Conviction dated 12 Apr 2017
- Conviction
- Yes, according to the Ministry of Health publication
- Disciplinary measure
- License suspension
Decision summary (as published on the Ministry of Health website)
English translation pending. The Hebrew text is shown.
הסגת גבול , תקיפה וגרימת חבלה.
ד""ר שאקר אלרייאט בנוסף הורשע בעבירות מס שונות
Translation for convenience only. The Hebrew text, as published on the Ministry of Health website, is the binding version.
Decision documents
All documents as published on the Ministry of Health website, kept here in full. The documents are in Hebrew.
Committee decision Open in a new window · Source on gov.il
Open the document in a separate window · Download the file · Copy stored on this site
Disciplinary committee recommendation Open in a new window · Source on gov.il
Open the document in a separate window · Download the file · Copy stored on this site
Full text of the decision (extracted from the document, Hebrew)
Text extracted automatically from the document for search and accessibility. The binding text is the document itself.
=== החלטת הוועדה ===
1
צו לפי סעיף 41 לפקודת הרופאים (נוסח חדש), התשל"ז, 1976
החלטה 17, 12
בפ ני:
השופט (בדימוס) אמנון סטרשנוב
בעניין שבין:
המשנה למנכ"ל משרד הבריאות הקובל
ע"י ב"כ, עו"ד לילך מהודר
לבין:
1 . ד"ר שאקר אלרייאט
2 . ד"ר עומר חאג' עאמר הנקבלים
ע"י ב"כ, עו"ד אורית פרץ
ה ח ל ט ה
העובדות
1 . ד"ר שאקר אלרייאט ( להלן, הנקבל מס. 1 ) וד"ר עומר חאג' עאמר (להלן, הנקבל מס . 2 ), אב
ובנו, הם רופאי שיניים מורשים, המשתייכים למגזר הבדואי ומתגוררים בישוב עומר.
2 . נקבל 2 היה נשוי למתלוננת בתיק זה, ועקב ס כסוך בין בני הזוג, היא עברה להתגורר בבית אביה.
ביום 19.1.13 הגיעו נקבל 2 , יחד עם אביו, נקבל 1 , לבית הוריה של המתלוננת כשברשותם מקלות
באמצעותם הם תקפו את אביה, את אמה ובני משפחה נוספים. כתוצאה מהתקיפה, נגרמו לבני
משפחת המתלוננת חבלות והם נזקקו לטיפול רפואי.
3 . ביום 20.11.13 הורשעו שני הנקבלים בבית משפט השלום בבאר שבע, עפ"י הודאתם, בעבירות של
הסגת גבול, תקיפה וגרימת חבלה של ממש ועוד. הם נדונו לענש של מאסר לתקופה של שישה חדשים
שירוצו בעבודות שירות , וכן הוטל עליהם קנס כספי והם חויבו בפיצויים לבני המשפחה שנפגעו.
4 . נקבל 1 אף הורשע בשנת 015 2 בעבירות מס שונות של הגשת דוח כוזב, ניהול ספרי חשבונות
כוזבים ושימוש בערמה ובתחבולה. הוא נדון לשניים עשר חדשי מאסר בפוע ל , שנים עשר חדשי
מאסר ע"ת וקנס בסך 50,000 ש"ח.
2
הקובלנה
5 . בעקבות המעשים הללו, הגיש המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' א' אפק, ביום 13.12.15 ,
קובלנה נגד שני הנקבלים בכך שבהתנהגות ם האמורה גילו התנהגות שאינה הולמת מורשה לריפוי
שיניים, לפי סעיף 5 4 ( 1 ) לפקודת הרופאים, וכן הורשעו בעבירות פליליות, כאמור בסעיף 45 ( 5 )
לפקודה.
דוח ועדת המשמעת
6 . בעקבות הגשת הקובלנה, מינה שר הבריאות ועדת משמעת כדי לדון בה, בהרכב: ד"ר תרצה רמון
יו"ר, ד"ר אב י פישמן ועו"ד רותי הורן, חברים. הוועדה הרשיעה את שני הנקבלים, ע"ס הודאתם,
ושמעה את טיעוני הצדדים לענש. בעוד ב"כ הקובל ביקשה להטיל על הנקבלים אמצעי משמעת של
התליית רישיון, ביקשה ב"כ הנקבלים להסתפק בענישה מקילה יותר.
7 . בהמלצתה לגבי אמצעי המשמעת שמן הראוי להטיל על הנקבלים, ציינה הוועדה את החומרה היתרה
בה יש לראות את התנהגותם, בזו הלשון:
" המדובר במעשים חמורים והתנהלות כאמור, לא מתיישבת עם המצופה מרופא שיניים
מורשה ועם העיסוק ברפואת שיניים. השמירה על חיי אדם ובריאותו היא עקרון בסי סי
החל על כל העוסקים במקצועות הרפואה, וברפואת שיניים בכלל זה, והנקבלים פעלו בניגוד
מוחלט לעיקרון האמור".
הוועדה התייחס גם לעבירות המס שנעברו ע"י נקבל 1 , וציינה, בין היתר, כי מעשהו של הנקבל:
" פוגע באמון הציבור ברופאי השיניים ובאינטרס שיש לציבור בשמירה על רמתו וכבודו של
המקצוע ."
8 . בשיקולי הענישה, התחשבה הוועדה גם בנסיבות המקילות של השניים: נקבל 1 , בן 56 , נשוי ואב
לשניים עשר ילדים, שחמישה מהם קטינים. הוא שוחרר לא מכבר מריצוי ענש המאסר שהוטל עליו
בגין עבירות המס, ועתה מנסה לשקם עצמו. הנקבל 2 , בן 30 , הביע חרט ה על מעשיו. ב"כ הנקבלים
אף ציינה את הפגיעה בתדמיתם המכובדת בקרב העדה הבדואית, אליה הם משתייכים.
סוף דבר, הוועדה ממליצה להטיל על הנקבל 1 אמצעי משמעת של התליית רישיון למשך שלושה
חדשים בגין עבירות האלימות ולתקופה של חדשיים ( 2 ) נוספים בשל עבירות המס.
על נקב ל 2 ממליצה הוועדה להטיל שלושה חדשי התליית רישיון.
החלטה
9 . הוועדה שקלה נכוחה את הנסיבות המחמירות בהתנהלותם של שני הנקבלים, ואף נתנה דעתה
להיבטים לקולה בפרשה זו.
ה מלצתה של הוועדה מקובלת עליי, והנ ני מטיל על הנקבל 1 , ד"ר שאקר אלרייאט, אמצעי משמעת
של התליית רי שיון לעסוק ברפואת שיניים למשך חמישה ( 5 ) חדשים בסה"כ, ועל נקבל 2 , ד"ר
עומר חאג' עאמר, התליית רישיון לתקופה של שלושה ( 3 ) חדשים.
3
תחילת ריצוי ההתלייה, מיום 1.6.17 .
ניתן היום , .17 12.4 , טז ניסן תשע"ז.
המזכירות תעביר לצדדים העתק החלטה זו , כמקובל .
---------- ------------------------
אמנון סטרשנוב, שופט (בדימוס )
=== המלצת וועדת משמעת ===
ועדה מיוחדת לפי סעיף 47 לפקודת רופאי השיניים [ נוסח חדש ] , התשל" ט, 9 197
2.3.2017
לכבוד
חה"כ הרב יעקוב ליצמן
שר הבריאות
בענין:
המשנה ל מנכ"ל משרד הבריאות , ע"י ב"כ עוה"ד לילך מהודר מהלשכה המשפטית של
משרד הבריאות
הקובל
נגד
הנק בלים:
ד"ר שאקר אלרייאט, רופא שיניים, ע"י ב"כ עוה"ד אורית פרץ פרוקס מרחוב הגורן 6 ,
פרק התעשייה עומר
נקבל מס' 1
ד"ר עומר חאג' עאמר, רופא שיניים, ע"י עוה"ד אורית פרץ פרוקס מרחוב הגורן 6 , פרק
התעשייה עומר
נקבל מס' 2
דין וחשבון לפי סע יף 48 לפקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל"ט, 1979
3 . הקובלנה
ביום 13.12.2015 , הגיש פרופ' ארנון אפק המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, קובלנה כנגד
הנקבל ים , על כי הורשע ו בעבירות פליליות , כאמור בסעיף 45 ( 5 ) לפקודת רופאי הש י ניים
[נוסח חדש], התשל"ט, 1979 (להלן, הפקו דה ) וכן גילו התנהגות שאינה הולמת מורשה
לריפוי שיניים כאמור בסעיף 45 ( 1 ) לפקודה .
יובהר כי במקור הוגש ה הקובלנה נגד נקבל נוסף ואולם , לבקשת ב"כ הקובל, שמו נמחק
מהקובלנה .
4 . הוועדה -
המלצה, שאקר אלרייט ועומר עאמר 1
אנו ה ח"מ, מונ נ ו על ידך , לפי הוראות סעיף 47 לפקודה, להיות ועדה שתדון בקובלנה, ( להלן
הוועדה) .
5 . ההרש ע ות וגזר י הדין
הקובלנה הוגשה בעקבות הרשעתם של שני הנקבלים , בהליך אחד, וב עקבות הרשעה נוספת
של נקבל מס' 1 , בהליך נוסף , כדלקמן:
3.1 . ההרשע ת הנקבלים בעבירות אלימות וגזר הדין
3.1.1 . ההרשעה וגזר הדין -
ביום 20.11.2013 הרשיע, בית משפט השלום בבאר, שב ע את הנקבלים (בת"פ, 3127
13, 02 ), על פי הודאתם בעבירות של הסגת גבול, תקיפה וחבלה ממשית ע"י שניים או
יותר, היזק לרכוש במזיד והעלבת עובד ציבור, עבירות לפי ס' 447 (א), 382 (א), 452 ו -
288 בחוק העונשין, התשל"ז, 1977 (להלן, חוק העונשין ) בהתאמה (להלן, עבירות
האלימ ות .)
באותו מועד נגזר דינם של שני הנקבלים לשישה חודשי מאסר בפועל, שירוצו בדרך של
עבודות שירות, לשישה חודשים של מאסר על תנאי, לתקופה של שלו ש שנים, הוטל
עליהם לשאת בתשלום קנס וכן בתשלום פיצוי לשלושה מתלוננים (להלן, גזר הדין).
על העומד ברקע הרשעת הנקבלים -
מגזר הדין עולה כדלקמן:
נקבל מס' 2 , שהוא בנו של נקבל מס' 1 , היה נשוי ובעקבות סכסוך בין בני הזוג, עברה
אשתו (להלן, הרעיה) לגור בבית הוריה. ביום 19.1.2013 הסיגו הנקבלים (ביחד נאשם
נוסף שאף הוא בנו של נקבל מס' 1 ) לבית הוריה של הרעיה, הם תקפו את אביה
במקלות ו גרמו לו לדימום במצחו ולחבלות. לאחר מכן, תקף נקבל מס' 1 את אמה של
הרעיה עם מקל, משך אותה בשערותיה וה י כה אותה. הנקבלים והנאשם הנוסף, תקפו
בני משפחה נוספים וגרמו לחבלות. בעקבות התקיפה, הרעיה ובני משפחה נוספים
נזקקו לטיפול רפואי ונגרם נזק לרכוש. במהלך המעצר, ה נקבלים קללו את השוטרים.
3.2 . ה ה רשע ת נקבל מס' 1 בעבירות מס
ביום 4.3.2015 הרשיע, בית משפט השלום בבאר, שבע, את נקבל מס' 1 (בת"פ, 48173
12 עד 3 ), על פי הודאתו, לאחר הליך הוכחות, בעבירות מס לגבי הכנסותיו השנים
2013, 2011 . המדובר בשלוש עבירות של הגשת דו"ח כוזב, שלוש עב ירות של ניהול
ספרי חשבונות כוזבים ושלוש עבירות של שימוש בערמה ותחבולה, עבירות לפי
סעיפים 220 ( 2 ,) 220 ( 4 ) ו, 220 ( 5 ) לפקודת מ ס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א, 1961
(להלן, עבירות המס .)
ביום 3.12.2015 , נגזר דינו של נקבל מס' 1 לשנים עשר חודשי מאסר בפועל, שנים עשר
חודש י מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים מיום שחרורו ממאסר ולקנס. נקבל מס' 1
שוחרר ממאסר ביום 24.11.2016 , לאחר שריצה תשעה חודשי מאסר, בהתאם
להחלטה של ועדת שיחרורים.
על העומד ברקע הרשעת נקבל מס' 1 בעבירות מס, כעולה מהאמור בכתב האישום
שהנקבל הודה במיוחס לו לפיו -
נקבל מס' 1 הורשע כאמור על פי הודעתו בכתב אישום מתוקן . מכתב האישום עולה
כדלקמן:
נקבל מס' 1 ש עבד, בין השנים 2012, 2010 , כרופא שיניים עצמאי , הגיש דו"ח על
הכנסות לגבי השנים האמורות. בדיעבד התברר שבתקופה האמורה, היו לנקבל מס' 1
הכנסות נוספות, אשר הניבו הכנסות חייבות במס. בשל הימנעותו של נקבל מס' 1
מלדווח על ההכנסות הנוספות, הוא צבר סכום של כ, 1,750,000 ₪ במזומן. נקבל
מס' 1 לא דיווח לפקיד השומה על עיסוק או עיסוקים נוספים, אף שהיה חייב לעשות
כן, לא ניהל ספרי חשבונות בנוגע לאותם עסקים, הגיש לפקיד השומה דוחות כו זבים
ונמנע מלדווח על הכנסותיו מהם, בכוונה להשתמט ממס. בנוסף הנקבל נקט בערמה
ובתחבולה בכך שהסתיר את הכסף בתוך דליים/כדים אותם קבר מתחת לרצפת
הבטון של מחסן ביתו בכוונה להשתמט ממס.
המלצה, שאקר אלרייט ועומר עאמר 2
6 . הדיון בקובלה
ביום 5.12.2016 התקיים דיון בקובלנה בנוכחות הנקבלים ובאי כח הצדדי ם. בדיון האמור
הוד תה ב"כ הנקבלים בשמם במיוחס להם בקבלנה , הוועדה החליטה להרשיע את
הנקבלים, בהסתמך על ההודאה האמורה בעבירות המשמעת המיוחסות להם בקובלנה
ונקבעו מועדים להגשת טענות הצדדים , לעניין העונש המשמעתי, בכתב.
7 . טיעונ י הצדדים לעניין העונש המשמעתי -
7.1 . טיעוני ב"כ הקובל
ב"כ הקובל טענה כי אמצעי המשמעת הראוי, בשל עבירות האלימות , יהא בהתליית
הרישיון לעסוק בריפוי שיניים, של נקבל מס' 1 , לתקופה של 6 חודשים ו בהתליית
הרישיון של נקבל מס' 2 לתקופה של 9 חודשים, דהיינו: 6 חודשים בשל עבירת
האלימות ו, 3 חודשים נוספים בשל עב ירות המס. גם בהתחשב ב הנסיבות המשפחתיות
והאישיות של הנקבלים .
זאת לטענת ב"כ הקובל, לאור האמור להלן:
( א ) מדובר בעבירות חמורות, זאת הן לגבי עבירות האלימות, גם בהנתן שהנקבלים
הגיעו למקום האירוע כשהם מצויידים במקלות ותקפו, בין היתר, גם קטינים,
והן לגבי עבירות המס שבעטיין, נגזר על נקבל מס' 1 עונש של מאסר בפועל.
( ב ) המעשים שבגינם הורשעו הנקבלים, מהווים התנהגות שאינה הולמת רופא
שיניים, ו אינה תואמת את העקרונות המנחים בתחום העיסוק ברפואה, ו היא
פוגעת בכבוד המקצוע ובאמון הציבור במקצוע וברופאים בכלל.
2 1
( ג ) מטרות הענישה המשמעתית, כעו לה מפסקי הדין בעניין סבין וליביו ליאור .
( ד ) העונש המשמעתי שהוטל, במקרים קודמים, בנסיבות בהן דובר בעבירות
אלימות . לעניין זה הפנתה באת כח הקובל להמלצות בעניינם של : הרופא ד"ר
יוסף חורי , אשר תקף מנהל בית ספר ורשיונו לעסוק ברפואה הותלה לתקופה של
10 ימים בהתחשב בנ סיבות אישיות מיוחדות; הרופא ד"ר גולוב, שהורשע בשני
מעשים של תקיפה חמורה של בני משפחה (אחד מהם קטין), ורשיונו הותלה
לתקופה של שלושה חודשים, בין היתר בהתחשב בנסיבות אישיות מיוחדות;
הרופא ד"ר נרודיצקי אשר הורשע בשתי עבירות של אלימות במשפחה ורישיונו
הותלה לתק ופה של ארבעה חודשים; ד"ר יוסף לוי שרישיונו בוטל, בעקבות
הרשעתו בגרימת חבלה חמורה בכוונה מחמירה ונגזרו עליו, עקב כך, 8 שנות
מאסר; ד"ר סלים ספיה שרישיונו לעסוק ברפואה הותלה לתקופה של 8 שנים,
לאחר שהורשע בעבירות של ניסיון לשידול לרצח ואיומים; ד"ר צ'צקס שהורשע
בעבירות מס ונגזר עליו עונש של שנת מאסר ורשיונו הותלה לתקופה של 3
חודשים.
7.2 . טיעוני ב"כ הנקבל
ב"כ הנקבל טענה כי אמצעי המשמעת הראוי לגבי שני הנקבלים יהא , בנסיבות העניין,
ב התראה או ב נזיפה ולחלופין, לגבי נקבל מס' 2 נזיפה ולגבי נקבל מס' 1 התליה לפרק
זמן של חוד ש ימים לכל היותר.
זאת לטענת ב"כ הנקבל, לאור האמור להלן :
( א ) המעשים שבעטים הורשעו הנקבלים, לא קשורים באופן ישיר או עקיף ל עיסוקם
או תפקוד ם המקצועי כרופאי שיניים , לפיכך הם גם לא סיכנו את בריאות
ה ציבור ואף לא נעשה על ידם ניצול כלשהו של הרישיון לעסוק בריפוי שיניי ם .
( ב ) לעניין העונש יש להביא בחשבון את נסיבות האירוע האלים המתואר בקובלנה -
( 1 ) האירוע האלים אירע שעה שהנקבלים היו במצוקה וחרדו לגורל ילדיו
של נקבל מס' 2 . זאת לאחר שאשתו של נקבל מס' 2 , עזבה את הבית,
ללא הודעה מוקדמת ולקחה עמה את הילדים ובעקבות חיפושים
1
ע"א 50/91 דר' סבין נ' שר הבריאות פ"ד מז ( 1 ) 27
2
ע"א 1079/04 ליביו ליאור נ' שר הברי אות, פ"ד נ ט( 3 ,) 357
המלצה, שאקר אלרייט ועומר עאמר 3
אחריהם, התברר שאשתו של נקבל מס' 2 שוהה בבית אביה, אך הילדים
הוברחו למקום מסתור . מעבר לחרדה לגורל הילדים, הנקבלים
המשתייכים לעדה הבדואית, ראו במעשה פגיעה אנושה בכבוד המשפחה
וחשו מושפלים.
הנקבלים נסעו לבית משפחתה של המתלוננת, ביום האירוע, במטרה
להפיס את דעתו של אביה , כ נהוג בעדה הבדואית, ולהשיב את הילדים
בשלום לביתם, ואולם משהתברר לנקבלים שהילדים הוברחו ולמעשה
נחטפו על ידי משפחתה של המתלוננת למקום בלתי ידוע, התלהטו
הרוחות והסכסוך החמולתי הסלים להתקף זעם חד פעמי שבמהלכו שני
הצדדים תקפו זה, את זה .
( 2 ) אירוע האלימות הוא איר וע נקודתי, לנקבלים אין עבר פלילי, הם הביעו
חרטה ולקחו אחריות למעשיהם, וכפי שעולה מהכרעת הדין ומתסקירי
שירות המבחן שהוגשו לבית המשפט, נמצא ש"אין כל גורמי סיכון" .
לפיכך ובהתחשב בזמן שחלף מאז בוצעו המעשים, החליט בית המשפט
להקל בעונשים של הנקבלים.
( 3 ) הנסיבות האיש יות של נקבל מס' 2, אין סיכון להשנות העבירה מבחינתו
של נקבל מס' 2 , אשתו של נקבל מס' 2 נשאה שוב ועברה לגור בדימונה ;
קיים הכרח לאפשר לנקבל מס 2 להמשיך לעבוד במקצועו ולפרנס את
ילדיו, בהיותו המשמורן והאפוטרופוס המלא של הילדים .
כפי שעולה מהקובלנה, כמו גם מגזר הדין, העבירות בוצעו ברובן על ידי
נקבל מס' 1 , שהוא אבי המשפחה, אשר גרר את הנקבל מס' 2
לסיטואציה ולפיכך, לאור קוד ההתנהגות הנוהג במגזר הבדואי לפיו
נדרש לכבד את דרישות האב, יש לראות בנקבל מס' 2 כמי שביצוע
העבירה נכפה עליו.
( 4 ) הנסיבות האישיות של נקבל מס' 1, א ין סיכוי להשנות העבירה גם
מבחינתו של נקבל מס' 1 . המדובר ב רופא השיניים הראשון במגזר
הבדואי בנגב, אשר סיים אך לאחרונה לרצות עונש מאסר בפועל של
תשעה חודשים ; העובדה שהוחלט לנכות שליש מתקופת המאסר שנגזרה
עליו, גם לאור ה עולה מדו"ח הרשות לשיקום האסיר, מלמדת על הי ע ד ר
מסוכנות או סיכוי להישנות העבירה ; כפי שעולה מהדו"ח האמור עולה
גם כי נקבל מס' 1 ער לעובדה שבמעשיו הוא המיט אסון על משפחתו,
וכי המאסר שריצה היווה גורם הרתעתי ; נקבל מס' 1 מבצע כיום תוכנית
שיקום הכוללת טיפול פרטני ן תעסוקה במשרה מלאה בחברת הובלות,
כאשר הוא מצו י בפיקוח תעסוקתי ובבקרה שוטפת על התנהלותו
והתמדתו בתוכנית.
לנקבל מס' 1 שנים עשר ילדים, שחמישה מהם קטינים. נקבל מס' 1
נאלץ להעדר לעיתים מעבודתו, לאור הצרכים הרפואיים של ביתו
הצעירה, הזקוקה להשגחה מתמדת, עקב ליקויים חמורים שהיא לוקה
בהם. זאת כאשר כל המשפחה מ תקיימת משכר עבודתו, מקצבת ילדים
ומקצבת ילד נכה.
( 5 ) מאז בוצעו המעשים, בחודש ינואר 2013 , הנקבלים לא עברו עבירה
פלילית או משמעתית , ו הם למדו את הלקח, גם נוכח ההליך הפלילי שאף
פגע בתדמיתם המכובדת בקרב העדה הבדואית.
( 6 ) עקב אותו אירוע התקיימו כנגד הנקבלים שני הליכים נ פרדים , פלילי
ומשמעתי .
( 7 ) התליית ה רשיו ן לעסוק בריפוי שיניים, תביא לפגיעה בלתי מידתית
בחופש העיסוק של הנקבלים, ותפגע באופן אנוש בפרנסתה של המשפחה
כולה, זאת גם בהנתן ששני הנקבלים עובדים במרפאה משותפת ולאחר
שפרנסתם נפגעה במהלך ההליך הפלילי ובעקבותיו . שני הנקבלים ביצעו
עבודות שירות במשך שישה חודשים, בהיקף שמנע מהם לעבוד
לפרנסתם, הוטל עליהם לשאת בתשלום קנסות ו פיצויים לנפגעים
בסכום כולל של כ, 30,000 ₪ , נקבל מס' 1 ריצה עונש מאסר של תשעה
חודשים בפועל ובמסגרת תוכנית השיקום, שהוא נתון בה עתה, הוא
מחוייב לעבוד כמתדלק במש רה מלאה .
זאת ועוד, יש לראות בתקופת עבודות השירות, שביצעו הנקבלים, ולגבי
נקבל מס' 1 בתקופת 9 החודשים שבהם ריצה את עונש המאסר
המלצה, שאקר אלרייט ועומר עאמר 4
ובתקופת עבודתו כמתדלק במסגרת תוכנית השיקום, כתקופה שבה
הותלה רשיונם לעסוק בריפוי שיניים, בפועל.
( 8 ) אין ללמוד מפסק הדין בעניין סבין ( ה מוזכר לעיל ב הערה מס' 1 לעיל) .
במקרה זה לא מדובר בסכנה הנשקפת לציבור מחזרה על המעשים ,
ו ההרתעה הכללית והשמירה על כבוד המקצוע הושגה בעצם ההרשעה
בהליך הפלילי שגם הטילה אות קלון על הנקבלים .
( 9 ) על התלייה לתקופה ממשוכת הוחלט רק במקרים קיצוניים . כך קרה
לגבי עבירות המסכנות את הציבור, או עבירות שבוצעו במהלך העיסוק
המקצועי ובקשר הדוק עם העיסוק במקצועו של הרופא. כאשר גם
במקרים אלה חלוף הזמן, חרטה כנה ונסיון ל חזור למוטב הובאו בגדר
3
השיקולים לעונש. ב"כ הנקבלים הפנתה לפסק הדין בעניין ד"ר רחניאן
4
ולפסק הדין בעניין ד"ר נזמי ח וסין .
לעניין תקופת ההתלייה שלה טענה ב"כה קובל, ב"כ הנקבלים הפנתה ,
לשתי החלטות קודמות בהן הוחלט על התליית הרישיון לתקופה של 6
חודשים . בהחלטה האחת דובר ברופא שביצע מעשים מגונים במטופלים ,
ובשניה, באח שנ תן תעודות מחלה כוזבות לחיילים באופן שיטתי , כאשר
לגבי ה רופא שנתן שתיים מה תעוד ות ה כוזב ו ת לחיילים , באותה מרפאה ,
נקבע שניתן להסתפק בנזיפה.
ב"כ הקובל טענה גם כי לאור ה תקדימים שהובאו על ידי ב"כ הקובל,
אין מקום להתלות את רשיונו של נקבל מס' 1 לתקופה של 9 חודשים
ואת רשיונו של נקבל מס' 2 , לתקופה של 6 חודשים, כטענת בכ"ב
הקובל.
8 . דיון והמלצה
כ אמור לעיל, ב מהלך הדיון בקובלנה, הרשענו את הנקבלים, בהתאם להודאת ם, בביצוע
עבירות המשמעת המיוחסת להם בקבלנה, דהיינו: הרשעה בעבירות פליליות , כאמור
בסעיף 45 ( 5 ) לפקודת רו פאי השיניים [נוסח חדש], התשל"ט, 1979 (להלן, הפקודה) וכן
התנהגות שאינה הולמת מורשה לריפוי שיניים כאמור בסעיף 45 ( 1 ) לפקודה.
לפיכך לא נותר לנו אלא לדון בשאלת אמצעי המשמעת אשר, בנסיבות העניין, ראוי להטיל
על הנקבלים.
8.1 . הדין המשמעתי, בעקבות הרשעה בפלילים, נועד למ נוע סתירה בין הנדרש מאיש
5
המקצוע להלכה, לבין התנהגותו למעשה. בפסק הדין בעניינו של ד"ר משה אליהו ,
עמד בית המשפט על כך שעניינו של הדין המשמעתי בהסקת מסקנה, מהי ההשלכה,
אם בכלל, שיש להרשעה על עיסוקו של הנדון ועל תפקודו המקצועי. כך הוא לגבי
מקצועות, שהמשתייכים אליהם, נדרשים לרמת התנהגות מיוחדת וקפדנית יותר,
הנובעת מייעודו של המקצוע וממעמדו החברתי.
עבירות האלימות שהנקבלים הורשעו בהן הן כאמור: הסגת גבול, תקיפה וחבלה
ממשית, היזק לרכוש במזיד והעלבת עובד ציבור. זאת כאשר הנקבלים גרמו לחבלות
משמעותיות שבעקבותיהן נזקקו מספר בני משפחה לטיפול רפואי, מעבר לנזק שנגרם
לרכוש. המדובר במעשים חמורים ו התנהלות כאמור, לא מתיישבת עם המצופה
מרופא שיניים מורשה ועם העיסוק ברפואת שיניים. השמירה על חיי אדם ובריאותו
היא עקרון בסיסי החל על כל העוסקים במקצועות הרפואה, וברפואת שיניים בכלל
זה , והנקבלים פעלו בניגוד מוחלט לעקרון האמור. מעשים כגון אלה פוגעים באמון
הציבור ברופאי השיניים ובאינטרס שיש לציבור בשמירה על רמתו וכבודו של
המקצוע.
3
עש (י, ם) 5061/06 ד"ר משה רחניאן נ' כב' השופט (בדימוס) ורדי זיילר , ניתן ביום 14.1.2007
4
עש (י, ם) 220/09 ד"ר נזמי חוסין נ' שר הבריאות , ניתן ביום 13.7.2010
5
ע"א 412/90 ד"ר משה אליהו נ' שר הבריאות ואח' פד"י מד( 4 ,) 422 .
המלצה, שאקר אלרייט ועומר עאמר 5
ב"כ הנקבלים טענה כי בקביעת העונש המשמעתי יש להביא בחשבון שהמעשים
בגינם הורשעו הנקבלים בעבירות האלימות, לא נעשו בקשר כלשהו עם עיסוקם
המקצועי או במרפאה.
6
לעניין זה נאמר בפסק הדין בעניין יעקב דימנט בעניינה של העבירה שבסעיף
41 ( 1 ) לפקודת הרופאים , שעניינה התנהגות שאינה הולמת רופא, ש המקבילה לה
מצויה שבסעיף 45 ( 1 ) לפקודה, כך: "המונח "התנהגות שאינה הולמת" בפקודה
שלנו אינו מוגבל לתחום הצר של העיסוק המקצועי, אלא כולל גם התנהגות בלתי
מוסרית, שאינה יאה לעוסק ברפואה." ובהמשך גם: "אין כל הכרח , שהמעשה
יתבצע דווקא במהלך העיסוק ברפואה, כדי שניתן יהיה לראות בו "התנהגות בלתי
הולמת רופא מורשה". עוד עולה מפסק הדין האמור כי ממי שעוסק ב מקצועות
הרפואה, נדרשת רמת התנהגות מיוחדת וקפדנית, כאשר התנאי הראשון לקבלת
הרשיון לעסוק ברפואה הוא, לפי הוראות סעיף 4 לפקוד ת הרופאים (שהמקביל
לו בפקודה הוא סעיף 6 ), הוא היות מבקש הרשיון, אדם הגון. ו כאמור שם ,
המדובר בתכונת אופי הנדרשת מרופא ומרופא שיניים מור שה, כאחד.
כך הוא גם לגבי עבירות המס שנקבל מס' 1 הורשע בהן. נקבל מס' 1 הורשע
כאמור בשלוש עבירות של הגשת דו "ח כוזב , שלוש עבירות של ניהול ספרי
חשבונות כוזבים ושלוש עבירות של שימוש בע רמ ה ותחבולה, עבירות לפי
סעיפים 220 ( 2 ,) 220 ( 4 ) ו, 220 ( 5 ) לפקודת מס הכנסה. גם ע בירות אלה שעבר
נקבל מס' 1 לא מתיישבות עם המצופה מרופא שיניים מורשה ורופא שיניים
העובר עבירות אלה פוגע באמון הציבור ברופאי השיניים ובאינטרס שיש לציבור
בשמירה על רמתו וכבודו שלך המקצוע .
למשמעות החמורה של עבירות מס והשלכותיה על הדין המשמעתי, שלפי לחוק
לשכת ע ורכי הדין, תשכ"א, 1961 , עמד בית המשפט העליון בפסק הדין בפרשת
7
מרים טל באמרו : "בדיני המס כולם, ולעניין זה אין הבדל מהותי בין מס הכנסה,
מע"מ או מס אחר, אי דיווח פירושו שליחת יד לכיס הציבור. אין הבדל ערכי ומוסרי
גדול בינה לבין שליחת יד בפקדון הזולת או גניבה מ מנו, עבירות שלגבי עורך דין לא
רק יגבשו קלון אלא עלולות לשלול את רשיונו לשנים ארוכות אם לא לצמיתות;".
כך אמנם נקבע בעניינו של מי שהו ר שה לעסוק בעריכת דין, ואולם נראה
שהאמור שם נכון גם בעניינו של מי שהורשה לעסוק בריפוי שיניים, הנדרש
כאמור, בראש ובראשונה, להי ותו אדם הגון. זה המקום להבהיר כי בפרשת טל
דובר בעבירות מס של אי דיווח במועד על הכנסות שנתיות, לפי סעיף 216 ( 4 ,)
הנופלות בחומרתן באופן משמעותי מהעבירות שבהן הורשע נקבל מס' 1 , חומרה
שאף באה לידי ביטוי בעונש המאסר שהוטל עליו.
ב"כ הנקבלים טענה כי עבירות האלימ ות בוצעו על רקע מצוקה וחרדה אליה
נקלעו הנקבלים משהתברר להם ש ילדיו של נקבל מס' 2 הועברו , על ידי משפחתה
של אשתו, ל מקום לא ידוע , ועל רקע הפגיעה בכבוד משפחתם . עוד טענה ב"כ
הנקבלים כי יש להתחשב בכך שעיקר מעשי האלימות בוצעו על ידי נקבל מס' 1
וכי התנהלותו של נקבל מס' 2 , במהלך אירוע האלימות, נכפ תה עליו והיתה פועל
יוצא של חובתו לפעול בהתאם לדרישת אביו, נקבל מס' 1 , לאור קוד ההתנהגות
הנוהג ב עדה הבדואית .
עם כל ההב נ ה לנסיבות ולקשיים האישיים והמשפחתיים אליהם נקלעו
הנקבלים, לא ניתן להצדיק התנהגות אלימה בכלל , וודאי שלא כ גון זו שהנקבלים
נקטו בה. כך הוא לגבי כל אדם, וביתר שאת לגבי מי שאבן יסוד במקצועו הוא
ריפוי ול מטרה זו ניתן לו ה רישיון לעסוק ברפואת שיניים. מעשים כגון אלה שעשו
הנקבלים, גם בשעת מצוקה, אינם יכולים לדור בכפיפה אחת עם הרישיון לעסוק
בריפוי שיניים , עיסוק המחייב ב הכרח גם יכולת להתמודד כראוי ובאופן שקול,
עם מצבים בעיתיים ואף עם מצבי חירום .
ב"כ של הנקבלים טענה כי יש להתחשב בכך שהנקבלים נאלצו להתמודד, עקב
מעשיהם, עם שני הליכים, ו כי ההרתעה הכללית והשמירה על כבוד המקצוע כבר
6
ע"א 224/79 יעק ב דימנט נ' שר הבריאות, פד"י לה( 2 ,) 424
7
ברש 59/15 ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין, מחוז תל, אביב נ' מרים טל
המלצה, שאקר אלרייט ועומר עאמר 6
הושגו ב ע צם ההרשעה . טענות דומות לאלה נדחו בפ סקי הדין בעניין דימנט
9 8
(המוזכר לעיל בהערה 6 ) , בעניין גונן שגב וכן בעניין ד"ר נזמי חוסין (שעל
האמור בו הסתמכה באת כח הנקבלים עצמה ) , שם נאמר: " אין לקבל גם את טענת
המערערים שלפיה מששילמו את חובם לחברה במסגרת ההליך הפלילי יש להקל
בעונשם המשמעתי. מטרות הענישה המשמעתית שונות ממטרות הענישה הפלילית
ובנסיבות הנדונות אין בעובדה כי המערערים נשאו בעונש במסגרת הליך פלילי כדי
להפחית מחומרת העונש המשמעתי שמן הראוי להטיל עליהם. ."
לפיכך גם איננו סבורים כי ניתן , כטענת ב"כ הנקבלים, לראות בתקופת עבודות
השירות שהנקבלים נשאו ב ה , בתקופה שבה נקבל מס' 1 היה במאסר, או
בתקופה שבה הוא מבצע את תוכנית השיקום , כתקופ ה של התליית הרישיון
לעסוק ברפואת שיניים , אף אם יש להניח ש בתקופות האמורות יכולתם של
הנקבלים לעסוק בריפוי שיניים בפועל נפגעה באופן מלא או חלקי .
ב"כ הנקבלים טענה כי לעניין העני שה המשמעתית יש להתחשב בכך שמאז בוצעו
המעשים שהביעו להרשעת הנקבלים בעבירות אלימות, הנקבלים לא עברו עבירה
פלילית או משמעתית. איננו סבורים כך ודי אם נביא את דבריו של בית המשפט
בעניין ד"ר רחניאן ( המוזכר לעיל ב הערה מס' 3 לעיל), כלשונם: "המערער אינו
יכול להיבנות גם מהעובדה, עליה לא חלק המשיב, כי לא ביצע עבירות משמעת
נוספות בתקופה שחלפה ממועד ביצוע העבירות נשוא הליך זה ועד למועד בו הוטל
עליו העונש המשמעתי. אך מובן הוא כי על המערער לנהוג בהתאם לדרישות מקצועו,
כך שאם היה המערער מבצע עבירות משמעת נוספות במהלך תקופה ז ו, היה מקום
להענישו גם בגינן.".
8.2 . האינטרס הציבורי מחייב העברת מסר ברור של הרתעה מפני מעשים כאמור, הן
בקשר לעבירות האלימות ששני הנקבלים הורשעו בהן והן בקשר לעבירות המס
שנקבל מס' 1 הורשע בהן. זאת לגבי כל אדם, ובעיקר כאשר מדובר במי שעוסקים
במקצועות הרפואה ורופא י שיניים בכלל זה , הן לאור רמת התנהגות המצופה מרופא
שיניים והן לאור הפגיעה באמון הציבור בעוסקים במקצוע, ברמתו ובכבודו . כאמור
בפסק הדין בעניין ליביו ליאור (המוזכר לעיל בהערה מס' 2 ), השיקול העיקרי בקביעת
הענישה המשמעתית הינו ההגנה על האינטרס שיש לציבור בשמירה על רמתו וכבודו
של מקצוע הרפואה ועל אמון הציבור ברופאים. פסק הדין האמור דן אמנם בעניינו
של רופא, א ך האמור שם נכון גם שעה שמדובר ברופאי שיניים.
ב"כ של הנקבלים טענה כי אמצעי המשמעת של התליית רישיון ננקט רק במקרים
קיצוניים, וכי כך קרה לגבי עבירות המסכנות את ה ציבור או עבירות שבוצעו במהלך
העיסוק המקצועי ובקשר הדוק עם העיסוק ברפואה. דא עקא שלא כך הוא ודי,
לעניין זה, אם נזכיר את התקדימים שעליהם הסתמכה באת כחו של הקובל, או את
פסק הדין בעניין דימנט ( המוזכר לעיל בהערה מס' 6 ) .
תכליתם של אמצעי המשמעת וחומרת המעשים בהם הורשעו הנקבלים, מחייבים
לדעתנו התלייה של רשיונם של הנקבלים לעסוק ברפואת שינים.
התלבטנו בשאלה מהי תקופת ההתליה שראוי להמליץ עליה בנסיבות העניין , על כל
אחד מהנקבלים .
באי כח הצדדים הפנו אותנו לתקופות התליית רישיון שהוטלו בהחלטות ובפסקי דין
שנ י תנו במקרים קוד מים . אלא שמרביתם לא יכולים ללמד דבר לענייננו. זאת בין אם
משום שמדובר , בדוגמאות שהובאו על ידי ב"כ הקובל, בעבירות אלימות העולות
באופן ניכר בחומרתן על אלה שבמקרה זה, כך בעניין סלים ספיה, בעניין נרודצקי
ובעניינו של יוסף לוי, שגם ריצו תקופות מאסר מאוד ממושכות, ובין אם משום
ש מדובר במקרהו של יוסף חורי, שרשיונו הותלה ל, 10 ימים בשל נסיבות אישיות
8
עת"מ 961/07 גונן שגב נ' משרד הבריאות, ניתן ביום 7.8.2008
9
עש (י, ם) 220/09 ד"ר נזמי חוסין נ' שר הבריאות , ניתן ביום
המלצה, שאקר אלרייט ועומר עאמר 7
יוצאות דופן. כך הוא גם לגבי ה דוגמאות שהובאו על ידי באת כח הנקבלים, בהם לא
דובר בעבירות אלימות או בעבירות מס.
שונים מאלה, המקרה של ד"ר יעקב גולוב שרישיונו הותלה לתקופה של 3 חודשים,
עקב הרשעה בעבירות של איומים, תקיפה וגרימת חבלה של ממש, בעיקר כלפי
אשתו, כמו גם 3 חודשי התלית הרישיון שהוטלו במקרה ד"ר צ'צקס, שהורשע
בעבירות מס.
בבואנו להמליץ על תקופת התליית הרישיון, נתנו את דעתנו, למול חומרת העבירות
בהן הורשע ו הנקבל ים , והשלכות מעש יהם על אמון הציבור בעוסקים בריפוי שיניים,
כמו גם על כבוד המקצוע, לנסיבות האישיות של הנקבלים כדלקמן :
לגבי נקבל מס' 1, לפגיעה הממושכת , ביכולתו להתפרנס ולפרנס את משפחתו
העניפה , המונה שנים עשר ילדים שחמישה מהם קטינים והצעירה שביניהם זקוקה
להשגחה מתמדת בשל מצב ה הרפואי והתפקודי , בתקופת המאסר ממנו שוחרר רק
לאחרונה ובתקופת עבודות השירות שקדמה לה; לזמן שחלף מאז בוצעו עבירות
האלימות ועבירות המס ; ל אמור בדו"ח הוועדה לשיקום האסיר לפיו נקבל מס' 1
מכיר בחומרת מעשיו ו כן לאמור בגזרי הדין , הן בקשר לעבירות האלימות והן בקשר
ל עבירות המס, לפיהם אין לנקבל מס' 1 הרשעה קודמת בעבירות מס או בעבירות
אלימות.
לא למותר לציין כי הבאנו בחשבון גם ש נקבל מס' 1 עובד כיום, בהיקף של משרה
מלאה, כנהג במסגרת תוכנית שיקום בפיקוח ולפיכך ממילא יכולתו לעסוק במקצועו,
בתקופה זו, מוגבלת למדי.
לגבי נקבל מ ס' 2, לפגיעה ביכולתו להתפרנס ולפרנס את ילדיו שבמשמורתו , במהלך
תקופת עבודות השירות ; לזמן שחלף מאז ביצע את עבירות האלימות ו כן ל אמור בגזר
הדין לפיו אין לו הרשעה קודמת בעבירת אלימות.
בנוסף לאמור לעיל, מצאנו לנכון להתחשב בכך שה נקבלים עובדים כרופאי שיניים
במרפא ה המשותפת לשניהם , ולפיכך יש להניח שבכל מקרה יעבור פרק זמן משמעותי
עד שפעילות המרפאה תשוקם.
בסיכום
לאחר שקלנו את כל האמור לעיל, מצאנו כי לא יהיה זה נכון לאמץ את עמדתה של
ב"כ הקובל באשר לתקופת התליית רשיונם של הנקבלים, וכי בנסיבות העניין ראוי כי
נמליץ על כך שאמצעי משמעת , אשר ראוי לנקוט ב הם במקרה זה , יהא בהתליית
רישיונם של הנקבלים לעסוק בריפוי שיניים למשך תקופות כדלקמן:
( א ) לגבי נקבל מס' 1, לתקופה של שלושה חודשים בשל עבירות האלימות
ול ת קופה של שני חודשים נוספים בשל עבירות המס;
( ב ) לגבי נקבל מס' 2, לתקופה של שלוש ה חודשים.
_______________ _______________ _______________
ד"ר תרצה רמון , יו"ר עו"ד רותי הורן ד"ר אבי פישמן
נציגת היועץ המשפטי חבר הוועדה
ל ממשלה
המלצה, שאקר אלרייט ועומר עאמר 8