This page was machine-translated from Hebrew for readers' convenience. The Hebrew version is the authoritative text. English translation pending. The Hebrew text is shown.
רקע על נושא בטיחות הטיפול (גם למטופל וגם למטפל) ומניעת רשלנות וטעויות רפואיות
הנושא חייב להוות חלק בלתי נפרד מליבת העשייה של הצוות המטפל.
הנחת היסוד היא שטעויות בטיפול הרפואי נובעות מכשלי מערכת הנובעים מסביבת עבודה דינמית ומורכבת שאינה מותאמת לתהליכי העבודה. הדבר מחייב את המערכת הרפואית ללמוד באורח שוטף ורציף מניסיונה המצטבר, מניסיונם של אחרים ומהערכת הסיכונים לכשלים אפשריים.
במקרים החריגים בהם יש זדון או רשלנות פושעת יש לטפל בחומרה על מנת למנוע את הפעמים הבאות דבר שלא מתבצע כרגע לאור שילוב מסוכן בין חוסר מקצועיות של החוקרים במשטרה ובפרקליטות, נציבות קבילות הציבור במשרד הבריאות שהיא חסרת שיניים ואשר רופאים חוקרים שם רופאים (בניגוד למח’ש שיושבת במשרד המשפטים) ותקצוב נמוך של המערך למניעה במשרד הבריאות.
על פי המערך לבטיחות הטיפול במשרד הבריאות הגורמים העיקריים לטעויות וסיכון לבטיחות המטופל:
- כמויות עצומות של ידע העולות בקצב אקספוננציאלי
- טכנולוגיות חדשות
- ריבוי התמחויות ומטפלים
- כשלים בתקשורת ובשיתוף הידע
- חסר כרוני בתקציב, חוסר כוח אדם ברפואה ומקצועות הבריאות
המספרים מדברים
על פי ההערכות של משרד הבריאות ולפי כל המודלים של ניהול סיכונים המבוססות על מספר הדיווחים למשרד הבריאות מידי שנה נפגעים בישראל בין 8000- ל10000 אזרחים באירועים שניתן למנוע!
א. נתונים גלויים של השנים 2005-2016: 1800-2000 תלונות בשנה על רשלנות/טעות רפואית.
ב. 60 פטירות בשנה- פטירות הקשורות לרשלנות רפואית בלבד
ג. קצב צמיחה של 37% בשנה בעלייה לדיווחים על אירועים מחייבי דיווח למשרד הבריאות.
ד.שיעור התמותה והתחלואה כתוצאה מטעויות באבחון ובטיפול ומזיהומים נרכשים:
251,000 מקרי תמותה בארה”ב, 0.7% מהאשפוזים.
10,000 מקרים בישראל 0.9% מהאשפוזים
העדר הרתעה כלפי צוותים רפואיים שהינם בגדר ”שור מועד”.
ראשית חשוב להבהיר כי בעינינו מרבית אנשי הצוותים הרפואיים הינם ”מלאכים” בלבן ירוק וכחול המבצעים עבודת קודש. הדברים דלהלן מיוחסים אך ורק למי שחצו את הגבולות ופגעו בחיי אדם בשל רשלנות ולא במי שטעו ותיקנו.
ועדות המשמעת של משרד הבריאות ובית הדין המשמעתי מתנהלות בעצלתיים (אין שום נוהל או חיוב לזמנים) תוך עינוי דין לנפגעים, הינם חסרי שיניים ותוצאות פעילותם אינם מספקות הרתעה.
לדוגמא מכל ועדות המשמעת שהקים משרד הבריאות בין השנים 2007-2020
בוטלו אך ורק 16 רישיונות( רפואה 6- סיעוד 5- שיניים 4- פסיכולוגיה 1) מרביתם בגין אשמות פליליות ולא רפואיות. 263 רשיונות הותלו לתקופות קצרות ו20 התראות נרשמו.כך לא מייצרים הרתעה.
עלויות הרשלנות והטעויות (מעבר למחיר של הנפגעים)
1. למעלה מ 262 מיליון שקלים בשנה משולמים מידי שנה מכספי המדינה לפיצוי משפחות בבתי החולים הציבוריים הממשלתיים בלבד כתוצאה מרשלנות רפואית.
2.יתר הפיצויים המוערכים במאות מיליונים מידי שנה משולמים “בצללים” מחברות ביטוח פרטיות (ללא נגישות למידע).
3.משרד הבריאות מעריך כי הטיפול במקרים והפיצויים בתביעות נזיקין של רשלנות רפואית מגיע לסדר גודל של כ- 3 מיליארד ₪ לשנה.
4.אלפי משפחות הנפגעים קורסות כלכלית במשבר רפואי ותהליך השיקום פיזי-נפשי נמשך שנים רבות.
5. כל תושב יצרני שווב בין חמישה לשבעה מיליון שקלים בימי חייו למדינה. כל נפגע או נפטר הופך לנטל במקום לנכס על הרשויות.
בהיעדר רפורמה רגולטורית בתחום בטיחות הטיפול במשרד הבריאות, קצב גידול בטעויות/רשלנות רפואית תמשיך לעלות מידי שנה וזאת בהתאמה להיקף העלויות המשולמות כפיצוי למשפחות.
בעיות, אתגרים ופתרונות
הבעיה: התהליכים במשרד הבריאות איטיים ואינם נהנים מאמון הציבור.
הנציבות ווועדות הבדיקה חייבות להיות בלתי תלויות.
הפתרון:הפרטת סמכות הטיפול ברשלנות רפואית בידי בי”ח למעט כשלי מערכת הפיכות, נציבות הקבילות וועדות דין משמעתי לבלתי תלויים (בדיוק כמו שנעשה במשטרה לאחר שהובן כי שוטרים לא יכולים לחקור ולהעניש שוטרים ומח”ש הועברה למשרד המשפטים).
הבעיה:היעדר שקיפות וחיסיון על טעויות/רשלנות רפואית. הדבר המתלווה לתרבות פנימית של הסתרה וטיוח בחלק מבתי החולים אינו מאפשר תחקורים מקצועיים, הפקות לקחים והעברת מידע בין גורמי הרפואה השונים במדינה.
הפתרון: סנכרון דיגיטלי ע”י משרד הבריאות של כל המקרים בין כל הגורמים הרלוונטיים ברחבי הארץ תוך קביעת נהלים וחיוב בלוחות זמנים.
הבעיה:עומס פיזי ונפשי על צוותי הרפואה.
הפתרון: תקצוב תוספות כוח אדם.
הבעיה:הסכמי השתקה. רק אחוז עד אחוז וחצי מהתביעות מסתיימות בהכרעה בבית המשפט. רובן המכריע מסתיים בפשרה, דבר הנובע משילוב בעייתי בין רצונם של הנהלות בתי החולים וחברות הביטוח שלא לחשוף את הפגמים בהתנהלותם לבין חוסר יכולתם של הנפגעים הפרטיים לנהל הליכים יקרים וממושכים לאחר שכל עולמם התהפך בגין הטעות הרפואית.
הפתרון: ביטול בחקיקה של האפשרות להסכמי השתקה במקרים של רשלנות רפואית.
הבעיה:רופאים חושפי שחיתויות חשופים להתעמרות ולאובדן עבודתם.
הפתרון: הגנה על רופאים חושפי שחיתויות באמצעות הרחבת סמכויות מבקר הפנים של משרד הבריאות להגן על רופאים.
הבעיה: העדר תקציב. המערך לבטיחות ואיכות הטיפול שאמור לעסוק במניעה ובבטיחות הטיפול מתוקצב בסכום מגוחך של 700,000 ש”ח לשנה, פרויקטים לאומיים לקידום בטיחות הטיפול כגון גילוי נאות, העברת מידע לא יצאו לפועל בשנת 2021 בשל חוסר בתקציב והתכנית הלאומית למדדי בטיחות (בעלות של 2.5 מלש”ח) לא יוצאת לפועל בשל העדר תקציב.
הפתרון: תקצוב המערך לבטיחות הטיפול ב7 מיליון ש”ח בשלב ראשון והבנה בחשיבות אחזקת השבר ובחסכון הכלכלי האדיר שייחסך למדינה מכל אדם שלא ייפגע ע”י מניעה פרואקטיבית (מעבר לרווח הערכי, נפשי, וחברתי שיווצר מהצלת חיי אדם)
הבעיה: העדר כוח אדם במטה הארצי. (ע”פ נהלי המשרד יחידה לבטיחות הטיפול צריכה לכלול 3 רופאים, 3 אחיות ו- 2 מזכירות). בפועל המחלקה כוללת: 3 אחיות, 0.5 רופא ו- 2 מזכירות בלבד.
הפתרון:גיוס כוח אדם.
הבעיה: העדר נתונים ומדידה לאומית של בטיחות הטיפול: במדינת ישראל אין נתונים מבוססים ומדויקים של שכיחות התמותה והתחלואה כתוצאה מטעויות בטיפול הרפואי.
הפתרון: מדידה באמצעות מדדי בטיחות לאומיים תאפשר נתונים כאלו ע”פ תחומים כגון כירורגיה, מיילדות, ילדים וכדומה וכן קיום מחקר השוואתי מול מדינות העולם.
נתונים ומספרים:
- נכון לשנים האחרונות, אומדן הנפגעים כתוצאה מרשלנות רפואית במדינת ישראל עומד על בין 8,000 עד כ-10,000 איש מדי שנה. מדובר במקרים של מתן פרוצדורה רפואית כושלת ובחלק מהמקרים כתוצאה מזיהומים הנרכשים בבתי חולים[1].
- “כ-3,700 מקרים של טעויות ברישום תרופות מתרחשות מדי שנה… על פי הערכות כ 10,000 חולים מצאו את מותם בעשור האחרון בנסיבות כאלו. ואין זה המספר היחיד המבהיל: ממחקר שבוצע בשנת 2019 במרכז הרפואי “שיבא” שנערך בקרב למעלה מ-1,000 משתתפים, עולה כי ביותר מ-3,700 מקרים היו טעויות או כשלים במתן תרופתי. עוד עולה מהמחקר כי הסיכוי של רופא שנמצא בעומס עבודה לרשלנות רפואית במתן תרופות גדול פי 8″ (מתוך אתר WALLA פברואר 2022)[2]
[1] עמיעד טאוב https://www.youtube.com/watch?v=JZ-BZHhmK_w
[2] https://finance.walla.co.il/item/3486262
