Dr. Malek Khatib

=== החלטת השופט (בדימוס) א. סטרשנוב ===
1
צו לפי סעיף 5 4 לפקודת רופאי השיניים ( נוסח חדש ,) התשל " ט, 9 197
החלטה 22, 11
בפני:
השופט (בדימוס) אמנון סטרשנוב
בעניין שבין:
המשנה למנכ"ל משרד הבריאות הקובל
ע"י ב"כ, עו"ד תומר דגני חנית
לבין:
ד ר' מאלכ ח'טיב הנקבל
ע"י ב"כ, עו"ד אליאס אבו עטא
ה ח ל ט ה
העובדות
1 . ד"ר מאלכ ח'טיב הוא רופא שיניים, שמענו בכפר כנא (להלן, דר' ח'טיב או הנקבל .)
2 . במהלך השנים 2014 עד 2015 , במועדים שונים, ביצע הנקבל הסעות של אנשים מהכפר ברטעה
וממחסום ארז למקומות שונים בארץ, מבלי שבדק אם ברשותם אישורי כניסה לישראל ובידיעה כי מדובר
בתושבי יהודה ושומרון או עזה. כמו כן, העביר הנקבל כספים המיועדים לפעילות של ארגון חמאס.
3 . ביום 8.2.15 נחקר הנקב ל בשרות הביטחון הכללי בגין מעשיו הבלתי חוקיים, והוזהר כי עליו לחדול
מהם. למרות האזהרה, המשיך הנקבל בפעילות האמורה, במסגרתה העביר 90,000 ש"ח לעזה, בהוראת
מ פעילו, חלפן כספים בשם אבו פארוק. בהמשך , ניסה ל העביר סכום נוסף של 140,000 ש"ח מישראל
לשטחים, אך הוא נעצ ר ע"י שוטרי משטרת ישראל, כשבמכוניתו שישה שוהים בלתי חוקיים.
פסיקת בית המשפט
4 . נגד הנקבל הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי בנצרת , בו יוחסו לו , בין היתר, עבירות של פעולה
ברכוש למטרות טרור, עבירה לפי סעיף 8 (א) לחוק איסור מימון טרור, תשס"ה, 2005 ; הלנה, ההסעה
והעסקה שלא כדין, עבירה לפי סעיף 12 א. לחוק הכניסה לישראל, תש"י, 1952 .
הנאשם הודה באשמות הללו, ו בית המשפט גזר על יו 20 חדשי מאסר בפועל, מאסר ים ע"ת וקנס כספי
בסך ,000 0 5 ש"ח. כמ ו כן, נפסל הנאש ם מלהחזיק רישיון נהיגה למשך שישה חדשים, ורכבו והכספים

2
שנתפסו ברשותו, חולטו. ( ת"פ 15, 05, 6774 , מיום 11.2.2016 .) ערעור שהגיש הנאשם לבית המשפט
העליון, נדחה.
הקובלנה
5 . בעקבות התנהגותו המפורטת לעיל , הוגשה ביום .22 14.4 , קובלנה כנגד הנקבל , על כך שנהג בדרך
שאינה הולמת רופא מורשה, כאמור בסעיף 5 4 ( 1 ) לפקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל" ט, 79 19
וכן הורשע בעבירה פלילית, עבירה לפי סעיף 45 ( 5 ) לפקודה.
דוח ועדת המשמעת
6 . לאחר הגשת הקובלנה, מינה שר הבריאות ועדת משמעת על מנת לדון בה, בהרכב: ד ר' דן דקל, יו"ר;
דר' אבי פישמן ועו"ד עירית אלטשולר, חברים. לאחר שהנקבל ה ודה באשמה והורשע בעבירות שיוחסו
לו בכתב הקובלנה, הציגו ב"כ הצדדים את עמדתם לגבי אמצעי המשמעת הראוי במקרה זה.
ב"כ הקובל ביקש להטיל על הנקבל אמצעי משמעת של התליית רישיון למשך שש שנים, נוכח מעשיו
החמור ים . ב"כ הנקבל טען כי מדובר בעבירה שהיא בבחינת "זוטי דברים" אך טענתו נדחתה על ידי הוועדה.
ב"כ הנקבל ציין גם את השיהוי שחל בהגשת הקובלנה, שהוגשה בחלוף כשש שנים מאז האירועים, ו בי קש
להסתפק בהטלת אמצעי משמעת של התראה או נזיפה, או למירב , התליית רישיון לתקופה של חדשיים
בלבד.
7 . בבואה להמליץ על העונש לו ראוי הנקבל, ציינה הוועדה , בדוח שהגישה ביום .22 13.7 , את חומרת
מעשיו של הנקבל, שנמשכו לאורך זמן. הוועדה שקלה גם את הנסיבות ה אישיות של הנקבל, אבדן פרנסתו
במידה ורישיונו יותלה, וכן את חלוף הזמן הרב מאז האירועים ועד להגשת הקובלנה.
8 . סוף דבר, הוועדה ממליצה להתלות את רישיונו של הנקבל למשך 10 חדשים.
החלטה
9 . סבורני, כי הוועדה שקלה אל נכונה את כל השיקולים הרלוונטיים בפרשה זו, הן ל חומרה והן ל קולה ,
והטילה על הנקבל אמצעי משמעת של התליית רישיונו לתקופה ראויה.
10 . אשר על כן , הנני מחליט לאמץ את המלצת הוועדה ו להתלות את רישיונו של הנקבל, דר' מאלכ חטיב ,
מל עסוק בר פ ואה למשך 10 חדשים.
ניתן היום .22 .7 26 , כז תמוז התשפ "ב .
יש להפיץ החלטה זו, כמקובל.
---------- ------------------------
אמנון סטרשנוב, שופט (בדימוס )

=== המלצת ועדת המשמעת ===
בד"מ 2/10/21 מנכ"ל משרד הבריאות נ' דר' מאלכ חטיב
____________________________________________________________________
מדינת ישראל
בתי הדין למשמעת, משרד הבריאות בירושלים
תיק בד"מ 2/10/21
13 ביולי 022 2
ועדת משמעת לפי סעיף 47 (א) לפקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל"ט, 1979
דר ' דן דקל, יו"ר, נציג המנהל הכללי
דר' אבי פישמן, נציג הסתדרות רופאי השיניים
עו"ד עירית אלטשולר, נציגת היועץ המשפטי לממשלה
הקובל: ה מנהל הכללי משרד הבריאות על ידי עו"ד תומר דגני
נ ג ד
הנקבל : דר' מאלכ ח'טיב על ידי עו"ד אליאס אבו עטא
דין וחשבון ל פי סעיף 48 לפקודת רופאי השיניים (נוסח חדש), התשל"ט, 1979
1 . הקובלנה
ב יום 13.10.2021 הוגשה נגד הנקבל, דר' מאלכ ח ' טיב, בעל רישיון לעסוק ברפואת
שיניים (מס' רישיון 124129 מיום 27.11.2016 שקד מו לו היתר ים זמני ים לעסוק ברפואת
שיניים), קובלנה מכוח פקודת רופאי השיניים (נוסח חדש), התשל"ט, 1979 (להלן
הפקודה) .
בקובלנה המקורית היו שני ראשי קובלנה, אך ביום 16.3.2022 חזר בו ב"כ הקובל מראש
הקובלנה הראשון , שהתבטל ו אינו עומד לפנינו היום , ונותרה על כנה הקובלנה בראשה
השני, בגין הרשעה בעבירות פליליות שלא לפי הפקודה כאמור בסעיף 45 ( 5 ) לפקודה ,
המהווה גם התנהגות שאינה הולמת מורשה לריפוי שיניים כאמור בסעיף 45 ( 1 ) לפקודה.
1

העבירות הפליליות אשר בהן הורשע הנקבל בבית המשפט המחוזי בנצרת (תפ"ח, 6774
15, 05 ) הן פעולה ברכוש למטרות טרור, עבירה לפי סעיף 8 (א) לחוק איסור מימון טרור,
תשס"ה 2005 , הלנה, הסעה והעסקה שלא כדין, עבירה לפי סעיף 12 א(ג)+( 1 א) לחוק
הכניסה לישראל, תש"י, 1952 , ואי הודעה על התחלת התעסקות, עבירה לפי סעיף
215 א(א) לפקודת מס הכנסה, התשכ"א, 1961 . נגזר ו עליו עונש מאסר של 20 חדשי
מאסר בפועל, מאסרים על תנאי של 12 חדשים ו, 6 חדשים, קנס בסכום של 50,000 ש"ח,
פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לשישה חדשים וכן פסילה על תנאי, וחילוט רכבו
וכספים שנתפסו ברשותו.
2 . האירועים ברקע הקובלנה
האירועים שהביאו להרשעתו של הנקבל, הם, כפי שסוכמו בקצרה בפסק דינו של בית
המשפט העליון וכעולה מגזר דינו של בית המשפט המחוזי, הסעו ת שביצע הנקבל ברכבו
במהלך השנים 2015, 2014 במועדים שונים, של אנשים מכפר ברטעה וממחסום ארז
למקומות שונים בארץ מבלי שבדק אם ברשותם אישורי כניסה לישראל ובידיעה כי מדובר
בתושבי יהודה ושומרון או רצועת עזה, וכן העביר כספים המיועדי ם לפעילות של ארגון
החמאס, במתכונת המבוססת, בין השאר על השיטה המכונה "קיזוז כספי טרו ר" קרי,
שוהים בלתי חוקיים העבירו באמצעותו כספים שהרוויחו בעבודתם בישראל לפעילי חמאס
באזור יהודה ושומרון, כספים שהועברו ככלל לטובת ארגון החמאס, ופעילי הארגון החליטו
איזה חלק מהכספים יועבר למשפחות השוהים הבלתי חוקיים אם בכלל.
ביום 2015 8.2. נחקר הנקבל בשרו ת הביטחון הכללי על מעשיו אלה , הוא הודה והוזהר
כי מדובר בפעולות אסורות בכספי טרור ועליו לחדול מכך, וכך הבטיח הנקבל שיעשה.
חרף האמור המשיך הנקבל בפעילות האמורה, במסגרתה העביר סכום של 90,000 ₪
לעזה בה וראת מפעילו, חלפן כספים בשם אבו פארוק, ו בהמשך לפני מעצרו יצר קשר עם
א בו פא רוק שהורה לו לבצע העברה כספית נוספת מישראל לשטחים, והנקבל נעצר על ידי
שוטרים בדרכו לבצע העברה זו בסך 140,000 ₪ (ברכב נתפסו 170,000 ₪ אך 30,000
₪ היו כספיו האישיים ולא קשורים לביצוע העבירה) , כשבמכוניתו 6 שוהים בלתי חוקיים .
הנקבל הודה והורש ע בעבירות שיוחסו לו לפי חוק איסור מימון טרור וחוק הכניסה לישראל ,
אך לא בעבירת מרמ ה לפי פקודת מס הכנסה, ממנה אכן זוכה, וחלף זאת הורשע בעבירה
של אי הודעה על תחילת התעסקות לפי פקודת מס הכנסה, ו כאמור בסעיף 1 לעיל, נגזר ו
עליו עונש מאסר של 20 חדשי מאסר בפועל, מאסרים על תנאי של 12 חדשים ו, 6 חדשים,
קנס בסכום של 50,000 ש"ח, פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לשישה חדשים וכן
פסילה על תנאי, וחילוט רכבו וכספים שנתפסו ברשותו.
ערעור על העונש לבית המשפט העליון (ע"פ 16 / 1316 ) נדחה (למעט סכום מסוים מתוך
הכספים שחולטו ושהנקבל טען כי הם כספיו הפרטיים). בקשה לדיון נוסף (דנ"פ 3485/16 )
נדחתה אף היא.
3 . הועדה וההליך בפניה
3.1 שר הבריאות מינה אותנו להיות חברי הוועדה שתדון בקובלנה נגד דר' מאלכ ח 'טיב .
הועדה קיימה שלוש ישיבות בתאריכים 8.12.2021 , 16.3.2022 ו, 15.6.2022 והופיעו
בפניה עו"ד תומר דגני חנית בשם הקובל, הנקבל ו בא כוחו עו"ד אליאס אבו עטא. כן הוגשו
לוועדה בקשות והודעות רבות בכתב אליהם צורפו מסמכים רבים וניתנו מספר החלטות
של הוועדה, רובן ככולן בעניין ראש הקובלנה הראשון , שהתבטל מ ש בי שיבה השניה מיום
2

16.3.2022 ב"כ הקובל חזר ממנו כאמור לעיל.
בין שאר עניינים שהועלו במהלך ההתנהלות בפני הועדה (טרם שצומצמה הקובלנה)
הועלו טענות מקדמיות בהסתמך על סעיף 149 ( 10 ) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב),
התשמ"ב, 1982 על פיו " הגשת כתב האישום או ניהול ההל יך הפלילי עומדים בסתירה
מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית ," טענה שהוכרה גם לעניין הליכים
משמעתיים, כאשר לטענת ב"כ הנקבל, יש לבטל את הקובלנה בשל שיהוי בלתי סביר
בהגשתה, וככל שמדובר בראש הקובלנה השני (שהוא היחיד העומד כיום בפנינו), מדובר
על שיהוי של כחמש או כארבע שנים, חמש שנים מאז החל הנקבל לרצות את עונשו
בגין העבירות הפליליות וכארבע שנים מאז סיים לרצות את עונשו.
בהחלטתה מיום 28.12.2021 דחתה הוועדה את טענת ב"כ הנקבל בדבר קיומו של שיהוי
בלתי סביר המבסס הגנה מן הצדק, כהאי לישנא:
"איננו מוצאים מקום לק בל את טענת ב"כ הנקבל באשר לקיומו של שיהוי בלתי סביר
בהגשת הקובלנה, וודאי לא שיהוי כה קיצוני, שיהווה בסיס לביטול הקובלנה.
אכן, טוב היה אילו הוגשה הקובלנה שבפנינו (כמו קובלנות אחרות) במועד מוקדם יותר,
וודאי ככל הנוגע להרשעת הנקבל בפלילים, אך לא מדובר במקרה חריג ביותר שמצדיק
מהלך קיצוני של ביטול ההליך, שהרי לא כל מעשה נפסד מטעם הרשויות מצדיק את
המסקנה , כי דין האישום להתבטל מטעמי דוקטרינת ההגנה מן הצדק . אין בחלוף הזמן
בשני ראשי הקובלנה, גם לא זה הארוך משניהם, משום פגיעה חריפה בתחושת הצדק
וההגינות, ואין בו כדי לפגוע פגיעה ממשית בהגנתו של הנקבל שלא שינה עקב כך את
מצבו לרעה, מה גם שניתן לתת משקל לחלוף הזמן באמצעות הקלה של אמצעי המשמעת
שיומלץ על ידי הועדה.
ראו לעניין זה ע"פ 7391/19 שלמה כהן נ. מ"י פסקאות 32, 29 שם דובר בסופו של דבר
על חלוף פרק זמן של כשלוש וחצי שנים, עפ"א 21, 01, 36834 שקיב עלי נ. מ"י שבו דובר
על חלוף פרק זמן ארוך בהרבה, ועש"מ 687/05 מ"י נ. אלי עמר. "
3.2 עו"ד אבו עטא, ב"כ הנקבל, הודה (הן ב ישיבה מיום 16.3.2022 והן בישיבה מיום
15.6.2022 ) כי מרשו עבר עבירות משמעת כאמור בקובלנה, קרי, בגין ה רשעתו בעבירות
פליליות שלא על פי הפקודה ובשל התנהגות שאינה הולמת מורשה לריפוי שיניים ,
ובהתאם החליטה הועדה להמליץ על הרשעתו בגין עבירות המשמעת לעיל, ונותרה שאלת
אמצעי המשמעת שראוי להטיל על הנקבל.
אלא שבראשית הדיון ב יום 15.6.2022 , וקודם שנשמעו טיעונים לעניין אמצעי המשמעת ,
הודיע ב"כ הנקבל כי למרות שהודה שמרשו עבר עבירות משמעת ולפני הטיעונים לעונש,
יטען , כי יש לקבוע שהנקבל לא ישא באחריות משמעתית בשל הוראת סעיף 34 יז לחוק
העונשין , התשל"ז, 1977 "זוטי דברים" לפיה "לא ישא אדם באחריות פלילית למעשה, אם
לאור טיבו של המעשה, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי, המעשה הוא קל ערך "
זאת לאור מסמכים שבידיו של בית המשפט העליון "שהוציאו אותו לעבודה מלפ נ י 5 שנים
" ...
לאור הערות הועדה לעניין ההליך שבפניה, הליך משמעתי לאחר הרשעה בפלילים , וכיוון
שמדובר בשלב של טיעונים לאמצעי המשמעת לאחר הודאה, הוחלט כי לאחר ש ב"כ הקובל
י טען ט יעוניו, יוכל ב"כ הנקבל במסגרת טיעוניו לאמצעי המשמעת להעלות גם את טיעונ ו
בדבר "זוטי דברים" .
3.2 עו"ד דגני חנית הציג בפנינו שלושה תקדימים בהן נסיבות המעשים דומות, מהם
לדעתו יש ללמוד על אמצעי המשמעת המתאים לעניינו של דר' ח ' טיב , שנסיבות ביצוע
העבירות שלו חמורות יותר , בהיותו מודע למעשיו, להסעת שוהים לא חוקיים ולהעברת
כספים לחמאס , ו המשיך במעשיו גם לאחר שהוזהר על ידי שירותי הביטחון והבטיח לחדול .
3

שניים מהמקרים ש הובאו בפנינו הם בעניינו של דר' סלימאן אגבריה, רופא שיניים . בפעם
הראשונה בשנת 2006 הותלה רשיונו לשנתיים וחצי לאחר שהורשע בעבירות בטחוניות
על פי תקנות ההגנה (שעת חירום) וקבלת תמיכה להתאחדות בלתי מוכרת (עבירות בגינן
נדון בהליך הפלילי למאסר של חמש וחצי שנים מתוכן מאסר בפועל של שנתיים וחצי) ,
ובפעם השניה בשנת 2020 (החלטה 20, 01 ) הותלה רשיונו לששה חדשים בניכוי ימי
מעצרו, כך שבפועל הותלה לשלשה חדשים ויום . בהבדל ממקרהו של הנקבל שידע כי
הכספים עוברים לארגון החמאס, ב עניינו של דר' אגבריה מדובר לטענתו בפעולות
הומניטריות , אלא שנעשו במסגרת ארגון שהוצא מחוץ לחוק. כן הוצג לנו עניינו משנת
2009 של דר' דוד שמיר, רופא שהיה רס"ן במילואים שנחשף לחומר מסווג ויצר קשר עם
גורמים איר א נים כדי לעניינם בחומרים המסווגים שבידיו, אף שבסופו של דבר נמנע
מלהתקדם בנושא, והוא נדון ב ינואר 2018 ב הליך הפלילי לחמש שנות מאסר , ורישיונו
הותלה לשש שנים מיום שחרורו .
דר' ח'טיב על פי גזר הדין אכן לא פעל ממניעים אידאולוגים או לאומניים, אך הוא לא הבין
את חומרת מעשיו והתקשה לעמוד בפיתוי החומרי , תוך התעלמות ביודעין ממגבלות
החוק, למרות שהועמד על חומרת מעשיו, רופא ששירותי הביטחון עוצרים ומזהירים
אותו, והוא לא מבין. לא מדובר בע ניין של מה בכך , מדובר גם בבעיה ערכית עמוקה , ולא
מ דובר בזוטי דברים, ועל כן לדעת ב"כ הקובל יש להתלות את רשיונו של דר' ח ' טיב למשך
שש שנים לפחות, תקופת ההתליה של דר' שמיר וזאת בהתחשב בשיהוי ולמרות שהנקבל
ביצע מעשים חמורים יותר , וזאת גם לאור מטרת הדין המשמעתי והשיקולים שיש לשקול
בו כאמור בפסקי הדין המנחים בעניין ליביו ליאור ואדגר סבי ן.
3.3 בטיעוניו לאמצעי המשמעת חזר עו"ד אבו עטא ו טען כי על אף הרשעתו של הנקבל
בפלילים, הרי אין הוא נושא ב אחריות בהליך המשמעתי משום שמדובר ב"זוטי דברים"
כאמור בסעיף 34 יז לחוק העונשין ( שחל לטענתו גם בהליך שבפנינו ) , לאור נסיבות מעשיו
של הנקבל, שלא עבר את העבירות ממניעים אידיאולוגי ם לאומיים, הוא שוחרר למעצר
בי ת טרם ריצוי העונש וע ד לאחר שנדחה ערעורו בבית המשפט העליון , וכן זכה לקיצור
מאסרו כאשר בתקופה זו התאפשר לו לעבוד במרפאת שיניים שנקבעה, בקביעות
ובסדירות ששה ימים בשבוע, כפי שעולה מן ההליכים בועדת השחרורים לפי חוק שחרור
על תנאי ממאסר, ה תשס"א, 001 2 , החלטה עליה הוגש ערעור בבית המשפט לעניינים
מנהלים בנצרת, ובעיקר בבית המשפט העליון בערעור על החלטת בית המ שפט האמור
בתיק רע"ב 4233/17 שהוגש מטעם הנקבל.
לדעתו, מ ש ש לושה שופטים בבית המשפט העליון אמרו דברם, בהסכמת הפרקליטות
שמשרד הבריאות כפוף אליהם ל דבריו , "אף לא יכול לשבור את המילה של בית המשפט
העליון שאישר אות ו". וכן "לכן אני טוען זוטי דברים. אם בית המשפט העליון שלושה
שופטים מרשים לרופא לצאת ולעבוד בסמייל סנטר כרופא שיניים עד היום, כן אף אחד לא
יכול לשבור את המילה שלהם ... אז מה פתאום עכשיו מגישים קובלנה, על מה? "
ב"כ הנקבל חזר על טענתו בדבר השיהוי של 5 שנים שחל בהגשת הקובלנה, טען כי ב יום
2016 27.11. לאחר ש ה נקבל החל לרצות את עונשו, הוא קיבל את הרישיון שלו לעסוק
ברפואת שיניים (רישיון שהיווה המשך ל היתר זמני מיום 21.1.2015, שני המסמכים
הוגשו לוועדה ) ולא זו אף זו, משרד הבריאות לא בקש להתלות או להגביל את רשיונו של
הנקבל כפי שנעשה בעניינו של מיכאל שטטמן שרישיונו הוגבל מכוח סעיף 44 א לפקודת
הרופאים (נוסח חדש) , התשל"ז, 1976 (עב"י 19, 03, 23249 שטטמן נ. מנכ"ל משרד
הבריאות, שהוגש לועדה).
כן הציג עו"ד אבו עטא את הדין וחשבון מיום 10.5.2010 בענינו של דר' אשרף ח ' טיב,
רופא שיניים אשר הורשע באחזקת נשק שלא כדין ונדון לעונש מאסר של ששה חדשים
4

שרוצה בעבודות שירות, ורישיונו נשלל לחודש אחד בלבד.
לטענת עו"ד אבו עטא , מין הדין לזכות את הנקבל , ובכל מקרה א ין להתלות כלל את רישיונו,
וככל שיוחלט למצות את הדין הרי שיש לנקוט באמצעי משמעת של התראה או נזיפה , ואם
בכל זאת יוחלט על התליה, כי אז י ש לעשות כן לתקופה של חודשיים בניכוי תקופת מעצרו
של חודשיים, כך שיוכל להמשיך בעבודתו, ולפרנס את משפחתו, רעייתו ושני ילדיו, שהוא
מפרנסם היחיד.
3.4 בתגובתו ציין עו"ד דגני חנית כי מעשיו של הנקבל נעשו כאשר כבר היה רופא שיניים,
ו הם נעשו מספר ניכר של פעמים, עשרות, כפי שעולה מחשבון אריתמטי פשוט של חלוקת
הסכומים הנקובים בגזר הדין עבור הסעות והעברות כספים בתשלום ששולם עבור כל
הסעה או העברת כספים . עניינו של דר' אשרף ח ' טיב שונה משום ששם היה מדובר
באחזקת אקדח להגנה עצמית עקב חשש מסכסוך חמולות, הבהיר כי פסק דינו של בית
המשפט העליון ניתן בקשר לקיצור המאסר וחלופות מא ס ר, ואינו רלבנטי לשיקולי שר
הבריאות בנושא הפר ו פסיונלי של רישיון לעסוק ברפואת שיניים, כאשר הענישה
המשמעתית נוספת על הפלילית. כן ציין לעניין הטענה בדבר זוטי דברים, שעניין זה אינו
יכול לעלות לאחר הרשעה, אלא רק לפניה, אך ניתן לראותה כרלבנטית לעניין אמצעי
המשמעת.
3.5 לסיום בקשו אבי הנקבל, מר ג'מיל ח ' טיב, והנקבל דר' מאלכ ח ' טיב, להביא דבריהם
בפני הועדה. מר ג'מיל ח ' טיב ביקש להבהיר מה הרקע המשפחתי של הנקבל , וסיפר כי
הוא עצמו נקלע למצב כלכלי קצת קשה ולבעיות כספיות, ואילו היוו את הרקע למעשי בנו
שביקש לעזור לו לצאת מן הקשיים , ואחרי ריצוי עונשו הנקבל פתח שתי מרפאות שיניים
מצליחות ומתע ת ד לפתוח מרפאה נוספת , כבר חמש שנים הוא מצ ליח , ומבקש לאפשר לו
להמשיך בחייו, בציינו ש המשפחה ידועה כמי שלא פוגעת בבטחון המדינה.
הנקבל סיפר לועדה כי קודם לאירועים נשוא הקובלנה הוא לא עבד כרופא שיניים, אף
שסיים את לימודיו, עמד בבחינה ועשה סטאג' אצל קרוב משפחה ללא תמורה, לא מצא
עבודה והיה בקשיים כלכליים. הוא הודה שעשה מעשים לא נכונים והביע חרט ה וצער
עליהם, פתח דף חדש בחיים, ולא ירשה לעצמו לפגוע בבטחון המדינה. הוא עובד מזה
חמש שני ם במקומות שונים בארץ, מפרנס יחיד למשפחת ו, ובתשובה לשאלת י ו"ר הועדה
כיצד יעמוד בפני פיתויים כספיים בעתיד, שכן אילו היו הסיבה למעשיו , הבהיר כי שילם
מחיר כבד על טעותו, ולא ירשה לעצמו לחזור עליה , כמו שלא חשב על כך כשנתקל בבעיות
כלכליות לאחר שחרורו מן הכלא.
4 . החלטת הוועדה
4.1 הנקבל, מורשה לריפוי שיניים, הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות
פליליות שלא על פי הפקודה כפי שפורט לעיל, ועל כן אין מחלוקת כי הוא בא בגדרה של
ההוראה בסעיף 45 ( 5 ) לפקודה . למעשיו של הנקבל יוחסה בקובלנה גם התנהגות שאינה
הולמת מורשה לריפוי שיניים לעניין ההוראה שבסעיף 45 ( 1 ) ( שניתן לייחסה בד בבד בגין
אותם מעשים כעולה מ ע "א 224/79 דימנט נ. שר הבריאות (פ"ד לה( 2 ) עמי 424 וראו גם
החלטה 20, 01 בעניין דר' סלימאן אגברייה ) .
על כן בצדק הודה הנקבל באמצעות בא כוחו בביצוע עבירות משמעת כאמור בקובלנה,
ו הועדה מצאה כי כך עשה.
4.2 והנה, יחד עם הודאתו כאמור, מבקש בא כוחו כי נזכה את מרשו, קרי, נקבע שלא
עבר עבירות משמעת משום "זוטי דברים". זאת משום שבית המשפט העליון במסגרת
5

ערעור על תנאי שחרורו המוקדם, אישר לטענתו לנקבל לעבוד כרופא שיניים במרפאה
שנקבעה במשך שעות היום, שלאחריהן היה במעצר בית.
למען הסדר הטוב ת ובא שוב הוראת סעיף 34 יז לחוק העונשין, התשל"ז, 1977 שכותרתה
"זוטי דברים" והיא נמצאת בפרק ה 1 לחוק העונשין שכו ת רתו "סייגים לאחריות פלילית"
בסימן ב' שכותרתו "סייגים לפליליות המעשה" :
"לא ישא אדם באחריות פלילית למעשה, אם לאור טיבו של המעשה, נסיבותיו, תוצאותיו
והאינטרס הציבורי, המעשה הוא קל ערך " .
ברור, כי מדובר בהוראת חוק שעניינה אחריות פלילית. ההליך המשמעתי על פי פקודת
רופאי השיניים (וכמוה ו הליך משמעתי על פי פקודת הרופאים) אינו הליך פלילי ואין הוא
עוסק בקביעת אחריות פלילית. לטענת ב"כ הנקבל, ההוראה חלה גם בהליך משמעתי,
וניתן להעלותה גם לא ח ר הודאה, אך הוא לא ביסס טענ ותיו מבחינה משפטית .
אך גם בלי לה תיחס לשאלת התחולה כאמור, עמדת הוועדה היא, כי דין הטענה להדחות.
לא זו בלבד שטענה בדבר זוטי דברים לא נטענה בהליך הפלילי, שהוא המקום הטבעי
להעלותה, הרי שהיא הועלתה בפנינו לאחר שהנקבל הודה בעבירות המשמעת המפורטות
בקובלנה כבר ב ישיבה ביום 16.3.2022 .
ומעל הכל, לגופו של עניין, טענה כי עבירות פליליות שעניינן פעולה ברכוש למטרות טרור
ו הלנה, הסעה והעסקה שלא כדין , עבירות בגינן (יחד עם עבירה של אי הודעה על תחילת
עיסוק לפי פקודת מס הכנסה) הוטל עונש מאסר בפועל של 20 חודשים, ה ן בגדר "מעשה
קל ערך" כאמור בסעיף 34 יז האמור, היא למצער, תמוהה.
ויפים לעניין זה דבריו של הנשיא שמגר בבג"צ 377/80 ד"ר תמים עיראקי נ. שר הבריאות
(פ"ד לה( 1 ) 650 ) לעניין התנאי המוקדם של "אדם הגון" הזכאי לקבל רישיון לעסוק
ברפואה כאמור סעיף 4 (א)( 1 ) לפקודת הרופאים (הזהה לסעיף 6 (א)( 1 ) לפקודת רופאי
השיניים), מונח שבית המשפט התיחס אליו לעניין התנהגות שאינה הולמת בעניין דימנט
לעיל : "משמעותו של מונח זה נבחנת לאור אופי העיסוק בו מדובר בפקודה הנ"ל, יעודו
ואמות המידה הנדרשות ממי שפועל בתחומו. אין צורך להרבות במילים כדי להצביע על
כך שיש זיקה ישירה בין ההגינות של רופא כמשמעותה לצורכי סעיף 4 (א)( 1 ) הנ"ל לבין
ההשתייכות אל ארגון מן הסוג אליו הצטרף העותר" (שהורשע בעבירה של חברות
בהתאחדות אסורה, עא).
בזוטי דברים ברור שלא מדובר ב קשר ל עבירות שעבר הנקבל, הן העבירות הפליליות והן
העבירות המשמעתיות.
למעלה מן הצורך נציין, כי בכל הכבוד, פסק דינו של בית המשפט העליון ברע"ב 4233/17
שבו נקבע כי הנקבל יוכל לעבוד בסמייל סנטר, מרפאת שיניים , בשעות היום כאשר "בכל
עת אחרת ישהה המבקש בביתו במעצר בית" ניתן במסגרת ערעור בהליך של שחרור
מוקדם לפי חוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א, 2001 , כחלק מתנאי השחרור. אין לו
דבר וחצי דבר עם ההליך המש מעתי, שאינו בסמכות ועדת השחרורים או ערכאות הערעור
הדנות בערעורים על החלטות ועדת השחרורים , ואין ללמוד מר שות שניתנה לנקבל לעבוד
במקצועו ולהתפרנס בתקופת השחרור המוקדם , יותר ממה שיש בה. הסמכות לנקוט
בהליכים משמעתיים לפי פקודת רופאי השיניים היא של שר הבריאות בל בד, ובמסגרת
הפקודה, ולא בכל הליך אחר.
4.3 אם כך, משמצאנו כי הנקבל ביצע עבירות משמעת כאמור בקובלנה, ודחינו טענתו כי
מדובר במעש ים קל י ערך, זוטי דברים, השאלה שלפתחנו כעת היא, מהו אמצעי המשמעת
שראוי להשית על הנקבל בגין עבירות אלה.
אין חולק, כי השיקול המרכזי של הדין המשמעתי לפי פקודת רופאי השיניים כמו פקודת
הרופאים, הוא הגנה על האינטרס שיש לציבור בשמירה על רמתו ועל כבודו של מקצוע
6

הרפואה ועל אמון הציבור ב רופאים , כולל חומרת הסכנה הנשקפת לציבור מהשנות מעשיו
של הרופא וההרתעה הכללית , כאמור ב ע"א 10979/04 ליביו לאור נ. שר הבריאות (פ"ד
נט( 6 ) 357 ) , אך בצד אלה יש להביא בחשבון את נסיבותיו האישיות המיוחדות של הרופא,
כפי שנאמר על ידי הנשיא ברק בפסק הדין בעניי ן סבין ( ע"א 50/91 אדגר סבין נ. שר
הבריאות לעיל (פ"ד מז( 1 ) , וכדברי השופטת פרוקצ'יה בענ יין ירדנה שרתוק (עש"ם
7635/05 ) (אמנם לעניין הדין המשמעתי של שירות הציבורי בכלל, אך הדברים יפים גם
לעניין הדין המשמעתי של מקצועות הרפואה): "אמצעי המשמעת ככלל, נועדו להגן על
תפקודו של השירות הציבורי ועל אמון הציבור בו. תכליתם לשמש מסר, אשר יבטא את
הנורמות ה ראויות להתנהגותם של עובדי ציבור, וכן מסר של הרתעה הן לעובד הציבור
שכשל, והן לכלל עובדי הציבור הנדרשים לעמוד בסטנדרט גבוה של אתיקה ומשמעת. עם
זאת, התכלית המערכתית הכללית של הדין המשמעתי אינה עומדת לעצמה, ולעולם יש
לשקול בצידה גם את ההיבט האישי והאנושי הקשור בנאשם ובנסיבות חייו. בהקשר
האינדיבידואלי נשקלים, בין היתר, עוצמת הסטייה בהתנהגותו של העובד מול תרומתו
לשירות הציבורי, מצבו האישי והנסיבות שהביאו לביצוע העבירה..."
4.4 אין ספק שמעשיו של הנקבל היו חמורים , מעשים שהיוו חלק ממערך המימון המורכב
של הטרור, כאשר כל אחד מן הפועלים בו מסייע לקידומו, כ דבריו של בית המשפט העליון
בערעורו של הנקבל על חומרת העונש (ע"פ 16 / 1316 ) . זאת במיוחד כאשר הנקבל נחקר
בשירות הביטחון הכללי על מעורבותו והוזהר , ו הבטיח שלא יחזור על מעשיו, אך המשיך
בהם .
הנקבל טען, הן בהליך הפלילי, וחזר וטען בפנינו, שפעל ממניעים כלכליים ולא על רקע
אידאולוגי לאומ י . עמדה זו התקבלה על ידי שירות המבחן שתסקירו הוגש לבית המשפט
המחוזי והוצגה בפסק הדין, תסקיר שבו נקבע כי הנקבל פעל ממניעים כלכליים תוך
התעלמות מגבולות החוק ומתוך מודעת ברורה לגבי המשמעות הפלילית של העברת
הכספים לשטחים , ואת הקושי של הנקבל לעמוד בפני הפיתוי הכספי ועיסוק בצרכיו
האישיים הצרים , לא בכדי , איפוא , הביע יו"ר הוועדה , בפנייתו לנקבל עצמו לאחר שנשא
דבריו בפני הוועדה, את דאגתו , שמא לא יוכל להתמודד עם פיתוי כלכלי אם חלילה יקלע
לק שיים כלכליים, שעל כך ענה הנקבל כי הוא מודע לטעותו, ואף שנתקל בקשיים כלכליים
לאחר שחרורו , הוא לא מעד.
אכן, הנקבל מודה בטעות שעשה על רקע קשיים כלכליים, שלו ושל אביו כפי שהסביר גם
האחרון , הוא השתקם, פתח שתי מרפאות שיניים מצליחות, חזר לחיים תקינים, הוא
מפרנס יח י ד של משפחתו, וכדבריו לא ירשה לעצמו לפגוע במדינה, ו הוא מבקש שיתאפשר
לו לפתוח דף חדש (אשר לאור המתואר לעיל כנראה כבר נפתח) .
נציין, כי תסקיר המבחן שצויין לעיל גם הצביע על פוטנציאל שיקומי גבוה של הנקבל , כפי
שציין בית המשפט העליון בפסק דינו לעיל , ו גם אליבא דועדת השחרורים שדנה בשחרורו
המוקדם : "במקרה שבפנינו, מבלי להמעיט מחומרת העבירה, ההתרשמות היא כי האסיר
נתן אל ליבו, הביע חרטה וערך שינוי פנימי המהווה פקטור משמעותי בהפחתת
המסוכנות..."
5 4. ב"כ הנקבל מבקש ללמוד על העדר חומרה במעשיו של של הנקבל מכך שלא ננקטו
בעניינו הליכים מכוח הוראת סעיף 44 א לפקודת הרופאים, המאפשרת התליית רישיונו של
רופא או הגבלת תחומי עיסוקו במקרים המפורטים שם, קודם שהורשע בביצוע עבירת
משמעת ואף קודם שהוגשה קובלנה (ראו עניינו של דר' מיכאל שטטמן המפורט בסעיף
3.3 לעיל). אלא שהוראה זו שבסעיף 44 א היא בפקודת הרופאים והיא מיוחדת לרופאים
בלבד, בהבדל מרופאי שיניים, שפקודת הרופאים אינה חלה עליהם, והוראה מקבילה אינה
קיימת לגביהם בפקודת רופאי השיניים. לפיכך אין ללמוד מכך דבר לעניין חומרת מעשיו
7

של הנקבל.
ב"כ הנקבל מבקש ללמוד על היחס לחומרת מעשיו של הנקבל גם מכך שביום
27.112016 , אחרי סיום ההליך הפלילי בכל הערכאות ניתן לנקבל רישיון לעסוק ברפוא ת
שיניים . אלא שרישיון זה הוא המשכו של היתר זמני לעסוק ברפואת שיניים מיום
21.1.2015 , קודם למעצרו של הנקבל בגין העבירות שבפנינו (שני המסמכים הוגשו
לועדה) . לא הובהר לנו מדוע קודם לרישיון קיבל הנקבל היתר זמני, מתי הושלם הנוהל
למתן הרישיון והאם כל הפרטים היו בידי משרד הבריאות, כולל ובעיקר מידע לגבי
המעשים הפליליים של הנקבל. אנו רוצים להניח שאילו ידע משרד הבריאות על מעשים
אלה, היה הנושא מטופל בדרך המתאימה, וית כן שהרישיון לא היה ניתן לאור הדרישה
בסעיף 6 (א)( 1 ) לפקודת רופאי השיניים (ראו דבריו של הנשיא שמגר שהובאו בסעיף 4.2
לעיל).
לאור העיכוב בהגשת קובלנה זו, עיכוב עליו מלין הנקבל ואף טען כאמור לעיל כי הוא בגדר
שיהוי המצדיק ביטול הקובלנה או זיכוי, התרשמותנו היא ש המידע לעניין מעשיו של הנקבל
והרשעתו בהליך הפלילי לא היתה בידיעת מי שהוציא את הרישיון, ואין ללמוד ממנה על
התיחסות מקלה למעשיו אלה. וודאי שאין ללמוד ממנה על אמצעי המשמעת שראוי להטיל
על הנקבל במסגרת ההליך שבפנינו.
4.6 לא נראה לנו כי יש ללמוד מתקופת ההתליה במקרהו של דר' דוד שמיר כנטען על ידי
ב"כ הקובל. שמיר היה חיל, קצין, רס"ן במילואים שנחשף לחומר מסווג ויצר קשר עם
גורמים איראנים כדי לעניינם בחומרים המסווגים שבידיו , אף שבסופו של דבר נמנע
מלהתקדם בנושא מעשיו והוא נדון בינואר 2018 בהליך הפלילי לחמש שנות מאסר,
ורישיונו הותלה לשש שנים מיום שחרורו. כדברי השופט זיילר בצו שניתן בעניינו:
"ההנמקה שנתן הנקבל למעשיו הגבירה והאדירה את השפל המוסרי אליו נפל. לפי הבנתו,
המדינה עומדת להתמוטט, והוא ביקש למלט את משפחתו וא ו ת ו עצמו ממה שנחזה בעיניו
כספינה טובעת. הוא ביקש לממש זאת בכספים שקיווה לקבל עבור מסירת המידע לאויבי
המדינה". הנקבל לא היה חיל , לא ביקש למכור חומר מסווג שהגיע אליו אגב שירותו בצבא.
מעשיו היו חמורים, אך בנסיבות אחרות כמו שתואר לעיל, והנזק שגרם או שהיה צפוי
בסיוע לארגון טרור , נראה לנו פחות ממכירת חומר צבאי מסווג למדינה אוייב כמו איראן.
7 4. וכאן המקום להתייחס לזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירות נשוא הקובלנה, ועד
להגשת הקובלנה.
אכן, לא סברנו שמדובר בשיהוי קיצוני המצדיק זיכוי (או ביטול קובלנה ש אינו בסמכות
וועדה זו ), ראו סעיף 3.1 לעיל , אך לא נוכל להתעלם מכך ש מדובר ב אירועים מ שנת 2014
עד חודש אפריל 2015 , הרשעה ( כולל הכרעת דין משלימה) מש נת 2015 ו סיום ריצוי עונש
המאסר (שהחל ביום 10.5.2016 ) בחודש מאי 2017 . ה קובלנה הוגשה ביום
. 13.10.2 0 21
כשמול עי נינו לוח זמנים זה , מן הראוי לתת משקל לחלוף הזמן באמצעות הקלה של אמצעי
המשמעת שיומלץ על ידי הועדה.
5 . לאור כל האמור לעיל, לאור חומרת העבירות מחד גיסא , ועם כל ההבנה לדף החדש
שפתח הנקבל בחייו ו התקווה שידבק בו בהמשך חייו מאידך גיסא, לא ניתן להסתפק
באמצעי משמעת הפחות מהתליית רשיונו של הנקבל .
לדעתנו, בהתחשב בנסיבות שתוארו תקופת ההתליה המתאימה היא של עשרה חודשים.
כיוון שהנקבל , כפי שהסביר בעצמו בסוף הדיון, לא עבד כרופא שיניים קודם לביצוע
8

העבירות ואף טרם מעצר ו , אלא עשה סטאז' ללא תשלום ואחר כך לא מצא עבודה (ועקב
כך היה בקשיים כלכליים) , הרי שלא נמנע ממנו לעבוד במקצועו עקב המעצר . ולפיכך,
ובניגוד למקרים אחרים של רופאי שיניים (או רופאים) שבהם נלקחה בחשבון והופחתה
תקופה בה לא עבד ו בעת המעצר (בעיקר מעצר שלא בא בעקבותיו ריצוי בפועל של מאסר
כמ ו במקרהו של דר' סלימאן אגבריה , בהבדל מן הנקבל) , בנסיבותיו של הנקבל שלא עבד
כרופא שיניים ערב מעצרו ולא נמנעה ממנו עבודה כרופא שיניים עקב כך, איננו רואים
מקום להעתר לבקשת ו להפחית את תקופת המעצר מתקופת ההתליה המומלצת (תקופה
ש קוזזה מתקופת מאסרו, ש מיד אחריה כנראה חזר , או למעשה החל לעבוד במקצועו
כרופא שיניים כאמור בפסק דינו בעניין זה של בית המשפ ט העליון).
6 . לאור כל האמור לעיל אנו ממליצים לכב' השר לקבוע, כי הנקבל, דר' מאלכ ח ' טיב, עבר
עבר עבירות משמעת בכך שהורשע בעבירות פליליות שלא על פי הפקודה כאמור בסעיף
45 ( 5 ) לפקודת רופאי השיניים והתנהג התנהגות שאינה הולמת מורשה לריפוי שיניים
כאמור בסעיף 45 ( 1 ) לפקודת רופאי השיניים, וממליצים להטיל עליו אמצעי משמעת של
התליית רישיונו ל עשרה חודשים.
__________________ ________________ ________________
עירית אלטשולר, עו"ד ד" ר דן דקל ד"ר אבי פישמן
נציגת יו"ר נציג הסתדרות
היוע צת המשפטי לממשלה נציג המנהל הכללי רופאי השיניים בישראל
דר מאלכ חטיב בדמ 21, 10, 2 דין וחשבו ן
9