Disciplinary decision dated 20 Dec 2017
- Disciplinary measure
- License suspension
Decision summary (as published on the Ministry of Health website)
English translation pending. The Hebrew text is shown.
מעשים מגונים בין מטפל למטופל
Translation for convenience only. The Hebrew text, as published on the Ministry of Health website, is the binding version.
Decision documents
All documents as published on the Ministry of Health website, kept here in full. The documents are in Hebrew.
Committee decision Open in a new window · Source on gov.il
Open the document in a separate window · Download the file · Copy stored on this site
Appeal ruling Open in a new window · Source on gov.il
Open the document in a separate window · Download the file · Copy stored on this site
Full text of the decision (extracted from the document, Hebrew)
Text extracted automatically from the document for search and accessibility. The binding text is the document itself.
=== החלטת הוועדה ===
ועדת משמעת לפי סעיף 35 לחוק הפסיכולוגים התשל"ז, 1977
20.12.17
בענין שבין: -
הקובל : מר יונתן ברג, עו"ד
משרד התובעת הראשית, משרד הבריאות
נגד
הנקבל: ד"ר
פסיכולוג קליני
ע"י ב"כ עו"ד א. אקסלרוד ו/או עו"ד י. לביא
החלט ה
בכתב הקובלנה המתוקן בשנית שהוגש כנגד הנקב ל, הפסיכולוג ד"ר ביום 2 בפברואר
2015 יוחסה לנקבל עבירה של התנהגות בדרך שאינה הולמת פסיכולוג כאמור בסעי ף 33 ( 1 )
לחוק הפסיכולוגים התשל"ז, 1977 , בהתאם לעובדות המפורטות להלן: -
1 . הנקבל הינו פסיכולוג קליני הרשום בפנקס הפסיכולוגים ומוסמך לתת טיפול נפשי.
2 . המתלוננת ב' ילידת 1980 , הועסקה במרפאה
3 . בתקופה הרלוונטית לכתב הקובלנה עבד הנקבל כפסיכולוג קליני במרפאה, וקיבל
מטופלים הן במרפאה והן בביתו באשדוד.
4 . בינואר 2005 הפנה ד"ר את המתלוננת לקבלת טיפול פסיכולוגי על ידי הנקבל , והם אף
סיכמו על תעריף מוזל לשעת טיפול .
5 . מחודש ינואר 2005 או בסמוך לכך ה חלה המתלוננת בטיפול פסיכולוגי על ידי הנקבל.
6 . במסגרת הטיפול, פגש הנקבל את המתלוננת מידי שבוע, למשך שנה, עד לחודש דצמבר
. 2005
7 . מספר חודשים לאחר תחילת הטיפול, בסופו של מפגש טיפולי ממנו יצאה המתלוננת
נסערת ובוכייה, חזרה המתלוננת למרפאה, והנקבל נכח שם כשהוא עי רום בפלג גופו
העליון. משראה הנקבל את המתלוננת, פרש את ידיו לקראתה וחיבק אותה. בסמוך
לאחר מכן התקשר הנקבל אל המתלוננת וביקש את סליחתה ואמר לה שהחיבוק היה
חיבוק מיני ולא אבהי.
8 . במהלך המפגשים הטיפוליים, ושעה שהמתלוננת שיתפה את הנקבל בנושאיה
האינטימיים הגיב הנ קבל בשאלות שאינן מן העניין והיו בעלות קונוטציות מיניות כגון
גודל איבר המין של בן זוגה וכו'.
9 . בחודש נובמבר 2005 או בסמוך לכך, באחד המפגשים הטיפוליים, סיפר הנקבל למתלוננת
כי נפרד מחברתו וחשף בפניה כי נמשך אליה מאוד וחושב עליה לעיתים, תוך שהוא מודע
ומדגיש ב פניה כי חל עליו איסור לפעול בהתאם לרגשות אלה.
1
10 . סמוך לאחר מכן, ולאחר שהמתלוננת התייעצה עם מעסיקה ד"ר החליטה לסיים את
הקשר הטיפולי עם הנקבל, הודיעה לו על כך ותרצה זאת בשיקולים כלכליים.
11 . באותו שבוע נודע למתלוננת כי אמה חולה במחלה ממארת, ובמצוקתה הודיעה לנאשם כי
תמשיך בטיפול.
12 . סמוך לאחר מכן, הציע הנקבל למתלוננת להיפגש במסע ד ה ברחוב הארבעה בתל אביב,
שם התוודה בפניה בשנית על אהבתו ומשיכתו אליה, תוך שהוא מדגיש את המלכוד בו
הוא נתון.
13 . סמוך לכך, עלו הנקבל והמתלוננת למרפאתו של הנקבל, שם הצמיד אותה לקיר, נישק
א ת שפתיה, תוך שהיא מנשקת אותו חזרה, הכניס את ידו לחזייתה, הסיט את חזייתה,
נישק את שדיה, הפשיל את מכנסיה ואחז בכוח בישבנה.
14 . לאחר תלונתה של המתלוננת במשטרת ישראל, הוגש ביום 6.9.12 כתב אישום מתוקן
בפני בית משפט השלום בתל אביב בתיק פלילי 10, 08, 9314 .
15 . ביום 12.12 . 19 התקבל הסדר טיעון (כחלק מכתב האישום המתוקן) בו הודה הנקבל בפני
בית משפט השלום בתל אביב בעבירה של מעשים מגונים בין מטפל נפשי ומטופל, עבירה
לפי סעיף 348 (ד 1 ) לחוק העונשין התשל"ז 1977 .
16 . עקב הסדר הטיעון שנחתם, הוטלו על הנקבל, ביצוע עבודות של"צ בהיקף של 0 16 שעות
ופיצוי למתלוננת בסכום של 30,000 ₪ .
17 . בהודעתו במשטרה הודה הנקבל בקיום יחסים אינטימיים עם המתלוננת מספר פעמים
במרפאתו, בבית המתלוננת ובמרפאתו.
עד כאן לשון הקובלנה.
בהחלטת ביניים שניתנה ביום 11.7.17 , דחתה הועדה את טענותיו המקדמיות של ב"כ הנקבל,
ולאח ר ששקלה את הראי ות שהובאו בפניה קבעה כי הוכחו עובדות כתב הקובלנה וכי הנקבל
טיפל במתלוננת טיפול נפשי, תוך הפרת כל כלל אפשרי בטיפול, לרבות קיום מערכת יחסים
אינטימית ומינית עם המתלוננת שהיתה מט ו פלת שלו אותה עת, ובכך עבר עבירה של התנהגות
שאינה הולמת פסיכולוג, עבירה על סעיף 33 ( 1 ) לחוק הפסיכולוגים התשל"ז, 1977 .
להלן יובאו בתמצית עיקרי ההחלטה: -
18 . הנקבל, בעדותו בפני הועדה, עמד בתוקף על כך שלא התקיימו יחסי טיפול בינו לבין
המתלוננת. לדבריו, המתלוננת הופנתה אליו לבירור על ידי ד"ר , בעקבות קשר אינטימי
שקיימה עם מטופל בניגוד לכללי העסקתה כסרוגייט. הנקבל אף ניסה בעדותו לצמצם
ככל שניתן את מספר השי חות שהתקיימו בינו לבין המתלוננת ו לגמד את תוכנן לעניינים
פעוטים ושגרתיים.
19 . הנקבל בעדותו בפנינו נאחז בסממנים חיצוניים כדי לבדל את שיחותיו מטיפול פסיכולוגי
מקובל, לא היו שע ות קבועות, לא היו מקום מפגש קבוע, לא היה תשלום עבור השיחות,
פרקי הזמן של השיחות השתנו ממפגש למפגש, בין עשרים דקות לשעה ומחצה. היו
שיחות בבית קפה. נושאי השיחה היו אקראיים, הדדיים, סתמיים וכללו כל תחום
אפשרי לרבות נושאים אינטימיים. לא היה בירור של ממש בסי בה בעטיה הופנתה אליו
המתלוננת, כיוון שלדבריו, לא היה בכך כל צורך. המתלוננת חזרה לעבודה והפכה
לסרוגייט המועדפת של הקליניקה בתפקוד מלא וללא כל קושי.
כך, בעמ' 14 לשאלות חברי הועדה: -
"ש. כמה שיחות כאלה היו של הבירור מה גרם לה ליצור קשר עם מטופל?
ת. ממש מעט מא וד 1 , 2 , 3 ,
ש. אמרת קודם 10
ת. המשכנו לפני שהתחיל הקשר האישי, הקשר הזוגי בינינו.
2
ש. 10 פגישות שבהן אתה מברר איתה מה גרם לה...
ת. לא מברר. את הבירור היה צריך לעשות בפגישה אחת. אבל השיחות בינינו המשיכו
בשיחות בגובה העיניים.
ש. מה זה בגובה העיניים?
ת. גובה ה עיניים זה שיחות הדדיות בהן היא שואלת אותי מה שלומך, איך עבר עליך
השבוע, ואני משתף אותה במה עבר עליה.... בשיחה בגובה העיניים אין מקומות
קבועים. בשיחה בגובה העיניים השיחות הן הדדיות. אני משתף אותה היא משתפת
אותי. זה לא עכשיו אני רק מקשיב, או אני עכשיו רק משק ף או מחזיר או נותן חומר
לעבוד. זה היה טבע השיחות.
20 . אלא שדבריו אלה של הנקבל אינם עולים בקנה אחד עם דברים שאמר בחקירתו
במשטרה ת/ 4 שורה 31 ואילך: -
"ת. לאחר בערך כחודש היא חזרה לקליניקה והתנצלה על הרומן שהיא נ יהלה מחוץ
לכללי העבודה ואז ד"ר שאל אם אני אהיה מוכן לטפל בה עניתי לו שכן וקיימתי שיחה
עם ב' באופן נפרד וקבענו ששיחות שאנחנו נקיים יהיו בגובה העיניים. ..
ש. ב' ראתה בך פסיכולוג שלה?
ת. הייתי פסיכולוג אבל אני חושב שהייתי קודם כל אדם ומה שהיא עוד ראתה אני לא
יודע, אבל היה לי חשוב להגדיר איתה שזה לא יחסי מטופל מטפל".
ובשורה 80 ואילך : -
ש. איך אתה עדיין מסביר את העובדה לדברי ד"ר אתה היית המטפל הנפשי של ב'?
ת. ככה, אז אני טוען שכן, הוא שאל אותי אם אני אוכל לטפל בה אבל מעולם לא טיפלת י
בה, קיימתי איתה שיחות, כן.
ש. בחקירתו של ד"ר הוא טוען שגם א תה וגם ב' סיפרתם לו שהיית הפסיכולוג של ב'
וטיפלת בה בתדירות של פעם בשבוע. כמו כן כשהוא היה שואל את שניכם מה נשמע
עם הטיפול אמרת לו שהכל בסדר. מה יש לך לומר על כך?
ת. אמרתי שהכל בסדר עם ב' ובאמת היא חזרה לעבוד ...
ובשורה 87 : -
ש. בתור מטפל כמה פגישות היו לכ ם עד ששכבתם?
ת. סביב 10 מפגשים
ש. במהלכם אמרת לב' שאתה נמשך אליה?
ת. כן, זה משהו שעלה וגם ב' אמרה שהיא נמשכת אלי זה עלה במהלך המפגשים".
(ההדגשות שלי ז.ג.)
21 . הנקבל, בחקירה נגדית לעו"ד ברג, ניסה להמעיט , לגמד ולמוסס את תוכן השיחות שניהל
עם המתלוננת ( עמ' 41 שור ה 24 ואילך): -
" ש. במשטרה אמרת טיפול. דיברת על, דיברתם ביניכם איך היא חווה את כל התהליך
של להיות סרוגייט?
ת. אני חושב שזה בכלל לא משהו שעלה. אני חושב שאלה היו שיחות חבריות שבה היא
משתפת אותי במה שקורה איתה, אני משתף אותה במה שקורה איתי. אני לא חושב
שהנושא של העבודה שלה עלה שם כהוא זה. כלומר זה נראה שהיא עושה את העבודה
שלה, עושה אותה מצוין וחיה עם זה בשלום גדול מאוד.
22 . בחקירתו במשטרה היה הנקבל פחות נחרץ לגבי תכני השיחות (ת/ 4 שורה 114 ואילך): -
ת. לא , אנחנו דיברנו בגובה העיניים ויכול להיות שכפסיכולוג היו בינינו שיחות , אבל
הבהרתי לה כל הזמן באופן חד משמעי שאנחנו מדברים בגובה העיניים ולא כמטפל
מטופל. (ההדגשה שלי ז.ג.)
ש. היא סיפרה לך על המחלה של אמא שלה?
ת. כן.
וב, ת/ 5 שורה 198 : -
"ת. נכון, כחבר לימדתי אותה איך להתמודד עם חרדות ואיך לנשום נכון.
ש. היא אמרה לך שיש לה התקפי חרדה?
ת. כן
ש. ואיזה עוד בעיות?
ת. לא זוכר.
23 . מש נשאל על שיחות בנושא לשמו הופנתה לבירור: (עמ' 53 שורה 5 ) :
3
ת. מה שאני חושב שזה איפה שהוא שם התמוסס...
24 . הנקבל אף החתים את המתלוננת על פתק לפיו אין ביניהם יחסי מטפל מטופלת. לד בריו
הפתק נועד למקרה שד"ר יגלה שיש ביניהם רומן ויגיש תלונה על יחסי מין בין מטפל
למטופל. לא ברור לנו אם בפנינו ביקש הנקבל להצביע על הפתק כראיה נוספת לכך שלא
התקיימו יחסי טיפול, או שבמבוכתו לנוכח ההצהרה החריגה, שהוא יזם , ניסח ושכנע
את המתלוננת לחתום על יה, ניסה לגמד גם פעולה זו כאקט של "הגנה עצמית" בסכסוך
המתמשך עם , ולא חלילה מפני המתלוננת. ל"פתק" זה, כמו גם למנטרה הקבועה בפי
הנקבל "היה לי חשוב להגדיר איתה שאין יחסי מטפל מטופל אלא רק שיחות בגובה
העיניים" אין בעינינו כל חשיבות. את מעשיו של הנקבל יש לבחון על פי מהותם ולא על
פ י ההגדרות בהן בחר ל הגדיר את היחסים.
25 . בעניין זה הפנה עו"ד ברג להגדרות הרחבות של טיפול נפשי בחוק העונשין ובחוק
הפסיכולוגים (ר' לעיל סעיף 88 להחלטתנו). בנוסף לאלה, קיימות הגדרות בקוד האתיקה
המקצועית של הפסיכולוגים בישראל 2004 : -
ל קוח, מטופל, מטופל של מודרך, מודרך, נועץ וכל מי שמבקש או מבקשים בעבורו
התערבות פסיכולוגית.
התערבות פסיכולוגית, טיפול, אבחון, הערכה, שיקום, ייעוץ או הדרכה מקצועיים
בתחום העיסוק בפסיכולוגיה. (הגדרות דומות קיימות גם בקוד האתיקה משנת 2017 .)
עיננו הרואות, ה הגד רה רחבה והגנת כללי האתיקה חלה גם על לקוח שמבקשים בעבורו
התערבות פסיכולוגית.
בענייננו, בעמ' 5 ו, 6 לעדותו בפני הועדה, מתאר הנקבל את הרקע לבקשת ד"ר לטפל
במתלוננת. לדבריו היתה התנהגות חריגה מאוד של המתלוננת, חוסר עקביות, תגובה
קשה של ד"ר לאירועים "א בל סביב הדבר הזה הוא רצה שאני אעשה איתה בירור או
איזושהי הבנה למה זה קרה ואיך אפשר למנוע את זה שהיא בעתיד תברח שוב פעם עם
מטופל חדש."
אין לנו ספק שהמתלוננת, לאור התנהגותה החריגה נזקקה להתערבות פסיכולוגית,
במיוחד לאור העובדה שחזרה לעבוד באותה מסגרת. התערבות שנדרשה כדי לבנות
גבולות, להבין את המניעים להתנהגותה והסיכויים להישנותה. זו היתה מטרת ההפניה,
מטרה ראויה וחשובה כשלעצמה. בין אם טובת המתלוננת עמדה לנגד עיני ד"ר ובין אם
טובת עסקי המרפאה, אין ספק שתיאור הדברים, על פי הנקבל, חייב בי רור מעמיק.
הנקבל מעל בחובתו כלפי ד"ר בירן שהפנה את המתלוננת אליו, ש סמך על כך שהיא
מקבלת טיפול והמשיך להעסיק אותה כסרוגייט. הנקבל מעל בחובתו כלפי המתלוננת,
שאין לנו ספק שנזקקה לטיפול כאמור. בעדותו בפנינו הביע דעתו שההתערבות לא היתה
נחוצה, מבלי שלדבריו ערך כלל את הבירור או ש וחח עם המתלוננת על האירועים (עמ' 16
לעדות).
26 . לא ניתן להתעלם מהתכנים הטיפוליים בשיחות. על אף מאמציו של הנקבל להסוותם
כשיחות ח ולין או שיחות בגובה העיניים, ואף שניסה להכחישם בעדותו בפנינו. התרשמנו
כי חלק מנושאי השיחה היו טיפוליים ונגעו למצוקות אישיות של המת לוננת. העובדה כי
הנקבל ערב נושאי חולין, חיזור ומגע גופני לתוך השיחות הטיפוליות, אין בה כדי ליטול
מאופיין הטיפולי של השיחות.
27 . התרשמנו כי הנקבל הלך אחר תשוקותיו תוך התעלמות מוחלטת מרצונה, טובתה וצרכיה
של המתלוננת. בין אם המתלוננת היא זו שיזמה שיחות "בגובה העיניים" ובין אם היתה
זו יוזמה של הנקבל, האחריות להתוות גבולות ברורים ולשמור עליהם לטובת המתלוננת
מוטלת על הנקבל כאיש מקצוע מנוסה. תחת זאת, יצר הנקבל מערכת הגדרות וא פיונים
"מעין מקצועיים" השתמש בהם בצורה מבלבלת ומטעה כלפי המתלוננת שאינה בקיאה
בכללי הטיפול , ואף החתים אותה על הצהרה לפיה אין ביניהם יחסי טיפול.
28 . התרשמנו כי הנקבל, פסיכולוג ותיק ומנוסה, ידע היטב את האיסור שבהתנהגותו ונ הג
במרמה כלפי ד"ר כדי לשמר בידיו את היתרון שבקרבתו אל המתלוננת וקשריו
האינטימיים איתה. אם סבר הנקבל כי הטיפול מיותר, כי המת לוננת מתפקדת להפליא,
כי יש קשיים אתיים בטיפול בה לאור היכרותם, המעט שהיה בידו לעשות זה לפנות
ולהצביע בפניו על כך שהטיפול אינו נחוץ. לדבריו לא עשה כן כיוון שבירן התנה את
המשך העסקת המתלוננת כסרוגייט במרפאתו בקבלת טיפול. דבר שאינו מתיישב עם
דברים אחרים שאמר בדבר מעמדה הבלתי מעורער של המתלוננת כסרוגייט יחידה
במרפאה וכ"יקירתו" של ד"ר
4
29 . הנקבל אף לא שיתף את המדריך שלו , ד"ר עליו דיבר בפנינו בהערכה רבה, ביחסיו עם
המתלוננת . בתשובה לשאלה שנשאל בעימות ת/ 5 השיב (שורה 75 :), " את המדריך שלי
אני פוגש אח ת לשבועיים. שום מדריך לא יתן אוקי שמטפל ישכב עם מטופלת שלו " .
30 . התרשמנו כי מתוך מודעות ל איסור שבהתנהגותו, יצר הנקבל כאוס טיפולי כדי להגן על
עצמו . בין מפני המתלוננת בעתיד, לכשתבין את הסיטואציה אליה נקלעה, בין מפני ,
שהפקיד בידיו את שלומה ורווחתה של המתל וננת ובין מפני עצמו, כמטפל ותיק ומנוסה
המכיר בחשיבותם של גבולות בטיפול נפשי.
31 . ראשיתו של הכאוס הטיפולי שיצר הנקבל בקבלו על עצמו את משימת הטיפול במתלוננת,
על אף היכרות קודמת במקום העבודה, קשרי עבודה ומפגשים יום יומיים כלשונו : -
(בעמ' 41 שורה 10 :), "כשמישהו מ גיע אלי לטיפול הוא מגיע מראש לטיפול.
הקונסטלציה והסיטואציה שם אחרת לגמרי. היא ואני מכירים שנתיים, אנחנו
משתתפים בימי עיון, אנחנו נפגשים חדשות לבקרים בפינת הקפה, היא יוצאת מטיפול
בלבוש מינימליסטי. זה משהו אחר לחלוטין, יש בינינו איזושהי קירבה, יש בינינו
איזה ו דיבור." חובתו , כבר בשלב זה היתה לומר לד"ר שלא יוכל לטפל במתלוננת בשל
היכרותם ומגע יום יומי במקום העבודה שאינו עולה בקנה אחד עם עקרונות הטיפול
ואסור על פי קוד האתיקה תחת הכותרת יחסים מקבילים (סעיף 5.4 לקוד האתיקה
2004 ) הקובע "יחסים מקבילים מתקיימים כאשר פסיכולוג ממלא תפקיד מקצועי עם
לקוחו ובו בזמן הוא מקים קשר אחר ושונה עם אותו לקוח..."
32 . אלא שהנקבל בחר שלא לעשות כן, במקום לעשות את הדבר הנכון והראוי יצר מראית עין
של טיפול כלפי ד"ר , ואף דיווח לו על התקדמות השיחות (הטיפוליות). כלפי המתלוננת
יצר הנ קבל טשטוש גבולות עד כדי בלבול מוחלט של הבנתה את הסיטואציה בה היא
נמצאת. מחד, היא יודעת שנשלחה לטיפול לפסיכולוג קליני בכיר במרפאה. מאידך, יש
שיחות ספק ידידותיות, הדדיות , ספק עם תוכן טיפולי (חרדות, מחלת אמה, בירור לגבי
נסיבות בריחתה עם מטופל) ולתוך כל אלה נוסף במהרה גם חיזור, אמירות על משיכה
מינית ומגע מיני מלא. ואם לא די בכך, אף החתים אותה הנקבל על הצהרה שאין ביניהם
יחסי טיפול.
33 . הנקבל הצביע בפנינו על שורה של סממנים חיצוניים שמאפיינים טיפול ולא התקיימו
בשיחות עם המתלוננת, העדר ה י כרות אישית קודמת עם המטופ ל, פרקי זמן קבועים,
תיאום מראש, חדר טיפולים, הקשבה והכלה של המטפל , קבלת מידע מצד המטופל ולא
שיחה הדדית של חילופי חוויות ורשמים. אין ספק שהנקבל, כפסיכולוג ותיק, היה מודע
לסממנים אלה. השאלה הנשאלת היא האם סממנים אלה, או העדרם, היו נהירים
למתלוננת? אנו סבורים שלא!
34 . נאמר כבר עתה, לא ניתן לתת אמון בעדות הנקבל בפנינו. הנקבל עשה כל שביכולתו כדי
להמעיט בקשר הטיפולי שלו עם המתלוננת והעצים את תיאור הקשר האישי, הגופני
שנוצר עד כדי אהבה והתאהבות . עדותו בפנינו היתה רצופה התחמקויות מדברים שאמר
בחקירתו במשטרה, הכחשה של דברים שאמר, תשובות סותרות לשאלות שנשאל במהלך
החקירה ואשר מקצתן צוטטו בהחלטתנו. יכולנו לקבוע כבר בשלב זה, כי הנקבל, במהלך
הטיפול במתלוננת, עצם את עיניו נוכח מחויבותו כלפיה ו יצר רשת קורים מסובכת
סביב ה , כדי ל שכנעה שמדובר בחברות, ברומן ולא בטיפול . במקום לסייע לה במצוקתה,
הוסיף עליה. כך בתשובה לשאלה שנשאל, עמ' 50, 49 לעדותו : -
" ד"ר וייל: אני רוצה לשאול, אם אני מבין נכון על פי גרסתך היית צריך לעשות
איזוש הי עבודת בירור עם ב' בגלל שהיא ברחה עם מטופל. זאת אומרת, משהו של
איזשהו בלבול פנימי אצל הגברת הזאת בין התפקיד המקצועי שלה כסרוגייט לבין
החיים האישיים שלה. נכון? מה דעתך על זה, נגיד עפ"י גרסתך, לא היה טיפול, שאותו
פסיכולוג קולגה, באותו מקום עבודה, שצריך לעשות את עבודת הבירור הזאת, עושה
אותו דבר. עושה רומן עם הגברת הזאת המבולבלת והוא מבלבל אותה והולך איתה. מה
דעתך כ פסיכולוג קליני על הדבר הזה?
ת. אני חושב שבמקרה כמו שאתה מתאר י ש גם אובדן גבולות, אובדן הפרדה."
5
35 . הודאת הנקבל בבית המשפט
הנקבל העיד בפנינו כי שוכנע לחתום על הסדר הטיעון "בעיניים עצומות " לאור
הסדר טיעון מפתה שהוצע לו. לדבריו לא בדק ולא התעמ ק בעובדות כתב האישום ולא
היה ער להשלכות הודאתו. ב"כ הנקבל ניסה לשכנענו כי הודאות שווא של נאשמים כאשר
מוצע להם הסדר טיעון מקל, אינן נדירות , ואף הפנה למאמרו של פרופ' אורן גזל אייל
"הסדרי טיעון ובעיית החף " לתמיכה בטענתו.
36 . טענת הנאשם לפיה חתם על הסדר הטיעון בע יניים עצומות, אינה עולה בקנה אחד עם
התרשמותנו מאישיותו כפי שעולה מהראיו ת שבפנינו ובמהלך עדותו. הנקבל ע מד על קוצו
של יוד בכל הנוגע להגדרת יחסיו עם הנקבלת, ת יקן וה תווכח עם הקובל על ניסוח השאלה
והמינוח הראוי, לעיתים עד כדי סתירת דברים שאמר קודם לכן. גם בחקירת ו במשטרה
ובעימות עם המתלוננת, הקפיד על כל הגדרה, תיקן , הוסיף והדגיש.
37 . הודאתו משתל בת גם בחומר הראיות שהונח בפנינו. אף שמדובר רק בחלק מתיק
החקירה, עיון בהודעתו במשטרה ובעימות עם המתלוננת מעלה תכנים טיפוליים: -
שיחות, טיפול, פסיכולוג, חרדות, מצוקה, אלה קיימי ם בשפע, ורק בפנינו ניסה להתכחש
לדברים או "לדייק" אותם.
38 . זאת ועוד, הנקבל הודה בכתב האישום המתוקן לאחר שניתן פסק דין בבית המשפט
המחוזי שביטל את החלטת כב' השופטת רייך שפירא. בפסק דינו הרחיב בית המשפט
המחוזי את היריעה וניתח את הראיות כנגד הנקבל. לטעמנו, החלט ת בית המשפט
המחוזי, ביחד עם הראיות מתיק החקירה (עדות נגדו, עדות המתלוננת) היו בין הגורמים
להודאתו כהחלטה מושכלת . כמובן שאין לבטל גם את משקלו של העונש המקל שהוצע
בהסדר כגורם בהחלטה. אולם איננו מקבלים את טענת הנקבל לפיה "מחל" על חפותו
והודה בעבירה חמורה של ביצוע מעשים מגונים על ידי מטפל במטופלת ב"עיניים
עצומות" .
39 . אשר על כן אנו דוחים את טענות הנקבל כי הודה הודאת שווא בבית המשפט בשל הסדר
טיעון מקל שהוצע לו. לטעמנו הנקבל הודה בשלב בו היה מודע היטב לחומר הראיות
נגדו, לאחר שני הליכים שהתנהלו בשתי ערכאות באופן שיכול היה לשקול ולהעריך את
סיכויי הרשעתו.
40 . בת/ 3 בדברי התובע לעונש, הוא מציין כנסיבה מקלה גם את התנצלותו של הנקבל בפני
המתלוננת שהתקיימה מחוץ לכותלי בית המשפט ולאחר הדיון . התנצלות זו עולה בקנה
אחד עם דברי הנקבל לבית המשפט : "אני מצטער על מה שהיה, וזו נקודת שפל אישית
ומקצועי ואני מתבייש בזה ולא אעמוד יותר בתור נאשם.
41 . אשר על כן אנו קובעים כי הודאת הנקבל בבית המשפט ה ינה הודאת חוץ של נאשם.
הנקבל לא הצליח לשכנענו כי היתה זו הודאת שווא ואנו נותנים להודאתו ב כתב האישום
המתוקן את מלוא המשקל הראייתי.
42 . התוצאה היא שעובדות כתב הקובלנה, שהן בעיקרן זהות לעובדות כתב האישום המתוקן,
הוכחו בפנינו. כפי שקבענו קודם לכן, הנקבל טיפל במתל וננת טיפול נפשי, תוך הפרת כל
כלל אפשרי בטיפול, לרבות קיום מערכת יחסים אינטימית ומינית עם ה מתלוננת שהיתה
מטופלת שלו באותה עת, ובכך עבר עבירה של התנהגות שאינה הולמת פסיכולוג, עבירה
על סעיף 33 ( 1 ) לחוק הפסיכולוגים התשל"ז, 1977 .
עד כאן תמצית החלטת הביניים .
בת אריך 25.9.17 נשמעו טיעוני הצדדים באשר לאמצעי המשמעת שיש לנקוט כלפי הנקבל, לאור
העבירות המיוחסות לו בכתב הקובלנה. פרוטוקול הדיון התקבל ביום 23.10.17 ומכאן החלטתנו.
6
טיעוני הצדדים לאמצעי המשמעת
טיעוני הקובל
43 . הקובל, עו"ד ברג הפנה למבוא לקוד האתיקה ה מקצועית ולמטרתו כמופיע במבוא לקוד
האתיקה ( 2004 ) (הוא הקוד הנוהג בתקופת ביצוע העבירות): קביעת מערכת עקרונות
מנחים המשקפים את ערכי המקצוע ומגדירים את אחריותם של הפסיכולוגים בהתנהגות
מקצועית ראויה ולעקרונות המנחים : קידום טובתם ורווחתם הנפשית של הלקוחות,
מ קצועיות, יושרה ואחריות חברתית הכוללת שמירה על כבוד המקצוע. לדבריו, כל עקרון
שמנוי במבוא הופר ונרמס על ידי הנקבל במעשיו .
44 . הקובל הפנה להחלטת הביניים של הועדה מיום 11.7.17 , שתמציתה הובאה לעיל ובעיקר
לקביעות הועדה לפיהן השיחות שהתקיימו בין הנקבל למתלוננת היו שיחות טיפוליות על
אף נסיונות של הנקבל להסוותן כ"שיחות בגובה העיניים".
45 . עוד הפנה הקובל לקביעת הועדה לפיה המתלוננת נזקקה לטיפול נפשי לאור התנהגותה
החריגה וחזרתה לעבוד באותה מסגרת שהשפיעה וגרמה להתנהגות החריגה. חרף זאת,
ועל אף שזו היתה מטרת ההפנייה לטיפולו, כלל לא טרח לברר עמה את הסיבות והרקע
להתנהגותה, ובכך מעל בחובתו כלפי המטופלת .
46 . הקובל הפנה לקביעת הועדה לפיה הלך הנקבל אחר תשוקותיו, תוך התעלמות מחובתו
המקצועית להתוות גבולות ברורים ולשמור עליהם לטובת המטופלת.
47 . הקובל הפנה לקביעת הועדה לפיה חובתו של הנקבל ה יתה להפסיק את הטיפול במקום
ש סבר כי אינו נחוץ או כי התפתחו רגשות אינטימיים בינו לבין המטופלת.
48 . הקובל הפנה לשיקולים הרלוונטיים בדין המשמעתי כפי שנקבעו בע"א 50/91 ד"ר אדגר
סבין נ' שר הבריאות , פ"ד מז( 1 ) עמ' 27 בפסקה 8 לפסק הדין : "יש לנקוט בעניין זה
אמת מיד ה גמישה, אשר תאפשר להביא בחשבון, בכל מקרה ומקרה גם את חומרת
הסכנה הנשקפת לציבור מהישנות מעשיו של הרופא, אך גם ערכים, צרכים ואינטרסים
לגיטימיים אחרים עליהם באה העשיה המשמעתית, מקצועית להגן. בין אלו ניתן
למנות את האינטרס בהרתעה כללית... את הצורך בשמירה על כב וד המקצוע... ואת
אמון הציבור במקצוע... ראוי איפוא, כי בתהליך עיצובה של התגובה העונשית
והמשמעתית ינתן ביטוי הולם למצב דברים זה ויועבר מסר ברור בכל האמור לכללי
האסור והמותר במסגרת פעילותו המקצ ועית של רופא, ולעיתם גם מחוץ לה. "
49 . הקובל אף הפנה לפסק הדין בע"א 979/04 10 ד"ר ליביו לאור נ' שר הבריאות בו נקבע
"בהליכים ממין זה השיקול המרכזי שעל הגורם המחליט לשוות לנגד עיניו הוא
אינטרס הציבור, ואילו השיקולים הספציפיים הנוגעים לעבריין המשמעת העומד בפניו
הם עניין משני שיש לשקלו, אם בכלל. .. "
50 . לטענת הקובל במעשיו של הנקבל ק יימות מספר נסיבות מחמירות מצטברות שיש בהן
כדי להצדיק את מיצוי סמכויות הועדה בהטלת אמצעי המשמעת בעניינו: ניצול מעמדו
כמטפל, ניצול התלות של המטופלת ומצוקתה, כאשר לאור מצבה וסיבת הפנייתה,
נדרשה ממנו אחריות רבה יותר בהצבת גבולות ברורים. לדברי הקובל התמשכות
המ עשים והקשר האינטימי לאורך מספר חודשים מעידים על כך שלא היתה כאן מעידה
חד פעמית או עבירה בהיסח הדעת, אלא דפוס פעולה שכלל מערכת של הסתרת עובדות,
יצירת בלבול אצל המטופלת כשהוא מודע היטב להתנהלותו הבעייתית.
51 . לשאלת הועדה האם נשקפת מהנקבל סכנה לציבור המטופלים והאם קיים חשש שיחזור
על המעשים וזאת לאור העובדה כי לנקבל אין עבר משמעתי ואף לא ידוע על תלונות
נוספות נגדו מאז הוגשה התלונה , השיב עו"ד ברג כי מצופה מפסיכולוג הנדרש לבחינה
ובקרה עצמית מחמירה כחלק ממהות עבודתו, ליטול אחריות לפחות על הנזק שנגרם
למטופלת. הנק בל לא היה מוכן לקחת אחריות על מעשיו, בפן המקצועי , ו משום כך לא
ברור כיצד ינהג בטיפול עם מטופלת גבולית נוספת.
7
52 . לטענת הקובל, לאור חומרת המעשים, אין מקום להקל בענישה המשמעתית הראויה,
למרות חלוף הזמן מאז ביצוע המעשים. בטיעונו הפנה ל על"ע עדי כרמין נ' פרקליט
המד ינה ואח' שם קבע בית המשפט העליון "עבירות משמעתיות מהותי ות, לגביהן חלו ף
העיתים אין בו כדי להפוך עורך דין שסרח או רופא שסרח להיות ראוי לשמש במקצוע
עריכת הדין או ה רפואה, גם אם הזמן שחלף מעת ביצוע עבירה משמעתית רב וארוך
הוא".
53 . לדבריו, חלוף הזמן אינו מיתר את ה הליך המשמעתי כשמדובר בעבירות חמורות. בפרק
הזמן שחלף עסק הנקבל ב עיסוקו כפסיכולוג, פרנסתו לא נפגעה והזמן פעל לטובתו.
54 . עו"ד ברג הפנה לענישה מחמירה בדין המשמעתי ככל שמדובר באנשי מקצוע שניצלו את
מעמדם וביצעו במטופלות מעשים מיניי ם, והפנה לענישה של 3 שנות התלית ר ישיון
בעניינו של הפסיכולוג מרדכי שרי (ע"א 2606/95 ), לענישה של 5 שנות התליית ר י שיון
בעניינו של הפסיכיאטר ד"ר שלום ליטמן, לענישה של 10 שנות התליית רישיון בעניינו
של ד"ר יואל שזר (מעשים מגונים ב, 4 מטופלות) ולענישה של 10 שנות התליית רישיון
בעניינו של ד"ר אלכס נדר ז'וקוב (מעשים מגונים ב, 7 מטופלות חיילות).
55 . עו"ד ברג עתר להטלת עונש של התליית רשיון לתקופה של 5 שנים שהיא התקופה
המירבית בחוק וכן לפירסום ההחלטה בעניינו של הנקבל, לרבות שמו. לדבריו, זכות
הציבור לדעת מי הוא הפסיכולוג אליו הוא פונה בבקשת סעד נפשי. יש לפי רסום ההחלטה
גם ערך הרתעתי, ומסר לציבור המטופלים שיש פיקוח על התנהלות מקצועית.
טיעוני ב"כ הנקבל
56 . בפתח דבריו עתר ב"כ הנקבל שלא לזקוף לחובתו של הנקבל את העובדה שלא הודה, לא
הביע צער או חרטה על המעשה וזאת לאור עמידתו העקבית של הנקבל על חפותו.
57 . הנקבל עמד בפ ני ארבעה הליכים שונים בעקבות הגשת תלונת המתלוננת, חקירה
במשטרה, הליך פלילי בבית משפט השלום, הליך אזרחי לתשלום פיצוי למתלוננת
וקובלנה משמעתית בעקבות תלונה שהוגשה על ידי המתלוננת. לכל אחד מההליכים היו
גלגולים והתפתחויות שמצביעים על כך ש"אין כאן שחור ולבן" דהיינו העובדות אינן
מובהקות ואין מצביעות בהכרח על ביצוע העבירה. כך, לאחר חקירת משטרה ממושכת,
נסגר תיק החקירה ונפתח מחדש בעקבות ערר שהגישה המתלוננת. לאחר הגשת כתב
האישום נגדו בהליך הפלילי, התקבלה טענת הגנה מן הצדק ו כתב האישום בוטל .
בערעור שהגישה המדינה ל בית המשפט המחוזי, הורה בית המשפט על ביטול ההחלטה
ו חידוש ההליךהפלילי . בסופו של דבר הודה הנקבל בכתב האישום במסגרת הסדר טיעון
ללא הרשעה , ו מש ס בר שכל ההליכים הסתיימו, הוגשו נגדו הקובלנה והתביעה האזרחית
שהסתיימה ב פשרה. הנקבל נמצא מספר פעמים בסיטואציה בה "ניצ ל" מחבל התליה
ומצא את עצמו כל פעם נדון מחדש.
58 . התהליכים המתוארים אירעו במשך 12 שנים, מאז שנת 2005 , גם אם הנקבל תרם
להמשכם, בדרך של עמידה על מיצוי זכויותיו והעלאת טענות משפטיות, לא ניתן
להתעלם מחלוף הזמן כנסיבה מקלה.
59 . על אף ש מלכתחילה כוונו תלונותיה של המת לוננת, במשטרה ובתביעה האזרחית כנגד
ד"ר , גם בתוכנית עובדה, שם העלתה המתלוננת לראשונה את תלונתה, התלונה כוונה
כלפי ד"ר בלבד , הנקבל נשאר, בסופו של יום, לבדו בכל ההליכים . התביעה האזרחית
כוונה בסופו של יום כנגד הנקבל בשל העובדה שד"ר ב לא היה מסוגל לשלם כל פיצוי.
60 . בהעדר מעשה פלילי מובהק, שגם רשויות אכיפת החוק לא היו תמימות דעים לגביו, לא
ניתן לקבוע, כבקשת הקובל, שאלה פעולות שמתנוסס מעליהן דגל שחור. להבדיל
מהמקרים המתוארים בתקדימים שהובאו על ידי הקובל, אין כאן התנהגות סדרתית
במספר מתלוננות. מערכת יח סיו עם המתלוננת, ש ראשית ה בקשר במקום עבודה, היא לא
ניצול אגב טיפול, היא היתה חברה במקום עבודה, היה קשר רומנטי עם חיזורים הדדיים
ומילות אהבה, התגוררו יחד וניהלו מערכת יחסים אינטימית וקרובה לאורך זמן.
8
61 . זהו המקרה שבו יש לקבל את טענות ההגנה מן הצדק, אם לא לגב י ביטול כתב הקובלנה
לפחות לגבי הקלה באמצעי המשמעת שינקטו נגדו, העובדה שבירן לא עמד לדין
והנקבל הוא לבדו נשא בכל הנטל, בכל השלבים בצירוף חלוף הזמן, 12 שנים מאז
האירועים בשנת 2005 .
62 . ככל שהנקבל שגה בהערכתו המקצועית את התנהגותו ולא השכיל לראות את הפסול
שב מעשיו , מדובר בטעות גבולית , בתוך מערכת יחסים רומנטית שנבעה מחוסר הבנה של
הנקבל את הבעייתיות שביחסים.
63 . ב"כ הנקבל ביקש להסתפק באמצעי משמעת של נזיפה או לחילופין התליית רשיון
מותלית. עינוי הדין שעבר הנקבל עד כה בצד הנסיבות לקולה שנמנו לעיל, מצדיקים
הקלה משמ עותית בעניינו.
64 . לעניין הפרסום, לאור העובדה שאין מדובר בעבריין סידרתי, שעברו המשמעתי נקי,
שמדובר באירוע חד פעמי, אין מקום לקביעה כי יש להזהיר את הציבור מפני הנקבל. אין
גם חשש שהנקבל יחזור על המעשים, היתה כאן מערכת לא שגרתית עם קשר רומנטי.
מבקש להמנע מפרס ום שם הנקבל, כדי לא להוסיף על התלאות שחווה מאז הגשת
התלונה.
65 . הנקבל בדבריו לועדה סיפר על הרקע המקצועי והאישי שלו: טייס בחיל האויר משנת
1974 , השתחרר בדרגת רס"ן, במשך 27 שנים שירת בחל האויר כאיש צוות אויר פעיל
במילואים, עד לשחרורו ב, 2004 . אב לבן שאף הוא ט ייס בכיר בחיל האויר, וסב לשלושה
נכדים. גרוש, וניהל מספר מערכות יחסים משמעותיות בעבר.
66 . לדברי הנקבל יש לו כיום קליניקה באשדוד, מספר מטופליו הצטמצם מ, 50 ל, 15 בלבד
כיום. מתמחה בטיפול בנושאי חרדה וקשיים בתפקוד מיני. לדבריו מאז האירועים אינו
מעסיק סרוגייט לטיפו לי שיקום מיני ומתרכז בשיחות בלבד. נוהג לנסוע לחו"ל
לתקופות ארוכות, בפרק זמן זה ממשיך את הקשר עם מטופליו בסקייפ, ללא חיוב
כספי.
67 . הנקבל תאר בפני הועדה את הרקע לתלונה, סכסוך כספי שהיה למתלוננת עם ד"ר , לגבי
שכרה. בתוכנית "עובדה" כוון כל התחקיר כלפי בלבד. אחרי הגשת כתב האישום
התפרסמו בעיתונות המקומית והארצית ידיעות על הגשת כתב האישום בציון שמו של
הנקבל.
68 . לדבריו נשא לבדו בפיצוי למתלוננת בפשרה שהושגה בהליך האזרחי, שפרטיו חסויים.
שמו של נמחק בשל חסרון כיס שלו. לדבריו התלונה לועדת המשמעת הוגשה כ אמצעי לחץ
להשגת פשרה בהליך האזרחי.
דיון והחלטה
69 . בסעיפים 42, 18 לעיל הבאנו את תמצית החלטת הועדה לפיה הנקבל עבר עבירה של
התנהגות שאינה הולמת. סעיפים אלה מפרטים בהרחבה את הפסול שדבק במעשיו של
הנקבל בהתנהלותו מול המתלוננת, שהיתה במצב שחייב בירור מעמיק לגבי מ צבה הנפשי
ויכולתה לתפקד כסרוגייט. הנקבל בחר שלא לקיים בירור כזה ותחת זו קיים שיחות
טיפוליות משולבות בשיחות חולין, רומנטיקה וחיזור, תוך יצירת בלבול וכאוס טיפולי
אצל המטופלת ומצג שווא כלפי מעסיקה שביקש עבורה את הטיפול הנפשי. בתוך כל אלה
פיתח מערכת יחסים אינט ימית עם המתלוננת, של מפגשים , מגורים ובילויים משותפים
שלא במסגרת העבודה או הטיפול.
70 . ב"כ הנקבל, והנקבל עצמו, הצביעו בפנינו כנימוק לקולת העונש, דווקא על מערכת
היחסים הרומנטית שנמשכה מספר חודשים, וכללה התכתבויות רומנטיות, געגועים
ובילויים משותפים. לצערנו, לא נוכל לקבל זאת כנימוק להקלה בעונש. ככל שקבענו כי
השיחות שקיים הנקבל עם המתלוננת היו שיחות טיפוליות בעלות תכנים טיפוליים
מובהקים לא היה מקום לקי ימן בצד אותה מערכת יחסים אינטימית ועל הנקבל היתה
9
מוטלת האחריות המקצועית להציב את הגבולות כלפי המתלוננת ו חובת גילו י כלפי
מעסיקה על מהות הטיפול הניתן למתלוננת.
71 . הנקבל הסתיר או הכחיש בפני המתלוננת את העובדה שמדובר בטיפול תוך יצירת מצג
של שיחות ידידותיות במטבח ון, שיחות בעלות תכנים טיפוליים מובהקים. במקביל,
הנקבל הסתיר ממעסיקה, שהפנה אליו את המתלוננת לטיפול, את העובדה שלכאורה
אין טיפול ויש מערכת יחסים רומנטית. בדרך זו יצר מערכת יחסים חשאית, מבלבלת
וסודית תוך בידודה של המתלוננת עד כי בלבול מוחלט. מהתנהלותו ותשובותיו בפני
הועדה התרשמנו שגם היום נאחז הנקבל בכאוס הטיפולי שיצר, באופן שללא ספק מקל
עליו להצדיק את התנהגותו בעי ני עצמו עד כדי הכחשה מוחלטת, כאז כן עתה.
72 . אם מצאנו מסוכנות במעשיו של הנקבל, הרי זה בחוסר יכולתו להבין את הפסול
שבמעשיו, את הבעייתיות שבמערכת היחסים עם המתלוננת, על אף שנמשכה חודשים
רבים.
73 . לא שוכנענו מטיעוני ב"כ הנקבל כי מדובר בהתנהגות "גבולית" בתחום האפו ר, שניתן
למקמה במדרג העבירות הפחות חמורות. לתמיכה בטענתו, הצביע ב"כ הנקבל על
החלטות סותרות ומשתנות של רשויות האכיפה בעניינו של הנקבל, ואף על התוצאה
המקלה בבית משפט השלום בתל אביב, לפיה בית המשפט לא ראה בחומרה את מעשיו
של הנקבל כיוון שהטיל עליו עונש של שירו ת לתועלת הציבור ללא הרשעה.
74 . לטעמנו, בבואנו לנקוט אמצעי משמעת כנגד הנקבל, יש לבחון את מעשיו בכלים האתיים
והמקצועיים העומדים לר שותנו, ואין ללמוד גזירה שווה מתוצאות ההליך הפלילי לגבי
חומרת המעשים. פרופ' אסא כשר, במאמרו אתיקה מקצועית, סוגיות אתיות במקצועות
הי יעוץ והטיפול הנפשי בעריכת גבי שפלר, יהודית אכמון וגבריאל וייל, הוצאת מאגנס
מהדורה שלישית תשס"ח (עמ' 30, 15 , בעמ' 23 ) מדגים את ההבדל בין המתחם הפלילי של
ההתנהגות המקצועית לבין האתיקה המקצועית : -
" נניח איפוא כי לפנינו קשת מסוימת של דרכי הפעולה האפשריות של א דם, במצב שבו
עליו לקבל החלטה מקצועית... על פני קשת כזאת של דרכי פעולה אפשריות מסתמנים
שני קווים, האחד במעלה הסולם של הקשת, אם גם לא ממש בקצהו העליון, והאחר
בתחתית הסולם של הקשת, אם גם לא ממש בקצהו התחתון. לקו העליון נקרא ה"רף".
בתמונה הזאת הוא מיצג את האתי קה, לקו התחתון נקרא ה"סף" בתמונה הנוכחית
הוא מייצג את המשפט. הקווים הללו, הרף והסף, מחלקים את הקשת כולה לשלושה
חלקים טבעיים. הקטע שמן הרף ומעלה, הקטע שבין הרף לבין הסף והקטע שמן הסף
ומטה... הרף מיצג את האתיקה המקצועית, את האידיאל המעשי של ההתנהגות
המקצועי ת. פעולה בגובה הרף או למעלה ממנו היא בגד ר התנהגות ראויה, זהו המתחם
הראוי של ההתנהגות המקצועית על פי האתיקה של המקצוע... הסף מיצג את המשפט,
ככל שהוא נוגע לעולם המקצוע, את התפיסה המחייבת של ההתנהגות החוקית, את סף
ההתנהגות המותרת ע ל פי הדין מנקודת המבט המשפטי ת. פ עולה בגובה הסף או למטה
ממנו היא בגדר התנ ה גות עבריינית, התנהגות בניגוד לתפיסה המחייבת של ההתנהגות
החוקית. הקטע שמן הסף ו מטה, בתוך קשת דרכי הפעולה האפשרי ות, הוא המתחם
הפלילי של ההתנהגות המקצועית, על פי המשפט של המדינה...
בתמונה המוצעת כאן, הרף הוא לעולם גבוה מן הסף ...
בין הרף לבין הסף נמצא המתחם הבינוני. פעולה במתחם זה היא בגדר התנהגות לא
ראויה מנקודת המבט האתית, שהרי היא מתחת לאותו רף ובאותה שעה היא בגדר
התנהגות מותרת, מנקודת המבט המשפטית, שהרי היא מעל אותו סף...
75 . התנהלותו של הנקבל חמורה בעינינו, בדר גת העבירות החמורות ביותר שניתן ליחס
לפסיכולוג במערכת יחסיו עם מטופל/ת ופרטנו על כך בהרחבה בהחלטתנו.
76 . אם בכל זאת החלטנו שלא למצות את הדין עם הנקבל, למרות חומרת מעשיו , הרי זה
משום חלוף הזמן. צודק הקובל בטיעונו שהפסול שבמעשים החמורים אינו "נמחק " עם
השנים כ לשו נו : "חלוף העיתים אין בו כדי להפוך פסיכולוג שסרח להיות ראוי לשמש
במקצוע..." .
10
77 . יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מהעובדה שמאז ביצוע העבירה חלפו כ, 12 שנים, חלקן
בשל מאבקים משפטיים בהם נקט הנקבל בעצמו , וחלקן בשל הגשת התלונה רק בשנת
2013 . במהלך שנים אלה, בכל פעם שסבר הנקבל שתלאותיו הסתיימו, הופתע הנקבל
מ הליך חדש או מהליך שחודש בשל אותם אירועים שבבסיס הקובלנה . אין בכך חלילה
משום קביעה שלא היה מקום לנקוט בהליכים אלה נגדו, וכך אף קבענו בהחלטת
הביניים. לטעמנו, בשלב זה של בחירת אמצעי המשמעת הראוי, הנקבל ראוי להתחש בות
ולהקלה בשל העובדה שבמשך 12 ה שנים האחרונות התנהלו חייו המקצועיים והאישיים
תחת עננה כבדה. יובהר, כי אלמלא חלוף הזמן, היינו מקבלים את עמדת הקובל
ומשיתים על הנקבל את העונש המירבי הקבוע בסעיף 43 (א)( 4 ) דהיינו 5 שנות התליית
רשיון.
78 . לאור חומרת המעשים אנו סבורי ם שיש לפרסם את החלטתנו בעניינו של הנקבל, הן
לצורך הרתעת הרבים וקביעת עקרונות המותר והאסור בטיפול נפשי והן בשל זכות
הציבור לקבל מידע על איש מקצוע אליו הוא פונה לקבלת טיפול נפשי.
79 . א שר על כן ולאחר ששקלנו את המעשים המיוחסים לנקבל ונסיבות ביצועם, לחומרה
ולקול ה, אנו קובעים כי רשיונו של הנקבל יותלה לתקופה של ארבע שנים שתחילתה
ביום 17.12.17 .
80 . אנו מורים על פרסום החלטה זו והחלטת הביניים, לרבות פרסום שם הנקבל, באתר
האינטרנט של משרד הבריאות ובכל מדיה מקצועית אחרת בהתאם לשיקול דעתו של
הקובל. אנו מורים על איסור פרסום שמה של המתלוננת או כל פרט מזהה אחר (שאינם
מופיעים בהחלטתנו זו ולא בהחלטת הביניים). ההחלטה תפורסם במועד שנקבע
לתחילת התליית רשיונו של הנקבל דהיינו 17.12.17 .
____________ ___________ ______________________ _________________
זמירה גולדנר, עו"ד ד"ר גבריאל וייל, ד"ר איילה בן פזי
יו"ר ועדה פסיכולוג קליני וחינוכי בכיר פסיכולוגית קלינית וחינוכית
חבר ועדה חברת ועדה
11