Disciplinary decision dated 2 Dec 2025
- Disciplinary measure
- License suspension
- Keywords
- Violence, Assault of a helpless person, Unbecoming conduct
Decision summary (as published on the Ministry of Health website)
English translation pending. The Hebrew text is shown.
הנקבלת, היא אחות מוסמכת אשר עבדה בבית אבות "נאות גיל" בפתח תקווה, בבית החולים קפלן ברחובות.
הנקבלת הגישה למטופלת, שהיא דמנטית ומטופלת סיעודית היושבת בכיסא גלגלים , קערת אוכל אולם היא סירבה לאכול והשליכה את קערת האוכל, וירקה לעברה של העוררת. בתגובה לכך האכילה ה עוררת את
המטופלת תוך שימוש בכוח, וכן סטרה לה על פניה.
בגין מעשה זה, הוגש נגד העוררת כתב אישום לבית משפט השלום בפתח תקווה אשר הרשיע את הנקבלת והטיל עליה 150 שעות שירות לתועלת ציבור וכמו כן חייב אותה בפיצוי כספי למשפחת המטופלת .
ועדת המשמעת החליטה להמליץ על אמצעי משמעת של התליית רישיונה של האחות למשך 3 חודשים. המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר ספי מנדלוביץ' קיבל את המלצת הוועדה. הנקבלת הגישה ערר וכב' הש' [בדימוס] סטרשנוב אשר דן בערר בשם שר הבריאות, החליט לדחות את הערר והותיר את הענישה אשר המליצה עליה ועדת המשמעת (למשך 3 חודשים) על כנה.
התליה לשלושה חודשים
Translation for convenience only. The Hebrew text, as published on the Ministry of Health website, is the binding version.
Decision documents
All documents as published on the Ministry of Health website, kept here in full. The documents are in Hebrew.
החלטת המשנה למנכ"ל משרד הבריאות Open in a new window · Source on gov.il
Open the document in a separate window · Download the file · Copy stored on this site
החלטת כב' הש' [בדימוס] א. סטרשנוב לאחר ערר Open in a new window · Source on gov.il
Open the document in a separate window · Download the file · Copy stored on this site
המלצת ועדת המשמעת Open in a new window · Source on gov.il
Open the document in a separate window · Download the file · Copy stored on this site
Full text of the decision (extracted from the document, Hebrew)
Text extracted automatically from the document for search and accessibility. The binding text is the document itself.
=== החלטת המשנה למנכ"ל משרד הבריאות ===
ד' בחשון, התשפ"ו
26/10/2025
אסמכתא: 400269925
(במענה , נא ציינו מספרנו)
אל: ע ו"ד לירון קריספין בוקר, מנהלת בי ת הדין ל משמעת
שלום רב,
הנדון : החלטה, האחות אלינה רוזין
סימוכין: פנייתך במייל מיום 20/10/25
לאור השיקולי ם והנסיבות שוועדת המשמעת העלתה , ובכלל זה "ה צינון ה עצמי" שהנקבלת גזרה
על עצמה, הריני לקבל את המלצת וועדת המשמעת מיום 5 10/202 19/ אשר תכנס לתוק ף בתאריך
. 2/11/25
ב כבוד רב ,
ד"ר ספי מנדלוביץ
המשנה למנהל הכללי
לשכת משנה למנהל הכללי Associate Director General
משרד הבריאו ת Ministry of Health
ת.ד. 1176 ירושלים 91010 P.O.B 1176 Jerusalem 91010
mmancal @mo h.health.gov.il mmancal@moh.health.gov.il
טל: 5081207, 02 פקס: 5655983, 02 5655983, 02 : Fax 5081207, 02 : Tel
=== החלטת כב' הש' [בדימוס] א. סטרשנוב לאחר ערר ===
1
ערר לפי סעיף 19 לתקנות בריאות העם (צוות סיעודי במרפאות), התשמ"א, 1981
החלטה 25, 2 1
בפני:
השופט (בדימוס) אמנון סטרשנוב
בעניין שבין:
האחות אלינה רוזין ה עוררת
ע"י ב"כ, עו"ד דן גרובס
לבין:
מנכ"ל משרד הבריאות המשיב
ע"י ב"כ, עו"ד תומר דגני חנית
ה ח ל ט ה
העובדות
1 . ה עוררת , אלינה רוזין , היא אחות מ וסמכת אשר עבדה בבית אבות "נאות גיל" בפתח תקווה. בבית
החולים קפלן ברחובות (להלן, ה עוררת ) . ביום 19.7.22 , סמוך לשעה 08.30 , הגישה ה עוררת
למטופלת, שהיא דמנטית ומטופלת סיעודית הי ושבת בכיסא גלגלים, קערת אוכל אולם היא סירבה
לאכול והשליכה את קערת האוכל , וירקה לעברה של ה עוררת . בתגובה לכך האכילה ה עוררת את
המטופלת תוך שימוש בכוח, וכן סטרה לה על פניה.
2 . בגין מעשה זה , הוגש נגד ה עוררת כתב אישום לבית משפט ה שלום ב פתח תקווה (תפ"ח, 01, 19200
24 ,) בו יוחס ה לה עבירה של תקיפה לפי סעיף 382 (ד) לחוק העונשין, התשל"ז, 1977 .
ביום 25/9/25 , הרשיע בית המשפט את ה עוררת והטיל עליה 150 שעות שירות לתועלת ציבור,
וכמו כן חייב אותה בפיצוי כספי למשפחת המטופלת (משזו נפטרה בינתיים).
דו"ח ועדת המשמעת
3 . בעקבות הרשעתה של ה עוררת בבית המשפט והענשים שנגזרו ע ליה, הגיש התובע הראשי ב משרד
הבריאות , ביום 1.4.25 , קובלנה כנגדה , בכך שהיא גילתה התנהגות שאינה הולמת, כאמור בסעי ף
15 ( 1 ) לתקנות בריאות העם .
2
4 . ועדת המשמעת הרשיעה את ה עוררת במיוחס לה בכתב הקובלנה, על סמך הודאתה, תוך שקבעה כי
מדובר במעשה חמור ביותר מצד המער ערת, כלשון הוועדה:
" קשה להפריז בחומרת העבירה נשוא ה קובלנה. תקיפה פיזית של מטופלת ישישה, חסרת
ישע, במוסד סיעודי האמור לספק לה את כל צרכיה, בדגש על הענקת תחושת ביטחון לה
ושלוות נפש למשפחתה , הינה פעולה שסותרת בעליל את כל מה שניתן לצפות לו במוסד
כזה זאת במיוח ד כשמדובר במטופלת במצב מנטלי של דמנציה כשאינה יכולה להיות ערה
למעשיה ולשלוט בהם " .
5 . הוועדה שקלה גם את הנסיבות המקילות של העוררת : העובדה שהייתה פרובוקציה מצד המטופלת
כלפיה, עברה הנקי, הודאתה באשמה, והיותה 40 שנה במקצוע האחיות. היא התחרטה על התפרצות
הזעם שלה כלפי המטופלת, והביעה צער וחרטה על מעשיה. כמו כן התחשבה הוועדה "מהצעדים
שנקטה ביו ז מתה לטפל בעצמה כשהבינה את הצורך החיוני בבירור סיבות אבדן השליטה
שלה" (סע י ף 13 לדוח הוועדה).
6 . בבואה להחליט על אמצעי המשמעת הראוי בגין התנהגותה של ה עוררת, בחנה הוועדה תקדי מים
שונים, דומים פחות או יותר, בהם הוטלו עונשים של בין חודש התליית רישיון לבין התלייה למשך שישה
חודשים. לאחר ששקלה את נסיבותיה האישיות של ה עוררת , מזה ואת חומרת התנהגותה כלפי מטופלת
חסרת ישע ודמנטית, המליצה הוועדה בפני מנכ"ל משרד הבריאות להטיל עליה אמצעי משמעת של
התליית רישיון למשך שלושה ( 3 ) חודשים.
7 . בעקבות המלצת הוועדה, החליט המשנה ל מנכ"ל משרד הבריאות, דר' ספי מנדלוביץ , ביום 20.12.16 ,
לאמץ את ה מלצת הוועדה, והחליט להתלות את רישיונה של ה עוררת למשך שלושה ( 3 ) חדשים ,
שתחילתם לריצוי ביום 14.12.25 .
הערר
8 . בעקבות החלטת המנכ"ל, הגיש בא כוח ה של ה עוררת , עו"ד דן רובס , ערר על חומרת העונש. לטענתו :
" ערר זה נשען על טענה אחת וטענה אחת בלבד. הטענה היא שההחלטה שנתקבלה בעניינה של
העוררת מחמירה יתר על המידה, בין השאר, מאחר והיא לא נותנת את המשקל הראוי להליכים
הטיפוליים שעברה העוררת. הליכים שככל הידוע לעוררת ולח"מ לא התקיימו באף לא אחד
מהמקרים הקודמים בוועדת המשמעת".
החלטה
9 . לאחר ששקלתי את נסיבות המקרה שב פניי ו את טענתו של ב"כ העוררת , הגעת י לכלל מסקנה כי דין
הערר, להידחות. התנהגותה האלימה של הנקב לת חמורה , בעיניי גם אם מדובר בכשלון חד פעמי.
סבורני, כי יש מקום להעדיף את האינטרס הציבורי, המחייב להגן על אנשים חסרי ישע מפני ידם הקשה
של המטפלים בהם, על, פני נסיבותיו הא ישיות של העבריין. ביתר שאת אמורים הדברים, כאשר האלימות
משתוללת במ דינה, על כל צעד ושעל.
10 . טענתו האחת בלבד של ב"כ העו ר רת הינה, שהוועדה לא נתנה את המשקל הראוי להליכים הטיפוליים
שעוברת העוררת, אינה מקובלת עליי . ראשית, הוועדה בהחלט התחשבה בטענה זו, כמפורט ב סעיף 13
לדוח שהגישה. ושנית, כל מקרה לנסיבותיו ולכל מקרה נסיבות שונות, אותם משקללת הוועדה בבואה
להטיל את אמצעי המשמעת הראוי.
3
1 1 . גם ב מקרה זה בחנה הוועדה את התקדימים בנושא, כאשר רמת הענישה נעה בין התליית רישיון
לחודש אחד עד שישה חודשים, ויישמה אותה גם במקר ה דנן. הענש שהוטל תואם את רמת הענישה
בתיקים מסוג זה. לדוגמה, בהחלטה מס. 26/13 האח נפאע נידאל נ. מנכ"ל משרד הבריאות , מיום
8.9.13 , נדון הנקבל להתליית רישיון למשך חמישה חדשים, לאחר שסטר לישיש תשוש נפש ששהה
במוסד גריאטרי סטירה אחת . כך גם בהחלטה 17, 9 האחות מר ינה פרייליך נ. מנכ"ל משרד הבריאות,
מיום 8.3.17 , מקרה בו היכתה האחות את המטופלת בידה בחוזקה, כשהאחרונה הייתה מונשמת וקשורה
למיטה. האחות נדונה להתליית רישיון למשך שלושה חודשים.
אשר על, כן, לא מצאתי כל עילה או הצדקה להתערב בהחלטת המנכ"ל , והנני דוחה את הערר .
ניתנה היום , 2.12.25
המזכירות תעביר לצדדים העתק החלטה זו.
---------- ------------------------
אמנון סטרשנוב, שופט (בדימוס )
=== המלצת ועדת המשמעת ===
בד"מ 2/4/25 המשנה למנכ"ל משרד הבריאות נ' האחות אלינה רוזין
_________________________________________________________________
מדינת ישראל
ועדות המשמעת, משרד הבריאות בירושלים
בהתאם לסעיף 16 לתקנות בריאות העם ( צוות סיעודי במרפאות ) תשמ"א, 1981
תיק בד"מ 2/4/25
בפני חברי הועדה :
ד"ר שירלי לוז, יושבת ראש
גב' ענת כהן אבוהב, נציגת הסתדרות האחים והאחיות
עו"ד אריה רוטר, נציג היוע צת המשפטי ת לממשלה
ה קובל : ה משנה למנהל הכללי משרד הבריאות
באמצעות עו"ד תומר דגני חנית
נ ג ד
הנקבל ת : האחות אלינה רוזין מס. רשיון 171516
באמצעות עו"ד דן גרובס
דין וחשבון לעניין סעיף 16 (א) לתקנות בריאות העם ( צוות סיעודי במרפאות ) תשמ"א, 1981
תמצית ההליכים עד כה
1 . על פי כתב המינוי מאת המשנה למנכ"ל משרד הבריאות ( 23/4/25 ) נתמנינו לדון בקובלנה
זו וליתן דין וחשבון בהתאם .
2 . על פי הנטען בקובלנה ( מיום 1/4/25 ), בתמצית, הנקבלת הינה אחות מוסמכת ; במועד
הרלוונטי לקובלנה היא עבדה ב בית אבות " נאות גיל " בפתח תקוו ה; ביום 10.2.25 היא
הודתה בבית המשפט בתקיפת מטופלת . לקובלנה צורף עותק של כתב האישום שבו
מפורטים המעשים שיוחסו לה בהליך הפלילי וכן עותק מפרוטוקול הדיון בו היא הודתה
1
במעשים הללו והורשעה בהתאם , על עבירה לפי סעיף 382 (ד) לחוק העונשין תשל"ז -
977 1 (דיון מיום 10/2/25 ; ת"פ 24, 01, 19200 , בית משפט השלום בפתח תקוה ) . בקובלנה
נטען כי הנקבלת הודתה כי האכילה באופן כוחני מטופלת דמנטית סיעודית המרותקת
לכיסא גלגלים וגם סטרה בפניה בכוח . בכך התנהגה בדרך שאינה הולמת את מקצוע
הסיעוד, בהתאם לתקנה 15 ( 1 ) לתקנות בריאות העם ( צוות סיעודי במרפאות )
התשמ"א, 981 1 .
3 . מתוך כתב האישום הנזכר ראוי לציין עוד כי האירוע קרה ביום 19/7/22 בסמוך לשעה
08:30 בבוקר וכי עובר לאירוע המטופלת סירבה לאכול ואף השליכה את קערת האוכל .
עוד צויין כי המטופלת נפטרה " לאחר התקופה הרלוונטית ."
4 . לאחר דחיות לבקשת הנקבלת ( ראה החלטות הוועדה מיום 23/6/25 ; 8/7/25 ; 23/7/25 )
התקיים דיון באולם הוועדה ( ביום 28/7/25 . ) הנקבלת באמצעות בא כוחה הודתה
במיוחס לה בכתב הקובלנה ובכך בא לסיומו החלק הראשון של ההליך ( = הסכמה על
מערכת העובדות ו על עבירה לפי סעי ף החיקוק הרלוונטי כמצויין לעיל .)
5 . מטיעוני ב"כ הנקבלת לעניין אמצעי המשמעת הראוי וכן מ דברי הנקבלת עצמה עלו עיקרי
הדברים הבאים : היא כבת 60 שנה, עלתה לארץ מברית המועצות לשעבר , כ, 40 שנה
במקצוע האחיּות , ללא עבר משמעתי ; לאחר האירוע הפסיקה לעבוד ביוזמתה למשך כ חצי
שנה ואז חזרה לעבוד ב בית אבות אחר , שם היא מועסקת עד כה . היא עוברת ביוזמתה
הליך טיפולי בגין אבדן השליטה באירוע . אשר ל נסיבות ה אירוע עצמו , לדבריה באה לתת
למטופלת תרופות מרוסקות בכף דייסה . המטופלת ירקה את הדייסה בפרצופה של
הנקבלת תוך ש קללה , שרטה ונשכה אותה . הסטירה באה נוכח התפרצות זעם , דבר עליו
היא מתחרטת , מצטערת ומתביישת בו . נוכח פער מסויים בין הגרסה הזו לבין המיוחס
לה ב קובלנה וב כתב האישום ביקשנו לעיין בהוד ע תה במשטרה .
6 . בהודעה במשטרה ( מיום 2 19/7/2 ) מסרה הנקבלת כך ( בחלקים הרלוונטיים ): " ... קמתי
הבוקר עם כאב ראש ... .. באתי לעבודה ויש לחץ בין 8, 7 בבוקר , אני אחות יחידה
בעבודה אני מביאה טיפול טרופתי ( צ"ל, תרופתי ) ועושה את הטיפולים , וסידרתי
תרופות והתחלתי לעשות טיפולים , המטפלים בחלו ( צ"ל, החלו ) לחלק את ה אוכל ואני
אמרתי להם שהם לא יכולים להביא להם לאכול כרגע כי הם לא ירצו את הטיפול ואני
כעסתי עליהם , וזו מטופלת חדשה אני לא מכירה אותה , נגשתי אליה שמתי בדייסה את
התרופות ורציתי לתת לה לאכול , הכנתי ( צ"ל, הכנסתי ) לה את הכף לפה והיא נשכה
2
את הכפית בכוח ואני הוצאתי אותו מהפה שלה והיא ניסתה לנשוך אותי והיא ירקה עליי
את האוכל ואני הייתי מופתעת והיא החלה לקלל ואני לא התאפקתי , אמת אני לא
מצדיקה את עצמי בשום פנים אבל מה שעשיתי אני מצטערת ומתנצלת .......זה נורא
כואב אני עשיתי דבר לא נכון אני לא מצדיקה את עצמי לא משנה מה גרם לזה אני נורא
מצטערת אני כמעט 40 שנה במקצוע אני אחות .........היה לי לחץ ...אם הייתי חושבת
פעמיים זה לא היה קורה .....נתתי לה סטירה היא לא הייתה חזקה ולא גרם לשום נזק
פיזי ... זה היה אינסטינקט , זה היה תגובה למה שהיא עשתה ואמרה לי ....... היא חולה
דימנטית היא לא יודעת ( מה ש ) עושה היא קיללה בגסות בשפה הרוסית ...." .
7 . מצפייה בסרטון שהוגש , שמשקף את האירוע בזמן אמת נראה שיש התאמה בין גרסת
הנקבלת במשטרה לבין מה שעולה לכאורה מהסרטון , לפחות בחלק הוויזואל י שלו ( =
ה וידאו ; אין בסרטון שֶמָע אודיו .) להערכתנו ניתן לסמוך על הודאת הנקבלת במשטרה
ועל הסרטון כ משקפים נכונה את מצב הדברים כפי שקרו, וזאת לקולא ולחומר א .
8 . בין לבין ניתן גזר הדין בהליך הפלילי ( 25/9/25 ) ; בית המשפט נמנע מביטול ההרשעה
כבקשת הנקבלת , וה טיל עליה = ( כ נאשמת ) צו של"צ ( שירות לתועלת הציבור ) של 150
שעות וכן חייב אותה בפיצו י כספי למשפחת המטופלת . בית המשפט ציין , בין השאר על
סמך תסקיר שירות המבחן שהוגש לגביה ( מיום 21/9/25 ) , את נסיבותיה האישיות
והמשפחתיות הלא פשוטות ( שלא נפרט כאן ) , את קבלת האחריות מצידה , ואת החרטה
שהביעה . צויין ההליך הטיפולי המוצלח שהנקבלת עברה והערכ ת הסיכוי להישנות מקרה
דו מה בעתיד כנמוך .
9 . הצדדים טענו כמקובל ל חומר א ו ל קולא ; הקובל הדגיש את חומרת האירוע הקונקרטי
ואת החובה להגן על הציבור מפני מעשים כאלה ולחזק את אימונו במערכת . לטעמו העונש
הראוי הינו שנה של התליית הרישיו ן . הסנגור ציין את הנסיבות המיוחדות המצדיקות
לטעמו הקלה לעומת מקרים אחרים שהוצגו . לטעמו די בהטלת אמצעי דקלרטיבי
(שלמעשה איננו קיים בארסנל האמצעים ) ולחילופין התלייה סמלית לפרק זמן קצר באופן
שהעסקתה הנוכחית לא תסוכל .
10 . הוצגו מטעם הצדדים שורת המלצות והחלטות ממקרים דומים .
דיון והכרעה
3
11 . קשה להפריז בחומרת האירוע נשוא הקובלנה . תקיפה פיזית של מטופל ת ישישה , חסר ת
ישע , במוסד סיעודי האמור לספק ל ה את כל צרכי ה , בדגש על הענקת תחושת ביטחון ל ה
ו שלוות נפש למשפחת ה , הינה פעולה שסותרת בעליל את כל מה שניתן לצפות לו במוסד
כזה . זאת במיוחד כשמדובר במטופל ת במצב מנטלי של דמנציה כשאינ ה יכול ה להיות
ער ה למעשי ה ולשלוט בהם. אין לכך כל הצדקה אפשרית בשום נסיבות . אבדן שליטה
מצד איש צוות רפואי , בדגש על בעלת מקצוע הסיעוד ו האחיּות , הינו בלתי נסבל ויכול
להעיד אף על אי התאמה למקצוע המיוחד הזה.
12 . במקרה דנן מדובר על אירוע משנת 2022 ; בשל לקונה במארג החוקי לא ניתן היה להשעות
את הנקבלת מיד בסמוך לקרות האירועים , כש, "הברזל עודנו חם" כפי שראוי היה
לעשות . גם הגשת הקובלנה התעכבה פרק זמן ממושך, עד לאחר ההרשעה בדין הפלילי -
וזאת מנימוקים טכניים, משפטיים שהוסברו על ידי ב"כ הקובל . כך קרה שלאחר
" תק ופת צינון " מסוימת שה נקבלת הטילה על עצמה , היא שבה לעבודה עד לימים אלה .
כל אלו נתו נים ש מקהי ם במידה מסויימת את התועלת שבהטלת אמצעי ראוי על ציר
הזמן בשלב מאוחר זה של ההליך .
13 . השתכנענו מכנות חרטתה של הנקבלת , קבלת האחריות מצידה כבר מתחילת הדרך בעת
ההודאה במשטרה וכן מהצעדים שנקטה ביוזמתה לטפל בעצמה כשהבינה את הצורך
החיוני בבירור סיבות אבדן השליטה שלה . הדברים נתמכים גם בתסקיר שירות המבחן
למבוגרים ( 21/9/25 ) עליו סמך בית המשפט את גזר דינו ואשר עיינו ב ו גם בעצמנו ; וכן
גם מחוות הדעת שניתנו במהלך הטיפול העצמאי אותו קיבלה הנקבלת ביוזמתה ( חוות
דעת פסיכולוגית מיום 15/12/23 ; חוות דעת של " התחלה חדשה " מיום 25/11/24 ;
7/7/25 ) . מטעמים מובנים לא נפרט כאן את תוכן הדברים מעבר למה שצויין כבר בגזר
הדין של כב' בי ת המשפט . מכל מקום החשש להישנות מעשה כזה מצד הנקבלת בעתיד
הינו נמוך .
14 . מתוך שורת האסמכתאות שהוגשו מטעם הצדדים ניתן לזהות מגמה של התייחסות
פרטנית לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה ; לפיכך אין טעם משמעותי בניתוח מפורט של כל
מקרה ומקרה ועריכת השוואה או אבחנה בינו לבין המקרה שלפנינו . מכל מקום , אמצעי
המשמעת שהוטלו במקרים שהוצגו לנו נעים בתוך מסגרת של חודשים ספורים של התליית
רישיון ( בין חודש לשישה חודשים ) .
4
15 . בעת גזירת הדין עלינו לתת את הדעת בעיקר להיבטים הרלוונטיים להליך המשמעתי ,
לה ב דיל מזה הפלילי : התייחסות לנקבלת ולמעשה הקונקרטי בגינו היא עומדת לדין
משמעתי ; חיזוק אימון הציבור במערכת הבריאות ; הרתעת עבריינים בכוח מהגעה
למצבים טראומטיים כאלה ; גיבוש סטנדרט התנהגות ראוי של איש צוות רפואי בנסיבות
דומות.
16 . לאחר ששקלנו את כלל הנסיבות, הטענו ת והשיקולים , ובהתחשב בתקופת "הצינון"
שהנקבלת קיבלה על עצמה, מצאנו כי האמצעי הראוי ב מ קרה דנן הינו התליית הרישיון
שלה למשך שלושה ( 3 ) חודשים וכך אנו ממליצים .
נית ן היום , 19/10/25 , בהיעדר הצדדים .
ד"ר שירלי לוז, יושבת ראש
גב' ענת כהן אבוהב, חב רה
אריה רוטר, עו"ד, חבר
5