Disciplinary decision dated 28 Jun 2015
- Disciplinary measure
- License suspension
Decision summary (as published on the Ministry of Health website)
English translation pending. The Hebrew text is shown.
הנקבל לא נקט בצעדים המתבקשים כדי להגיע לאבחנה בחולה.
Translation for convenience only. The Hebrew text, as published on the Ministry of Health website, is the binding version.
Decision documents
All documents as published on the Ministry of Health website, kept here in full. The documents are in Hebrew.
Committee decision Open in a new window · Source on gov.il
Open the document in a separate window · Download the file · Copy stored on this site
Disciplinary committee recommendation Open in a new window · Source on gov.il
Open the document in a separate window · Download the file · Copy stored on this site
Appeal ruling Open in a new window · Source on gov.il
Open the document in a separate window · Download the file · Copy stored on this site
Full text of the decision (extracted from the document, Hebrew)
Text extracted automatically from the document for search and accessibility. The binding text is the document itself.
=== החלטת הוועדה ===
צו לפי סעיף 41 לפקודת הרופאים (נוסח חדש), התשל"ז, 1976
החלטה 15, 01, א'
בפני:
השופט (בדימוס) אמנון סטרשנוב
בעניין שבין:
המשנה למנכ"ל משרד הבריאות הקובל
ע"י ב"כ, עו"ד אייל חקו
לבין:
ד"ר ראוי חזאן הנקבל
ע"י ב"כ, עו"ד חדווה לוין
ה ח ל ט ה
העובדות
1 . ד"ר ראוי חזאן הינו מורשה לעסוק ברפואה וב על תואר מומחה ברפואה פנימית (להלן, ד"ר חזאן
או הנקבל .) בתקופה הרלוונטית להגשת הקובלנה, עבד הנקבל בחדר המיון בבית החולים בילינסון בפתח -
תקוה (להלן, בית החולים .)
2 . ביום 4.12.08 , הופנתה הגב' כבת 60 , (להלן, החולה ) לחד ר המיון בביה"ח בילינסון בח שד ל, .
A CV לאחר שנבדקה בחדר המיון ונעשתה לה בדיקת CT בעמוד השדרה, היא שוחררה לביתה לאחר
שאובחנה כסובלת מ, CEVICALGIA (כאבי צוואר), בצירוף מתח נפשי.
3 . לאחר שחרורה מחדר המיון לביתה, המשיכה החולה לסבול מחולשה ומהקאות, וביום 08 . 10.12 היא
הופנתה שוב לחדר המיון, לאח ר שהתעלפה.
ד"ר רא ו י חזאן, שהיה הרופא הפנימי הבכיר והרופא האחראי בחדר המיון , החליט לאחר בדיקתה ,
לשחררה לביתה באבחנה של חרדה והפנייתה לרופא פסיכיאטר . הנקבל ביטל המלצת רופא אחר בחדר
המיון לקיים ייעוץ נוירולוגי , והסתפק בבדיקה נוירולוגית שהוא עצמו ערך . כמו כן , לא הורה הנקבל על
ביצוע בדיקת CT , לפני שחרורה של החולה מחדר המיון, למרות שהיה מדובר בביקור שני בחדר מיון
עקב אותה תלונה.
2
ביום 14.12.08 התעלפה החולה ואיבדה את הכרתה. היא הובהלה לבית החולים ובבדיקת CT נמצאו
דמם תת עכבישי כתוצאה ממפרצת ו שטפי דם בחלק ים נרחבי ם של מוחה. היא נותחה בו ביום, אולם
מצבה לא השתפר, ו בתאריך 16.12.08 נקבע מוות מוחי.
הקובלנה
4 . בתאריך .12 .3 6 2 הגיש המשנה למנכ"ל משרד הבריאות , ד"ר בועז לב, קובלנה כנגד הנקבל, בה
נאמר כי ה נקבל גילה התנהגות שאינה הולמת וכן רשלנות חמורה במילוי תפקידו , כאמו ר ב סעיפים 41 ( 1 )
ו, ( 3 ) לפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז, 1976 , בכך שלא נקט בצעדים המתבקשים כדי להגיע
לאבחנה, ובין היתר ביטל ההזמנה לייעוץ נוירול וגי בטענה כי נבדקה שבוע לפני כן; לא התייחס כראוי
לעובדה שהחולה הגיעה בפעם השנייה לחדר המיון תוך זמן קצר, ומצבה לא השתפר; וכן לא הזמין
בדיקת CT למרות מצבה הקליני של החולה.
דוח ועדת המשמעת, ההכרעה
5 . בעקבות הגשת קובלנה נגד הנקבל בגין התנהגות שאינה הולמת ורשלנות חמורה במילוי תפקידו, על
כך שלא ערך לחולה בדיקת CT ואף לא קיבל ייעוץ נוירולוגי לגבי מצבה , התמנתה וע ד ת מש מעת לדון
בה, בהרכב ד"ר מיכאל דור, יו"ר , פרופ' צבי שטרן ועו"ד יגאל חיות, חברים. הוועדה קיימה מספר
ישיבות, שמעה עדים וקיבלה ראיות, וביום 12.12.14 הוציאה מתחת ידה דוח, בו היא ממליצה לזכות את
הנקבל מכול המיוחס לו בכתב הקובלנה.
6 . לדעת הוועדה , לענין ביטול ה ייעוץ הנוירולוגי :
"בנסיבות המקרה, שיקול הדעת שהפעיל הנקבל היה במתחם הסבירות המקובלת מרופא.
התנהגותו של הנקבל אינה מהווה התנהגות שאינה הולמת רופא, ואינה עולה כדי חוסר
יכולת או רשלנות חמורה" .
לענין אי ביצוע בדיקת CT לחולה עם קבלתו בחדר המיון, סבורה הוועדה כי לנוכח הממצאים שהיו
בפניו, כמפורט לעיל, והתרשמותו כי מדובר בבעיה נפשית ולא בבעיה אורגנית, לא ניתן לייחס לנקבל
התרשלות במילוי תפקידו גם בנושא זה .
ל דעת חברי הוועדה:
"...הימנעותו, בנסיבות המקרה, מהזמנת בדיקת ה, CT הייתה במתחם הסבירות המקובלת
מרופא... אמנם , הייתה טעות בשיקול דעת, כפי שגם הנקבל מודה ומביע צערו על כך, אך
היא לא הייתה מתוך פזיזות, רשלנות או חוסר איכפתיות, והיא אינה עולה כדי התנהגות
שאינה הולמת ואינה עולה כדי התנהגות בחוסר יכולת או רשלנות חמורה" .
החלטה מיום 5.1.15
7 . בהחלטתי מס. 15, 01 מיום 5 1 5.1.20 (להלן, ההחלטה ,) הגעתי לכלל מסקנה כי אין לאל ידי לאמץ
את המלצת הוועדה לזכות את הנקבל מהמיוחס לו בכתב הקובלנה. הדברים היו אמורים הן לגבי ביטול
ההזמנה לייעוץ נוירולוגי, והן, ובעיקר, להימנעותו מלבצע בדיקת CT לחולה .
בהחלטה קבעתי כי:
" אי עריכת בדיק ת ה, CT ראש ל חולה, אשר מגיעה בפעם השנייה לחדר המיון בבית
החולים ומ תלוננת, בין היתר, על כאבי ראש, הקאות והתעלפות , כאשר בבדיקתה נמצא
קשיון בעורף, הינה בלתי סבירה בעיניי, בעליל, ומגיעה כדי רשלנות חמורה , בנסיבות
המקרה " .
3
8 . בעניין זה, סמכתי ידיי על דוח ועדת הבדיקה מיום 28.8.2011 , בראשות פרופ' מרטין רביי, בו קבעה
הוועדה, בזו הלשון:
"מצבה הקליני של החולה חייב בדיקת CT , אשר אילו בוצעה, קרוב לוודאי הייתה מביאה
לאבחנה של דמם תת עכבישי. אבחנה זו אילו נעשתה בזמן הייתה מונעת בסבירות גבוהה
את התוצאה המצערת... החמצת ה אבחנה של דימום תת עכבישי על, ידי כלל המטפלים
במ קרה זה הינו בבחינת ליקוי מאורות " (עמ' 5, 6 לדוח הוועדה).
ועדת הבדיקה סיכמה את עמדתה בסיום הדוח, באלו המלים:
"ההחלטות שנעשו והטעויות החמורות בשיקול דעתו של ד"ר ראוי חזאן מהוות, לטעמנו,
חריגה קיצונית מרפואה סבירה " (ההדגשה לא במקור).
יו"ר ועדת הבדיקה בתיק זה, פר ופ' מרטין רביי, אשר העיד בפני ועדת המשמעת , מציין בעדותו כי :
"הכשל העיקרי של ד"ר חזאן מבחינה רפואית, הוא שבכלל לא חשב על אפשרות של
דימום תת עכבישי, כתוצאה ממפרצת. פשוט, מחק את זה. אני מניח שהוא מכיר את
האבחנה הזאת. .. ד"ר חזאן, בקטע הזה, כשל קשות..." (עדותו בעמ' 13 לפרוט' מיום
.) 6.2.13
9 . עוד קבעתי בהחלטה כי: " אין מדובר בכשל יחיד או מהימנעות מביצוע בדיקה מסויימת אחת , כי אם
בהצטברותם של המחדלים שהיו מנת חלקו של הנקבל בפרשה עגומה ז ו. מדובר הן ב ביטול הייעוץ
הנוירולוגי, שהיה מתבקש וסביר בנסיבות המקרה, והן ב אי עריכת בדיקת ה, CT , שהייתה מחוייבת
המציאות נוכח תלונותיה החוזרות ונשנות של החולה, תלונות האפייניות לאירוע מוחי לא פחות מאשר
למצב נפשי ; כל זאת, כאשר החולה מגיעה פעמיים לחדר מיו ן תוך פרק זמן של שבוע, בגין אותן
תלונות וסימפטומים, ואין מושיע.
יצוין ויודגש, כי גם בדוח ועדת הבדיקה נאמר מפורשות כי החמצת האבחנה של דימום תת עכבישי מהווה
"ליקוי מאורות" וכי התנהלותו של ד"ר חזאן בפרשה, מהווה " חריגה קיצונית מרפואה סבירה ."
ממצאים אלה מקו בלים עלי לחלוטין, ואין ספק כי התנהלותו של הנקבל בטיפולו בחולה, גם נוכח
הצטברות המחדלים , כאמור, עולה לכ די רשלנות חמורה במילוי תפקיד ו כרופא " .
10 . בסופו של דבר, העדפתי בבירור את חוות הדעת של ועדת הבדיקה, בראשותו של פרופ' רביי,
על, פני גירסת ההגנה ועמדתם המ זכה של חברי ועדת המשמעת. החלטתי אפוא, להרשיע את הנקבל, ד"ר
ראוי חזאן, ברשלנות חמורה במילוי תפקידו כרופא, כאמור בסעיף 41 ( 3 ) לפקודת הרופאים, בכך שלא
הורה לערוך לחולה בדיקת CT בעת שהגיעה לחדר המיון, ואף לא ביקש ייעוץ נוירולוגי מרופא מומחה
לגבי מצבה העדכני.
עוד קבעתי, כי התיק יוחזר לוועדת המשמעת לצורך שמיעת טיעונים לעונש ומתן המלצה לגבי אמצעי
המשמעת שיש להטיל על הנקבל .
דוח הוועדה לענין אמצעי המשמעת
11 . בתאריך 18.6.15 , נתנה הוועדה דוח נוסף, אלא שתחת להמליץ בפניי על אמצעי המשמעת הר אוי
לנקבל, בעקבות הרשעתו על, ידי ובהתאם להוראתי, בחרו רוב חברי הוועדה, ד" ר דור ופרופ' שט ר ן
למרבה הפליאה, להתעלם מההוראה, ו לשוב על עמדתם השגו יה מהעבר ולפיה, מדובר ב" טעות בשיקול
דעת ," ולא ברשלנות חמורה במילוי תפקיד, כפי שנקבע בהחלטתי מיום 5.1.15 . לפיכך, הם "חוזרים
וממליצים לפני כבו ד השר לזכות את הנקבל מהעבירות שיוחסו לו".
4
12 . חוששני, כי בכך חרגו שני הרופאים המלומדים חריגה בוטה מסמכותם, פעלו בניגוד לכללי סדר
הדין ואף בניגוד לכללי מינהל תקין בסיסיים . עם כל הכבוד לידע ה רפואי המעמיק של שני חברי הוועדה -
להבדיל מהשכלתם המשפטית הדלה, ה תיק הוחזר אליהם לצורך המלצה על אמצעי משמעת שיש
להטיל על הנקבל , ולא כ"ערכאת ערעור" על החלטת השופט , דבר ש הובהר להם גם ע"י עו" ד חיות, נציג
היועהמ" ש בוועדה, אך לשווא. יש לציין גם את עמדתה של ב"כ הנקבל, עו"ד ח' ל וין, אשר הצהירה
בפני הוועדה כי: " הם מקבלים בהכנע ה את עמדת כבוד השופט, הגם שהיא שונה מעמדת חברי ועדת
המשמעת" וחבל שהכנעה מנומסת זו לא הייתה גם מנת חלקם של רוב חברי הוועדה.
גם שופט היושב בדין חייב לכבד החלטות ופסיקות של ערכאה גבוהה ממנו, אף אם הן אינן נושאות חן
בעיניו, ואין הוא רשאי לעשות דין לעצמו ול הפר את הוראותיה. ואם בשופט מקצועי אמורים הדברים
על אחת כמה וכמה בחברי ועדה, שהינם הדיוטות בתחום המשפטי, ועליהם לציית להחלטות הערכאה
הגבוהה מהם , ללא אומר ודברים. ויודגש, כי החלטת השופט, שהוא חליפו של שר הבריאות, נתונה
ממילא, לערעור בפני בית המשפט המחוזי , אך בשום פנים ואופן לא ל" רוו יזיה" נוספת של חברי הוועדה
המלומדים, יהא הידע הרפואי שלהם מעמיק ככול שיהיה. על אחת כמה וכמה, כשאין להם את הנתונים
והידע המתאימים כדי לערוך הבחנה משפטית ראויה ומיומנת בין " שיקול דעת מוטעה " לבין רשלנות
לשמה.
13 . חבר הוועדה, עו" ד חיות, לאחר שבחן את חומרת העבירות, מזה ואת נסיבותיו האישיות של הנקבל
מזה, ממליץ להטיל עליו אמצעי משמעת של התליית רישיון למשך חדשיים ( 2 .)
הנקבל בן 38 , נשוי + שלושה, עובד כיום בבית החולים העמק בעפולה. ניתנו עליו חוות דעת חיוביות
ביותר על, ידי פרופ' צוקרמן ופרופ' טור כספא, בהן הוא הוגדר כאדם וכרופא יוצא מגדר הרגיל, רופא
מצוין, מסור ואחראי.
החלטה
הנני מאמץ את המלצת נציג היועהמ"ש לממשלה, ומטיל על הנקבל, ד"ר ראוי חזאן, אמצעי משמעת של
התליית רישיון מלעסוק ברפואה, למשך חדשיים ( 2 ), שתחילתם ביום 1.9.15 .
בשולי ה חלטתי זו, ונוכח ההיבט המשפטי, עקרוני שבה, אבקש להפיץ ההחלטה בקרב כול חברי הוועדות,
על מנת למנוע הישנות מקרים חריגים ויוצאי דופן שכאלה של אי ציות להחלטות בעתיד.
ניתן היום, 28.6.15 , יא תמוז התשע"ה.
יש להפיץ ההחלטה, כמקובל.
---------- ------------------------
אמנון סטרשנוב, שופט (בדימוס )
=== המלצת וועדת משמעת ===
18.6.2015
ועדה מיוחדת לפי סעיף 44 (א) לפקודת הרופאים (נוסח חדש) התשל"ז, 1976
לכבוד
שר הבריאות
כבוד השר.
דין וחשבון לפי סעיף 44 לפקודת הרופאים (נוסח חדש) התשל"ז, 1976
בעניין:
ד"ר בועז לב,המשנה למנכ"ל, משרד הבריאות באמצעות ב"כ , עו"ד אייל חקו
מלשכת היועצת המשפטית, משרד התובע הראשי,משרד הבריאות ירושלים.
הקובל
נגד
ד"ר ראוי חזאן , רופא מורשה, בעל תואר מומחה ברפואה פנימית. ע"י ב'כ עו"ד
חדווה לו ו ין.
הנקבל
1 . הקובלנה -
ביום 26.03.2012 הגיש ד"ר בועז לב המשנה למנכ"ל של משרד הבריאות,
קובלנה נגד הנקבל(להלן הקובלנה). אשר על פיה הנקבל גילה רשלנות חמורה
במילוי תפקידו והתנהגות שאינה הולמת רופא מורשה מומחה, כאמור בסעיף
41 ( 1 ) ו, ( 3 ) לפקודת הרופאים (נוסח חדש), התשל"ז 1976 (להלן : "הפקודה").
1
2 . הוועדה:
שר הבריאות מינה את הח"מ להיות וועדה שתדון בקובלנה (להלן:
"הוועדה").
3 .בתאריך 12.12.2014 המליצה הוועדה בפני שר הבריאות לזכות את
הנקבל מהעבירות שיוחסו לו בכתב הקובלנה.
4 . בתאריך 5.1.2015 בהחלטה שניתנה ע"י כבוד השופט סטרשנוב הורשע
הנקבל ברשלנות חמורה במילוי תפקידו כרופא כאמור בס' 41 ( 3 ) לפקודה
בכך שלא הורה לערוך לחולה בדיקת C.T ואף לא ביקש ייעוץ נוירולוגי
מרופא מומחה לגבי מצבה העדכני של החולה.השופט סטרשנוב זיכה את
הנקבל מעבירה של התנהגות שאינה הולמת ,ס' 41 ( 1 ) לפקודה ,לאח ר שקבע
כי בהתנהגותו של הנקבל בפרשה זו ,יש לראות כשל מקצועי בלבד.
5 .התיק הוחזר לוועדה לצורך שמיעת טיעונים לעונש,ומתן המלצה לגבי
אמצעי משמעת שיש להטיל על הנקבל.
6 .בתאריך 3.3.2015 התקיימה ישבת הוועדה בה השמיעו הצדדים טיעונים
לעניין אמצעי המשמעת.
טיעוני בכ' הקובל : (עמודים 5, 2 פרוטוקול מ, 3.3.2015 )
מה שעולה מההחלטה בעצם של השופט סטרשנוב זה שמדובר בהצטברות
של מחדלים לא רק למעשה אחד בלבד וזה שעולה בדעתו כדי להגיע
לרשלנות חמורה במילוי תפקידו.בכ' הקובל הפנתה את הוועדה לפסקי דין
לענייו המטרה של אמצעי המשמעת וצטטה מהם: דר' אתגר סייבין,דר'
זיאד זיתן,דר' ליביו ליאור , שהרציו בהם הוא הגנה על שלום הציבור,אימון
הציבור ברפואה, שמירה על כבודו ורמתו המקצועית של מקצוע
הרפואה.כמו כן הפנתה את הוועדה לפסקי דין ב עניין אמצעי המשמעת
שהוטלו במקרים דומים:דר' חזן חלד, התליית רי שיון ל חודש,דר' רונן
ליפסטר, 15 יום התליית רישיון, דן סרו ודר' אדרי רם, חודשיים התליית
רישיון .
2
לאור האמור ביקשה בכ' הקובל להטיל על הנקבל התליית רישיון
לחודשיים.
טיעוני בכ' הנקבל : (עמודים 28, 5 בפרוטוקול מיום 3.3.2015 )
בכ' הנקבל התייחסה בפתח דבריה להחלטתו של השופט להרשיע את
הנקבל למרות החלטת הוועדה לזכותו.
כבוד השופט סטרשנוב טעה לחשוב שדר' חזאן ביטל המלצת רופא אחר
לקיים יעוץ נוירולוגי והסתפק בבדיקה שהוא ערך ב עצמו.אנו יודעים
מחומר מראיות שאת ההמלצה לזמן נוירולוג נתן דר' חזאן (הנקב ל) כשפנה
אליו הסטאז'ר,ואחרי שהוא עצמו עשה את הבדיקה הוא החליט לבטל
אותה.
כאן , לשמע דברים אלו,שהם בבחינת דברי ערעור על החלטת השופט,הסבה
הוועדה את תשומת ליבה של בכ' הנקבל לכך, כי זה לא המקום והערכאה
לטיעונים כגון אלו .לציין כי טיעונים מסוג זה השמיעה גם בהמשך דבריה.
לעניין ס' 9 ב החלטת השופט שם קבע כי "בבדיקה נימצא כי היה כשיון
עורף" מזכירה בכ' הנקבל שבבדיקה לא נמצא כשיון עורף.
לעניין ס' 10 ב החלטת השופט שם ציטט השופט את חוות דעתו של פרופ'
רביי . אומרת בכ' הנקבל כי הוועדה לא קיבלה את עמדתו והעדיפה ,אם כי
זה לא נרשם בפה מלא, את חוות דעתו של פרופ' דראושה.
בכ' הנקבל מצטטת פסק דין בעניין דר' יבגני ודר' יפים,"מקרה דומה מאוד
למקר ה שלפנינו" שם הוועדה זיכתה את הנקבל והשופט סטרשנוב קיבל
את הזיכוי ומצטטת מפיו " כי ערכאת ערעור לא תתערב בממצאי עובדה
ומהמנות של הערכ אה הדיונית" כך לגבי העדפת הערכאה הדיונית חוות
דעת מומחה אחד על פני חוות דעתו של מומחה אחר " .
לעניין ס' 11 בהחלטת השופט שם קבע כי " אין דין בדיקות שנערכו ליפני
שבוע,או בדיקה שערך הנקבל,מומחה ברפות משפחה,כדין בדיקה
נוירולוגית שנעש י ת על ידי רופא נוירולוג מומחה בזמן אמיתי בחדר מיון ."
על כך אומרת בכ' הנקבל בנימוקיה "אני חושבת שטעה כבוד השופט לחשוב
שמדובר בבדיקה של נוירולוג מומחה".
3
לעניין ס' 12 בהחלטת השופט " מתעמתת" בכ' הנקבל עם דברי
השופט,ואומרת " שאם היה, שלדעתה לא היה , ברור לשופט שלא מדובר
בנוירולוג מומחה אלא אך ורק בתורן שהוא מתמחה ולפעמים מתמחה בן
יומו , ניתן היה לראות בכך לכל היותר טעות בשיקול דעת, ולא היה מרשיע.
לעניין ס' 14 ו, 15 בהחלטת השופט מציינת בכ' הנקבל את העובדה שהשופט
לקח כנסיבה לקולא את העומס הרב ששרר באות ה עת בחדר המיון. כן
מבקשת לקחת כנסיבה לקולא את הסיפור האנמנסטי של החולה שחזר על
עצמו מספר פעמים , ולהיעדר חוסר נוירולוגי שהשפיע על ההחלטות.
בהמשך אומרת בכ' הנקבל כי "הם מקבלים בהכנעה את עמדת כבוד
השופט,רק שהיא שונה מעמדת חברי ועדת המשמעת".
בכ' הנקבל סקרה ב פני הוועדה מספר פסקי דין :פסק דין פבריקנט מדובר
ברופא שנתן אישורים כוזבים . מיום המקרה חלפו שש שנים . ההחלטה
הייתה התראה בלבד וזאת עקב חלוף זמן רב מקרות האירוע. פסק דין
בעיינן דר' סובחי מסראווה , קיבל התראה בלבד. מקרה נוסף כונן שהיגיע
מאוחר לתורנות , התורן שבשטח עשה טעות , קיבל התראה בלבד.גם כאן
הייתה התייחסות לחלוף הזמן. בעיינן דר' פריטקין רופא שנתן תעודות
כוזבות . אירוע שקרה שמונה שנים לפני הדיון , קיבל התראה בלבד. דר'
חיים סטולביץ הורשע בהריגה קיב ל התראה בלבד.דר' אלכסנדר נירקין ,
קובלנה בגין התנהגות שאינה הולמת ורשלנות חמורה . בנסיבות המקרה
המסוימות הוועדה זיכתה , השופט שטרסנוב הרשיע ופסק התראה. בעניין
דר' אלייה שפירו כונן שלא הגיע בזמן לטפל , קיבל התראה בלבד.בעניין
פרופ' קפילושניק , כשהגיע לבדוק את המנוחה הסתפק באנמנזה שנמסרה
לו על ידי המנוחה ולא בירר כל העובדות , קיבל התראה בלבד. בעניין דר'
נוטנקו ודר' קפיטול סקי כוננים שלא הגיעו , תורנים שלא דיווחו, הסתיים
בנזיפה. דר' הרי ברקוביץ. חלפו שבע שנים מקרות האירוע , נפסק נזיפה
בלבד בשל חלוף הזמן למרות שהיה מד ובר שם ברשלנות חמורה שמחייבת
התליית רישיון. בעניין יורם וכטל , גם כאן חלפו שבע שנים מהאירוע נפסק
נזיפה בלבד.
גם במקרה שלפנינו האירוע היה בדצמבר 2008 ואנו נמצאים היום שבע
שני ם מהאירוע .לעניין זה יש משקל רב. כפי שראינו בכל הפסיקה והחלטות
4
מדברות על כך שעינוי הד ין והשיהוי חייב להילק ח בחשבון באופן משמעותי
בעת ההמלצות בעניין אמצעי המשמעת.
בכ' הקובל , לאור זאת מבקשת להסתפק באמצעי משמעת של התראה .
.בכ' הנקבל ציינה בעניינו של הנקבל מספר עובדות . הנקבל הוא בן 38 נשוי
+ 3 . אשתו עובדת סוציאלית. סיים רפואה באוניברסיטת תל, אביב. סיים
התמחות בהצטיינות במחלקה פנימית. כיום הוא נמצא בבית, החולים
העמק בעפולה שם הקים מרפאת כבד והוא רופא מעורך מאוד.
בכ' הנקבל הקריאה בפני הוועדה חוות דעתו של פרופ' צוקרמן מנהל
היחידה למחלות כבר במרכז רפוא י כרמל.מחוות הדעת עולה , כמתואר
שם , כי " הנקבל הינו אדם ורופא יוצא מגדר הרגיל . בעבודתי איתו במשך
שנים אני רואה בו רופא מצוין ,מסור , אחראי, בעל ידע רב ברפואה פנימית
, במחלות כבד ובגסטרו אנטרולוגיה . בעל יכולת קלינית מעל ומעבר
למקובל , הכוללת שיפוט קליני נכון וקבלת החלטות.דר' חזן מצטיין בכל
אלה ברמות הגבוהות ביותר " . בחוות דעת נוספת מאת פרופ' טור כ ספ א
שהוא ממונה על הנקבל כיום נכתב שם "דר' חזן הינו בעל ידע עצום בתחום
הרפואה הפנימית ומחלות כבד. בעל הבנה קלינית ושיפוט קליני יוצאים
מגדר הרגיל .אישי ותו נעימה יחסו ומסירותו לחולים ולמשפחותיהם. רופא
משכמו ומעלה, מעמיק ויסודי מסור ובעל חמלה אשר יושרתו אינה מוטלת
בספק".
דברי הנקבל :
"כשהתהליכים התחילו נגדי עמדתי כבר לצאת להשתלמות בארה"ב אך
דחיתי זאת ונשארתי כדי להילחם על זכותי ועל יושרי המקצועי . כיום אני
אחראי על איזור שהוא מעפולה עד רמת הגולן ,שבו אין כמעט שירותי
רפואה ו ממומחים בתחום שלי.בתחום שאני בחרתי הוא תחום של מחלות
כבד עד השתלות כבד , ויהיה להתליית רישיוני משמעויות רבות לגבי
מטופלים הנזקקים לטיפול בתחום רפואה זה .לעניין בדיקות הסי, טי אנחנו
ח וסכים מאות סי, טי מיותרים שהם מסרטנים הם מיצרים סרטן אבל אף
אחד לא יתבע אותנו על הסרטן שאנו חוסכים. אני מבקש להבין שבתהליך
שעברתי יש בן אדם , יש משפחה ו יש הורים . מחר זה יתפרסם בעיתונים
ואיך אני אתמודד עם זה".
5
3 . המלצה:
הוועדה נחלקה בדעותיה לגבי אמצעי המשמעת שיש להטיל על הנקבל.
דעת הרוב "המזכה" את הנקבל, נכתבה ע"י הרופאים ,חברי הוועדה , למרות שנציג
היועמ"ש הסביר והבהיר לחברי הוועדה כי לאחר שהנקבל נמצא אשם והורשע ע"י
השופט סטרש נ וב בהחלטתו מיום 5.1.2015 , הוועדה לא יכולה ואינה רשאית
מבחינת סדרי הדין והליך תקין, לערער על החלטת השופט, ו לשוב ו לזכות את
הנקבל . עלי לציין , בצער , כי לא שעו לדברי.
להלן המלצת דעת הרוב
כבוד השופט סטרשנוב, לאחר שקרא ובחן את " הדו"ח המפורט של ועדת
המשמעת וחומר הראויות עליו התבסס הדו"ח, את דו"ח ועדת הבדיקה ואת עדותו
של יו"ר הוועדה פרופ' מרטין רביי, הגיע לכלל מסקנה כי אין לאל ידו לאמץ את
החלטת הוועדה.... הדברים אמורים הן לגבי ביטול ההזמנה לייעוץ נוירולוגי והן -
ובעיקר להימנעותו ש ל (ד"ר חזאן) מלבצע בדיקת CT לחולה ". הנימוק, " אי
עריכת בדיקת CT ראש לחולה, אשר מגיעה בפעם השנייה לחדר המיון בבית
החולים ומתלוננת, בין היתר, על כאבי ראש, הקאות והתעלפות כאשר בבדיקתה
נמצא ק י שיון עורף (ההדגשה שלנו), הינה בלתי סבירה בעליל ומגיעה כדי רשלנו ת
חמורה בנסיבות המקרה ."
ק י שיון עורף, הוא מצב רפואי בו קשה לחולה להניע את הצוואר ומופיעה נוקשות
רבה באזור העורף.
במקרה שלפנינו, החולה נבדקה מספר פעמים ע"י מספר רופאים מהתמחויות
שונות (רופא משפחה, פנימאי, נוירולוג, אורטופד וכו') חלקן מחוץ לבית החולים
וחלקן במ לר"ד בית החולים ואף אחד מהרופאים האלה לא מצא בבדיקתו
"ק י שיון עורף" או סימנים צרברליים, או חסר נוירולוגי כלשהו . החולה נבדקה
ביסודיות גם ע"י הנקבל שביצע גופנית כולל בדיקה נוירולוגית ולקח את האנמנזה
מחדש.
הנקבל, הפעיל שיקול דעת סביר בהתחשב במצב במלר"ד ובמ צב החולה, והורה על
שחרורה,בלי לבצע CT דחוף. אנו מפנים שנית לכב' השופט חיים כהן שכתב כי "
6
המבחן אינו מבחן של חכמים לאחר מעשה, אלא של הרופא המבצע בשעת מעשה.
רופא בשר ודם עלול לטעות ולא כל טעות מהווה רשלנות... נראה כי מבחן
הרשלנות אינו נעוץ בעשיית הטעות אלא בשאלה כיצד נעשתה הטעות. על פי מבחן
זה ימנע בית המשפט מלהטיל אחריות על רופא שנקט במיטב שיקול דעתו, אף שזו
נמצאה מוטעית, אלא אם כן יוכח שהוא ל א נהג על פי הפרקטיקה המקובלת ."
לכן לדעתנו מאחר ואף רופא, מהרופאים הרבים שבדקו החולה כולל הנקבל, לא
מצא ק י שיון עורף א ו חסר נוירולוגי או ממצא נוירולוגי חיובי כלשהו, אי ביצוע CT
לחולה החוזרת למלר"ד מהווה טעות בשיקול הדעת אולם אינו מהווה רשלנות.
ייעוץ נוירולוגי מרופא מומחה, הייעוץ במקצועות המשנה במלר"ד ניתן ע"י
רופאים מתמחים. הרופאים המומחים, נקראים למלר"ד ע"י המתמחים לפי
הצורך לשם קבלת ייעוץ או חו"ד נוספת. הנקבל, מומחה ברפואה פנימית, ביצע
בדיקה נוירולוגית בעצמו כמקובל. הוא לא מצא כל ממצא נוירולוגי חיובי. גם כל
הרופאים האחרים שבדקו את החולה, לא מצאו כל ממצא נוירולוגי חיובי, שלו
היה קיים, היה מחייב בדיקה נוספת של נוירולוג מ ומחה. ד"ר גבריאלי, הסטג'ר
מציין: " בדיקה נוירולוגית גסה תקינה. אינה מסוגלת לכופף את הראש עקב
כאבים בעורף " אולם זה ממצא שאובחן ע"י רופאים אחרים ואינו מהווה
"ק י שיון עורף" מצב בו העורף נוקשה, בשל גירוי מנינגאלי.
לדעתנו לאור כל האמור בדו"ח הוועדה המיוחדת לפי סעיף 44 (א) מיום 12.12.14
ולאור האמור לעיל, התנהגותו של הנקבל אינה מהווה התנהגות שאינה הולמת
רופא, ואינה עולה כדי חוסר יכולת או רשלנות חמורה.
כבוד השופט ו. זיילר ז"ל כתב בסכום דבריו בעניין "הקובלנה נגד דר' גריגורי
קרבצ'יק שהוגשה ביום 27.2.06 , כי " ר ק במקרים חריגים, ראוי להתערב
במסקנות ועדת המשמעת שהיא ועדה מקצועית ". ואכן שקלנו בכובד ראש אם
הייתה כאן רשלנות חמורה או טעות בשיקול הדעת. לדעתנו רשלנות חמורה היא
אי ביצוע בדיקת CT כאשר לחולה ק י שיון עורף. אולם מאחר ולא נקבע, באף
בדיקה רפואית, ע"י מי מהרופאי ם הרבים שבדקו את החולה במהלך שבוע ימים
ויותר, כי לחולה ק י שיון עורף, אלא הממצא הקליני היה של כאבי ראש ועורף,
ומשכך הם פני הדברים , הסתפק הנקבל בבדיקה הנוירולוגית שערך לחולה
ובביטול בדיקת ה, CT הדחופה. זו טעות בשיקול הדעת.
אנו ערים לכך, כי באת כוח הנקבל ביקשה להסתפק באמצעי משמעת של התראה.
אולם לאחר ששמענו את דברי הנקבל ותכניותיו לעתיד, השתלמות בארה'ב, נראה
לנו כי אם בתיקו האישי של הנקבל תהיה הרשעה משמעתית הוא לא יוכל לממש
את תוכניותיו להשתלמות בארה " ב.
7
לפיכך אנו חוזרים וממליצים לפני כבוד השר לזכות את הנקבל מהעבירות שיוחסו
לו.
ברצוננו להבהיר כי כתבנו את המלצתנו לזכות את הנקבל, למרות הסבריו
המשפטיים המפורטים של נציג היועמ"ש מדוע אין זה נכון מבחינת סדרי הדין
לכתוב המלצה זו.החלטתנו התקבלה משנוכחנו בפירוש השגוי של הממצאים
הרפואיים.
______________________ _____________________
ד"ר מיכאל דור, יו"ר פרופ' צבי שטרן, חבר
להלן דעת המיעוט מאת נציג היועמ"ש לממשלה .
אני רואה בחומרה את התנהגות ומעשיו של הנקבל כפי שבאו לביטוי בהרשעתו
כאמור בהחלטה של כבוד השופט סטרשנוב כדלקמן:
" אי עריכת בדיקת ה, CT ראש לחולה, אשר מגיעה בפעם השנייה לחדר המיון
בבית החולים ומתלוננת, בין היתר, על כאבי ראש, הקאות והתעלפות, כאשר
בבדיקתה נמצא ק י שיון בעורף, הינה בלתי סבירה בעיניי, בעליל, ומגיעה כדי
רשלנות חמורה, בנסיבות המקרה.
סבורני כי ה" ליקוי החמור בשיקול הדעת " של הנקבל, כדברי פרופ' רביי, מגיע
במקרה זה לכלל רשלנות חמורה. מדובר בחולה שהגיעה פעמיים בתוך שבוע ימים
לחדר מיון, תוך שהיא מתלוננת על כאבי ראש, הקאות ואף התעלפות. בנסיבות
שכאלה, הייתה בדיקת CT אך מתבקשת וראויה, כאשר כול רופא סביר היה מורה
עליה . זאת לדעת, כי מדובר בבדיקה כמעט שגרתית, על רקע תלונותיה החוזרות
ונשנות של החולה, והיא ניתנת לביצוע במהירות (ואף אינה יקרה...).
חוששני, כי הנקבל נתפס ל"קונספציה" אחת ויחידה ולפיה, מדובר בבעיה נפשית
ולא אורגנית, והוא לא השקיע מאמץ סביר כדי לשלול אפשרויות א חרות, ואף לא
עשה שום אבחנה מבדלת, לא ע"י בדיקת CT , שיכול והייתה מביאה לאבחנה
של דמם תת, עכבישי, ואף לא באמצעות ייעוץ נוירולוגי.
ויודגש לעני י ן הייעוץ הנוירולוגי, כי אין דין בדיקה נוירולוגית מלפני שבוע,
שזמנה עבר, או בדיקה נוירולוגית ע"י רופא המשפחה, ואף לא הבדיקה
הנוירולוגית שערך הנקבל (מומחה ברפואה פנימית), עם כל הכבוד, כדין בדיקה
נוירולוגית, הנעשית ע"י רופא נוירולוג מומחה, בזמן אמיתי, בחדר המיון.
8
הא ראייה, שה נקבל עצמו סבר תחילה כי יש צורך בייעוץ נוירולוגי (בין ביזמתו
ובין עפ"י עצת הרופא המתמחה), אך משום מה שינה טעמיו וחזר בו מהצורך
בבדיקה אלמנטרית שכזאת, ולא ידעתי על שום מה ולמה. לענין זה, מציין גם
פרופ' רביי בעדותו כי:
"אם רופא ברמה של ד"ר חזאן כותב שהוא מזמין רופא עיניים
ונוירולוג,זה סימן שהוא מצפה לנוירולוג לעשות הערכה מחודשת של
המקרה... אין שום היגיון, לדעתי, רפואי , לבטל מכיוון שנבדקה קודם.
אני לא רואה פה היגיון רפואי" (עדותו בעמ' 16 לפר').
ודוק, אין מדובר בכשל יחיד או מהימנעות מביצוע בדי קה מסויימת אחת, כי אם
בהצטברותם של המחדלים שהיו מנת חלקו של הנקבל בפרשה עגומה זו. מדובר הן
בביטול הייעוץ הנוירולוגי, שהיה מתבקש וסביר בנסיבות המקרה, והן באי עריכת
בדיקת ה, CT , שהייתה מחויבת המציאות נוכח תלונותיה החוזרות ונשנות של
החולה, תלונות הא ו פייניו ת לאירוע מוחי לא פחות מאשר למצב נפשי; כל זאת
כאשר החולה מגיעה פעמיים לחדר מיון תוך פרק זמן של שבוע, בגין אותן תלונות
וסימפטומים, ואין מושיע.
ייתכן, כי אילו היה הנקבל נוקט ולו באחד האמצעים על מנת לערוך אבחנה
מבדלת, ניתן היה לראות בכך, לכול היותר, טעות בשיקול דעת. אילו היה הנקבל
מקיים ייעוץ נוירולוגי בזמן אמת, ולא מסתמך על בדיקות קודמות או על ידע אישי
דיינו. אילו היה הנקבל מורה על בדיקת CT , שהייתה אך מתבקשת ונדרשת
בנסיבות המקרה, ולא היה עורך התייעצות נוירולוגית, דיינו. אולם הנקבל לא
עשה לא זאת ואף לא זאת, ותחת זאת הוא "ננעל" על התיזה המוטעית, שמקור
סבלה של החולה נעוץ במצבה הנפשי, ולא היא.
יצוין ויודגש, כי גם בדוח ועדת הבדיקה נאמר מפורשות כי החמצת האבחנה של
דימום תת עכבישי מהווה "ליקוי מאורות" וכי התנהלותו של ד"ר חזאן בפרשה,
מהווה " חריגה קיצונית מר פואה סבירה ". ממצאים אלה מקובלים עלי לחלוטין,
ואין ספק כי התנהלותו של הנקבל בטיפולו בחולה, גם נוכח הצטברות המחדלים ,
כאמור, עולה לכדי רשלנות חמורה במילוי תפקידו כרופא.
הוועדה הנכבדה מצטטת בחוות דעתה מדברי השופטת לב, הר שרון בע"א, 4182
11, 12 , בזו הלשון:
" טעות בהתנהלותו של עו"ד מקום בו הופעל שיקול דעת אינה עולה באופן
אוטומטי כדי רשלנות מקצועית. אחריותו של עו"ד היא לפעול במיומנות
ובזהירות כלפי לקוחו. לא כל טעות מהווה מעשה רשלנות, ובלבד שהופעל
שיקול דעת סביר".
והדברים יפים ממילא, גם לעני י ן התנהלותם של רופאים, שעה שבמקרה דנן, ניתן
לקבוע כי לא הופעל על, ידי הנקבל שיקול דעת סביר, כלל ועיקר, שכן רופא סביר
היה מורה, בנסיבות המקרה, על עריכת בדיקת CT לחולה. סבורני, כי אין מדובר
ב"מבחן של חכמים לאחר מעשה" כלשון הפסיקה, כי אם במבחן של רופאים
סבירים בשעת המעשה (ראה ע"א 13/89 קוהרי נ. מדינת ישראל, פורסם בנבו).
אינני מתעלם גם מהלחץ והעומס הבלתי רגילים ששררו בחדר המיון ואשר היקשו
על עבודתו של הנקבל, אולם חוששני שלחץ ועומס יתר אלה הם מנת חלקם של
9
הרופאים, מדי יום, בחדרי המיון ועליהם לעשות אכן, אבחנות ר פואיות יומיומית
בתנאים קשים מנשוא. אולם, אין בעובדה זו ובתנאי העבודה בחדר המיון כדי
לפטור את הנקבל כליל מאחריות, אלא לכול היותר להוות נסיבה מקילה בעת
הדיון באמצעי המשמעת שיש להטיל עליו ."
הוועדה בבואה להטיל אמצעי משמעת עליה לבחון א ם באמצעי המשמעת יש כדי
לשרת את התכלית לשמה הם נועדו. הנקבל אמנם אינו עובד ציבור אך בתפקידו
ובמעמדו בעת ביצוע העברות בהן הורשע היה נותן שירות לציבור .
ב ע ש" מ 711/02 נציבות שירות המדינה נגד יאיר אשו א ל ואחרים נפסק:
"שמירת תדמית ראויה של השירות הציבורי מהווה תנאי הכרחי לשמירה על
תפקוד נאות של שירות זה . בנוסף לשמירה קפדנית על תדמית השירות, נועד
ההליך המשמעתי למנוע פגיעה בתפקוד שירות המדינה.אשר על כן בבואו להטיל
אמצעי משמעת יבחן בית הדין בין היתר, א ם אמצעי המשמעת המוט לים יוצרים
ה רתע ה מספקת בקרב עובדי המדינה. כן נבחן האם די באמצעי המשמעת האמורים
כדי להשיב על כנו את אימון הציבור במערכת השירות הציבורי, המהווה אף הוא
תנאי הכרחי לתפקודו של השירות".
בעש "מ 337/07 יוסף אסדו נגד נציבות שירות המדינה נפסק :
"אמצעי המשמעת המוטלים במסגרת הדין המשמעתי נועדו להביא ריפוי ולשיקום
הפגיעות בדמותו ובתדמיתו של השירות הציבורי עקב עבירות משמעת של עובדיו.
ביסודם, לא נועדו לענישת העובד, אלא להגנה ולשיקום הפגיעה שעבירות
המשמעת של עובדי הציבור מסיבים לאמון הציבור ברמה המוסרית והתפקודית
של השירות הציבורי. בין התכליות של אמצעי המשמעת עומדת התכלית להעביר
מסר ברור בדבר החובה לכבד את כללי המשמעת, לפעול על, פיהם, וליצור הרתעה
בפני הפרתם".
בעניין דר' ליביו ליאור מתייחס ביהמ"ש לכך שבהליכים המשמעתיים: "השיקול
המרכזי שעל הגורם המחליט לשוות לנגד עיניו הוא אי נטרס הציבור ואילו
השיקולים הספציפיים הנוגעים לעבריין המשמעת העומד לפניו הם עניין משני שיש
לשוקלו א ם בכלל".
בעיננו של דר' אתגר סייבין אמר ביהמ"ש " שבמקרים מסוימים תביא ההתחשבות
בנסיבות האישיות להקלה נקרת בסנקציה המשמעתית אולם במקרים אחרים לא
יינת ן לנסיבות אלה משקל רב עד כדי מיצוי כל חומרת הדין".
בע"פ 116/88 אנדל נגד מ"י נפסק :
"אין רופא יוצא ידי חובתו רק על ידי כך שהוא מסיק את המסקנה הנכונה מן
העובדות המובאות ל פ ניו. מוטלת עליו גם החובה לגלות יוזמה ולברר את העובדות
לאמיתן, , לא אחת כדי לאבחן כראוי א ת מצבו של החולה, נדרש הרופא שלא
להסתפק במה שרואות עיניו אלא מוטלת עליו חובה נוספת , לברר ולעקוב אחרי
החולה הנזקק לטיפולו וקורותיו על מנת לאמת או לשלול ממצאים מסויימים,
ממצאים שיש בהם כדי לסייע לאבחון נכון, , לעיתים נדרשת ממנו התנהגות
אקטיבית, דהיינו לדרוש ולחקור כדי לקבל תמונת מצבו של החולה במלואה".
א קדים ו אמר כי התלבט י רבות באשר לאמצעי המשמעת הראוי בעניינו של הנקבל ,
באשר לאיזון הראוי שבין חומרת התנהגותו של הנקבל , כישלונו כרופא והצורך
בהגנה על האינטרס הציבורי מחד , לבין אמונתו הרבה של הנקבל בהחלטותיו
10
הרפואיות שנעשו בתום לב תוך שיקול דעת סביר ונכון , עפ"י דעתו , בנסיבות
המקרה, הצטיינותו הרבה במקצועו וחלוף הזמן הרב מאז קרות האירוע המהווה
משקל נכבד , כפי שלמדנו מפסקי הדין הנזכרים לעייל,בהחלטה על אמצעי
המשמעת שיש להטיל על הנקבל , מאידך . מחד, אין חולק כי עניי ן לנו באירוע
חמור של אי עריכת בדיקות רפואיות אשר הגיעו כדי רשלנות חמורה בנסיבות
המקרה. " אין מדובר בכשל יחיד או בהימנעו ת מביצוע בדיקה מסוימת אחת, כי א ם
בהצטברותם של מחדלים שהיו מנת חלקו של הנקבל בפרשה זו " . מאידך ,
התרשמ תי מהצטיינותו המקצועית ויכולתו הרפואית המיוחדת כפי שבא ו לביטוי
בחוות הדעת שהובאו לעייל , מזיכוי מעבירה של התנהגות בלתי הולמת לפי ס'
41 ( 1 ) לפקודה , וכן מ חלוף הזמן כ, 7 שנים מקרות האירוע .
באשר לאמצעי המשמעת שיש להטיל על הנקבל אני סובר כי לאור חומרת האירוע
ונסיבותיו אשר נקבע לפי הן כי התנהגותו של הנקבל מגיעה כדי רשלנות חמורה
במילוי תפקידו כרופא, ו כי אין מדובר בכשל יחיד אלא בהצטברותם של מחדלים
רפואיים בטיפולו של הנקבל בפרשה האמורה. במעשיו פגע הנקבל באמון הציבור
ובמערכת הבריאות כולה. על מנת להרתיע מהישנות מעשים כאלה בקרב הרופאים
, יש להחמיר בדין.
לפיכך , אני מקבל את עמדת התביעה , באשר לאמצעי המשמעת שהוצעו על ידם,
ו ממליץ לפני כבוד השר להטיל על הנקבל התליית רישיונו לתקופ ה של חודשיים
ימים.
יגאל חיות, עו"ד
נציג היועמ"ש לממשלה
11
12