ד״ר מיכאל ינקו

=== החלטת השופט (בדימוס) א. סטרשנוב ===
צו לפי סעיף 41 לפקודת ה רופאי ם [נוסח חדש] , התשל" ז, 1976
החלטה 21, 06
בפני:
השופט (בדימוס) אמנון סטרשנוב
בעניין שבין:
המשנה למנכ"ל משרד הבריאות הקובל
ע"י ב"כ, עוה"ד לילך מהודר ותומר דגני
לבין:
ד"ר מיכאל ינקו הנקבל
ע"י ב"כ, עו"ד עופר רחמני
ה ח ל ט ה
העובדות
1 . ד"ר מיכאל ינקו (להלן, ד"ר ינקו או הנקבל ) , הוא רופא מורשה, בעל תואר של מומחה
בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, והבעלים של מרפאה בראשון לציון (להלן, המרפאה .)
במהלך שנת 2013 , בארבע הזדמנויות שונות, ערך הנקבל רשומות רפואיות עבור חיילים, על מנת לסייע
להם לקבל פטור משרות צבאי. הוא נתן להם אישורים רפואיים, שאינם משקפים את המצב לאשורו,
ואשר יצרו מצג כוזב, לפיו החיילים סובלים מחוסר התאמה לשרות הצבאי על רקע פסיכיאטרי. תמורת
הרשומות הרפואיות הכוזבות, קיבל הנקבל אלפי שקלים.
2 . הפרשייה הראשונה, בתארי ך 20.5.13 , פנתה חיילת בשם לי לנקבל וביקשה ממנו שיסייע לה
להשתחרר מהצבא בפרופיל 21 , כדי שתוכל לסייע לאימה מבחינה כלכלית. הנקבל נענה לבקשתה וערך
רשומה רפואית בה צויין כי: "לי מטופלת במרפאה מזה חצי שנה... סובלת מדיכאון מג ' ורי ומטופלת
תרופתית... לא יוצאת מביתה ולא יוצרת קשרים עם אנשים". כל זאת, כאשר החיילת ביקרה במרפאתו
של הנקבל פעמיים בלבד, מעולם לא נטלה תרופות ואינה סובלת מקשרים חברתיים. תמורת הרשומה
הרפואית הכוזבת שילמה החיילת לנקבל סך 10,000 ש"ח.
הנקבל העביר את הרשומה הרפואית לקצין בריאות הנפש בצה"ל. החיי לת זומנה לוועדה רפואית,
ובהסתמך, בין היתר, על הרשומה הרפואית היא שוחררה מהצבא בפרופיל 21 .

2
3 . הפרשייה השנייה, בתאריך 25.2.13 פנה החייל גבריאל אל הנקבל במרפאה וביקש ממנו סיוע
ביצירת מצג שווא לפיו, הוא סובל מבעיות נפשיות על מנת שיוכל להשתחרר מהצבא. בו ביום ערך
הנקבל רשומה רפואית בה ציין, בין היתר, כי גבריאל טופל אצלו בפגישות רבות, הוא סובל מהליך
חשיבה איטי, מחשבות שווא של רדיפה ומחשבות אבדניות. תמורת הרש ומה הכוזבת שילם גבריאל
לנקבל סך 5,000 ש"ח.
הנקבל הע ב יר את הרשומה הכוזבת לקצין בריאות הנפש, ובעקבות כך זומ ן גבריאל לוועדה פסיכיאטרית
על מנת לבחון את מצבו הנפשי. גבריאל התייצב בפני הוועדה, אך לא חזר על האמור ברשומה הרפואית,
ועל כן לא קיבל פטור מהשירות הצבאי.
4 . הפרשייה השלישית, בתאריך 7.6.13 פנה נתניאל, חיל בשרות חובה ועריק מצה"ל, אל הנקבל,
וביקש שיסיייע ל ו להשתחרר מהצבא. הנקבל נענה לבקשה וערך רשומה רפואית בה כתב ממצאים
שקריים, בין היתר: "ישנו חשד להזיות אימפרטיביות של שמיעה... נוהג לשתות לשכרה... ללא קשרים
חברתיים". בתמורה שילם החיל לנקבל סך 8,000 ש"ח.
בהסתמך על הרשומה הרפואית הכוזבת הנ"ל, זומן נתניאל לו ועדה רפואית פסיכיאטרית ושוחרר מהצבא
בפרופיל 21 .
5 . הפרשייה הרביעית, בתאריך 6.5.13 פנתה החיילת אירנה, שהייתה עריקה מצה"ל, לנקבל על מנת
שיסייע לה להשתחרר מהצבא. הנקבל ערך רשומה רפואית כוזבת אודות מצבה הנפשי של החיילת,
ובהמשך הועמדה אירנה בפני ועדה רפוא ית פסיכיאטרית ובהסתמך על הרשומה הרפואית הנ"ל, היא
קיבלה שחרור מהצבא בפרופיל 21 . תמורת שירותיו של הנקבל, שילמה לו אירנה סך של 7,000 ש"ח.
פסיקת בית המשפט
6 . בגין מעשיו אלה, הוגש נגד ד"ר ינקו כתב אישום לבית משפט השלום בראשון לציון (ת"פ, 39175
11 עד 6 ) בו יוחסו ל ו עבירות של הפרת חובה חקוקה, לפי סעיף 286 לחוק העונשין, התשל"ז, 1977
(להלן, החוק ); קשר להשגת מטרה כשרה בדרך פסולה, עבירה לפי סעיף 500 ( 8 ) לחוק; חובת ניהול
רשומה רפואית, עבירה לפי סעיף 17 + )א( 28 (ב) לחוק זכויות החולה, תשנ"ו, 6 9 19 .
בהערת אגב יצוין, כי לא בר ור לי באיזו "מטרה כשרה" מדובר, שכן שחרור מצה"ל בדרכי מרמה רחוק
מלהיות מטרה כשרה.
בעקבות הודאתו של הנאשם במעשים המיוחסים לו, הטיל עליו בית המשפט את הענשים הבאים:
ארבעה חדשי מאסר בפועל, שירוצו בעבודות שירות.
שישה חדשי מאסר ע"ת למשך שלוש שנים.
קנס כספי בסך 5,000 ש"ח.
הקובלנה
7 . בעקבות מעשים אלה, הגיש המשנה למנכ"ל משרד הבריאות , ביום 14.9.20 , קובלנה נגד ד"ר ינקו ,
על כך שהתנהג בדרך שאינה הולמת רופא מורשה והורשע בפלילים , כאמור בסעיף 1 4 ( 1 ) ו, ( 5 )
לפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל" ז, 6 197 .

3
דו"ח ועדת המשמע ת
8 . הנקבל הודה במעשיו בעת הדיון בוועדת המשמעת, בפני ההרכב: ד"ר פאולה רושקה, יו"ר, ד"ר
אורי לבנטל ועו"ד עירית אלטשולר, חברים. לדברי בא, כוחו, עו"ד רחמני , הנקבל הוא אדם נורמטיבי,
בן 57 , בעל עבר נקי, שכבר שילם את חובו לחברה במישור הפלילי, ומתהלך עם "אות קין".
לדעתו, בהתאם להחלטות קודמות שניתנו במקרים דומים, ניתן להסתפק בענש של נזיפה, או לא יותר
מהתליית רישיון למשך חדשיים.
ב"כ הקובל עמד ה בסיכומיה על חומרת מעשיו של הנקבל, תוך שהדגיש ה את "השחיתות הציבורית"
במעשיו. לדעתה, אמצעי המשמעת הראוי הוא התליית רישי ון למשך שנתיים.
9 . בהחלטתה קבעה הוועדה כי היא רואה בחומרה את התנהגותו של הנקבל, אשר ס יפק אישורים כוזבים
למספר מטופלים. בפני הוועדה הוצגו מספר תקדימים, בהם הותלו רישיונות של רופאים למשך חדשיים,
לאחר שנתנו לחיילים אישורי חופשה כוזבים של ימים ספורים (החלטה 15, 11 בענין דר' ניימן ודר'
צינזרלינג; החלטה 13, 20, בענין ד"ר מוחמד טהא). כמו כן צוטט פסק הדין של ביהמ"ש העליון בענין
דר' ליביו לאור, שרישיונו הותלה למשך שנה בגין זיוף אישור רפואי אחד.
לאחר ששקלה גם את נסיבותיו האישיות של הנקבל, קבעה הוועדה, כדלהלן:
" בנ סיבות העניין, אנחנו סבורים כי במסגרת איזון האינטרסים בין הצורך להרתיע רופאים
מניצול לרעה של סמכותם המקצועית לבין נסיבות המקרה, ובעיקר הזמן הרב שחלף מאז
ביצוע העבירות, תקופת ההתלייה המתאימה הינה של שלושה חדשים".
החלטה
10 . העבירות שעבר הנק בל, ושבגינן אף נתן את הדין בפני בית המשפט, הינן חמורות ומכוערות ביותר,
פוגעות קשות באמון הצבור בעוסקים במקצוע הרפואה, ויש בהן אכן סממן בולט של "שחיתות ציבורית"
כטענתה של ב"כ התביעה.
אין מדובר בכשלון מקרי או חד פעמי, אלא בפעילות עבריינית שיטתית, בה מסייע הנקבל בידי חיי לי
צה"ל ל קבל שחרור/פטור משירות צבאי, בהסתמך על אישורים רפואיים כוזבים לחלוטין שהוא עורך
עבורם , ו שאין כל קשר בינם לבין המציאות. כל זאת עושה הנקבל תמורת בצע כסף, שהסתכם בעשרות
אלפי שקלים!
11 . סבורני, כי התייחסות הצדדים והוועדה להחלטות שניתנו בעבר בתיקים 15, 11 ו, 13, 20, אינה
לע ניין ואינה ממ ן העניין. בתיקים הללו היה מדובר במתן אישורים רפואיים לחיילים שביקשו חופשה
קצרה, עד מקסימום שלושה ימים, ואילו כאן מדובר ברשומות כוזבות שניתנו במטרה מפורשת להשיג
שחרור מלא מצה"ל , כפי שאירע בפועל! סוף דבר, אין הנדון דומה ל רא יה, והמקרה הנוכחי חמור פי
כמה וכמה.
חוששני, כי לא באה לידי ביטוי בהמלצת הוועדה התייחסות ראויה לתוצאות מעשיו של הנקבל דהיינו,
לשחרורם המלא של שלושה מהחיילים משרות צבאי (להבדיל ממקרים בהם "ניתן הפטור לצורך
חופשה" כלשון הוועדה). בניגוד לעמדת הוועדה, הנני ס בור כי זוהי בהחלט נסיבה מחמירה שיש לתת
עליה את הדעת בשיקולי הענישה. אין דין חופשה בת שלושה ימים כדין שחרור מלא מהשירות הצבאי.

4
12 . עוד קבעה הוועדה, ובצדק כי: "אישורים כוזבים הם אישורים כוזבים , ולמרבה הצער, כפי
שעולה ממקרים אחרים שפורטו בהחלטות שהוגשו לנו , מדובר בתופעה נפוצה למדיי". אין ספק, כי
העובדה שמדובר בעבירה נפוצה, כקביעת הוועדה, חייבת להוות שיקול נכבד להחמרה בענישה, וחוששני
כי הדבר לא בא לידי ביטוי הולם בהמלצת הוועדה.
3 1 . לאחר ששקלתי את מכלול נסיבות המקרה, הן לחומרה והן לקולה, ובהתחשב גם בתקופה הארוכה
שחלפה מאז האירועים בשנת 2013, הנני מטיל על הנקבל, דר' מיכאל ינקו , אמצעי משמעת של התליית
רישיון מלעסוק ברפואה במשך 12 חדשים.
ניתנה היום 27.4.21 , טו אייר תשפ"א .
המזכ ירות תעביר לצדדים העתק ההחלטה.
---------- ------------------------
אמנון סטרשנוב, שופט (בדימוס )

=== המלצת ועדת המשמעת ===
בד"מ 2/10/20 משנה למנכ"ל משרד בריאות נ' דר' מיכאל ינקו
______________________________________________________________
מדינת ישראל
בתי הדין למשמעת, משרד הבריאות בירושלים
9 1 ב אפריל 1 202
לכבוד
שר הבריאות מר יולי אדלשטין
בפני חברי הועדה:
דר' פאולה רושקה, יו"ר , נציג ת המנהל הכללי
דר' אורי לבנטל, נציג הסתדרות הרופאים
עו"ד עירית אלטשולר, נציג ת היועץ המשפטי לממשלה
הקובל: המשנה למנהל הכללי משרד הבריאות על ידי עו"ד לילך מהודר ועו"ד
תומר דגני
נ ג ד
הנקבל : דר' מיכאל ינקו מ.ר. 28764 על ידי עו"ד עופר רחמני
דין וחשבון לפי סעיף 44 לפקודת הרופאים [נוסח חדש] תשל"ז, 1976
1 . הקובלנה
ביום 0 14.9.202 הגיש פרופ' איתמר גרוטו , משנה למנהל הכללי של משרד הבריאות,
קובלנה נגד ד"ר מיכאל ינקו רופא מורשה בעל רישיון מס' 28764 ובעל תעודת מומחה
בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר מס' 22522 (להלן, הנקבל) מכוח האמור בסעיף 41 ( 1 )
ו, ( 5 ) לפקודת הרופאים (נוסח חד ש ), התשל"ז, 1976 (להלן, הפקודה), בגין התנהגות
1

שאינה הולמת רופא מורשה ובשל הרשעתו בעביר ו ת פלילי ו ת שלא על פי הפקודה שיפורטו
בסעיף 3 להלן .
2 . הוועדה
שר הבריאות מינה אותנו כוועדה שתדון בקובלנה (להלן, הוועדה). הועדה קיימה דיו ן
אחד ביום 3.3.2021 ובו הופיעו מטעם הקובל עוה"ד לילך מהודר ותומר דגני , הנקבל
ובא כוחו עוה"ד עופר רחמני.
3 . האירועים ברקע הקובלנה
ברקע הקובלנה מיום 14.9.2020 כאמור לעיל, עומדת התנהגותו של הנקבל בארבעה
מקרים בשנת 2013 בהם , כפי שתואר בכתב האישום שהוגש נגדו , ערך רשומות רפואיות
עבור חיילים , על מנת לסייע להם לקבל פטור משירות צבאי , ונתן להם רשומות רפואיות
שאינן משקפות את המצב לא שורו, ו אשר יצרו מצג שאינו משקף (כך בכתב האישום) לפיו
החיילים סובלים מחוסר התאמה לצבא על רקע פסיכיאטרי.
כמתואר בכתב האישום, הנקבל הסכים תמורת סכומי כסף שונים, לסייע לחיילים על ידי
עריכת הרשומות הרפואיות, כך שסיכם בהן פגישות רבות שלא התקיימו והוסיף נתונים
שגויים, והעבירן לקציני בריאות הנפש ביחידות שונות, על מנת שיתרשמו כי החיילים
סובלים ממחלה או הפרעה נפשית ויזמנו אותם לוועדה רפואית לצורך שחרור מהצבא.
בגין האמור הוגש נגד הנקבל כתב אישום בתיק פלילי 16, 11, 39175 בבית משפט השלום
בראשון לציון, וביום 8.2.2018 הור שע הנקבל במסגרת הסדר טיעון על סמך הודייתו
בעבירות אלה בשל ארבעה אישומים :
, הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 286 לחוק העונשין , התשל"ז, 1977 ;
, קשר להשגת מטרה כשרה בדרך פסולה לפי סעיף 500 ( 8 ) לחוק העונשין לעיל;
, חובת ניהול רשומה רפואית לפי סעיף 17 (א)+ 28 (ב) לחו ק זכויות החולה, התשנ"ו -
. 1976
בגזר הדין מיום 19.5.2019 נגזרו על הנקבל ארבעה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות,
מאסר על תנאי לששה חדשי וקנס כספי בסך 5000 ₪ או שלושים ימי מאסר תמורתו.
4 . ההליך בפני הועדה
4.1 . עם פתיחת הדיון, הודה ב"כ הנקבל, עו"ד רחמני , בשם מרשו, בביצוע עבירות
משמעת כאמור בקובלנה , קרי, כי נהג בדרך שאינה הולמת רופא מורשה כאמור
בסעיף 41 ( 1 ) לפקודה, והורשע בעבירה פלילית שלא לפי הפקודה כאמור בסעיף
41 ( 5 ) לפקודה.
משכך הודיעה הועדה כי תמליץ לשר הבריאות לקבוע שהנקבל עבר עבירות משמעת
כאמור בקובלנה, והצדדים טענו לעניין אמצעי המשמעת.
4.2 . בראשית דבריה, טענה עו"ד מהודר בשם הקובל, כי כשם שזכאי לקבל רישיון לעסוק
ברפואה לפי סעיף 4 ( 1 ) לפקודה מי שהוא אדם הגון, כך רופא חייב להיות אדם הגון,
תכונה הנדרשת מאופי העיסוק וייעודו כפי שעולה מע"א 224/79 יעקב דימנט נ. שר
הבריאות. ביצוע העבירות על ידי הנקבל, ניצול הרישיון לעסוק ברפואה, מעמדו
וההכרות עם המערכת, לביצוע עבירות תמורת בצע כסף, פגעו לטענתה בהליך
2

הרפואי ולשיבוש וערעור האמון באיש מקצ וע הרפואה , ו אותן יש לבחון בהתאם
למטרות הדין המשמעתי שהן הענשה והרתעה של הנקבל, אזהרה והרתעת אחרים
ומניעת נזק מתמשך לציבור מהמשך פעולתו או העסקתו של הרופא (כדברי הועדה
שהובאו בע"א 412/90 אליהו נ. שר הבריאות ) . בהתנהגותו של הנקבל דבקה לדבריה
שחיתות ציבורית כבעניינו של מנואל רורליך ת"פ 15, 08, 22928 ומה שקובע לעניין
הדין המשמעתי הוא, כאמור בע"א 10979/04 ליביו לאור נ. שר הבריאות, אינטרס
הציבור , והשיקולים הספציפיים הנוגעים לעבריין המשמעת הם עניין משני שיש
לשוקלו אם בכלל. גב' מהודר ציינה כי אמנם יש שיקולים לקולא, שעיקרם הזמן הרב
שחלף מאז ביצוע העבירות, אך בהסתמכה על מקרים דומים לדעתה, שפורטו
בטבלה שהוגשה לנו, יש מקום להתליה לפרק זמן ארוך . המקרים היו החלטה, 11
15 בעניין דר' סרגיי ניימן ודר' ילנה צינזרלינג שרישיונותיהם הותלו לחודשיים בגין
הנפקת תעודות רפואיות כוז בות כהמלצה לימי מחלה, החלטה 13, 20 בעניין דר'
מוחמד טהא שרישיונו הותלה לחודשיים בגין מתן אישורי מחלה כוזבים, וע"א 109/79
בעניין דר' ליביו ליאור שרישיונו הותלה לשנה בגין אישור רפואי כוזב לצורך שחרור
ממילואים. אף שעו"ד מהודר טענה שמדובר ב שלוש ה מקרים דומים, הר י שביקשה
מאתנו ללמוד למעשה רק מאח ד מה ם , כהגדרתה, המקרה הכי חשוב שממנו
מתחילים, עניינו של דר' ליאור, ובהסתמך עליו ביקשה שנתלה את רישיונו של הנקבל
לשנתיים.
בתום טענותיה של עו"ד מהודר הוסיף ו ביקש עו"ד תומר דגני בשם ה קובל להעיר
שתי הערות , למעשה בקשות. הראשונה, שהועדה תעבוד עם הטבלה שהוגשה ל ה
על ידי עו"ד מהודר שבה צויינו שלשת המקרים האחרונים לעיל, וזאת "כנקודת ייחוס
וכבסיס לעונשו של הנקבל " כשלדבריו המקרים הללו הם הרלבנטיי ם לעניינו של
הנקבל . כן הוא ביקש לתת חומרה יתרה למקרה שבפנינו משום ש כפי שעולה לדב ריו
מכתב האישום, הנקבל קבל "תשלום לפי הצלחה" והוא אף חמור מן המקרים
האמורים.
4.3 . עו"ד רחמני , ב"כ הנקבל טען כי מדובר ב סוג של רדיפה כלפי הנקבל, כאשר ב"כ
הקובל מנסה למצות מפסק הדין דברים שאין בו. הוא ציין כי התעודות נשוא העבירות
הוגשו על מנת שיידון על ידי הרשויות המקצועיות שחרור משירות צבאי סגור, כפי
שנאמר בפסק הדין, ולא פטור מוחלט . לטענתו, לעתים אישורי מחלה ניתנים
לתקופות ארוכות, וכמותם כפטור, ואין מקום לומר שאישורי מחלה הם צד אחד של
הסקאלה ופטור משירות הוא הצד השני. אשר לעניין הדרישה שרופא יהיה אדם הגון,
הרי שהנקבל שבפנינו היום, ששילם חובו לחברה במ ישור הפלילי, ו הולך עם אות קין,
אינו האדם שהיה ב, 2013 . מר רחמני ביקש להבחין בין מקרהו של הקובל, שהעבירות
שהורשע בהם הן עוון, בעוד שהעבירות נשוא המקרים שהובאו מטעם הקובל הן מסוג
פשע. לדבריו הנקבל עבר תקופה קשה שה ביאה אותו לעברי פי פחת כלכלית ונפשית,
הוא עובד כיום במעון למפגרים ואוטיסטים, שם אינו יכול להוציא חוות דעת והמרפאה
הפרטית עובדת באופן מאד מצומצם. הוא חי בצניעות, איש משפחה, ריצה את עונשו
בעבודות שירות, ו על כן הרף העליון ל אמצעי המשמעת הוא שני חודשי התליה אם לא
נזיפה בלבד לאור חלוף הזמן . מר רחמני אף ציין כי דווקא בפסק הדין בעניין ליביו
ליאור הקובל הגיע להסדר טיעון של ארבעה חודשי התליה, ותמה שכיום ב"כ הקובל
תוקף את עמדתו שלו.
עו"ד רחמני התחייב להעביר לוועדה תוך שבוע שתי החלטות של ועדת המשמעת
3

בהם הועמדו רופאים לדין בגין עבירות מס , אולם הוועדה לא קיבלה את ההחלטות.
4.4 . בסיומו של הדיון פנה הנקבל אל הועדה, הבהיר כי מאז 2013 לא מסר כל מסמך
לצבא אף שיכול היה לעשות כן, לא דיבר מעולם עם גורמי בריאות הנפש בצבא ולא
ניצל השפעה שלו שם, אלא רק הפנה בהמלצותיו לבדיקת פסיכיאטר בצב א. כיום
הוא עוסק בפעילות למען חוסים, מפגרים ואוטיסטים ומעניק מניסיונ ו להיטיב עמם,
וגם במרפאתו הפרטית הוא עובד בהתנדבות כחלק מן התיקון שלו, הוא שילם מחיר
כבד על מ עשיו שאינו מקל ב הם ראש, נפגע כלכלית ומקצועית, לוקה בבריאותו, חיי
המשפחה שלו נפג ע ו ובני משפחתו שילמו מחיר כבד . לדבריו גם השופטת לא ראתה
במעשיו מרמה, זיוף או כזב, הוא הורשע בהשגת מטרה כשרה באמצעים פסולי ם.
5 . ה מלצ ת הועדה
5.1 . ענייננו ברופא שהורשע בבית משפט השלום בראשון לציון, על פי הודאתו במסגרת
הסדר טיעון, בארבעה מקרי ם בעביר ות פלילי ו ת שלא על פי פקודת הרופאים כלהלן :
, הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 286 לחוק העונשין, התשל"ז, 1977 ;
, קשר להשגת מטרה כשרה בדרך פסולה לפי סעיף 500 ( 8 ) לחוק העונשין לעיל;
, חובת ניהול רשומה רפואית לפי סעיף 17 (א)+ 28 (ב) לחוק זכויות החולה, התשנ"ו -
. 1976
זאת, כפי שפורט לעיל בסעיף 3 , על ידי מתן רשומות רפואיות ל חיילים בתמורה למתן
סכומי כסף שונים , רשומות רפואיות שאינן משקפות את המצב לאשורו, תוך הוספת
נתונים שגויים, אשר יצרו מצג שאינו משקף לפיו החיילים סובלים מחוסר התאמה לצבא
על רקע פסיכיאטרי , וזאת על מנת לסייע להם לקבל פטור משירות צב אי .
העבירות בוצעו במשך מספר חדשים בשנת 2013 , נפתחו תיקי חקירה במשטרה
בשנת 2014 , הנקבל הועמד לדין בתיק פלילי ב שנת 2016 , עניינו נדון בשנת 2018
וגזר הדין ניתן ביום 19.5.2019 , והנקבל ריצה בסמוך לכך ככל הנראה את עונש
המאסר של ארבעה חודשים שהוטל עליו בעבודות שיר ות.
הקובלנה שבפנינו נושאת תאריך 14.9.2020 .
אין, ולא היתה מחלוקת בין הצדדים, כי מעשיו של הנקבל הם בגדר עבירות משמעת
על פי הפקודה, לפי סעיף 41 ( 1 ( ) התנהגות שאינה הולמת רופא מורשה ) ולפי סעיף
41 ( 5 ) ( הרשע ה בעביר ות פלילי ו ת שלא על פי הפקודה ), והנקבל הודה בכך .
הועדה ממליצה, איפוא, לקבוע כי הנקבל עבר עבירות משמעת כאמור לעיל , ולהלן
תתייח ס לאמצעי המשמעת שראוי לדעתה להטיל על הנקבל.
5.2 . בהתייחס ו ל מקרים בהם הורשע רופא בעבירה שלא על פי פקודת הרופאים אמר בית
המשפט העליון בע"א 412/90 משה אליהו (פ"ד מד( 4 ) 422 ,) כי עניינו של הדין
המשמעתי היא בהסקת המסקנה מה ההשלכה, אם בכלל, להרשעה, על עיסוקו של
הנידון ועל תפקודו המקצועי, בציינו כי הוראה כאמור לא נקבעה לגבי כל מקצוע אלא
רק לגבי המשתייכים למסגרת מקצועית מסוימת בהם נדרשת רמת התנהגות מיוחדת
וקפדנית ביותר הנובעת מי י ע ו דו של המקצ וע וממעמדו החברתי.
באותו עניין מדובר היה במכירת אישורים רפואיים כוזבים תמורת כסף, ובית המשפט
ציין כי רופא העושה זאת, פוגע בייעוד ו ובתדמיתו של מקצוע הרפואה וזורע בציבור
תחושה כי אין לסמוך על אישורו של רופא.
4

ולעניין התנהגות שאינה הולמת רופא מורשה קבע בית המשפט בע"א 580/86 עמירם
פישמן (פ"ד מא ( 2 ) 614 ) , כי זו התנהגות "שאינה תואמת את העקרונות המנחים
בתחום העיסוק ברפואה, בין שמדובר בכבוד המקצוע, בין שעניינ ם ביחסים שבין רופא
לחולה, וכן יתר כללים אתים ואחרים, המעצבים ערכים ותפישות שראוי כי יחדלו
במקצוע הרפואה".
בהתייחס ו לשיקולים בהליכים משמעתיים, קבע בית המשפט העליון בע"א 10979/04
ליביו לאור נ. שר הבריאות (פ"ד נט( 6 ) 357 ), כי השיקול המרכזי הוא האינטרס שיש
לציבור בשמירה על רמתו ועל כבודו של מקצוע הרפואה ועל אמון הציבור ברופאים,
ומפני אינטרס זה נסוגות הנסיבות האיש יות של הרופא, כדברי השופטת חיות
(כתוארה דאז) בעמ' 362 :
"השיקול המרכזי בהליכים המשמעתיים שבנידון הינו השיקול של הגנה על האינטרס
שיש לציבור בשמירה על רמתו ועל כבודו של מקצוע הרפואה ועל אמון הציבור ברופאים
....לפיכך נפסק כי בהליכים ממין זה השיקול המרכזי שעל הגורם המחליט לשוות לנגד
עיניו הוא אינטרס הציבור, ואילו השיקולים הספציפיים הנוגעים לעבריין המשמעת
העומד בפניו הם עניין משני שיש לשוקלו, אם בכלל....."
וכדברי השופטת פרוקצ'יה באותו עניין, " ניקיו ן כפיו של העוסק ברפ ואה וטוהר
פעולתה של המערכת הם תנאי הכרח י גם לקיומה של רמה רפואית, מקצועית ראויה
המקרינה במישרין על שלום האדם ועל חיי אדם".
יחד עם זאת, כפי שאמרה השופטת פרוקצ'יה בעניין ירדנה שרתוק (עש"ם 7635/05 )
(אמנם לעניין הדין המשמעתי של שירות הציבורי בכלל, אך הדברים יפים גם לעניין
הדין המשמעתי של מקצוע הר פואה): " ..... עם זאת, התכלית המערכתית הכללית של
הדין המשמעתי אינה עומדת לעצמה, ולעולם יש לשקול בצידה גם את ההיבט האישי
והאנושי הקשור בנאשם ובנסיבות חייו. בהקשר האינדיבידואלי נשקלים, בין היתר,
עוצמת הסטייה בהתנהגותו של העובד מול תרומתו לשירות הציבורי, מצבו האישי
והנסיבות שהביאו לביצוע העבירה..."
וראו גם דבריו של הנשיא ברק בע"א 50/91 אדגר סבין נ. שר הבריאות (פ"ד מז( 1 )
עמ' 27 : "אין לתחום את השיקולים הרלוונטיים בקביעת העונש המשמעתי. . . יש לנקוט
לעניין זה אמת מידה גמישה, אשר תאפשר להביא בחשבון, בכל מקרה ומקרה, גם
את חומרת הסכנה הנשקפת לציבור מהישנות מעשיו של רופא, אך גם ערכים, צרכים
ואינטרסים לגיטימיים אחרים עליהם באה הענישה המשמעתית, מקצועית להגן. בין
אילו ניתן למנות את האינטרס בהרתעה כללית... את הצורך בשמירה על כבוד
המקצוע... ואת אמון הציבור במקצוע..."
5.3 . כפי שפ ורט לעיל, ב"כ הקובל סבורים כי אמצעי המשמעת המתאים במקרה זה הוא
התליית רישיונו לעסוק ברפואה למשך שנתיים. ב"כ הנקבל סבור כי אין מקום להתליה
לתקופה העולה על חודשיים, אך בתום הדיון ולאחר דברי הנקבל, הוסיף בלשון רפה ,
כי לאור חלוף הזמן, ניתן להסתפק ב אמצעי המשמעת של נזיפה בלבד.
5.4 . כאמור לעיל, בקובלנה שבפנינו עסקינן ברופא בעל מומחיות ב פסיכיאטר י ה, שתמורת
כסף ערך עבור חיילים רשומות רפואיות שאינן מייצגות את המצב לאשורו, על מנת
לסייע להם לקבל פטור משירות צבאי , תוך שהוא מסכם פגישות רבות מאלה
שהתקיימו בינו לבין החיילים ב פועל והוספת נתונים שגויים, כאשר בחלק מן המקרים
אף הבטיח להחזיר את התשלום שקיבל אם החיילים לא יקבלו את הפטור.
מעשיו של הנקבל , כאמור בפס"ד משה אליהו לעיל, ללא ספק פוגע ים בייעוד ו
5

ובתדמיתו וכבודו של מקצוע הרפואה , יש בהם מעילה באמון הציבור ברופאים
וברשומות רפואיות ואישורים רפואיים, ויש בכך כדי ל זר ו ע בציבור תחושה כי אין לסמוך
על אישורו של רופא .
5.5 . יאמר מיד , כי הסתפקות באמצעי משמעת של נזיפה אינו הולם בנסיבות העניין , ו קבלת
עמדת ב"כ הנקבל בדבר הימנעו ת מהתלייה כלשהי של רישיונו של הנקבל תעביר
מסר לא נכון לציבור, הן הציבור הכללי וציבור החולים , והן ציבור הרופאים. וראו לעניין
זה בהשאלה דבריו (בנסיבות שונות לגמרי) של השופט זיילר במקרה סופיה בלינקי.
לפיכך השאלה היא, מהי תקופת ההתליה הראויה שנמליץ עליה בנסיבות המקרה
הספציפי של ד"ר ינקו.
5.6 . ב"כ הקובל בקשו, כאמור, כי נמליץ על התלית רישיונ ו של הנקבל לפרק זמן של
שנתיים, זאת בהסתמך על שלשה מקרים בהם נערכו על ידי רופאים אישורים רפואיים
כוזבים להצגה בפני רשויות הצבא, מקרים שפורטו בטבלה שהוגשה לנו: עניינם של
דר' סרגיי ניימן ודר' ילנה צינזרלינג, שרישיונותיהם הותלו לחודשיים, עניינו של דר'
מוחמד טהא שרישיונו הותלה לחודשיים, ועניינו של דר' ליביו ליאור שרישיונו הותלה
לשנה. בעיקר מסתמכים ב"כ הקובל על המקרה האחרון, שהוא למעשה הראשון
בסדר הזמנים , עניינו של דר' ליביו ליאור , שלדעת הקובל יש להכפיל את תקופת
ההתליה של שנה שהוטלה שם בשל מקרה אחד , לשתי שנות התליה במקרה שבפנינו
בשל ארבעה מקרים.
5.7 . אכן, ב עניינו של דר' לאור שצוין לעיל, החליט בית המשפט בעליון בפסק דינו מיום
28.2.2005 לאשר את החלטת השופט (בדימוס) זי י לר מכוח הסמכות בסעיף 41
לפקודה, להתלות את רישיונו של הנקבל לתקופה של שנה בשל הנפקת אישור כוזב
על ידי דר' לאור, תוך דחיית המלצת הועדה מכוח סעיף 44 לקבל את הסדר הטיעון
לו היה הקובל צד, ואשר בו הוסכם כי יוטלו על הנקבל 4 חודשי התליית רישיונו.
למעלה מן הצורך י צויין, כי פסק הדין ניתן ברוב דעות, כנגד דעתו של השופט (כתוארו
דאז) גרוניס, שסבר שיש להשאיר בתוקפה את תקופת ההתליה שהוסכם עליה
בהסדר הטיעון. נציין גם, שדר' ל י אור לא הועמד לדין פלילי בגין מעשיו.
אלא ש שני המקרים האחרים עליהם מסתמכים ב"כ הקובל מגלים גישה מקלה יותר,
ו דווקא כאשר מדובר בריבוי מעשים בשלהם הועמדו הנקבלים לדין פלילי בגין עבירות
חמורות בהרבה מאילו שבהם הואשם והורשע הנקבל:
דר' מוחמד טהא הורשע בשלוש עבירות של מתן תעודה כוזבת ושתי עבירות של
ניסיון לקבל דבר במרמה . הועדה לפי סעיף 44 לפקודה המליצה ברוב ד עות להתלות
את רישיונו של הנקבל לחודשיים (דעת המיעוט סברה כי יש להמליץ על 4 חודשי
התליה), והשופט (בדימוס) סטרשנוב החליט ביום 14.7.2013 בהחלטה
13, 20 לקבל את המלצת הועדה והתלה רישיונו לחודשיים;
דר' ניימן ודר' צינז ר לינג הורשעו בגין עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות
מחמירות, זיוף מסמך בנסיבות מחמירות ומתן תעודה כוזבת , הועדה המליצה להטיל
עליהם אמצעי משמעת של התלית רישיונותיה ם לתקופות של שבועיים וחודש
בהתאמה, המלצה שנדחתה על ידי השופט סטרשנוב שבהחלטה 15, 11 מיום
15.7.2015 החליט להתלות את רישיונות השניים למשך חוד שיים, החלטה שערעור
עליה בבית המשפט המחוזי בירושלים בעש"א 15, 10, 24478 נדחה ביום
6

27.6.2016 אשר ציין בסיפא לפסק דינו כי "מדובר בעונש מידתי ושקול, אשר אינו
חורג לקולא או לחומרא ממתחם הסבירות".
דר' ינקו, שהועמד לדין פלילי בשל מעשיו, לא הואשם ולא הורשע בעבירות של מתן
תעודה כוזבת, זיוף, או קבלת דבר במרמה כבשני המקרים האחרונים, שגם מ הם
אנו מתבקשים ללמוד . העבירות שהורשע בהן עניינן קשר להשגת מטרה כשרה בדרך
פסולה, הפרת חובה חקוקה, והפרת חובת ניהול רשומה רפואית . אף ש אין להקל בהן
ראש, ומעשיו של הנקבל מהווים עבירות משמעת לפי הפקודה, ועל כן מן הראוי
לדעתנו להתלות את רישיונו, הרי שאין מקום להתליה לתקופה של פי 12 משני
המקרים של ניימן/צינזרלינג וטהא אליהם מפנים ב"כ הקובל .
ו גם אם נסיבות המקרים שונות, ודר' ינקו שלשל לכיסו כסף בעוד שבמקרה של דר'
ניימן וצינזר לינג לא שילשלו הנקבלים ישירות את הכסף לכיסם, דבר שלא היווה
בעניינם נסיבה מקלה כדברי השופט סטשנוב בהחלטתו, הרי אין לראות בעניין הכספי
נסיבה כה מחמירה בעניינו של דר' ינקו.
גם איננו רואים בסיס להחמרה כה גדולה, משום שבעניינו של הנקבל שבפנינו ניתנו
אישורים רפו איים לצורך קבלת פטור מהשירות הצבאי בסופו של דבר, או פטור
משירות סגור, וזאת לאחר הליך של בדיקה והחלטה על ידי רופאים צבאיים ורשויות
הצבא, בעוד שבמקרים האחרים ניתן הפטור לצורך חופשה.
אישורים כוזבים הם אישורים כוזבים , ולמרבה הצער, כפי שעולה ממקרים אחרים
שפור טו בהחלטות שהוגשו לנו, מדובר בתופעה נפוצה למדי .
ב"כ הנקבל ביקש שלא נטיל על מרשו יותר משני חודשי התליה, ככל הנראה באמצו
את שני מהמקרים לעיל שהביאו ב"כ הקובל בפנינו, אך לא נוכל לקבל זאת, שכן עם
כל ההבנה, אין להקל ראש במעשיו של הנקבל אף שהמחיר ששילם על מע שיו שלא
בהליך זה הינו יקר.
אכן, הנקבל שילם מחיר יקר על מעשיו, בהם הודה ועליהם לקח אחריות, הן מבחינה
מקצועית, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה משפחתית ואישית, הוא כיום בן 57 , מצבו
הרפואי אינו בטוב כפי שעולה ממסמכים רפואיים שהגיש לנו , הוא ממשיך לעבוד עם
אוכלוסיי ה של חוסים, מפגרים ואוטיסטים וכחלק מן התיקון שלו עוסק לדבריו
בהתנדבות במרפאה הפרטית כדי להיטיב עם הנזקקים לניסיונ ו ולידע שלו, ובעיקר,
חלף זמן רב מאד, שבע שנים, מאז המעשים נשוא הקובלנה ועד להגשת הקובלנה
(ושמונה שנים עד היום) , גם בשל התמשכות ההל יך הפלילי אך לא רק , כפי שפורט
בסעיף 5.1 לעיל.
5.8 . בנסיבות העניין, אנחנו סבורים כי במסגרת איזון האינטרסים בין הצורך להרתיע
רופאים מניצול לרעה של סמכותם המקצועית לבין נסיבות המקרה, ובעיקר הזמן הרב
שחלף מאז ביצוע העבירות, תקופת ההתליה המתאימה הינה של שלש ה חודשים.
לאור כל האמור לעיל אנו ממליצ ים לכב' השר לקבוע כי הנקבל, דר ' מיכאל ינקו , עבר עביר ו ת
7

משמעת כאמור בסעיף 41 ( 1 ) ו, ( 5 ) לפקודה, וממליצ ים להטיל על יו אמצעי משמעת של התליית
רישיונ ו לתקופה של שלש ה חודשים .
________________ _______________ ______________
עירית אלטשולר , עו"ד דר' פאולה רושקה, יו"ר דר' אורי לבנטל
נציגת נציגת נציג
היועץ המשפטי לממשלה המנהל הכללי ההסתדרות הרפואית
דר מיכאל ינקו בדמ 2 10 20 דין וחשבון
8

=== פסק דין בערעור בבית המשפט המחוזי ===
בית המשפט המחוזי בתל אביב, יפו בשבתו כבית, משפט לערעורים פליליים
עב"י 21, 06, 50180 ינקו נ' מדינת ישראל 17 נובמבר 2021
אחר .
לפני כבוד ה שופט גרשון גונטובניק
ה מערער: ד"ר מיכאל ינקו
נגד
ה משיבה: מדינת ישראל
1
2 > # 2 # <
נוכחים: 3
המערער וב"כ עו"ד עופר רחמני 4
ב"כ המשיבה עו"ד דניאל מרגל והמתמחה רויטל בללי 5
מטעם משרד הבריאות עו"ד תומר דגני 6
7
8
פרוטוקול 9
10
עו"ד רחמני: 11
ראשית, משרד הבריאות ידע על הפרשה כבר בשנת 2013 , משרד הבריאות בחר לא לעשות דבר מאז 12
2013 , מפנה לדברי כב' השופט הימן בעניין אפק, שם דובר על עבירות במיליונים ונאמר שחלוף הזמן 13
משליך על הענישה הראויה. 14
בענייננו אמרתי את הדברים נגד משרד הבריאות בעניינים אחרים, הוא נוהג באופן פסול וקלוקל 15
כאשר הוא דג החלטות של ב תי משפט בעיתונות, לא תמיד מקב ל ע דכונים, כך קרה שבעניין שלי 16
מדובר על גוף לא רפואי בתלונה שלי בשם מוקד אנוש שהיו אשמים במותה של אימי, זה לא הגיע 17
לבירור כנגד אותם רופאים. מצד שני, במקרה שלנו משרד הבריאות נתקל בפרסום ואז יושב ומחכה 18
שנים שיעשו לו את העבודה, האי ש עובר הליך פלילי ולאחר ענישה בהסדר הטיעון נזכר משרד 19
הבריאות ועושה את הדברים בצורה סלקטיבית שפוגע באפקטיביות של פקודת ה רופאים. 20
ההסדר היה בשנת 2019 . משרד הבריאות בהתנהלותו מראה שלא מעניין אותו מה קורה בתיק הזה. 21
אחרת, כבר בשנת 2013 היה מזמין את הדוקטור לבירור לפי סמכותו וזה לא נעשה. 22
על פי קביעת בית הדין שהוא בית דין מקצועי, אני מדבר על הוועדה יש שם נציגת היועץ המשפטי 23
לממשלה, ניתן מ שקל משמעותי לדברי המערער, כאשר הוא תחם את העבירות לתקופה משברית 24
בחייו, כאשר מדובר היה בכשל שלו ולקח על כך אחריות ודיבר על השינוי בחייו ועל הנזק שנגרם 25
למשפחה ושמאז 2013 לא רק שאין שום תקלה מבחינתו אלא שהוא פעיל בקרב ילדים אוטיסטים 26
ומצליח להביא מזור לאחרים. 27
1

בית המשפט המחוזי בתל אביב, יפו בשבתו כבית, משפט לערעורים פליליים
עב"י 21, 06, 50180 ינקו נ' מדינת ישראל 17 נובמבר 2021
כב' הש' סטרשנוב לקח את המקרה ודן בו כאילו היה יושב על כ י סא של שופט צבאי משנת 2013 . 1
הרי לא יתכן שרק בסיפא של ההחלטה אומר כב' הש' סטרשנוב שהוא לקח בחשבון את חלוף הזמן. 2
ניכר שחלוף הזמן לא היווה שיקול. 3
לטעמי העובדה שאנו מדברים על הליך שבו גורם מייצג את שר הב ריאות נוטל החלטה מבלי שהוא 4
ראה לשנייה את הד"ר. לדעתי יש פה פגם בסיסי. הוסף לכך את חוסר השיטתיות בפעולה של משרד 5
הבריאות ואני יודע על הרבה מקרים שלא הגיעו ל משרד הבריאות ולא קרה כלום. 6
אסכם, שאני חושב שאילו היינו דנים עכשיו בעיינו של המערער היתה יכולה להיות פה החמרה 7
משמעותית אבל בית דין מקצועי הוועדה שדן והבין שעשור שנים לאחר לא ניתן למצות את הדין 8
סמוך אחרי. 9
10
לענין המשוחררים, נקבע שבין היתר על פי חוו"ד הגיע גורם מקצועי, העובדה שהדברים מובאים 11
לפני פורום מקצועי שהוא מקבל את ההחלטה יש לה גם משקל שצריך לקחת בחש בון. 12
אומר הקובל שהוא כבר עשה את שלושת חודשי ההשע י ה. 13
14
עו"ד מרגל: 15
אקצר כי הדברים כתובים. 16
כפי שכתבנו בכתב התשובה הערעור הוגש על דרך הסתם ללא כל נימוקים ממשיים ותוך ניסיון לא 17
ראוי להטיל דופי בכב' הש' סטרשנוב. אמצעי המשמעת עליו החליט הש' סטרשנוב של ה תליית 18
הרי שיון לשנה, הוא מצוי במ תחם אמצעי המשמעת בעבירות דומות. המערער לא הציג בהודעת 19
הערעור וגם לא כעת בדיון כי אמצעי המשמעת הוא חורג באופן ממשי מהמתחם הראוי. הוא לא 20
הציג מקרים דומים, אנו סבורים כי אין מקום להתערב בהחלטת כב' הש' סטרשנוב היא מנומקת 21
סבירה מידתית ולטע מנו אף מצויה במתחם הנמוך. 22
לגבי חלוף הזמן, אני מזכירה שביקשנו שנתיים ובסוף הוחלט על שנה, כלומר מחצית וגם בהחלטה 23
עצמה של כב' ה ש' סטרשנוב בסיפא של ההחלטה, צוי ן כי הוא ראה בחלוף הזמן שיקול לקולא. 24
25
עו"ד רחמני: 26
במקרים שכן הבאתי בפני משרד הבריאות מדובר בעבירות של פשע אני מדבר על ד"ר יעקב מושל 27
וד"ר בסטון ששם בוצעו עבירות פשע לפי פקודת מ"ה למשך שנים ברצף ותוך קשירת קשר בין 28
המעורבים ועונשי ההשעיה כמדומני חודשיים בשני המקרים, וכאן מדובר בעבירות עוון . 29
30
31
32
33
34
35 > # 3 # <
36 > # 7 # <
2

בית המשפט המחוזי בתל אביב, יפו בשבתו כבית, משפט לערעורים פליליים
עב"י 21, 06, 50180 ינקו נ' מדינת ישראל 17 נובמבר 2021
פסק, דין 1
2
עם תום הדיון חיווה בית המשפט את דעתו כי אין מקום להתערב בהחלטת כב' הש' סטרשנוב 3
שנימק את הפער בין התוצאה אליה הגיע לבין ההמלצה שהמליצה עליה הוועדה. 4
5
על רקע זה, הסכים ב"כ המערער לקבל את המלצת בית המשפט ולחזור בו מהערעור. 6
7
נותר עניין עיתוי השלמת תקופת ההשעיה שהוחלט עליה. כאן יש לקחת בחשבון את ה עובדה 8
שהמערער מטפל טיפול חשוב בילדים בעלי צרכים מיוחדים ויש להשלים את הטיפול בהם. נמסר 9
לי שמחזור הטיפול צפוי להסתיים ביוני 2022 . 10
11
ב"כ המשיבה הסכימה בהגינותה לדחיית המשך תקופת ההשעיה לאחר מועד זה ולכן אני קובע כי 12
המשך תקופת ההשעיה יחל מיום 1.7.2022 . 13
14
15 > # 4 # <
16
ניתנה והודעה היום י"ג כסלו תשפ"ב , 17/11/2021 במעמד הנוכחים. 17
18
גרשון גונטובניק , שופט
19
הוקלד על ידי יפה מודחי 20
3