ד״ר דוד יעקובי

=== החלטת הוועדה ===
1
צו לפי סעיף 41 לפקודת הרופאים (נוסח חדש), התשל"ז, 1976
החלטה 18, 07
בפני:
השופט (בדימ וס) אמנון סטרשנוב
בעניין שבין:
המשנה למנכ"ל משרד הבריאות הקובל
ע"י ב"כ, עו"ד לילך מהודר
לבין:
ד"ר דוד יעקובי הנקבל
ע"י ב"כ, עו"ד מנחם רובינשטיין
ה ח ל ט ה
העובדות
1 . ד"ר דוד יעקב ה ינו רופא מורשה ובעל רשיון לעסוק ברפואה (להלן, ד"ר יעקבי או הנקבל .)
בתקופה הרלוונטית , הועסק הנקבל בתפקיד רופא מתמחה במחלקת ניתוחי חזה בבית החולים וולפסון
בחולון. בשנת 2009 נרשם הנקבל למחקר בתחום הנוירולוגיה אותו ערכה חברה בשם גלובל פוינט
(להלן, החברה ,) וזאת על מנת להינות מתשלום עבור סקרים שביקשה החברה. הנקבל ידע שהחברה לא
תצרף למחקר רופאים שאינם מומחים מתחום הנוירולוגיה, ועל כן יצר כתובת דואר אלקטרוני הנחזית
להיות של ד"ר ארנון קרני, רופא מומחה בתחום הנוירולוגיה, ללא ידיעתו של האחרון.
2 . החל בשנת 2009 ועד חדש ספטמבר 2015 , מילא הנקבל עשרות סקרים הקשורים במחקר של
החברה, בהם מסר פרטים כוזבים לגבי טיפול תרופתי המוענק, כביכול לחולים במחלקה הנוירולוגית, תוך
שהוא עושה שימוש בשמו של ד"ר קרני ובכתובת הדוא"ל שעל שמו.
חברת גלובל פוינט הייתה אמורה לשלם לנקבל סך 00 1 דולר על כל סקר שמילא . מאחר והשקים
ששלחה החברה לא הגיעו ליעדם בדואר, ביקש הנקבל לקבל את הכסף בתשלום אחד . לצורך קבלת
הכסף, הוא ביקש מחברו ד"ר עבד אל כרים את פרטי החשבון שלו, על מנת שהכסף יועבר לחשבון זה,
תוך שהוא מציג בפניו מצג שווא ולפיו, הבקשה נובעת משי קולי מס.
הנקבל שלח את פרטי החשבון הנ" ל לחברת גלובל פוינט, אך בסופו של דבר התגלתה התרמית, והכסף
בסך כולל של 3,100 $, לא שולם לנקבל.

2
פסיקת בתי המשפט
3 . בגין מעשיו אלה, הוגש נגד ד"ר יעקובי , ביום 17.1.17 , כתב אישום לבית משפט השלום בת"א (תיק
16, 12, 21865 ) , בו יוחסו לו עבירות של התחזות כאדם אחר במטרה להונות, עבירה לפי סעיף 441
לחוק העונשין, התשל"ז, 1977 ; זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, עבירה לפי סיף 418 סיפא
לחוק העונשין ; ונסיון לקבלת דבר במרמה, עבירה לפי סעיפים 414 ו, 25 לחוק העונשין.
ביום 18.1.18 ניתן פסק דין נגד הנקבל, ללא הרשעה, והוטלו עליו 200 שעות שירות לתועלת הציבור,
צו מבחן למשך שנה, וכן התחייבות על סך 3,500 ש"ח להימנע במשך שנה מעבירת מרמה כלשהי.
4 . עוד יצוין, כי הנקבל הועמד לדין בפני ביה"ד למשמעת של עובדי המדינה, והוטל ו עליו ביום
11.11.17 , ענש ים של נזיפה חמורה , הפקעת מחצית משכורת קובעת והורדה בשתי דרגות למשך שנה.
כמו כן, הושעה הנקבל מעבודתו כרופא במשך כשנה, עד לסיום ההליך הפלילי כנגדו.
5 . בעקבות הרשעתו של הנקבל בבית משפט השלום, הגיש נגדו המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ'
איתמר גרוטו, ביום 29.8.17 , קובלנה, על כך שבהתנהגותו המפורטת לעיל, גילה התנהגות שאינה הולמת
רופא מורשה, כאמור בסעיף 41 ( 1 ) לפקודת הרופאים.
דו"ח ועדת המשמעת
6 . בבואה להמליץ על העונש ל ו ראוי הנקבל, ציינה ועדת המשמעת, בהרכב ד"ר יוסי בר, יו"ר, פרופ'
יצחק יניב ועו"ד משה ארד, חברים , בדוח שהגישה ביום 26.2.18 , את חומרת מעשיו של הנקבל, תוך
שציינה כי:
" ...מעשי הנקבל, כמפורט בקובלנה ובכתב האישום, אינם פשוטים ובוודאי שאינם הולמים
רופא. אין זה ראוי שרופא יבצע את העבירות שיוחסו לו בכתב האישום בהן הודה".
7 . עם זאת, התחשבה הוועדה לק ולה ב ה ודאתו של הנקבל במיוחס לו, הן בבית המשפט והן בפני הוועדה,
התנצלותו והבעת חר טתו, וכן את חוות הדעת החיוביות שניתנו אודותיו. עוד ציינה הוועדה כי לנקבל אין
עבר פלילי או משמעתי , וכי : "העבירות אותן ביצע הנקבל והודה בהן לא מצויות ברף העליון של
החומרה וכפועל יוצא גם ברף הענישה ."
עוד קבעה הוועדה כי: " הנקבל לא עשה את המעשים המיוחסים לו ואשר הודה בהם בשל בצע כסף"
(סעיף 5 יב לחוות הדעת).
בסופו של דבר, ממליצה הוועדה בפני שר הבריאות להתלות את רישיונו של הנקבל לתקופה של חדש
אחד .
החלטה
8 . סבורני, כי מדובר במקרה זה בסדרת עבירות חמורות למדיי של מעשי מרמה, אותן ביצע הנקבל
בשיטתיות ובעקביות במשך תקופה ארוכה של כשש שנים, עד שמעשי התרמית שלו התגלו ע"י חברת
גלובל פוינט. הנקבל השתמש בפרטיו של רופא מומחה בתחום הנוירולוגיה כדי לערוך סקרים מופרכים,
31 במספר, על מנת לקבל בעד ם תמורה כספית .

3
9 . אינני מקבל את עמדת הוועדה הנכבדה ו של בית המשפט ולפיה, הנקבל לא עשה את מעשיו " בשל
בצע כסף ," ונראה כי קביעה זו עומדת בניגוד לעובדות המקרה. לאחר שהשקים עבור כל סקר "שערך"
הנקבל , בסך 100 $ כל אחד, לא הגיעו ליעדם, הוא ביקש לקבל את הכסף בסך 3,100 ש"ח בתשלום
אחד . על מנת להשיג מטרה זו הוא מסר לחברה פרטי חשבון של חברו הרופא , אותם הוא קיבל ממנו
בתואנות שווא .
אין ספק , אפוא כי הנקבל ביצע סדרה של פעולות במטרה ברורה לקבל את הכסף, ולא לשם שמיים.
סביר בהחלט להניח , כי אלמלא התגלתה התרמית ע"י חברת גלו בל פוינט , היה הנקבל מ שלשל את הכסף
לכיסו, ללא הנד עפעף. לפיכך, גם הנימוק שהכסף לא הגיע בסופו של יום לידי הנקבל, אינו נראה לי
כנימוק מוצדק להקלה בעונש.
10 . אמצעי המשמעת של התליית רישיון למשך חדש אחד בלבד בגין מעשי מרמה חמורים למדיי, אשר
בוצעו בשיטתיות ולא ורך תקופה ארוכה, נראה לי, בכל הכבוד מופרז בקולתו. העונש אף עומד בניגוד
לפסיקה העניפה של ועדות המשמעת עד כה , לפיה נשללו רישיונותיהם של רופאים שזייפו מסמכים
ומחקרים , לתקופות ארוכות ביותר (ראה: ענין ד"ר דיקר שרישיונו נשלל ל, 15 חדשים, לאחר שזייף
מחקרים; ד"ר נחום זאבין , שרישיונו נשלל למשך שנה לאחר שזייף שלוש חוות דעת פסיכיאטריות,
ועוד).
11 . אלמלא הנסיבות המקילות שפורטו ע"י הוועדה, וההלכה שאין ערכאה גבוהה נוטה למצות את הדין
לאחר שהערכאה הראשונה הקלה בענש , לא הייתי מהסס מלהחמיר בדינו של הנקבל פי כמה ממה שהנני
עומד לעשות.
סוף דבר, הנני מחליט להתלות את רישיונו של הנקבל, ד"ר דוד יעקובי , מל עסוק בר פ ואה למשך שלושה
( 3 ) חדשים , שתחילתם ביום 15.4.18 .
ניתן היום 11.3.18 , כד אדר תשע" ח .
יש להפיץ החלטה זו, כמקובל.
---------- ------------------------
אמנון סטרשנוב, שופט (בדימוס )

=== המלצת וועדת משמעת ===
ועדה לפי סעיף 4 4 ב' לפקודת הרופאים [נוסח חדש] התשל" ז, 1976
תאריך : /02/2018 6 2
בעניין:
שר הבריאות
באמצעות בא, כוחו עוה"ד לילך מהודר
לשכת היועמ"ש, משרד התובע הראשי
משרד הבריאות, ירושלים
הקובל
נ ג ד
ובעניין: ד"ר דוד יעקובי
ע"י ב"כ עוה"ד מנחם רובינשטיין
הנקבל
המלצה
1 . הועדה
חברי הועדה : ד"ר יוסי בר, יו"ר, פרופ' יצחק יניב, חבר ועו"ד משה ארד -
חבר, מונו ע"י שר הבריאות לדון בקובלנה לפי סע' 44 א' לפקודת הרופאים
[נוסח חדש] התשל"ז, 1976 (להלן: "הפקודה").
2 . הקובלנה
א . כנגד הנקבל, רופא מורשה הוגשה קובלנה בגין התנהגות שאינה
הולמת רופא מורשה בשל עביר ות פלילי ו ת של " התחזות כאדם אחר
במטרה להונות " עבירה לפי סעיף 441 לחוק העונשין התשל"ז
1977 (להלן: "חוק העונשין") "זיוף מסמך בכוונה לק בל באמצעותו
דבר" עבירה לפי סעיף 418 סיפא לחוק העונשין ו" ניסיון לקבלת דבר
במרמה " עבירה לפי סעיפים 25 + 15 לחוק העונשין.
ב . עבירות אלו נדונו בת"פ 16, 12, 21865 בבית משפט השלום בתל -
אביב.
ג . הנקבל הודה בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום במסגרת הסדר
טיעון.
ד . תחילה הורשע הנקבל בעבירות המיוחסות לו ולאחר מכן , במסגרת
ההסדר הדיוני, הופנה הנקבל לשירות המבחן . במסגרת התסקיר
שהוגש, המליץ שירות המבחן לבטל את ההרשעה.

2
ה . בפסק הדין מיום 11.06.2017 נמחקה ההרשעה ובסופו של יום
במסגרת פסק הדין ללא הרשעה הוטל על הנקבל צו שירות לתועלת
הציבו ר בהיקף של 200 שעות, צו מבחן למשך שנה וכ מו כן חוייב
הנקבל לחתום על התחייבות על סך 3,500 ₪ להימנע במשך שנה
מעבירת מרמה כלשהי.
ו . בשל תוצאות הדיון בתיק הפלילי הנ"ל הוגשה כנגד הנקבל הקובלנה
נשוא הדיון שבפנינו.
ז . ביום 18.01.2018 התקיים דיון בעניינו של הנקבל, והנק בל הודה
בעבירות המיוחסות לו בכתב הקובלנה ובעקבות כך הורשע בהן. עוד
באותו יום טענו הצדדים לאמצעי המשמעת שיש להטיל על הנקבל.
ח . הנקבל ביצע את שהוטל עליו בגזר הדין ובי צע את עבודות השירות
שהוטלו עליו.
3 . טענות הקובל
א . הליך המשמעת שונה באופיו מההליך הפלילי וכפועל י וצא קיים
הבדל בין העונש המוטל בגין עבירה פלילית לבין אמצעי המשמעת
המוטל בגין עבירת משמעת.
ב . אמצעי המשמעת נועד לשרת את התדמית הראויה ותפקודו של
השירות הציבורי.
ג . " עיקר התכלית של הדין המשמעתי, הגנה על השירות הציבורי.
הצורך בהגנה על השירות, אינו בא לידי ביטוי מלא בהליך הפלילי,
גם אם בהליך הפלילי נגזר על עובד הציבור עונש של קנס, מאסר או
עונש אחר, עדיין יש צורך לברר אם ראוי לנקוט הליך משמעתי וזאת,
כדי למנוע פגיעה נוספת באותו עובד בשירות הציבורי".
ד . ב ערעור אזרחי 1079 , בעניין דוקטור ליביו לאור נגד שר הבריאות ,
נקבע שהשיקול המרכזי בהליכים המשמעתיים הוא השיקול של
הגנה ע ל אינטרס ה ציבור בשמירה על רמתו וכבודו של מקצוע
הרפואה ועל אמון הציבור ברופאים.
ה . ב פ ס ק ה דין ב עש"מ 1928/00 , מדינת ישראל נגד עמוס ברוכים , נקבע
כדלקמן: " ההבדל נובע מן התכלית. הדין המשמעתי, נועד לשרת
תכלית שונ ה מן התכליות של ההליך הפלילי. עיקר התכלית של
הדין המשמעתי, הגנה על השירות הציבורי. הצורך בהגנה על
השירות, אינו בא לידי ביטוי מלא בהליך הפלילי, גם אם בהליך
הפלילי נגזר על עובד הציבור עונש של קנס, מאסר או עונש אחר,
עדיין יש צורך לברר אם ראוי לנקוט הליך משמעת י וזאת, כדי
למנוע פגיעה נוספת באותו עובד בשירות הציבורי".
ו . ב פסק ה דין בעניינו של דוקטור אדגר סבין נקבע כי יש לשקול את
חו מרת הסכנה הנשקפת לציבור מהישנות מעשיו של רופא .

3
ז . עוד נקבע בפסק הדין הנ"ל כי נסיבות יו האישיות של הרופא אכן
צריכות לבוא לידי ביטוי במערכת השיקולים לעניין אמצעי
המשמעת שיש להטיל על הנקבל , אלא שאין בכך כדי להפחית
מחומר ת העבירה נשוא הדיון.
לאור כל אלה מתבקשת הוועדה להטיל על הנקבל אמצעי משמעת של
התליית רישיונו של הנקבל מלעסוק ברפואה לתקופה של 15 חודשים
ועד לתקופה של שלוש שנים.
4 . טענות הנקבל
א . הנקבל הודה מ י יד בעבירות המיוחסות לו הן בכתב האישום בבית
המשפט, הן בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה והן בפני ועדה זו.
ב . הנקבל נ שפט ונ דון למעשה בפני שלושה טריבונלים שונים.
ג . הנקבל אכן ביצע את העבירות המיוחסות לו אך חלקן נעשה בחו"ל
בעת היותו סטודנט בגיל 25 שנים.
ד . מכל מקום הנקבל לא ביצע את העבירות בשל בצע כסף והעובדה
היא כי לא נטל לכיסו דבר במשך כל התקופה.
ה . הנקבל הינו רופא טוב ומקצוען וכן דרוש לבית החולים בו עבד.
ו . הנקבל הושעה מיידית בעת שהתגלתה הפרשה ולמעשה לא עבד
במשך 13 חודשים אותם יש לקחת בחשבון.
ז . בבי ת משפט השלום התרשם השופט שדן בתיק כי יש מקום לבטל
הרשעה ולהעמיד את פסק הדין ללא הרשעה . לפיכך הוטל על הנקבל
לבצע שירות לתועלת הציבור אותו ביצע עת שבדק ילדים בכפר
הירוק למעלה ממאתיים שעות.
ח . בהליך המשמעתי נדון לנזיפה ומי י ד לאחר קבלת פסק הדין הוחזר
לעבודה.
ט . יש לאבחן בין העבירות שבוצעו ע"י הרופאים בתקדימים שהובאו
בפני הוועדה לבין העבירות המיוחסות לנקבל.
י . הנקבל קיבל את האחריות למעשיו ואין סיכוי שיחזור על מעשיו.
יא . לא נובעת מהנקבל כל סכנה לציבור.
יב . הנקבל ביקש לפנות בדברים לחברי הועדה ו התנצל על מעשיו טען כי
למד את הלק ח וכי אין כל סיכוי שיחזור על מעשיו וכל שמבקש הוא
כי יתירו לו לחזור לעבודתו ולסיום ההתמחות.

4
יג . הנקבל עומד לצאת לארה"ב לתת, התמחות לצורך השתלמות
בניתוחי לב לילדים.
5 . דיון והמלצה
א . אכן מעשי הנקבל , כמפורט בקובלנה ובכת ב האישום, אינם פשוטים
ובוודאי שאינם הולמים רופא .
ב . אין זה ראוי שרופא יבצע את העבירות שיוחסו לו בכתב האישום בהן
הודה.
ג . אכן , יש להבחין בין הדין הפלילי לבין הדין המשמעתי הואיל ולכל
אחד מהם יש תכלית שונה שאם לא כן לא היה מקום להפריד בין
ההליכים.
ד . יש לציין כי הנקבל הודה מייד במיוחס לו בשלוש הערכאות בהן נדון
ו לא היה צורך לקיים דיון ארוך ומסורבל בהוכחות , דבר שהביא
לחסכון רב בזמנם הן של של ו ש ת הטריבונלים .
ה . הנקבל הודה , הביע חרטה והתנצל על מעשיו ואנו סבורים כי
התנצלותו של הנקבל היא כנה ואמיתית. יתרה מכך, הנקבל קיבל על
עצמו אחריות למעשיו .
ו . העבירות אותן ביצע הנקבל וה ודה בהן לא מצויות ברף העליון של
החומרה וכפועל יוצא גם ברף הענישה.
ז . לנקבל אין עבר פלילי ו אין עבר בתחום המשמעתי.
ח . הנקבל לא סיכן את הציבור ואין חשש כיום כי יסכן בעתיד את
הציבור ולפיכך אין זה המקום להטיל עליו אמצ ע י משמעת כאמצעי
מניעה כנגד פגיעה בציבור.
ט . הנקבל הושעה מעבודתו לתקופה ארוכה של 13 חודשים אותם יש
לקחת בחשבון.
י . בנימוקי גזר הדין בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה נאמר
כדלקמן: " גישת המשרד, מדובר ברופא שעושה עבודה מצוי נת,
הנהלת בית החולים מבקשת שימשיך ויעבוד כי תרומתו חשובה.
יתרה מזו, הנאשם בתום תקופת ההתמ חות אמור לצאת לתת -
התמחות בת שנתיים בארה"ב ". (עמ' 4 לגזר הדין).
יא . בעקבות האמור נאמר ע"י המשרד כי עונ ש משמעתי של נזיפה
חמורה והפקעת משכורת י היה הולם לנסיבות.
יב . הנקבל לא עשה את המעשים המיוחסים לו ואשר הודה בהם בשל
בצע כסף . לעניין זה יפים דברי ביהמ"ש בתיק ת"פ 16, 12, 1865 2
ואשר צוטטו בבית הדין למשמעת בתיק בד"מ 74/17 "...התנהלות זו

5
מעיבה על הטענה כי מעשיו של הנאשם הם רק תוצר של בצע כסף,
שאחרת היה פועל בשלבים מוקדמים לקבלת הכספים. לכך יש
להוסיף כי מדובר בסכום של 3,100 $ בלבד עבור שש שנים, כאשר
בסופה של דרך סכום זה לא שולשל לכיסו של הנאשם, וגם נתון זה
הוא בעל משמעות"
יג . בסוף דבריו קבע כבוד ביהמ"ש "לאור כל האמור, חרף חומרת
העבירות, סבורני כי התמונה הכוללת של האירוע אינה מהווה חסם
בל יעבור מפני הימנעות מהרשעה"
יד . יוצא אפוא כי שתי הערכאות עד כה נתנו ליבן לרף החומרה בו
נמצאות העבירות אותן ביצע הנקבל אך עדיין מדובר בעבירות
משמעת שאין להקל ראש בהן ולפיכך עלינו להרתיע את הנקבל,
הנמצא בראשית דרכו, לבל יעבור עבירות בעתיד.
טו . בשים לב לתקדימים שהובאו בפני הועדה , שאינם דומים כלל
לעובדות הקובלנה שבפנינו , ו לאור כל האמור לעיל ובמיוחד נוכח
עמדת המשרד בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה אנו ממליצים
להטיל על הנקבל אמצעי משמעת של התליית רישיונו לעסוק
ברפואה למשך חודש אחד.
_______________ __________________ _______________
ד"ר יוס י בר , יו"ר פרופ' יצחק יניב , חבר עו"ד משה ארד, חבר