ד״ר מונאל רורליך

=== החלטת הוועדה ===
צו לפי סעיף 41 לפקודת הרופאים (נוסח חדש), התשל"ז, 1976
החלטה 18, 14
בפני:
השופ ט (בדימוס) אמנון סטרשנוב
בעניין שבין:
המשנה למנכ"ל משרד הבריאות הקובל
ע"י ב"כ, עו"ד לילך מהודר
לבין:
ד"ר מונאל רורליך הנקבל
ע"י ב"כ, עו"ד אורית חיון
ה ח ל ט ה
העובדות
1 . ד"ר מונאל רורליך (להלן, ד"ר רורליך או הנקבל ) , היה בתקופה הרלוונטית רופא מורשה, ובעל
תואר מומחה ברפואה תעסוקתית. הנקבל עבד במקביל כמנהל מרפאה תעסוקתית במסגרת קופת חולים
הכללית בראשון לציון , ו כן במרפאה פרטית.
2 . בעקבות קשר שנוצר בשנת 2010 , בין הנקב ל לבין מאכר שעסק בהפניית אנשים לרופאים שונים
(להלן: המאכר ), הפנה האחרון לנקבל תובעי גימלאות מהביטוח הלאומי. במהלך השנים 2011, 2013 ,
הפנה המאכר לנקבל כעשרה תובעים, או במקרים מסוימים מסר לידיו מסמכים רפואיים המתייחסים
לתובעים, שכלל לא בדק. במסגרת עבודתו כרופא תעסוקתי, ועפ"י סיכום עם המאכר, נתן הנקבל
לתובעים חוות דעת כוזבות, מהן עלה כי מצבם חמור מ מצבם האמיתי.
בתמורה לחוות הדעת הכוזבות הללו, קיבל הנקבל מהמאכר סכום הנאמד בכ, 2,500 ש"ח (כ, 100
200 ש"ח עבור כל חוות דעת).
הליכים משפטיים
3 . בגין מעשיו אלה, הוגש נגד ד"ר רורליך כתב אישום לבית משפט השלום ב רמלה (ת.פ. 08, 22928
15 ) , בו יוחסה לו עבירות של סיוע ל קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 סיפא יחד עם
סעיף 31 לחוק העונשין, התשל"ז, 1977 (להלן, החוק ;)

2
הנקבל הורשע בבית המשפט, ע"ס הו דאתו, ונגזרו עליו הענשים הבאים:
צו שרות לתועלת הציבור בהיקף של 350 שעות.
ארבעה חדשי מאסר ע"ת למשך שנתיים.
קנס כספי בסך 10,000 ש"ח.
הקובלנה
4 . בעקבות התנהגותו המפורטת לעיל, הגיש מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, ביום 5.9.17 ,
קובלנה כנגד ד"ר רורליך , בה נטען כי הנקבל הורשע בעבירה פלילית וכן גילה התנהגות שאי נה הולמת
רופא מורשה, כאמור בסעיפים 41 ( 1 ) ו, ( 5 ) לפקודת הרופאים [נוסח חדש], תשל"ז, 1976 .
דו"ח ועדת המשמעת
5 . בעקבות הגשת הקובלנה הוקמה ועדת המשמעת , בהרכב פרופ' יהודה סקורניק, יו" ר, פרופ' יעקב
גוזל ועו"ד רותי הורן, חברים, כדי לקיים דיון בעניינו . הנ קבל הודה במיוחס לו בכתב הקובלנה, והוועדה
שמעה את טיעוני ב"כ הצדדים באשר לאמצעי המשמעת הראוי , בנסיבות המקרה.
ביום 15.5.18 , הגישה הוועדה דין וחשבון, בו ציינה כי היא רואה בחומרה רבה את התנ הגותו של הנקבל
ואת המעילה באמון הציבור שבמעשיו.
6 . הוועדה ציינה בדוח שהגישה, כי:
" הרישיון לעסוק ברפואה, טומן בחובו סמכות רחבת היקף, שלה השלכות מרחיקות לכת
על חיי אדם, המבוססת על אמון מלא במי שניתן לו הרשיון כי י פעל, קודם כל, ביושר
ובהגינות. במתן חוות הדעת המטעות במודע ותמורת תשלום (גם אם לא מדובר בסכום
גבוה), עשה הנקב ל ברשיון שניתן לו לעסוק ברפואה, קרדום לחפור בו, תוך הפרה בוטה
של האמון שנ י תן בו ותוך פגיעה בכבוד מקצוע הרפואה" .
עוד התחשבה הוועדה לקולה, בכך שהנקבל הודה במעשיו עוד בתחילת חקירת המשטרה , ב ע ובדה שהוא
הביע חרטה על מעשיו, ב תסקיר המבחן החיובי שהוגש אודותיו לבית המשפט, וכן ב הערכה הרבה שהוא
זכה בה לעבודתו ופעילותו כרופא תעסוקתי.
7 . לאחר שיקול מכלול נסיבות המקרה, הן לקולה והן לחומרה, ממליצה הוועדה להתלות את רישיונו של
הנקבל לעסוק ברפואה, למשך של ושה חדשים .
החלטה
8 . מעשיו של הנאשם בפרשה זו, חמורים בעיניי, עד מאד. הנקבל נתן לתובעים גימלאות מהביטוח
הלאומי חוות דעת כוזבות, בהן ציין כי מצבם חמור יותר מכפי שהיה בפועל, כל זאת תמורת בצע כסף.
הגם שנראה כי אמצעי המשמעת המומלץ ע"י הוועדה נוטה לקולה, ב מיוחד נוכח התקדימים בנושא זה של
מתן חוות דעת רפואיות כוזבות, הנני סבור כי הוא אינו קל עד כדי שיצדיק את התערבותי.
9 . אשר על כן, החלטתי לאמץ את המלצת הוועדה הנכבדה, והנני מורה להתלות את רישיונו של הנקבל,
ד"ר מונאל רורליך, מלעסוק ברפואה, במשך שלושה ( 3 ) חדשי ם.

3
בשולי החלטה זו, הנני ממליץ בפני מנכ"ל קופת חולים הכללית לשקול את המ שך העסקתו של הנקבל
בקופת החולים, במידה והדבר טרם נעשה.
ניתנה היום .18 3.6 , כ' סיון תשע"ח .
יש להפיץ החלטה זו, כמקובל .
---------- ------------------------
אמנון סטרשנוב, שופט (בדימוס )

=== המלצת וועדת משמעת ===
ועדה לפי סעיף 4 4 לפקודת הרופאים [ נוסח חדש ] , התשל"ז -
1976
8.5.2018
לכבוד
חה"כ הרב יעקוב ליצמן
סגן שר הבריאות
בענין:
פרופ' איתמר גרוטו , המשנה למנכ"ל משרד הבריאות ע"י ב"כ , עוה"ד לילך מהודר ,
מיחידת הדין המשמעתי של הלשכה המשפטית, ב משרד הבריאות, ב ירושלים
הקובל
נגד
ד "ר מונאל רורליך ת.ז. 068784925 , רופא מורשה בעל רישון מס' 19764 ובעל תואר מומחה
ברפואה תעסוקתית, ע"י ב"כ עו ה "ד אורית חיון
הנקבל
דין וחשבון לפי סעיף 44 לפקודת הרופאים [נוסח חדש],
התשל"ז, 1976
2 . הק ובלנה
ביום 5.9.2017 הגיש איתמר גרוטו, ה משנה למנהל הכללי של משרד הבריאות, קובלנה נגד
ד"ר מונאל רורליך ת.ז. 068784925 , רופא מורשה בעל רישון מס' 19764 ובעל תואר מומחה
ברפואה תעסוקתית (להלן, הנקבל ) , על כי הורשע בעבירה פלילית וגילה התנהגות שאינה
הולמת רופא מורשה כאמור בסעיפים 41 ( 1 ) ו, ( 5 ) לפקודת הרופאים [נוסח חדש] תשל"ז -
1976 ( להלן: הפקודה .)
מהקובלנה האמורה (להלן, הקובלנה ) עולה שבשנת 2015 הוגש כנגד הנקבל כתב אישום
בת"פ 15, 08, 22928 לבית משפט השלום ברמלה, המייחס לו סיוע לקבלת דבר במרמה לפי
סעיף 415 סיפא (ריבוי עבירות) יחד עם סעיף 31 , לחוק העונשין התשל"ז, 1997 . הנקבל
הודה, ביום 29.10.201 , בעובדות שבכתב האישום במסגרת הסדר טיעון. בית המשפט
הרשיע את הנקבל במיוחס לו בכתב האישום והורה לשירות המבחן להגיש תסקיר בעניינו
של הנקבל. ביום 2.6.2017 נגזר על הנקבל עונש של שירות לציבור בהיקף של 350 שעות,
ארבעה חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים וקנס כספי בסכום של 10,000 .₪ ערעור
דו"ח, ד"ר מנואל רורליך
1

שהגיש הנקבל לבית המשפט המחוזי מרכז, לוד נדחה , ביום 13.6.2017 , לאחר שהנקבל חזר
בו מהערעור.
3 . האירועים שברקע הרשעת הנקבל וההליך הפלילי
נע מוד להלן על ה עו לה מכתב האישום שהוגש כנגד הנקבל
הנקבל עבד במקביל כמנהל מרפאה תעס וקתית במסגרת קופת חולים ו במרפאה פרטית.
אדם שכונה בכתב האישום "מאכער" (להלן, המאכער ), שנהג להציג עצמו כבעל קשרים
במוסד לביטוח לאומי (להלן, המוסד ) ובתמורה לתשלום, הציע לקדם את עניינם של
אנ שים שהגישו או התכוונו להגיש למוסד תביעות לגמלאות (להלן, תובעי גמלאות ) .
למאכער היתה היכרות מוקדמת עם אדם ששימש כעובד במוסד, לרבות כמזכיר ישיבה של
ועדות רפואיות שלהן מוגשות , במקרים רבים , חוות דעת של רופא תעסוקה. אותו אדם
ניצל את תפקידו במוסד על מנת לסייע ל מאכער בעיסוקו ב קידום עניינם של תובעי
גמלאות .
במסגרת עיסוקו של המאכער נוצר, לאחר שנת 2010 , קשר בינו לבין הנקבל, והוא הפנה
לנקבל תובעי גמלאות . הנקבל נהג, במסגרת עבודתו כרופא תעסוקתי, לתת לתובעי גמאלות
שהופנו על ידי ה מאכער , חוות דעת בתחום מומחיותו כרופא תעסוק תי, ביודעו כי חוות דעת
אלה יוגשו, בין היתר, במסגרת תביע ות שיוגשו למוסד.
ה מאכער הפנה לנקבל תובעי גמלאות , או לחלופין מסר בידיו מסמכים רפואיים הנוגעים
לתובעי גמלאות , לצורך קבלת חוות דעת רפואית בתחום הרפואה התעסוקתית. לפי
הסיכום עם ה מאכער , ציין הנקבל בחוות ה דע ת נתונים, מהם עולה כי מצבם של התובעים
חמור מן המצב שהיה הלכה למעשה . כך היה ב, 10 מקרים, במהלך השנים 2011, 2013 .
בשני ים מ בין עשרת המקרים האמורים , ציין הנקבל בחוות הדעת כי הוא בדק את התובעים
או ערך לגביהם הערכת כושר עבודה, אף שבפועל הוא לא פגש בהם וחוות דעתו נתנה רק
בהסתמך על מסמכים או מידע שקיבל מ ה מאכער .
בתמורה לחוות הדעת האמורות הנקבל קיבל מ ה מאכער סכום כולל הנאמד בכ, 2,500 ₪
לפחות.
מגזר הדין שניתן כאמור ביום 2.6.2016 על ידי בית משפט השלום ברמלה, עולה כי:
הנקבל והתביעה הגיעו להסדר דיוני ש לפיו הנאשם הודה במ יוחס לו, הוא הורשע ב מיוחס
לו ב כתב האישום ונשלח לקבלת תסקיר של שירות המבחן שהתבקש לבחון, בין היתר, את
סוגיית ביטול ההרשעה של הנקבל .
אף ששירות המבחן המליץ בתסקיר על ביטול הרשעתו של הנקבל, פסק בית משפט השלום
כי לא קיימת הצדקה להימנע מהרשעת הנקבל. כאמור לעיל ה רשעת הנקבל נותרה על כנה
גם לאחר שהנקבל חזר בו מערעור שהגיש על פסק דינו של בית משפט השלום.
הנקבל סיים לרצות את שעות שירות לתועלת הציבור שנגזרו עליו, במסגרת הכפר הירוק,
בחודש דצמבר 2017 .
4 . הוועדה וההליך שהתקיים בפניה
אנו הח"מ, מוננו על ידך , לפי הוראות סעיף 44 לפקודה ביום 17.10.2017 , לדון בקובלנה
(להלן, הוועדה).
ה וועדה דנה בקובלנה ביום 15.1.2018 , הנקבל הודה במיוחס לו בקובלנה ו הוועדה החליטה
להרשיע ו בעב ירות המשמעת המיוחסות לו בקובלנה. בדיון האמור העידו הנקבל ושני עדי
אופי מטעמו, פרופ' יהודה לרמן והגב. דינה ד גני, והצדדים טענו לעניין העונש המשמעתי
הראוי בנסיבות העניין.
נעמוד להלן על קצה המזלג על העולה מדברי העדים -
מדברי הנקבל בעדותו עלה כי
( א ) במסגרת עבודתו במרפאה הפרטית פנה אליו ה מאכער כשלדבריו יש לו משרד המטפל
במימוש זכויות וכי לצורך זה בכוונתו לפנות , מידי פעם, לעזרת הנקבל . לאחר תקופה
מסוימת של עבודה משותפת, הנקבל ביקש לנתק את הקשר עם ה מאכער , אלא שזה
שלח לנקבל , מסרים ה " ממליצים " לו שלא לעשות כן.
דו"ח, ד"ר מנואל רורליך
2

לדברי הנקבל, המסמכים שהכין לבקשת ה מאכער היו מופנים לרופא המטפל והוא
למד על כך שנעשה בהם שימוש בתביעות שהוגשו למוסד רק בדיעב ד במהלך חקירת
המשטרה. התובעים שהופנו על ידי ה מאכער הציגו לו מסמכים של מומחים שונים
ועליו היה לקבוע אם הם מסוגל ים לעבוד, כאשר נאמר לו שחוות דעתו אמורה לשמש
את המעסיק.
לטענת הנקבל הוא הודה באמור בכתב האישום בו צויין , בין היתר , כי הוא היה מודע
לכך שמ כתביו יוגשו בין היתר גם למוסד, הואיל וכך נמסר לו במהלך החקירה
במשטרה , על רקע הטראומה שעברה עליו במהלך המעצר ובשל לחצים שהופעלו עליו.
לדבריו הוא הסכים לעסקת הטיעון לאור ההערכה של עורך דינו לפיה ההמלצה לאי
הרשעה בתזכיר המבחן תאושר על ידי בית המשפט.
הנקבל טען שהוא ניסה להתנתק מ ה מאכער וביקש ממנו לא לפנות אליו יותר, אך
בסופו של דבר נמנע מלפעול בכוון זה , בהתחשב בכך ש הפניות אליו לא נעשו בתכיפות
רבה, כאשר בסה"כ היו בין עשרה לשנים עשר מקרים בשנה. לדבריו ה מאכער היה
מביא מסמכים משלם לו 200.00 או 100.00 שקלים ודורש שהנ קבל יכין לו את חוות
הדעת .
הנקבל חי לדבריו ב סיוט מתמשך של למעלה מ, 4 שנים . כך היה במהלך החקירה,
ההליך הפלילי בערכאה הראשונה , כאשר נדרש לעבור את הכרוך בתזכיר המבחן
ובמהלך הדיון בערעור , כאשר לדבריו אף כיום הוא עדיין מתקשה לישון בלילות.
לדבריו עבודתו הפרטית נפג עה עקב פרסום נרחב של הפרשה ואף שעד כה התאפשר
לו , לאחר השעיה של כחודש וחצי, להמשיך לעבוד כמנהל המחלקה בקופת החולים
הודות לגיבוי שזכה לו מצד הממונה עליו , הוא נתון בחשש שתוצאות ההליך
המשמעתי עשויות לפגוע גם ב עבודה זו . זאת אף שלהבנתו הוא כבר שילם מחיר כבד
על ח טאיו, מה גם שבנסיבות העניין מעשיו לא הסבו נזק כלשהו.
הנקבל ציין כי הוא ממשיך לסייע לכפר הירוק לבקשתם, אף שתקופת עבודות השירות
לטובת הציבור הסתיימה עוד בסוף שנת 2017 .
הנקבל הודה בכך ששגה והביע צער על התנהלותו.
פרופ' יהודה לרמן עיד כי
הוא משמש כיום כראש בית הספר לבריאות הציבור בפקולטה לר פ ואה בתל אביב, וכי
עד לאחרונה הוא שימש כראש המרכז לרפואה תעסוקתית בשירותי בריאות כללית
ומשכך גם כממונה על הנקבל . לדברי העד הוא מכיר את הנקבל ונמצא בקשר מקצועי
עמו, מזה כעשרים שנים, במסגרת תפקידו בקופת החולים , שם הועסק הנקב ל
ב תחילה כמתמחה ובהמשך כרופא , כאשר לדבריו הוא הביא למינויו של הנקבל כמנהל
המרפאה.
פרופ' לרמן העיד כי יש לו אימון מלא בנקבל, הוא נוהג למנותו כממלא מקומו ב ע ת
העדרויותיו התכופות לצורך נסיעות לכנסים והשתלמויות בחו"ל, ו אין לו ספק לגבי
רמתו המקצועית הגבוהה של ה נקבל כמו גם לגבי רמתו האישית הגבוהה . לדבריו
תכונות אלה מהותיות בעיקר שעה שמדובר ברפואה תעסוקתית הכרוכה בהחלטות
מורכבות שלהן השלכות הן לגבי העובד ו הן לגבי מעסיקו .
פרופ' לרמן עמד על כך ש בתחום הרפואה התעסוקתית , בשונה מתחומי רפואה
אחרים, לא קיימים קווים מנחים ו המאפיי ן הבעייתי של תחום זה נעוץ בקיומה של
שונות רבה בהחלטות הנתנות, לגבי מקרים זהים, על ידי רופאי תעסוקה שונים .
העד עמד על כך שהנקבל הביא את המרפאה שבהנהלתו לשיאים, הן מבחינה
מקצועית אך גם בהיבט של יחסים בין אישיים והמרפאה בהנהלתו אף זכתה בפרס
כמרפאה מצ טיינת. במקביל לכך לנקבל עצמו היו השגים בפעילותו הציבורית ב מסגרת
וועד האיגוד לרפואה תעסוקתית שבה שימש כמזכיר הוועד.
הגב' דינה דגני העידה כי
היא משמשת כאחות של הכפר הירוק, שם ריצה הנקבל את השעות לשירות ה ציבור
שנגזרו עליו. לדבריה תרומתו של הנקבל, בתקופת ה שירות לטובת הציבור, היתה
יוצאת דופן, הן באיכותה והן בהיקף השעות שהקדיש לצורך מתן השירות . במסגרת
ה שירות בכפר הירוק, הנקבל גם נענה לבקשתה ונתן הרצאות, ו סייע בתקופות שבהן
היא נאלצה לשהות בחו " ל עקב מחלת בתה.
דו"ח, ד"ר מנואל רורליך
3

5 . טיעוני הצדדים לעניין העונש המשמעתי
5.1 . טיעוני ב"כ הק ובל
ב"כ הקובל טענה כי בנסיבות העניין ראוי להתלות את רישיונו של הנקבל לעסוק
ברפואה למשך 3 שנים. לעניין זה טענה ב"כ הקובל כדלקמן:
( א ) הנקבל הודה, במסגרה הסדר הטיעון בהליך הפלילי, שהוא היה מודע לכך שחוות
הדעת שניתנו על ידו לתובעי הגמלאות שהופנו אליו על ידי ה מא כער , בהם ציין
הנקבל מצב רפואי חמור מזה שהיה קיים בפועל , יועדו להגשה לו ו עדה רפואית,
כתמיכה בתביע ות לגימלה מ את המוסד. זאת כאשר מדובר בחוות דעת העשויות
לשמש כאישור להעדרות מעבודה ועשויה להיות להן השלכה לגבי עצם אישור
התביעה לגמלה ו אף לגבי גובה הגמלה . בשני המק רים לחוות הדעת יש משמעות
כספית.
( ב ) המדובר בעשרה מק רים לפחות במהלך השנים 2013, 2011 , כאשר לפחות
בארבעה מביניהם צויין שהנקבל בדק את תובעי הגמלאות שחוות הדעת
מתייחסות אליהם והעריך את כושרם לעבוד , אף שבפועל הנקבל לא פגש בהם ,
וחוות דעתו נתנה בהסתמך על מסמכים ומידע שקיבל מגורם אחר. רופא
תעסוקתי אמנם יכול ליתן חוות דעת, גם בהסתמך על מסמכים רפואיים בלא
לפגוש באדם שחוות הדעת נתנת לגביו או לבדוק אותו, אלא שגם אם כך, מדובר
במקרים אלה ברישום שאינו תואם את מה שאירע בפועל. זאת ועוד, מתן חוות
דעת כאמור המיועדות לתמוך בתביעות שהוגשו למוסד, מהוות סיוע לקבלת דבר
במרמה.
( ג ) אף אם הנקבל לא היה העבריין העיקרי בפרשה, אין בכך כדי להפחית מחומרת
מעשיו משאלה היו למעשה נדבך מרכזי ו תנאי הכרחי לכך שהתוכנית של יתר
המעורבים תצא לפועל. זאת ועוד הנקבל פעל כך במהלך כשנתיים ובלפחות
עשרה מקרים.
( ד ) הנקב ל, שאף היה מועמד לכהונת יו"ר האיגוד לרפואה תעסוקתית, ניצל את
מעמדו הבכיר כמומחה לרפואה תעסוקתית ואף אם לא מדובר בסכומים גדולים,
הוא קיבל תמורה כספית עבור חוות הדעת המטעות.
( ה ) הנקבל טוען כי הוא פעל בשל לחץ שהופעל עליו על ידי ה מאכער , אלא שבגזר
הדין מציין בית המ שפט שאין לכך כל ראיה וכי טענה זו של הנקבל לא הוכחה
כנדרש . זאת ועוד אף מתסקיר שירות המבחן אשר המליץ על אי הרשעתו עולה
שהנקבל התקשה להסביר באופן מעמיק את מעשיו. לפיכך יש לדחות את טענת
הנקבל בעניין זה, אף אם כטענתו, רמת ההוכחה הנדרשת בהליך המשמעתי
נמוכה מזו ה נדרשת בהליך פלילי.
( ו ) רופא ככזה זוכה לאמון של מערכות המדינה, המשפט והציבור ומצופה ממנו,
ובעיקר מרופא במעמדו של הנקבל, כי ינהג בהגינות וביושר ו לא ימעל באמון
שניתן בו. הנקבל עשה שימוש לרעה באמון שנתן בו, והוא פגע באמון מערכת
הבריאות והציבור בכלל המורשים לעסוק ב רפואה.
( ז ) ב"כ הקובל הפנתה, לעניין מטרתו של ההליך המשמעתי והשיקולים שיש לתת
עליהם את הדעת לעניין הענישה המשמעתית, לאמור בפסקי הדין בעניין ד"ר
2 1
ליביו לאור ו ד"ר אדגר סבין .
5.2 . ב"כ הקובל הפנתה לעניין העונש המשמעתי להחלטות , שלטענתה התייחסו למקרים
דומים, ולגביהם הוח לט על התלית רישיון לתקופות ממושכות.
ב"כ הקובל הוסיפה וטענה כי הדרך היחידה לצמצם מעשים כגון אלה היא ביצירת
הרתעה יעילה שתהווה משקל נגד לחולשת דעת אפשרית.
5.3 . טיעוני ב"כ הנקבל -
1
ע"א 10797/04 דר' ליביו לאור נ' שר הברי אות , ניתן ביום 28.5.2005
2
ע"א 50/91 ד"ר אדגר סבין נ' שר הבריאות, פ"ד מז( 1 ) 27
דו"ח, ד"ר מנואל רורליך
4

ב"כ הנקבל טענה כי בנסיבות העניין אין מקום להתלות את רישיונו של הנקבל ו העונש
המשמעת י הראוי יהא במתן נזיפה או התראה לנקבל. לעניין זה טענה ב"כ הנקבל כדלקמן:
( א ) התלית רשיונו של הנקבל למשך שלוש שנים כטענת ב"כ הקובל, אינה מדתית בנסיבות
העניין ו אין ללמוד מהתקדימים לעניין הענישה המשמעתית שהובאו על ידי ב"כ
הקובל.
( ב ) ה עובדה שהנקבל ציין במספר חוות דעת כי הו א בדק את החולה, אף שלא כך היה,
חסרת משמעות שכן רופא תעסוקתי לא חייב בהכרח לבדוק או לפגוש את החולה
לצורך מתן חוות דעת והוא רשאי לצורך זה להסתמך על מסמכים בלבד.
( ג ) בפרשה היו מעורבים שני נאשמים נוספים , כאשר הנקבל לא עמד במרכז העניין
ותפקידו היה משני בלבד, מ ה גם שהנקבל הוא זה שחשף את הפרשה ונאלץ לשמש
כ עד תביעה, אף שהיה נתון לאיומים מצד יתר המעורבים בפרשה.
( ד ) הנקבל מודה בכך ש היה עליו לסרב לשתף פעולה עם ה מאכער ולפנות למשטרה, אלא
שהוא חשש , כי הוא מצר על התנהלותו ומתבייש בה.
( ה ) לא מדובר בזיוף מסמך , או בציון עובדות רפו איות שקריות אלא ברישום כוזב המהווה
להקצנה של המצב הבריאותי. זאת כאשר מ דובר בחוות דעת בתחום הרפואה
התעסוקתית, התלויה במידה רבה בהערכת מצבו התפקודי של החולה בעיני הרופא
וכאשר במקרים רבים קיימת שונות רבה בין חוות דעת הנתנות על ידי רופאים שונים.
( ו ) חוות הדעת שנית נו על ידי הנקבל לא גרמו לנזק כלשהו למדינה , למוסד , או לגורם
אחר ולאור האמור לעיל, משלא מדובר בזיוף או בציון עובדות שקריות אלא מדובר
בהקצנה של מצב בריאותי נתון, גם הפגיעה באמון הציבור פחותה .
( ז ) אף שבית המשפט ציין ב גז ר הדין כי טענת הנקבל לפיה ברקע התנהלותו עמדו
האיומים המרומזים מצדו של ה מאכער , מן הדין כי בהליך המשמעתי, שבו לא נדרשת
רמת ה ה וכחה הנדרשת בהליך פלילי, עניין זה יוכר כנסיבה מקילה.
( ח ) יש לתת את הדעת לזמן שחלף מאז האירועים נשוא הקובלנה . גם בתקופה זו , למרות
ההתמודדות עם ההליך הפלילי, הנקבל המשיך בעבודתו ללא רב ב ואף הביא את
המרפאה שבהנהלתו להשגים מוכרים.
( ט ) יש לתת את הדעת לאמור ב תס קיר שירות המבחן, כי מדובר בהפעלת שיקול דעת
שגוי, כי הנקבל הביע חרטה ו לקח אחריות, כאשר הוא מתפקד בצורה חיובית לאורך
כל השנים ו כן להמלצה החריגה שלא להרשיעו .
( י ) הנקבל כבר שילם מחיר כבד על מעשיו , לרבות הפגיעה המתמשכת בפרנסתו במסגרת
המרפאה הפרטית ו בהיקף במתן ה ייעוץ לחברת מדיטון, עקב הפרסום הנרחב שניתן
לפרשה .
( כ ) מדובר ברופא שמעבר להשגיו המקצועיים הזוכים להערכה , פועל רבות בהתנדבות
בארגון מקצועי במטרה לשפר את רמתו של תחום הרפואה התעסוקתית ובמסגרת
שעות השירות לתועלת הציבור תרם מעל ומעבר לנדרש , כפי שגם עולה ממכתבי
ההערכה לנקבל ומעדות ה של האחות דינה דגני .
( ל ) הנקבל בן 62 , מתמחה ברפואה תעסוקתית מזה 25 שנים , ו ב, 15 השנים האחרונות
הוא עובד כמנהל המרפאה התעסוקתית של קופ ת חולים בראשון לציון. הנקבל
הצטיין בלימודיו, ש רת בצה"ל כמנהל מרפאה צבאית, השתחרר בדרגת רב סרן ושרת
במילואים עד לאחרונה. על מידת האמון וההערכה שהנקבל זוכה לה ניתן ללמוד גם
מכך שלמרות הפרשה הוא חזר למלא את תפקידו כמנהל המרפאה בתום תקופת
השעיה קצרה , הוא אף משמש כמ מ לא מקומו של מי שעומד בראש המרכז לרפואה
ת עסוקתית בקופת חולים כללית והוא מועמד לכהן כממלא מקומו של יו"ר הארגון
לרפואה תעסוקתית, כעולה ממכתבו של ד"ר חיים כהן המכהן כיו"ר המועצה
לבריאות העובד .
( מ ) ב"כ הנקבל הפנתה , לעניין הענישה המשמעתית, לפסק דין ולהחלטות שנתנו בעניינם של
רופאים שהורשעו במקרים דומים.
6 . די ון ו המלצ ה -
דו"ח, ד"ר מנואל רורליך
5

הנקבל , העוסק מזה קרוב ל, 20 שנים בתחום הרפואה התעסוקתית , משנת 2002 הוא מכהן
כמנהל מרפאה תעסוקתית בשירותי בריאות כללית ובמקביל הוא עובד בתחום התמחותו
במרפאה פרטית. הנקבל זוכה להערכה רבה על עבודתו, הן של הממונה עליו והן של מומחים
אחרים בתחום עי סוקו הנמצאים בקשרי עבודה אתו, כמו גם על פעילותו הציבורית במסגרת
האיגוד המקצועי לרפואה תעסוקתית , כפי שעולה ממכתבים שהוגשו מטעם הנקבל ומעדותו
של פרופ' לרמן. ההערכה שלה זוכה הנקבל , מתייחסת לא רק לתקופה שקדמה לאירועים
שברקע הקובלנה אלא אף לגבי פעילותו המקצועית והציבורית שמאז אותם אירועים.
הנקבל הורשע בסיוע לקבלת דבר במרמה משנתן , במהלך כשנתיים , עשר חוות דעת בהן הוא
תאר מצב רפואי חמור מזה שהתקיים בפועל . כך היה לגבי תובעי גמלאות שהופנו לנקבל , על
ידי ה מאכער או לחלופין בהסתמך על מסמכים שנמסרו על ידי ה מאכער . ה מאכער ע צמו
עסק, תמורת תשלום, בקידום עניינם של אנשים שהגישו או עמדו להגיש תביעות לגמלת
נכות או גמלת נכות מעבודה למוסד , כאשר אדם ששימש אז גם כ מזכיר בו ו עדות רפואיות
בתחום נפגעי עבודה במוסד, ניצל את תפקידו ובתמורה לסכומי כסף ולטובות הנאה, סייע
ל מאכער בעיסוקו האמור. זאת ועוד, בארבע מחוות הדעת ציין הנקבל כי הוא בדק את
החול ים או שערך לגבי הם הערכת כושר עבודה , בעוד שהוא לא פגש בהם וחוות הדעת ניתנה
בהסתמך אך על מסמכים שנמסרו לו על ידי מאכער .
בכתב האישום צויין, בין היתר כי: "במסגרת עבודתו כרופא תעסוקתי, נהג הנאשם ליתן
לתובע ים אותם הפנה אליו מאכער חוות דעת בתחום מומחיותו כרופא תעסוקתי, ביודעו כי חוות
דעת אלה יוגשו, בין היתר במסגרת תביעה לביטוח הלאומי.".
הנקבל טוען כי, בשעת מעשה, הוא לא ידע שחוות הדעת נועדו על מנת שיוגשו, בין היתר,
במסגרת תביעות לגמלה מה מוסד וכי הוא למד על כך רק במהלך החקירה במשטרה. עוד
טוען הנקבל כי הודאתו בעניין זה נבעה מ לחצים שהופעלו עליו ועקב המצב שבו היה נתון
בעקבות החקירה וכתב האישום שהוגש כנגדו. דא עקא ש גם אם כך היה, הנקבל עצמו מודה
ש בחוות הדעת בהן מדובר הוא תאר מצב רפואי חמור מזה שהיה בפועל , על הנקבל לה ניח
שחוות הדעת נועדו לשמש למטרה כלשהי ו אין זה משנה לענייננו אם הן נ ועדו לתמוך
בתביעות לגמלה שהוגשו למוסד או לחברת ביטוח, בהעדרות מעבודה , או לכל צורך אחר .
עוד טוען הנקבל כי הוא פעל בשל לחץ שהופעל עליו על ידי ה מאכער . בגזר הדין מציין בית
המשפט כי טענה זו לא הוכחה כנדרש ובאת כחו של הנקבל טענה כי , למרות זאת, ראוי
שנכיר בטענה זו של הנקבל כנסיבה מקילה, בהתחשב בכך שבהליך משמעתי, לא נדרשת רמת
ההוכחה הנדרשת בהליך פלילי. זה המקום להזכיר כי מדברי הנקבל בעדותו בהליך זה עלה
כי הוא ביקש לנתק את הקשר עם מאכער , לאחר תקופה מסוימת של עבודת משותפת עמו,
אלא שהוא נמנע מלעשות כן הואיל ו מאכער שלח לו מסרים "הממליצים" לו שלא לעשות כן.
מעבר לדברי הנקבל בדבר מסרים שהובאו לידיעתו, אף בפנינו אין ראיה התומכת בטענ ת
הנקבל , מה גם שמדברי הנקבל עצמו עולה שרצונו לסיים את הקשר עם מאכער לא בא אל א
לאחר תקופה מסויימת שבמהלכה הוא שיתף עמו פעולה.
ב"כ הנקבל טענה כי יש לתת את הדעת לכך שלא מדובר בזיוף או בציון עובדה שקרית אלא
אך בהקצנה של מצב בריאותי. זאת גם כאשר חוות דעת בתחום הרפואה התעסוקתית,
תלויה במידה רבה בהערכת המצב התפקודי של החולה בעיני נותן ח וות הדעת, וכאשר תחום
זה מתאפיין ב שונות רבה בין חוות דעת הנתנות על ידי רופאים שונים, כפי שגם עלה מעדותו
של פרופ' לרמן . אכן לא מדובר בחוות דעת שבה צויין נתון עובדתי שקרי, דא עקא שכאמור
גם הנקבל לא חולק על כך שחוות הדעת שנתנו על ידו מייחסות לחולים מצב רפואי ח מור
ממצבם לפי דעתו הוא.
בתסקיר שירות המבחן הומלץ לבית המשפט לשקול בחיוב את ביטול הרשעתו של הנקבל,
זאת, בין היתר, לאור תפקודו, יכולותיו הגבוהות והשגיו המקצועיים, העדר עבר פלילי,
קבלת אחריות לביצוע העבירות תוך ביטוי הבנה לחומרתן והערכה שההליך הפלילי היווה
ע בורו גורם מרתיע ומפחית סיכון להשינות עבירות.
יחד עם זאת נמצא לנכון לציין בתסקיר כי הנקבל התקשה לתת הסבר מעמיק לאופן בו פעל.
אף אנו נותרנו בלא הסבר מניח את הדעת לדרך שבה פעל הנקבל. הנקבל אמנם קיבל תשלום
עבור חוות הדעת, אלא שבנסיבות העניין בהן מדובר במנהל מ רפאה בקופת חולים המקיים
גם פרקטיקה פרטית , ספק אם הסכום ששולם לא עבור עשרת חוות הדעת, כ, 2,500 ,₪ אכן
עמד ברקע ההתנהלות העבריינית שכאמור נעשתה באופן מודע.
על החומרה שבה ר אה המחוקק התנהלות כגון זו של הנקבל ניתן ללמוד מהוראת מפורשת
המתייחסת לכגון אלה שב סעיף 3 4 לפקודה, הקובע לאמור: " רופא מורשה אשר במזיד או
דו"ח, ד"ר מנואל רורליך
6

ברשלנות חתם או נתן, בתוקף מקצועו, אישור, דין, וחשבון, הודעה או תעודה כיוצא באלה, והיא
כוזבת, מטעה או בלתי הוגנת, יראוהו כמי שנהג בדרך שאינה הולמת רופא מורשה. ."
עוד נזכיר כי תנאי לזכאות לקבלת רישיון לעסוק ברפ ואה, כאמור בסעיף 4 (א)( 1 ) לפקודה,
הוא שעל מבקש הרישיון להיות "אדם הגון".
לעניין זה נתנה התייחסות גם בכללי האתיקה הרפואית של ההסתדרות הרפואית בישראל,
בסעי ף כב' לפרק ד' שם נאמר: "הרופא לא ימסור במתכוון מידע שגוי או מטעה, לכל אדם או
גורם אחר, בדבר מצב הרפואי של המטופל, בדיקות או טיפולים שלהם הוא זקוק, גם אם הדבר
נעשה, לכאורה לטובת המטופל.". נוסח זהה קיים גם בכללי האתיקה שפורסמו בשנת 2014
במקביל לפרסומו של הקוד האתי, ש גם בו צויין , בסעיפים 57 ו, 58 כ ד לקמן:
" 57 . הרופא יימנע מעיוות המציאות הרפואית כלפי צדדים שלי שיים , לרבות במצבים שהדבר
נעשה לכאורה ” למען המטופל . ”
58 . הרופא יימנע ממתן אישורים כוזבים שאין להם הצדקה רפואית או בגין מחלתו של אדם
אחר . ."
נושא זה גם שב ועלה בפסיקה
3
בפסק הדין בעניין ליביו ליאור , נאמר על ידי השופט גרוניס : "...מעשהו של הרופא המערער
מעשה נלוז ופסול הוא. רופא הנותן אישור כ וזב לפונה אליו על מנת שישמש למטרה כלשהי...ראוי
אכן לעונש של התליית רשיונו." ועוד נאמר שם על ידי השופטת אילה פרוקצ'יה: "השמירה על
טוהר המידות בתחום עיסוק זה , איננה מסתכמת בדאגה לתקינות פעולתה של המערכת הרפוראית
ביחסה לרשויו ת הציבוריות האחרות...ובשמירה על אימון הציבור בה. נקיון כפיו של העוסק ברפואה
וטוהר פעולתה של המערכת הם תנאי הכרחי גם לקיומה של רמה רפואית, מקצועית ראויה המקרינה
במישרין על שלום האדם ועל חיי אדם. "
הרשיון לעסוק ברפואה , טומן בחובו סמכות רחבת היקף, שלה השלכות מר חיקות לכת על חיי
אדם, המבוססת על אמון מלא במי שניתן לו הרשיון כי יפעל, קודם לכל, ביושר ובהגינות.
במתן חוות הדעת המטעות במודע ותמורת תשלום (גם אם לא מדובר בסכום גבוה ), עשה
הנקבל ברשיון שניתן לו לעסוק ברפואה, קרדום לחפור בו, תוך הפרה בוטה של האמון שניתן
בו ו תוך פגיעה בכבוד מקצוע הרפואה . הנקבל פגע ב אמון הציבור במי שהורשו לעסוק ברפואה,
כמו גם באמון הרשות הממונה על בריאות הציבור ורשויות אחרות המסתמכות בהכרח על
חוות דעת רפואיות בפעילותן. זה המקום להזכיר את שנאמר בגזר הדין שניתן על ידי בית
משפט השלום בעניינו של הנ קבל, כי: "במעשיו המתוארים לעיל של הנאשם דב ק יסוד של
שחיתות ציבורית" וגם: "הנאשם נכשל בביצוע עבירה אשר נוגעת לליבת העשייה של תפקידו
המקצועי".
ב"כ הקובל טענה כאמור כי מן הדין להתלות את רשיונו של הנקבל לעסוק ברפואה לתקופה
של שלוש שנים וב"כ הנקבל טענה כי יש ל נקוט במקרה זה ב אמ צעי משמעתי הרתעתי שאינו
כרוך בהתליית רשיונו של הנקבל.
באי כח הצדדים בקשו ללמוד לעניין זה מא מצ עי משמעת שננקטו במקרים קודמים .
ב"כ הקובל הפנתה למקרים אלה:
+ ד "ר גוס ק וב, שבמהלך כארבע שנים ביצע רישומים כוזבים ברישומי קופת חולים שנחזו
כאילו מספ ר חולים ביקרו במרפאתו וקיבלו טיפול אף שבאותה עת אותם חולים שהו
בחו"ל , ואף קיבל מהקופה בכזב תרופות ומשאפים , שאותם מכר למטופלת. רשיונו של
ד"ר גוסקוב הותלה לשלוש שנים ;
+ ד"ר ליביו ליאור, שהנחה אדם , שפנה אליו וביקש כי יסייע לו להשתחרר משירות
מילואים באמתלת שו וא רפואית, לטעון כי הוא סובל מכאבי גב ונתן לו , תמורת תשלום,
אישור כי התומך בטענה זו. הפונה לד"ר ליאור היה תחקירן של תכנית טלוויזיה שנשלח
אליו בעקבות מידע לפי הוא נוהג לספק אישורים רפואיים כוזבים . רישיונו של ד"ר ליאור
הותלה למשך שנה.
3
ע"א 9/04 7 109 ד"ר לביו ליאור נ' שר הבריאות ואח' פ"ד נט( 6 ,) 357 ;
דו"ח, ד"ר מנואל רורליך
7

+ ד"ר רדא תורכי, שעבד כרופא עצמאי עם קופת חולים ונתנה לו גישה לתיקי מבוטחים
במערכת ה ממוחשבת של הקופה , אשר במשך למעלה משלוש שנים, יצר מצג כוזב לפיו
מדי רבעון הוא בדק כ, 90, 60 מטופלים שבפועל לא נבדקו על ידו, תוך שהוא זייף
רשומות רפואיות הנוגעות למטופלים ורושם לגביהם אבחנה רפואית בדויה ומרשמים
פיקטיביים לתרופות , ללא ידיעת המטופלים. רשיונו של ד"ר תורכי הותלה למשך שלוש
שנים .
+ ד"ר נחום זאבין, פסיכיאטר שנתן שתי חוות דעת כוזבות לאדם שהיה בקשר עמו לצורך
מתן חוות דעת פסיכיאטריות שנועדו להגשת תביעות למוסד ולחברות ביטוח . חוות הדעת
נתנו ל אחר שהנקבל מונה לתפקיד סגן פסיכאטר מחוזי והוא ציין בחוות הדעת תאריך
כוזב שקדם למנויו כאמור . רשיונו של ד"ר זאגין הותלה למשך שנה.
+ ד"ר דיקר, שהציג נתונים על ניסוי שלא נערך ואף זייף מסמכים על מנת לבסס מצג
כאילו הניסוי בוצע בפועל , זכה לאישור ועדת הלסינקי ולא ישור משרד הבריאות . רישיונו
של ד"ר דיקר הותלה למשך 15 חודשים.
ב"כ הנקבל הפנתה אותנו למקרים אלה:
+ ד"ר מוחמד טהא, שנתן שלוש תעודות מחלה כוזבות לסוכנים משטרתיים שהציגו עצמם
כחיילים ולחייל נוסף שאף לא נכח במקום. רשיונו של ד"ר טהא הותלה למשך חודשיים,
זאת בשל נסיבות העניין המיוחדות ובהן העובדה שהנקבל הודח על ידי סוכני משטרה
סמויים לבצע את העבירות והן בוצעו בתקופה קצרה של שלושה שבועות בלבד, כאשר
הנקבל חדל ממעשיו ביוזמתו.
+ ד"ר דוד אדיבי, אורטופד שבמשך שנתיים נתן, תמורת תשלום, חוות דעת בתחום
התמחותו, בעניינו של אדם שקשר אתו קשרים ואף בחן וייעץ בענייני קרוביו ומכריו של
אותו אדם לעניין דרגות נכות לפי חוק הביטוח הלאומי . במקביל בדק ד"ר אדיבי את
המועדים בהם הוא שימש כפוסק בוועדות רפואיות על מנת שיוכל להפנות אנשים ולדאוג
שעניינם יתברר באותן ועדות דווקא . רשיונו של ד"ר א דיבי הותלה למשך שלושה
חודשים.
+ ד"ר סרגיי ניימן וד"ר ילנה צ ' ינזרלינג, שבמסגרת מרפאה פרטית שבה ניתן לחיילים
ייעוץ על איל ו ליקויים רצוי להם להתלונן על מנת לזכות בימי מנוחה ו נתנו לחיילים,
אישורי מחלה פיקטיביים . כך היה, לפי הודאתם בעשרות מקרים, ורשיון כל אחד מהם
הותלה למשך חודשיים.
+ ד"ר טהא בדיר, שביחד עם חמישה רופאים ואחים קשרו קשר עם מנהל מרפאה להונות
את רשויות הצבא בכך שסיפקו תעודות מחלה כוזבות לחיילים. רשיונו של ד"ר בדיר
הותלה למשך חדשיים.
עם כל הצער שבדבר ראוי לציין שרשימת התקדימים הארוכה שהובא ה על יד י באי כח
הצדדים, אף אינה ממצה וקיימים תקדימים נוספים בהם דובר במתן חוות דעת או אישורים
כוזבים .
בבואנו לשקול מהו אמצעי המשמעת אשר ראוי, בנסיבות העניין, להמליץ עליו נראה לנו כי לא
ניתן להמנע מהמלצה על התליית רשיונו של הנקבל לעסוק ברפואה. זאת לאור חומרת מעשיו
של הנקבל והשלכותיהם על אמון הציבור ברופאים כמו גם על האמון המיוחד של רשויות
וגורמים אחרים בחוות דעת הנתנות על ידי רופאים בכלל ועל רופאים העוסקים בתחום
הרפואה התעסוקתית בפרט, כאשר מדובר בחוות דעת בעניין כושר עבודה .
מנגד נתנו דעתנו לכך שהנקבל הודה במעשיו ע וד ב תחילה במהלך חקירת המשטרה, ל עובדה
שהנקבל הביע חרטה על מעשיו , ניכר בו שהוא למד את הלקח כאשר החקירה וההליך הפליל
היוו עבורו זעזוע עמוק , לתסקיר המבחן החיובי אשר המליץ בסופו של דבר גם על ביטול
הרשעתו, להערכה הרבה לעבודתו ולפעילותו במסגרת האיגוד לרפואה תעסוק תית ולהערכה
הרבה לה זכה על האופן שבו מילא את שעות השירות לטובת הציבור שנגזרו עליו בהליך
הפלילי. עוד נתנו דעתנו בהקשר זה לעובדה שמאז האירועים שבשלם הורשע הנקבל, חלפו
למעלה מארבע שנים.
דו"ח, ד"ר מנואל רורליך
8

זאת ועוד, בלא להמעיט מחומרת מעשיו של הנקבל, אנו סבורים כי לעניין תקופת ה תליית
הרישיון, לא יהא זה ראוי לאמץ את טענת ב"כ הקובל, או ללמוד מהתקדימים שהובאו על ידה
שעניינם ככלל במקרים חמורים יותר.
לאור כל האמור לעיל, אנו סבורים שאמצעי המשמעת הראוי בנסיבות העניין יהא בהתלית
רשיונו של הנקבל לעסוק ברפואה, למשך שלושה חדשים.
בסיכום
אנו ממליצים כי תתלה את רשיונו של הנקבל לעסוק ברפואה למשך שלושה חדשים .
__ ____________ _ ____ ___________ __ _ ___________
פרופ' יהודה סקורניק רות י הורן, עו"ד פרופ' יעקב גוזל
יו"ר הוועדה חברת הוועדה חבר הוועדה
דו"ח, ד"ר מנואל רורליך
9