Dr. Guy Rofe

=== החלטת המשנה למנכ"ל משרד הבריאות ===
כ"ו בכסלו, התשפ"ו
16/12/2025
אסמכתא: 464815125
(במענה , נא ציינו מספרנו)
אל: עו"ד לירון קריספין בו קר, מנהלת בית הדין למשמעת
שלום רב,
הנדון : ד"ר גיא רופא, החלטה לפי סעיף 44 ב לפקודת הרופאים
סימוכין: פנייתך במייל מיום 16/11/25
הריני לאשר את המלצת ועדת המשמעת בנושא שבנדון. זאת, כפי שנימקה הוועדה, לאור הצורך
בהגנה על האינטרס הציבורי והיעדר האמון שניתן לתת במשיב לאור המפורט בקובלנה והמשך
הפרסומים על ידו, על בסיס הנימוקים שפירטתי בהרחבה בהחלטתי מיום 10.8.2025 שערעור בעניינה
נדחה לאח רונה, וביתר שאת לאור האירועים המפורטים בקובלנה השנייה בעניינו של המשיב, מיום
. 2.9.2025
המלצת ועדת המשמעת מיום 9.11.2025 וכן החלטתי זו יפורסמו כלשונן באתר משרד הבריאות לאחר
45 ימים מיום שליחת החלטה זו לצדדים, אלא אם יציג המשיב צו איסור פרסום או ערעור שהוג ש
לבית המשפט המחוזי בתוך תקופה זו.
ב כבוד רב ,
ד"ר ספי מנדלוביץ
המשנה למנהל הכללי
לשכת משנה למנהל הכללי Associate Director General
משרד הבריאו ת Ministry of Health
ת.ד. 1176 ירושלים 91010 P.O.B 1176 Jerusalem 91010
mmancal @mo h.he alth.gov.il mmancal@moh.health.gov.il
טל: 5081207, 02 פקס: 5655983, 02 5655983, 02 : Fax 5081207, 02 : Tel

=== החלטת המשנה למנכל גיא רופא 44ב החלטה בעקבות ההמלצה המקורית ===
ט"ז באב, התשפ"ה
10/08/2025
אסמכתא: 307192525
(במענה , נא ציינו מספרנו)
אל: עו"ד לירון קריספין בוקר, מנהלת בית הדין למשמעת
שלום רב,
הנדון : ד"ר גיא רופא, החלטה לפי סעיף 44 ב לפקודת הרופאים
בפניי המלצת ועדה שהוקמה לפי סעיף 44 ב לפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז, 1976 (להלן
הפקודה) מיום 26.6.2025 להגביל את רישיונו של ד"ר גיא רופא, כך שלא יוכל לטפל במטופלים,
במישרין או בעקיפין, באופן חזותי או פיזית, וגם לא יוכל לפרסם פרסומים שמהותם הזמנה
לקבלת טיפול כזה או אחר. ובלשונה של הוועדה:
"אנו ממליצים כי יוטלו על הנקבל המגבלות הבאות:
א . הנקבל לא יוכל לטפל במטופלים באופן ישיר או עקיף, בהיוועדות חזותית או פיזית.
ב . הנקבל יוכל לעסוק בעיסוקים אחרים שאינם כאמור בסעיף ב לעיל לרבות מתן חוו"ד ו/או
ביצוע מחקרים ו / או ייעוץ (שלא מול מטופלים או במגע עימם) ו/או עבודה מול חברת
תרופות וכדומה.
ג . הנקבל יסיר את כל הפרסומים שמטרתם הזמנה לטיפול ו/או פגישה עמו בקליניקה שלו או
במקום כלשהו אחר לשם קבלת טיפול ישיר או עקיף.
103 . בהינתן שמתקבלים 2 תנאים מצטברים בהם המצב הנוכחי יימשך למעלה משנה וחצי
ושקיים שינוי נסיבות מהותי בניהול התיק הפלילי הרי שכל צד יוכל להגיש למשנה למנכ"ל
בקשה חדשה לעיון חוזר אש ר תבחן את ההגבלות באופן מחודש."
עיינתי לעומק ובכובד ראש בהמלצת הוועדה, ובדיון המעמיק שהציגה ביחס לשיקולים השונים
שיש לשקול ביחס לע ניין.
אני סבור שהוועדה צדקה בכך שהמעשים שנכללו בכתב האישום הם מעשים חמורים מאוד,
חומרה שמספיקה על מנת להמליץ שהנקבל לא יוכל לטפל במטופלים, בין אם באופן ישיר או
עקיף.
אני סבור שהוועדה צדקה גם בכך שהפרסומים שממשיך הנקבל לפרסם בהם הוא מציג את עצמו
כרופא , ישירות ובעקיפין, גם בעת התליית רישיונו, אסורים, וכי עצם הפרסום שלהם מביא
לפגיעה באמון אותו ניתן לתת בנקבל, העומדת לחובתו.
עוד אני סבור כי הוועדה זיהתה נכונה את המסגרת שבה אנו נמצאים, בהחלטה לפי סעיף 44 ב,
מקום בו מתקיימת חזקת החפות ביחס להכרעה בהליך הפל ילי, שעשוי להימשך זמן לא קצר,
לשכת משנה למנהל הכללי Associate Director General
משרד הבריאו ת Ministry of Health
ת.ד. 1176 ירושלים 91010 P.O.B 1176 Jerusalem 91010
mmancal @mo h.health.gov.il mmancal@moh.health.gov.il
טל: 5081207, 02 פקס: 5655983, 02 5655983, 02 : Fax 5081207, 02 : Tel

המשמעות של התליית רישיונו של רופא לתקופה זו על אותו רופא, והאיזון שיש לעשות בין אלה
לבין השיקול העיקרי בהליך משמעתי, והוא "[ה]אינטרס הציבורי ו[ב]הבטחת שלום הציבור מפני
קבלת טיפול רפואי על ידי אדם שיתכן ואינו ראוי ליתן אותו ( " רע"א 1838/07 דר' לאוניד אדזרסקי
נ' מנכ"ל משרד הבריאות).
אציין גם כי מהמלצת הוועדה עולה כי הכרעתה התקבלה למרות שקיים מידע רב שמוזכר על ידי
הצדדים אך שאיננו נמצא בפניה, כשניכר חוסר הנוחות של הוועדה מהגעה להכרעה במצב זה.
כאמור, המלצתה היא כי למעשה יוגבל ריש יונו של הנקבל ולא יותלה, הגם שמדובר בהגבלות
רחבות מאוד. כך שלמעשה המליצה הוועדה שייאסר כל סוג של מתן טיפול רפואי על ידי הנקבל
למטופלים, בכל אופן שהוא. כך נימקה הוועדה:
"בהינתן כל אלה, ושקילת מכלול הסוגיות אף אנו סבורים כי חומרת המעשים אשר נשקפים מכתב
האיש ום הם חמורים דיים כדי למנוע מהנקבל להמשיך מלטפל במטופלים. אובדן האמון בנקבל
עקב ביצוע הפרסומים לכשעצמם אף הוא מחזק את המסקנה כי הוועדה לא תוכל להקל בסוגיה זו.
הננו להבהיר כי הנקבל לא יוכל לטפל במטופלים באופן ישיר או עקיף, בה וועדות חזותית או פיזית
והנקבל ל א יוכל לקבל את החלופה אתה ביקש (טיפול תוך הטלת מגבלות)."
מובן כי עיקר תפקידו של רופא הוא בטיפול במטופלים, במובן הרחב של המילה, כפי שעולה
מההגדרה בסעיף 1 לפקודת הרופאים:
""עיסוק ברפואה" בדיקת חולים ופצועים, אבחונם, ריפוים, מתן מרשם להם, פיקוח על נשים
בזי קה להריון וללידה, או שירותים אחרים הניתנים בדרך כלל מידי רופא;".
ברי כי בדיקה, אך גם אבחון, מתן מרשמים, פיקוח על נשים בזיקה להריון ולידה, הם חלק
מטיפול רפואי הנעשה על ידי רופאים (וראו לעניין זה את תקנות הרופאים (כשירויות לביצוע
פעולות חריגות), תשס"א, 2001 .)
מלבד טיפול, שעל פי המלצת הוועדה יאסר על הנקבל לבצע, עדיין ישנם עיסוקים שהם בגדר עיסוק
ברפואה כמפורט בתיבה "שירותים אחרים הניתנים בדרך כלל מידי רופא" מעין "תיבת סל".
בתיבה זו נכלל, למשל מתן חוות דעת רפואיות על סמך תיעוד וללא בדיקת הפרט.
בכל הנוגע להצג ת הנקבל כרופא גם בתקופת התליית רישיונו, חשוב לציין שבניגוד להתייחסות
הנקבל מיום 31.7.2025 , העובדה שרישיונו של אדם הותלה בוודאי משמעותה שחדל להיות רופא,
בהתאם להגדרה הברורה והמפורשת בסעיף 5 לפקודת הרופאים:
"ייחוד הכינוי
5 .(א) לא ישתמש אדם בכינוי "רופא" "עו סק ברפואה" "מנתח" או בכינוי דומה, במלים או
באותיות, המרמז שיש לו כשירות ברפואה, אלא אם הוא רופא מורשה , ואולם אין בכך כדי למנוע
מעמית רופא לעשות שימוש בתוארו.".
אם כן, חל איסור על מי שאינו רופא מורשה להשתמש בכינוי כזה או אחר המרמז שיש לו כשירות
ברפואה, שמשמעותה כמובן עמידה בהוראות פקודת הרופאים.
מובן כי התליית הרישיון אינה שוללת את קיומו של תואר אקדמי כזה או אחר. באשר למונח
"ד"ר" או "זהות מקצועית" כלשונו של הנקב ל, הרי שההתנהלות צריכה לעמוד בהוראות הפקודה
ובפרט סעיף 3 (א) שעניינו ייחוד העיסוק ומניעת התחזות. בהקשר זה, אני סבור שהצגת הנקבל את
עצמו כמומחה ברפואת נשים ומיילדות או גניקולוג בוודאי עונה להגדרה זו, שעה שלא ניתן להיות
לשכת משנה למנהל הכללי Associate Director General
משרד הבריאו ת Ministry of Health
ת.ד. 1176 ירושלים 91010 P.O.B 1176 Jerusalem 91010
mmancal @mo h.health.gov.il mmancal@moh.health.gov.il
טל: 5081207, 02 פקס: 5655983, 02 5655983, 02 : Fax 5081207, 02 : Tel

מומחה בגניקולוגיה או בכל תחום מומחיות ר פואי אחר מבלי להיות רופא מורשה, ובוודאי
שהתחכמות זו עונה להגדרה של "כינוי דומה... המרמז שיש לו כשירות לרפואה".
בהתאם, התנהלות הנקבל בתקופת ההתלייה והמשך הצגתו כרופא מהווה הפרה של פקודת
הרופאים, שיש בה כדי ללמד על מידת האמון שניתן לתת בנקבל, וכאמור כל אלה ע ומדים לחובתו.
עולה השאלה מהו הפער מבחינת התוכן בין המלצת הוועדה לאסור למעשה כל סוג של טיפול רפואי
לבין התליית רישיונו של הנקבל. על פניו, הפעולות המותרות לנקבל הן השוליים של השוליים של
העיסוק ברפואה, שרובו ככולו הוא מתן טיפול למטופלים.
עם זאת, ולמרות שהמלצ ת הוועדה אכן מטילה הגבלות רחבות על עבודת הנקבל, היא עדיין
מאפשרת לו לעסוק בתחומים מסוימים של הרפואה ולהציג את עצמו כרופא, מה שעשה עד עתה
שלא כדין בתקופת התליית רישיונו.
מעיון מדוקדק, נראה לי שעיקר הפער נוגע לשני היבטים: הראשון, מתן שירותים אחרים הניתנים
ב דרך כלל מידי רופא שאינם מהווים טיפול ישיר או עקיף, כמו חוות דעת רפואיות (שיכולות
להינתן רק על ידי רופא מורשה); והשני, פרסומים שונים שאינם הזמנה לטיפול שבהן מוצג
הנקבל כרופא.
שקלתי לעומק את המלצת הוועדה שהובאה בפניי, יחד עם המסמכים השונים בתיק, ולאחר
ששקל תי את הדברים בכובד ראש, לקחתי בחשבון את מכלול הנסיבות והטענות, שבתי ועיינתי
בהמלצה ובחומרים שהוצגו בפניי, ושקלתי היטב את מכלול הטענות והשיקולים, איני מוצא
שביכולתי לאמץ את המלצות הוועדה מהטעמים המפורטים להלן בהחלטתי.
כאמור, בדומה לוועדה, אני סבור שנסיבות העניין חמורות מספיק כדי לאסור על הנקבל לטפל
במטופלים, באופן ישיר או עקיף. ההגבלות שהמליצה עליהן הוועדה הן רחבות מאוד, כאשר
השירותים שאותם הנקבל יוכל לתת לפי המלצתה הם מינימליים, וממילא את חלקם יכול גם לבצע
מי שאיננו רופא מורשה, בבחינת "ממה נפשך". עם זאת, לא אוכל לקבל את המלצת הוועדה,
מהסיבות המפורטות להלן.
ברור לי רצונה של הוועדה להגן על הציבור מחד גיסא, ולהתחשב בעובדה שמדובר בהחלטה לפי
סעיף 44 ב, מאידך גיסא. כמו כן, כאמור, הפער בין ההגבלות המשמעותיות עליהן המליצה הוועדה
לבין התליה מלאה, במובן המעשי, הוא לא גדול. אלא שבניגוד להמלצת הוועדה, המתמקדת
באקט הטיפולי עצמו, ובפרט, בחשיפה של מטופלים לנקבל ושל הנקבל למטופלים , במישרין או
בעקיפין, אני סבור שיש להתלות את רישונו של הנקבל, כך שלא ישמש כרופא בשום מובן שהוא
ולא ימשיך להציג את עצמו כרופא וזאת עד לקבלת החלט ה חדשה על ידי, ולא רק במובן של טיפול
בפועל במטופלים.
אנשי מקצועות הבריאות בכלל, ורופאים בפרט, נמצאים במסגרת עבודתם בנסיבות רגישות ביותר,
ומשכך החשיבות המיוחדת של אמון הציבור בבעלי מקצוע רפואיים. האמון של מטופל ברופא
המטפל חייב להיות מוחלט, ועל המטופל להיו ת סמוך ובטוח שבמפגש הרפואי הרופא פועל
משיקולים רפואיים ומתוך ראיית צרכיו וטובתו של המטופל, לא צרכיו ותשוקותיו של הרופא,
וזאת במיוחד לאור פערי הכוחות והידע ביניהם.
מקום שקיימת עננה כה כבדה המרחפת מעל ראשו של הנקבל, כזו שהביאה, בצדק, את הוועדה
להמליץ על איס ור מתן טיפול באופן ישיר או עקיף, המשך התנהלותו במרחב הציבורי כרופא, גם
אם בהקשרים מאוד צרים, אך בוודאי בעצם הצגתו לציבור כרופא, פוגע קשות באמון הציבור. כפי
שכבר הובהר, יש לראות בחומרה יתרה פעולות מעין אלו המיוחסות לנקבל, היורדות לעומקם של
לשכת משנה למנהל הכללי Associate Director General
משרד הבריאו ת Ministry of Health
ת.ד. 1176 ירושלים 91010 P.O.B 1176 Jerusalem 91010
mmancal @mo h.health.gov.il mmancal@moh.health.gov.il
טל: 5081207, 02 פקס: 5655983, 02 5655983, 02 : Fax 5081207, 02 : Tel

יחסי הטיפול העדינ ים ושל האמון בין המטפל לכל מטופליו. ביצוע המעשים המיוחסים לנקבל
דווקא במסגרת המפגש הרפואי וייחוסם של המעשים לצורך רפואי או לחלק מהבדיקה, עשויים
לעורר אצל המטופל בלבול, אשמה, ספק עצמי ואי, ודאות בדבר שאלת הצורך בפעולות הללו
ומהווים שימוש לרעה מהותי ובסיסי בכוח ובאמון שניתן ברופא והמשך הצגתו לציבור כרופא,
מהווים פגיעה כאמור באמון הציבור בכלל.
אם כן, היכולת לתת אמון באותו רופא שיבין את תפקידו, ולא ינצל אותו ואת המעמד שלו,
ושיתייחס בחרדת קודש לאחריות הכבדה המוטלת על כתפיו ולחשיבות של המרחב הטיפולי מתוך
הבנה מעמיקה של פערי הכוחות בינו לבין המטופל והמצב הרגיש בו המטופל נמצא למולו, היא
הבסיס של ההתאמה של האדם להיות רופא. משכך, רופא המבצע פעולות כמו אלה המיוחסות
לנקבל, מסוכן לכל ציבור המטופלים . מי שהוגש נגדו כתב אישום ונכשל, לכאורה, בצורה כל כך
מהותית בטיפול ב מטופליו, מי שבעת התליית רישיונו המשיך להציג את עצמו באופן שיטתי
ומתחכם כרופא, לא ניתן לסמוך עליו שלא ינצל לרעה את עצם ההיתר שניתן לו להמשיך
ולהשתמש בתואר רופא כדי לנצל את מעמדו כרופא בדרך אחרת. חוסר הבנה או חוסר אכפתיות
ביחס לחשיבות העצומה של נושא האמון הו א כשל בסיסי בתפקודו של הנקבל כרופא ובהבנתו את
תפקידו ואת האחריות המוטלת עליו, במיוחד שעה שהמעשים לכאורה בוצעו במסגרת המפגש
הטיפולי. אדם כזה לא יכול להיות רופא ואין לאפשר לו להמשיך ולהציג עצמו כרופא.
ניצול לרעה לכאורה של רופא את המרחב הטיפולי לסיפוק מיני, במרמה או בכוח, ושל תפקידו,
כוחו ומעמדו ובהמשך פרסומים שבהם הנקבל מציג את עצמו כרופא, במפורש או במשתמע, חרף
התליית רישיונו ושלא כדין כפי שהובהר לעיל, פוגעת פגיעה אנושה באמון הציבור במערכת
הבריאות ובמקצוע הרפואה.
משכך, אינני יכול לקבל את המלצת הוועדה להות יר לנקבל את רישיונו, גם לא תחת ההגבלות
המשמעותיות עליהן המליצה. זאת, ביתר שאת לאור הפרסומים החוזרים ונשנים של הנקבל בהם
הוא מפר ברגל גסה את הוראות הפקודה, ובניסיונות המתחכמים לחתור תחת ההתלייה שלו
שאינם ראויים ומעידים כאלף עדים על כך שלא ניתן לתת אמון בנ קבל.
אמון הוא הבסיס ליכולת לקבוע שניתן להסתפק בהגבלת רישיון ולהתיר לנקבל לעסוק באופן
חלקי בעיסוק הרפואה ולהציג את עצמו כרופא, במקום להתלות את רישיונו, מקום בו יש חשש
ליכולת להבטיח את האינטרס הציבורי ואת שלום הציבור מפני אדם שאינו ראוי להיות רופא. גם
בשקיל ת השיקולים הרלוונטיים לנקבל עצמו, בכלל זה חזקת החפות, לאור המידע הקיים בעניינו
של הנקבל, ואף מבלי להתייחס למידע הנוסף הקיים שלא הוצג בפני הוועדה, איני יכול לאפשר
לנקבל להציג את עצמו כרופא, ובכלל זה גם לא לפרסם פרסומים כרופא ואף לא לייעץ או לתת
חוות דעת רפו איות, או כל שירות אחר הניתן בדרך כלל מידי רופא.
אציין, שכאמור הוועדה ממליצה לאסור על טיפול ישיר או עקיף, זאת הגם שהיא ממליצה להתיר
"ייעוץ (שלא מול מטופלים או במגע עימם)". כלומר, הוועדה מתמקדת בעיקר בסיכון ממגע בין
הנקבל לבין המטופלים. כשלעצמי, לא ברור לי מ דוע יעוץ רפואי שלא מול מטופלים או במגע עמם
איננו עונה, או עשוי לענות, להגדרה של טיפול עקיף, בוודאי מקום שהייעוץ מתייחס למטופל
מסויים לבקשתו או לבקשת מי מטעמו.
כך או כך, כאמור, לא אוכל לקבל את המלצת הוועדה בעניין זה, המסתפק בהגבלתו ממתן טיפול
באופן ישיר או עקיף, ללא התלייה של רישיונו.
עוד אציין, כי אני מקבל את הערת הוועדה לפיה בהתייחס לנסיבותיו האישיות של ד"ר גיא רופא
(סעיף 86 להמלצה), בנסיבות העניין ניתן להניח שמצבו הנפשי של ד"ר גיא רופא איננו קל. לצד
לשכת משנה למנהל הכללי Associate Director General
משרד הבריאו ת Ministry of Health
ת.ד. 1176 ירושלים 91010 P.O.B 1176 Jerusalem 91010
mmancal @mo h.health.gov.il mmancal@moh.health.gov.il
טל: 5081207, 02 פקס: 5655983, 02 5655983, 02 : Fax 5081207, 02 : Tel

זאת, יש לשים לב למכלול חוות הדעת של הפסיכיאטר ונסיבות כ תיבתה ולרבות המפורט בשורה
האחרונה בעמוד 8 ובשורה הראשונה בעמוד 9 לחוות הדעת.
כאמור, בנסיבות של החלטה לפי סעיף 44 ב יש לשקול כי החלטה להתלייה של רישיון עד לתום
ההליכים המשמעתיים בעניינו של הנקבל יכולה לארוך בסופו של דבר כמה שנים. ההשפעה של
התלייה כאמור על ה נקבל היא ברורה, לאור השלב בו אנו נמצאים, טרם התקבלה הכרעה בהליך
הפלילי בעניינו כאשר עומדת לו חזקת החפות, והפגיעה בחופש העיסוק שלו.
אם כן, כשלעצמי, אני סבור שהמעשים במסגרת האישומים הכלולים בכתב האישום כנגד הנקבל
הם חמורים שבחמורים, וכאמור התנהגותו של הנק בל לאחר ההתלייה גם היא מחזקת את
ההצדקה להתלייה של רישיונו של הנקבל עד תום ההליכים.
במקרה זה קיימות נסיבות ייחודיות של מידע נוסף הקיים בעניינו של הנקבל, שלמעשה לא עמד
בפני הוועדה בעת גיבוש המלצתה, מידע שיכול להיות חשוב ורלוונטי להמלצה לעניין התלייה או
הגבל ה של הרישיון. כך, לגבי ההליכים שנזכרו בעל פה בדיוני הוועדה ובפרט לעניין תוצאות
השימוע ביחס להגשה של קובלנה נוספת, וכן כל עדכון כזה או אחר ביחס להליך הפלילי ולנסיבות
סגירת התלונות האחרות. מובן כי במקרים של החלטות לעניין סעיף 44 ב, מקום שישנו שינוי
נסיבות מהו תי או שחולפות שנים מאז קבלת ההחלטה המקורית, חלק מחובת המנהל לבחון את
החלטתו המינהלית מעת לעת. כפי שציינתי לעיל, גם ללא מידע נוסף זה דומה שהמלצת הוועדה
אינה הולמת את חומרת הדברים והנסיבות, ואני סבור שהאישומים והנסיבות הם חמורים מספיק
כדי לגבור על שיקולי חזק ת החפות והפגיעה בחופש העיסוק, ולהתלות את רישיונו עד תום
ההליכים המשמעתיים. לצד זאת, מאחר שבענייננו מדובר במקרה חריג בו יש מידע רב על אירועים
נוספים מעבר לאירוע בו עוסקת הקובלנה, שכפי שצוין בדיון בפני ועדת המשמעת, לפחות חלקו
צפוי להיות מובא להכרעתי ממש בעת הקרובה במסגרת החלטה על הגשת קובלנה, מצאתי כי
באופן חריג ולמען הזהירות יש מקום להתלות את רישיונו של הנקבל עד למתן החלטה חדשה על
ידי.
בעת הקרובה, ולאחר קבלת מידע נוסף באותן סוגיות שבעת הזו הן חסרות או דינמיות, אבקש כי
יוגשו עדכונים על ידי התובע והנקבל הכו ללים מידע רלוונטי נוסף ועדכני לעניין התלייה או הגבלה
של רישיונו של הנקבל עד תום ההליכים המשמעתיים בעניינו. לאחר מכן, אבקש כי הוועדה תדון
שוב ותגבש המלצה עדכנית ומושכלת לעניין זה, תוך התייחסות למלוא הנסיבות והעובדות
הרלוונטיות כפי שיהיו, המלצה שתובא להחלטתי בהמשך.
משכך, החלטתי היא:
1 . רישיונו של הנקבל יותלה עד לקבלת החלטה חדשה על ידי בעניין.
2 . למען הסר ספק, יובהר כי הנקבל לא יוכל לעסוק ברפואה, על כל המשתמע מכך, לרבות
יעוץ רפואי, גם שלא מול מטופלים או במגע עמם. יובהר, כי אין בכך כדי למנוע מהנקבל
לעשות פעולו ת שאינן חלק מעיסוק ברפואה, כמו מתן חוות דעת שאינן רפואיות, עיסוק
במחקר או כתיבת מאמרים, כל עוד אלה עומדים בכלל הוראות הדין ובפרט הוראות
סעיפים 3 (א) ו, 5 (א) לפקודה.
3 . הנקבל יסיר לאלתר את כלל הפרסומים העומדים בניגוד להוראות הפקודה.
4 . התובע והנקבל יגישו כל אחד הודעת עדכון עד ליום 1.11.2025 לוועדה, ובה יפורט ויצורף
כל מידע נוסף רלוונטי לטעמם לצורך קבלת החלטה עדכנית ומושכלת לעניין התלייה או
הגבלה של רישיונו של הנקבל, ובכלל זה לעניין תיקים נוספים, התקדמות או הבשלה של
לשכת משנה למנהל הכללי Associate Director General
משרד הבריאו ת Ministry of Health
ת.ד. 1176 ירושלים 91010 P.O.B 1176 Jerusalem 91010
mmancal @mo h.health.gov.il mmancal@moh.health.gov.il
טל: 5081207, 02 פקס: 5655983, 02 5655983, 02 : Fax 5081207, 02 : Tel

הליכים להגשת קובלנה או כתבי אישום ביחס לאיר ועים נוספים בעניינו, וסטטוס הסרת
הפרסומים האסורים שנעשו על ידי הנקבל.
5 . הוועדה תבחן את עדכוני התובע והנקבל ותגבש המלצה עדכנית ומושכלת, שתובא
להחלטתי עד ליום 1.1.2026 .
6 . המלצת ועדת המשמעת מיום 26.6.2025 וכן החלטתי זו יפורסמו כלשונן באתר משרד
הבריאות לאחר 45 ימים מיום שליחת החלטה זו לצדדים, אלא אם יציג הנקבל צו איסור
פרסום או ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי בתוך תקופה זו.
ב כבוד רב ,
ד"ר ספי מנדלוביץ
המשנה למנהל הכללי
לשכת משנה למנהל הכללי Associate Director General
משרד הבריאו ת Ministry of Health
ת.ד. 1176 ירושלים 91010 P.O.B 1176 Jerusalem 91010
mmancal @mo h.health.gov.il mmancal@moh.health.gov.il
טל: 5081207, 02 פקס: 5655983, 02 5655983, 02 : Fax 5081207, 02 : Tel

=== החלטה בערעור ביהמש מחוזי דר גיא רופא ===
עבי (י, ם) 25, 09, 17458 גיא רופא נ' המשנה למנהל הכללי, ד"ר ספי מנדלוביץ
בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית, משפט
לערעורים פליליים
עב"י 25, 09, 17458 רופא נ' המשנה למנהל הכללי, ד"ר ספי מנדלוביץ ואח'
תיק חיצוני:
לפני כבוד השופט נמרוד פלקס
המערער גיא רופא
ע"י ב"כ עוה"ד צ' אמיר
נגד
המשיבים 1 . המשנה למנהל הכללי, ד"ר ספי מנדלוביץ
2 . משרד הבריאות, יחידת התביעה המשמעתית
ע"י ב"כ עוה"ד ש' טל
מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)
חקיקה שאוזכרה:
פקודת הרופאים [ נוסח חדש ,] תשל " ז, 1976 : סע' 3 44 א
פסק דין
1 . ערעור על החלטת המשנה למנכ"ל משרד הבריאות (להלן, " המשנה" ו, "ההחלטה" )
מיום 10.8.2025 , אשר דחתה את המלצת הוועדה המיוחדת (להלן, "הוועדה" ) והורתה על
התליית רישיונו של המערער לעסוק ברפואה עד לקבלת החלטה חדשה בעניין, וזאת לאחר
שהוגש נגד המערער כתב אישום המייחס לו עבירות של אינוס במרמה ומעשה מגונה
במרמה. החל טה זו ניתנה בהמשך לבקשת התביעה המשמעתית להאריך התלייה קודמת
של רישיון המערער.
2 . בהחלטה בחר המשנה שלא לאמץ את המלצת הוועדה, שהוקמה ומונתה על ידו בהתאם
להוראות סעיף 44 א ב פקודת הרופאים [נוסח חדש] , תשל"ז, 1976 (להלן, "הפקודה" .)
הוועדה המליצה על הטלת מגבלות על המערער, כגון איסור על טיפול במטופלים, הן פיזית
והן בהיוועדות קולית חזותית, אך יחד עם זאת יותר למערער לעסוק בעיסוקים שאינם
1

עבי (י, ם) 25, 09, 17458 גיא רופא נ' המשנה למנהל הכללי, ד"ר ספי מנדלוביץ
כ רוכים בטיפול, כדוגמת מתן חוות דעת, מחקר, ייעוץ ללא מגע עם מטופלים וכיוב'.
המשנה, לעומת זאת, החליט על התלייה מלאה של הרישיון עד החלטה אחרת, בדומה
להחלטה קודמת מיום 7.11.2024 , שאף היא הורתה על התלייה זמנית של רישיונו של
המערער למשך שישה חודשים, וערעור עליה נ דחה על ידי בית משפט זה ביום 24.2.2025 .
ערעור המערער מכוון כנגד החלטת המשנה מיום 10.8.2025 .
3 . ודוק, המשנה הורה לצדדים לעדכן את הוועדה עד ליום 1.11.2025 בדבר כל מידע הרלבנטי
לטעמם, ובכלל זה "התקדמות או הבשלה של הליכים להגשת קובלנה או כתבי אישום
ביחס לאירועים נוספים" בעניינו של המערער "וסטטוס הסרת הפרסומים האסורים שנעשו
על ידי" המערער. הוועדה נדרשה לבחון את העדכונים שיוגשו לה כאמור, לגבש "המלצה
עדכנית ומושכלת" שתובא להחלטת המשנה עד ליום 1.1.2026 . במאמר מוסגר אעיר, כי
בשים לב לחלקה זה של החלטת המשנה תהיתי האם י ש מקום לברר את הערעור בעת הזו.
זאת היות וכאמור, בכוונת המשנה ליתן החלטה נוספת ועדכנית באשר להתליית או הגבלת
רישיון המערער. לאחרונה הודיע המערער כי הוא מבקש שערעורו ידון, וכך יעשה.
4 . ביסוד הערעור העובדות הבאות. המערער, רופא מומחה ברפואת נשים ומיילדות. לפי
המתואר בכתב האישום הפלילי, שהוגש כנגד המערער אל בית המשפט המחוזי בחיפה ביום
4.6.2024 , המערער חשוד בעבירות של אינוס במרמה ומעשה מגונה במרמה, שבוצעו
לכאורה במתלוננת אחת, חיילת בשירות חובה, תוך ניצול האמון שניתן בו וביצוע מעשים
מיניים במסווה של בדיקה רפואית. המעשים כללו, בין היתר, החדרת אצבעות לאיבר מינה
של המתלוננת, נגיעה וגירוי של הדגדגן, והצעות מיניות נוספות.
5 . המערער אינו משלים עם ההחלטה ומבקש להורות על ביטולה או למצער על שינויה, כך
שיותר לו לעסוק ברפואה באופן מוגבל ומפוקח. המערער מנמק עמדתו במספר טעמים.
לט ענתו, התליית הרישיון עד להחלטה חדשה, ובפרט כאשר ההליך הפלילי צפוי להימשך
שנים רבות, מהווה פגיעה אנושה ובלתי הפיכה בזכויותיו החוקתיות של המערער, בחופש
העיסוק שלו, בכבודו ובשמו הטוב, וכי היא מטילה עליו "אות קין מקצועי וערכי" עוד
בטרם הוכרע דינו. עוד נטען, כי המשנה דחה באופן בלתי מנומק ובלתי סביר את המלצת
הוועדה (ולמעשה זו הפעם השנייה שעשה כן), אשר סברה שיש להטיל עליו מגבלות
מסוימות חלף התלייה מלאה. הוועדה, שהיא גוף מקצועי בעל מומחיות, המליצה על
"מעגלי הגנה" אפקטיביים. המערער סבור כי אין מקום להתלות את רישיונו ויש להטיל
עליו מגבלות מידתיות ומאוזנות המגשימות את תכלית ההגנה על שלום הציבור באופן
הולם, תוך פגיעה פחותה בזכויותיו.
6 . כן נטען, כי החלטת המשנה התבססה על "שיקולים שלא מן העניין" ובכללם מתן משקל
לחומרי חקירה נוספים שבגינם לא הוגש כתב אישום. כמו כן נטען, כי הוועדה והמשנה
התעלמו או נתנו משקל אפסי למכלול נסיבותיו האישיות של המערער, אשר היו צריכות
להוביל למסקנה אחרת. הוא רופא מזה 17 שנים ללא כל עבר פלילי או משמעתי, והחקירות
2

עבי (י, ם) 25, 09, 17458 גיא רופא נ' המשנה למנהל הכללי, ד"ר ספי מנדלוביץ
בעניינו נמשכו שנים רבות (האירועים הנטענים התרחשו בשנת 2017 , וכתב האישום הוגש
רק בשנת 4 202 ). חלוף הזמן הרב מפחית משמעותית את מסוכנותו הלכאורית. המערער
מצוי במצוקה נפשית קשה, התגרש עקב ההליכים, וקשריו עם בתו הבכורה נותקו. הוא
מציין כי במשך תקופה ארוכה, עד להחלטה על ההתליה, הוא עבד ללא כל תנאים מגבילים,
מה שמוכיח היעדר "מסוכנות עכשווית". בנוסף, הוא עמד בהצלחה בהגבלות שהוטלו עליו
בעבר (כגון עבודה בפרקטיקה פרטית בלבד, בנוכחות אישה נוספת ויידוע מטופלות), מה
שמעיד על יכולתו לעמוד במגבלות וכי ניתן להבטיח את שלום הציבור באמצעים שאינם
התלייה מוחלטת.
ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 1916
7 . 78, 56, 34, 12 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא ( 2 ) המערער אף חולק על הטענות בדבר המשך פרסומים בהם הוא מציג עצמו כרופא, וטוען
כי מדובר ב"שאלה משפטית גרידא" שיש לברר בערכאה מוסמכת, ולא בעבירה משמעתית
המצדיקה התליית רישיון. הוא מדגיש כי מאז שהותלה רישיונו, הוא לא טיפל ולא קיבל
אף מטו פלת. לטענתו סעיף 3 בפקודה, האוסר על מי שאינו רופא מורשה לעסוק ברפואה
או להתחזות ככזה, אינו מתכוון לרופא שהוסמך בעבר ורישיונו הותלה, אלא לאדם
מהרחוב המתחזה לרופא. למערער, בעל תואר ד"ר לרפואה, זכות לפרסם את היותו רופא
ואף לפרסם מאמרים, כל עוד אינו מזמין מטופלים לטיפול. ההחלטה הקודמת מיום
7.11.2024 לא כללה הוראה מפורשת להסיר פרסומים או לחדול מלהציג עצמו כרופא,
בניגוד להחלטה הנוכחית, מה שמעיד כי הד בר לא נחשב אסור קודם לכן.
8 . כמו כן מציין המערער, כי הוועדה והמשנה לא לקחו בחשבון את העובדה שכתב האישום
עוסק ב"מטופלת אחת בלבד". הוא מדגיש כי במקרים דומים אחרים, כגון בעניין חורי או
בעניין מ.ש. שבהם דובר על מספר רב יותר של מטופלות ואירועים חמורים יותר, לא
ה ותלה הרישיון באופן מלא. המערער אף מצביע על כך שהליך המשמעת וההליך הפלילי
נמשכים זמן רב באופן בלתי סביר, וכי הדבר גורם למערער סבל רב ופוגע ביכולתו
להתפרנס. חקירת העדה הראשונה בהליך הפלילי טרם הסתיימה, וההליך כולו צפוי
להימשך שנים רבות, כפי שקורה בתיקים דומי ם. לטענת המערער, התליית רישיון עד תום
הליכים ארוכים כאלה, היא "גזר דין מוות" מקצועי.
9 . המשיבים טוענים, כי דין הערעור להידחות על הסף ולגופו. לטעמם יש לדחות את הערעור
על הסף בשל חוסר ניקיון כפיו של המערער. לשיטת המשיבים, המערער הפר באופן חוזר
ונשנה הוראות והחלטות שניתנו לו על ידי משרד הבריאות לאחר שהוחלט על התליית
רישיונו. התנהלות זו, הכוללת המשך פרסומים והצגה עצמית כרופא בניגוד להוראות,
מעידה על כך שלא ניתן לתת אמון במערער ומונעת ממנו סעד מבית המשפט. המשיבים
עומדים על כך שההחלטה להתלות את רישיון המע רער היא החלטה מקצועית, עניינית
וסבירה, וכי לא נפל בה כל פגם המצדיק התערבות שיפוטית.
10 . כך נטען, כי ההחלטה מיום 10.8.2025 , שבבסיס הערעור, התקבלה בסופו של הליך סדור,
לאחר שניתנה למערער האפשרות להשמיע את טענותיו. ההחלטה, לטענת המשיבים,
מנומקת כדבעי ונדרשה לכלל השיקולים הצריכים לעניין, לרבות המלצת הוועדה.
3

עבי (י, ם) 25, 09, 17458 גיא רופא נ' המשנה למנהל הכללי, ד"ר ספי מנדלוביץ
המשיבים טוענים כי המערער לא הצליח להצביע על פגם כלשהו בהחלטה שיש בו כדי
להצדיק התערבות בית המשפט. המשיבים מדגישים כי ההחלטה מתבססת על חומרת
המעשים המיוחסים למערער בהליך הפלילי. כתב האישום מייחס למערער עבירות חמ ורות
של אונס במרמה ומעשה מגונה במרמה. המשיבים מציינים כי גם המלצת הוועדה עצמה
התייחסה לחומרת כתב האישום ולנסיבות המתוארות בו, לרבות העברת הטיפול מהשירות
הציבורי לפרטי, מעשיו היזומים של המערער שהובילו להישארות המתלוננת לבדה,
והתכתבויות בוואטסאפ המעידות על נ יסיונו לחמוק מהוראות החוק.
051293710 הועתק מנבו
11 . 054678313 בניגוד לטענות המערער, המשיבים מבהירים כי ההחלטה אינה התלייה "עד תום
ההליכים" באופן בלתי מוגבל. ההחלטה קובעת לוחות זמנים מוגדרים וקצרים לבחינה
נוספת כאמור.
12 . לטענת המשיבים התנהלות המערער לאחר התליית ר ישיונו מהווה הפרה שיטתית
ומתמשכת של הוראות ההתליה, ומשכך חובה הייתה על הועדה ועל המשנה לשקול את
מידת האמון שניתן לתת במערער, נוכח התנהלותו בתקופת ההתליה. המערער התמיד
בהפרת הוראות הדין, והמשיך להעלות פרסומים באמצעים מקוונים מגוונים (עמוד
אינסטגרם, טוויטר, ספוטיפיי ובאתרו הפרטי) בהם הוא מציג עצמו כרופא נשים ומיילדות
מומחה, ואף מזמין מטופלות לקבוע תורים ולקבל ממנו ייעוץ רפואי. המערער אף התעלם
מאזהרות רבות שהפנתה אליו התביעה המשמעתית להסיר פרסומים אלה, המנוגדים
לפקודה. לטענת המשיבים, לא זו בלבד שהמערער לא הסיר את הפרסומים האסורים, אלא
הוא "הגביר הילוך" והגביר את קצב הפרסומים בהם הוא מציג את עצמו כרופא, גם לאחר
הדיון בוועדה וגם לאחר החלטת המשנה. שני אתרי האינטרנט של המערער עודם פעילים
וכוללים פרסומים אסורים, וחשבון האינסטגרם שלו פעיל ביותר. בהקשר זה אף דוחים
המש יבים את טענת המערער כי הצגת עצמו כ"רופא" ללא טיפול בפועל היא "שאלה
משפטית גרידא". הם מציינים כי הפקודה קובעת מפורשות כי מי שאינו רופא מורשה אינו
רשאי להציג עצמו כרופא, אף לא במשתמע או ברמז. התנהלות זו, לדעת המשיבים, פוגעת
קשות באמון הציבור במערכת הבריאות ו במקצוע הרפואה.
13 . המשיבים דוחים את טענת המערער כי ההליך הפלילי צפוי להימשך שנים רבות. הם ציינו
כי עיון ברשימת עדי התביעה בכתב האישום מעלה שרשומים 18 עדים, כאשר רובם ככולם
הם חוקרי משטרה ועדים טכניים. המתלוננת כבר סיימה את עדותה הראשית ונמצאת
בעיצומה של חקיר ה נגדית. לפיכך, טענת המערער אינה ברורה. גם אם ההליך יתארך באופן
חריג, המערער יכול תמיד לפנות בבקשה לעיון מחדש בהתליית רישיונו.
14 . המשיבים אף עדכנו כי ביום 4.9.2025 (לאחר החלטת המשנה) הוגשה קובלנה משמעתית
נוספת נגד המערער, בין היתר בגין התנהלותו כלפי שתי מטופ לות נוספות. מידע זה יובא
בפני הוועדה במועד שנקבע.
15 . המשיבים אף הפנו לפסקי דין שניתנו בעבר במקרים דומים לשיטתם, שבהם נדחתה טענת
חוסר מידתיות בהתליית רישיון, והודגש הצורך לשמור על אמון הציבור. גם במקרים אלו,
4

עבי (י, ם) 25, 09, 17458 גיא רופא נ' המשנה למנהל הכללי, ד"ר ספי מנדלוביץ
התייחסו בתי המשפט להתנהלותם של נקבלים בזמן התליית א ו הגבלת רישיונם. המשיבים
התייחסו לטענת המערער בדבר מצבו הנפשי הקשה. הם ציינו כי טענה זו לא תמיד מגובה
בראיות. בעוד שהמשנה קיבל את הערת הוועדה בהתייחס לנסיבותיו האישיות, הוא הדגיש
שיש לשים לב למכלול חוות הדעת הפסיכיאטרית ונסיבות כתיבתה, במיוחד העובדה שהיא
נ יתנה בהקשר של הליך משפטי אחר (בית משפט לענייני משפחה) ולשאלה ספציפית
שהתעוררה בו.
דיון
16 . דין הערעור להידחות. אבאר.
17 . עמדת המשיבים, אותה פירטתי באריכות לעיל, מקובלת עליי בעיקרה, ולפיכך איני מוצא
טעם לפרט כל פרט ופרט ואסתפק במספר הערות כמפורט להלן.
18 . אכן, כטענת המשיבים, הדין הוא כי הביקורת השיפוטית על החלטות משמעת על פי
הפקודה תיעשה במשורה. התערבות כאמור תהיה מוצדקת רק כאשר ניכרת סטייה
מהותית או קיים משגה מהותי בשיקול הדעת המנהלי ( ע " א 412/90 אליהו נ' שר הבריאות ,
פ"ד מד( 4 ) 422 , 427 ( 1990 ;) רע " א 2755/19 ועדה לפי סעיף 44 א ל פקודת הרופאים נ' הלוי ,
פסקה 11 ( 2.5.2019 )). הדברים יפים במיוחד מקום בו נידון היקף ההתערבות הראוי מצד
בית המשפט באמצעי ביניים.
19 . במקרה דנן, המשנה בחר שלא לאמץ במלואה את המלצות הועדה, והחליט על התליית
רישיון, תוך קביעת מועד לבחינה נוספת של העניין בשים לב לעדכונים שיוגשו לו. החלטת
המשנה, שניתנה לאחר שהוועדה שמעה את טענות הצדדים ודנה בהן לעומק, מנומקת
היטב ואינה חורגת ממתחם הסבירות. המשנה הסביר מדוע המלצת הוועדה אינה מספקת
וכיצד היא אינה מאזנת כראוי בין האינטרסים השונים.
20 . באשר לאיזון בין האינטרסים השונים במסגרת קבלת ההחלטה נקבע ב בש " א 458/91
סמחאת נ' מנכ"ל משרד הבריאות , פ"ד מה( 2 ) 801 , 806 ( 1991 ), כי "בסוגיה זו משמשים
כאחד שני שיקולים ערכיים, עקרוניים נוגדים: מצד אחד, השמירה על האינטרס של
הציבור... ומצד שני, השמירה על זכות הפרט שלא לפגוע בו ולהסב לו נזק, שלעתים הוא
בלתי הפיך, בטרם נתברר דינו והוא בחזקת זכאי וחף מפשע. האיזון בין שני עקרונות
נוגדים אלה ואופן יישומם תלויים הם בנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה, במידת
החומרה של הע בירות בהן מדובר".
21 . טוען המערער כי המשנה לא נתן ביטוי לאינטרסים שלו כלל. דין טענה זו להידחות. מעיון
בהמלצת הוועדה ובהחלטת המשנה עולה שניתן משקל של ממש לחזקת החפות ולחופש
העיסוק של המערער, כמו גם לנסיבותיו האישיות. ואולם, בפסיקה נקבע כי בהליכים ממין
זה השיקו ל המרכזי הוא האינטרס הציבורי, ובצדק. חומרת העבירות המיוחסות למערער,
5

עבי (י, ם) 25, 09, 17458 גיא רופא נ' המשנה למנהל הכללי, ד"ר ספי מנדלוביץ
הקשורות קשר הדוק ובטבורו לאופן התנהלותו כרופא, והפגיעה הקשה באמון הציבור
במערכת הרפואה, כל אלה מטים את הכף באופן מובהק לטובת האינטרס הציבורי.
המעשים, כפי שנטען, משלבים לכאורה מעילה חמורה ב אמון המטופלות תוך ניצול יחסי
המרות והתלות, ומהווים פגיעה קשה בכבוד המקצוע ( רע " א 1414/20 חורי נ' מנכ"ל משרד
הבריאות ( 14.10.2020 )). הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח התנהלות המערער בהפרת
תנאי ההתליה הראשונה, בה המשיך לפרסם עצמו כרופא ברשתות חברתיות. לעניין זה
יוער, כי שותף אני לעמדת המשיבים, לפיה רופא שרישיונו הותלה אינו רשאי להמשיך
ולפרסם עצמו כרופא מורשה, להבדיל מבעל תואר דוקטור לרפואה ( עש " א ( שלום י, ם )
20, 10, 52335 זמיר נ' הרשות להגנת הצרכן (3.4.2021)).
22 . לא נעלמה מעיני טענת המערער הנוגעת לחוסר המידתיות. ואולם, כפי שטענו המשיבים,
ובצדק, קשה לקבל את טענת המערער לפיה ניתן להבטיח את שלום הציבור באמצעות
הגבלות מצומצמות יותר. החלופה שהוצעה על ידו, ייעוץ מרחוק, נדחתה על ידי הוועדה
בנימוקים סבירים, שכן גם היא מהווה עיסוק ברפואה ואינה ראויה כאשר שיטותיו
המקצועיות של הרופא עצמן מוטלות בספק כה חמור. ההחלטה להתלות את רישיונו, ולא
רק להגבילו, היא החלטה מידתית וסבירה המאזנת נכונה בין הצורך למנוע סיכון עתידי
לציבור המטופלות לבין הפגיעה, המצערת ככל שתהיה, במערער.
23 . לא נעלמה מעיני טענת המערער בדבר הקפדתו שלא לחרוג מההגבלות שהוטלו עליו בעבר,
נוכח ההליך הפלילי שננקט כנגדו כאמור. כן לא נעלמה מעיני הטענה בדבר חלוף הזמן מאז
בוצעו כנטען המעשים בגינם הוגש כנגדו האישום הפלילי וההערכה שבירור הפלילי יארך
זמן ממושך. אף בטענות אלה אין כדי להטות את הכף באופן המצדיק התערבות בהחל טת
המשנה. אכן, כטענת המשיבים, המעשים המיוחסים למערער נוגעים לליבת עיסוקו
המקצועי, ומהווים לכאורה עבירה פלילית.
24 . חזקה על הוועדה והמשנה שיבחנו את עניינו של המערער פעם נוספת, כפי שקבע המשנה
כאמור, וזאת אף בשים לב לנסיבות החדשות שיובאו (או שמא כבר הובאו) בפני הוועדה,
ובכללן הקובלנה הנוספת שהוגשה כנטען כנגד המערער, התנהלות המערער מאז הותלה
רישיונו, חלוף הזמן ונסיבות נוספות שיובאו בפני הוועדה.
25 . אשר על כן, הערעור נדחה.
ניתן היום, כ"ה חשוון תשפ"ו, 16
נובמבר 2025 , בהעדר הצדדים.
בעניין עריכה ושינויים במסמכי פסיקה , חקיקה ועוד באתר נבו, הקש כאן
6

עבי (י, ם) 25, 09, 17458 גיא רופא נ' המשנה למנהל הכללי, ד"ר ספי מנדלוביץ
נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה
7

=== המלצת ועדה מיום 26.06.2025 ===
בד"מ 3/3/25 3/3/25 המשנה למנכ"ל משרד הבריאות נ' ד"ר גיא רופא
____________________________________________________________________
מדינת ישראל
ועדות המשמעת, משרד הבריאות בירושלים
תיק בד"מ 3/3/25
תאריך: 26.6.25
ועדת משמעת לפי סעיף 44 ב לפקודת הרופאים [נוסח חדש], תשל"ז, 1976 (להלן: "פקודת
הרופאים")
ד"ר פאולה רושקה, יושבת ראש, נציגת המנהל הכללי
ד"ר אלה קיטרוסר, נציגת הסתדרות הרופאים
עו"ד נירה דורני בנימין, נציגת היועצת המשפטית לממשלה
הקובל: המשנה למנהל הכללי משרד הבריאות
באמצעות עו"ד תומר דגני חנית
נ ג ד
הנקבל : ד"ר גיא רופא
על ידי בא כוח עורך דין ציון אמיר
מייל: zionamir1@gmail.com
המלצה על פי סעיף 44 ב לפקודת הרופאים
1 . עסקינן בבקשה אשר הוגשה על פי סעיף 44 ב לפקודת הרופאים לפיה התבקשה הועדה
להאריך את התלית רישיונו של הנקבל עד להחלטת השר לפי סעיף 41 לפקודת הרופאים ,
תום ההליכים המשמעתיים בעניין הנקבל .
2 . משמעה של הבקשה וההחלטה היא כי כל החלטה שתנתן תקבע אמצעים מניעתיים כלפי
הנקבל, עוד בטרם יוכרע דינו ויתבררו כלל העובדות אשר בכתב האישום בביהמ"ש הדן
בעבירות הפליליות ובטרם תידון ה קובלנה על ידי חברי ועדת ה משמעת בדיון על פי סעיף
1 4 לפקודת הרופאים.
3 . הלכה למעשה הכרעה זו תביא לכך כי יפגע עיסוקו של הנקבל למשך שנים עוד ב טרם
הוכרעה חפותו או חבותו בדין . על כן, הועדה שקלה ביתר ש את ובכובד ראש את כלל
ההליכים אשר התקיימו בתיק דנן והוגשו אליה ואת כלל הטענות אשר נשטחו בפניה ובחנה
את מתחם הסבירות, המידתיות והאיזון הנדרשים ביחס למבוקש, בטרם קיבלה החלטתה
כפי שתובא להלן .

4 . הליכים קודמים בעניינו של הנקבל :
5 . ביום 4.6.24 הוגש כתב אישום נגד הנקבל .
6 . במועדים הרלוונטיים לכתב האישום היה הנקבל מומחה במיילדות וגניקולוגיה ושימש
כרופא נשים במסגרת שירותו במילואים וכן קיבל מטופלות בקליניקה הפרטית שלו.
המתלוננת היא ילידת 11.1.1997 צעירה מהנקבל ב 20 שנים (להלן: "המתלוננת") שירתה
במועדים הרלוונטיים בשירותה הצבאי.
7 . בין המתלוננת לבין ד"ר גיא רופא קיימת היכרות קודמת, על רקע קשרים חברתיים בין
משפחת המתלוננת למשפחת ד"ר גיא רופא .
8 . במחצית השניה של שנת 2016 הגיעה המתלוננת במספר הזדמנויות לבית החולים, לצורך
בדיקות 30/10/2016 ו, 19/12/2016 , גניקולוגיות בשל בעיות רפואיות מהן סבלה.
בתאריכים 28/6/2016 ד"ר גיא רופא היה הרופא המטפל בבית החולים במסגרת שירותו
במילואים , הוא בדק את המתלוננת ורשם עבורה מרשם למשחות .
9 . ביום 18.12.2016 עד 6.1.2017 היו בין המתלוננת לבין הנקבל התכתבויות ושיחות בהן הציג
הנקבל מצג שווא בפני המתלוננת לגבי כוונותיו להעניק לה טיפול רפואי פרטי . לפי כתב
האישום הוא עשה כן בזמן שלמעשה כוונתו היתה לבצע בה מעשים מיניים לשם גירוי
וסיפו ק מיני שלו.
10 . בעקבות מצג השווא , הגיעה המתלוננת בתאריך 6/2/17 למרפאה הפרטית של הנקבל לשם
קבלת טיפול רפואי , ושם ביצע בה הנאשם מעשים מיניים .
11 . בעת ביקורה של המתלוננת בקליניקה שחרר הנקבל את מזכירתו וביקש שתחזור לאחר
מכן וכך נותרו הנקבל וה מתלוננת לבדם. תחילה שאל אם חיבור מהווה אינטימיות
ולתשובתה כי אכן, חיבק את ה מתלוננת. לאחר מכן, ביקש כי תתיישב על בירכיו והיא
הסכימה בסברה כי המדובר כחלק מטיפול רפואי . ה מתלוננת נשכבה ללא בגדים תחתונ י ים
על מיטת הטיפולים וכחלק ממצג השווא הנאשם בדק אותה.
12 . במהלך הבדיקה הנאשם אמר למתלוננת כי יש לה בעיה במיניות ועליו לבדוק אם היא
מגיבה לגירויים. לאחר מכן, הנאשם החדיר את אצבעותיו לאיבר מינה של המתלוננת, נגע
לה בדגדגן, גירה אותו, ואמר למתלוננת שהכל תקין ושהיא מגיבה לגירויי ם . עוד במהלך
השהות של המתלוננת והנאשם במרפאה, שאל הנאשם את המתלוננת אם היא רוצה שהוא
ירחיב את איבר מינה באמצעות פיו, והמתלוננת סירבה .
13 . לאחר המעשים המתוארים לעיל , המתלוננת יצאה מח ד ר הטיפולים של המרפאה . הנאשם ,
אשר באותה העת ישב על כיסא המזכירה , אמר למתלוננת שלא תדאג ושהיא אינה צריכה
לשלם לו , והמתלוננת יצאה מהמרפאה .
14 . כחלק ממצג השווא , בהמשך באותו הערב סמוך לשעה 21:77 פנה הנאשם אל המתלוננת
בהודעת ווטסאפ ושאל לשלומה וכתב לה שהוא היה צריך אולי להיית ברור יותר בשיחות
הטלפון ועדי ן כל הכבוד שהיא ניסתה . הנאשם הוסיף וציין את פרטי המשחה שעליה
למרוח והסביר לה את אופן השימוש במשחה .
15 . במעשיו המתוארים לעיל , בעל הנאשם את המתלוננת ועשה בה מעשים מגונים לשם גירוי
וסיפוק מיניים שלו , בהסכמתה שהושגה במרמה לגבי מהות המעשים .
16 . בגין מעשים אלה הואשם הנקבל בעבירות הבאות :
א . אינוס במרמה, עבירה לפי סעיף 345 ( )א( 2 ) לחוק העונשין התשל"ז, 1977 .
ב . מעשה מגונה במרמה, עבירה לפי סעיף 348 (א) בנסיבות סיף 345 (א)( 2 ) לחוק
העונשין התשל"ז, 1977 .

17 . ביום 4.8.24 התקבלה החלטה על ידי ועדת המשמעת על פי בקשה אשר הוגשה אליה לפי סעיף
44 א לפקודת הרופאים. לאחר שקילת מכלול השיקולים לקולא ולחומרא המליצה הועדה,
להטיל על הנקבל הגבל ות למשך 6 חודשים, על פיה ן יהא עליו לבדוק נשים אך ורק כאשר
בחדר הבדיקה, בנוסף למטופלת נוכחת אשה , וכן בשלט על דלתו ובדף שיינתן למטופלת,
יצויין כי , הנקבל מצוי בהליך משפטי עקב כתב אישום שהוגש נגדו, ועל כן מחוייב בנוכחות
אשה נוספת כאמור בעת בדיקת המטופלת . עוד נקבע כי, הנקבל ינהל יומן נוכחות של
הנוכחות בעת בדיקת מטופלות, ולפי דרישת הקובל מעת לעת ימציאו לעיון .
18 . ביום 16.9.24 ניתן מענה אל הועדה מאת המשנה למנכ"ל אשר החזיר את התיק לבירור
וקבלת מסמכים נוספים.
19 . ביום 27.10.24 לאחר קבלת תגובות הצדדים להגשת המסמכים ולאחר שלא הוגשו
מהנימוקים שם, ניתן מענה על ידי הועדה לפיו התקבלה טענת ב"כ הנקבל באשר להכמת
ההליך ככל שיוגשו מסמכים מההליך הפלילי ועל כן, לא ש י נתה מ החלטתה .
20 . ביום 7.11.24 ניתנה החלטתו המנומקת של המשנה למנכ"ל אשר דחה את החלטת הועדה
הן בהיבט חומרת העבירות והתקדימים אשר אובחנו על ידה והן בבחינת אי קבלת
המסמכים הנוספים אותם החליטה שלא לקבל והושתה על הנקבל התליה מלאה של
רישיונו ל 6 חודשים החל מיום .11.24 14 .
21 . ביום 10.11.24 ניתנה החלטה של המשנה למנכ"ל על בקשה שהגיש הנקבל לפיה ההשעיה
תחל ביום 21.11.24 .
22 . ביום 20.11.24 התקבלה בקשה של הנקבל לעיכוב הליכים על ידי ביהמ"ש המחוזי.
23 . ביום 29.11.24 לאחר קבלת תגובת ב"כ הקובל, דחה ביהמ"ש המחוזי את הבקשה לעיכוב
הליכים באופן סופי.
24 . ביום 24.2.25 ניתן פסק דין אשר דוחה את ה ערעור מטעם הנקבל על החלטת המשנה
למנכ"ל .
25 . ההליכים הנוכחיים :
26 . ביום 5.3.25 הוגשה בקשה מטעם המשנה למנכ"ל אל שר הבריאות למנות ועדה אשר תידון
בקובלנה בעבירות שנעשו על ידי הנקבל לפי סעיף 41 לפקודת הרופאים .
27 . ביום 17.3.25 הוגשה בקשה לפי סעיף 44 ב לפקודת הרופאים מהטעם כי, לאחר התליית
רישיונו של הנקבל פרסם הנקבל פרסומים אשר מעידים כי , הוא מפר את הוראות הדין .
נטען כי הנקבל מעלה ומפרסם פרסומים רבים באמצעים מקוונים פומ ביים ומגוונים בהם
הוא מציג עצמו כמומחה לגניקולוגיה.
28 . הנקבל הוזהר באופן חוזר ונשנה על ידי משרד הבריאות אך המשיך לפרסם את עצמו באתר
האינטרנט הפומבי שלו ובו הוא מציג את עצמו כרופא ומזמין את הציבור לקבוע תורים.
29 . ב"כ הקובל צירף העתקים מהפרסומים השונים כנספחים ז, י לבקשה .
30 . לאור האמור קובע ב"כ הנקבל כי, התנהלותו של הנקבל מעידה בפני עצמה על כך שלא ניתן
לתת בו אמון ויש להאריך את ההתלייה של רישיונו בהתאם עד לאחר מתן הכרעה
בקובלנה .
31 . יחד עם האמור לעיל, הו ד גש כי , אף אם היה הנקבל מתנהל לעילא ועילא מיום שהותלה
רישיונו הרי שלא היה ב כך כדי להפחית מהטענות לפיהן הארכת התליית רישיונו מתחייבת
לנוכח הנסיבות וחומרת כתב האישום.

32 . ביום 31.3.25 הגיש ב"כ הנקבל בקשה לדחיית מועד הדיון.
33 . ביום 8.4.25 ניתנה החלטה על ידי ועדה זו כי , לאור הסכמת הצדדים חברי הועדה ממליצים
לדחות את המועד לקיום הדיון בב קשה עד לאחר קיום הדיון ולאחר קבלת ההמלצה בו על
ידי הועדה והחלטת המשנה למנכ"ל משרד הבריאות.
34 . ביום 10.6.25 התקיים דיון בבקשה וב ו הועלו ונשמעו טענות הצדדים.
35 . לאחר הדיון ולאור האמור בו הוגשו מסמכים שונים על ידי באי כוח הצדדים:
36 . הוגשה חוו"ד מיום 9.2.23 באשר למצבו הנפשי של הנקבל.
37 . הוגשה אסמכתא מטעם ב"כ הקובל, תקדים מתיק בד"מ 1/2/24 מיום 27.3.24 .
38 . כן הוגשה התייחסות ב"כ הנקבל לאסמכתא אשר הוגשה על ידי ב"כ הקובל.
39 . דיון בטענות הצדדים :
40 . טענות ב"כ הקובל :
41 . ב"כ הקובל חזר על הבקשה וכן טען כי, המדובר בנקבל אשר לטעמו עובר על החוק ומפרסם
פרסומים המזמינים את הציבור להגיע אל המרפאה. הנקבל התבקש להסירם ועד היום גם
לאחר שהוגשה הבקשה הפרסומים קיימים.
42 . לא קיימים תקדימים מעין אלה שרופא שרשיונו נשלל מפרסם באופן נרחב בכל מקום כ י ,
המדובר במומחה במיילדות וגניקולוג למרות שרישיונו נשלל למעט במקרה אחד של דר '
אחמד בדר א ן בד"מ 1/4/23 שם נקבע כי , קיים איסור לפרסם את עובדת היות הרופא ד"ר
וכן לא לפרסם סרטונים בהם הוא מופיע בחלוק, פרסומים המזמינים את הציבור לקבוע
תור במרפאה וככל שיש פרסומים ישנים יש למחוק אותם. הצפייה היא כי הפרסומים
יוסרו ולא יטעו את הציבור.
43 . מעבר לתקדים הנלמד לעיל טען ב"כ הקובל כי מקור הסמכות הוא סעיף 3 א לפקודת
הרופאים הקובע:
" מי שאינו רו פא מורשה לא יעסוק ברפואה ולא יתחזה, במפורש או מכללא, כעוסק
ברפואה או כמוכן לעסוק בה . "
44 . לעניין זה טען ב"כ הקובל כי, הנקבל הוא אינו רופא מורשה בעת ההתלייה וכי בפרסומים
הוא עובר על סעיף 3 א לפקודת הרופאים ומתחזה למי שעוסק ברפואה או מוכן לעסוק בה.
45 . עוד נטען כי, על הועדה לבחון את העובדה שאין סטגנציה בהליכים הפליליים וב"כ הנקבל
עדכן כי, ההליכים ה פלילים נמשכים וכי כעת נחק ר ת המתלוננת. ב"כ הקובל הדגיש כי, לא
מדובר בהליך בלתי הפיך וכי הנקבל יכול לבקש עיון מחדש בהחלטה לאחר כחצי שנה או
שנה וכן לעדכן בהליכים הפליליים וככל שיש שינוי לטובת הנקבל (כגון חזרת המתלוננת
מעדותה) ניתן לשקול את ההליך בשנית ולתת הג בלות מתאימות והיו מקרים מעולם . לכן
במצב שבו המתלוננת מצויה בחקירה נגדית וההליך מתקדם יש להוסיף עובדה זו כנימוק
נוסף.
46 . יש לשים לב שישנה אי הסכמה בין הועדה הקודמת לבין המשנה למנכ"ל. ב"כ הנקבל ציין
מיוזמתו כי קיימות עוד עשרות מתלוננות שתלונתן נדחו במשטרה אול ם ביקש לציין זאת
בלבד מבלי לבקש מסמכים .

47 . קיימות מתלוננות נוספות שהגישו תלונות אל משרד הבריאות ו חלקן אל המשטרה. במשרד
הבריאות קיימו שימוע מול הנקבל לגבי שניים מה מקרים שקרו לאחר המקרה הנוכחי
וטרם החליטו לגבי שתיים מהמתלוננות האם תוגש קובלנה בעניינן. הסוגיה עומדת
להחלטה בימים אלה.
48 . הנקבל לא הרים את נטל הראיה ולא מגיש מסמכים אלא טוען בעלמא למשל בעניין מצבו
הנפשי. ל ג ופו של עניין לא הוצגה החלטה ו/או תקדים אחד מהשש שנים האחרונות מכיוון
שאין כ אלה. רק באחד מהמקרים בלבד נקבע חריג ובמקום התלייה ניתנו מגבלות . שם
בניגוד לנטען כאן על ידי הנקבל , הסכים ב"כ הנקבל להביא מסמכים מההליך הפלילי אל
הועדה ( המענה של הנקבל לכתב האישום ) . בענייננו זכותו של הנקבל שלא להביא אולם אם
לא הרי ש סירובו יזקף לחובתו .
49 . טענות ב"כ הנקבל :
50 . הטענה אודות הפרסומים הנה פוגעת בהליך ולא היתה צריכה להשמע וכי הנקבל לא
התחזה.
51 . נטען גם כי, סעיף 3 לפקודת הרופאים לא התכוון לרופא שכבר הוסמך אלא לאדם מהרחוב
אשר מתחזה לרופא. לנקבל קיימת הזכות לפרסם את היותו ד"ר לרפואה תואר אשר השיג
בעמל מהאוניברסיטה שאינו קשור לרשיונו וכן לפרסם מאמריים וכדומה. הוא לא מתחזה
ולא מקבל מטופלים למרפאתו.
52 . פסק הדין בעניין בדר א ן אינו רלוונטי ויש לאבחן אותו. שם היה עבריין סדרתי בתחום
הרשלנות הרפואית. שם טרם הוגש כתב אישום ולא היה צפי לסיום ההליכים המשפטיים.
53 . ההליך הפלילי עשוי להמשך זמן רב וככל שתקבע התלייה עד לתום ההליכים הרי שתפגע
זכותו המעוגנ ת בחוק יסוד חופש העיסוק בניגוד לתנאים המופיעים בו.
54 . לנקבל זכויות להליך הוגן , חופש העיסוק וזכות החפות שכולן נרמסות בהליך זה מאז ינואר
2022 במשך כ 3.5 שנים. החיים של הנקבל התרסקו. אשתו עזבה אותו יש לו 3 ילדים בני
11 , 15 ו ה בת הגדולה ניתקה קשר ואינה מדברת איתו . הוא בן לשני רופאים מכובדים
בקהילה. האב בפנסיה ניהל 2 בתי חולים שניהם אנשים מקסימים ומדהימים. האב עבר
התקף לב. הנקבל הוא בנו יחידו כיום מאחר והבן הנוסף מת בתאונת דרכים. קיים חשש
כי הנקבל ישלח יד בנפשו. בעניין זה הגיש ב"כ הנקבל לאחר הדיון חוו"ד פסיכיאטרית
מיום 9.2.23 .
55 . הליך זה מניעתי ולא ענישתי. יש לבחון אותו במידתיות. צריך לקחת בחשבון כי עד ביותו
בגילן 37 הנקבל לא ביצע עבירות פליליות מסוג זה ולא סביר שלפתע בגיל 37 הוא החל
לבצע עבירות פליליות כגון אלה בהן הוא מואשם. ולכן יש להניח הנחות אלה לזכותו.
56 . הנקבל לא ביצע עבירות ב 3.5 שנים האחרונות לאחר החקירה ולא מאז המקרה עצמו
שלכאורה אירע בשנת 2017 ועד ליום זה ח לפו 8 וחצי שנים. לכן הגבלות שנקבעו על ידי
הועדה הקודמת שהחליטה לפי סעיף 44 א לפקודת הרופאים, שגם הן מאוד מחמירות ,
מספיקות.
57 . הוגש ערעור והוא נדחה. לטעם ב"כ הנקבל הערעור נדחה מסיבות שונות וביניהן עקב
העובדה שנותרו חודשיים לסיום ההתלייה בלבד ולכן כבוד השופט פלקס החליט שלא
להפוך את ההחלטה. שופט אחר עשוי לקבוע כי ההחלטה אינה מידתית בייחוד כאשר
מגבילים את חופש העיסוק של הנקבל עד לתום ההליכים.
58 . ההליכים המשפטיים עשויים להמשך במשך שנים . טרם הסתיימה חקירת העדה הראשונה
וישנם 18 עדים. במצב כתב האישום ב"כ הנקבל משוכנע כי לא תהיה הרשעה (לטעמו
החומרה של העבירה פחותה וכן הנגיעה בדגדגן אינה מהווה אונס על פי דין למשל אלא לכל

היותר מעשה מגונה שחומרתו פחותה לשם הליכים אלה ) אך בינתיים הנקבל לא יוכל
לעסוק במקצוע.
מכאן כי, ההחלטה והתלות רישיון עד תום ההליכים אינה יכולה להיות מידתית. יש להשית
מגבלות כפי שהמליצה הועדה הקודמת שהיו מחמירות אולם לא להתלות את הרישיון עד
תום ההליכים.
59 . ב"כ הנקבל מציין אף את התקשורת אשר רמסה את זכויות הנקבל ופרסמה דברים איומים
שאין ביניהם למציאות מאומה ואלה הביאו ל 22 תלונות. התיקים נסגרו האחד אחר האחר.
אחד התיקים שהיה בגין אונס נסגר מחוסר אשמה והמתלוננת חזרה בה. הנקבל נידב את
הטלפון שלו למשטרה והפרקליטות קיבלה החלטה על דחיה מחוסר אשמה. כל התיקים
במשטרה נסגרו חוץ מהנוכחי.
60 . פקודת רופאים אינה יכולה לעמוד מול זכות גדולה יותר החוקתית לעיסוק ופרנסה. ב"כ
הנקבל מציין 2 פסקי דין האחד של יוסף אסא בעליון שם נקבע כי הליך משפטי שארך
במשך 5 שנים שם ללעג וקלס מושגים של מדיניות ענישה וביטל את המאסר. מקרה נוסף
הוא של דביר חליבה שנמשך זמן ר ב והורידו את העונש ל עבודות שירות.
61 . מעבר לכך גם נפגעה זכותו "להשכח" והיום כל מי שיקליד באינטרנט לא יכול לטעות לגבי
העבדה שהנקבל הואשם בעבירות מין. ולכן אם החשש שאם לא יוגבל עיסוקו המצב יביא
לפריקת עול וסגנות דמיוניות אז אין בכך מן הצדק.
62 . הנקבל הודה בחלק מהעובדות בביהמ"ש בהליך הפלילי אולם מדובר בעובדות "טכניות"
ולא עובדות מהותיות. לבקשת בית הדין סרב ב"כ הנקבל להציג את ההסכמות מהסיבה
שאילו נביאן נאלץ לדון בכלל הראיות לעומק לרבות חקירת העדים מול הועדה. יש להביא
את התמונה המלאה בפני הועדה.
63 . לענין זה, ביקש ב "כ הקובל לאבחן את המקרה שהובא בבד"מ 1/2/24 . ראשית, אין באי
הבאת המסמכים כדי לעמוד לחובתו. המדובר בזכות על פי דין והוא אינו מחוייב להמציא
את המסמכים על פי דין ועל כן אין זה יכול להזקף לחובתו . כמו כן, ההחלטה של הועדה
שם לא נבעה מהגשת המסמכים אלא מעובדות מהותיות אחרות לרבות לנוכח חומרת
העבירה שם אשר היתה בכוח, הזמן שחלף מביצוע העבירה ועד להגשת התלונה (שם היה
חודשיים וכאן רק לאחר 4 שנים), וכן יש לשים לב לנסיבות האישיות , בענייננו חרב על
הנקבל עולמו ומצבו הנפשי גרוע, המדובר ברופא מוערך, צבר מוניטין ר ב, מעולם לא
הסתבך בפלילים או בעבירות משמעת ועברו ללא רבב. כאשר כיום נהרסו חייו באישיים
וכל שנותר לו זה מקצועו.
64 . כיום הוא נלחם את קרב חייו על שמו הטוב על מקצועיותו ואישיותו. הוא אינו טורף שפ גע
בנשים. ולכן מבוקש לקיים הליך מידתי וצודק. לא נשקםת ממנו סכנה ו אם קיים חשש הרי
שניתן לרסנו באמצעים פחות קיצוניים ודרסטיים מאשר התלייה עד תום ההליכים שהיא
גזר דין מוות מבחינה מקצועית ומבחינת הפרנסה.
65 . נטען בנוסף כי, על פי הפרסום בטוויטר נראה כי, ב"כ הקובל בקשר עם שדולת הנשים והן
לוחצות ולכן הוא מנסה להשחיר את הנקבל למרו ת שמטופלות נשים מהעבר עדיין פונות
אל הנקבל והוא דוחה אותן ואינו מקבל במרפאה. בעניין זה, הוער לצדדים כי המדובר
בהסקת מסקנה שהיא לא ראויה ובבחינת זוטות שאין להן רלוונטיות ואין טעם לחקור
בגינה או להתייחס אליה.
66 . דיון והכרעה :
67 . סעיף 44 ב לפקודת הרופאים עוסק בהארכת התלייה אשר ניתנה על פי סעיף 44 א לפקדוה
וזו לשונו:

"ה ותלה רשיונו של רופא לפי סעיף 44 א, או הוגבל תחום עיסוקו והוגשה נגדו קובלנה לפי
סעיף 41 , רשאי המנהל, על פי המלצת הועדה שהוקמה לפי סעיף 44 (א), להאריך את
תקופת ההתליה א ו ההגבלה עד להחלטת השר לפי סעיף 41 , או לבטל את ההתליה או
ההגבלה " .
68 . השיקולים הנוגעים לסעיף 44 ב לפקודת הרופאים כמו גם השיקולים הנוגעים לסעיף 44 א
פורטו בהחלטת המשנה למנכ"ל בהחלטתו מיום 7.11.24 :
"סעיף 44 א לפקודה כולל שני מקרים בהם ניתן לנקוט כנגד רופא באמצעים זמניים, בכלל
זה התליה של רישיון, וזאת עוד טרם הורשע בפועל בעביר ת משמעת לפי הפקודה. המקרה
הראשון, רשלנות חמורה שגרם למותו של מטופל והמקרה דנן, מקרה בו הוגש כתב אישום
"על עבירה שיש עמה , בנסיבות העניין, משום קלון". ודוק, לא נדרש שכתב האישום יצביע
בהכרח על מסוכנות, די בכך שמדובר בעבירה שיש עימה קלון .
כפי שנפסק, מטרת הסעיף
"מטרתו של סעיף זה הינה לתת מענה לשלב טרם הרשעתו של הרופא ולאחר הגשת כתב
אישום נגדו. בשלב זה מתעורר הצורך לעיתים להתלות או להגביל את רישיונו של הרופא
מטעמים שבאינטרס הציבורי, וזאת עוד בטרם הרשעתו בדין. הוראה דומה מצויה
בחיקוקים אחרים הנוגעים להליכי משמעת שונים )ראו בש"א 458/91 סמחאת נ' משיח,
פ"ד מה) 2 ) 801 ( 1991 ) ) להלן: עניין סמחאת(; ע"ש )מחוזי ת"א( 739/96 יקירביץ' נ'
המנהל הכללי של משרד הבריאות ) לא פורסם, 10.9.96 ( )להלן: עניין יקירביץ'((.
בעניינים מעין אלה יש לבחון שני סוגי שיקולים מנוגדים: האחד עניינו באינטרס הציבורי
ובהבטחת שלום הציבור מפני קבלת טיפול רפואי על ידי אדם שיתכן ואינו ראוי ליתן
אותו; והשני עניינו באינטרס הפרט הרופא שהגבלת או, התליית רישיונו פוגעת בחופש
העיסוק שלו ובחזקת החפות העומדת לו כל עוד לא הורשע. האיזון הוא תלוי נסיבות
המקרה, ונלקחים בחשבון שיקולים שונים כגון חומרת העבירות ומהותן , הקשרן של
העבירות לעבודתו הרפואית של הנאשם וקיומן של ראיות לכאורה, וזאת אל מול נסיבותיו
האישיות השונות של הרופא )עניין סמחאת(." )רע"א 1838/07 דר' לאוניד אדזרסקי נ '
מנכ"ל משרד הבריאות. ראה גם רע"א 19 / 2755 .)
69 . הננו תמימי דעים עם קביעות המשנה למנ כ "ל וביהמ"ש המחוזי בערעור על החלטתו בכל
הנוגע לחומרת העביר ות אשר בפנינו ולרבות הראיות לכאורה אשר עליהן התבסס המשנה
למנכ"ל ב החלטתו הכוללות העברת הטיפול מהשירות הציבורי לפרטי, קבלת השירות
בקליניקה הפרטית שם נותרה המתלוננת לבדה, התכתבויות ה וואצאפ המעידות על ניסיונו
לחמוק מהוראות החוק הרלוונטיות , העובדה שמזכירתו של הנקבל התבקשה ללכת ולשוב
לאחר מכן וכן ה השוואה בין מקרה חורי לענייננו .
70 . במסגרת ה טיעונים לגבי חומרת העבירה ממנה נגזרת ההחלטה , נטענו בפנינו 2 טענות על
ידי הנקבל אשר נדחו על ידי הוועדה. האחת כי המגע הנטען במתלוננת יכול לכל היותר
להוות מעשה מגונה ולא מקרה אינוס ו כן כי לא מדובר במקרה שבו הופעל כוח.
71 . לנוכח קביעת המשנה למנכ"ל אשר א ושר ה על ידי כבוד השופט נמרוד פלקס הרי שאין
לקבל טענה זו. באופן מטריד נראה כי דווקא יש בטענה זו כדי לבסס הודאה של הנקבל
במעשה. יחד עם זאת, כאשר נשאל ב"כ הנקבל האם ישנה הודאה בחלק מהעובדות השיב
תחילה כי , כן אולם לא בכולן וגם אם ישנה הודאה חלקית לא ניתן להציג ה בשלב זה עקב
הפגיעה בזכויות הנקבל להליך הוגן בהליך זה ובהליך הפלילי.
72 . קיבלנו את עמדת הנקבל, בעניין הדרישה להצגת המסמכים , ואנו סבורים, כפי שסברה
הוועדה הקודמת כי, הגשת הראיות תחייב פתיחה של הליך של בירור והוכחות שלמותר
לציין כי הליך זה לא ראוי ולא נכון שיתקיים במסגרת דיון לפי סעיף 44 ב. על כן, לא נוכל
לזקוף לחובתו של הנקבל את אי הגשת המסמכים.
73 . יחד עם זאת, אנו סבורים כי, אילו היה עושה כן הרי שבדומה לתקדים בעניין בד"מ 1/2/24
אשר הוגש על ידי ב"כ הקובל הדבר היה יכול להזקף לזכותו .

74 . במילים אחרות, אנו סבורים כי בעניין בד"מ 1/2/24 הצגת המסמכים הרלוונטיים סייעה
לנקבל שם להמנע מהתליית רישיונו ולהתספק במתן הגבלות בלבד אולם לא ניתן לגזור
מכך את המסקנה ההפוכה כי, לשם המנעות ממתן ה תלייה קיימת החובה בהצגת
אסמכתאות המקלות עם הנקבל ואי הצגתן תעמוד לחובתו .
נוסיף כי מצאנו שהקביעה כי הכלל הוא מתן התלייה והחריג הוא מתן הגבלות בכל הנוגע
לסעיפים 44 א וב לפקודת הרופאים היא אינה מדוייקת אלא כל מ קרה הוא לגופו . לא מצאנו
החלטות אחידות בענין בקשות לפי סעיף 44 ב לפקודת הרופאים כפי שנטען על ידי ב"כ
הקובל . ל כן, לא נוכל לקבוע כי המדובר בכלל וחריג. נציין כי, ה דוגמא הנוספת שנמצאה
למתן הגבלות לאחר התליית רישיון ב המלצה לפי סעיף 44 ב לפקודה אשר פורסמה, היתה
בע נין פרופ איתמר גרוטו המשנה למנכ"ל נגד דר מיכאל שטטמן שם הותלה רישיונו של
הנקבל לשישה חודשים ולאחר מכן בהסכמת הצדדים הוארכו עד לתום ההליכים המגבלות
על תחום עיסוקו של הנקבל .
75 . אשר להפעלת הכוח אין בידינו לקבל את הטענה כי העדר הפעלת כוח בנסיבות בהן
ההסכמה מתקבלת תוך הטעייה ומצג שוא של טיפול, מהווה עבירה פחותה יות ר מהפעלת
כוח לנוכח הקביעה כי דווקא "הפגיעה מתעצמת לנוכח העובדה שמדובר בעבירה שבוצעה
במרמה, שכן בהיוודע האמת חשה המרומה מושפלת מכך שניצלו לרעה את חולשתה , את
היעדר הידיעה שלה או את תמימותה" (ראה ע"פ 3677/22 מדינת ישראל נ' שללאשוילי ,
פסקה 21 ( 13.12.2022 , וכ ן בד"מ 5/7/24 בעניין המשנה למנכ"ל משרד הבריאות נגד האח
חסן אבו סוויד .)
76 . ה מידע ה מוסכם אשר הוצג בפנינו לגבי התלונות הנוספות לא איפשר קביעה מוחלטת בכל
הנוגע למסוכנותו של הנקבל ו/או היותו רצדיביסט, כמפורט להלן .
77 . הצדדים מסרו מידע בעל פה הכולל את המידע הבא:
א . הוגשו 22 תלונות נוספות אל המשטרה.
ב . מ וסכם על ידי הצדדים כי , כל התלונות נסגרו למעט כתב ה אישום הנוכחי התלוי
ועומד.
ג . אחת מהתלונות נסגרה מחוסר אשמה לנוכח חזרתה של המתלוננת מגרסתה.
ד . בפני משרד הבריאות הוגשו 2 תלונות נוספות של מתלוננות אשר לא הגישו תלונה
למשטרה אלא למשרד הבריאות בלבד וכי בגינן נערך לנקבל שימוע לפני כשבועיים .
טרם ניתנה החלטה בגינן האם תוגש קובלנה נוספת. עד למועד כתי ב ת החלטה זו טרם
הוגשה הודעת עדכון אל הוועדה בנוגע להחלטה בגין תלונות אלה.
ה . ההליך הפלילי מצוי בשלב חקירת העדים. החלה חקירת המתלוננת וטרם הסתיימה
וכי קיימים 18 עדים נוספים.
78 . הליכים אלה נזכרו בעל פה בלבד ללא הצגת מסמכים או בקשה מטעם ב"כ הקובל להגישם
ו/או להציג מסמכים בגין הליכים אלה.
79 . מחד לא נוכל להתעלם מקיומם של ההליכים אשר צוי ינו על ידי הצדדים ומאידך העובדה
שטרם הוגשו קובלנות בגינן מקשה על הוועדה בגיבוש דעתה בנוגע לרצדביזם מצד הנקבל
והיא לא יכולה לעשות כן , ללא קבלת כל מידע נוסף אשר יכל לשפוך אור ולהציג אה
התמונה המלאה.
80 . באורח דומה, הוועדה התקשתה לגבש דיעה באשר לריבוי התלונות א שר הוגשו אל
המשטרה בעקבות הכתבה שפורסמה. אומנם כולו נדחו מה שעומד לטובת הנקבל אולם
חסר בידי הועדה מידע וייתכן וחלקן של התלונות נסגר בהעדר ראיות ולא מחוסר אשמה.
גם לא הוצגה עמדת הפרקליטות באשר לריבוי התלונות והאם אלה יכלו לגבש ראיה
לכשעצמן (תבנית ראייתית .) בהעדר מידע נוסף אנו מניחים כי השיקולים הנדרשים נדונו
בפני הפרקליטות ונדחו.

81 . יוצא מכך, כי לכאורה , ועד לקבלת כל מידע אחר , הרי שלנקבל לא קיים עבר פלילי ו/ או
משמעתי אחר מההליכים בתיק דנן .
82 . נציין בעניין זה כי, מטרות ההליכים המשמעתיים הנה מובחנת ממטרות ההליכים הפלילים
ואף במקרה של דחיית ההליכים הפלילים עדיין יכולה להתגבש עבירה משמעתית של
הנקבל. אולם כאמור בענייננו, לא מצוי מידע מספיק בפני הוועדה לשם התרשמות אחרת.
83 . הפרסומים אשר נעשו על ידי הנ קבל מנוגדים ל פ קודת הרופאים והדין . קיבלנו את טענת
ב"כ הקובל כי הנקבל פעל בניגוד לסעיף 3 לפקודת הרופאים בכך שבפרסומים השונים אשר
הוצגו הציג מצג שווא בגין היותו רופא מורשה ולרבות פרסומים ישנים המפנים לקליניקה
שלו לקביעת תור שהיה עליו להסירם, הצגתו בחלוק לבן וכדומה . הסכמנו עם ב"כ הקובל
כי פרסומים אלה נקבעו כאסורים באופן מפורש על ידי הוועדה בעניין דר' אחמד בדראן
בבד"מ 1/4/23 ( להלן: " מקרה בדראן או עניין בדראן") .
84 . מכאן שדחינו את טענות הנקבל לפגיעה בזכויותיו הקניייניות בניגוד לפסקת ההגבלה ו/או
בהעדר חקיקה, מידתיות והעדר איזון .
85 . הניסיון לאבחן את המקרה בבדראן מהמקרה הנוכחי אף הוא אינו מקובל שכן הסוגייה
של הפרסום האסור אינה רלוונטית לסוג העבירה או לקיומו או אי קיומו של כתב אישום.
על הנקבל שם ובעניננו היה אסור להצי ג עצמו כרופא, ישירות ובעקיפין, באמצעים כתובים
או חזותיים והיה עליו להסיר פרסומים ישנים המפנים אל הקליניקה שלו. כל אלה אכן
מביאים לפגיעה באמון בנקבל ו מוסיפים נדבך נוסף לכלל השיקולים המטים את הכף
לחובת הנקבל.
86 . שקלנו גם את נסיבותיו האישיות של הנקבל קריסת התא המשפחתי , הניתוק מבתו, מצבו
הנפשי והרצון להחזיר לעצמו במקצת את פרנסתו ולו במגבלות גם אלה שהן מרחיקות לכת
לטעמו. הנקבל המציא חוו"ד אשר ניתנה במס ג רת איבחון מצבו בעת החתימה על הסכם
הממון עליו חתם הנקבל לבקשת גרושתו ככל הנראה במועד הסמוך למעצרו. אומנם אין
בכך כדי ללמוד על מצבו היום אולם אנו מניחים כי מצבו הנפשי של הנקבל אינו קל לאור
מעצרו, החקירה ושהייתו בבית מעצר, הפרסום בתקשורת וכלל האישומים בפניהם הוא
עומד.
87 . אחרי כל אלה, הננו סבורים כי, במלא כ ת האיזון בין כלל השיקולים והמידתיות הנדרשת
במקרה דנן קיים קושי . בשונה ממתן הכרעה לפי סעיף 44 א שם ניתן להתלות את רישיונו
של הנקבל לשישה חודשים בלבד כאן מהותה של הבקשה היא לתלות את רישיונו עד לתום
ההליכים שכפי ה נראה עשויים להמשך זמן רב אם לא מספר שנים והפגיעה בזכויות הנקבל
ובחופש העיסוק הנה רבה.
88 . בחנו את הפסיקה של ביהמ"ש העליון אותה הציג ב"כ הנקבל המדבר על הקושי להעניש
אדם בחלוף זמן מאז מעשיו אשר עשויה להשפיע על העונש שניתן במיוחד אם היארכות
הדיונים אינה באשמתו. (ע"פ 5019/09 דביר חליוה נגד מדינת ישראל ו ע"פ 2848/90 יוסף
אסא נגד מדינת ישראל ) נצטט את כבוד ביהמ"ש בעניין יוסף אסא שם נקבע:
" הרשעה על עבירה לאחר עבור 10 שנים מאז ביצועה, כאשר כל השנים האלה מתנהלים
הליכים משפטיים, שמה ללעג ולקלס את המושג של שפיטה, של עשיית צדק ושל
ענישה ... בימ"ש זה כבר פסק לא אחת כי עינוי דין כגון זה יש בו כדי להשפיע במידה
ניכרת על העונש המושת על הנאשם, עד כדי הימנעות מהט לת מאסר בפועל, אלא אם כן
הנאשם הוא אשר גרם לכך... וטעם רב יש בכך . מצד אחד, עונש הניתן בריחוק זמן מביצוע
העבירה מאבד הרבה מאוד מכח ההרתעה שלו , ומאידך גיסא, הנאשם כבר נטל חלק לא
קטן מעונשו, כאשר חרב הדין התהפכה מעל לראשו, והוא במצב שאינו יודע מה גורלו
במשך תקופה החורגת מכל מידה סבירה; ועוד נימוקים אחרים כיוצא באלה. נימוקים
אלה כוחם יפה, בעיקר ובמיוחד, בעבירות שאינן נמנות עם מעשי אלימות והטלת אימה
פיסיים כלפי הציבור או עם גרימת סכנה בטחונית לשלומו ."

89 . אכן יש טעם לפגם להימשכות הליכים פליליים אשר אינה נגרמת עקב פעולות או מחדלי
הנאשם הפלילי. יחד עם זאת, בפסיקה זו, המדובר בסוגיית הענישה הפלילית שגם לה נותן
ביהמ"ש חריגים כגון מעשי אלימות. בענייננו, עסקינן בהליך שמטרתו אינה ענישתית אלא
מניעתית וכן המדובר בעבירה חמורה. עם זאת, נציין כי רכיב הזמן והימשכות ההליכים
עומדים לנגד עיננו במסגרת האיזון הנדרש לשם החלטתנו.
90 . עוד עמדו לנגד עיננו, מקרים דומים אשר נדונו בוועדות על פי סעיף 44 ב כמפו רט להלן.
91 . בעניין שיפר נ' מנכ"ל משרד הבריאות בעש"א 14, 11, 48439 נ קבע כי, הפגיעה בחופש
העיסוק אינה מוחלטת וכי הנקבל יוכל לעסוק בעבודות אחרות. בעניין זה הותלה רישיונו
של הרופא, לאחר הגשת כתב אישום בלבד, ועל פי פסק הדין, יש לנקוט בצעדים זמניים
כדי לשמור על האינטרס הציבורי. יש לעשות זאת בזהירות ראוייה "...במקרה זה , האיזון
בין האינטרסים מחייב להגביל רישיונו של הרופא, כך ש ל א יוכל לט פ ל בפציינטים, אך
יוכל לתת חוות דעת" (עמ' 1 לפסה"ד).
92 . עוד נקבע בע"א (ת"א) 1065/09 סלים בן מוחמד ספיה נ משרד הבריאות באשר לשיקולים
המנוגדים שיש לשקול , האינטרס הציבורי והבטחת שלום הציבור מפני קבלת ט יפול רפואי
על ידי אד ם שייתכן ואינו ראוי ליתן אותו לבין אינטרס הרופא, אשר התליית רישיונו פוגעת
בחופש העיסוק ובחז ק ת החפות בין היתר מציין בית המשפט , כי הפגיעה בחופש העיסוק
של הנקבל היא מידתית ותכליתה רואיה ודרושה נוכח חומרת העבירות. ועוד נקבע שם:
"אין צורך בסכנה קונקרטית הנשקפת מהרופא הנאשם, האינטרס הציבורי בא לידי
ביטוי גם ברצון לשמר על תדמית המקצוע, ניקיונו מכל רבב פלילי, כבודו ואמון הציבור
בו ( " ע"ש 1041/04 דר' קירבי נ' מנכל משרד הבריאות .)
93 . בעב"י 19, 11, 4243 חורי נ' מנכ"ל משרד הבריאות , בית המשפט סבר כי " משאבד האמון
במערער, אין דרך ממשית להתיר לו להמשיך בעבודה הרגישה. משכף אין מנוס מהחלת
ההחלטה על התליית הרישיון". בפסק דינו של בית המשפט העליון בעניינו של דר ' אליאס
חורי , רע " א 1414/20 ק ב ע השופט הנדל בעמ ' :13 " החלופה לה עתר המבקש , קרי
לאפשר לו להמשיך ולעסוק ברפואת נשים , למרות עבירות המין החמורות שיוחסו לו
בכתב האישום שהוגש נגדו , בכפוף למגבלות מסויימות, אינה ראוייה ."
94 . ולבסוף בד"מ 1/4/23 דר" אחמד בדראן בו נקבע: "נותנים אנו אף משקל רב לעובדה, כי
ההתלייה הינה מניעה ולא ענישה. מטרתה אחת, מתן מענה מיידי וזמני לבריאות הציבור,
אולם התנהגותו של הנקבל אין בה להניח את דעת הועדה , כי ניתן ליתן בו אמון לאור
האמור, אין בידינו לקצר את תקופת ההתלייה או להטיל תחתה הגבלות".
95 . בהינתן כל אלה, ושקילת מכלול הסוגיות אף אנו סבורים כי חומרת המעשים אשר נשקפים
מכתב האישום הם חמורים דיים כדי למנוע מהנקבל להמשיך מ ל טפל ב מטופלים . אובדן
האמון בנקבל עקב ביצוע הפרסומים לכשעצמם אף הוא מחזק את המסקנה כי הוועדה לא
תוכל להקל בסוגיה זו. הננו להבהיר כי הנקבל לא יוכל לטפל במטופלים באופן ישיר או
עקיף, בה וועדות חזותית או פיזית ו הנקבל לא יוכל לקבל את החלופה אתה ביקש (טיפול
תוך הטלת מגבלות) .
96 . יחד עם זאת, הננו סבורים כי , אף אם בא יזון האינטרסים אנו מחוייבים להגביל הנקבל
מטיפול במטופל ים הרי שלאור המצב בו מצוי ההליך הפלילי , החשש מהתארכות ההליכים
ו מצבו האישי והנפשי של הנקבל הרי שאיננו מגבילים א ותו ממתן חוו"ד ו/או ביצוע
מחקרים ו/או ייעוץ (שלא מול מטופלים) כל עוד לא יבוא במגע עם מטופל ים .
97 . נוסיף עוד כי, בהינתן שמתקיימים 2 תנאים מצטברים בהם המצב הנוכחי יימשך למעלה
משנה וחצי ושקיים שינוי נסיבות מהותי בניהול ה תיק הפלילי הרי שכל צד יוכל להגיש
למשנה למנכ"ל בקשה חדשה לעיון חוזר אשר תבחן את ההגבלות באופן מחודש.

98 . במסגרת זו , בה אנו סבורים שיש להתיר לנקבל לפעול כנלמד לעיל, הרי ש איננו מונעים
ממנו מלפרסם פרסומים שונים, כל עוד מטרתם אינה הזמנה לטיפול ו/או ל קליניקה שלו
או ל מקום כלשה ו א אחר , לשם קבלת טיפול באופן ישיר או בעקיפין . את ה פרסומים
הקשורים להזמנה לטיפול או פגישה עימו יאלץ הנקבל להסיר.
99 . בנ ס יבות אלה אנו סבורים גם כי, הנקבל יוכל לפרסם את עובדת היותו בעל תואר ד"ר
לרפואה.
100 . סופו של דבר:
101 . לאחר שנשקלו כלל השיקולים אנו סבורים כי התוצאה אליה הגיעה הועדה
היא סבירה ומידתית ומביאה לאיזון ראוי בין חומרת העבירות המיוחסות,
הפרת ההתלייה וההגנה על האינטרס הציבורי מחד ובמהות הבקשה, הצפי
להימשכות ההליכים, נסיבותיו האישיות ו זכויותיו של הנקבל מאידך .
102 . לפיכך אנו ממליצים כי יוטלו על הנקבל המגבלות הבאות:
א . הנקבל לא יוכל לטפל במטופלים באופן ישיר או עקיף, בהוועדות חזותית או
פיזית.
ב . הנקבל יוכל לעסוק בעיסוקים אחרים שאינם כאמור בסעיף א לעיל לרבות
מתן חוו"ד ו/או ביצוע מחקרים ו/או ייעוץ (שלא מול מטופלים או במגע עימם)
ו/או עבודה מול חברת תרופות וכדומה.
ג . הנקבל יסיר את כל הפרסומים שמטרתם הזמנה לטיפול ו/או פגישה עימו
בקליניקה שלו או במקום כלשהו אחר לשם קבלת טיפול ישיר או עקיף.
103 . בהינתן שמתקיימים 2 תנאים מצטברים בהם המצב הנוכ חי יימשך למעלה
משנה וחצי ושקיים שינוי נסיבות מהותי בניהול התיק הפלילי הרי שכל צד
יוכל להגיש למשנה למנכ"ל בקשה חדשה לעיון חוזר אשר תבחן את ההגבלות
באופן מחודש.
החלטה זו התקבלה על ידי חברי הועדה פה אחד.
__________________ _____________________ ________________________
נירה דורני בנימין, עו"ד ד"ר פאולה רושקה , יו"ר ד"ר אלה קיטרוסר
נציגת היועצת המשפטית לממשלה יושב ראש, נציג המנהל הכללי נציג הסתדרות הרופאים
. 104

=== המלצת ועדה מיום 09.11.2025 ===
בד"מ 3/3/25 3/3/25 המשנה למנכ"ל משרד הבריאות נ' ד"ר גיא רופא
____________________________________________________________________
מדינת ישראל
ועדות המשמעת, משרד הבריאות בירושלים
תיק בד"מ 3/3/25
תאריך: 9.11.25
ועדת משמעת לפי סעיף 44 ב לפקודת הרופאים [נוסח חדש], תשל"ז, 1976 (להלן: "פקודת
הרופאים")
ד"ר פאולה רושקה, יושבת ראש, נציגת המנהל הכללי
ד"ר אלה קיטרוסר, נציגת הסתדרות הרופאים
עו"ד נירה דורני בנימין, נציגת היועצת המשפטית לממשלה
הקובל: המשנה למנהל הכללי משרד הבריאות
באמצעות עו"ד תומר דגני חנית
נ ג ד
הנקבל : ד"ר גיא רופא
על ידי בא כוח עורך דין ציון אמיר
מייל: zionamir1@gmail.com
המלצה על פי סעיף 44 ב לפקודת הרופאים
1 . ביום 10.8.25 קבע כבוד המשנה למנכ"ל כי , רישיונו של הנקבל יושעה עד לקבלת החלטה
אחרת וכי התובע והנקבל יגישו כל אחד הודעת עדכון עד ליום 1.11.2025 לוועדה, ובה
יפורט ויצורף כל מידע נוסף רלוונטי לטעמם לצורך קבלת החלטה עדכנית ומושכלת לעניין
התלייה או הגבלה של רישיונו של הנקבל, ובכלל זה לעניין תיקים נוספים, התקדמות או
הבשלה של הליכים להגשת קובלנה או כתבי אישום ביחס לאירועים נוספים בעניינו,
וסטט וס הסרת הפרסומים האסורים שנעשו על ידי הנקבל. עוד נקבע כי, ה וועדה תבחן את
עדכוני התובע והנקבל ותגבש המלצה עדכנית ומושכלת, שתובא להחלטת המשנה למנכ"ל
עד ליום . 1.1.2026 .
2 . ב"כ הקובל הגיש הודעתו ביום 31.10.25 ועימה מידע נוסח לגבי קובלנה נוספת אשר הוגשה
נגד הנקבל הן באשר לפרסומים נוספים שביצע בעת השעייתו והן לגבי 2 מתלוננות נוספות.
להודעתו צירף ב"כ הקובל את הפרסומים השונים אולם לא צירף את הקובלנה הנוספת
אשר הוגשה.
3 . מאידך ביום 4.11.25 הגיש ב"כ הנקבל הודעה ובה התנגד ב"כ הנקבל לחשיפת מידע שאין
לו רלוונטיות, לכאורה, להליכים אלה. לטענתו יש בכך פגיעה בכללי הצדק הטבעי, בזכויות
הנקבל , פ גיעה בהליך הראוי וניסיון להרחיב את חזית המחלוקת אשר צריכה להתמקד

באישום הפלילי בלבד. עוד נטען כי, בכ ל הפרסומים לא נעשתה עבירה הואיל והנקבל לא
"עסק ברפואה" כלשון החוק בהיותו בהשעייה.
לסיום טע ן ב"כ הנקבל כי, ההליך הפלילי צפוי להמשך הואיל והדיון הבא נקבע לתחילת
שנת 6 2 20 לשם חקירה המתלוננת. עלכן, יש לשקול לקולא כי, הואיל להליך זה יש השלכה
מהותית לעיסוקו של הנקבל , וכי האמצעי של השעייה הנו חמור ויש לנקוט בו בזהירות
רבה לנוכח חזקת החפות הקיימת לנקבל.
4 . לאחר עיון בהודעות העדכון הוועדה הנה סבורה כי, יש להחמיר עם הנקבל.
5 . למ רבה הצער לא צורף חומר חדש בכל הנוגע לקובלנות אשר הוגשו אלא רק ניתנה הודעת
עדכון כי , הקובלנה הוגשה וכן פורטו האישומים בה הואשם הנקבל אשר כאמור בהחלטתנו
מיום 26.6.25 פירוט מעין זה אינו מאפשר קביעה מוחלטת בכל הנוגע למסוכנותו של
הנקבל.
6 . יחד עם זאת, עצם הגשתה של קובלנה נוספת ובה 2 מתלוננות מעידה על עליית מדרגה ואם
קודם הוועדה התייחסה אל הנקבל כבעל עבר משמעתי נקי הרי שכעת לא ניתן להתייחס
אליו ככזה בהליך זה גם אם טרם הורשע .
7 . יודגש כי, עם הגשת קובלנה נוספת הרי שאף אם טרם הורשע בעבירות הקשורות
למתלוננות , ואיננו יודעים מהן, עדיין בכל הנוגע לעבירות בגין הפרסום קיימת תשתית
ראייתית לכאורית לביצועה של העבירה, שהנקבל עצמו מודה בה בעדכון שהוגש כאן
אולם חולק על היותה עבירה ו/או איסור תחת החוק וזאת למרות הפסיקה והחוק
הקובעים את פרסומים אלה כאיסור .
8 . הוועדה הביעה את עמדתה בהרחבה , בהחלטתה מיום 26.6.25 , בכל הנוגע לפרסומים אשר
נעשו על ידי הנקבל וכי אלה מנוגדים לפקודת הרופאים והדין כאמור במקרה בדראן ( דר'
אחמד בדראן בבד"מ 1/4/23 .) המשנה למנכ"ל אף הוא שטח את היות הפרסומים והשימוש
במונח ד"ר כאיסור על פי דין (סעיף 5 לפקודת הרופאים).
9 . בפרסומים הנוכחיים אשר צורפו ל עדכון, אנו רואים התנהגות חסרת עכבות שמבוצעת על
ידי הנקבל שיש בה עליית מדרגה, פגיעה באמון, זלזול בדין הנוהג ובחוק. הנקבל מפרסם,
את היותו מומחה ורופא ומזמין את הציבור לקבוע תור ו יותר מכך, אף לקבל מענה אישי .
כל אלה בין היתר לאחר קבלת החלטת המ שנה למנכ"ל , והתייחסותו והתייחסות ועדה זו
לפרסומים הקודמים.
10 . במצב דברים זה , לא נוכל להקל עוד עם הנקבל ואנו סבורים כי , במכלול השיקולים אשר
פורטו בהחלטתינו הקודמת והנוכחית, הרי שיש בהתנהגותו , חסרת העכבות, משום
התעלמות מוחלטת מהחוק, הטעיי ה של ה ציבור ו של הערכאה אשר מעניקה לו את הרישיון
לפעול כרופא ומקימה את החשש כי המדובר בנקבל שהנו רצדביסט בפעולותיו.
11 . לפיכך ולאחר שנשקלו כלל השיק ו לים ולאחר קבלת העדכון הנוכחי והרצון להגן על
האינטרס הציבורי אשר מופר על ידי הנקבל באופן חוזר ונשנה הרי שאנו ממליצים כי ,
רישיונו של הנקבל יושעה עד לקבלת החלטה בקובלנה לגופה , כמו כן, אנו ממליצים כי
הנקבל יסיר לאלתר את כלל הפרסומים העומדים בניגוד להוראות הפקודה והדין .
החלטה זו התקבלה על ידי חברי הועדה פה אחד.
__________________ _____________________ ______________________
נירה דורני בנימין, עו"ד ד"ר פאולה רושקה , יו"ר ד"ר אלה קיטרוסר
נציגת היועצת המשפטית לממשלה יושב ראש, נציג המנהל הכללי נציג הסתדרות הרופאים