו עבירות אינוס, מעשה מגונה והטרדה מינית כלפי שתי מטופלות שעה
שטופלו על ידו במרפאה , לעניין הפעלת הסמכות שלפי סעיף 44 א לפקודה .
זה גם המקום להזכיר את דבריו של ה נשיא (כתוארו אז) מ. אלון בפסק הדין בעניין ד"ר
3
סמחאת , באמרו : "להצדקת מעצר לפני תום ההליכים משמשת גם המטרה של ההגנה על שלום
הציבור ועל ביטחונו, והיא המטרה העיקרית בהשעייה בטרם משפט. כמו כן, הפגיעה הנגרמת
לעורך דין או לרופא, על ידי השעייתם בטרם משפט, קשה וחמורה היא, ולעיתים אף בלתי הפיכה.
וזהירות ועיון מרובים דרושים עובר לקבלת החלטה על כך ". .
אכן נקיטה באמצעי משמעת קודם שהסתיים ההליך המשמעתי ו קודם ש נמצא שהרופא אכן
עבר עבירת משמעת , בעייתית על פניה. כך הוא כאשר מדובר בהטלת הגבלה על תחום עיסוקו
של הרופא וודאי שכך כאשר מדובר בהתלי ה של ה רישיון לעסוק ברפואה, ועוד בהתליה
לתקופה ממושכת. המדובר כאן בבקשה להתלית רשיונו של הנקבל לעסוק ברפואה עד לסיום
ההליך המשמ עתי , כאשר בשלב זה הדיון בהליך המשמעתי טרם החל ויש להניח שהוא לא
יחל לפני מחצית שנת 2022 , לאחר שיינתן פסק דינו של בית המשפט העליון בערעורים על
הכרעת הדין שהוגשו על ידי הנקבל והמדינה.
הנקבל עמד במכתבו על הקשיים שהוא נתון בהם בכשש השנים האחרונות מאז הוגש כתב
האישום, על כך ש"הקריירה הרפואית והאקדמית שלו נהרסה" כמו גם על כך שהוא נאלץ
לשאת ב מימון ההליכים המשפטיים שהוגשו כנגדו. אין ספק שכך הוא וכי התליה של רשיונו
של הנקבל תגרום לפגיעה חמורה נוספת וככל הנראה בלתי הפיכה, בו במעמדו המקצועי,
בפרנסתו ובמשפחתו.
במכתבו מבקש הנקבל שנ מליץ על כך שרשיונו לא יותלה עוד על מנת שיוכל לעסוק בהזרקות
אסתטיות ובעבודות שאינן קליניות כשהוא מסכים לקיים הגבלות שהותלו עליו קודם לכן,
כלומר יידוע המטופלים על ההליך המשפטי ונוכחות של איש צוות בחדר.
מנגד עומדות לנג ד עינינו מהותן של העבירות וחומרתן. זה המקום להזכיר את דבריו של
4
השופט מצא, בהתייחס לרופא שהואשם בעבירות אינוס ותקיפה מינית, בפרשת סמחאת :
״ מכלל סטיות מן השורה שרופא עלול לסטות במהלך מילוי תפקידו הרפואי, אין כדומה סטייה
חמורה מ פגיעה מינית בחולה במהלך הטיפול הרפואי. ל פגי ע ה שכזאת מתלווה מידות רעות לרוב,
ניצול לרעה של התפקיד הרפואי המקנה לרופא נגישות קלה לגופם של המטופל או המטופלת,
הפרת אמונים של החולים הנפגעים, ביזויים והשפלתם. יתר על כן, רופא שבמהלך טיפולו בחולה
עושה בחולה מעשה מ יני, פוגע פגיעה חמורה לא רק בקורבן המעשה, אלא גם במקצוע הרפואה״ .
אף אם יכול שתוצאתו של הערעור שהגיש הנקבל תהא בזיכויו המוחלט, לא ניתן להתעלם,
בשלב זה, מהאמור בהכרעת הדין על חומרת הדברים , שם נאמר, בין היתר:
"עומד לפנינו נאשם שהינו רופא גניקולוג וסקסולוג המ עניק טיפולים למטופלות גם נוכח קשיים
בתפקודן המיני.... במצב דברים זה מגע באברי מין הוא מקובל, מתבקש ואף נדרש. ועדיין גם
1
רע"א 1838/07 ד"ר לאוניד אדז'רסקי נ' המנהל הכללי של משרד הבריאות , ניתן ביום 14.3.07
2
רעא 1414/20 אליאס חורי נ' מנכ"ל משרד הבריאות , ניתן 14.10.2020
3
בש"א 458/91 ד"ר קאסם בן ווחדש סמחאת נ' מנכ"ל משרד הבריא ות , פ"ד מה( 2 ) , 801
4
ע"א 4227/94 ד"ר קאסם סמחאת נ' המנהל הכללי של משרד הבריאות, 11.9.1998

לטיפול מיני יש גבולות. ערך כבוד האדם אינו נותר מחוץ לקירות הקליניקה הרפואית...ההיתר לטפל
בנשים אינו כולל היתר לפגוע בכבודן, ולבצע פעולות שלא עולו ת לגדר טיפול. את האמון שהן
נותנות ברופא המטפל בהן אין להפר.... פעולותיו של הנאשם הובילו אותו לגעת בגופן של
המתלוננות, באיבר המין שלהן, לגעת בו בפרק זמן מתמשך, להפעיל עליו מכשיר רוטט, לפעול
להעלאת העוררות המינית שלהן. כל זאת באופן החורג מגבולות כל טי פול מקובל. פעולות
מתמשכות אלה נעשו ללא הסכמתן. שעה שזהו המגע וזהו מקום המגע ואלה הנסיבות קימים
ההשפלה והביזוי. מעשים אלה פגעו בכבודן של המטופלות...זוהי פגיעה מובהקת בכבוד, העולה כדי
השפלה.".
גירוי מיני של מטופל במסגרת טיפול מיני, הוא פרקטיקה שאינה מקובלת; מעשיו של הנאשם
בוצעו בחריגה מהפרקטיקה המקובלת של טיפול מיני. זאת, על דעת כל המומחים שהעידו בתיק,
וגם על דעת הנאשם, אשר הכחיש כי ביצע את המעשים, אך אישר כי הבאת מטופלת לעוררות
מינית אינה חלק מטיפול מיני ואינה אתית . ."
זאת ועוד, אף שכאמור הנקבל ערער על הכרעת הדין ויכול שאין זה סוף פסוק, יש לזכור
שבעניין זה לא מדובר עוד בשלב שבו אך הוגש כתב אישום, אלא לאחר שהנקבל הורשע
בביצוע עבירות של מעשה מגונה במרמה לפי סעיף 348 (א) שאירעו במהלך טיפול בשלוש
מטופלות.
למול הפגיעה בזכויותיו של הנקבל, ואין ספק שמדובר בפגיעה חמורה, עומד לנגד עניינו
הצורך להגן על אוכלוסית המטופלים שיפנו לנקבל, גם אם לא בקשר לטיפול גניקולוגי או
סקסולוגי. מעשים כגון אלה שיוחסו לנקבל והביאו להרשעת ו עומדים בסתירה חזיתית
לחובתו של רופא כלפי מי ש פונה אליו לטיפול ובראש ובראשונה שם בו את אמונו כי לא יפגע
בו.
בפסק דינו בעניין חורי (הערה 2 שלעיל) מתייחס השופט הנדל לבקשת הנקבל שלא להתלות
את רישיונו לעסוק ברפואה לפי סעיף 44 א לפקודה, באמרו: " על פי השקפתי, התוצאה אליה
הגיעה חברתי, הנשיאה א' חיות, לפיה, אין להתערב בהחלטת מנכ"ל משרד הבריאות על התליית
רישיונו של המבקש, היא תוצאה ראויה. לעומת זאת, החלופה לה עתר המבקש, קרי, לאפשר
לו להמשיך ולעסוק ברפואת נשים, למרות עבירות המין החמורות שיוחסו לו בכתב האישום שהוגש
נגדו, בכפוף למגבלות מסוימות, אינה ראוי ה. ."
אנו סבורים ש גם במקרה זה במצב הדברים הנוכחי , הותרת הרישיון לעסוק ברפואה בידי
הנקבל אף אם יוטלו על הנקבל ה גבלות, בעייתית על פניה ואף עשויה לפגוע באמון הציבור
ברופאים.
בסיכום: לאור כל האמור לעיל, המלצתנו הינה שרישיונו של הנקבל יותלה עד לסיום ההליך
ה משמעתי.
_______________ _______________ _______________
פרופ' יהודה סקורניק פרופ' יוסף אלידן עו"ד רותי הורן
יו"ר חבר הוועדה נציגת היועץ המשפטי
ל ממשלה