Conviction dated 31 May 2023
- Conviction
- Yes, according to the Ministry of Health publication
- Disciplinary measure
- License suspension
- Keywords
- Drugs, Imprisonment, Plea bargain
Decision summary (as published on the Ministry of Health website)
English translation pending. The Hebrew text is shown.
רופא שיניים מורשה הורשע בהחזקת סם מסוכן מסוג הרואין לצריכה עצמית. ועדת המשמעת המליצה להטיל עליו אמצעי משמעת של התליית רישיון למשך חודש אחד בהתאם להסדר טיעון. הוחלט לאמץ את המלצת הוועדה.
Translation for convenience only. The Hebrew text, as published on the Ministry of Health website, is the binding version.
Decision documents
All documents as published on the Ministry of Health website, kept here in full. The documents are in Hebrew.
החלטת השופט (בדימוס) א. סטרשנוב Open in a new window · Source on gov.il
Open the document in a separate window · Download the file · Copy stored on this site
המלצת וועדה Open in a new window · Source on gov.il
Open the document in a separate window · Download the file · Copy stored on this site
Full text of the decision (extracted from the document, Hebrew)
Text extracted automatically from the document for search and accessibility. The binding text is the document itself.
=== החלטת השופט (בדימוס) א. סטרשנוב ===
1
צו לפי סעיף 5 4 לפקודת רופאי השיניים (נוסח חדש), התשל" ט, 9 197
החלטה 23, 7 0
בפני:
השופט (בדימוס) אמנון סטרשנוב
בעניין שבין:
המשנה למנכ"ל משרד הבריאות הקובל
ע"י ב"כ, עו"ד תומר דגני ועו"ד יעל דסקין
לבין:
דר' אלון ברקוביץ הנקבל
ע"י ב"כ, עו"ד יהושע רזניק
ה ח ל ט ה
העובדות
1 . ד ר' אלון ברקוביץ' (להלן, ד ר' ברקוביץ' או הנקבל ,) הוא רופא שיניים מורשה . ביום 13.10.20
רכש הנקבל 1 גרם נטו של סם מסוכן מסוג הרואין, מאחד בשם רוברט אלבז. הנקבל נעצר על ידי
שוטרים שהיו במקום, בעת ביצוע העסקה .
ההליך המשפטי
2 . בגין מעשיו אלה, ה וגש נגד ד"ר ברקוביץ' כתב אישום לבית משפט השלום ב תל אביב (ת.פ.
36496/04/21 ) , בו יוחס ה לו עביר ה של החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית, לפי סעיף 7 (א) ו, (ג)
סיפא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג, 1973 .
3 . בית המשפט הרשיע את הנאשם, וביום .22 12.4 גזר עליו עליו א ת העונשים הבאים:
שלושה חדשי מאסר ע"ת למשך שנתיים.
התחייבות ע"ס 1,000 ש"ח להימנע במשך שנה מביצוע העבירה בה הורשע.
הקובלנה
4 . ביום 23.2.23 הוגשה נגד הנקבל קובלנה לוועדת המשמעת של משרד הבריאות . עפ"י כתב הקובלנה,
מאחר והנקבל עבר עבירה פלילית והורשע בה, ובכך הוא גילה התנהגות שאינה הולמת רופא מורשה,
כאמור בסעיפים 41 ( 1 ) ו, ( 5 ) לפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז, 1977 .
2
דו"ח ועדת המשמעת
5 . בעקבות הגשת הקובלנה, מינה שר הבריאות ועדה לדון בה, בהרכב ד"ר ודים פיקובסקי, יו"ר, ד"ר
בועז שי ועו"ד עירית אלטשולר, חברים . ב"כ הצדדים הגיעו לכלל הסדר טיעון ולפיו, הנקבל יודה
במיוחס לו בכתב הקובלנה ויוטל עליו אמצעי משמעת של התליית רישיון למשך חודש אחד.
6 . בדוח שהגישה ביום 19.5.23 , ציינה הוועדה את חומרת התנהגותו של הנקבל , בזו הלשון:
" ... גם החזקת סם קשה לשימוש עצמי הו א מעשה המעורר קושי מיוחד כאשר מדובר
ברופא שיניים... לסם זה יש השפעה על התנהגות האדם, עם פוטנציאל התמכרות,
ולשימוש בו מחיר שמשלם המשתמש כמו גם החברה".
עם זאת קבעה הוועדה, כי מדובר בכישלון חד פעמי של הנקבל, שאינו חלק משגרת חייו, וכי הוא אב
למשפחה ומנהל אור ח חיים נורמטיבי. בשים לב למכלול נסיבות המקרה, ממליצה הוועדה לאמץ את
הסדר הטיעון ולהתלות את רישיונו של הנקבל למשך חודש אחד.
7 . במהלך הדיון בפני הוועדה העלו ב"כ הצדדים פתרונות יצירתיים למדיי, יש להודות, לגבי
אמצעי ענישה נוספים שיש להטיל על הנקב ל (כגון, עונש התלייה על תנאי, התחייבות עתידית).
זאת, בניגוד מוחלט ל החלטות ברורות ומפורשות שלי בעבר כי מדובר בענישה בלתי חוקית ,
שנפלו, כך נראה, על אזניים ערלות. הוועדה הנכבדה דחתה, ובצדק רב, את הלוליינות המשפטית
והמיותרת שהוצגה בפניה, וחבל שזמנה בוזבז, ולא בפעם הראש ונה, על טיעוני סרק מיותרים.
החלטה
8 . הנני מחליט לאמץ את המלצת הוועדה ו ל הטיל על הנקבל, דר' אלון ברקוביץ' התליית רישיון מלעסוק
ברפואה למשך חודש ( 1 ) אחד, החל מיום 2.7.23 .
נית נה היום 31.5.23 יא סיון תשפ"ג .
יש להפיץ החלטה זו לצדדים, כמ קובל.
---------- ------------------------
אמנון סטרשנוב, שופט (בדימוס )
=== המלצת וועדה ===
בד"מ 2/2/23 המשנה למנכ"ל משרד הבריאות נ' ד"ר אלון ברקוביץ'
______________________________________________________________
מדינת ישראל
בתי הדין למשמעת, משרד הבריאות בירושלים
תיק : בד"מ 2/2/23
19 במאי 2023
בפני חברי הועדה:
דר' ודים פיקובסקי, יו"ר, נציג המנהל הכללי
דר' בועז שי, נציג הסתדרות רופאי השיניים
עו"ד עירית אלטשולר, נציג ת היוע צת המשפטי ת לממשלה
הקובל: המשנה למנהל הכללי משרד הבריאות
על ידי ע ו"ד תומר דגני חנית ועו"ד יעל דסקין
נ ג ד
הנקבל : ד"ר אלון ברקוביץ' מספר רישיון 184 129
על ידי עו"ד יהושע רזניק
דין וחשבון ל פי סעיף 48 לפקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל"ט, 1979
1 . הקובלנה
ביום 3 .202 4 . 30 הגיש דר' ספי מנדלוביץ, המשנה למנהל הכללי של משרד הבריאות,
קובלנה (מתוקנת , שהחליפה קובלנה מיום 8.3.2023 ) נגד דר' אלון ברקוביץ , רופא שיניים
מ ורשה בעל רישיון מס' 129184 (להלן, הנקבל) מכוח האמור בסעיף 5 4 ( 1 ) ו, ( 5 )
לפקודת רופאי השיניי ם (נוסח חדש), התשל" ט, 9 197 (להלן, הפקודה), בגין התנהגות
שאינ ה הולמת מורשה לריפוי שיניים ו הרשעתו בעביר ה פלילית שלא על פי הפקודה , בשל
הרשעתו של הנקבל על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון בבית
המשפט המחוזי בתל אביב ביום .10.2021 12 בת " פ 21, 4 0, 36496 בעבירה של החזקת
סם לצריכה עצמית לפי סעיף 7 (א) + 7 (ג) לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש),
1
התשל"ג, 1973 .
2 . הוועדה
שר הבריאות מינה אותנו כוועדה שתדון בקובלנה (להלן, הוועדה). הועדה קיימה דיון
אחד ביום 3 .202 4 . 30 ובו הופיעו מטעם הקובל עוה"ד תומר דגני חנית ועו"ד יעל דסקין ,
הנקבל ובא כוחו עוה"ד יהושע רזניק .
3 . האירועים ברקע הקובלנה
ברקע הקובלנה, עומדת הרשעתו של הנקבל ב החזקה שלא כדין לצריכתו העצמית של
סם מסוכן מסוג קוקאין במשק ל של 1 גרם נטו , אותו רכש מרוברט אלבז ביום
13.10.2020 . הנקבל נעצר על ידי שוטרים בעת ביצוע עסקת הסחר עם מר אלב ז.
כאמור לעיל הנקבל הוד ה בביצוע העבירה של החזקת סם לצריכה עצמית לפי סעיף
7 (א)+(ג) לפקודת הסמים המסוכנים במסגרת הסדר טיעון .
גזר הדין לא צורף לקובלנה , שבה רק צויין שהנקבל חז ר בו מערעור על גזר הדין ביום
28.9.2022 . מן הטיעונים בפנינו, עולה כי הנקבל נדון ביום 12.4.2022 ל מאסר על תנאי
של 3 חודשים לתקופה של שנתיים והתחייבות על סך אלף שקלים להימנע על עבירה בה
הורש ע , וזאת למשך שנה ממועד גזר הדין.
4 . ההליך בפני הועדה
4.1 . בראשית הדיון, הציגו בפנינו באי כוח הצדדים, עו"ד דגני ועו"ד רזניק, את ה הסכמ ה
אליה הגיעו כלהלן:
הנקבל יודה בקובלנה המתוקנ ת ויקבע שעבר עבירת משמעת, ויוטל על יו לפי
בקשתם המשותפת המוסכמת של ב אי כוח הקובל והנקב ל, א מצעי משמעת של
התל י ית רישיונו של הנקבל לחודש אח ד ובנוסף לכך אמצעי משמעת נוסף של
התליה על תנאי לשלשה חדשים , ל תקופה של שנתיים.
לחלופין בקשו באי כוח הצדדים , כי ככל שהוועדה לא תמצא לקבל את בקשתם
להמליץ על התליה על תנאי בנוסף ל התליה לח ודש אחד כאמור , כי א ז בקשתם היא
ש בנוסף לאמצעי המשמעת של ה תליית הרישיון לחודש אחד, ת מ ליץ ה וועדה ש אם
בשנתיים הקרובות י עשה הנקבל מעשים בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים ויורשע
בעבירה לפי ה , ו אם תוגש נגדו קובלנה בשל כך, כי אז הנקבל מתחייב של א לעורר
טענה כנגד הטלת אמצעי משמעת של התליה לשלושה חדשים, ככל שהקובל יטען
לכך.
באי כוח הצדדים סומכים את עמדתם המשותפת על הסכמתם .
אף שידוע להם, והובהר במ ה לך הדיון, ש עמדתם אינה עולה בקנה אחד עם החלטות
שניתנו בעבר לפי פקודת הרופאים לעניין הטלת אמצעי משמעת של התליה על תנאי
שאינו נמנה על אמצעי המשמעת המפורטים בסעיף 41 לפקודת הרופאים (שכמותו
סעיף 45 לפקוד ת רופאי השיניים) , ולעניין הטלת שני אמצעי משמעת בגין מעשה אחד
המהווה עבירת משמעת , הרי שלטענת עו"ד דגני ועו"ד רזניק , שונה הדבר כאשר יש
הסכמה . אז לטענתם ניתן להטיל אמצעי משמעת שאינו מפורט בחוק כפי ש נעשה
בעש"ם 4193/06 משה חי כהן נ. נציבות שירות המדינה שב ו (בנוסף לעונשים
2
שהוטלו בהס כמת הנציבות) נתנה השופטת פרוקצ'יה תוקף להסכמת הצדדים לפיה
המערער , אשר הורשע בביצעו עבירות משמעת לפי חוק שירות המדינה (משמעת)
מתחייב, אם יורשע בעבירת משמעת כמפורט שם בשלוש השנים הבאות, שלא
לעורר טענה כלשהי כ נגד בקשת המדינה לפטרו, אם תוגש כזו. כן סומכים באי כוח
הצדדים את עמדתם על החלטת השופט סטרשנוב 12, 6 מיום 3.3.2013 בעניין דר'
אברהם ברקאי , אשר הוגשה לוועדה לאחר הדיון , ובה ניתן תוקף להסכמת הצדדים
ולפיה במשך חמש שנים מיום שיוחזר לדר' ברקאי (רופא ילדים) רשיונו (שהותלה
לשנתיים מיום 26.7.2011 בשל פרסום תו עבה והחזקת פרסומי תועבה ) , הוא לא
יטפל בקטין אלא בנוכחות בגיר בעת הבדיקה. לטענת באי כוח הצדדים, בשני
המקרים לעיל הוטל אמצעי משמעת שאינו מפורט בחוק, וזאת בשל הסכמת הצדדים.
באי כוח הצדדים לא פרטו על מה הם סומכים טענותיהם לעניין הטלת שני אמצעי
משמעת בגין מעשה , ארוע, אחד , ו נראה שגם לעניין זה הם סומכים על הסכמתם
ורואים ב פסק דינה של השופטת פרוקצ'יה דרך להתגבר על המשוכה כנטען .
4.2 . לעמדת הקובל, עדיין באמצעות עו"ד דג ני, השילוב של רופא וקוקאין הוא מסוכן, גרם
אחד הוא כמות נכבדה שרואים אותה בחומרה עליה ניתן ללמוד מן החזקה ב פקודת
הסמים המסוכנים לפיה כמות העולה על שליש גרם אינה מיועדת לצריכה עצמית,
אף ש חזקה זו אינה רלבנטית למקרהו של הנקבל שבו מדובר בשימוש עצמי בלבד.
מכאן המשיכה עו"ד דסקין והבהירה, כי כי על אף החו מרה שבעבירות סמים שאין
להקל בהם ראש , וחרף העמדה שבעבירות חמורות יש לנקוט בענישה שתהלום את
חומרת העבירה, נמצא שב נסיבות הספציפיות של המקרה, ה הסדר אליו הגיעו
הצדדים הולם . גב' דסקין הבהירה את הסיכון שבשימוש בסם משנה תודעה על ידי
רופא שיניים, שבידיו כלי עבודה שנדרשת זהירות רבה בשימוש בהם, בין תוך העיסוק
ברפואת שיניים ובין אם ברפואה אסתטית . גם אם היה מדובר בתקופת הקורונה
והמרפאה היתה סגורה, נסיון החיים מלמד כי אדם שרוכש סם מסוג קוקאין מתכוון
להשתמש בו, השפעתו של סם מסוג קוקאין אינה פגה מיד , ו מ צופה מרופא שיבין את
המשמעות ההרסנית של עשיית שימוש בכל סם, ובוודאי בסם מסוג קוקאין, שהינו
מהסמים הקשים הקיימים במדרג החומרה והשפעתו קשה כולל פוטנציאל
ההתמכרות הגבוה הטמון בו כפי שפורט בע"פ 972/11 מדינת ישראל נגד יניב יונה .
לגישת ב"כ הקובל, על אף שהקובלנה במקרה זה הוג שה בהתבסס על הרשעה
בפלילים בגין עבירה הקשורה ב קוקאין של מי שכרופא עליו להיות אדם הגון , ועל אף
הצורך בהרתעה של הנקבל ורופאי שיניים ומקצועות הרפואה בכלל , על אף הצורך
להראות לציבור כי משרד הבריאות מרחיק רופאים שצורכים סמים, וכ י הציבור יכול
לתת אימון בעוסקים ב עוסקים במקצועות הרפואה, הרי היא סבורה כי במקרה
ה ספציפי ש ל ה נקבל ש יש לו נסיבות לקולא שיפורטו על ידי בא כוחו, ו הוא נעדר עבר
פלילי , לא קיים איזשהו חשש לפגיעה בערכים מוגנים, מסוג פגיעה בחברה ,
והידרדרות לפשע כתוצאה מצריכת הסם , ועל כן הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים
מתאים וראוי לאשרו. לדברי עו"ד דסקין אין בידי הקובל תקדימים לעבירות סמים של
רופאים, והיא מנסה ללמוד מ שנ י מקרים בבית הדין למשמעת של שירות המדינה
(בד"מ 40/11 ו 39/14 ) ב הם ה נאשמים החזיקו לשימוש עצמי כמויות גדולות בהרבה
של סם מסוג חשיש ונדונו במסגרת הסדר טיעון לאמצעי משמעת של נזיפה חמורה,
3
הפקעת משכורת ובאחד מהם גם הורדה בדרגה.
4.3 . עו "ד רזניק, ב"כ הנקבל בראשית דבריו הדגיש את התקופה שבה ארע הארוע נשוא
הקובלנה, 13.10.2020 , סגר כללי בתקופת הקורונה , גזירה שבגינה נשבר מטה
לחמו של הנקבל שעוסק ברפואה אסתטית יחד עם רעייתו, אף היא רופאת שיניים.
הוא מצא את עצמו ללא עבודה וללא פרנסה, הוא היה במצב קש ה, ובהיותו במצב של
שבר ואף שמעולם לא נטל סמים כלשהם, ברצותו לצאת מהדכאון, נפגש עם סוחר
הסמים שהמשטרה היתה כנראה בעקבותיו וכך הוגש נגדו כתב אישום אף שמדובר
בכמו ת מאד קטנה לצריכה אישית, אף שהיא עולה על הכתוב בפקודת הסמים ( 0.3
גרם), כמות שלא קונים כמותה ברחוב. לטענת עו"ד רזניק, לאחר שהנקבל הודה,
ו עקב התעכבות שירות המבחן בכתיבת תסקיר שיש בו צורך ל שם אי הרשעה או
שירות לתועלת הציבור, הסכימו הצדדים (הנקבל היה מיוצג על ידי עורך דין אחר)
לוותר על התסקיר ובית המשפט החליט שאינו מבטל את ה הרשעה .
מר רזניק הפנה תשומת הלב להנחיית היועץ המשפטי לממשלה 4.1105 (הוגשה
וסומנה נ/ 1 ) שעניינה "מדיניות התביעה, סמים: אחזק ה ושימוש לצריכה עצמית"
המתיחסת ל העמדה לדין לראשונה ואפשרות הטלת אמצעי ענישה ללא הרשעה -
שירות לציבור, מבחן , טיפול סיעודי או שיקומי וכולי , הכל בהתאם ל נסיבות , אך לצורך
כך יש צורך בתסקיר שירות המבחן .
על פסק הדין הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי (עפ"ג 22, 05, 45524 ) ואשר
המערער חזר בו בעקבות הערות בית המשפט שציין בפסק דינו הדוחה את הערעור
דברים אלה: "רואים אנו בכך הפנמה נוספת מצד המערער על כישלונו החד פעמי
אשר על פי התרשמותנו אינו מאפיין את אישיותו ואת דרכו ( " העמוד הראשון
לפרוטוקול הדיון ו פסק הדין הוגשו כמוצג נ/ 2 ) , אמירה של שלושה שופ ט ים מנוסים
שיש בה להקרין על המקרה.
כן ביקש עו"ד רזניק להביא לידיעת הוועדה את הנסיבות המיוחדות של הנקבל, לפני
מספר חדשים פרצה בדירתו, בעת שכל המשפחה , כולל הילדים, שהתה בדירה
שריפה שכילתה את תכולתה וגרמה לה נזק גדול שמעורך ב, 710,000 ,₪ כיום
המשפחה שנאלצה לעזוב את ביתה גרה בשכירות, רעייתו בהריון בסיכון , הם מצפים
לילד רביעי, והנקבל הוא למעשה מפרנס יחיד.
ואף שלדעת ב"כ הנקבל השעיה בפוע ל תפגע במשפחה בצורה דרמטית, הרי
שההסכמה להשעיה היא בגדר הפנמה נוספת של הנק בל, וחרטה על מעשהו.
לאור העדר ה חלטות של מקרים דומים, קשה לומר שמדובר ב"מכה" בהבדל
מהטרדות מינ י ות , לא היתה פגיעה במטופלים, לא מדובר בתקופת עבודה, בין מטופל
למטופל, היה אז חלל ריק בחיי העבודה. הנקבל לא הפסיק להיות אדם הגון בגין
המעשה, חלפו שנתיים וחצי מאז הא רוע, הנקבל שילם חובו לחבר ה, ההסדר ראוי
ונכון, הוא מאוזן ועונה על הצורך בשמירה על אינטרס הציבור, על הרתעה, ומתחשב
בנסיבות האישיות, ויש מקום לכבדו כמקובל בהסדרי טיעון מהם יש מקום לסטות רק
במקרים נדירים .
4.4 . בסיום הדיון סיפר הנקבל עצמו לוועדה על החוויה הקשה שעבר, את תקופת חוסר
הוודאות והחרדה, חרטתו וצערו על הטעות שעשה , ואמר שאת העונש שלו כבר קיבל,
וביקש מהוועדה להתחשב בעובדה שהוא כעת מפרנס יחיד שעליו העול גם להחזיר
חובות בשל הדירה שנשרפה ולא היתה מבוטחת.
4
5 . המלצת הועדה
5.1 . ענייננו ברופא שיניים שהורשע בבית משפט השלום בתל אביב יפו בעבירה של
החזקת סם לצריכה עצמית לפי סעיף 7 (א)+ 7 (ג) לפקודת הסמים המסוכנים .
אין, ולא היתה מחלוקת בין הצדדים, כי מעשיו של הנקבל הם בגדר עבירת משמעת
על פי סעיף 45 ( 1 ) ו, ( 5 ) לפקודה ( התנהגות שאינה הול מת מורשה לריפוי שיניים
ו הרשעה בעבירה פלילית שלא על פי הפקודה), והנקבל הודה בכך.
הועדה ממליצה, איפוא, לקבוע כי הנקבל עבר עבירת משמעת כאמור לעיל, ולהלן
תתייחס לאמצעי המשמעת שראוי לדעתה להטיל על הנקבל.
5.2 . בהתייחסו למקרים בהם הורשע רופא בעבירה שלא על פי פקודת הרופאים אמר בית
המשפט העליון בע"א 412/90 משה אליהו (פ"ד מד( 4 ) 422 ), כי עניינו של הדין
המשמעתי היא בהסקת המסקנה מה ההשלכה, אם בכלל, להרשעה, על עיסוקו של
הנידון ועל תפקודו המקצועי, בציינו כי הוראה כאמור לא נקבעה לגבי כל מקצוע אלא
רק לגבי המשתייכים למסגרת מק צועית מסוימת בהם נדרשת רמת התנהגות מיוחדת
וקפדנית ביותר הנובעת מייעודו של המקצוע וממעמדו החברתי.
בהתייחסו לשיקולים בהליכים משמעתיים, קבע בית המשפט העליון בע"א 10979/04
ליביו לאור נ. שר הבריאות (פ"ד נט( 6 ) 357 ), כי השיקול המרכזי הוא האינטרס שיש
לציבור בשמי רה על רמתו ועל כבודו של מקצוע הרפואה ועל אמון הציבור ברופאים,
ומפני אינטרס זה נסוגות הנסיבות האישיות של הרופא, כדברי השופטת חיות
(כתוארה דאז) בעמ' 362 :
"השיקול המרכזי בהליכים המשמעתיים שבנידון הינו השיקול של הגנה על האינטרס
שיש לציבור בשמירה על רמתו ועל כבודו של מקצוע הרפואה ועל אמון הציבור ברופאים
....לפיכך נפסק כי בהליכים ממין זה השיקול המרכזי שעל הגורם המחליט לשוות לנגד
עיניו הוא אינטרס הציבור, ואילו השיקולים הספציפיים הנוגעים לעבריין המשמעת
העומד בפניו הם עניין משני שיש לשוקלו, אם בכלל....."
וכדברי השופטת פרוקצ'יה באותו עניין, "ניקיון כפיו של העוסק ברפואה וטוהר
פעולתה של המערכת הם תנאי הכרחי גם לקיומה של רמה רפואית, מקצועית ראויה
המקרינה במישרין על שלום האדם ועל חיי אדם".
ויחד עם זאת, כדברי הנשיא ברק בע"א 50/91 אדגר סבין נ. שר הבריאות (פ"ד מז( 1 ) ,
בצד האינטרס הציבורי, שהוא השיקול העיקרי בדין המשמעתי " יש מקום להביא
בחשבון גם את נסיבותיו האישיות המיוחדות של הרופא, אשר עומד לדין משמעתי,
וגם רשימת השיקולים בכגון דא אינה סגורה " וכדברי השופטת פרוקצ'יה בעניין ירדנה
שרתוק (עש"ם 7635/05 ) (אמנם לעניין הדין המשמעתי של שירות הציבורי בכלל, אך
הדברים יפים גם לעניין הדין המשמעתי של מקצועות הרפואה): "... עם זאת, התכלית
המערכתית הכללית של הדין המשמעתי אינה עומדת לעצמה, ולעולם יש לשקול בצידה
גם את ההיבט האישי והאנושי הקשור בנאשם ובנסיבות חייו. "...
5.3 . בקובלנה שבפנינו ע סקינן ברופא שיניים שנ תפס כשהוא רוכש מסוחר סמים סם מסוג
קוקאין , שהוא סם קשה , במשקל של גרם אחד , כאשר אין מחלוקת, וזו היתה גם עמדת
התביעה בהליך הפלילי, שמדובר בהחזקת סם לשימוש עצמי.
דא עקא, שגם החזקת סם קשה לשימוש עצמי הוא מעשה המעורר קושי מיוחד כאשר
מדובר ברופא שיניים , כמו גם רופא ושאר עוסקים במקצועות הרפואה. לסם זה יש
השפעה על התנהגות האדם , עם פוטנציאל התמכרות , ולשימוש בו מחיר שמשלם
5
המשתמש כמו גם החברה, כדברי בית המשפט העליון בע"פ 972/11 שצוטטו על ידי
ב"כ ה קובל ( מקרה שבו להבדיל מענייננו לא דובר על שימוש עצמי אלא על יבוא כמויות
גדולות של הסם). לא זו אף זו, רופא שיניים, גם אם הוא עוסק ברפואה אסטית , חייב
להיות עירני ודרוך כאשר הוא מטפל במטופליו , וחלילה לו להיות מושפע מסמים בדרך
כלשהי , שאם לא כן יצא מזיק במקום לרפא ולטפל.
אלא שכפי שעולה מן הטיעונים , מעמדת ה פרקליטות בהליך הפלילי , התרשמות בית
המשפט המחוזי, והתרשמותנו שלנו, נראה שמדובר בכישלון חד פעמי שאינו חלק
משיגרת חייו של הנקבל, איש משפחה, אב לילדים, שהוא ורעייתו ניהלו מרפאה
משותפת, עד לשבר האישי והמקצועי שעבר עם הפגיעה במקור פרנסתו בתקופת
הסגרי הקורונה.
מבלי להכנס ולדקדק ב פרטי הגבלות העיסוק ב תקופות הסגר השונות, כמו גם לעניין
העיסוק ברפואה אסתטית, ככל הנראה כמקור פרנסה בלתי נפרד ואף יותר מכך
במסגרת העיסוק ברפואת שיניים, אנו מתרשמים כי אכן המצב באותה תקופה גרם
לנקבל לחרדה ודיכאון אותם מצא לנכון , למרבה הצער , לשכ ך עם הסם שקנה. על כך
הוא מתחרט ועל כך כבר שילם מחיר כבד , ואנו מ תרשמים כי טעות זו לא תחזור. על
אחת כמה וכמה משהנקבל מודע לכך שאם חלילה יחזור לסורו, כי אז יופעל, בנוסף
לכל עונש אחר, עונש המאסר על תנאי שהוטל עליו בבית המשפט בהליך הפלילי .
בנסיבות אלה, עליהן נוספו הקושי הנפשי והעול הכלכלי בעקבות שריפת דירתו של
הנקבל , וחוסר יכולתה של רעייתו להשתתף בנשיאה בעול הכלכלי עקב הריונה בסיכון
והלידה הצפויה של ילד רביעי , נראה לנו שההסדר שהגיעו אליו הצדדים על אמצעי
משמעת של התליית רישיונו של הנקבל לחודש אחד, הוא מידתי ומהוה איזון ראוי בין
האינטרס הציבורי לנסיבות האישיות של הנקבל.
5.4 . אלא שהצדדים לא הסתפקו ב אמצעי המשמעת של התליה, אחד מאמצעי המשמעת
הנקובים בסעיף 45 לפקודה, ובחרו להו סיף ל הסדר הטיעון שהם מבקשים לאשר ,
אמצעי ענישה נוסף שאף אינו נמנה על אמצעי המשמעת שבחוק, התליה על תנאי ,
וככל שזה לא יומלץ על ידי הוועדה, כי אז הם מבקשים שבנוסף על התליה של חודש
אחד, תמליץ הועדה בהחלטתה על הסדר לפיו מתחייב הנקבל שלא לטעון נגד אמצעי
משמעת עתידי מוגדר אם יחזור על עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים.
זאת אף שהם מודעים להחלטות קודמות שעניינן הטלת אמצעי משמעת על ידי שר
הבריאות , שהאציל סמכותו לשופט בדימוס סטרשנוב (וקודם לכן לנשיא בדימוס זיילר
המנוח) , כי על פי הדין החל על רופאים (הזהה לזה החל על רופאי שיניים) ניתן להטיל
אמצעי משמעת אחד, ורק אמצעי משמעת המופיע בפקודה , גם אם הוא בכסות של
אמצעי משמעת אחר ומכונה למשל, התראה ( החלטה 22, 03 בעניין דר' אלנה פולוחין -
טולסטוב והחלטה 23, 05 בעניין דר' אמיר חמודי).
בקשתם של הצדדים בעניין הטלת אמצעי משמעת נוסף על התליה (בפועל) של
חודש , בין אם נקרא לה התליה על תנאי ובין אם הסכמה מראש לאמצעי משמעת
עתידי בהתקיים תנאי מסוים , אינה מקובלת עלינו.
5.5 . באי כוח הצדדים מבססים למעשה את עמדתם המשותפת לעניין הטלת אמצעי
משמעת שאינו מפורט בחוק (התליה על תנאי) , על הסכמתם. הסכמתם היא ה מבססת
לטענתם את סמכות השר לעשות כ ן , בניגוד למקרים שהובאו לעיל בס עיף 5.4 לעיל,
בהם לא היתה הסכמה של הצדדים אלא הטלת אמצעי משמעת באופן חד צדדי .
6
לכך התיחס בית המשפט העליון בדעת ה רוב (ללא התיחסות לכאן או לכאן בדעת
המיעוט שעניין ההסכמה לא היה רלבנטי ל החלטתה) ב בג"צ 6301/18 השופטת רונית
פוזננסקי כץ נ' שרת המשפטים, בית הדין המשמעתי לשופטים , כהאי לישנא:
" כבר בפתח הדברים יש להסיר מדרכנו את התזה השנייה שלפיה הסכמת הצדדים
יכולה להסמיך את בית הדין להורות על אמצעי משמעת שלא נקבע בחוק. מושכלות
יסוד הם כי לטריבונל שיפוטי שהוקם בחוק ישנן אך ורק הסמכויות שהקנה לו החוק,
והן לבדן גודרות את תחומי פעילותו. מובן בסיסי זה של עקרון החוקיות אינו
מאפשר להקנות לטריבונל שיפוטי סמכות מכוח הסכמת הצדדים כל עוד החוק לא
קבע אפשרות זאת במפורש. הדברים ידועים היטב .... " ( סעיף 26 לפסק דינו של
השופט פוגלמן ; ההדגשה לא במקור) .
וה דברים יפים לענייננו ו מדברים בעד עצמם.
נציין למעלה מן הצורך , כי אין באי כוח הצדדים טוענים, שניתן לפרש את סעיף 45
לפקודה ככולל גם הטלת התליה על תנאי, כלומר, לא מדובר בפרשנות הוראת החוק
(שהי ת ה לב לבו של עניין פוזננסקי) , אלא רק ב הטלת אמצעי משמעת שאינו נקוב
בחוק על דרך של הסכמה כאמור לעיל.
ואיננו נכנסים לשאלה, האם כאשר הסדר טיעון אינו מתאשר כמות שהוא , מדובר
בהט לת " אמצעי משמעת חד צדדי " כפי שנטען בפנינו לגבי ההחלטות האמורות בסעיף
5.4 לעיל , ומה ההשלכה ש יש לכך לגבי סמכות הוועדה .
זה גם המקום לציין, כי כאשר המחוקק רצה לתת סמכות להטיל עונש על תנאי בחוק
העונשין, הוא עשה זאת במפורש כאמור בסעיף 52 (א) לחוק העונשין, התשל"ז -
1977 שבו נקבע, כי מקום שהטיל בית המשפט עונש מאסר, רשאי הוא להורות כי כולו
או מקצתו יהיה על תנאי.
5.6 . אשר להטלת שני אמצעי משמעת מכוח פקודת רופאי השיניים (כמו פקודת הרופאים)
בגין מעשה אחד , מקובל עלינו כי לשון החוק ברורה , כפי שהוחלט בעבר :
על פי סעיף 45 לפקודה (בפרק ט': אמצעי משמעת) שכותרתו " סמכויות השר" -
"ראה השר, על יסוד קובלנה של המנהל או של אדם שנפגע, כי מורשה לריפוי שיניים
עשה אחת מאלה, רשאי הוא בצו לבטל את הרישיון או להתלותו לתקופה שיקבע
באותו צו, או לתת למורשה לריפוי שיניים נזיפה או התראה" .
ראו לעומת זאת , למשל, את הדרך הברורה והמפורשת שבה נקט המחוקק בסעיף
34 לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג, 1963 שכותרתו "אמצעי משמעת על
ידי בית הדין" ואשר לפיו " ב ית הדין מוסמך להחליט על אחד או אחדים מאמצעי
משמעת אלה ." וראו גם סעיף 36 לחוק העונשין: "נקבע בחוק מאסר בלבד או נקבע
מאסר או קנס לחלופין, רשאי בית המשפט להטיל מאסר או קנס או שניהם יחד " וכן
הוראת סעיף 40 לחוק העונשין המדבר בעבירות שנקבעו לפ נ י 17 בספטמבר 1954
ו לא נקבע להן עונש, שאז רשאי בית המשפט להטיל מאסר או קנס, או שני הענשים
כאחד .
מכאן, משרצה המחוקק לאפשר הטלת שני אמצעי משמעת בעת ובעונה אחת, עשה
זאת במפורש, וכאשר לא עשה כן, המונח "או" בסעיף 45 לפ קודה משמעו לחלופין
ולא כאחד.
5.7 . בית המשפט העליון בעניין פוזננסקי התיחס גם ל סיטואציה בה תיושם ה אופציה
השניה שמבקשים הצדדים לאשר במסגרת הסדר הטיעון , קרי המלצה "לעונש
עתידי" התחייבות והסכמה של הנקבל לאמצעי משמעת עתידי של התלייה לשלושה
7
חדשים אם יחזור ויעבור עבירה לפי פקודת הסמים הקשים (במאמר מוסגר, בתשובה
שאלות הועדה , הובהר שמדובר ב רף מינימלי ) שאינו אלא הסכ מה להתליה מותנית .
וכך אמר בית המשפט בדעת הרוב, בסעיף 27 לפסק דינו של השופט פוגלמן:
" מובן גם כי אין באפשרותנו להיעתר לבקשת הצדדים "לרשום" לפנינו את הסכמת
הצדדים להשית על העותרת אמצעי משמעתי של השעיה וליתן להסכמה זו תוקף
של פסק דין, בלי לטעת מסמרות בשאלת הסמכות . .." (ההדגשה לא במקור).
כאמור לעיל, תולים באי כוח הצדדים את יהבם על פסק דינה של השופטת פרוקצ'יה
בעש"ם 4193/06 משה חי כהן נ. נציבות שירות המדינה, וכן בהחלטתו של השופט
(בדימוס) סטרשנוב בעניין דר' ברקאי לעיל. מבלי להביע דעה אם הסכמה שלא לטפל
בקטין ללא נוכחות בגיר בעת הבדיקה היא בגדר עונש/אמצעי משמעת, הרי שיפים
לעניין פסק דינה של השופטת פרוקצ'יה דבריו של בית המשפט העליון בעניין פוזננסקי
לעיל בהמשך (סעיף 28 :)
" בשולי דברים אלה אציין כי לא נעלמה מעיניי החלטתו של בית משפט זה
בעניין נציבות שירות המדינה שאליו הפנו הצדדים. באותו מקרה, במסגרת ערעור על
פסק הדין של בית הדין למשמעת לעובדי מדינה, ה קל בית משפט זה מן העונש שפסק
בית הדין תוך שנתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים ביחס לעונש משמעתי שלא
נמנה במפורש בחוק. לפי אותה הסכמה "אם המערער יורשע בעבירת משמעת בעלת
אופי דומה לזו שבגינה הורש ע כאן, או יורשע בעבירת משמעת חמורה אחרת במהלך
שלוש השנים הבאות, הוא מתחייב שלא לעורר טענה כלשהי כנגד בקשת המדינה
לפטרו משירות המדינה, באם תוגש בקשה כזו". מדובר בהחלטה (שאינה כוללת
אמירה נורמטיבית מפורשת מלבד מתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים) שניתנה
על ידי דן יחיד ואין לה תוקף של הלכה מחייבת. ממילא אין היא יכולה לבסס ע ילה
להתערבות בגזר הדין משמצאנו כי הכרעת בית הדין בעניין הסמכות, בדין יסודה.
למותר לציין בנוסף כי אין בכוחה של ההחלטה האמורה לשנות מן ההלכה בדבר
סמכויותיהם של טריבונלים שיפוטיים שהובאה לעיל . "
וכל המוסיף גורע.
5.8 . וכדי להפיס דעתם של באי כוח הצדדים, בעיקר באי כ וח הקובל, שחלקו של ההסדר
שאינו מתקבל על ידינו צופה פני עתיד , ומטרתו, כך אנו מניחים, הרתעתית, נציין כי
לדעתנו, עונש מאסר על תנאי של שלושה חדשים מהווה הרתעה לא פחותה מ התליה
מותנית של רישיונו לאותה תקופה , מה גם שאין להוציא מכלל אפשרות שהיתה
מקוזזת מ תקופת המאסר אם וככל שהיתה מוטלת .
5.9 . לאור כל האמור לעיל, אנו ממליצים בפני כב' השר לאשר את הסדר הטיעון אליו הגיעו
הצדדים לגבי התליית ריש י ונו של הנקבל לתקופה של חודש, שהיא אמצעי המשמעת
המתאים בנסיבות העניין כפי שפורט לעיל ; איננו ממליצים להטיל על הנקבל התליית
רשיונו על תנאי לשלשה חדשים ל תקופה שנתיים ; איננו ממליצים ליתן תוקף להסכמת
הצדדים ולהתחייבו תו של הנקבל שלא לטעון כנגד אמצעי ענישה של התליה לשלושה
חדשים אם תוגש נגדו קובלנה בגין הרשעה בעבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים ,
א ולם נמליץ לשר לרשום לפני ו את התחייבות הנקבל האמורה (ראו הסיפא לפסק
דינו של בית המשפט העליון בעניין פוזננסקי וכאמור בסעיף 7 לפסק דינו של השופט
סולברג בדבר רישום התחיבויות העותרת ) .
8
לאור כל האמור לעיל אנו ממליצים לכב' השר לקבוע כי הנקבל, דר' אלון ברקו ב יץ , עבר עבירת
משמעת כאמור בסעיף 5 4 ( 1 ) ו, ( 5 ) לפקוד ת רופאי השיניי ם , וממליצים על התליית רישיונו
לתקופה של חודש אחד. כן אנו ממליצים לכב' השר לרשום לפניו את התחייבות הנקבל כאמור
בסעיף 5.9 לעיל.
________________ ___________________ __ _____________
עירית אלטשולר , עו"ד דר' ודים פיקובסקי, יו"ר דר' ב ו עז שי
נציגת נציג נציג
היוע צת המשפטי ת לממשלה המנהל הכללי הסתדרות רופאי השיניים
דר אלון ברקוביץ בדמ 23, 2, 2 דין וחשבון
9