Disciplinary decision dated 30 Jul 2025
- Disciplinary measure
- License suspension
- Keywords
- Section 44A, Unbecoming conduct, Sexual harassment, Indecent act, License restriction
Decision summary (as published on the Ministry of Health website)
English translation pending. The Hebrew text is shown.
התובע של משרד הבריאות הגיש בקשה להתליית רישיון של ד"ר עאדל מוסק למשך 6 חודשים בהתאם לסעיף 44א לפקודת הרופאים. כנגד ד"ר מוסק הוגש כתב אישום בשל עבירות של מעשה מגונה, מעשה מגונה בכח, ומעשה מגונה במרמה, ב-9 מטופלות שונות. ועדת המשמעת אשר מונתה, כתבה במסגרת המלצתה כי בשלב ביניים זה, עד להכרעה בהליך הפלילי, כאשר המשיב אינו עוסק בפועל ברפואה ונתון במעצר בית, די בהגבלת תחומי עיסוקו של המשיב לבדיקות רפואיות של מטופלים גברים בלבד, ולא לבדיקות רפואיות של נשים, וכי אין מקום להתליית הרישיון שלו. המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר ספי מנדלוביץ', לא קיבל את המלצת הוועדה וקבע כי רישיונו של ד"ר מוסק יותלה באופן מלא למשך 6 חודשים כפי שהחוק מאפשר.
Translation for convenience only. The Hebrew text, as published on the Ministry of Health website, is the binding version.
Decision documents
All documents as published on the Ministry of Health website, kept here in full. The documents are in Hebrew.
החלטת המשנה למנכ"ל משרד הבריאות Open in a new window · Source on gov.il
Open the document in a separate window · Download the file · Copy stored on this site
המלצת ועדת המשמעת Open in a new window · Source on gov.il
Open the document in a separate window · Download the file · Copy stored on this site
Full text of the decision (extracted from the document, Hebrew)
Text extracted automatically from the document for search and accessibility. The binding text is the document itself.
=== החלטת המשנה למנכ"ל משרד הבריאות ===
ה' באב, התשפ"ה
30/07/2025
אסמכתא: 294308625
(במענה , נא ציינו מספרנו)
אל: עו"ד לירון קריספין בוקר, מנהלת בית הדין למשמעת
שלום רב,
הנדון : ד"ר עאדל מוסק, החלטה בבקשה לפי סעיף 44 א לפקודת הרופאים
סימוכין: פנייתך במייל מיום 5/6/25
בפניי המלצת ועדה שהוקמה לפי סעיף 44 א לפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז, 1976 (להלן
הפקודה) להגביל את רישיונו של ד"ר עאדל מוסק לביצוע בדיקות רפואיות של מטופלים גברים
בלבד ולא לבדיקות רפואיות של נשים. זאת, חלף הת ליית רישיונו, לתקופה של 6 חודשים שתיספר
החל ממועד מתן ההמלצה הקודמת שבוטלה, כאשר הגבלה זו תחול רק אם יצא ממעצר בית
ויחזור לעסוק ברפואה.
המלצת הוועדה הובאה בפניי, יחד עם המסמכים השונים בתיק, ולאחר ששקלתי את הדברים
בכובד ראש, לקחתי בחשבון את מכלול הנסיבות ו הטענות, שבתי ועיינתי בהמלצת הוועדה
ובחומרים שהוצגו בפניי, ושקלתי היטב את מכלול הטענות והשיקולים, איני מוצא שביכולתי
לאמץ את המלצות הוועדה מהטעמים המפורטים להלן בהחלטתי.
כתב האישום מפרט 9 מקרים של מטופלות שכולן הגיעו לביקור רפואי אצל ד"ר מוסק, כאשר
במסגרת המפגש הרפואי ביצע בהן לכאורה המשיב מעשים מגונים, במרמה ובכוח. המקרים
המפורטים מראים כי מדובר באירועים דומים מאוד ולמעשה ב"שיטת פעולה" לכאורה, בהם
המשיב מנצל את סמכותו הרפואית ומבצע אקטים מיניים שונים במטופלות, שמטרתם סיפוקו
המיני, וזאת באצטלה של בדיקה רפו אית.
סעיף 44 א לפקודה כולל שני מקרים בהם ניתן לנקוט כנגד רופא באמצעים זמניים, בכלל זה התליה
של רישיון, וזאת עוד טרם הורשע בפועל בעבירת משמעת לפי הפקודה. המקרה הראשון, רשלנות
חמורה שגרם למותו של מטופל והמקרה השני, כמו במקרה דנן, מקום בו הוגש כתב אישום "על
ע בירה שיש עמה, בנסיבות העניין, משום קלון" . ודוק, לא נדרש שכתב האישום יצביע בהכרח על
מסוכנות, די בכך שמדובר בעבירה שיש עימה קלון. כפי שנפסק
"מטרתו של סעיף זה הינה לתת מענה לשלב טרם הרשעתו של הרופא ו לאחר
הגשת כתב אישום נגדו . בשלב זה מתעורר הצורך לעיתים להת לות או
להגביל את רישיונו של הרופא מטעמים שבאינטרס הציבורי, וזאת עוד
בטרם הרשעתו בדין. הוראה דומה מצויה בחיקוקים אחרים הנוגעים להליכי
משמעת שונים [...] בעניינים מעין אלה יש לבחון שני סוגי שיקולים
מנוגדים: האחד עניינו באינטרס הציבורי ובהבטחת שלום הציבור מפני
קבלת טיפול רפואי על ידי אדם שיתכן ואינו ראוי ליתן אותו; והשני עניינו
באינטרס הפרט, הרופא, שהגבלת או התליית רישיונו פוגעת בחופש
העיסוק שלו ובחזקת החפות העומדת לו כל עוד לא הורשע. האיזון הוא תלוי
נסיבות המקרה, ונלקחים בחשבון שיקולים שונים כגון חומרת העביר ות
לשכת משנה למנהל הכללי tor General Associate Direc
משרד הבריאו ת Ministry of Health
ת.ד. 1176 ירושלים 91010 P.O.B 1176 Jerusalem 91010
mmancal @moh.health.gov.il mmancal@moh.health.gov.il
טל: 5081207, 02 פקס: 5655983, 02 5655983, 02 : Fax 5081207, 02 : Tel
ומהותן, הקשרן של העבירות לעבודתו הרפואית של הנאשם וקיומן של
ראיות לכאורה, וזאת אל מול נסיבותיו האישיות השונות של הרופא" (רע"א
1838/07 דר' לאוניד אדזרסקי נ' מנכ"ל משרד הבריאות, הדגשים כאן
ולאורך החלטה זה, אינם במקור).
ועוד נפסק
"תכליותיו של הסעיף, כמו גם כללי היסוד של המשפט המנהלי, תומכים
בפרשנות לפיה מנכ"ל משרד הבריאות מוסמך, במקרים המתאימים ובהינתן
טעמים של ממש המצדיקים זאת, שלא לקבל את המלצת הוועדה המיוחדת
לפי סעיף 44 א(א) לפקודה ולנקוט בצעדים משמעתיים השונים, לקולה או
לחומרה, מאלה שעליהם המליצה" (רע "א 1414/20 חורי).
הוועדה, לאחר תיאור השתלשלות האירועים וטיעוני הצדדים, התייחסה לשיקולים אלה. לגבי
שיקול האינטרס הציבורי , בסעיף 23 להחלטתה, כתבה הוועדה כי:
" אין ספק שהעבירות שבהן מואשם המשיב בכתב האישום הן עבירות שיש
עימן, בנסיבות הענין, משום קלון , ואם יו כחו עבירות אלה, ספק אם
המשיב יהיה ראוי להמשיך ולשמש רופא, הואיל וקיים אינטרס ציבורי
להגן על ציבור המטופלים והמטופלות מפני פגיעה בשלומם, בטובתם,
בבטחונם ובבריאותם על ידי רופאים, וכן אינטרס לשמור על כבוד מקצוע
הרפואה והאמון של הציבור במקצוע חשוב זה. בהקשר ז ה, אין קשר לשאלה
האם המשיב סובל מ XXXXXX או לאו.".
עם זאת, בבואה לתת את המלצתה, הוועדה הגיעה למסקנה כי:
"לאור כל האמור לעיל, ולאחר שקילת כל טענות הצדדים, נראה שהאיזון בין
האינטרסים השונים כפי שפורטו לעיל, צריך להביא אותנו למסקנה כי בשלב
ביניים זה, עד לה כרעה בהליך הפלילי, כאשר המשיב אינו עוסק בפועל
ברפואה ונתון במעצר בית, די בהגבלת תחומי עיסוקו של המשיב לבדיקות
רפואיות של מטופלים גברים בלבד, ולא לבדיקות רפואיות של נשים, ואין
מקום להתליית הרישיון שלו . [...] במידה ובשלב כלשהו בתקופה הקרובה,
המשיב בכל זאת יע סוק ברפואה, הרי שתחום עיסוקו יוגבל לביצוע בדיקות
רפואיות של מטופלים גברים בלבד, וזאת עד לתום תקופת 6 החודשים לפי
סעיף 44 א לפקודה שתיספר החל ממועד מתן ההמלצה הקודמת שבוטלה,
דהיינו, החל ביום 1.5.25 ועד ליום 31.10.25 .".
לדעתי, ועדת המשמעת טעתה כאשר סברה כי ניתן להסתפק בהגבלת רישיונו של המשיב כך שיוכל
לשמש רופא לגברים. מהמעשים שיוחסו למשיב בכתב האישום עולה תמונה ברורה של שימוש
בחדר הטיפולים כמעין "שדה ציד" לסיפוק צרכיו המיניים, כאשר המעשים מבוצעים באצטלה של
צורך רפואי או של היותם חלק מקובל מבדיקה רפואית. המלצ תה של ועדת המשמעת, המפרידה
בין יכולתו של המשיב לשמש כרופא לגברים לבין יכולתו לשמש רופא לנשים, למעשה מתבססת
על טעות תפיסתית ביחס לחומרת מעשיו לכאורה של המשיב, שיורדים לשורש תפקידו של רופא
והאחריות המוטלת עליו, לאור סמכויותיו, פערי הכוחות והידע בינו לבין ה מטופל, והאמון העדין
המאפיין את יחסי הרופא עם המטופל. האמון של המטופל ברופא המטפל חייב להיות מוחלט, ועל
המטופל להיות סמוך ובטוח שבמפגש הרפואי הרופא פועל משיקולים רפואיים ומתוך ראיית צרכיו
וטובתו של המטופל, לא צרכיו ותשוקותיו של הרופא, במיוחד לאור פערי הכוחו ת והידע ביניהם.
לשכת משנה למנהל הכללי tor General Associate Direc
משרד הבריאו ת Ministry of Health
ת.ד. 1176 ירושלים 91010 P.O.B 1176 Jerusalem 91010
mmancal @moh.health.gov.il mmancal@moh.health.gov.il
טל: 5081207, 02 פקס: 5655983, 02 5655983, 02 : Fax 5081207, 02 : Tel
ביצוע המעשים המיוחסים לו דווקא במסגרת המפגש הרפואי וייחוסם של המעשים לצורך רפואי
או לחלק מהבדיקה, עשויים לעורר אצל המטופלת בלבול, אשמה, ספק עצמי ואי, ודאות בדבר
שאלת הצורך בפעולות הללו, ומהווים שימוש לרעה מהותי ובסיסי בכוח ובאמון שניתן ברו פא
ועוד לא כטעות נקודתית או כשל מקרי, אלא כשיטת פעולה .
יש לראות בחומרה יתרה פעולות מעין אלו של המשיב, היורדות לעומקם של יחסי הטיפול העדינים
ושל האמון בין המטפל לכל מטופליו (לא רק הנשים המטופלות). אנשי מקצועות הבריאות בכלל,
ורופאים בפרט, נמצאים במסגרת עב ודתם, בנסיבות רגישות ביותר, ומשכך החשיבות המיוחדת של
העניין במקרה של בעלי מקצוע רפואיים.
אם כן, היכולת לתת אמון באותו רופא שיבין את תפקידו, ולא ינצל אותו ואת המעמד שלו,
ושיתייחס בחרדת קודש למרחב הטיפולי מתוך הבנה מעמיקה של פערי הכוחות ושל האחריות
המוטלת ע ל כתפיו, היא הבסיס של ההתאמה של האדם להיות רופא. משכך, רופא המבצע פעולות
כמו אלה המיוחסות למשיב, מסוכן לכל ציבור המטופלים , לא רק לנשים. מי שכשל, לכאורה,
בצורה כל כך מהותית בטיפול במטופלות, לא ניתן לסמוך עליו שלא ייכשל בטיפול באחרים, בין
אם הכשל הוא על רק ע מיני (כפי שמתוא ר בכתב האישו ם בענייננו), ובין אם הכשל הוא בהיבט אחר
שבו עלול הרופא לנצל את מעמדו לצורך ניצול המטופל. הכשל בהתנהגותו לכאורה של המשיב,
והסיכון הנובע ממנו, כפי שעולה מהמלצת הוועדה, הוא בפן המיני בלבד. כלומר, הסיכון מהמש יב
קיים, לפי המלצת הו ועדה, רק שע ה שנמצא בטיפולו אדם שהמשיב נמשך אליו, ומוגבל לכך בלבד.
אלא ש ה עניין הוא הכשל הבסיסי בתפקודו של המשיב כרופא ובהבנתו את תפקידו ואת האחריות
המוטלת עליו, במיוחד שעה שהמעשים לכאורה בוצעו במסגרת המפגש הטיפולי , שבא לידי ביטוי
במעשים החמורים המפורטים בכת ב האישום, כשל ש יכול גם ל למד על חשש משמעותי ואמיתי
לכשלים נוספים, בין שלא התגלו ובין שיתרחשו בעתיד.
מעבר לכך, ניצול לרעה של רופא את המרחב הטיפולי לסיפוק מיני, במרמה או בכוח, פוגעת
פגיעה אנושה באמון הציבור, גברים ונשים כאחד, במערכת הבריאות ובמקצוע הרפואה.
לטעמי, בדיוק למקרים מעין אלה נועדה הסמכות בסעיף 44 א לפקודת הרופאים.
יצוין שהוועדה אכן זיהתה נכונה כי העבירות בהן מואשם המשיב הן עבירות שיש עמן קלון, ושיש
בפעולות המתוארות בכתב האישום כדי לדרוש הגנה מפני האדם המבצע אותן לציבור, הן
למטופלות והן למטופלים (ר' סעיף 23 להמלצת הוועדה שצוטט לעיל). אם כן, המלצתה לאפשר
לד"ר מוסק לטפל במטופלים גברים אינה עולה בקנה אחד עם עמדתה שלה עצמה ביחס לחומרת
המעשים המתוארים בכתב האישום. ודוק, אין בהמלצת הוועדה הסבר לסטייתה זו מהעיקרון
שהיא עצמה שרטטה בכל הנוגע לצורך להבטיח ה גנה לכלל ציבור המטופלים (ולא רק המטופלות)
ושמירה על אמון הציבור בקהל המטפלים.
אם כן, לא אוכל לקבל את המלצת הוועדה בעניין זה.
באשר לשיקול חזקת החפות של המשיב, הוועדה התייחסה לכך שבית המשפט בהליך הפלילי
דחה את בקשת המשטרה למעצר עד תום ההליכים, והורה על מעצ ר בית בפיקוח אלקטרוני
("איזוק אלקטרוני"). בהקשר זה, הוועדה ציינה שיש להתחשב בכך במסגרת האיזון בין
האינטרסים השונים, כאשר כאמור האיזון הביא אותה לתוצאה של הגבלה ולא של התלייה מלאה.
גם בהיבט זה לא אוכל להישען על האיזון שביצעה ועדת המשמעת ואני מתקשה למצוא את
הרציונל והטעם מדוע יש לתת משקל להחלטה של בית המשפט בדבר שחרור למעצר בית, להבדיל
ממעצר בבית הסוהר עד תוך ההליכים, ובפרט בהקשר של שיקול חזקת החפו ת, בהליך המשמעתי.
לשכת משנה למנהל הכללי tor General Associate Direc
משרד הבריאו ת Ministry of Health
ת.ד. 1176 ירושלים 91010 P.O.B 1176 Jerusalem 91010
mmancal @moh.health.gov.il mmancal@moh.health.gov.il
טל: 5081207, 02 פקס: 5655983, 02 5655983, 02 : Fax 5081207, 02 : Tel
יובהר ויודגש, חזקת החפות כמובן קיימת בכל מצב בו טרם התקבלה הכרעת בית המשפט, ונקודת
המוצא לסמכו ת המנהל לפי סעיפים 44 א ו, 44 ב לפקודה, היא כי טרם ניתנה הכרעה כאמור.
הסמכות קמה רק מקום בו "היה למנהל יסוד סביר לחשד שרופא גרם ברשלנות חמורה למותו של
מי שהיה בטיפולו או לפגיעה חמורה בו, או הוגש נגד רופא מורשה כתב אישום על עבירה שיש
עמה, בנסיבות הענין, משום קלון" . כלומר, המחוקק קבע שגם בהינתן מצב שבו אין הרשעה עדיין
ניתן לפעול על פי הסמכות הזו, חרף קיומה של חזקת החפות, שמתקיימת כל עוד לא הכריע בית
המשפט בשאלת האשמה בהליך הפלילי . אם כן, עצם ההחלטה על שחרור למעצר בית בפיקוח
אלקטרוני איננו קשור לשיקול חזקת החפ ות, שמתקיים תמיד כל עוד לא ניתנה הכרעת הדין.
בהקשר זה, חשוב לחדד שיש הבדל משמעותי בין השיקולים להחלטה על מעצר בהליך הפלילי
לשיקולים ל החלטה על התלייה או להגבלה של רישיון בהליך המשמעתי. השיקולים להחלטה על
מעצר עד תום ההליכים בהליך הפלילי, לרבות החלטה על מעצ ר בית בפיקוח אלקטרוני, מפורטים
בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה, מעצרים), וביניהם מסוכנות (פלילית) לביטחון אדם,
הציבור או המדינה, אך גם חשש לשיבוש הליכי משפט, התחמקות מהליכי שפיטה, העלמת רכוש
ועוד, או כשמדובר בכתב אישום בסוגי עבירות מסוימים.
לעומת זאת , כפי שפורט לעיל, השיקולים לעניין הפעלת הסמכות להגבלה או להתלייה של רישיון
בהליך המשמעתי (בין אם מדובר במקרה של מות המטופל או פגיעה חמורה בו בשל רשלנות ובין
במקרה של הגשת כתב אישום בעבירה שיש עמה קלון), הם האינטרס הציבורי והבטחת שלום
הציבור מפני קבלת טיפו ל רפואי על ידי אדם שיתכן ואינו ראוי ליתן אותו. אם כן, מדובר על סוגי
הליכים שונים ועל אמצעים שונים מבחינת מהותם, ומכאן גם השיקולים השונים להפעלת כל אחד
מהאמצעים.
עוד יש לחדד כי אמנם בית המשפט לא הורה על מעצר בבית הסוהר עד תום ההליכים, אך הוא
למעשה בחר את החלופה הבאה בתור מבחינת חומרתה, מעצר בית באיזוק אלקטרוני (שגם הוא
מהווה מעצר).
אם כן, גם בשים לב לחזקת החפות של המשיב, ולהחלטה בעניין מעצר בית בפיקוח אלקטרוני, ואף
לאור המשמעות של התליית רישיונו של המשיב על פרנסתו וחופש העיסוק שלו, דברים שאיני מקל
בהם רא ש, אני סבור האיזון שביצעה הוועדה, בשים לב למפורט לעיל, שגוי, ולא אוכל לקבל את
המלצתה.
לפיכך, החלטתי להתלות את רישיונו של המשיב לתקופה המקסימלית הקבועה בחוק, 6 חודשים,
שיימנו החל מיום 1.5.2025 , ועד ליום 31.10.2025 .
המלצת ועדת המשמעת מיום 4.6.2025 וכן ה חלטתי זו יפורסמו כלשונן באתר משרד הבריאות
לאחר 45 ימים מיום שליחת החלטה זו לצדדים, אלא אם יציג המשיב צו איסור פרסום או ערעור
שהוגש לבית המשפט המחוזי בתוך תקופה זו.
ב כבוד רב ,
ד"ר ספי מנדלוביץ
המשנה למנהל הכללי
לשכת משנה למנהל הכללי tor General Associate Direc
משרד הבריאו ת Ministry of Health
ת.ד. 1176 ירושלים 91010 P.O.B 1176 Jerusalem 91010
mmancal @moh.health.gov.il mmancal@moh.health.gov.il
טל: 5081207, 02 פקס: 5655983, 02 5655983, 02 : Fax 5081207, 02 : Tel
=== המלצת ועדת המשמעת ===
1
בד"מ 4/3/25 מ נכ"ל משרד הבריאות נ' ד"ר עאדל מוסק
____________________________________________________________________
מדינת ישראל
ועדות המשמעת, משרד הבריאות בירושלים
תיק בד"מ 4/3/25
תאריך: 4.6.2025
ועדה מיוחדת לפי סעיף 44 א לפקודת הרופאים [נוסח חדש] תשל"ז, 1976
ד"ר יוסף בר, יו"ר נציג המנהל הכללי
ד"ר אליעזר גולן, נציג הסתדרות הרופאים
השופטת [בדימוס] אנה שניידר, נציג ת היוע צת המשפטי ת לממשלה
המבקש : ה מנהל הכללי משרד הבריאות
באמצעות עו"ד יונתן ברג
נ ג ד
המשיב: ד"ר עאדל מוסק
באמצעות עו"ד יורם שפטל
המלצה לפי סעיף 44 א לפקודת הרופאים
1 . לפנינו בקשה לפי סעיף 44 א לפקודת הרופאים [נוסח חדש] התשל"ז, 1976 (להלן: "פקודת
הרופאים" או "הפקודה ") שהוגשה ביום 24.3.25 , לפי ה נתבקשה הו ו עדה להמליץ על
התליית רישיונו של המשיב לתקופה המקסימלית הקבועה בחוק, 6 חודשים.
2 . לטענת המבקש, נגד המשיב, רופא מורשה מס' רישיון 121427 , הוגש ביום 6.3.25 כתב
אישום בשל עבירות של מעשה מגונה, מעשה מגונה בכח , ומעשה מגונה במרמה , ב, 9
מט ו פלות שונות, וחומרת מעשיו עולה בבירור מעובדות כתב האישום.
3 . על פי כתב האישום, המשיב הוא רופא נוירולוג במשך כ, 40 שנים ולו חדר טיפולים במרפאה
פרטית בירושלים , והוא מקבל מטופלים מכלל קופות החולים, הן במרפאה שלו והן בבתי
חולים, לרבות בית החולים שערי צדק בירושלים.
2
המעשים המיוחסים למשיב על פי כתב האישום הם חמורים וכוללים, בין היתר, הת חכ כות
עם איבר מינו במטופלות עד לה געה לפורקן מיני, נגיעה בחזה שלהן ומי ש וש ישבן מעל
הבגדים, בקשות מהמטופלות לשים את ידיהן על איבר המין שלו וללחוץ , וכיוצא באלה,
הכל כמפורט באריכות בכתב האישום.
יצויין, כי על פי כתב האישום, המעשים האמורים, בוצעו בחלק מהמטופלות גם בביקורים
חוזרים שלהן אצל המשיב.
השתלשלות ההליכים המשפטיים
4 . הדיון בוועדה המיוחדת לפי סעיף 44 א לפקודת הרופאים נקבע באופן מקורי ליום 27.4.25 ,
אולם ב"כ המשיב, עו"ד יורם שפטל, הגיש בקשה לדחיית הדיון בטענה ( תמוהה כשלעצמה
בנסיבות העניין) , שהוא מתמודד לראשונה עם בקשה לפי סעיף 44 א לפקוד ה ולפיכך דרושים
לו כששה שבועות מעבר למועד הקבוע כדי שיוכל ללמוד היטב את הנושא.
יצויין , כי הבקשה הוגשה מבלי שצויינו פרטי ההתקשרות עם ב"כ המשיב , ומבלי לקבל את
עמדת ב"כ המבקש לבקשת הדחיה.
5 . ביום 21.4.25 נדחתה בקשת הדחיה ונקבע שהדיון יתקיים במועד המקורי, 27.4.25 .
6 . ביום 23.4.25 הגיש ב"כ המשיב בקשה חוזרת לדחיית מועד הדיון, בצירוף הסכמת ב"כ
המב קש, ובה נאמר בין היתר כי:
"ממילא על פי תנאי מעצרו באיזוק אלקטרוני, הנקבל ד"ר עאדל מוסק
מנוע מלעסוק ברפואה, תרחיש שאינו עומד להשתנות לפחות במשך
שלושת החודשים הקרובים היות ובתקופה זו אין בדעת הנקבל לפנות
לבית המשפט בבקשה שעניינ ה צמצום המגבלה על עיסוק ברפוא ה".
7 . לאור הצהרת ב"כ המשיב ובהסכמת ב"כ המבקש, החליטה הוועדה לבוא לקראת ב"כ
המשיב ו ניתנה החלטה ביום 24.4.25 לפיה הדיון שנקבע ליום 27.4.25 יבוטל, רישיונו של
המשיב יותלה, בשלב זה, לשלושה חודשים החל ביום 1.5.25 , והדיון ייקבע תוך 6 שבועות
ולא יאוחר מיום 8.6.25 .
המועד החדש לדיון נקבע ליום 27.5.25 .
8 . ביום 18.5.25 הודיע ב"כ המשיב כי ההמלצה להתלות את הרישיון לשלושה חודשים ניתנה,
כדבריו , "ללא אבק של סמכות ולכן , בכל הכבוד, הינה בטלה מעיקרה ."
עוד נטען בהודעה, כי ההחלטה יוצרת חשש כבד למשוא פנים נגד ה משיב בכל הנוגע לדיון
הקבוע ליום 27.5.25 ולפיכך ראוי שהוועדה ת שקול שמא האמור לעיל מצדיק כי ת פסול את
עצמ ה מלדון בעניינו.
9 . ביום 18.5.25 ניתנה החלטה הדוחה את הודעתו של ב"כ המשיב , ונקבע שהדיון ביום 27.5.25
נותר על כנו. הדיון אכן התקיים במועד האמור בנוכחות המשיב, רעייתו, ובאי כח הצדדים.
3
טיעוני ב"כ המבקש
10 . ב"כ המבקש התייחס לעובדות כתב האישום, עמד על מטרות סעיף 44 א ל פקודת הרופאים,
על סמכות הוועדה לדון עקב קיומו של כתב אישום עם עבירות שיש בהן קלון, ועל השיקולים
שיש לשקול לעניין התליית רישיונו או הגבלת עיסוקו של רופא בהתאם לסעיף האמור, תוך
הסתמכות , בין היתר, על האמור ברע"א 1414/20 בענין ד"ר אליאס חורי .
11 . ב"כ המבקש גם הפנה את הוועדה למספר פסקי דין , וביניהם:
, ערעור שירות המדינה 4123/95 בענין יוסף אור (ת/ 1 ;)
, רע"א 1838/07 בענין ד"ר לאוניד אדז'רסקי (ת/ 2 ;)
, בש"א 458/91 בענין ד"ר קאסם בן ו וחש סמחאת (ת/ 3 ;)
, ע"ש (מחוזי ת"א) 739/96 בענין ד"ר ולדימיר יקירביץ (ת/ 4 ;)
, עש"א (מחוזי מרכז, לוד) 14, 11, 48439 בענין ד"ר ריצ'ארד שיפר (ת/ 5 ;)
כמו כן, הפנה ב"כ המבקש למספר המלצות של הוועדות השונות (ת/ 6, ת/ 11 .)
12 . לטענת ב"כ המבקש , יש לראות את מעשיו של המשיב בחומרה רבה , הואיל והמשיב ניצל
את מעמדו כרופא בו יחסי הכח בין הרופא לבין המטופל אינם שווים והם לטובת הרופא.
לטענתו, המשיב ביצע את מעשיו במהלך הטיפול במטו פלות , והמעשים המגונים שנעשו, יש
בהם קל ון.
עוד נטען כי אין זה ראוי שרופא שתלוי נגדו כתב אישום חמור על מעשים מגו נ ים , ימשיך
לתת טיפול רפואי , הואיל ו מעשיו אלה פוגעים קשות באמון הציבור במוסד הרפואה.
13 . ב"כ המבקש טען כי בהפעלת הסמכות לפיה סעיף 44 א לפקודה יש להתחשב בשני ערכי יסוד
בסיסיים.
מחד, החובה לשמור על טובת האינטרס הציבורי, ובכלל זה על שלומו ובריאותו של ציבור
המטופלים, ומאידך, התחשבות בחזקת החפות ו חופש העיסוק של הפרט.
לטענתו, כשקיימת התנג ש ות וסתיר ה בין שני ערכי יסוד אלה ולא ניתן ליישב ביניהם, יש
להעדיף את האינטרס הציבורי, גם במחיר הפגיעה ביחיד.
14 . לגבי המשיב טען ב"כ המבקש, שמדובר בהיקף עבירות חסר תקדים, תשעה מקרים
מתועדים, דהיינו, מדובר בדפוס התנהגות עקבי ושיטתי המראה על חוסר שליטה עצמית
ולא מדובר במקרה חד פעמי. כמו כן, יש כאן שימוש בכח פיזי כלפי מטופלות במצב של
חולשה, מרמה מתוחכמת, ואמירה למטופלות כאילו מדובר בסוג של בדיקה רפואית.
עוד נטען, שהמשיב הציג עצמו כנוירולוג מומחה, בזמן שאינו כזה ואין לו הכרה כמומחה.
15 . לענין אמצעי המשמעת טען ב"כ המבקש , כי לאור חומרת המעשים והעבירות שבהן הואשם
המשיב , אין מקום להגביל את עיסוקו של המשיב בתנאים , אלא יש להמליץ על התליית
הרישיון של המשיב לתקופה המירבית הקבועה בסעיף 44 א לפקוד ה, וזאת בין היתר, כי אבד
האמון במשיב.
4
טיעוני ב"כ המשיב
16 . ב"כ המשיב טען כי מטרתה של הוועדה המיוחדת הוא להעניק, כדבריו "עזרה ראשונה,
שחס וחלילה רופא שהוגש נגדו כתב אישום אם מייד לא ית לו את רישיונו , תקרה איזושהי
קטסטרופה ונזק בל ית ו אר לציבור" . אולם לטענתו, אין זה המקרה שלפנינו, הואיל ואותה
"עזרה ראשונה" כבר הוגשה ע ל ידי בית המשפט עצמו כאשר החליט, בהסכמת המשיב,
שהמשיב לא יעסוק ברפואה באופן זמני ולכן אין צורך באותה "עזרה ראשונה" והדיון כולו
מיו תר ואינו ל פ י סעיף 44 א לפקודה.
ב"כ המשיב הוסיף:
"...אני רוצה להיות כנה, בעוד מספר חודשים יש בכוונתנו, בשלב ראשון
למשל, להגיש בקשה להתיר לו לחזור לעבוד כרופא ולבדוק גברים בלבד כי
אף גבר לא התלונן עליו אף פעם בחיים... כל הדיון הוא תיאורטי לחלוטין.
אין בו שום צורך ולכן כל הסוגיה של כתב האישום וקלון וכו' לא רלוונטית
בכלל..."
17 . עוד טען ב"כ המשיב, כי בית המשפט בעת הדיון במעצרו של המשיב ולאחר שעיין בחומר
הראיות, קבע שבשבעה מתוך תשעה המקרים המפורטים בכתב האישום יש כרסום
משמעותי בראיות , ולכן נדחתה הבקשה למעצר עד תום ההליכים, ובית המשפט קבע
שהמשיב יהיה נתון במעצר בית עם איזוק אלקטרו ני ולא יעסוק במקצוע הרפואה כל עוד
התיק תלוי ועומד.
18 . ב"כ המשיב טען גם כי המשיב הוא מומחה בקנה מידה עולמי ומקיים כ, 7,000 בדיקות של
חולים בשנה, ובעשור האחרון הוא קיים כ, 70,000 בדיקות ולכן, על פני הדברים, התלונות
נשוא כתב האישום, הן כדבריו "מגוחכות... וכשקוראים את כתב האישום חושבים שעומד
בפני בית המשפט איזה ש הוא פסיכופט מיני, ולא הוא.... לשיא האבסורד הדברים מגיעים
שהמשיב סובל כבר שש, שבע שנים מ XXXXXX XXXXX ."...
דיון והמלצה
19 . סעיף 44 א לפקודה קובע:
"(א) היה למנהל יסוד סביר לחשד שרופא גרם ברשלנות חמורה למותו של מי
שהיה בטיפולו או לפגיעה חמורה בו, או הוגש נגד רופא מורשה כתב
אישום על עבירה שיש עמה, בנסיבות הענין, משום קלון, רשאי הוא, על
פי המלצת ועדה מיוחדת שיכונן לענין זה, להתלות את רשיונו של הרופא
או להגבי ל את תחומי עיסוקו לתקופה שלא תעלה על ששה חודשים ...
(ב) הועדה המיוחדת תגיש את המלצתה למנהל לא יאוחר מארבעה עשר
ימים מיום מינויה, ובלבד שניתנה לרופא הזדמנות נאותה להשמיע
טענותיו;
5
בנסיבות מיוחדות רשאי המנהל, לפי בקשת הועדה, להאריך את
התקופה האמורה לתקופה נו ספת שלא תעלה על שלושים ימים.
(ג) לא הגישה הועדה את המלצתה למנהל תוך התקופה האמורה בסעיף קטן
(ב), רשאי המנהל להתלות או להגביל את רשיונו של הרופא כאמור
בסעיף קטן (א) אף בלא המלצה כאמור, ובלבד שהתייעץ ביועץ המשפטי
לממשלה או במשנהו ושניתנה לרופא הזדמנות נאות ה להשמיע את
טענותיו."
20 . התכלית האובייקטיבית של הפקודה ושל סעיף 44 א בכלל זה, היא להבטיח כי בשערי מקצוע
הרפואה יבואו אך ורק רופאים שרמתם נאותה ( עע"מ 2814/12 רודריגז נ. משרד הבריאות ,)
ולכך יש להוסיף את תכליתם המניעתית של דיני המשמעת בכללותם, אשר נועדו להגן על
הציבור ועל תדמיתו של השירות הציבורי ותפקודו התקין ( עש"מ 5282/98 מדינת ישראל
נ. כתב פ"ד נב( 5 ) 87 .)
21 . בפסק הדין רע"א 1414/20 אליאס חורי נ. מנכ"ל משרד הבריאות והוועדה לפי סעיף 44 א
לפקודת הרופאים , נאמר מפי כבוד הנשיאה (דאז) אסתר חיות בעמ' 2 סעיף 3 :
" 3 . הסמכות הקבועה בסעיף 44 א, כפי שנפסק לא אחת, מהווה "(אמצעי)
זמני הנלווה להליך המשמעתי או הפלילי, שנועד לתת מענה לשלב
הביניים, עובר להכרעה בהליך האמור" (רע"א 2755/19 ועדה לפי סעיף
44 א לפקודת הרופאים נ. הלוי, פסקה 10 ( 02.05.2019 .))
עוד נקבע, כי בהפעלת הסמכות לפי סעיף זה, יש ליתן את הדעת
"לאינטרס להבטיח את שלום הציבור מפני קבלת טיפול רפואי שיסכן
אותו; ומאידך, תוך איזון עם אינטרס הפרט בחופש העיסוק ועם חזקת
החפות העומדת לו בטרם מוצו ההליכים בעניינו" (שם).
איזון זה ייעשה בהתאם לנסיבותי ו הפרטניות של המקרה בשים לב, בין
היתר, ל"חומרת המעשים המיוחסים ומהותם, הרלוונטיות של אלו
לעיסוק כרופא, קיומן של ראיות לכאורה, וכן נסיבותיו האישיות של
הרופא" (שם, כן ראו בש"א 458/91 שמחאת נ. מנכ"ל משרד הבריאות,
פ"ד מה( 2 ) 801 , 805 ( 1991 " .)
22 . על כן, מוטלת עלי נו במקרה שלפנינו המלאכה לאזן בין האינטרס להבטיח את שלום
הציבור מפני קבלת טיפול רפואי בלתי נאות ופוגעני מצד המשיב לבין חזקת החפות של
המשיב , חופש העיסוק שלו , ונסיבותיו האישיות .
23 . אשר לאינטרס הציבורי, אין ספק שהעבירות שבהן מואשם המשיב בכתב האישום הן
עבירות שיש עימן, בנסיבות הענין, משום קלון, ואם יוכחו עבירות אלה, ספק אם המשיב
יהיה ראוי להמשיך ולשמש רופא, הואיל וקיים אינטרס ציבורי להגן על ציבור המטופלים
והמטופלות מפני פגיעה בשלומם, בטובתם, בבטחונם ובבר יאותם על ידי רופאים, וכן
אינטרס לשמור על כבוד מקצוע הרפואה והאמון של הציבור במקצוע חשוב זה.
בהקשר זה, אין קשר לשאלה האם המשיב סובל מ XXXXXXX או לאו.
24 . אשר לחזקת החפות של המשיב, כפי שנטען על ידי ב"כ המשיב, בית המשפט במהלך
הדיון במעצרו של המשיב, דחה את בקשת המשטרה למעצר עד תום ההליכים והחליט על
6
מעצר בית עם איזוק אלקטרוני וזאת לנוכח הראיות שהוצגו בפניו אשר, לדעתו, אינן
מצדיקות מעצר עד תום ההליכים.
מכאן, שעדיין קיימת למשיב חזקת החפות , ויש להתחשב בעמדת בית המשפט בדחותו
את הבקשה למעצר עד תום ההליכים.
25 . אשר לחופש העיסוק, הואיל ובית המשפט החליט כי המשיב לא יעסוק ברפואה, בשלב
זה וללא הגבלת זמן, הרי שאין לראות במקרה זה פגיעה בחופש העיסוק, שכן החלטה זו
ניתנה על דעת המשיב ובהסכמתו.
26 . בשולי הדברים יצויין, כי בדיקת מאגרי המידע של משרד הבריאות העלתה שהמ שיב הינו
בעל רישיון לעסוק ברפואה, אולם לא רשומה לגביו מומחיות מקצועית בנוירולוגיה או כל
מומחיות מקצועית אחרת.
המלצה
27 . לאור כל האמור לעיל, ולאחר שקילת כל טענות הצדדים, נראה שהאיזון בין האינטרסים
השונים כפי שפורטו לעיל, צריך להביא אותנו למסקנה כי בשלב ביני ים זה , עד להכרעה
בהליך הפלילי, כאשר המשיב אינו עוסק בפועל ברפואה ונתון במעצר בית, די בהגבלת
תחומי עיסוקו של המשיב לבדיקות רפואיות של מטופלים גברים בלבד, ולא לבדיקות
רפואיות של נשים, ואין מקום להתליית הרישיון שלו.
28 . לפיכך, אנו ממליצים כדלקמן:
( 1 ) ההמלצה מיום 24.4.25, להתלות את רישיונו של המשיב החל ביום 1.5.25 למשך
שלושה חודשים, מבוטלת.
( 2 ) במידה ובשלב כלשהו בתקופה הקרובה, המשיב בכל זאת יעסוק ברפואה, הרי שתחום
עיסוקו יוגבל לביצוע בדיקות רפואיות של מטופלים גברים בלבד, וזאת עד לתום
תקופת 6 החודשים לפי סעיף 44 א לפקודה שתיספר החל ממועד מתן ההמלצה
הקודמת שבוטלה, דהיינו, החל ביום 1.5.25 ועד ליום 31.10.25 .
____________ ______ _______ ___ ________ __________
ד"ר יוסף בר , יו"ר ד"ר אליעזר גולן אנה שניידר, שופטת בדימוס
נציג המנהל הכללי לממשלה נציג הסתדרות הרופאים נציג ת היוע צת המשפטי ת לממשלה