Disciplinary decision dated 20 Jun 2007
- Disciplinary measure
- License suspension
Decision summary (as published on the Ministry of Health website)
English translation pending. The Hebrew text is shown.
הנקבל בשתי מקרים קיים קשר אינטימי עם מטופלות
Translation for convenience only. The Hebrew text, as published on the Ministry of Health website, is the binding version.
Decision documents
All documents as published on the Ministry of Health website, kept here in full. The documents are in Hebrew.
Committee decision Open in a new window · Source on gov.il
Open the document in a separate window · Download the file · Copy stored on this site
Disciplinary committee recommendation Open in a new window · Source on gov.il
Open the document in a separate window · Download the file · Copy stored on this site
Full text of the decision (extracted from the document, Hebrew)
Text extracted automatically from the document for search and accessibility. The binding text is the document itself.
=== החלטת הוועדה ===
בעניין: הקובלנה נגד ד"ר דרור שחר
צו לפי סעיף 41 לפקודת הרופאים [נוסח חדש] תשל"ז, 1976
ד"ר דרור שחר (להלן הנקבל) הוא רופא מומחה בפסיכיאטריה. במסגרת עבודתו הוא הכיר שתי
מטופלו ת , כל אחת בנפרד. בשני המקרים קיים הנקבל קשר גופני אינטימי עם המטופלות הכל
כ מפורט בהמשך. בשל כך הוגשה נגד הנקבל ביום 6.7.06 קובלנה על ידי המשנה למנכ"ל משרד
הבריאות. לפי האמור בקובלנה אשם הנקבל בהתנהגות שאינה הולמת רופא בשל כל אחד משני
המקרים, בתוספת של רשלנות חמורה בשל אחד המקרים (סעיפים 41 ( 1 ) ו, 41 ( 3 )) לפקודת
הרופאים (נוסח חדש) תשל"ז 1976 (להלן הפקודה).
שר הבריאות הקים, כמצוות סעיף 44 לפקודה, ועדה שתשמע את שיש לנקבל לאמר ותמליץ בפניו
כיצד לנהוג בו. הועדה דנה בקובלנה והגישה ביום 13.6.07 את המלצותיה לשר הבריאות. דו"ח זה
של הועדה ה ועבר אלי, כיון שסמכויות שר הבריאות לפי סעיף 41 לפק ודה הואצלו אלי.
הדיון בפני הועדה הצטמצם לשאלת הענישה המשמעתית, זאת לאחר שהנקבל לא חלק על האמור
בכתב הקובלנה, על פרט י הארועים בשלם הוגשה הקובלנה יכלה הועדה ללמוד אך ורק מהאמור
ב קובלנה.
המקרה הראשון הנדון בקובלנה מתיחס למטופלת שסבלה מפגיעה אורטופדית קשה בע קבות
נסיון אובדני שנעשה על ידה. היא טופלה בהיבט זה במחל ק ה לשיקום אורטופדי בבי"ח שיבא,
ובהיותה במסגרת זו זכתה גם לטיפול פסיכולוגי, זאת עקב הפרעת אישיות גבולית ודקומפנסציה
דיכאונית ממנה סבלה.
מאוחר יותר טופלה במרפאה הפסיכיאטרית שם הכירה את הנקבל. הכרות זו ה תפתחה לידידות,
ובמסגרת זו יצאו השניים לטיול שטח. במהלך הטיול ליטף הנקבל את המטופלת הזו בחזה
"ובתוך התחתונים" וגם "ביצע (בה) מין אורלי והכניס את אצבעותיו לאבר מינה". כל הפעילות
הזו נעשתה שלא ברצונה של המטופלת. כתוצאה ממעשים אלו סבלה המטופלת מבחילה
וצמרמורת .
גם במקרה השני התפתחו יחסי ידידות בין אחת המטופלות לבין ה נק בל. גם במקרה זה גלשה
הידידות לקירבה גופנית. קירבה זו התבטאה בניהול רומן מתמשך שכלל קיום יחסי מין. יצוין
שבן זוגה של מטופלת זו זכה אף הוא להיות מטופל על י די הנקבל , אלא שהקירבה האינטימית
הוסתרה ממנ ו. משנחשפה הפרשה היה זה בן הזוג שהגיש תלונה נגד הנקבל.
גם הנקבל ובא כוחו לא חלקו שפעילותו הנ"ל של הנקבל היא אסורה וכי במעשיו אלו הוא "חצה
את הגבול" (ע' 12 לפרוטוקול).
יתירה מזו היתה הודאה מטעמו "שהוא לוקה בהפרעת קשב קשה למדי" שאחד מאפיוניה הוא
"שיש לו ק צת חוסר שליטה על הבלמים שלו" (ע' 14 ). בדבריו לועדה הודה הנקבל שהוא טעה (בין
השאר עמוד 22 .)
אחד מעיקרי טעונו של הנקבל בפני הועדה לקולת עונשו, היה , שהמעשים נעשו ללא כפיה. על כך
יש לאמר שלא רק שבאחד המקרים הדברים אינם מדויקים משום שהמטופלת לא הסכימה למה
שנעשה בה, אלא שהנקוד בעניננו הוא לא על ה כפיה, אלא על התעלמות מכללי האתיקה
הבסיסיים האוסרים על רופא, ופסיכיאטר ביתר שאת, לקיים יחסים כאלו עם המטופלות ע ל ידו.
אסור שהשבריריות של מטופלות הנזקקות לטפול פסיכיאטרי תנוצל על ידי מי שהן רואות בו עוגן
להצלה. תערוב ת של תלות, אמון, הכרת תודה, חוסר נכונות להתעמת, ערבוב תחומים מקצועיים
ואישיים וכל כיוצא בזה היא תערובת בה מצויות מטופלות במצבים כאלו, ואל לו לרופא לקיים
קרבה גופנית במצבים כאלו. קרבה כזו, יכולה להתבטא לא רק בניצול לא ראוי של יחסי מרות
ותלות, אלא היא יכולה לגרום בנוסף לכך נזק נפשי על נזק נפשי.
על רקע כל אלו סברה הועדה, ובצדק , שיש במעשי הנקבל ניצול לרעה של יחסי האמון
שהמטופלות חשו כלפי הנקבל וכן יש ביחסים אלה שימוש לרעה במידה ובהשפעה שהיו לנקבל
כלפי מטופלות".
הועדה המשיכה ואמרה שהממסד הרפואי כולו שותף לדעה ש"היחסים הללו אינם אתיים והינם
אסורים לרופא מטפל" בין השאר משום שמחקרים שנעשו ה ע לו, כפי שכבר אמרתי שקיימת
אפשרות "שרופאים המקיימים יחסי מין עם חוליהם ע לולים לגרום לנזקים בריאותיים קשים
לחולים אלה...".
בכל הנסיבות הללו המליצה הועדה שרשיונו של הנקבל יותלה לשלוש שנים.
בפני הועדה הובאו נתונים על מקרים אחרים בהם נתפשו רופאים בקלקלה דומה. במרבית
ממקרים אלו בוטל רשיון הרופאים לצמיתות. היו או מנ ם מספר מצומצם של מקרים בהם
הענישה המשמעתית היתה קלה יותר, ואולם בכל המקרים הללו היו נסיבות מיוחדות שהצדיקו
הקלה בעונש.
בעניננו מדובר בשני מקרים שונים, דבר המצביע על כך שאין מדובר בדחף מקרי שהנקבל לא יכול
לעמוד עליו אלא באישיות שיכולה להידרדר ביתר קלות במדרון הפיתויים המי ניים. כל אלו
מחייבים התיחסות מחמירה הן כגורם מרתיע, הן כדי להגן על אוכלוסית המטפלים.
מנגד המדובר הוא, ככל שניתן להסיק מהחומר, באדם שהוא נורמטיבי בדרך כלל, הוא היה טיס
מצטיין בחיל האויר, ולא הובאו בפני הועדה נתונים על חריגות פלי ליות או משמעתיות אחרות של
הנ קבל בעבר.
אני מבין שרק נוכח היבטים אלו גזרה הועדה את העונש המשמעתי המומלץ על יד ה כפי שגזרה.
נראה לי שהועדה שיקללה כראוי את כל ההיבטים הרלבנטיים ו אינני סבור שראוי להתערב
בשיקול דעת ה . אני מאמץ איפוא את המלצתה ומורה כי רשיון הנקבל יותלה לשלוש שנ ים החל
מיום 16.9.07 .
____________________ ניתן היום
______________________________
ורדי זילר
נשיא (בדימוס) בית המשפט המחוזי ירושלים