Disciplinary decision dated 5 Nov 2017
- Disciplinary measure
- License suspension
Decision summary (as published on the Ministry of Health website)
English translation pending. The Hebrew text is shown.
קשירת קשר לביצוע פשע ,זיוף, שימוש במסמך מזויף, מעשה פזיזות ורשלנות, גניבה בידי מורשה
Translation for convenience only. The Hebrew text, as published on the Ministry of Health website, is the binding version.
Decision documents
All documents as published on the Ministry of Health website, kept here in full. The documents are in Hebrew.
Committee decision Open in a new window · Source on gov.il
Open the document in a separate window · Download the file · Copy stored on this site
Disciplinary committee recommendation Open in a new window · Source on gov.il
Open the document in a separate window · Download the file · Copy stored on this site
Full text of the decision (extracted from the document, Hebrew)
Text extracted automatically from the document for search and accessibility. The binding text is the document itself.
=== החלטת הוועדה ===
ט"ז בחשון, התשע"ח
05 נובמבר 2017
סימוכין: 117407017
(במענה: ציין סימוכין)
אל: יחידת הדין המשמעתי
הנדון: חומר למנכ"ל בענין הקובלנה נגד האח אנואר פראירה שיבל
פ נייתכם מיום 29.10.17
מאשר המלצות ועדת הקובלנה בעניינו של האח אנואר פראירה שיבל.
בברכה ,
משה בר סימן טוב
המנהל הכללי Director General
משרד הבריאות Ministry of Health
ת.ד. 1176 ירושלים 91010 P.O.B 1176 Jerusalem 91010
mankal@moh.health.gov.il mankal@moh.health.gov.il
טל: 0000 508, 02 פקס: 5655966, 02 5655966, : 02 Fax 5080000, 02 : Tel
=== המלצת וועדת משמעת ===
ועדה לפי תקנה 25 לתקנות בריאות העם (העוסקים בסיעוד רפואי) תשמ"ט 1988
תאריך : 08/10/2017
לכבוד
מר משה בר סימן טוב
מנכ"ל משרד הבריאו ת
דין וחשבון לפי תקנה 25 לתקנות בריאות העם (העוסקים בסיעוד רפואי) תשמ"ט 1988
ולפי תקנות 16, 15 לתקנות בריאות העם (צוות סיעודי במרפאות) התשמ"א 1981
בעניין:
מר משה בר סימן טוב מנהל הכללי של משרד הבריאות
באמצעות בא ת, כוחו עוה"ד שרה שר לב
לשכת היועמ"ש, משרד התובע הראשי
משרד הבריאות, יר ושלים
הקובל
נ ג ד
ובעניין: האח אנואר פראירה שיבלי
ע"י ב"כ עוה"ד שמשון וייס ושחר בוקוולד
ה נקבל
1 . בתאריך 21.02.2016 הג יש הקובל כתב קובלנה (להלן: "הקובלנה") נגד ה נקבל , לאחר
שהורשע בעבירות שיש בהן כדי להראות שהוא חסר את האחריות הדרושה לעובד בסיעוד,
כאמור בסעיף 15 ( 4 ) לתקנות בריאות העם (צוות סיעודי במרפאות) התשמ"א 1981 , (להלן:
" התקנות " ) כמ ו כן התנהג הנקבל בדרך שאינה הולמת את מקצוע הסיעוד, כאמור בתקנה 15
( 1 ) לתקנות בריאות העם (צוות סיעודי במרפאות) 1981 .
2 . פרטי הקובלנה
א . ביום 18.12.2014 הורשע הנקבל בתיק ת"פ 13, 01, 22146 בבית משפט השלום בנצרת
בגין כתב אישום שהוגש נגדו באמצעות פרקליטו ת מחוז צפון.
ב . הנקבל הורשע על סמך הודאתו בעובדו ת כתב האישום המתוקן שהוגש נגדו. העבירות
בהן הורשע הנקבל היו:
2
1 . קשירת קשר לביצוע פשע .
2 . ז י וף .
3 . שימוש במסמך מזו יף .
4 . גניבה בידי מורשה .
5 . מעשה פזיזות ורשלנות.
ג . בעקבות ההרשעה נגזר דינו של הנקבל לעונש מאסר בפועל של ששה חודשים, קנס בסך
5,000 ₪ ומע"ת של 8 חודשים לתקופה של שלוש שנים שלא יעבור על אחת מן העבירות
בהן הורשע.
ד . הנקבל ערער על העונשים שנגזרו עליו בפני בית המשפט המחוזי בנצרת בתיק מס' ע"פ
16, 02, 50015 וביום 07.06.2017 ניתן פסק דין לפיו התקבל הערעור באופן שעונש המאסר
בפועל שהוטל על הנקבל י ומר בעבודות שירות בבית אבות " משלב " בגבעת המורה
בעפולה ו בנוסף הוטל עליו צו מבחן למשך שנתיים. יתר רכיבי גזר הדין בבית משפט
השלום נותרו על כנם.
ה . הנקבל טרם החל בריצוי עבודות השירות אך ביצע את יתר רכיבי פסק הדין ונמצא
במעקב שירות המבחן.
3 . הועדה
ח ברי הועדה : ג ב' חנה צפנת יו"ר, גב' שרה אפרתי חבר ה ועו"ד משה ארד חבר מונו ע"י מנכ"ל
משרד הבריאות לדון בקובלנה.
4 . הדיון
א. ביום 04.09.2017 התקיים הדיון בפני הועדה ולדיון התייצבו ב"כ הקובל, הנקבל ובא י
כוחו.
ב . עם תחילת הדיון הודה הנקבל בעבירות המשמעת המיוחסות לו בכ תב הקובלנה ומיד
לאחר מכן נטענו הטיעונים לאמצעי המשמעת הראויים מצד הקובל ומצד הנקבל.
ג . בעקבות הודאתו הורשע הנקבל.
5 . טיעוני ב"כ הקובל
א . הנקבל אח מוסמך , עבד כאח במרפאת קיבוץ שדה נחום (להלן: "הקיבוץ") בין השנים
2009, 2007 ובין השנים 2011, 2009 עבד כאח ב בית האבות בקיבוץ. במסגרת עבודתו היה
הנקבל אחראי על הזמנת תרופות עבור חברי הקיבוץ ודיירי בית האבות.
ב . ע"פ המתואר בכתב האישו חבר הנקבל לאדם נוסף וביחד פעלו כך שהנקבל זייף
מרשמים בדרך של הוספת תרופות למרשם שניתן ע"י רופא וכן בדרך של כתיבת
מרשמים בלא אישור רופא וזיוף החתימות עליהם.
ג . בהסתמך על המרשמים המזו ייפים הצליח הנקבל לקבל תרופות מעבר לנחוץ . את אותן
תרופות העביר לשותפו שמכרן והתמורה בגינן חולקה בין הנקבל לבין שותפו.
3
ד . לדברי ב"כ הקובל מדובר במקרה חמור ביותר זאת גם מעצם העובדה שהנקבל ניצל
דיירי ם זקנים בבית אבות , זייף מסמכים ו כתוצאה מכך הרוויח כסף רב, גרם לבית
האבות הפסד של עשרות אלפי שקלים, ניצל את האמון הרב שנתנו בו. כמו כן נטען כי כל
המיוחס לנקבל התבצע לאור ך תקופה ארוכה, גרם לנזקים כספיים משמעותיים לקיבוץ
בו עבד ו לזקנים בהם טיפל.
ה . עוד טוענת ב"כ הקובל כי מעשיו אלו של הנקבל יש בהם משום "קשר לביצוע פשע זייף
מסמכים, הגיש את המסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות. גנב נכס
שהופקד אצלו לשימוש למטרה מסוימת".
ו . מעשיו של הנקבל , כך נטען, פגעו כלכלית ב מטופל ים, בבית האבות ובקיבוץ כאמור .
ז . טענה נוספת אותה העלתה ב"כ הקובל היא כי הנקבל מכר ונתן את התרופות בדרך
נמהרת ורשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם. בעמ' 12 לפרוטוקול טוענת ב"כ הקובל כי
הנקבל גרם סיכון לציבור בכך ש "כתוצאה מהעברת התרופות המכילות חומרים
מסוכנים, שהועברו לגורמים לא ידועים, ומכירתם באופן לא מבוקר על ידם "
ח . ע וד הוסיפה ב"כ הקובל כי מתסקיר קצינת המבחן שהוגש לביהמ"ש עולה כי קיימת
סכנה להישנות מעשים דומים בעתיד ע"י הנקבל.
ט . באשר לחלוף הזמן, טוענת ב"כ הקובל כי אין לקבל כל טענה בעניין זה הואיל ומעשי
הנקבל התגלו רק בשנת 2011 ומאז החלה חקירה סמויה שבסופה הוגש כתב אישו ם
בשנת 2013 . ההליכים בבית משפט השלום ובמחוזי נמשכו עד ליום פסק הדין בערעור
ביום 7.6.2017 כך שאין כל סיבה לקבל טענה בדבר חלוף הזמן דבר שהוא סביר ביותר
בנסיבות העניין.
י . מטרות אמצעי המשמעת, לדברי ב"כ הקובל, הן הרתעה והדגשת "חשיבות יחסי האמון
בין האח לבין מקום עבודתו". פגיעה באמון זה גורם לנזק תדמיתי לכלל ציבור האחיות
והאחים ופוגע באמון ש ה ציבור רוכש להם.
יא . לפיכך, וע"פ הפסיקה כפי שהוצגה בפני הוועדה, עותרת ב"כ הקובל בפני הוועדה
להמליץ על התליית את רישיונו של הנקבל לעסוק כאח מוסמך לתקופה של מינימום
חמש שנים.
6 . טי עוני הנקבל
א . ראשית הנקבל הבין והפנים את חומרת מעשיו וקיבל אחריות מלאה לעבירות אותן ביצע
וראיה לכך שהנקבל הודה מיידית בעבירות אותן ביצע. גם הערעור אותו הגיש לא
התייחס להרשעה אלא לחומרת העונש ואכן ביהמ"ש המחוזי קיבל את הערעור והמיר
את עונש המאסר בפועל לעונש של מאסר בעבודות שירות.
ב . הן בכתב האישום והן בקובלנה לא פורט הנזק ש גרם הנקבל.
ג . אין אף ראיה כי הנקבל הצליח לקבל עשרות אלפי שקלים במהלך ביצוע העבירות אותן
ביצע.
4
ד . התרופות שהנקבל זייף ו/או הוסיף למרשמים היו תרופות ללא מרשם והרעיון מאחורי
הזיוף הוא כי תרופות אלו זולות יותר דרך קופות החולים ובאמצעות מרשם וההפרש בין
המחיר המוזל למחיר המלא הוא זה שהנקבל ושותפו קיבלו.
ה . אין בחומר הראיות כל ראיה באשר לגורמים אליהם הגיעו התרופות.
ו . יש הבדל בין הנזק שגרם הנקבל שהוא נזק לגוף מסוים דהיינו הקיבוץ ובית האבות לבין
הנזקים שהו צגו בתקדימים שהוגשו ע"י הקובל העוסק בנזק "מערכתי" ולדברי ב"כ
הנקבל מדובר ב"נזק חברתי עצום".
ז . הנקבל פיצה את הקיבוץ ובית האבות ב, 15,000 ₪ , זה הסכום שנדרש לשלם. אם היה
נדרש לשלם יותר היה משלם.
ח . מדברים אלו מסיק ב"כ הנקבל כי הנזק האמיתי היה הסכום אותו נדרש הנקב ל לשלם,
שהרי אין כל ראיה באשר לגובה הנזק.
ט . יש להתייחס גם לחלוף הזמן מאז גילוי העבירות, שנת 2011, אותן ביצע הנקבל ועד
ליום הגשת כתב האישום בשנת 2013 . העובדה שהפרקליטות התמהמהה עם הגשת כתב
האישום יש בה כדי להראות שהפרקליטות עצמה לא התייחסה לנקבל כאל אדם מסוכן
שי ש להגיש נגדו מיידית כתב אישום ולהכניסו אחר סורג ובריח.
י . הנקבל אדם נורמטיבי המפרנס שתי משפחות, את שלו ואת זו של אחיו המנוח.
יא . הנקבל לבדו הועמד לדין בעוד שאותו אחר, שותפו של הנקבל לפשע, לא נענש ולמעשה
לא הוגש נגדו כתב אישום דבר שלדברי ב"כ ה נקבל הטריד את שופטי ביהמ"ש בפניהם
התברר תיקו של הנקבל ובמיוחד נוכח העובדה שהנקבל מסר את פרטי האחר בע ת
החקירה.
יב . רוב התיק הפלילי , וכפועל יוצא גם הקובלנה , מושתתים על הודאותיו של הנקבל
בחקירה ולקיחת האחריות על מעשיו. הנקבל שיתף פעולה בצורה מלאה בחקירה וסיפר
באופן מלא על כל היקף מעשיו.
יג . הנקבל נקט במעשיו הפליליים בשל מצוקה כלכלית קשה אליה נקלע ו בש ל הקושי
להתמו דד עם אותה מצוקה.
יד . בניגוד לדברי ב"כ הקובל טוען ב"כ הנקבל , כי את תסקיר המבחן יש לקרוא עד סופו
וממנו ניתן ללמוד כי אם הנקבל יטופל "וישקם את חייו וייקח אחריות אזי לא יהיה
סיכון יותר".
טו . בית המשפט המחוזי קיבל את הצורך בתסקיר המשלים למרות התנגדות הפרקליטות
ובסופ ו של יום גם קיבל את ההמלצות שבתסקיר ואכן עונש המאסר הומר כאמור
בעבודות שירות כאשר ביהמ"ש מעדיף את שיקומו של הנקבל בשל היותו אדם יצרני
ותורם לחברה על פני כליאתו בבית הסוהר.
טז . בתקופה האחרונה נפטרו אחיו ואביו של הנקבל והוא , כאמור , מטופל כיום ומפרנס שתי
משפחות.
5
יז . הנקבל בעל נסיון רב ועבד במקומות רבים מהם קיבל תעודות הערכה ומכתבי הוקרה.
יח . מאז גילוי המעשים בהם הודה הנקבל עברו למעלה משש שנים ובהם הנקבל מתנהג היטב
וכאזרח טוב ומועיל וכמובן שלא חזר על מעשיו.
יט . גם לאחר שמעשי הנקבל התבררו, התקבל חזרה לעבוד באותו מקום עבודה וכיום עובד בבית
החולים פוריה שהוא בית חולים ממשלתי.
כ . המדובר בעבירה ראשונה של הנקבל ולנקבל אין כל עבר פלילי לפני העבירות נשוא תיק זה.
כא . לסיום דבריו ביקש ב"כ הנקבל להמליץ על אמצעי משמעת של נזיפה ולחלופין להמליץ על
התליה למספר חודשים מצומצם דבר שיאפשר לנקבל להשתקם, כשאמצעים אלה עולים
בקנה אחד עם אינטרס הציבור להחזיר אנשים כמו הנקבל לעבודתם בשל התועלת ש הם
מביאים לציבור בכלל ולמטופלים בפרט.
7 . דיון
א . בפתח ה דברים ראוי לציין כי מעשי ה נקבל אינם פשוטים ומהווים כאמור עבירה פלילית כפי
שהדברים מ צאו ביטויים בפסקי הדין ב עניינו של הנקבל גם בבית משפט השלום וגם בבית
המשפט המחוזי .
ב . אין גם ספק כי העבירות שיוחסו לנקבל ושהלה הודה בהן והורשע בגי נן , הן עבירות חמורות
ולא בכדי הוטלו על הנקבל עונשים שאינם קלים.
ג . הנקבל ניצל את האמון הרב שניתן לו הן ע"י מעסיקיו והן ע"י המטופלים ולאורך תקופה
ארוכה הכניס לכיסו כספים אות ם גנב למעשה מהמעסיקים ו מ המטופלים. במעשיו פגע הנקבל
בשמו הטוב של מקצוע הסיעוד.
ד . לא זו אף זו הנקבל למעשה העביר את התרופות אותן רשם במהלך העבירות המיוחסות לו
ל אדם אחר שמכרן לציבור.
ה . במהלך הדיון, לא הובאו בפנינו כל ראיות על טי ב וסוג אותן תרופות ו כל שיש ביד י נו הוא דברי
הנקבל לפיהם התרופות הן תרופות שאינן מצריכות מרשם וכל דיכפין יכול לרכשן בבית
המרקחת.
ו . אכן יש צדק בדברי ב"כ הקובל לפיהן ולכאורה היה במעשי הנקבל סיכון לאותם רוכשי
התרופות משותפו של הנקבל. אלא שכאמור אין לנו שמץ של יד יעה על סוג התרופות ולפיכך
ומחמת הספק אין בידנו לקבוע כי אכן היה סיכון שכזה.
ז . אין לנו גם כל ידיעה ו/או רא י יה על כמות ה תרופות שנגנבה ואין ב יד י נו לכמת את הסכומים
שהנקבל הכניס לכיסו. כל שיש בידינו הוא הסכום של 15,000 ₪ אותו חוייב הנקבל לפצות את
מעסיקיו.
ח . בפרש ת ד"ר ליביו הוטל על הנקבל אמצעי משמעת ש ל התליית רישיונו לתקופה של 12
חודשים . הלה , בעשותו שימוש ברישיונו כרופא, נתן אישורים רפואיים כוזבים במטרה לסייע
בהשתמטות משירות מילואים.
6
ט . ד"ר ליביו אף שילשל כספי אותם אנשי מילואים לכיסו כתמורה על האישורים הכוזבים.
י . מע שיו אלו של ד"ר ליביו גם הם פגעו באמון הציבור וגם בהם יש משום התנהגות שאינה
הולמת רופא מורש ה. במהלך הדיון בפני ועדת המשמעת הגיעו הצדדים , הן הקובל והן הנקבל ,
להסדר טעון לפיו יותלה רישיונו של הנקבל ד"ר ליביו לתקופה של ארבעה חודשים.
יא . אכן כב' השופט זיילר סטה מ הסדר הטיעון , אך גם לאחר הסטייה מהסדר זה הטיל על הנקבל
ד"ר ליביו אמצעי משמעת של התליית רישיונו לתקופה של 12 חודשים.
יב . בעניין שבפנינו עתרה ב"כ הקובל לאמצעי משמעת לפיו יותלה רישיונו של הנקבל לתקופה של
חמש שנים.
יג . יש לזכור כי מעשיו של ד"ר ליביו אינם קלים ו אינם פ חותים מ מעשיו של הנקבל שבפנינו. אחד
מעמודי התווך במשפט הוא אחידות הענישה ואנו נדרשים להטיל אמצעי משמעת הדומים
ככל הניתן בין נקבלים שונים בעבירות משמעת דומות.
יד . לאור האמור אנו סבורים כי עתירת ב"כ הקובל לאמצעי משמעת כפי שעתרה אינה מ י דתית ,
במיוחד נוכח העובדה שש ני הנקבלים עשו את שעשו בשל בצע כסף ובמיוחד נוכח העובדה
שבמקרה של ד"ר ליביו מדובר ברופא שהדרישות ממנו גבוהות משל הנקבל שבפנינו.
טו . מקרהו של ד"ר רדא תורכי עליו הסתמכה ב"כ הקובל שונה לחלוטין ממקרהו של הנקבל
שבפנינו. ד"ר רדא זייף אלפי ביקורים שלא היו ולא נבראו ורשם בתיקי המטופלים אבחנות
שונות ומשונות וכן טיפולים שלכאורה קיבלו כך שקופת החולים עימה עבד, שילמה לו כספים
בעבור ביקורים שלא היו.
טז . דווקא במעשיו אלו של ד"ר רדא היה משום סיכון של ממש למטופליו שהרי הרישומים אותם
ביצע בתיקיהם והטיפולים שלכאורה נתן להם, נשארו רשומים בתיקיהם כך שרופאים
אחרים המסתמכים על אותם רישומים יכלו לטעות ולהמשיך ולתת לאותם מטופלים תרופות
שאינם זקוקים להם וכל זאת בשל אבחנות שווא.
יז . על ד"ר רדא אכן הוטלו אמצעי משמעת של התליית רישיונו לתקופה של חמש שנים.
יח . אין דינו של ד"ר רדא דומה לדינו של הנקבל שבפנינו הן בשל הסיכון כאמור שסיכן ד"ר רדא
את מטופליו והן בשל המעמד השונה בין ד"ר רדא הרופא לבין הנקבל האח במקצועו.
יט . הנקבל , כך נטען בפנינו , נקלע למצב כלכלי קשה. אחיו ואביו נפטרו בהפרש זמן קצר אחד
ממשנהו. כיום הנקבל מטופל בשתי משפחות הן שלו והן של אחיו המנו ח.
כ . גם לאחר שהורשע בדין ונמצא אשם ונגזר דינו בבית המשפט המשיך הנקבל לעבוד אצל
מעסיקיו אותם הונה ומכאן שהללו סלחו לו.
כא . הנקבל עובד כיום בבית חולים פוריה שהוא בית חולים ממשלתי ועוסק בבקרה אישפוזית
שהוא עיסוק בכספים.
כב . תסקיר שירות המבחן כפי שהוצג לנו חיובי בעי קרו. הנקבל עבר שיקום וטיפול ע"פ ההמלצה
שבתסקיר, שילם את הקנס ואת הפיצוי שהושתו עליו ועומד להתחיל בריצוי עבודות השירות.
7
כג . הנקבל הודה מיידית בעבירות שיוחסו לו הן בבית המשפט והן בפני ועדה זו ולקח אחריות
מלאה על מעשיו.
כד . בנוסף יש לזכור כי הנקבל לבדו נשא בעונשים על מעשיו בעוד שכנגד שותפו לעבירות לא ננקטו
כל אמצעי ענישה ואף לא הוגש כתב אישום כנגדו.
כה . לאור כל אלה , ולאחר ששקלנו בכובד ראש את טענות הצדדים , אנו ממליצים להתלות את
רישיונו של הנקבל לתקופה של עשרה חודשים אמצעי משמעת הנראה לנו מידתי ו הולם הן
את מעשי הנקבל וה חומרה שבהם והן את נסיבותיו האישיות ובהתייחס לתקדימים שנזכרו
לעיל.
_________________ ________________ ___ _______________
גב' חנה צפנת, יו"ר גב' ש ר ה אפרתי, חברה עו"ד משה ארד, חבר