Disciplinary decision dated 28 Dec 2025
- Disciplinary measure
- License suspension
- Keywords
- Sexual offense, Publication, Appeal, Temporary suspension, Unbecoming conduct, Sexual harassment, Indecent act, Section 44B
Decision summary (as published on the Ministry of Health website)
English translation pending. The Hebrew text is shown.
כנגד הנקבל הוגשה קובלנה בגין תשעה אישומים הכוללים מספר עבירות של מעשים מגונים, מעשים מגונים בכוח ומעשים מגונים במרמה שבוצעו בתשע מטופלות, בחדר הבדיקה במרפאתו של המשיב ובחדר הבדיקה בבית החולים שערי צדק. במקביל להגשת הקובלנה כנגד הרופא, הוגשה גם בקשת התובע של משרד הבריאות, להאריך את ההתליה הזמנית אשר הושתה עליו למשך חצי שנה, ע"י המשנה למנכ"ל משרד הבריאות והפעם עד לתום ההליכים המשמעתיים נגדו, לפי סעיף 44ב לפקודת הרופאים. ועדת המשמעת אשר מונתה, המליצה להאריך את התלית רישיון הרופא עד לתום ההליכים נגדו. המשנה למנכ"ל משרד הבריאות ד"ר ספי מנדלוביץ', החליט לקבל את המלצת הועדה במלואה והשית על הרופא התלית רישיון עד לתום ההליכים המשמעתיים בעניינו. ועדת המשמעת פרסמה נוסח תמציתי של המלצתה, אשר ניתן יהיה לפרסמו וזאת כדי להימנע מפרסום פרטים אודות נפגעות העבירה בעניין. הרופא הגיש ערעור לביהמ"ש המחוזי, אשר נדחה והתליית הרישיון בעניינו נותרה על כנה.
Translation for convenience only. The Hebrew text, as published on the Ministry of Health website, is the binding version.
Decision documents
All documents as published on the Ministry of Health website, kept here in full. The documents are in Hebrew.
החלטת המשנה למנכ"ל משרד הבריאות Open in a new window · Source on gov.il
Open the document in a separate window · Download the file · Copy stored on this site
המלצת ועדת המשמעת Open in a new window · Source on gov.il
Open the document in a separate window · Download the file · Copy stored on this site
החלטת בימ"ש המחוזי Open in a new window · Source on gov.il
Open the document in a separate window · Download the file · Copy stored on this site
Full text of the decision (extracted from the document, Hebrew)
Text extracted automatically from the document for search and accessibility. The binding text is the document itself.
=== החלטת המשנה למנכ"ל משרד הבריאות ===
ח' בטבת, התשפ"ו
28/12/2025
אסמכתא: 496485025
(במענה , נא ציינו מספרנו)
אל: עו"ד לירון קריספין בוקר, מנהלת בית הדין למשמעת
שלום רב,
הנדון : ד"ר עאדל מוסק, החלטה בבקשה לפי סעיף 44 ב לפקודת הרופאים
סימוכין: פנייתך במייל מיום 8/12/25
הריני לאשר את המלצת ועדת המשמעת בנושא שבנדון.
המלצת ועדת המשמעת מיום 8.12.2025 , בגרסה המתאימה לפרסום לצורך הגנה על פרטיות
המתלוננות , וכן החלטתי זו, יפורסמו כלשונן באתר משרד הבריאות לאחר 45 ימים מיום שליחת
החלטה זו לצדדים, אלא אם יציג המשיב צו איסור פרסום או ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי
בתוך תקופה זו.
ב כבוד רב ,
ד"ר ספי מנדלוביץ
המשנה למנהל הכללי
לשכת משנה למנהל הכללי Associate Director General
משרד הבריאו ת Ministry of Health
ת.ד. 1176 ירושלים 91010 P.O.B 1176 Jerusalem 91010
mmancal @mo h.health.gov.il mmancal@moh.health.gov.il
טל: 5081207, 02 פקס: 5655983, 02 5655983, 02 : Fax 5081207, 02 : Tel
=== המלצת ועדת המשמעת ===
בד"מ 4/9/25 המשנה למנכ"ל משרד הבריאות נ' ד"ר עאדל מוסק
מדינת ישראל
ועדות המשמעת, משרד הבריאות בירושלים
תיק בד"מ 4/9/25
תאריך, 12/10/25
8/12/2025
י"ח כסלו תשפ"ו
ועדת משמעת לפי סעיף 44 ב לפקודת הרופאים [נוסח חדש ] תשל"ו, 1976
ד"ר ליטל קינן בוקר, יו"ר הועדה נציגת המנהל הכללי
ד"ר שלומית רחל תמיר בן ישי, נציגת הסתדרות הרופאים
עו"ד זמירה גולדנר, נציגת היועצת המשפטית לממשלה
המבקש: המשנה למנכ"ל משרד הבריאות
באמצעות עו"ד תומר דגני חנית
התובע הראשי, משרד הבריאות
המשיב: ד"ר עאדל מוסק
ע"י ב"כ עו"ד יורם שפטל
תמצית המלצת ועדת משמעת לפי סעיף 41 ו, 44 ב
לפקודת הרופאים [נוסח חדש] תשל"ז, 1976
הוועדה
1 . בתאריך 15 באוקטובר 2025 מינה מ"מ שר הבריאות מר חיים כץ את הח"מ: ד"ר
ליטל קינן בוקר, יושב ת ראש, נציג ת המנהל ה כללי, ד"ר שלומית רחל תמיר בן ישי -
נציג ת ה הסתדרות הר פואית בישראל, עו"ד זמירה גולדנר, נציגת היועץ המשפטי
לממשלה, כוועדה שתדון בקובלנה שהוגשה כנגד ה משיב ד"ר עאדל מוסק לפי סעיף 41
לפקודת הרופאים [נוסח חדש] תשל"ז, 1976 (להלן: "הפקודה").
הרקע לדיוני הוועדה
2 . בתאריך 08/03/25 הוגש לבית משפט השלום בירושלים כתב אישום כנגד המשיב הכולל
תשעה אישומים הכוללים כל אחד מספר עבירות של מעשים מגונים, מעשים מגונים
בכוח ומעשים מגונים במרמה שבוצעו בתשע מטופלות, בחדר הבדיקה במרפאתו של
המשיב וב חדר הבדיקה בבית החולים שערי צדק (ת"פ 25, 03, 15076 בית משפט השלום
בירושלים)
3 . בתאריך 4/6/25 ניתנה המלצת הוועדה המיוחדת לפי סעיף 44 א במסגרתה המליצה
הוועדה המיוחדת ל הגביל את רישיונו של המשיב לביצוע בדיקות רפואיות של מטופלות
נשים ולהתיר בדיקות רפואיות של מטופלים גברים בלבד . הגבלה זו תחול רק אם יצא
ממעצר הבית ויחזור לעסוק ברפואה.
4 . בתאריך 30/7/25 דחה המשנה למנהל הכללי את המלצת הוועדה והורה על התליית
רישיונו של המשיב לתקופה של 6 חודשים המסתיימים בתאריך 31/10/25 .
5 . בתאריך 14/9/25 הוגשה קובלנה כנגד המשיב, המבוססת על עובדות כתב האישום.
6 . בד בבד עם הגשת הקובלנה כנגד המשיב, הוגשה בקשה להארכת התליית רישיונו של
המשיב עד לתום ההליכים המשמעתיים נגדו, לפי סעיף 44 ב, ונקבע מועד לדיון בבקשה.
7 . לבקשת ב"כ המשיב, נדחה הדיון שנקבע ליום 15/10/25 , בהסכמת הצדדים הוארכה
התליית רישיונו של המשיב עד למתן החלטה בבקשה לפי סעיף 44 ב.
8 . ביום 4/11/25 התכנסה הועדה לדון בבקשת ב"כ המבקש ל האריך את התליית רישיונו
של המשיב על לתום ההליכים המשמעתיים בעניינו לפי סעיף 44 ב לפקודה .
כתב הקובלנה
9 . עובדות כתב הקובלנה תואמות את עובדות כתב האישום, ומייחסות למשיב בשורה של
מעשים, עבירות של התנהגות שאינה הולמת רופא, עבירה לפי סעיף 41 ( 1 ) לפקודה.
10 . מכ תב הקובלנה עולה כי המשיב הוא רופא במשך כ, 35 שנים ולו חדר טיפולים במרפאה
פרטית בירושלים . המשיב מקבל מטופלים מכלל קופות החולים, הן במרפאה שלו והן
בבתי חולים, לרבות בית החולים שערי צדק בירושלים.
11 . המעשים המיוחסים למשיב על פי כתב הקובלנה הם חמורים ורבים. המעשים בוצעו ב -
9 מטופלות שונות וכוללים, בין היתר, התחככות עם איבר מינו במטופלות עד להגעה
לפורקן מיני, נגיעה בחזה שלהן , לפיתתן מאחור ומישוש אחוריהן מעל הבגדים, אחיזה
בידיהן ובקשה מהמטופלות לשים את ידיהן על איבר המין שלו וללחוץ, וכיוצא באלה,
הכל כמפורט באריכות בכתב הקובלנה .
12 . בחלק מהמטו פלות בוצעו המעשים גם בביקורים חוזרים שלהן .
טענות מקדמיות של ב"כ הצדדים
13 . בפתח הדיון העלה ב"כ המשיב טענה הנוגעת לחוסר סמכותו של המשנה למנכ"ל לסטות
מהמלצת הוועדה לפי סעיף 44 א . לאחר ש שמענו כי לא הוגש ערעור על החלטת המשנה
למנכ"ל לבית המשפט המחוזי, שלו הסמכות לדון בטענה זו, לא מצאנו מקום לדון
בטענה.
14 . למעלה מן הצורך נאמר כי טענה זו מנוגדת לפסיקת בית המשפט העליון ( רע"א 1414/20
חורי) , וממילא ועדה זו אינה יושבת כערכאת ערעור על החלטות המשנה למנכ"ל אלא
מהווה גורם ממליץ בלבד, ומשום כך לא נדרשנו לטענה.
15 . טענה נוספת העלה בפנינו ב"כ המבקש הנוגעת למומחיותו של המשיב כנוירולוג. לטענתו ,
מעולם לא קיבל בארץ תואר מומחה בנוירולוגיה. בתשובתו, הודה עו "ד שפטל כי
המשיב הוסמך כנוירולוג באיטליה, ולא הוסמך מעולם בישראל , אך במשך עשרות שנים
הועסק כמומחה לנוירולוגיה בבתי חולים ובקופות החולים, ומעולם לא היתה כל
מחלוקת לגבי מומחיותו .
16 . סברנו כי אין מקום לדון בטענה זו במסגרת הדיון שבפנינו. ראשית, עסקינן בעבירה
אתית שלא נכללה בכתב הקובלנה . נושא העסקתו כמומחה בנוירולוגיה על ידי בתי
החולים השונים, אינו שנוי במחלוקת, וככל שיידרש, יוכל ב"כ ה מבקש לבדוק את
הסמכתו ולשקול את צעדיו כנגד המשיב בנפרד מהדיון בקובלנה זו.
טיעוני ב"כ המבקש
17 . ב"כ המבקש הציג בפנינו סרטון שצולם על ידי המתלוננת ה.א.ס, שעניינה פורט באישום
השני בכתב האישום ובכתב הקובלנה.
18 . הסרטון צולם על ידי המתלוננת עצמה, שביקשה לתעד את מעשי המשיב, ומסרה אותו
למשטרה במסגרת תלונתה.
19 . בסרטון נצפים המתלוננת והמשיב. המשיב נצמד אליה מאחור כשהוא אוחז בידיה
ומחזיק את ידיה בכוח על אבר מינו, חרף ניסיונות התנגדות מצידה . המשיב נצמד אליה
מלפנים כשהוא מחזיק את ידיה ומכריח אותה לג עת בא בר מינו מלפנים. ממשש את
גופה ואת חזה מעל הבגדים. המתלוננת נאבקת בו כל העת ומנסה להשתחרר מלפיתתו.
20 . לשאלת חברות הוועדה השיב עו"ד דגני כי אין שינוי בתנאי השחרור של המשיב, וכי
עודנו במעצר בית באיזוק אלקטרוני.
21 . עו"ד דגני עמד על כך כי גם אם תהא הקלה או הסרת מגבלות בתנאי מעצר הבית, אין
בכך כדי להשפיע על החלטת הוועדה לאור חומרת המעשים המיוחסים לו בכתב
הקובלנה.
22 . במענה לבקשת ב"כ המשיב לאמץ את המלצו ת הועדה שדנה בבקשה לפי סעיף 44 א השיב
ב"כ המבקש, כי לוועדה זו היתה ההזדמנות לצפות בסרטון ו לעיין בעדות המתלוננת
המוזכרת באישום השני.
טיעוני ב"כ המשיב
ב"כ המשיב טען בפנינו והשלים את טיעונו בכתב. לטיעונים בכתב צירף את הודעת
המתלוננת ה.א.ס. חוות דעת רפואית לגבי המשיב, והחלטת בית המשפט המחוזי
בערר שהגיש ה המאשימה כנגד החלטת בית משפט השלום לשחרר את המשיב
למעצר בית באיזוק אלקטרוני .
23 . המשיב כופר בכל העבירות המיוחסות לו בכתב האישום וטוען כי מדובר בעלילה .
במשך כ, 40 שנות עיסוקו ברפואה ערך עשרות אלפי בדיקות, ובמשך שנים רבות, ללא
כל תלונה.
24 . בית משפט השלום, בדונו בבקשת המעצר עד תום ההליכים הביע דעתו כי חל כרסום
בראיות לגבי המתלוננות 9, 3 .
xxx . 25
26 . אין ליתן אמון במתלוננת לאור הפער בין הודעתה במשטרה למעשים הנצפים בסרטון.
לדבריה המשיב פתח את רוכסן מכנסיו, והוציא את אבר מינו, תרחיש שלא נצפה
ב סרטון .
xxx . 27
xxx . 28
29 . "כ המשיב הפנה לטענותיו בדיון שהתקיים בבית משפט מחוזי, בערר שהגישה
המאשימה כנגד החלטת המעצר באיזוק אלקטרוני . שם ב"כ המשיב טען לזיהום ב
בראיות עקב ישיבת המתלוננות בצוותא במסדרון בעת ההמתנה לעדותן. והפנה
להחלטת בית משפט השלום לגבי הכרסום בראיות לגבי 7 מהמתלוננות ש התלוננו
לאחר פרסום תמונת המשיב בעיתון. טענה שלא נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי,
אף שהתבקש לעשות כן על ידי המשיבה.
30 . לאור חולשת הראיות ביקש ב"כ המשיב לאמץ את החלטת הועדה שדנה בבקשה לפי
סעיף 44 א ולאפשר למשיב לעסוק ברפואה במגבלה של בדיקת גברים בלבד .
דיון והמלצה
31 . כתב האישום כמו גם כתב הקובלנה מתארים שורה של מעשים בעלי דפוס פעולה
דומה. המעשים כולם, המתרחשים בחדר הבדיקה כוללים לפיתה של ידי המטופלות,
והצמדתן ל אבר מינו, הצמדתן לפלג גופו התחתון כשגבן אליו תוך אחיזה בידיהן
ו הנחתן על אבר מינו, הצמדתן לגופו כשהוא עומד מולן ו ממשש את שדיהן מעל
הבגדים . בחלק מהמקרים ניסו ה מתלוננות להתחמק ולהתנגד ובחלקן הסכמתן
למעשים הושגה במרמה כחלק מתהליך הבדיקה.
32 . הסרטון שהוצג בפנינו ממחיש את המעשים המתוארים בכתב האישום באופן חד
וברור. בסרטון נצפי ת המתלוננת ה.א.ס כשהיא נאבקת ו מתנגדת ל משיב שלופת אותה
מאחור, תופס את ידיה בכוח מאחורי גבה ומכוונ ן לאבר מינו. לאחר מכן, כשהמשיב
ניצב מול המתלוננת הוא ממשש את פלג גופה העליון, אוחז בידיה ומצמיד אותן לאבר
מינו.
33 . שמענו בקשב רב את טענות ב"כ המשיב לגבי חוסר אמינותה של המתלוננת. בניגוד
לנטען על ידו, המתלוננת לא מתארת בהודעתה מצב בו הוציא את אבר מינו אלא רק
את פתיחת הרוכסן, ובסרטון אכן נראית תמונה לא ברור ה בה המשיב שולח את ידיו
לקדמת מכנסיו מבלי שניתן להבחין בפעולתו באופן ברור, אך בוודאי שאין בכך כדי
לפגום באמינות המתלוננת, שתואמת לחלוטין את המתואר בסרטון. כך גם לא ניתן
ל הבחין בסרטון אם הגיע לסיפוק מיני, ואף בעניין זה אין כדי לפגום באמינותה.
34 . עוד שמענו בקש ב רב את טענות ב"כ המשיב לגבי החלטת בית משפט השלום בדבר
כרסום בראיות לגבי אישומים 9, 3 . יובהר כי על החלטה זו הוגש ערר מטעם המאשימה
לבית המשפט המחוזי ( ע מ"ת 25, 04, 27094 מחוזי ירושלים) .
35 . בהחלטתו בערר נמנע בית המשפט המחוזי מהכרעה בשאלת הכרסום בראיות שכן
"עיון בהחלטת בית משפט קמא מלמד כי לא "הכרסום המסוים בחלק מהאישומים
הביא להחלטה בדבר מעצר בפיקוח אלקטרוני". ההחלטה בדבר מעצר בפיקוח
אלקטרוני ניתנה בעיקר, שלא לומר רק, בשל התרשמות בית משפט קמא כי יש בכך
כדי לאיין את המסוכנות הנ שקפת מהמשיב, בין אם ביצע שניים מהמע שי ם
המי ו חסים לו, שלושה ארבעה, או תשעה " .
36 . הודעת המתלוננת ה.א.ס.
א . עיינו בהודעת המתלוננת שצילמה את הסרטון. בהודעתה סיפרה כי טופלה על ידי
המשיב שנים רבות בשל מחלתה , והגיעה אליו מידי חודש למעקב ואיזון תרופתי.
האירועים המתוארים בכתב האישום החלו כחצי שנה לפני הגשת התלונה, בסוף
שנת 2024 .
ב . בהודעה מתוארי ם באופן מדויק מעשים באופן ובדפוס התואם את המעשים
הנצפים בסרטון. כך, בפעם השניה : xxx xxx
ג . בפעם השלישית: xxx xxx
ד . בפעם הרביעית הגיעה לבדיקה אצל המשיב , המשיב חזר ונגע בה בכוח כמתואר
לעיל . מטרתה בביקור זה היתה לצלם את המעשים, אולם המצלמה כבתה ולא
צילמה ולכן הגיעה בפעם החמישית , אז צולם הסרטון .
37 . בחנו גם את חוות הדעת שהגיש המשיב ממנה ביקש ללמוד על חוסר האמינות של
המתלוננות . xxxxxx
38 . שאלת אמינות המתלוננות או כרסום בראיות תוכרע בבוא היום במסגרת ההליך
הפלילי, לאחר שמיעת המשיב ועדי הגנה מטעמו. בשלב זה אין לוועדה זו הסמכות או
הכלים להכריע בשאלה, על אף הרכבה המקצועי. כל שעלינו לבחון, ל אור החומר
שבפנינו, האם קיימות ראיות לכאורה לכתב האישום, והאם יתכן שכתב האישום
מקורו בעלילת שווא , וזאת בזהירות הנדרשת בשלב זה.
39 . התקשינו לקבל את טיעוניו של ב"כ המשיב לגבי אמינותן של המתלוננות והמתלוננת
ה.א.ס. בפרט. אם נזקקנו לראיה לכאורה, הרי שהוצגה לנו כזו בסרטון, בו נצפית
המתלוננות כשהיא נאבקת במשיב, והוא כופה עליה בכוח מגע באבר מינו וממשש את
גופה. די לנו בראיה זו, שצולמה לאחר שהמעשים שחזרו על עצמם, מתוך הבנה של
המתלוננת שיוטל דופי בתלונתה . ובלשונה : xxxxxx
40 . לאור המעשים הנצפים בסרטון, ותואמים לא רק את דפוס פעולתו של המשיב
כמתואר על ידי מתלוננת זו אלא קיים גם באישומים האחרים, מצאנו כי קיימות
ראיות לכאורה לביסוס הקובלנה.
41 . ומכאן, לבחינת השאלה, האם נוכח חומרת העבירות העולות מכתב הקובלנה וריבוין,
יש מקום להארכת התליית רישיונו של המשיב עד לתום ההליכים או שמא יש להיעתר
לבקשתו ולאפשר לו לעסוק ברפואה באופן מוג בל תוך בדיקת מטופלים גברים בלבד.
42 . בבחינת שאלה זו יש לבחון את נסיבות ביצוע העבירות המתוארות בכתב הקובלנה
העבירות כולן בוצעו בחדר הבדיקה, במרפאה , במטופלות הנזקקות דרך קבע לשירותיו
כרופא ומחפשות מזור למחלתן. בין אם המעשים נעשו במרמה, באצטלה של בדיקה
רפואית או תוך שימוש בכוח וניצול מרותו כלפי מטופלות המצפות למצוא מזור לסבלן.
43 . אין צורך לדמיין את תגובתן של המטופלות לאחר כל אירוע כזה, תגובה הנעה בין
בלבול לחוסר אונים ופחד, ובלשונה של המתלוננת xxxxxx
44 . במעשיו ניצל המשיב את אמון המטופלות, ניצ ל את מרותו ואת פער הידע המובנה כלפי
מטופלותיו תוך הפרת חובת האמון ה קיימת בין רופא למטופליו. ריבוי המעשים,
חזרתם אצל חלק מה מתלוננות על אף התנגדותן , השימוש בכוח כלפיהן, שוללים
אפשרות למתן אמון בהמשך עיסוקו כרופא לגבי כל ציבור המטופלים, גברים ונשים
כאחד.
45 . העובדה שהמעשים כולם בוצעו בחדר הבדיקה, שאמור להיות מקום בטוח עבור
המטופלים, פוגע באמון הציבור כולו במערכת הרפואה.
46 . הפסיקה קבעה שורה של כללים ליישום הוראות סעיפים 44 א ו 44 ב לפקודת הרופאים,
המבחנים ליישום סעיפים אלה זהים במהותם , ועיקרם מלאכת איזון בין השיקולים
המתנגשים של הצורך להגן של שלום הציבור וחומרת העבירה אל מול חזקת החפות
העומדת לנאשם בפלילים והפגיעה בחופש העיסוק הנגזרת מהתליית רשיונו של רופא
או הגבלת עיסוקו כרופא.
47 . לפי הוראות סעיף 44 ב לפקודת הרופאים, לאחר תקו פת התליה של שישה חודשים,
רשאי המנכ"ל להאריך את התליית הרישיון או הגבלתו עד להכרעה במשפט הפלילי.
מטרת ההוראות שבפקודה היא לבחון שוב את הצורך בהתליית רישיונו של הנקבל
לאור הנסיבות המתקיימות במועד פקיעת ההחלטה לפי סעיף 44 א.
ר' בעיין זה : עש"א 09, 1065 (ת"א) סלים בן מוחמד ספיה נ' משרד הבריאות, לשכת
היועץ המשפטי : " הסמכות הנתונה למנכ"ל משרד הבריאות ב סעיפים 44 א ו -
44 ב' לפקודה, כפופה לכללי המשפט המינהלי ועליה להיות מופעלת תוך איזון ראוי
בין השיקולים השונים של הציבור, מחד גיסא, ובין האינטרסים והזכויות של הרופא,
מאידך גיסא, ובהם, בעיקר, חופש העיסוק וחזקת החפות. ודוק: האינטרס הציבורי
אינו מתמצה בהגנה על בריאות המטופלים כתוצאה מטיפול רשלני או בלתי מקצועי
של הרופא, הנאשם. לצורך התליית או הגבלת רשיו נו של רופא, אין צורך להצביע על
סכנה קונקרטית הנשקפת מהרופא הנאשם. האינטרס הציבורי בא לידי ביטוי גם
ברצון לשמור על תדמית המקצוע, ניקיונו מכל רבב פלילי, כבודו ואמון הציבור בו 'ר( .
גם ע"ש 1041/04 ד"ר ולדמיר יקירביץ נ' מנכ"ל משרד ה בריאות (לא פורסם, ניתן
ביום 13.7.04 , מאגר "נבו").
48 . בעש"א 1414/20 אליאס חורי נ' מ"י (פורסם בנבו) נקבע : התכלית האובייקטיבית של
פקודת הרופאים ושל סעיף 44 א בכלל זה היא להבטיח כי בשערי המקצוע יבוא אך
ורק רופאים שרמתם המקצועית נאותה (עע"מ 2814/12 רודריגז נ' משרד הבריאות
האגף לרישוי מקצועות רפואיים , פסקה 11 ) (להלן "עניין רודריגז"). לכך יש להוסיף
את תכליתם המניע תית של דיני המשמעת בכללותם אשר נועדו להגן על הציבור ועל
תדמיתו של השירות הציבורי ותפקודו התקין (עניין מאיר, פסקה 16 עש"מ 5282/98
כתב פ"ד נב( 5 ) 87,93 . לצד זאת ככל דבר חקיקה, הפקודה נועדה להגשים עקרונות
יסוד חוקתיים של שיטת המשפט הישראלית. על כן במסגרת בחינת התכלית
האובייקטיבית יש לתת את הדעת גם לכלל הפרשני לפיו הגבלה על חופש העיסוק
יש לפרש בצמצום ובאופן שיש בו לשמור על הזכות ולא לסייגה מעבר למתחייב מדבר
המחוקק ומתכלית החקיקה (עניין רודריגז סעיף 10 ")
49 . ב עש"א (מרכז) 14, 11, 48439 שיפר נ' מנכל משרד הבריאות (פורסם בנבו) סעיף 36
לפסק הדין נאמר לגבי סעיף 44 א : "הרצון לשמור על האינטרס הציבורי בכלל
ובענייננו על ציבור החולים מחייב בנקיטת צעדים כנגד נאשם שהוגש נגדו כתב
אישום הגם שטרם הורשע. .. ל א נמצאה נוסחה המאפשרת שלא לגרום נזק לנאשם
שטר ם הורשע, כשיש צורך להגן על הציבור בתקופת ביניים זו" . ב סעיף 40 לפסק הדין
נאמר: "כשהמנהל עושה שימוש בסמכותו על פי סעיף 44 א' רבתי לפקודה, עליו
לעשות זאת תוך התחשבות בין שני ערכי יסוד בסיסיים, מחד, החובה לשמור על
טובת ואינטרס הציבור ובכלל זה בעניינו שלומו ובר יאותו של ציבור המטופלים
ומאידך חזקת החפות וחופש העיסוק של הפרט. כשקיימת התנגשות וסתירה בין שני
ערכי היסוד האלה ולא ניתן ליישב ביניהם, יש להעדיף את האינטרס הציבורי גם
במחיר הפגיעה ביחיד " .
50 . יפים בעניין זה דברי כבוד השופט מצא בע "א 4227/94 ד"ר קאסם סמחאת נ' המנהל
הכללי , בפסקה 9 לפסק הדין , "מכלל סטיות מן השורה שרופא עלול לסטות במהלך
מילוי תפקידו הרפואי, אין כדומה סטייה חמורה בפגיעה מינית בחולה במהלך הטיפול
הרפואי. בפגישה שכזאת מתלווה מידות רעות לרוב, ניצול לרעה של התפקיד הרפואי
המקנה לרופא נגישות קלה לגופם ש ל המטופל או המטופלת, הפרת אמונים של
החולים הנפגעים, ביזויים והשפלתם. יתר על כן, רופא שבמהלך טיפולו בחולה עושה
בחולה מעשה מיני, פוגע פגיעה חמורה לא רק בקורבן המעשה, אלא גם במקצוע
הרפואה ."
51 . האיזון תלוי בנסיבות המקרה ונלקחים בחשבון שיקולים שונים, כגון חומרת ה עבירה,
הקשר של העבירות לעבודתו הרפואית של הנאשם וקיומן של ראיות לכאורה, וזאת אל
מול נסיבותיו האישיות השונות של הרופא. במקרה שלנו לא חל כל שינוי מאז ניתנה
ההחלטה לפי סעיף 44 א, ותנאי שהייתו במעצר בית באיזוק אלקטרוני לא השתנו.
52 . בערר שהוגש על ידי המאשימה על שחרורו של המשיב באיזוק אלקטרוני נקבע : "כלל
העבירות התרחשו במרפאה ובבית החולים בעת טיפול ולא נטען כי בוצעה עבירה
כלשהיא מחוץ לכותלי המרפאה או בית החולים שלא במסגרת טיפול. בשל כך עצם
הרחקתו של המשיב ממקום עבודתו והאי ס ור לעסוק ברפואה יש בו כדי להפח ית את
האפשרות לביצוע עבירות בעתיד" . מכאן, גם בית המשפט המחוזי ראה בהרחקת
המשיב ממקום עבודתו והאיסור לעסוק ברפואה אמצעי הולם לשלילת מסוכנותו.
53 . בנסיבות אלה אנו ממליצ ות על הארכת התליית רישיונו של המשיב עד לתום ההליכים
המשמעתיים נגדו.
בשולי הה מלצה
54 . במסגרת הדיון נזקקנו למידע ומסמכים שהוגשו בהליך הפלילי וחשיפת תוכנם עלולה
לפגוע שלא לצורך ב פרטיות ה מתלוננת או ה משיב .
55 . ככל שנדרש לפרסום המלצתנו אנו ממ ליצות לפרסם תמצית החלטתנו זו ובה עיקר
הנימוקים .
__________________ ___________________ __________________
ד"ר ליטל קינן בוקר ד"ר שלומית רחל תמיר בן ישי זמירה גולדנר, עו"ד
יו"ר הוועדה חברת ועדה חברת ועדה
=== החלטת בימ"ש המחוזי ===
בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית, משפט לערעורים פליליים
עב"י 26, 01, 39822 מוסק נ' המשנה למנכ"ל למשרד הבריאות ד"ר ספי מנדלוביץ
תיק חיצוני: 4/9/25
ל פני כבוד ה שופט נמרוד פלקס
המערער עאדל מיסק
ע"י ב"כ עוה"ד י' שפטל
נגד
המשיב המשנה למנכ"ל למשרד הבריאות ד"ר ספי מנדלוביץ
ע"י ב"כ עוה"ד מ' אביעד בן, עמי
מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)
פסק דין
1 . ערעור על החלטת המשנה למנכ"ל משרד הבריאות (להלן, "המשנה" ), מיום 28.12.2025 , 1
לאמץ את המלצת הוועדה המיוחדת (להלן, "הוועדה" ) ולהתלות את רישיונו של המערער 2
לעסוק ברפואה עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. זאת, לאחר שהוגש נגד המערער כתב 3
אישום המייחס לו ריבוי עבירות של מעשים מגונים, מעשים מגונים בכוח ומעשים מגונים 4
במרמה . 5
6
2 . בהחלטה בחר המשנה לאמץ במלואה את המלצת הוועדה, שהוקמה ומונתה על ידו בהתאם 7
להוראות סעיף 44 א בפקודת הרופאים [נוסח חדש] , תשל"ז, 1976 (להלן, "הפקודה" .) 8
ההחלטה באה בהמשך להחלטה קודמת של המשנה מיום 30.7.2025 על התליה זמנית של 9
רישיון המערער למשך שישה חודשים, אשר ניתנה לאחר שדחה המלצה קודמת של הוועדה 10
להסתפק בהגבלת רישיונו לטיפול בגברים בלבד. ערעור המערער מכוון כנגד התליית 11
הרישיון עד תום ההליכים . 12
13
3 . ביסוד הערעור העובדות הבאות. נגד המערער, רופא במקצועו, הוגש כתב אישום חמור 14
הכולל תשעה אישומים, המייחסים לו מספר עבירות של מעשים מגונים, מעשים מגונים 15
בכוח ומעשים מגונים במרמה, שבוצעו בתשע מטופלות שונות, בחדר הבדיקה במרפאתו 16
הפרטית ובבית החולים "שערי צדק" בירו שלים, לאורך תקופה. המעשים המיוחסים 17
למערער כוללים, בין היתר, חיכוך איבר מינו במטופלות עד להגעה לפורקן מיני, נגיעה בחזה 18
1 מתוך 6
בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית, משפט לערעורים פליליים
עב"י 26, 01, 39822 מוסק נ' המשנה למנכ"ל למשרד הבריאות ד"ר ספי מנדלוביץ
תיק חיצוני: 4/9/25
שלהן, לפיתתן מאחור ומישוש אחוריהן מעל הבגדים, אחיזה בידיהן ובקשה מהמטופלות 1
לשים את ידיהן על איבר המין שלו וללחוץ . 2
3
טענות המערער 4
5
4 . המערער אינו משלים עם ההחלטה ומבקש להורות על שינויה, כך שיותר לו לעסוק ברפואה 6
באופן מוגבל של טיפול בגברים בלבד (סעיף 39 לכתב הערעור). המערער מנמק את עמדתו 7
במספר טעמים עליהם אעמוד להלן . 8
9
5 . חוסר סמכות וחוסר תום לב בהתנהלות המשנה למנכ"ל. ראשית, המערער טוען כי 10
התנהלות ה משנה הייתה "בלתי ראויה בעליל" ו"חסרת תום לב ". הוא מציין שהמשנה 11
למנכ"ל בחר שלא לאמץ את המלצת הוועדה המיוחדת הראשונה, אשר דחתה את הבקשה 12
להתליית רישיונו והסתפקה בהגבלת עיסוקו לטיפול בגברים בלבד . נטען כי המשנה פנה 13
לשר הבריאות בבקשה למנות ועדה חדשה בהרכב שונה לחלוטין, במטרה לקדם המלצה 14
חיובית להתליית הרישיון . ההחלטה הראשונית להתלות את רישיונו לשלושה חודשים 15
ניתנה ללא סמכות כלל, שכן היא ניתנה בניגוד להמלצת הוועדה המיוחדת הראשונה (שלא 16
המליצה על התלייה) ובמסגרת בקשה לדחיית דיון, מבלי שסוגיית ההתליה נדונה לגופה . 17
שנית , התעלמות מחוות דעת רפואית מכרעת. המערער הגיש חוות דעת רפואית הקובעת כי 18
הוא "חסר כוח גברא לחלוטין" בכל התקופה הרלוונטית לכתב האישום (הפלילי) . לטענתו, 19
חוות דעת זו מהווה ראיה "רבת משקל ועוצמה" שיש בה כדי "להקריס לחלוטין" את כתב 20
האישום והקובלנה, שכן היא סותרת את תיאורי המתלוננות על איבר מין זקור וסיפוק 21
מיני . הוועדה, לטענתו, התעלמה לחלוטין מטיעון מרכזי זה ומתוכן חוות הדעת, ולא 22
העניקה לה את המשקל הראוי . שלישית, כרסום משמעותי בראיות. המערער מציין כי בית 23
משפט השלום קבע כי חל כרסום משמעותי בראיות לגבי 7 מתוך 9 האיש ומים בכתב 24
האישום . קביעה זו, לטענתו, מצביעה על חולשה ראייתית כזו שאינה מצדיקה מעצר עד 25
תום ההליכים, ומשליכה על הסיכוי להרשעה, ובכך מחזקת את חזקת החפות שלו . רביעית, 26
התעלמות מגרסת המערער לסרטון. הוועדה הסתמכה רבות על סרטון שצולם על ידי אחת 27
המתלוננות כראיה מכרע ת . המערער טוען כי הוועדה התעלמה מגרסתו לפיה כל הנראה 28
בסרטון נעשה לבקשת המתלוננת, וכי גרסת המתלוננת עצמה מכילה סתירות ו"כזבים" 29
שאינם מתיישבים עם מצבו הרפואי . חמישית, אמצעי לא מידתי ובקשה להגבלה בלבד. 30
המערער טוען כי לאור חוסר כוח הגברא המוכח בחוות הדעת הרפוא ית והכרסום בראיות, 31
התליית רישיונו היא אמצעי לא מידתי . הוא מבקש לאפשר לו לעסוק ברפואה במגבלה של 32
טיפול בגברים בלבד, בטענה שאינו מהווה סכנה למטופלים גברים, ומעולם לא הוגשה נגדו 33
תלונה על ידי גבר . שישית, פגמים פרוצדורליים בהחלטת התלייה הראשונית. המערער 34
2 מתוך 6
בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית, משפט לערעורים פליליים
עב"י 26, 01, 39822 מוסק נ' המשנה למנכ"ל למשרד הבריאות ד"ר ספי מנדלוביץ
תיק חיצוני: 4/9/25
טוען כי ההחלטה הראשונית על התליית רישיונו לשלושה חודשים ניתנה במסגרת בקשה 1
לדחיית דיון, מבלי שסוגיית ההתליה עצמה נדונה לגופה ומבלי שניתנה לו הזדמנות 2
להשמיע את טענותיו המלאות בנושא כה כבד משקל . 3
4
טענות המשיב 5
6
6 . עמדת המשיב היא כי דין הערעור להידחות בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית . ההחלטה 7
להתלות את רישיונו של המערער התקבלה כדין, בהליך סדור, לאחר שקילת כלל השיקולים 8
והנסיבות הרלוונטיים, לרבות שמיעת טענות המערער ובחינתן באופן מקיף ויסודי . 9
ההחלטה מבוססת על המלצה מנומקת ומפורטת של הוועדה, אשר התקבלה לאחר הליך 10
יסודי ומעמיק שכלל מ תן זכות טיעון בכתב ובעל פה . אכן במקרה של ההחלטה הראשונית, 11
המשנה למנכ"ל דחה את המלצת הוועדה הראשונה (שלא להתלות את הרישיון אלא רק 12
להגבילו לטיפול בגברים) בהחלטה מנומקת, בה עמד על כך שרופא המבצע מעשים כאלה 13
מסוכן לכל ציבור המטופלים, ולא רק לנשים, וכי המלצת הוו עדה התבססה על טעות 14
תפיסתית בחומרת המעשים . המערער כלל לא הגיש ערעור כנגד אותה החלטה ראשונית 15
(מיום 30.7.2025 ) . 16
17
7 . חומרת המעשים וקיומן של ראיות לכאורה. כתב האישום כולל תשעה אישומים חמורים 18
של מעשים מגונים בכוח, במרמה ובמעשים מגונים, שבוצעו בתשע מטופלות בחדר 19
הבדי קה . המעשים המיוחסים למערער חמורים ורבים, וכוללים התחככות באיבר מין, 20
נגיעה בחזה, מישוש, אחיזה בידיים ובקשה להניח ידיים על איבר מינו . הוועדה המיוחדת 21
(השנייה) קבעה כי קיימות ראיות לכאורה לביסוס הקובלנה, בין היתר, על בסיס סרטון 22
שצולם על ידי אחת המתלוננות, אשר "ממחיש את המעשים המתוארים בכתב האישום 23
באופן חד וברור ". הסרטון מציג את המתלוננת נאבקת במערער, והוא כופה עליה בכוח מגע 24
באיבר מינו וממשש את גופה . העובדה שהוועדה הראשונה לא צפתה בסרטון (בשל 25
התנגדות ב"כ המערער דאז) מסבירה את ההבדל בהמלצות בין הוועדות . 26
27
8 . התייחסות לחוות הדעת הרפואית. הוועדה לא התעלמה מחוות הדעת הרפואית שהוגשה 28
על ידי המערער. היא התייחסה אליה במפורש וציינה כי היא נבחנה כחלק מהחומר שהוצג . 29
עם זאת, עמדת הוועדה הייתה כי שאלת אמינות המתלוננות או כרסום בראיות היא שאלה 30
שיש להכריע בה במסגרת ההליך הפלילי, לאח ר שמיעת כלל הראיות והצדדים, ולא 31
בסמכותה של ועדה משמעתית לדון בה . המשיב טוען כי קיים פער בין טענות המערער לגבי 32
חוות הדעת לבין תוכנה בפועל. חוות הדעת קובעת כי "ייתכן והליקוי בתפקוד מיני מתמשך 33
יותר משנתיים או יותר" אך אינה קובעת באופן חד משמעי כי המערער סבל מאין אונות 34
3 מתוך 6
בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית, משפט לערעורים פליליים
עב"י 26, 01, 39822 מוסק נ' המשנה למנכ"ל למשרד הבריאות ד"ר ספי מנדלוביץ
תיק חיצוני: 4/9/25
מוחלטת בתקופה הרלוונטית למעשים . אין תיעוד רפואי קודם לטענת האימפוטנציה 1
בתקופה הרלוונטית, וטענת המערער בנושא הייתה "מתפתחת ". ממילא אין בחוות הדעת 2
כדי לשלול את האפשרות שהמעשים המיוחסים למערער אכן בוצעו על ידו, שכן גם אם לא 3
הגיע לסיפוק מיני, המעשים עצמם, המפורטים בכתב האישום, מהווים עבירות חמורות של 4
מעשים מגונים. הוועדה ציינה כי אין קשר בין שאלת האימפוטנציה לאינטרס הציבורי להגן 5
על ציבור המטופלים . 6
7
9 . דחיית הטענה להגבלה לטיפול בגברים בלבד. המשיב דוחה את בקשת המערער לאפשר לו 8
לעסוק ברפואה במגבלה של טיפול בגברים בלבד . רופא המבצע מעשים כגון אלה המיוחסים 9
למערער, מסוכן לכל ציבור המטופלים, ולא רק לנשים . ניצול לרעה של המרחב הטיפולי 10
פוגע פגיעה אנושה באמון הציבור (גברים ונשים כאחד) במערכת הבריאות ובמקצוע 11
הרפואה . ב"כ המערער עצמו טען בהליכים הפליליים כי הטלת איסור ע יסוק ברפואה תאיין 12
את המסוכנות, מבלי להבחין בין גברים לנשים . המערער מתנהל בחוסר עקביות, שכן 13
בהליכים פליליים מקבילים הוא ביקש לאפשר לו לטפל בנשים עם מלווה, בעוד בערעור זה 14
הוא מבקש הגבלה לגברים בלבד . 15
16
10 . הכרסום בראיות בהליך הפלילי. המשיב מודה כי בית משפט השלום , בהליך הפלילי , ציין 17
"כרסום מסוים" בראיות לגבי חלק מהאישומים, אך קבע במפורש כי קיימות ראיות 18
לכאורה לפחות לגבי אישומים 1 ו, 2 . בית המשפט המחוזי, בערר, נמנע מלהכריע בשאלת 19
הכרסום, וקבע כי החלטת המעצר באיזוק אלקטרוני ניתנה בעיקר בשל הצורך לאיין את 20
המסוכנות הנשקפ ת מהמערער . גם הערכאות הפליליות ראו בהטלת האיסור על עיסוק 21
ברפואה כאמצעי הולם לשלילת מסוכנותו . 22
23
11 . הלכה פסוקה היא כי הביקורת השיפוטית על החלטות משמעת מקצועיות תיעשה במשורה 24
ובריסון. בית המשפט לא ישים את שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של הרשות המנהלית 25
המוסמכת והמקצועי ת, ויתערב רק במקרים של חריגה קיצונית ממתחם הסבירות, 26
שרירותיות, או פגם מהותי היורד לשורש ההחלטה. בענייננו, לא נפל כל פגם שכזה. 27
ההחלטה מצויה עמוק בתוך מתחם הסבירות, היא מאזנת כראוי את כלל השיקולים 28
הרלוונטיים, וניתנה בסמכות ולאחר הליך תקין . 29
30
דיון 31
32
12 . דין הערעור להידחות. אבאר . 33
34
4 מתוך 6
בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית, משפט לערעורים פליליים
עב"י 26, 01, 39822 מוסק נ' המשנה למנכ"ל למשרד הבריאות ד"ר ספי מנדלוביץ
תיק חיצוני: 4/9/25
13 . עמדת המשיב, כפי שפורטה באריכות לעיל, מקובלת עליי במלואה. לפיכך, איני רואה צורך 1
לחזור על כלל טענותיו, ואתייחס להלן למספר נקודות עיקריות ." 2
3
14 . אכן, כטענת המשיב, הדין הוא כי הביקורת השיפוטית על החלטות משמעת על פי הפקודה 4
תיעשה במשורה. התערבות כאמו ר תהיה מוצדקת רק כאשר ניכרת סטייה מהותית או 5
קיים משגה מהותי בשיקול הדעת המנהלי (ע"א 412/90 אליהו נ' שר הבריאות , פ"ד מד( 4 ) 6
422 , 427 ( 1990 ); רע"א 2755/19 ועדה לפי סעיף 44 א לפקודת הרופאים נ' הלוי , פסקה 11 7
) 2.5.2019 ( ). הדברים יפים במיוחד מקום בו נידון היקף הה תערבות הראוי מצד בית 8
המשפט באמצעי ביניים . 9
10
15 . במקרה דנן, המשנה בחר לאמץ את המלצותיה של ועדה מקצועית, אשר הרכבה כלל 11
מומחים מתחומי הרפואה והמשפט הרלוונטיים לעניינו של המערער. החלטת המשנה 12
לאמץ את המלצתה המנומקת של הוועדה, אשר שמעה את טענות הצדדים ודנה בהן 13
לעומק, היא החלטה סבירה שנעשתה בסמכות ואין כל מקום להתערב בה . 14
15
16 . המערער ייחד את עיקר טענות לרובד הראייתי, תוך שהוא מערער על עצם קיומן של ראיות 16
או שמא ראיות לכאורה בדבר ביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום הפלילי, כולן 17
או מקצתן. מקובלת עלי עמדת המשיב, לפיה בפני הוו עדה והמשנה הונחו די ראיות 18
המקימות תשתית מנהלית מספקת, ולו לשם הוכחה לכאורה של העבירות המיוחסות 19
למערער בכתב האישום הפלילי. לצרכי הדיון אניח, כטענת המערער, כי חל כרסום ראייתי 20
באשר לחלק מהאישומים המיוחסים לו. בכך אין די. שכן למצער בכל הנוגע לחלקם האחר 21
של האי שומים לא חל אותו כרסום ראייתי נטען, ויש אף יסוד לקביעה כי אף באותם 22
אישומים בהם חל כרסום ראייתי כאמור קיימת תשתית ראיתית מנהלית מספקת. 23
24
17 . הרף בו על המערער לעמוד בכדי להצליח בטענותיו במישור הראייתי גבוה עד מאד. רף בו 25
המערער לא עמד כלל ועיקר. אבאר. בית המשפט בה ליך הפלילי קבע כי כנגד המערער 26
קיימות די ראיות לכאורה המבססות, ולו חלק מהאישומים המיוחסים לו, אישומים 27
חמורים הנוגעים למעשי המערער בעת עבודתו הרפואית, תוך ניצול מעמד זה. בית המשפט 28
בהליך הפלילי אף מצא לשחרר את המערער לחלופת מעצר בדרך של מעצר בית מלא 29
באיזוק א לקטרוני. הדעת נותנת שהגבלה חמורה מעין זו של זכות החירות והתנועה של 30
המערער לא נעשתה כלאחר יד, וממילא נעשתה לאחר בחינת הראיות העומדות כנגד 31
המערער. הדעת נותנת אפוא, כי אך במקרים חריגים, אם בכלל, יהיה בידי הוועדה או 32
המשיב להגיע למסקנה שונה מן הקצה אל הקצה ממסק נת בית המשפט בהליך הפלילי. לא 33
5 מתוך 6
בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית, משפט לערעורים פליליים
עב"י 26, 01, 39822 מוסק נ' המשנה למנכ"ל למשרד הבריאות ד"ר ספי מנדלוביץ
תיק חיצוני: 4/9/25
מצאתי כי המערער הצביע על טעמים חריגים מכוחם היה על הוועדה או המשנה להגיע 1
למסקנה ראייתית כה שונה ממסקנת בית המשפט בהליך הפלילי. 2
3
18 . אף שהמערער הקדי ש את עיקר טיעוניו לסוגיה הראייתית כאמור, אזכיר, כי אף בהינתן 4
קיומן של די ראיות לכאו רה בדבר ביצוע מעשים פליליים, על המשנה לאזן בהחלטתו שלל 5
אינטרסים. באשר לאיזון בין האינטרסים השונים במסגרת קבלת ההחלטה נקבע בבש"א 6
458/91 סמחאת נ' מנכ"ל משרד הבריאות , פ"ד מה( 2 ) 801 , 806 ( 1991 ), כי "בסוגיה זו 7
משמשים כאחד שני שיקולים ערכיים, עקרוניים נוגדים: מ צד אחד, השמירה על 8
האינטרס של הציבור... ומצד שני, השמירה על זכות הפרט שלא לפגוע בו ולהסב לו נזק, 9
שלעתים הוא בלתי הפיך, בטרם נתברר דינו והוא בחזקת זכאי וחף מפשע. האיזון בין שני 10
עקרונות נוגדים אלה ואופן יישומם תלויים הם בנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה, 11
במידת החומרה של העבירות בהן מדובר ". 12
13
19 . אף כאן סבורני, כי אין להתערב בהחלטת המשנה, וממילא אין מקום לצמצם את מידת 14
ההגבלה שהוטלה על המערער כבקשתו . חומרת העבירות המיוחסות למערער, הקשורות 15
קשר הדוק ובטבורו לאופן התנהלותו כרופא, והפגיעה הקשה באמון הציבור במערכת 16
הרפ ואה, כל אלה מטים את הכף באופן מובהק לטובת האינטרס הציבורי. המעשים, כפי 17
שנטען, משלבים לכאורה מעילה חמורה באמון המטופלות תוך ניצול מעמדו כרופא ואת 18
המרחב בטיפולי, ומהווים פגיעה קשה בכבוד המקצוע (רע"א 1414/20 חורי נ' מנכ"ל משרד 19
הבריאות ) 14.10.2020 ( .) 20
21
20 . אשר על כ ן, הערעור נדחה . 22
23
נית ן היום, ט"ו שבט תשפ"ו , 02 פברואר 2026 , בהעדר הצדדים. 24
25
26
27
6 מתוך 6