Disciplinary decision dated 11 Nov 2024
- Disciplinary measure
- License suspension
- Keywords
- Plea bargain, Negligent medical treatment, License suspension, Unbecoming conduct
Decision summary (as published on the Ministry of Health website)
English translation pending. The Hebrew text is shown.
כנגד הרופא הוגשה קובלנה ועל פיה ביום 7.2.2018, שימש דר' אלסייד עבד אלמגיד, שהינו רופא מורשה, אשר קיבל את רשיונו רק כחמישה חודשים לפני מועד זה, כרופא במוקד הרפואי "טרם" בקרית גת
באותו מועד, הגיעה למוקד טרם הילדה כבת ארבע, כשהיא סובלת משלשולים מרובים, הקאות וחולשה כללית. הנקבל איבחן את הילדה כסובלת מהתייבשות, והחל במתן תמיסת מינרלים, שלא צלחה שכן הילדה הקיאה אותה.
הנקבל נתן לילדה עירוי נוזלים בכמות של 300cc , ובעקבות כך נרשם כי "יש שיפור במצבה". לאחר מכן, שוחררה הילדה לטיפול בקהילה, במידת הצורך. זמן מה לאחר שחרורה לביתה, החמיר מצבה של הילדה, ובעת שהועברה באמבולנס לבית החולים, היא נפטרה.
הקובלנה ייחסה לרופא רשלנות חמורה והתנהגות בלתי הולמת. ועדת המשמעת החליטה לזכות את הרופא מהרשלנות החמורה, אך הרשיעה אותו בהתנהגות בלתי הולמת- בכך שלא ביצע בדיקת מדדים טרם השחרור וכי לא רשם רישום מלא ומדויק של רשומה רפואית.
הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו הרופא יודה בכתב הקובלנה ויושתו עליו חודשיים של התליה. הוועדה דחתה את הסדר הטיעון והמליצה על התליה לחודש ימים וכב' השופט [בדימוס] א. סטרשנוב אישר המלצתה ביום 11.11.2024.
Translation for convenience only. The Hebrew text, as published on the Ministry of Health website, is the binding version.
Decision documents
All documents as published on the Ministry of Health website, kept here in full. The documents are in Hebrew.
החלטת השופט (בדימוס) א. סטרשנוב Open in a new window · Source on gov.il
Open the document in a separate window · Download the file · Copy stored on this site
המלצת ועדת המשמעת Open in a new window · Source on gov.il
Open the document in a separate window · Download the file · Copy stored on this site
הכרעת הדין של ועדת המשמעת Open in a new window · Source on gov.il
Open the document in a separate window · Download the file · Copy stored on this site
Full text of the decision (extracted from the document, Hebrew)
Text extracted automatically from the document for search and accessibility. The binding text is the document itself.
=== החלטת השופט (בדימוס) א. סטרשנוב ===
1
צו לפי סעיף 41 לפקודת הרופאים (נוסח חדש), התשל"ז, 1976
החלטה 24, 15
בפ ני :
השופט (בדימוס) אמנון סטרשנוב
בעניין שבין:
המשנה למנכ"ל משרד הבריאות הקובל
ע"י ב"כ, עו"ד יונתן ברג
לבין:
דר' אלסייד עבד אלמגיד הנקבל
ע"י ב"כ, עו"ד ליאור פרי
ה ח ל ט ה
העובדות
1 . ביום 7.2.2018 , שימש דר' אלסייד עבד אלמ גיד, שהינו רופא מורשה, אשר קיבל את רשיונו רק
כחמישה חודשים לפני מועד זה, כרופא במוקד הרפואי "טרם" בקרית גת (להלן, דר' אלמגיד או
הנקבל .)
2 . באותו מועד, הגיעה למוקד טרם הילדה XXXXX XXXX , כבת ארבע, כשהיא סובלת משלשולים
מרובים, הקאות וחולשה כללית. הנקבל אי בחן את הילדה כסובלת מהתייבשות, והחל במתן תמיס ת
מינרלים , שלא צלחה שכן הילדה הקיאה אותה. הנקבל נתן לילדה עירוי נוזלים בכמות של 300 cc ,
ובעקבות כך נרשם כי "יש שיפור במצבה". לאחר מכן, שוחררה הילדה לטיפול בקהילה, במידת הצורך.
זמן מה לאחר שחרורה לביתה, החמיר מצב ה של הילדה, ובעת שהועברה באמבולנס לבית החולים, היא
נפטרה.
הקובלנה
3 . ביום 28.12.22 הוגשה קובלנה נגד הנקבל , בה נטען כי הוא גילה התנהגות שאינה הולמת ו רשלנות
חמורה במילוי תפקידו כ רופא מורשה, כאמור בסעי פים 41 ( 1 ) ו, ( 3 ) לפקודת הרופאים [נוסח חדש],
תשל" ז, 1976 .
4 . ראשי הרשלנות המיוחסים לנקבל, היו כדלהלן:
א . לא זיהה נכונה סימני ם אפייניים להלם שהופיעו אצל XXX ולא פינה אותה לבית חולים ללא דיחוי.
ב . לא נטל מדדים בשנית ולא ביצע בדיקה פיזיקלית של XXXX , טרם שחרורה.
2
ג . לא התייעץ עם רופ א כונן בטרם ההחלטה לשחרר את XXXX , בהינ תן במדדים חמורים כפי שנצפו.
דוח ועדת המשמעת
5 . בעקבות הגשת הקובלנה, מינה שר הבריאות ועדת משמעת כדי לדון בה, בהרכב: ד ר' ורד פליישר
שפר, יו"ר, דר' אורנה בלונדהיים ועו"ד משה ארד, חברים . הנקבל כפר באשמ ה של רשלנות חמורה
במילוי תפקידו, כמיוחס לו בכתב הקובל נה, והוועדה קבלה ראיות ושמעה עדויות, לרבות עדויות מומחים
מטעם הצדדים , פרופ' ערן קוצר (יו"ר ועדת הבדיקה) ו פרופ' יעקב סיון, מטעם ההגנה.
6 . לדעת פרופ' ערן קוצר, יו"ר עדת הבדיקה : "לא היה מקום להשהותה במוקד 'טרם' אלא היה צורך
לפנותה לאלתר לבית החולים" . לדעתו, הטיפול שהילדה קבלה היה שגוי. לעומתו, סבור פרופ' יעקב
סיון, אשר העיד מטעם הההגנה, כי לאחר שהנקבל טיפל בילדה , נתן לה עירוי נוזלים בכמות מספקת , לא
הייתה מניעה לשחררה לביתה. לדעת ב"כ הנקבל, לאור חוות דעתו של פרופ' סיון, ניתן להגיע למסקנה
כי מדובר , במקרה זה , לכ ל ה יותר בשיקול דעת מוטעה, אך לא ברשלנות חמורה.
7 . בדוח שהגישה ביום 26.3.74 , התייחסה הוועדה לנס י בות המקרה , וקבעה , בין היתר, כדלהלן:
" המחלוקות האמורות בין מומחי הצדדים ועמדתם של מנהלי המוקד בתחקיר אותו ביצעו
בעקבות מותה של המנוחה, מעלים ספקות רבים באשר לג ורם המוות ובאשר לאבחון הנכון
של המנוחה. משקיים ספק של ממש הנובע מהמ ח לוקות שבין הגורמים הנ"ל, לא ניתן
לדעתנו להמליץ בוודאות על הרשעת הנקבל ברשלנות חמורה, מה עוד שנראה כי יש
להעדיף דווקא את הטענה לפיה הנקבל פעל מתוך שיקול דעת מוטעה".
8 . אשר על כן, הגיעה הוועדה למסקנה כי יש לזכות את הנקבל מהעבירה של התרשלות חמורה, כפי
שיוחסה לו בכתב הקובלנה. עם זאת, ממליצה הוועדה להרשיע את הנקבל בעבירה של התנהגות בלתי
הולמת רופא מורשה " בכך שלא ביצע בדיקת מדדים טרם השחרור וכי לא רשם רישום מלא ומדויק
של רש ומה רפואית" .
9 . מדוח הוועדה עולה עוד, כי הנקבל שימש כרופא יחיד במוקד "טרם" למרות שלא היה ברשותו
הניסיון הרפואי הנדרש לכך. בהתאם לחוזר חטיבת הרפואה במשרד הבריאות (מס. 08/2022 ), רופא
יחיד במוקד חייב להיות " בעל ניסיון מוכח של שנה לפחות במוקד לרפואה דחופה או במרפאה
העוסקת ברפואה ראשונית ."... כאמור לעיל, הנקבל שימש כרופא מורשה במשך חמישה חדשים בלבד.
10 . נוכח העובדה שהמוקד " טרם " לא עמד , לכאורה בדרישות חוזר חטיבת ה רפואה במשרד הבריאות ,
כתב דר' בעז לב לתובע משרד הבריאות מכתב בזו הלשון: "... אני סבור כי התנהלות ני הולית זו הינה
רשלנית ואני ממליץ לבחון נקיטה בצעדים משמעתיים בעניינם של ד"ר פרוג'י וד"ר זלוטניק ."
לעניין זה מציינת הוועדה בדוח שהגישה כי: " למותר לציין כי התעלמות זו מהנחיית או מהמלצת ד"ר
לב ובאי עמידה בהצהרת התובע מעלות תמיהות רבות וביניהן גם חוסר נוחות כאילו מדובר באכיפה
בררנית ואף תחושה שהוגשה קובלנה דווקא נגד הש"ג" (סעיף 7 יא. לדוח הוועדה).
11 . באשר לעונש שיש להטיל על הנקבל, הגישו ב"כ הצדדים הודעה על הסדר טיעון ולפיו, הם ממליצים
להתלות את רישיונו של הנקבל לתקופה שלא תעלה על חדשיים ( 2 ) , ותחילתה ביום 12.24 20. .
לאחר ששקלה את מכלול נסיבות המקרה, ותוך התחשבות בכך: " שהנקבל פעל כפי שפעל ובין היתר
מחוסר ניסיון וידע, תוך שהאחראים עליו פעלו שלא כדין ובניגוד להוראות, הר י שיש לדון את
הנקבל לכף הזכות ולהעמיד את תקופת ההשעייה על חודש ימים..." .
3
החלטה
12 . המלצות הוועדה הנכבדה, הן באשר לזיכויו של הנקבל מהעבירה של רשלנות חמורה במילוי תפקיד
והן לגבי אמצעי הענישה המומלץ על ידה, מבוססות כהלכה בחומר הראיות שהוצג בפניה, והן מקובלות
עליי.
אשר על כן, הנני מורה על התליית רישיונו של הנקבל, דר' אלסייד עבד אלמגיד, למשך חודש ימים, החל
מיום 20.12.24 .
13 . בשולי ההחלטה, ונוכח המלצתו של דר' בעז לב והערות הוועדה לעניין האחריות של מנהלי מוקד
"טרם" בקריית גת להעסקתו של הנקבל במוקד, מבלי שהיה כשיר לכך, הנני ממליץ בפני מנכ"ל משרד
הבריאות והיועצת המשפטית של המשרד, לתת דעתם למחדל זה ו לעובדה שטרם ננקטו צעדים משמעתיים
כנגד האחראים למחדל זה, לכאורה.
ניתן היום , 11.11.24 , י' חשון תשפ"ה .
המזכירות תעביר לצדדים העתק החלטה זו , כמקובל .
---------- ------------------------
אמנון סטרשנוב, שופט (בדימוס )
=== המלצת ועדת המשמעת ===
בד"מ 2/12/22 המשנה למנכ"ל משרד הבריאות נ' ד"ר אלסייד עבד אלמגיד
____________________________________________________________________
מדינת ישראל
בתי הדין למשמעת, משרד הבריאות בירושלים
תיק בד"מ 2/12/22
ועדת משמעת לפי סעיף 44 (א) לפקודת הרופאים [נוסח חדש], תשל"ז, 1976
דר' ורד פליישר שפר, יושבת ראש, נציגת המנהל הכללי
ד"ר אורנה בלונדהיים, נציג ת הסתדרות הרופאים
עו"ד משה ארד, נציג היועצת המשפטית לממשלה
הקובל:
המשנה למנהל הכללי משרד הבריאות
נ ג ד
הנקבל :
ד"ר אלסייד עבד אלמגיד
המלצה לאמצעי משמעת
1 . הועדה
חברי הועדה: ד"ר ורד פליישר שפר, יו"ר, אורנה בלונדהיים, חברה ועו"ד
משה ארד, חבר, מונו ע"י המשנה למנכ"ל משרד הבריאות לדון בקובלנה לפי
סע' 44 לפקודת הרופאים [נוסח חדש] התשל"ז, 1976 (להלן: "הפקודה").
2 . הקובלנה
ביום 11.08.2024 , המליצה וועדה זו:
א. לזכות את הנקבל מעבירת ההתרשלות החמורה המיוחסת לו.
ב . להרשיע את הנקבל בהתנהגות שאינה הולמת רופא מורשה בכך
שלא ביצע בדיקה מדדים טרם השחרור וכי לא רשם רישום מלא
ומדויק של רשומה רפואית.
1
3 . ביום 14.10.2024 , הגישו הצדדים הודעה על הסדר טיעון בדבר אמצעי
המשמעת שיש להטיל על הנקבל.
ע"פ ההסדר ביקשו הצדדים מאת הוועדה להמליץ על התליית רישיונו של
הנקבל לתקופה שאינה עולה על חודשיים ושתחל ביום 20.12.2024 .
4 . הצדדים הבהירו כי הסדר זה לא מחייב את הוועדה וכי זו יכולה להמליץ ככל
שייראה לה.
5 . אין מחלוקת כי הנקבל אכן עבר את העבירה לגביה המליצה הוועדה להרשיעו.
יחד עם זאת יש לזכור כי הנקבל היה רופא ללא כל ניסיון במקצוע ואשר נשכר
ע"י " טרם " לשמש כרופא תורן במשל הלילה כשהוא לבדו ובניגוד מוחלט
להוראות כמפורט ב המלצה מיום 11.08.2024 .
6 . יתרה מכך, התחייבות הקובל באמצעות ב"כ במהלך הדיונים בתיק זה,
להעמיד את האחראים להפרת ההוראות האמורות מטם " טרם " לא בוצעה עד
היום.
7 . נראה כי בנסיבות אלה ובמידה שהייתה נטענת טענה של סעד מן הצדק, היה
מקום לדון בה בכובד ראש.
8 . יחד עם האמור, מצ ווה עלינו לכבד עסקאות טיעון כפי שהורה לא אחת בית
המשפט העליון אשר רק במקרים יוצאי דופן יסרב ביהמ"ש לקבל את ההסדר.
ואכן בפסה"ד בע"פ 3193/07 נאמר ע"י כב' הנשיא בדימוס, אשר גרוניס, כי
רק במקרים חריגים, כגון כאשר פעלה הרשות בחוסר תום לב או בחוסר
סבירות קיצוני.
9 . משהגיעו הצדדים להסדר האמור, הרי שנתנו לוועדה את הסמכות להמליץ על
השעיה שלא תעלה על חודשיים והמשמעות היא שלוועדה הסמכות לקבוע גם
תקופה הפחותה מחודשיים.
10 . לנוכח העובדה שהנקבל פעל כפי שפעל ובין השאר מחוסר ניסיון וידע תוך
שהאחראים עליו פעלו שלא כדין ובניגוד להו ראות הרי שיש לדון את הנקבל
לכף זכות ולהעמיד את תקופת ההשעיה על חודש ימים החל מיום 20.12.2024
וכך אנו ממליצים.
ניתנה היום: 21.10.2024
_______________ __________________ _______________
ד"ר ורד פליישר שפר , יו"ר ד"ר אורנה בלונדהיים , חבר ה עו"ד משה ארד, חבר
2
=== הכרעת הדין של ועדת המשמעת ===
בד"מ 2/12/22 המשנה למנכ"ל משרד הבריאות נ' ד"ר אלסייד עבד אלמגיד
____________________________________________________________________
מדינת ישראל
בתי הדין למשמעת, משרד הבריאות בירושלים
תיק בד"מ 2/12/22
ועדת משמעת לפי סעיף 44 (א) לפקודת הרופאים [נוסח חדש], תשל"ז, 1976
דר' ורד פליישר שפר, יושבת ראש, נציגת המנהל הכללי
ד"ר אורנה בלונדהיים, נציג ת הסתדרות הרופאים
עו"ד משה ארד, נציג היועצת המשפטית לממשלה
הקובל:
המשנה למנהל הכללי משרד הבריאות
נ ג ד
הנקבל :
ד"ר אלסייד עבד אלמגיד
המלצה
1 . הועדה
חברי הועדה: ד"ר ורד פליישר שפר, יו"ר, אורנה בלונדהיים, חברה ועו"ד
משה ארד, חבר, מונו ע"י המשנה למנכ"ל משרד הבריאות לדון בקובלנה לפי
סע' 44 לפקודת הרופאים [נוסח חדש] התשל"ז, 1976 (להלן: "הפקודה").
2 . הקובלנה
א . ביום 7.2.2018 , שימש הנקבל , רופא מורשה מס' רישיון 43521, 1 ,
כרופא במוקד "טרם" בקריית גת וזאת 5 חודשים בלבד לאחר שקיבל
רישיון לעיסוק ברפואה. באותו מועד הגיעה הילדה XXXX XX X
ז"ל כבת 4 שנים למוקד "טרם" לצורך קבלת טיפול הואיל וסבלה
משילשולים מרובים, הקאות וחולשה כללית.
ב . תחילה טופלה XX X בטריאז ' ע"י פראמדיק ולאחר מכן ע"י הנקבל
שציין בכתב כי המנוחה מצויה " במצב כללי טוב, מעט ירוד, חלשה
1
סמני יובש, מלוי קפילרי 3 שניות שפתיים יבשות, אך ללא מצוקה
נשימתית ."
ג . הנקבל אבחן את המנוחה כסובלת מהתייבשות והחל במתן תמיסת
מינרלים שלא צלחה הואיל ו המנוחה הקיאה א ותה. בשל האמור, החל
הנקבל במתן עירוי נוזלים בכמות של cc 300 ובעקבות כך נרשם כי
" יש שיפור במצבה ."
ד . עם ה"שיפור" האמור במצבה של המנוחה, שוחררה ממקוד "טרם"
עם הנחיות להמשך טיפול בקהילה ובמ ק רה חירום להפנותה לחדר
מיון.
ה . זמן מה לאחר שחרורה לביתה, החמיר מצבה של המנוחה ובעת
שהועברה באמבולנס לבית החולים נפטרה לצערנו הרב.
ו . כתוצאה מהתנהלות הנקבל הוגשה כנגדו קובלנה בגין התנהגות
שאינה הולמת רופא מורשה ע"פ סעיפים 41 ( 1 ) ו, ( 3 ) לפקודה הואיל,
כך לפי כתב הקובלנה, עבר את עבירות המשמעת שלהלן:
1 ". לא זיהה נכונה סימנים אופייניים להלם שהופיעו אצל XXX X
ולא פינה אותה ללא דיחוי כנדרש לבית החולים להמשך טיפול
והשגחה".
2 ". לא נטל מדדים בשנית ולא ביצע בדיקה פיזיקלית של XX X
בטרם שחרורה".
3 " . לא התייעץ עם רופא כונן בטרם ההחלטה על שחרור XX X
כמצופה בהינתן מד דים חמורים כפי שנצפו ."
ז . יש לציין כי בכתב הקובלנה המקורי נטען כנגד הנקבל כי "שימש
רופא יחיד במוקד "טרם" וזאת למרות שלא היה ברשותו הניסיון
הרפואי הנדרש לכך, ובניגוד להנחיית משרד הבריאות בסעיף 5.2
בחוזר חטיבת הרפואה מס' 08/2022, אמות מידה להפעלת מוקד
לשירותי רפואה דחופה בקהילה".
ח . ביום 13.07.2023 התכנסה הוועדה לראשונה ו טרם תחילת הדיון
הודיע ב"כ הקובל כי הוא מבקש לתקן את כתב הקובלנה באופן
שסעיף 11.4 לקובלנה דהיינו, האמור בס"ק ב' הנ"ל יימחק.
3 . מענה הנקבל לכתב הקובלנה
א . בעקבות הגשת הקובלנה כאמור הגיב הנקבל במענה לפיו סעיפים, 1
7 וכן סעיף 9 לקובלנה אינם מוכחשים.
ב . סעיף 8 לקובלנה הוכחש בכל הקשור לשאלת הבדיקה לפני השחרור
וטען כי ביצע בדיקה טרם השחרור, בדק מילוי קפילרי, ראה
2
ש" המנוחה נראית בסדר, לא טוקסיו אפתי, לא חיוורת, ישנה ולא
מתנשמת.. "
ג . סעיף 10 לקובלנה הוכחש ולטענתו אין וודאות באשר לסיבת מותה
של המנוחה הואיל ובדו"ח הנתיחה שלאחר המוות נאמר :"נגרם, ככל
הנראה, מהלם תת, נפחי כתוצאה מאובדן נוזלים דרך מערכת
העיכול ."
4 . טענות הקובל
א . אמצעי המשמעת נועד לשרת את התדמית הראויה ותפקודו של
השירות הציבורי. לפיכך על הוועדה לעצב למעשה את " החובות
והציפיות המקצועיות בעת טיפול במצב חירום רפואי כזה ובפרט
בילדים ."
ב . בסיכומיו מפנה ב"כ הקובל לדבריו של השופט ברק בעניין צימרמן
לפיהם: " בידי רופא נתונים חיי אדם... כללי המשפט ... נועדו
להבטיח, כי הרופא נקט בכל האמצעים הסבירים כדי לקיים את
האמון שניתן בו" משלא פעל הנקבל בדרך זו דהיינו לא נקט בכל
האמצעים הסבירים כאמור הרי שיש בכך משום סטיה מהסטנדרטים
הטיפוליים המצופים מהרופא הסביר.
ג . הסטייה האמורה מקורה בכך שהנקבל " לא זיהה נכונה את חומרת
המצב ומהו האבחון הרלוונטי, לא השכיל להבין שאינו מבין, נהג
בחוסר זהירות ולא בדק את השפעת הטיפול על XX X ז"ל ושחררה
לביתה ללא ידיעה ברורה של מצבה הקליני".
ד . לטענת ב"כ הקובל הבין הנקבל נכונה את מצבה של המנוחה
כהתייבשות אך הוא לא הבין " את חומרת הסכנה ושהיא בהלם
היפוולמי, ולאחר סבב יחיד של נוזלים שחרר את XX X ז"ל הביתה,
ללא בדיקה חוזרת של סימנים חיוניים וללא וידוא כי אכן מצבה
הקליני השתפר ."
ה . כמו כן לא תיעד הנקבל את כל הפעולות והבדיקות אותן ביצע במנוחה
וזאת בניגוד להנחיות.
ו . לסיכום טו ען ב"כ הקובל כי הנקבל עבר את עבירות המשמעת המנויות
בסעי ף 2 ו' ל עיל.
5 . לנוכח האמור טוען ב"כ הקובל כי הנקבל התרשל רשלנות חמורה ומפנה לפסק
דינו של כב' הש' דב לוין בו נאמר: " רשלנות חמורה במובנה של פקודת
הרופאים [נוסח חדש] משמעותו מהותית וכללית. סטיית רופא , במ ידה
משמעותית, מרמת הטיפול המקובלת הצפויה ממנו במקרה נתון הכול לפי
נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה". בהמשך טוען ב"כ הקובל כי
הנקבל " חרג באופן משמעותי מרמת ההתנהגות המקובלת מרופא בעל
רישיון".
3
6 . ראיות וטענות הצדדים
ראיות הצדדים הובאו באמצעות מומחים מטעמם:
א . ראיות וטענות הקובל
מטעם הקובל העיד פרופ' ערן קוצר שהיה יו"ר ועדת הבדיקה שמונתה
לאחר מותה המצער של המנוחה.
1 . בפרק הדיון של ועדת הבדיקה, קובעת הוועדה כי :"ניתן לקבוע כי
סיבת מותה של הילדה הינה הלם תת נפחי שנגרם כתוצאה
מאובדן נוזלים רב". (סע' 1 .)
2 . "לא היה מקום להשהותה במוקד 'טרם' אלא היה צורך לפנותה
לאלתר לבית החולים". זאת הואיל וכל הסימנים לרבות
טכיקרדיה קיצונית ומילוי קפילרי מוארך בילדה לטרגית הסובלת
משילשולים והקאות מצביעים על מצב אופייני להלם תת נפחי
(סע' 2.2 ). .
3 . ברשומה הרפואית אין אזכור לבדיקה גופנית חוזרת, טרם
השחרור, דבר המנוגד לנהלים. בעניין זה גם נטען כי אין תאום בין
דברי הורי המנוחה לפיהם לא נעשתה כל בדיקה נוספת טרם
שחרורה לבין דברי הנקבל והצוות ב" טרם " לפיהם בוצעה בדיקה
א ך דבר זה לא בא לידי ביטוי ברשומה הרפואית. (סע' 2.3 .)
4 . הנהלים הקיימים ב"טרם" " נותנים מענה למצבים שכיחים
ברפואת ילדים אך אין בהם די למצבי קיצון וקיים קושי לזהות
את חומרת המצב של הילד". (סע' 5 .)
5 . המסקנות הסופיות של וועדת הבדיקה מצוינות בסעיפים 12, 9
לדו"ח ולפיהן מותה של המנוחה נגרם מהלם תת נפחי כתוצאה
מאבדן נוזלים. מצבה של המנ וחה חייב פינויה באופן מיידי למיון
ולא היה מקום להשהותה ב " טרם " ובוודאי שלא לשחררה לביתה.
לא בוצעה בדיקה חוזרת של המדדים וככל הנראה כלל לא נבדקה.
הנקבל כרופא צעיר ולא מנוסה היה חייב בקרה ופיקוח על
פעולותיו ע"י רופא מנוסה.
6 . קיימת אנמנזה אבל לא מפורטת (עמ' 23 ש' 20, 19 לפרוטוקול
מיום 13.07.2023 .)
7 . מילוי קפילרי איטי הוא אבחנה חד משמעית של שוק לא של
התייבשות (עמ' 29 ש' 20 לפרוטוקול מיום 13.07.2023 .).
8 . רישום של " מצב כללי טוב ומעט ירוד " יש בו סתירה פנימית או
שהמצב הכללי טוב או שהוא ירוד שני המונחים לא יכולים לדור
בכפיפה אחת.
9 . "הטיפול שהילדה קיבלה היה שגוי באותה מידה" (שם עמ' 38 ש'
.) 21
4
10 . פרופ' קוצר מצפה גם מסטודנט שנה שישית שיאבחן במצב הנתון
הלם ויאשפז מיידית בטיפול נמרץ. (שם ע' 41 ש' 13, 1 .)
ב . ראיות ו טענות הנקבל
1 . ראשית טוען ב"כ הנקבל, כי אכן קיימת רשלנות בהתנהלותו של
הנקבל, בכך ש" אכן לא נעשו כל הבדיקות שהיה צריך לעשותן "
(סע' 3 לסיכומי הנקבל). עם זאת, טוען ב"כ הנקבל, כי אין
התנהלות זו מגיעה כדי רשלנות חמורה.
2 . כמו כן מודה ב"כ הנקבל כי הנקבל לא ערך רשומה רפואית כנדרש
וכי " הרשומה הרפואית אינה מפורטת דיה " סע' 3 לסיכומי
הנקבל.
3 . לטענת ב"כ הנקבל, " לא מדובר במקרה בו הנקבל נמנע מעשיית
פעולה שהיה עליו לעשותה במודע או מתוך אדישות או זלזול
חלילה ". סע' 3 לסיכומים).
4 . הנקבל אבחן התייבשות וטיפל בה, זאת כפי הבנתו. בסוף הטיפול,
כך לדברי ב"כ הנקבל, סבר בשוגג " כי המנוחה במצב טוב וניתן
לשחררה לביתה" (סע' 4 לסיכומים). הנקבל הבין כי המצב
התאזן לאחר הטיפול, הורי המנוחה היו מרוצים, ולכן לא ראה
צורך לפנות לרופא כונן או לרופא בכיר.
5 . בסע' 18 לסיכומים מבהיר הנקבל כי שיחרר את המנוחה לביתה
הואי ל והפסיקה להקיא, היה החזר קפילרי מהיר זאת לאחר
שקיבלה עירוי של 300cc כמו כן מעיד הנקבל כי במהלך שהותה
של המנוחה במרפאה, בדק אותה פעמיים כאשר פעם הייתה
ישובה ופעם ישנה. כשהייתה ישובה הייתה " בסדר ."
6 . מחוו ת דעתו של עד הנקבל פרופ' יעקב סיון עולה כי, " הנקבל
זיהה התייבשות, טיפל בהתייבשות בעירוי נוזלים בכמות
מספקת ולאח ר מכן, ביצע בדיקה קלינית שמנקודת מבטו
(השגויה) הצדיקה את שחרורה" מכאן שמדובר בשיקול דעת
מוטעה ולא ברשלנות חמורה . (סע' 22 לסיכומים).
7 . עוד מוסיף ב"כ הנקבל בסע' 23 לסיכומיו כי בהתנהלות הנקבל יש
משום שגיאה שמקורה בחוסר ניסיון.
8 . בסע' 24 לסיכומיו מביא ב"כ הנקבל את מסקנתו של פרופ' סיון כי
לא היה מדובר בהתייבשות חמורה ולפיכך גם סבר כי סיבת המוות
אינה נובעת מהתייבשות חמורה.
9 . מכיוון שהקובל לא הזמין לעדות את הפתולוג שביצע את הנתיחה
לאחר המוות, לא ניתן היה לה בין מדוע שיער כי סיבת המוות היא
כתוצאה מהלם תת נפחי. לא ניתן היה לעמת את השערת הפתולוג
עם עדותו של פרופ' סיון ולפיכך " בהעדר עמדה סותרת של פרופ'
5
קוצר, בהעדר עדות הפתולוג ובשים לב לחוות דעתו של פרופ' סיון
והנתונים האובייקטיביים .. לא מדובר במקרה פטירה כתוצאה
מהתייבשות חמורה " (סע' 34 לסיכומים).
10 . לאמור לעיל יש גם להוסיף כי הקובל לא זימן את הורי המנוחה
לעדות אף שלא הייתה כל מניעה לעשות כן (סע' 5 לסיכומים).
מהורי המנוחה ניתן היה לקבל מידע חשוב באשר למצבה של
המנוחה בעת השחרור לביתה וכן באשר לטענות הנקבל בדבר
בדיקו ת שביצע במנוחה.
11 . לנוכח כל אלה טוען ב"כ הנקבל כי הנקבל לא התרשל רשלנות
חמורה כפי שמואשם בכתב הקובלנה, אל א שטעה בכך שלא היה
תיעוד מלא ברשומה הרפואית, ממנה ניתן היה ללמוד באופן
אובייקטיבי כי חל שיפור מספק במצבה של המנוחה טרם שחרורה
וכן כי הייתה טעות בשיקול הדעת דבר שנבע מחוסר ניסיון וחוסר
התאמה בין היכולות של הנקבל לרמת המיומנות הנדרשת מרופא
במרפאה כ" טרם ."
12 . רשל נות חמורה, לטענת ב"כ הנקבל, היא " סטייה במידה
משמעותית מרמת הטיפול המקובלת המצופה מרופא סביר ."
מכיוון שהנקבל הוא רופא צעיר בעל ניסיון מועט הרי שלא ניתן
לומר עליו כי מדובר ב"רופא סביר". (סע' 50 לסיכומים).
7 . דיון
בפני הוועדה הובאו הראיות הבאות:
1 . המלצות וו עדת הבדיקה מיום 24.02.2019 .
2 . עדותו של פרופ' ערן קוצר (יו"ר וועדת הבדיקה) מיום 13.07.2023 .
3 . חוו"ד של פרופ' יעקב סיון ועדותו בפני הוועדה מיום 12.12.2023 .
4 . עדותו של הנקבל מיום 12.12.2023 .
5 . מכתב " סיכום בירור, XXX XX X ז"ל ת.ז. XXXXX X " מאת ד"ר
בועז לב מיום 12.2021 14. . (מופנה לעו"ד דגני).
בפני הוועדה לא הובאו עדויות הורי המנוחה ולא עדותו של הפתולוג שביצע
את הניתוח שלאחר המוות.
א . האם אמנם מדובר ברשלנות חמורה או בכזו שאינה חמורה או אף שיקול
דעת מוטעה? לעניין זה יש תחילה לבדוק את מידת מיומנותו של הנקבל
במועד האירוע ה מצער ואם עמד בדרישות משרד הבריאות לכהן בתפקיד
אותו מילה ב" טרם ."
ב . חוזר חטיבת הרפואה מס' (להלן: " החוזר )" 8/2022 שהוזכר בס ע יף 11.4
לקובלנה (נמחק עם תיקון הקובלנה), קובע את אמות המידה להפעלת
מוקד לשירותי רפואה דחופה בקהילה . חוזר זה מחליף את חוזר 26/2017
שהיה בתוקף במועד הרלוונטי לק ו בלנה. יש לציין כי ב כל הקשור
למיומנות הרופא ומידת ניסיונו וכן באשר לכוח האדם הדרוש, אין כל
שינוי בין שני החוזרים.
6
ג . " טרם " מוגדר בחוזר כ" ספק שירות המפעיל של המוקד " (סעיף 3.2
לחוזר).
ד . סעיף 4 לחוזר, שכותרתו " כח אדם נדרש" עוסק בענייני כח האדם ואיוש
כח האדם במוקדים וזאת בהתאם למס' המטופלים הצפוי בכל מוקד
ומוקד , זאת בהתאם לנתוני ממוצע הפניות למוקד בזמני הפעלה שונים .
בהמשך הסעיף מובאת טבלה ובה מצוין כח האדם הנדרש בכל מוקד
בהתאם למס' הפונים. כך למשל במוקד בו מספר הפונים הוא בין 1, 0
נדרש רופא אחד, כאשר מס' הפונים הוא בין 5, 2 דרוש רופא ואחות, בין
10, 6 מטופלים שני רופאים ושתי אחיות ומעל ל, 15 מטופלים דרוש רופא
מומחה אחד לפחות.
ה . בסעיף 5 . 2 לחוזר נקבע כי רופא המוקד יהיה " בעל ניסיון מוכח של שנה
לפחות במוקד לרפואה דחופה או במרפאה העוסקת ברפואה ראשוני ת
." ..
ו . לעניין זה יש גם להוסיף את דבריו של פרופ' קוצר בעדותו מיום
13.07.2023 שבהמלצות וועדת הבדיקה נאמר (סע' 2 ) כי יש להעסיק רופא
עם הכשרה של שנה לפחות " בדיסציפלינות רלוונטיות עיקריות " (עמ' 49
ש' 4, 1 ). עוד מוסיף פרופ' קוצר ומצטט מחוזרי משרד הבריאות כי הרופא
במוקד מחוייב בשנת ניסיון עבודה לפחות.
ז . נראה כי המוקד לא עמד בדרישות האמורות הן באשר למס' הרופאים
במוקד והן באשר למיומנותו של הרופא שהרי לנקבל לא היה כל ניסיון
במוקד לרפואה דחופה וני סיונו הכללי עמד על 5 חודשים בלבד.
ח . במכתבו של ד"ר בועז לב לעוה"ד דגני נאמר מפורשות : " לד"ר אלסייד
לא היה הניסיון המתחייב על פי ההנחיות וכתוצאה מכך גם לא הידע
המתאים על מנת לקבל החלטות על שחרור הילדה מהמוקד. הרציונל
מאחורי ההנחיה מ י ועד להבטיח שרופא יחיד ה עובד במוקד עבר הכשרה
מספקת וניסיון סביר על מנת לקבל הרשאה להחליט על טיפולים
רפואיים על דעת עצמו, קל וחומר לגבי שחרור חולים מהמוקד לביתם "
(סעיף 3 למכתב).
ט . בהמשך הסעיף נאמר: " לאור האמור לעיל, אני סבור כי התנהלות
ניהולית זו הינה רשלנית ואני ממליץ לבחון נקיטה בצעדים משמעתיים
בעניינם של ד"ר פרוג'י וד"ר זלוטניק" . ואכן במהלך הדיונים בקובלנה
זו דיון מיום 13.07.2023 (עמ' 63 ש' 9, 8 ) , הצהיר ב"כ הקובל כי בכוונת
התביעה להגיש קובלנה נג ד שני הרופאים הנ"ל אך עד כה לא נעשה דבר
אף שניתנה הצהרה כאמור ואף שניתנה למעשה הנחיה ע"י ד"ר בועז לב.
י . בעמ' 63 לפרוטוקול מיום 13.07.2023 אומר פרופ' קוצר, עד התביעה " אני
רק רוצה לציין, אנחנו קיבלנו בקשה להגיש הליכים משמעתיים גם נגד
מנהלים, מנהל רפואי של טרם וגם מנהל של האזור " (שורות 7, 2 .)
7
יא . למותר לציין כי התעלמות זו מהנחיית או מהמלצת ד"ר לב ו באי עמידה
בהצהרת התובע מעלות תמיהות רבות וביניהן גם חוסר נוחות כאילו
מדובר באכיפה בררנית ואף תחושה שהוגשה קובלנה דווקא נגד ה"ש.ג. "
יב . באשר לפעולות בהן נקט הנקבל, טוען פרופ' קוצר כי היה על הנקבל
להעביר מיידית את המנוחה למלר"ד הואיל ולדבריו האבחנה הייתה
ברורה של " הלם תת נפחי " אותו לא איבחן הנקבל. עוד מוסיף פרופ' קוצר
כי היה מצפה מסטודנט לרפואה שסיים שנה שישית כי במצב הנתונים
שהיה ידוע בעת שהמנוחה הגיע למוקד שיאבחן מיידית שהמדובר בהלם
תת נפחי. עמ' 41, 40 לפרוטוקול מיום 13/07/2023 .)
יג . יחד עם האמור, מסכים פרופ' קוצר (שם עמ' 62 ש' 10, 9 ) כי ניסיון " שהוא
5 חודשים אחרי סיום הסטאז' לבד במוקד רפואי זה מעשה חסר
אחריות ." בהמשך (עמ' 63 ש' 1 ) במענה לשאלת חבר הוועדה אם הוא מבין
שבנסיבות האמור ו ת יכול הרופא לטעות, עונה ואומר : " אני מבין
שהרופא יכול לטעות, בהחלט".
יד . אין מחלוקת כי הנקבל לא התייעץ עם רופא כונן טרם ששחרר את
המנוחה אלא שלטענתו סבר שהמנוחה מרגישה טוב וכי אין מניעה
לשחררה.
טו . פרופ' סיון עד ההגנה מבהיר בחוות דעתו כי הנקבל אבחן נכונה את מצבה
של המנוחה אלא שטעה לחשוב כי לא מדובר במקרה קיצון. פרופ' סיון
מצטט בעמ' 7 לחווה"ד את סעיף 5 להמלצות ועדת הבדיקה ממנו עולה כי
הפרוטוקולים לפיהם עובדים במוקד, " לא יכולים לתת מענה למצבי
קיצון וקיים קושי לזהות את חומרת המצב של הילד ". לדברי פרופ' סיון,
" מ צא הנקבל עצמו מתמודד עם מצב קיצון , מבלי שהבין כך וזאת,
ל דבריהם שלהם, (חברי ועדת הבדיקה, מ.א.), בשל שילוב של
פרוטוקולים ש'לא יכולים לתת מענה קיצון וקיים קושי לזהות את
חומרת המצב של הילד' .. ובשל חוסר ניסיון מובנה כמוסבר לעיל " (שם
עמ' 7 , פסקה רביעית).
טז . פרופ' סיון מוסיף ואומר כי הטיפול בו נקט הנקבל היה נכון (מתן כ מות
נוזלים נכונה).
יז . פרופ' סיון חולק על מסקנת ועדת הבדיקה לפיה מותה של המנוחה נגרם
בשל הלם תת נפחי. לדעתו, קיימת אפשרות כי מדובר במחלה זיהומית
ואלח דם. לדברי הלם ספטי מסביר גם את ההידרדרות המהירה למרות
מתן הנוזלים (שם עמ' 10 .)
יח . בעקבות תחקיר פנימי של " טרם " לאחר יום 19 07.02.20 , תיארו הרופאים
הבכירים של המוקד את מצבה של המנוחה כהתייבשות בינונית/קשה ולא
כהלם. (סעיף 6 להמלצת ועדת המשמעת). יוצא איפוא כי אף אם היה
הנקבל מתייעץ עם הרופאים הבכירים של המוקד דהיינו המנהל הרפואי
והכונן , היה גם אז משחרר את המנוחה הואיל ואף הם סברו כמוהו.
8
יט . אין מחלוקת כי המדובר ברשלנות ולכך אף הסכים ב"כ הנקבל.
המחלוקת היא אם מדובר ברשלנות חמורה בהתייחס לנתוניו האישיים
של הנקבל.
כ . מי הוא ה" רופא הסביר ?" ראשית יש לומר כי כל מקרה יש לדון לגופו
ובמקרה נשוא קובלנה זו, יש לבדוק זאת בדרישות התפקי ד אותו מילא
הנקבל במועד הרלוונטי לקובלנה. נראה לנו כי ה" רופא הסביר " יהיה זה
העונה לדרישות כגון אלה המצויות בחוזר 8/2022 , דהיינו רופא שיש לו
המיומנות והניסיון כמפורט בחוזר. רופא העונה לדרישות הנ"ל ייחשב
לדעתנו ל" רופא הסביר " ואז ניתן לבחון אם התרשל הרופא ואם
התרשלות זו עולה כדי התרשלות חמורה.
כא . מכיוון שלדעתנו הנקבל היה רחוק מלענות על הדרישות המנויות בחוזר
האמור , הרי שלא ניתן להגדירו כרופא סביר , והואיל ונבחר לבצע את
תפקידו כשאין בידיו הידע והניסיון המתאימים והדרושים ע"פ הנחיות
משרד הבריאות, אין לנו אלא לבוא בטענות כלפי אלו שבחרו בו לתפקיד
בלא להכשירו כנדרש ובלא שהיה בידו הותק המתאים.
כב . אף אם ניתן היה להתייחס אל הנקבל כאל " רופא סביר " . הרי
שהמחלוקות האמורות בין מומחי הצדדים ועמדתם של מנהלי המוקד
בתחקיר אותו ביצעו בעקבות מותה של המנוחה, מעלים ספקות רבים
באשר לג ו ר ם המוות ובאשר לאבחון הנכון של המנוחה. משקיים ספק של
ממש הנובע מהמחלוקות שבין הגורמים הנ"ל, לא ניתן לדעתנו להמליץ
בוודאות על הרשעת הנקבל ברשלנות חמורה , מה עוד שנראה כי יש
להעדיף דווקא את הטענה לפיה הנקבל פעל מתוך שיקול דעת מוטעית.
כג . לכל אלה יש להוסיף כי ב"כ הקובל נמנע מלהביא לעדות את הורי המנוחה
ואת הפתולוג שביצע את הניתוח שלאחר המוות, דבר המותיר את עדותו
של הנקבל כעדות יחידה שלא נסתרה , בכל הקשור להתנהלותו, שאלת
השחרור מהמוקד ואיך ראו זאת ההורים. כמו כן לא ניתן היה לנקבל
להתעמת מול הטענה ש"ככל הנראה" נפטרה המנוחה מהלם תת נפחי
כמצוין בדו"ח הנתיחה.
כד . הואיל והנקבל כמו גם בא כוחו הודו בהתנהגות שאינה הולמת רופא
מורשה בכך שלא מילא את הדרוש באשר לרשומה הרפואית ולא רשם את
כל פעולותיו כנדרש, אנו ממליצים כלהלן:
1 . לזכות את הנקבל מעבירת ההתרשלות החמורה המיוחסת לו.
2 . להרשיע את הנקבל בהתנהגות שאינה הולמת רופא מורשה בכך שלא
ביצע בדיקה מדדים טרם השחרור וכי לא רשם רישום מלא ומדויק
של רשומה רפואית.
ניתנה היום: 11.08.2024
__ _____________ __________________ _______________
ד"ר ורד פליישר שפר , יו"ר ד"ר אורנה בלונדהיים , חבר ה עו"ד משה ארד, חבר
9