Disciplinary decision dated 21 Jan 2026
- Disciplinary measure
- Reprimand
- Keywords
- Negligent medical treatment, Reprimand, Delay, Acquittal, Unbecoming conduct
Decision summary (as published on the Ministry of Health website)
English translation pending. The Hebrew text is shown.
כנגד הנקבלים הוגש קובלנה בשל התנהלות הנקבלים במהלך ניתוח שאיבת שומן שעבר מטופל , ושבעקבותיו נפטר המטופל בבית חולים. בקובלנה צויין כי הרופאים עברו עבירות של התנהגות שאינה הולמת רופא והתרשלות במילוי תפקידם כרופאים, וכי מדובר בכשל חמור בשיקול הדעת הרפואי, שהוביל לביצוע ניתוח אלקטיבי-קוסמטי במטופל שסבל מסוכרת לא מאוזנת. על הנקבלים היה לדחות את הניתוח להליך שמטרתו איזון רפואי של המטופל. לאחר שמיעת העדויות וקבלת הראיות החליטה הוועדה, בחוות דעת ארוכה ומנומקת, להרשיע את שני הנקבלים ברשלנות חמורה. לגבי יתר הנושאים המפורטים בקובלנה, החליטה הוועדה לזכות את שני הנקבלים גם יחד. ועדת המשמעת התייחסה לעובדה שחלפו חמש שנים מאז קרות האירוע. ועדת המשמעת המליצה להשית אמצעי משמעת של נזיפה על שני הרופאים. כב' הש' [בדימוס] א. סטרשנוב החליט לאשר את ההמלצה במלואה ועל הנקבלים הושתה נזיפה.
Translation for convenience only. The Hebrew text, as published on the Ministry of Health website, is the binding version.
Decision documents
All documents as published on the Ministry of Health website, kept here in full. The documents are in Hebrew.
החלטת השופט (בדימוס) א. סטרשנוב Open in a new window · Source on gov.il
Open the document in a separate window · Download the file · Copy stored on this site
המלצת ועדת המשמעת Open in a new window · Source on gov.il
Open the document in a separate window · Download the file · Copy stored on this site
Full text of the decision (extracted from the document, Hebrew)
Text extracted automatically from the document for search and accessibility. The binding text is the document itself.
=== החלטת השופט (בדימוס) א. סטרשנוב ===
1
צו לפי סעיף 41 לפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל" ז, 1976
החלטה 26, 01
בפני:
השופט (בדי מוס) אמנון סטרשנוב
בעניין שבין:
המשנה למנכ"ל משרד הבריאות הקובל
ע"י ב"כ, עו"ד יונתן ברג
לבין:
1 . דר' בנימין רבינוביץ
ע"י ב"כ, עוה"ד י' ענבר ו, ע' דורון
2 . דר' סרגיי מקרוב
ע"י ב"כ, עו"ד ערן קייזמן הנקבלים
ה ח ל ט ה
העובדות
1 . הנקבל 1 , דר' בנימין רבינוביץ, הינו רופא מורשה , בעל תעודת מומחה בהרדמה (להלן, הנקבל 1
או דר' רבינוביץ ) אשר שימש במועד האירוע הנדון כמנהל מחלקת הרד מה במרכז רפואי פרטי "שי
מדיקל" (להלן, המרכז הרפואי ) .
2 . הנקבל 2 , דר' סרגיי מקרוב, הינו רופא מורשה בעל תעודת מומחה בהרדמה, אשר שימש כמרדים
באירו ע נשוא הקובלנה (להלן, הנקבל 2 או דר' מקרוב).
3 . בחודש אוקטובר 2019 , פנה המטופל XXXX XXX (להלן, המטופל ) למרפאת "רשת פרופ ורציה"
והביע רצונו לעבור ניתוח לשאיבת שומן. הוא הופנה ל רופא המנתח, דר' אריה שדה , והשניים נפגשו
במרפאת פרופורציה ביום 29.10.19 . בפגישה זו עדכן המטופל את הנקבל במצבו הרפואי, כשהוא סובל ,
בין היתר, מסוכרת בלתי מאוזנת .
4 . למרות מצבו הרפואי של המטופל, ולמרות שהוא לא היה מאוזן מבחי נת רמת הסוכר, סיווג הנקבל 1
את מצבו הרפואי של המטופל כ, ASA 2 (המתיר עריכת ניתוח במרפאה פרטית) במקום ASA 3
(האוסר לבצע ניתוח במקרה כזה במרפאה פרטית).
2
5 . הניתוח לשאיבת השומן בוצע ביום 20.11.19 ב מרכז הרפואי הפרטי "שי מדיקל". כ חצ י שעה לאחר
תחילת הניתוח, שבוצע בפיקוחם של שני הנקבלים, החלה אצל המטופל עליה פתאומית בלחץ הדם
וירידות בדופק, עד לקריסה המודינאמית ודום לב. המטופל פונה בדחיפות באמבולנס לבית החולים
בלינסון, אך מאמצי הרופאים לשפר את מצבו עלו בתוהו, והוא נפטר ביום 25.11.19 .
הקובלנה
6 . ביום 24.4.25 , הוגשה נגד שני הנקבלים קובלנה, בה צויין כי ה ם עבר ו עבירות של התנהגות שאינה
הולמת רופא והתרשלות במילוי תפקידו כרופא, לפי סעיפים 41 ( 1 ( ) 3 ) ו, ( 7 ) לפקודת הרופאים [נוסח
חדש], התשל"ז, 1976 . בקובלנה נטען, כי מדובר בכשל חמור בשיקול הדעת הרפואי, שהוביל לביצוע
ניתוח אלקטיבי, קוסמטי במטופל שסבל מסוכרת לא מאוזנת. על נקבלים הי ה לדחות את הניתוח להליך
שמטרתו איזון רפואי של המטופל.
7 . בין היתר, נטען בקובלנה כי נקבל 1 סיווג את מצבו של המטופל באופן שגוי, ובכך איפשר את ביצוע
הניתוח במרכז רפואי פרטי , באופן בלתי ראוי, ומדובר במוסד שאינו מוסמך או מאושר לביצוע נית וחים
מסוג זה בחולים בסיכון גבוה.
8 . נגד נקבל 2 נטען, בין היתר, כי לא בדק בעצמו את מלוא הנתונים הרפואיים הרלוונטיים ל מטופל, טרם
ההרדמה, חרף חובתו המקצועית לעשות כן. כמו כן, הזריק למטופל מספר רב של תרופות, מבלי לציין את
סדר ההזרקה, מועדי ההזרקות, הפרשי הזמנים או מטרותיה ן הרפואיות
דוח ועדת המשמעת
9 . לאחר הגשת הקובלנה, מינה שר הבריאות ועדת משמעת לדון בה, בהרכב דר' יוסף משעל, יו"ר, דר'
שי פיין והשופטת (בדימוס) אנה שניידר, חברים. שני הנקבל ים כפרו במיוחס ל הם בכתב הקובלנה, ועל
כן התנהלו דיוני הוכחות בפני הוועדה. הוועדה שמעה את עדותו של פרופ' טיבריו עזרי, מומחה להרדמה
(בדימוס), וכן את עדויותיהם של שני הנקבלים.
10 . לאחר שמ יעת העדויות וקבלת הראיות החליטה הוועדה, בחוות דעת ארוכה ומנומקת, להרשיע את
שני הנקבלים ברשלנות חמורה לפי סעיף 41 ( 3 ) לפקודת הרופאים, וזאת בגין הסיווג המוטעה של
המטופל כ, ASA 2 במקום ASA 3 . לגבי יתר הנושאים המפורטים בקובלנה, החליטה הוועדה לזכות
את שני הנקבלים גם יחד.
11 . בהמלצתה לגבי אמצעי המשמעת שיש להטיל על שני הנקבלים בע קבות הרשעתם בדין, קבעה
הוועדה הנכבדה, בין היתר כי: "סיווג המטופל כ, ASA2 כאשר מצבו הרפואי מתאים ל, ASA3 , עם
כל המשתמע מכך, היו בגדר טעות חמורה בשיקול דעת מקצועי המגיעה לכדי רשלנות חמור ה לפי
סעיף 41 ( 3 ) לפקודת הרופאים ."
12 . עוד הדגישה הוועדה את העובדה " כי לא נטען בשום שלב שקיים קשר סיבתי כלשהו בין
הפעולות הרפואיות שננקטו על ידי הנקבלים, הן לפני הניתוח והן במהלך ההרדמה, לבין פטירתו
של המנוח בבית החולים חמישה ימים לאחר הניתוח".
13 . הוועדה שקלה גם את נסיבותיהם האישיות של הנקבלים, וציינה כי "הם בעלי מקצוע בכיר ים ובעלי
ותק וניסיון רב" בעלי עבר משמעתי נקי . כמו כן נתנה הוועדה את דעתה לכך שחלפו כחמש שנים מיום
האירוע ועד היום, וכי הרופא המנתח , דר' אריק שדה, שהורשע אף הוא בגין פרשה זו, נדון לאמ צעי
משמעת של נזיפה ( החלטה 25, 06 , מיום 14.5.25 .)
לאור כל האמור לעיל, ממליצה הוועדה להטיל על כל אחד מהנקבלים אמצעי משמעת של נזיפה.
3
החלטה
14 . הוועדה הנכבדה שקלה כהלכה את נסיבות המקרה ונתנה דעתה למכלול השיקולים, שהביאו אותה
למסקנה להרשיע א ת שני הנקבלים בעבירה של התרשלות חמורה, ולזכותם מיתר העבירות. הוועדה היא
שהתרשמה ישירות מהנקבלים ומחומר הראיות שהו צג בפניה , ולא מצאתי כי יש מקום להתערב בממצאיה
ובהמלצותיה.
15 . אשר לאמצעי המשמעת שממליצה הוו עד ה להטיל על ה נקבלים, שקלה הוועדה א ת מכלול נסיבות
המקרה, הן לקולה והן לחומרה. במיוחד אמורים הדברים שיש לקחתם בשיקולי הענישה , ב חלוף פרק ז מן
ארוך של חמש שנים מאז האירוע, וכן ב עובדה שעל הרופא המנתח, דר' אריק שדה, הוטל גם כן אמצעי
משמעת של נזיפה, ויש מקום לפעול לאחידות הענישה במקרים דומים.
6 1 . סוף דבר, הנני סובר כי המלצת הוועדה משקפת את האיזון הראוי בין האינטרס הציבורי לבין תועלתו
של הפרט הע ומד לדין ולפיכך, הנני מחליט לאמץ את ה מלצת הוועדה ולהטיל על הנקבל ים , דר' בנימין
רבינוביץ' ודר' סרגיי מקרוב, אמצעי משמעת של נזיפה.
ניתן היום 2026 . 21.1 , ג' שבט תשפ" ו .
יש להפיץ החלטה זו, כמקובל.
---------- ---------- --------------
אמ נון סטרשנוב, שופט (בדימוס )
=== המלצת ועדת המשמעת ===
1
בד"מ 3/10/24 המשנה למנכ"ל משרד הבריאות נ' ד"ר בנימין רבינוביץ וד"ר סרגיי מקרוב
____________________________________________________________________
מדינת ישראל
ועדות המשמעת, משרד הבריאות בירושלים
תיק בד"מ 3/10/24
תאריך: 12.2025 31.
ועדת משמעת לפי סעיף 44 (א) לפקודת הרופאים [נוסח חדש], תשל"ז, 1976
ד"ר יוסף משעל, יושב ראש, נציג המנהל הכללי
ד"ר שי פיין, נציג הסתדרות הרופאים
השופטת [בדימוס] אנה שניידר, נציגת היועצת המשפטית לממשלה
הקובל: עו"ד יונתן ברג
המשנה למנהל הכללי משרד הבריאות
, נ ג ד -
הנקבל : ד"ר בנימין רבינוביץ
באמצעות ב"כ עו" ד ענבר יוסף ו/או עו"ד עופר דורון
במייל: inbar@cbn.co.il office@cbn.co.il
ד"ר סרגיי מקרוב
באמצעות ב" כ עו"ד ערן קייזמן
במייל: law.co.il, Lawyers@kaisman
המלצה על נקיטת אמצעי משמעת
1 . הנקבל 1 הינו רופא מורשה (מס' רשיון 31303 ), בעל תעודת מומחה בהרדמה, ובאירוע נשוא
הקובלנה שימש כמנהל מחלקת ההרדמה במרכז רפואי פרטי "שי מדיקל" (להלן: "המרכז
הרפואי" .)
2 . הנקבל 2 הינו רופא מורשה (מס' רשיון 35768 ) בעל תעודת מומחה בהרדמה, ושימש כמרדים
באירוע נ שו א הקובלנה במרכז הרפואי.
2
3 . הקובלנה , שהוגשה ביום 10.10.24 , מתייחסת להתנהלות הנקבלים במהלך ניתוח שאיבת
שומן שעבר מטופל בשם XXXX XXX (בן 37 ) במרכז הרפואי ביום 20.11.19 , כחמש שנים
טרם הגשת הקובלנה, ניתוח ש הסתבך, ושבעקבותיו נפטר המטופל בבית חולים ביום
25.11.19 , חמישה ימים לאחר שהועבר לבית החולים מהמרכז הרפואי (להלן : "המנוח .)"
4 . המנוח סבל ממספר בעיות רפואיות כרוניות, וביניהן סוכרת לא מאוזנת המטופלת במתן
אינסולין דרך משאבה.
5 . המנוח ביקש לעבור ניתוח במרכז הרפו אי של שאיבת שומן מאזור המותניים (בכמות קטנה
של 2 ליטר).
היה מדובר בניתוח אלקטיבי, קוסמטי בלבד, לא היתה אינדיקציה רפואית לניתוח, ולא היתה
כל דחיפות לביצועו, לא במרפאה פרטית ולא בבית חולים.
6 . כאמור, המנוח עבר את הניתוח ביום 20.11.19 במרכז הרפואי, תוך שיתוף פעולה ועבודה
משותפת בין הנקבלים.
כשלושה שבועות לפני הניתוח, ביום 29.10.19 , נפגש המנוח עם המנתח ד"ר אריק שדה (להלן:
" המנתח "), ומילא הצהרת בריאות ובה צויינה, בין היתר, הסוכרת.
ביום 4.11.19 קיבל ה מנוח אישור רפואי ממוחשב מרופא המשפחה ובו צויינו, בין היתר,
האבחנות הרפואיות של הסוכרת , וכן רשימת התרופות אותן הוא צרך, הכוללת אינסולין
וטרילפטין .
בבדיקות הדם שבוצעו ביום 6.11.19 מופיעים נתונים המצביעים על סוכרת לא מאוזנת.
7 . למרות מצבו הרפואי של המנוח , ולמרות שהמנוח לא היה מאוזן מבחינה סוכרתית, סיווג
הנקבל 1 את מצבו הרפואי של המנוח כ, 2 ASA (המתיר עריכת ניתוח במרפאה פרטית)
במקום 3 ASA (האוסר לבצע ניתוח במקרה כזה במרפאה פרטית).
בהקשר זה יובהר כי על פי תקנה 2 א(א) לתקנות בריאות העם (רישום מרפאות) התשמ"ז -
987 1 (להלן: "התקנות"), פעולות כירורגיות המפורטות בתוספת השניה, וכן פעולה כירורגית
בהרדמה כללית לפרק זמן העולה על חמש שעות, יבוצעו בבית חולים רשום בלבד ואסורות
לביצוע במרפאה.
בתוספת השניה לתקנות, שכותרתה "פעולות כירורגיות אסורות במרפאה" נק בע בפסקה ( 7 )
הרלוונטית לענייננו:
3
" ( 7 ) פעולה כירורגית באדם שלפי הסיווג של החברה האמריקנית של
הרופאים המרדימים (American Society of Anesthesiologists)
כמפורט להלן, מדורג בדרגה 3 ומעלה:
( 1 ) מטופל בריא;
( 2 ) מטופל הסובל ממחלה מערכתית קלה או בינונית;
( 3 ) מטופל הסובל ממחלה מערכתית חמורה המגבילה את פעילותו
היומיומית אך אינה משביתה אותה לחלוטין;
( 4 ) מטופל הסובל ממחלה מערכתית חמורה המגבילה את פעילותו
היומיומית והמהווה סיכום מתמשך ומיידי לחייו. "
אכן אין בפסקה ( 7 ) האמורה לתוספת השניה לתקנות פירו ט מה כולל הסיווג של ASA 3 .
עם זאת, אין מחלוקת כי הרופאים המרדימים מכירים את הסיווג ואת הדוגמאות שניתנו
במהלך השנים ל, ASA 3 , וביניהן סוכרת.
8 . במהלך הניתוח במרכז הרפואי ביצע הנקבל 2 את ההרדמה ו לפי גיליון ההרדמה, כחצי שעה
לאחר תחילת הניתוח, החלה עליה פתאומית בלחץ הדם של המנוח, ולאחר מכן חלה קריסה
המודינאמית עד דום לב.
הנקבל 1 נקרא לחדר הניתוח, והחלו בפעולות החייאה. אחרי מספר דקות הוזעק אמבולנס
טיפול נמרץ , והמנוח פונה לבית חולים בילינסון כשהוא מו נשם וללא הכרה.
למרות המאמצים בבית החולים לשפר את מצבו של המנוח, נקבע מותו חמישה ימים לאחר
הגעתו , ביום 25.11.19 .
9 . בקובלנה נטען כי מדובר בכשל חמור בשיקול הדעת הרפואי שהוביל לביצוע ניתוח אלקטיבי -
ק וסמטי במטופל שסבל מסוכרת לא מאוזנת, ובמקום לדחות את הניתוח ו להפנות את
המטופל להליך שמטרתו איזון רפואי המאפשר את ביצוע הניתוח, קיבלו הנקבלים שורה של
החלטות שגויות שהתעלמו ממצבו הקליני הברור והפרו את החובה המקצועית הבסיסית.
10 . כנגד הנקבל 1 נטען בקובלנה כי הוא סטה באופן מהותי מהתנהלות הרפואית תקינה, נהג
ברשלנות חמורה ו באופן שאינו הולם רופא מורשה, וזאת מן הטעמים הבאים:
א . ביצע הערכה שטחית של מצבו הרפואי של המנוח ולא ערך בדיקת טרום הרדמה כנדרש
מספר ימים טרם הניתוח, על אף מורכבות מצבו הרפואי של המנוח.
ב . התעלם מתוצאות בדיקות הדם שהצביעו בבירור על סוכרת בלתי מאוזנת.
ג . סיווג את המנוח באופן שגוי כ, ASA 2 תחת לסווגו כ, 3 ASA , ובכך איפשר את ביצוע
הניתוח במרכז רפואי בלתי מתאים.
4
ד . אישר את ביצוע הניתוח במרכז הרפואי על אף שמדובר במוסד שאינו מוסמך או מאושר
לביצוע ניתוחים מסוג זה בחולים בסיכון גבוה.
ה . לא קיים כל היוועצות עם המנתח טרם ההליך.
ו . לא ניהל רישום רפואי תקין.
ז . לא פיקח על הרופא המרדים שבאחריותו, הנקבל 2 , בכל הנוגע לרישום הרפואי, ולא דרש
את השלמת הפערים לאחר האירוע, בניגוד לחובתו כמנהל ההרדמה.
11 . גם כנגד הנקבל נטען בקובלנה כי הוא התרשל בתפקידו כרופא מרדים, נהג בניגוד לחובותיו
המקצועיות ובאופן שאינו הולם רופא מורשה, וזאת מן הטעמים הבאים:
א . לא ערך רישום רפואי תקין.
ב . הזריק למנוח מספר רב של תרופות, מבלי לציין את סדר ההזרקה, מועדי המתן, הפרשי
הזמנים או המטרות הרפואיות.
ג . הסתמך על בדיקת טרום ההרדמה שביצע הנקבל 1 , מבלי לבדוק בעצמו את מלוא
הנתונים הרפואיים הרלוונטיים חרף חובתו המקצועית לעשות כן.
ד . לא יזם כל דיון קליני ולא דרש דחיית ההליך, על אף שערכי הסוכר של המנוח העידו על
סיכון מוגבר לנוכח סוכרת בלתי מאוזנת.
ה . נמנע מלהתריע על הסיכון הקליני הברור שנשקף מהרדמתו של המנוח במצבו.
12 . לאור האמור, ביקש ב"כ הקובל להרשיע את כל אחד מהנקבלים בעבירות משמעת לפי פקודת
הרופאים, סעיף 41 ( 1 ) ("נהג בדרך שאינה הולמת רופא מורשה"), סעיף 41 ( 3 ) ("גילה חוסר
יכולת או רשלנות חמורה במילוי תפקידיו כרופא מורשה"), וסעיף 41 ( 7 ) ("הפר הוראה
מהוראות חוק זכויות החולה, התשנ"ו, 1996 )" כשהכוונה לאמור בסעיף 5 לחוק, מתן טיפול
רפואי נאות, הן מבחינת הרמה המקצועית והאיכות הרפואית, והן מבחינת יחסי האנוש).
13 . יצויין, כי על אף השתלשלות ההליכים לפני הגשת הקובלנה, כפי שפורטו בדין וחשבון מפורט
מטעם הועדה מיום 20.10.25 (להלן: " הדו"ח " ) סעיפים 12, 17 , מהם עולה שיהוי של למעלה
מ, 5 שנים מיום האירוע הטראגי ועד להגשת הקו בלנה, נדחתה בקשת הנקבלים לביטול
הקובלנה מחמת טענת הגנה מן הצדק, בהחלטה מיום 28.1.25 , ונאמר בה בין היתר:
5
"אכן טוב היה אילו הוגשה הקובלנה, כמו גם קובלנות אחרות, במועד
מוקדם יותר, אולם לא מדובר במקרה חריג ביותר שמצדיק מהלך קיצוני
של ביטול ההליך , שהרי לא כל מעשה נפסד מטעם הרשויות מצדיק את
המסקנה כי דין ההליך להתבטל מטעמי דוקטרינת ההגנה מן הצדק.
אין בחלוף הזמן משום פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות, ואין בו כדי
לפגוע פגיעה ממשית בהגנתם של הנקבלים, שלא שינו עקב כך את מצבם
לרעה.
זאת ועוד, ניתן לתת מ שקל לחלוף הזמן במהלך הדיון וההחלטה בקובלנה
לגופה, כפי שנאמר בהלכת בורוביץ בפסקה 21 לעיל."
14 . עוד יצויין, כי גם נגד המנתח, ד"ר אריק שדה, הוגשה קובלנה בקשר לאירוע הטראגי האמור
(תיק 1/1/25 .)
הצדדים הגיעו להסדר טיעון ביום 27.4.25 לפיו הורשע המנתח בעבירות על פי סעיפים 41 ( 1 )
ו, 41 ( 3 ) לפקודת הרופאים [נוסח חדש] התשל"ז, 1976 (להלן: " פקודת הרופאים "), וכן הוטל
עליו עונש של נזיפה.
המלצת הוועדה אושרה על ידי כבוד השופט אמנון סטרשנוב ביום 14.5.25 , והוא קבע:
"הוועדה הנכבדה שקלה כהלכה את נסיבות המקרה ונתנה דעתה למכלול
השיקולים, הן לקולה והן לחומרה. אף אני סובר כי המלצת הוועדה
משקפת את האיזון הראוי בין האינטרס הציבורי לבין תועלתו של הפרט
העומד לדין. הנני מחליט אפוא, לאמץ את המלצת הוועדה ולהטיל על
הנקבל, ד"ר אריק שדה, אמצעי משמעת של נזיפה".
15 . יודגש, כי לא נטען בשום שלב שקיים קשר סיבתי כלשהו בין הפעולות הרפואיות שננקטו על
ידי הנקבלים, הן לפני הניתוח והן במהלך ההרדמה, לבין פטירתו של המנוח בבית חולים
חמישה ימים לאחר הניתוח.
16 . עם זאת, לא היתה מחלוקת שהנקבלים ידעו שהמנו ח היה סוכרתי, ולכן סברה הועדה שהיה
על הנקבלים להפעיל שיקול דעת רפואי לחומרא, ולו ליתר בטחון על מנת להבטיח את שלומו
של המטופל, ולסווגו כ, ASA3 ולא כ, ASA2 , וזאת על מנת למנוע ממנו לע ב ור ניתוח במרכז
הרפואי.
17 . על כן קבעה הועדה, כמפורט בדו"ח בסעיפים 60, 73 לגבי הנקבל 1 , ובסעיפים 81, 84 לגבי
הנקבל 2 , שיש להרשיעם ברשלנות חמורה לפי סעיף 41 ( 3 ) לפקודת הרופאים.
18 . מאידך, החליטה הועדה לזכות את הנקבלים מכל הנושאים האחרים שיוחסו להם בקובלנה.
6
19 . עתה נותרה בפנינו השאלה באיזה אמ צעי משמעת יש לנקוט לגבי הנקבלים , עקב הרשעתם
ברשלנות חמורה לפי סעיף 41 ( 3 ) לפקודת הרופאים ביחס לסיווג המנוח כ, ASA2 במקום
. ASA3
דיון והמלצות
20 . הלכה ידועה היא, כפי שנקבע לא אחת, בפסיקה כי:
"השיקול המרכזי בהליכים משמעתיים הינו השיקול של הגנה על
האינטרס שיש לציבור בשמירה על רמתו וכבודו של מקצוע הרפואה ועל
אימון הציבור ברופאים. לפיכך נפסק כי בהליכים ממין זה השיקול המרכזי
שעל הגורם המחליט לשוות לנגד יעינו הוא אינטרס הציבור,
21 . לאור הלכה זו, טען ב "כ הקובל בדיון שהתקיים ביום 24.12.25 , כי על מנת להגן על האינטרס
שיש לציבור בשמירה על רמת מקצוע הרפואה ועל אמון הציבור ברופאים, לרבות רופאים
מרדימים, אין די בהטלת נזיפה.
ב"כ הקובל טען:
"הועדה חייבת לשלוח מסר חד וברור שסטייה מסטנדרט הבטיחות אינה
מקובלת. נקודה. ואפשר לסמוך על המרדימים בעיניים עצומות שהם ידאגו
לבטיחותך לכל אורך הדרך, לפני הניתוח, בתוך הניתוח ואחרי הניתוח. אבל
מי שבוחר להתעלם מהכללים, להמר על בטיחות, להמר על חיי אדם, ישלם
מח יר כבד... ובבטיחות החולים ובחיי אדם אין מקום לפשרה..."
לפיכך, טען ב"כ הקובל כי תקופת התליה משמעותית של הרישיון נדרשת כדי להבהיר שכללי
המקצוע והתקנות מחייבים, והרופאים חייבים לפעול בתוך מסגרת הבטיחות המקובלת
במקצוע ולא רק "לפי תחושת הבטן או האינטואיציה הק לינית שלהם ."
לטענתו, הסתפקות בפחות מהתלית רישיון, שוחקת את אמון הציבור ומשדרת שהמערכת
מגנה על אנשי שלומה, ומאפשרת לרופאים בכירים לחמוק מההשלכות של טעויות קטלניות.
על כן טען ב"כ הקובל, כי במקרה דנן, על אף שלנקבלים אין עבר משמעתי, אין להסתפק
בנזיפה אלא יש להטיל על הנקבל 1 , כמי שהיה אחראי על ההרדמה, התליית רישיון לתקופה
של 6 חודשים, ועל הנקבל 2 , התליית רישיון לתקופה של 3 חודשים.
22 . ב"כ הקובל הגיש מספר תקדימים (ת/ 1, ת/ 6 ) שבהם המליצו הוועדות על נזיפה, ואילו כבוד
השופט סט רשנוב מצא לנכון להחמיר ולקבוע שיש להתלות את רישיונותיהם של הרופאים
(למשל: ת/ 1 בעניינו של ד"ר מחמוד עבאסי, ת/ 2 בעניינו של ד"ר עלי טל, אור וכן התקדימים
האחרים").
7
כבר כעת יצויין בהקשר זה, כי התקדימים שהוגשו מתייחסים לרשלנות רפואית חמורה
במהלך טיפול במטופלים, אשר גרמה בסופו של דבר לתוצאה הטראגית של מותם, ואילו
במקרה דנן, כפי שנאמר בסעיף 15 לעיל, לא נטען בשום שלב שקיים קשר סיבתי בין
פעולותיהם הרפואיות המקצועיות של הנקבלים, לפני הני תוח ובמהלך ההרדמה עצמה, לבין
פטירתו של המנוח. לפיכך, לא מצאה הועדה רלוונטיות לתקדימים אלה למקרה שלפנינו,
שהוא כאמור סיווג מוטעה כ, ASA2 במקום 3 ASA .
23 . ב"כ הקובל ביקש גם להתעלם מנושא השיהוי בהגשת הקובלנה לענין הטלת אמצעי המשמעת,
וטען שמדובר בתיק מורכב וכתוצ אה מכך הטיפול בו במשרד הבריאות לקח זמן ואף היתה
הפסקה בטיפול של כשנה וחצי, עקב טיפול המשטרה בתלונת המשפחה.
לטענתו, רק במקרים קיצוניים יש מקום להצדיק ביטול קובלנה עקב שיהוי, או אפילו
להפחית את אמצעי המשמעת מהתליה לנזיפה, ואין זה רלוונטי למקרה שלפנינו.
24 . ב" כ הנקבל 1 טען לענין השיהוי, וב"כ הנקבל 2 הצטרף לטיעון זה, כי משרד הבריאות לא נהג
במהירות הראויה בהגשת הקובלנה, מעבר לשאלה של חקירת המשטרה ויש בכך מצד אחד
עינוי דין לנקבלים, הפוגע בהם אנושות וזהו נימוק משמעותי לעונש מקל, ומצד שני קיים
ההיבט הציבורי.
ב"כ הק ובל 1 טען בענין זה:
"איזו הגנה על הציבור יש כשאדם מורשע וצריך להיענש שש שנים
אחרי האירוע? אם רוצים להגן על הציבור צריך לעשות את זה סמוך
לאירוע ... מה יותר פוגע באמון הציבור במערכת הרפואה שמנהלים
הליך משמעתי שש שנים אחרי האירוע? את זה משרד הבריאות צריך
למנ וע מלכתחילה..."
25 . טענה נוספת שנטענה על ידי ב"כ הנקבלים היא, שצריך להביא בחשבון שהנקבלים זוכו מכל
האישומים שבקובלנה, למעט בנושא היחידי של הסיווג ב, ASA2 במקום ASA3 וזה צריך
לשמש כנימוק לקולא בענישה.
26 . לענין התקנות, נטען, שעל אף אי הבהירות שעלולה להכשיל אנשי מקצוע, כפי שקרה במקרה
דנן, משרד הבריאות לא עשה דבר על מנת להסיר מכשול זה, ויש לקחת גם זאת בחשבון לענין
הענישה.
עוד נטען, כי אמנם אין להקל ראש בטעות של הנקבלים בנושא הסיווג, אולם לא היתה כאן
הפרה של בטיח ות ההרדמה או של הליך ההרדמה, אלא הפרה של נוהל, שכאמור קיימת אי
בהירות לגביו.
8
27 . לגבי הנקבל 1 הוגשו המלצות חמות מאוד של פרופ' אהוד רענני, מנהל מרכז הלב, חזה וכלי
דם במרכז הרפואי שיבא (נ/ 1 ), ד"ר לב גורביץ מנהל מערך ההרדמה בבית החולים רפ אל (נ/ 2 ) ,
ד"ר יורי גולדס מנהל היחידה המקצועית לניתוחי מערכת העיכול העליונה בשיבא (נ/ 3 .)
פרופ' רענני, שלגביו אמר ב"כ הנקבל 1 שהוא "לא מהמשתפכים" כתב בהמלצתו נ/ 1 :
ברצוני להביא את הערכתי העמוקה לד"ר רבינוביץ, ר ו פא מרדים אשר
עבד עימי בשיתוף פעולה מקצועי וקליני במרכז רפואי בילינסון ובבי"ח
אסותא.
ד"ר רבינוביץ הוא רופא מצטיין, מקצועי, אחראי ובעל יושרה אישית
ומקצועית מהמעלה הראשונה. הוא בעל יכולת לשמור על קור רוח ודיוק
גם בסיטואציות רפואיות מורכבות, תוך גילוי רגישות אנושית עמוקה
כלפי המט ופלים והצוות.
לאורך שנות עבודתי עימו, הוא השתתף בעשרות עד מאות ניתוחי לב מכל
הסוגים והתרשמתי ממסירותו, מאהבתו למקצוע, הגישה העניינית,
השקולה והאמפתית שאפיינה כל החלטה רפואית שקיבל.
הוא משתף פעולה באופן מלא עם הצוות הרב, תחומי, מקפיד על תקשורת
פתוחה ומכבדת ו משרה סביבו תחושת ביטחון ורוגע.
אני מאמין כי מדובר ברופא ערכי , מצפוני ובעל תרומה משמעותית
למערכת הרפואית בישראל ואשמח להמליץ עליו בכל עת."
28 . ב"כ הנקבל 1 הגיש תקדים משנת 2022 נ/ 4, נ/ 5 בעניינו של ד"ר משה אלעזר (להלן: "ד"ר
אלעזר"). במקרה זה היה מדובר ברופא מרדים במרפאת שיניים בקהילה שאישר מטופל
להרדמה במרפאה למרות שהיה שמן מאוד, עם BMI מעל 35 ועם קשיי נשימה וזאת בניגוד
להוראת פסקה ( 8 ) לתוספת השניה לתקנות, שלפיה אין מחלוקת שהיה צריך לסווגו כ, ASA3
ואף לא עשה פעולות נוספות ש היה מקום לעשותן.
לטענת ב"כ הנקבל 1 , למרות שתקדים ד"ר אלעזר הוא חמור הרבה יותר מהמקרה שלפנינו,
בכל זאת העונש שקיבל ד"ר אלעזר הוא נזיפה.
עונש זה אושר על ידי כב' השופט זיילר, לאחר שד"ר אלעזר הצהיר שהוא חדל מלעסוק
בהרדמה.
ב"כ הנקבל 1 טען כי במקרה דנן יש לתת לכל היותר ה תראה ולא נזיפה, ובוודאי שלא לעבור
את הרף של נזיפה, ובכל מקרה אין מקום להתליית רישיון לתקופה כלשהי.
29 . ב"כ הנקבל 2 הוסיף שבמקרה שלפנינו לא היה זלזול במקצוע, בתקנות ובנוהלים, אלא טעות
בשיקול דעת לגבי הפרשנות שניתנה לתקנות , ולכן מדובר במקרה קלאסי שבו לא צריך
להחמיר ויש להסתפק בהתראה.
לטענתו, קיימת בעיה אינהרנטית בתוך פקודת הרופאים לגבי מדרג אמצעי המשמעת.
9
בסעיף 41 לפקודה קיימת התראה, נזיפה, ומיד, ביטול רישיון , כשבאמצע נכנסת התליית
רישיון, שהיא לכשעצמה פגיעה חמורה ביותר שעומדת בניגוד לחוק יסוד חופש העיסוק, ולכן
יש להפעיל את הסנקציה הזאת רק במקרים באמת ראויים.
עוד נטען, שגם התראה וגם נזיפה הם עונשים חמורים, הדבר נרשם בתיק האישי של הרופא
במשרד הבריאות, והדבר פוגע וכואב לרופא.
30 . לאחר ששמענו את כל טיעוני הצדדים, ולאחר ששקלנו א ת כל השיקולים, הן לחומרא והן
לקולא, אנו סבורים שבמקרה דנן, אמנם אין להס ת פק בהתראה, כבקשת ב"כ הנקבלים,
אולם אין גם להטיל על הנקבלים התליית רישיון כבקשת ב"כ הקובל, אלא יש להטיל עליהם
אמצעי משמעת של נזיפה.
יצויין, כי בהקשר זה לא ראינו לקבל את המדרג באמצעי ה משמעת כפי שהציע ב"כ הקובל.
שני הנקבלים הם בעלי מקצוע בכירים ובעלי ותק וניסיון רב, והשתתפו ב אירוע הטראגי
בצוותא חדא.
לפיכך, אין מקום להבחין ביניהם לעניין אמצעי המשמעת .
31 . אכן סיווג מטופל כ, 2 ASA כאשר מצבו הרפואי מתאים ל, ASA 3 עם כל המ שתמע מכך,
היו בגדר טעות חמורה בשיקול דעת מקצועי המגיעה לכדי רשלנות חמורה לפי סעיף 41 ( 3 )
לפקודת הרופאים, אולם במקרה שלפנינו מבלי להקל, ראש בהתנהגות הנקבלים, הגענו
למסקנה שקיימים נימוקים לקולא והם:
א . לא קיים קשר סיבתי בין הסיווג לבין מותו של המנוח.
ב . לא נטען כלפי הנקבלים שהיתה ה תרשלות כלשהי בפעולות המקצועיות שננקטו על ידם
במהלך הניתוח, והתוצאה הטראגית לא נבעה ממעשה או מחדל מצידם במהלך ההרדמה.
ג . הנקבלים זוכו מכל העבירות שנטענו כנגדם בקובלנה, למעט נושא הסיווג כ, ASA2
במקום ASA3 .
לענין זה יש לזכור, כי על אף שקיימת אי בהירות בתקנות, מש ר ד הבריאות לא מצא
לנכון לפעול עד היום לתיקון ולהבהרת המצב.
ד . על המנתח, ד"ר א. שדה, שהי ה קשור גם הוא לאירוע, לדעתנו, במידה לא פחותה
מהנקבלים עצמם, ואולי אף יותר, הוטלה נזיפה (בהסדר טיעון).
ה . אין לנקבלים עבר משמעתי, ומאז המקרה הם מתפקדים ללא דופי.
ו . במקרה דנן, קיים שיהוי גדול בטיפול משרד הבריאות באירוע.
32 . לענין השיהוי מן הראוי לצטט א דברי כב' השופט תיאודור אור בע.א 2595/96 בעניינו של ד"ר
אהרון מוסקונה:
10
"... אין גם להתעלם מהחשיבות של העמדת רופאים לדין משמעתי,
במקרים המתאימים לכך, בשם המסר שבכך לרופאים כי עליהם לנהוג
בעבודתם האחראית תוך שמירת כללי זהירות והתנהגות נאותה. אין
לשכוח, שבידי רופאים מופקדים שלומם ובריאותם של הנזקקים לטיפולם,
והתנהגות רשלנית או שלא כהלכה מצידם כרוכה לא אחת בתוצאות קשות.
אך דווקא צורך זה מצדיק ומחייב שדיון משמעתי יתקיים תוך זמן סביר
ממועד ההתנהגות של רופא אשר מצדיקה נקיטת הליכים משמעתיים נגדו.
כשמדובר באמצעי משמעתי, מניעתי או הרתעתי, חשבו שזה יינקט בהקדם
לבל יפוג מטעמו, ככל שהוא נ וגע לרופא המובא לדין משמעתי.
יתכן מאוד שנדרש בדק בית מצד הגורמים האחראים לטיפול המשמעתי
ברופאים כדי להבטיח שכך יקרה. צר לנו לציין, שממספר עניינים שבאו
בפני בית משפט זה לאחרונה עולה תמונה עגומה, על פיה, בדרך כלל, רק
כעבור שנים לא מעטות מאז ההתנהגות הפגומה ננקטים נגד הרופא
המעורב האמצעי ם המשמעתיים".
סוף דבר
33 . לאור כל האמור לעיל, ממליצה הוועדה להטיל, על כל אחד מהנקבלים, אמצעי משמעת של
נזיפה.
_____________________ ___________________ ___________________
ד"ר יוסף משעל ד"ר שי פיין אנה שניידר , שופטת (בדימוס)
יו"ר, נציג המנהל הכללי נציג הסתדרות הרופאים נציגת היועצת המשפטית לממשלה