Dr. Avner Shiftan

=== המלצת וועדת משמעת ===
דר אבנר שיפטן ת.ז. XXX הנקבל
באמצעות עוה״ד חיים יצחקי ו/או יגאל דותן
נגד
שר הבריאות
באמצעות עוה״ד לילך מהודר הקובל
המלצה להטלת אמצעי משמעת
1 . ב, 3.2.2020 ניתנה המלצתינו להרשיע את הנקבל דר׳ שיפטן ברשלנות חמורה והתנהגות
שאינה הולמת רופא מורשה כאמור בסעיפים 41 ( 1 ) ו, ( 3 ) לפקודת הרופאים (נוסח חדש)
ת ש ל״ז 1976 (להלן ״הפקודה״) וכן בעבירה של התנהגות שאינה הולמת את מקצוע
הרפואה ורשלנות חמורה, בגין פרשיה נוספת שעניינה פעולה בניגוד לסעיף 9 לפקודה, בכך
שרשם רישום כוזב בעת שרשם כי 8 לידות אותן ליווה, התנהלו בהתאם להנחיות המשרד
וחתם כמי שעסוקו במיילדות וגניקולוגיה, בעת שאינו מומחה לכך.
עבירה נוספת אותה עבר, הינה הפרה של הוראות החוז ר בכך שחזר והפר את הוראות
החוז ה לאחר שכבר הורשע בהפרתו. עפ׳ סעיף 41 ( 4 ) לפקודה.
2 . ה שתלשלות האירועים בטרם הגשת סיכומי הנקבל:
מועד הטיעונים לעונש נקבע ל, 5.3.2020 , ערב קיום הדיון ה תבקשנו לדחות את הדיון, שכן
ב 4.3 מונה בכ׳ הנקבל לייצגו. החלטנו בנסיבות אלו שלא לדחות את הדיון בין היתר משום
שבכ׳ הנקבל ייצגו בעבר באותו נושא , העובדה כי זומנו 7 עד׳ אופי והעובדה כי משיש
המלצה להרשיע, מחובתנו כלפי הציבור לקיים הדיון באמצעי המשמעת בהקדם האפשרי.
נשמרה זכותו של ב ״כ הקובל, להמשיך לטעון ככל שיבקש במועד נוסף, ואכן כך נקבע דיון
ל, 23.3.2020 . בשל הנסיבות בוטל הדיון, והחלטנו כי סיכומי הנ קבל, יוגשו בכתב. לב ״ כ
הקובל נתנה ארכה נוספת להגשתם עד ב, 26.3.2020 .
ב ״כ הנקבל , טוען כנגד החלטתנו בדבר הגשת סיכומים בכתב, נציין כבר עתה כי הגשת
סיכומים בכתב היא פרקטיקה נוהגת גם בנסיבות רגילות , ואין בכך כל פגיעה ב זכות
מזכויותיו , של הנקבל.
לנקבל ניתן לטעון כ ל טענה, ואף להביא מסמכים, שלו היה מיוצג לא היינו מתירים הגשתם.
הנקבל ב חר לנהל את הגנתו ב עצמו ואך ערב הטעו נים לעונש מונ ה בא כוחו וא ף כאן, ניתן ל ו
הזמן להגיש סיכומים וכן נשמעו כל עדי הנקבל.
1

ועתה לגופו של ענין:
3 . טעוני ב״כ הקובל:
( א ) בכ׳ הקובל, בטיעונ י ה חזרה על כלל הפרות החוז רים אשר בוצעו ע״י הנקבל ובכללם
שבוע ההיריו ן 3 . 34 , בעוד שרק משבוע 37 ניתן ללדת בבית, המשקל המוערך של הילוד,
אשר נמוך מן המשקל המותר ללידות בית, לא היית ה בפניו ההיסטוריה הרפואית
והמיילדות ית של היולדת, ואם, כ טענתו לא ידע על שבוע ההיריו ן , הרי היית ה בכך
רשלנות, שכן היה חייב לברר זאת, בטרם הסכים לקבל לידת בית . ב ״ כ הקובל מסתמ כ ת
על קביעת הועדה, בהמלצתה ומבקש לראות ב חומרה את התנהגותו של הנקבל, ומפנה
לעמוד 8 בהמלצת הועדה , לפיה הנקבל ניהל את לידת הבית בניגוד להוראות החוז ר
בשעה שלא היה מוסמך כלל לנהל לידת בית.
( ב ) כן, ציינה לחומרה את התנהגותו של הנקבל לאחר הלידה, כאשר לא זיהה את סיבוכי
הפגות, ולא טיפל בהם כראוי, ומעבר לכך הפר את הוראות החוז ר בעת שלא פינה את
הילוד באמצעות אמבולנס.
( ג ) עוד ביקשה להדגיש את ה צ הרת הכזב, על הטפסים המוגשים לב״ל, בכך שאישר
בחתימ ת ידו כי הלידות בוצעו בהתאם להנחיות משרד הבריאות והוסיף לח ותמת אותה
הטביע ״מיילדות וגניקולוגיה״, ובכך הציג מצג שווא. עוד הוסיפה כי הפר את האיסור
בכך שאל לו לרופא מורשה ליטול לעצמו כינוי או תואר אחר שאין לו.
הסברו של הנקבל כי אינו מומחה והוסיף לחותמת ליד שמו רק ״מיילדות וגניקולוגיה״,
אין יכולה לעמוד לו כהגנה, יש בכך הטעיה ומצג שווא.
( ד ) בכ׳ הקובל, הודיעתנו כי כבר בשיחה עם ב ״כ הנקבל תע ת ור להטלת התלייה למספר
שנים, בשל החומרה שיש בהתנהגותו של הנקבל.
בכ׳ הקובל נמקה עמדתה, בצורך להר תיע את הנקבל עצמו ואת כלל הרופאים מפני
ביצוע מעשים שמהווים עבירות משמעת וכן בצורך להגן על הציבור, הגנה על שמו הטוב
של מקצוע הרפואה, ועל אמון הציבור.
עוד ציינה כי לאור העובדה כי רישיונ ו של הנקבל הותלה למספר חודשים לא היית ה כל
השפעה והרתעה עליו , שכן שבועות ל אחר שהוחזר לו רישיונ ו חזר לסורו.
( ה ) בכ׳ הקובל ה פנתה לפסיקה, המדגישה את מטרת אמצעי המשמעת, ק רי השיקול
המרכזי בהליכים המשמעתיים הוא השיקול של הגנה על האינטרס שיש לציבור בשמירה
על רמתו וכבודו של מקצוע הרפואה ועל אמון הציבור ברופאים.
( ע.א. 10979/04 דר׳ ליביו לאו ר נ. שר הבריאות ואח (נט חל ק שישי תשס״ה/תשס״ו
2005 ) שם בעמ׳ 362 ו עוד הפנתה לענינו של דר׳ סבין ע״א 50/91 כרך מז חלק ראשון
תשנ״ג/תשנ״ד 1993 .
2

״ מסקנתי היא איפוא, כי אין לתחום מראש את סוג השיקולים הרלוונטים בקביעת העונש
המשמעתי ולצמצם את מרחב שיקול הדעת המסור לש ר, באופן המוצע על ידי בא כוח
המערער. יש לנקוט לעניין זה אמת מידה גמישה, אשר תאפשר להביא בחשבון, בכל
מקרה ומקרה גם את חומרת הסכנה הנשקפת לציבור מהישנות מעשיו של הרופא, אך
גם ערכים, צרכים ואינטרסים לגיטימיים אחרים, עליהם באה הענישה המשמעתית -
מקצועית להגן. בי ן אלו ניתן למנות את האינטרס בהרתעה כללית (ע״א 77/88 ( 1 ) הנ״ל.
בעמ׳ 80 ), את הצורך בשמירה על כבוד המקצוע (ע״א 942/90 ( 5 ) הנ״ל. בעמ׳ 363 ;
ע״א 580/85 פישמן נ׳ מדינת ישראל ( 6 ), בעמ׳ 615 ) ואת אמון הציבור במקצוע (ע״א
3786/90 ברון ג׳ שר הבריאות ( 7 .))
יש לזכור, כי מעשיו הבלתי הולמים של רופא, כמו גם התגובה העונשית אשר באה
בעקבותיהם, אינ ם מתרחשים בחלל הריק, ויש בהם כדי להשפיע הן על ציבור העוסקים
במקצוע, מחד גיסא, והן על כלל הציבור, לרבות על המטופלים והמטופלים בכוח, מאידך
גיסא.
ראוי אפוא , כי בתהליך עיצובה של התגובה העונשי ת המשמעתית יינתן ביטוי הולם
למצב דברים זה, ויועבר מסר ברור בכל האמור לכללי האסור והמותר במסגרת פעילותו
המקצועית של רופא, ולעיתים גם מחוץ לה. ״
( ו ) בהתייחסה לעדות ן של עדות האופי, שנשמעו, יולדות אשר לידתן לוותה ע״י הנקבל,
טענה ב״כ הקובל, כי העוב דה שהן סמכו עליו, שלידתן עברה בשלום, כאשר יש לציין
ש אף אחת מהן היתה יולדת בסיכון, כהגדרתה בחוזר , אין ולא כלום כדי לערער את
העובדה כי תוקפו של החוזר, מחייב את הרופא ולא את היולדות, זכותן של היולדת
ללדת בבית, ועל הרופא/מיילדת המלווים את הלידה לפעול לפי הנחיו ת החוזר. העובד ה
שהנקבל ממשיך לקבל לידות בית, על אף הרשעתו בעבר והתליית רישיונ ו אך מחזקת
את הצורך להעביר את המסר לציבור והתריעו .
באשר לת וקף החוזר, הפנתה אותנו לבג״צ 8247/19 : תמר ביטאן ויצחק בר ד ה, נגד
מנהל הרפואה במשרד הבריאות וא ח׳, אשר ניתן ב 6.2.2020 : לפיו נתבקש בג״צ
להורות על ביטול הוראות סעיף 3 לחוזר, ולחלופין להנחו ת כי סעיף 3 מקנה ש״ד לרופא,
חלף הטלת איסור מוחלט. ועוד ליתן צו ביניים אשר יתיר לעותר מס׳ 2 לעמוד לצדה של
היולדת בלידת בית. (היולדת ילדה בעבר בניתוח קיסרי) יצוין כי העו תר הינו רופא
מומחה לגניקולוגיה ומייל ד ות.
בג״צ דחה את העתירה, הן במשור הכללי העקרוני וכן במישור הפרטני, תוך הפניה
לשורה של החלטות בג״צ בנושא זה.
3

ועכ׳ בפנינו א י סור, שחל על הנקבל לבצע לידות בית, גם אם היה מומחה בתחום, חל
איסור לקבל לידת בית בניגוד להוראות סעיף 3 לחוזר.
( ז ) ב ״כ הקובל הפנתה את הועדה , להמלצות ועדת המשמעת משנת 2015 באשר
להתרשמותה השלילית מדרך ת יפקודו והתנהלותו של הנקבל (בדעת רב) וע ו ד הפנתה
לעובד ה כי הרב בוועדה , אמץ את טעוני בכ׳ הקובל כי במדובר בנסיבות מיוחדות ובריכוז
של מעשים ומחדלים שהנקבל נקט בהם והתנהל לפיהם, אשר ככאלה מחייבים רמת
ענישה מחמירה. המדובר בהתנהלות חוזרת ונשנית של הנקבל: כן ציינה מתוך אותן
המלצות, את היעדר החרטה האמיתית.
( ח ) בכ׳ הקובל, הפנתה לפסק דינ ו של השופט גרינברגר בע נ יינו של הנקבל והדגישה כי
מדובר בהתנהלות חוזרת ונשנית של הנקבל, הזלזול בהנחיות תוך נטלת סיכון ובפגיעה
בשלומן ובבריאותן של יולדות.
השופט גרינברגר, הפחית את תק ופת ההתליה, שהוטלה על הנקבל ע ״י . כב וד השופט
סטרשנוב , והעמידה על 5 חודשים וזאת בהתחשב בנסיבותיו האישיות . עתירתו
לביהמ״ע נדחתה . במרץ 2017 הוחזר לו רישיונ ו ו כחדשיים וחצי לאחר מועד זה,
מתרחש האירוע נשוא הדיון שבפנינו .
אנו רואים, שהנקבל ממשיך ומקבל לידות בית בניגוד לחוזר וממשיך ומתמיד להפר
הוראות אלו.
נוכח האמור, והואיל והנקבל לא למד ל קח, ובהתליה למספר חודשים, לא היה כדי
להרתיעו והצורך להעביר מסר ברור לאנשי המקצוע, הצורך להגן על כבוד המקצוע ואמון
הציבור, מחייבים נטילת רשיונו לכמה שנים. ב הטלת אמצעי משמעת אחר לא יהיה כדי
להעביר המסר.
4 . טעוני בכ׳ הנקבל :
א . בכ׳ הנקבל בטיעוני ו כדבריו ״מבקש להכניס את המעשים בהם הואשם הנקבל
לפרופורציות הנכונות במסגרת שיקולי הענישה״ .
ב . הואיל ולטענת בכ׳ הנקבל, לא נטענה כלפיו כל טענה שהיא לפיה נגרם נזק כלשהו
ולא הקל שבקלים, ל ילוד ליולדת, סבור הוא כי מן הראוי כי ענישתו תתבצע לאורן של
עובדות אלו וכי אין לסטות מן הע ניש ה המקובלת בכל הנוגע למעשי רשלנות של
רופאים בכלל ושל מעשי רשלנות בתחום המיילדות בפרט , כל שכן כאשר מעשים אלו
אינם גורמים לנזק כלשהו למי מן המטופלים.
ג . בכ׳ הקובל מציין שמות רופאים, אשר לגבי כל אחד מהם הסתפקו ב עונשים במדרג
ש בין התראה ועד שישה שבוע ות התלייה , לאחר שהורשעו ברשלנות שנזק בצידה
4

(דר גפל , דר׳ מרדכי , ודר׳ אבינועם שקולניק , דר׳ חזאן , דר׳ שרה לוט קנטור , דר׳
סולטן ודר׳ שכטר)
יאמר כבר עתה כי אין בידינו כל פרט מזהה א חר לגבי אותם פס״ד.
ד . לטענת ב״כ הנקבל, בהסתמך על נ/ 6 א׳ ו נ/ 6 ב עולה כי בעשור האחרון התרחשו
למעלה מאלפיים מקרים של רשלנות חמורה במיילדות ואילו רק בשלושה מקרים
הגיש הקובל קובלנות, וכן ציין את פטירתה של יולדת בוולפסון באוק׳ ו, 3 מקרים
אחרים, בהם על אף התוצאות החמורות הוטלו עונשים של נזיפה והתראה!
ה . עוד טוען בכ׳ הנקבל כי שוגה בכ׳ הקובל בהפנותה ל מקרים בהם הורשעו רופאים
בעבירות פליליות ועל אף זאת, גם באלו הענישה היתה לכל היותר בגין מעשה
מגונה, התליה של 6 חודשים.
ו . בכ׳ הנקבל מצטט מדוח הועדה משנת 2013 לפיה הנקבל לא הורשע בתכנון ובניהול
לידת בית, וע״כ אין להעניש על כי חזר וביצע מעשים אלו.
ז . עו ד טוען בכ׳ ה נקבל כי הנקבל אכן הביע חרטה במהלך עדותו.
ח . בכ׳ הנקבל מסתייג מקביעת הוועדה באשר למסקנה בעניין חתימתו על הטפסים,
לביטוח לאומי בדבר קיום הנחיות המשרד ואופן הצגתו, ועוד מוסיף כי חתם על אף
שלא היה נוכח בלידה, אלא במקום מיילדות, שחששו, מטעמים מ שלהן לחתום.
ט . בכ׳ הנקבל מבקש להסתמך על מכתבו של דר׳ מימון יור׳ האיגוד בישראל למיילדות
בדבר נסיונו של הנקבל, העולה לאין ערך על אלו שנדרש ממיילדת עם ותק של 3
שנים המוסמכת לקבל לידת בית.
י . בכ׳ הנקבל מבקש להסתייג מן הדרישה ב סעיף 9 , כי על המסמך המאשר לידה מחוץ
למוסד רפואי, יהיה ה תום רופא, מומחה, בתחום המיילדות והגניקולוגיה .
הואיל ושאלה זו הוכרעה בהמלצה להכרעת הדין מבקש ב ״כ הנקבל כי הועדה תיתן
לכך משקל בעת המלצתה על אמצעי המשמעת הראוי , לטענת ו .
הואיל ובסה״כ מדובר בסוגיה בירוקרטית, אין בכך כדי להעיד דבר על הטיפול ועוד
, לא נגרם כל נזק למדינה, שכן משלמת היא את המענק ליולדת , וליולדת מגיע
המענק.
יא . ב ״כ הנקבל מבקש כי נאמץ את כללי תיקון 113 , בענין הבניית שיקול הדעת השיפוטי
בענישה, על אף שעניינו בחוק העונשין. ולענינו מפנה לסעיף 40 (ט) א , כי מידת
עונשו של הנאשם תיגזר בין היתר מהנזק שנגרם בביצוע העבירה ובענינו לטענתו ,
לא גרם הנקבל כל נזק, ובאישום השני לא יכול היה בשום סיטואציה שהיא לגרום
לכל נזק. מול מצב זה מבקש ב ״כ הנקבל להעמיד את התועלת שבעיסוקו של
הנקבל.
5

יב . ל דיון ב, 5.3.2020 , הגיעו 18 נשים, מתוכן בחרה ההגנה להעיד 4 : אחת מהן היא
״דולה״ , ביולוגית בעב רה, אשר ילדה את 2 ילדיה הראשונים בבית חולים והשניים
הנוספים בביתה, בעדותה ציינה עד כמה הנקבל הינו האדם המתאים, וכי סמכה עליו
בעיניי ם עצומות. וכי ידעה שאם משהו יסתבך היא בידיים טובות וכן שהנקבל ייק ח
את ההחלטות הנכונות.
כן הוסיפה כי נותנת היא יותר משקל לניסיו ן , מאשר לאיזו התמחות ; כך מעדותה של
הגב׳ XXX .
יג . ה אחרת היא גב׳ XXX עובדת סוציאלית קלינית, המכנה המשותף לשתיהן היא
בחירתן בנקבל, בהדגישן את נ סיונו. הנקבל ליווה את הגב׳ XXX ב, 5 לידות.
כן מציין בכ׳ הנקבל את דבריה של יולדת נוספת הגב׳ XXX מעצבת גרפית במקצוע ה
שחמה, הינו רופא פגים, אשר גם הוא היום רואה את תופעה לידות הבית באופן
אחר.
יד . בכ׳ הנקבל טוען ליריבות בין הקובל לבינו בשל פרשנות שונ ה של ההנחיות, ומבקש
כי יריבות זו לא תפגע במבטה האובייקטיבי של הועדה. לחיזוק דבריו, מצטט
מפסה״ד רע״א 6396/96 סמונה זקין וא ח נ. ע יריית באר שבע ואח׳ , שענינו אכיפה
בררנית, אשר בין היתר פוסל אכיפה זו... בשל ״עויינות אישית או יריבות פוליטית
כנגד פלוני״
לטענת ב ״כ הנקבל , הקובל רוכש כלפיו עויינות וכך גם אנשי הממסד הרפואי, בין
היתר מ ציין כי ב ה ליך קודם נאמר , כי אחת משלוש הדרישות הבסיסיות ממי שמקבל
רשיון לעסוק ברפואה הינה דרישה להיות אדום הגון.
הנקבל מקבל דרישה זו, אך שואל האם ניתן למצוא הגינות בדרישת הקובל להטיל
עליו עונש בדמות התליית רשיונו מלעסוק ברפואה לשנים רבות!
טו . בכ׳ הנקבל, פורס את דברי הנקבל באשר למחקרים שהוא ערך על קבלת החלטות
ב חדרי לידה ופנה אל חבר י ההרכב הרופאים, להתנתק מתפקידם כ דיינים ולבחון
באלו מקרים במהלך עבודתם נ ת קלו , בתופעה כי על אף רשלנ ו יות , ותוצאות קשות,
הרופאים לא עמדו לדין.
טז . באשר לנסיבותיו האישיות טוען בכ׳ הנקבל כי על שולחנו של הנקבל סמוכים 4
ילדים, כי בתקופה קשה זו, הציע שרותיו למנהל המחלקה בבי״ח פוריה, שם עבד וכן
בצפת , עובדה המעידה על אופיו.
יז . הנקבל מוכן כי הועדה תאמץ את ההסדר שהציע לב " כ הקובל כי עונש ההתלייה
שיושת יהיה למספר שבועות.
והנקבל מצידו יתחייב כי יקיים לידת בית כשל ציד ו איש צוות רפואי המוסמך לקבל
לידת בית בהוראת ההנחיות.
6

במקביל יפעל הנקבל ויפנה לו ועדת חריגים , של משרד הבריאות בבקשה לקבל
אישור חרי ג על בסיס נתונים אובייקטיבים.
5 . דיון והמלצה
עיינו בטעוני הצדדים, הננו מאמצים את עמדת הקובל באשר למטרת אמצעי המשמעת,
הצורך להרתיע את הנקבל ואחרים שכמותו מלחזור ולהפר במודע שוב ושוב את חוזרי משרד
הבריאות ולהתעלם מן ההנחיות המקצועיות אשר אמורות לשמש נר לרגליו בפועלו כרופא,
וכל אחד בתחומו.
עוד מקבלים אנ ו ללא עוררין את העובדה, כי אין הנקבל רשאי לקבל לידות בית וכי במקרה
שבפנינו, משנה חומרה יש בכך כי קיבל לידת בית, של יולדת בסיכון וכאשר היה ברור, כי
הערכת משקלו של הילוד, ושבוע ההיריו ן לא עמדו בקריטריונים המתירים לידת בית כפי
שהוכתבו בחוזר משרד הבריאות.
עוד נדגיש לחומרה את ניסיו ן ההתחמקות של הנקבל מהידיעה בדבר גיל ההיריו ן , אם בחר
להגיע וללוות לידה, ולא ידע את גיל ההיריו ן הרי היית ה בכך רשלנות רבתי, כפי שפרטנו
בהכרעת הדין.
קבלת לידה, על ידי מי שלא מורשה לקבלה, סיכון היולדת, והילוד הם בעיננו התנהגות
חמורה ביותר .
נוסיף כי אין להשוות התנהגותו של הנקבל אל מי שהתרשל, באופן חד פעמי , וזאת מאחר
והתנהגותו הינה מודעת ומגיעה מתפיסת עולם כי הנחיות משרד הבריאות שגויות, שם עצמו
כמומחה, על אף שחסר ה סמכה לכך ומתעלם מכל ההנחיות באשר למצבי הסיכון, בין של
היולדת ובין של הילוד.
במקרה שלפנינו פינוי של הילוד, פ ג עם קשיי , נשימה ,חייב פ י נוי באמבולנס עם ציוד וצוות
מתאימים ולא ברכב פרטי של ההורים, אין כל הסבר מתקבל על הדעת להתנהגותו של
הנקבל שלא עשה כן.
נוכח האמור איננו מקבלים את טעוני בכ׳ הנקבל באשר למכנה המשותף הקיים בינו לבין
רופאים אחרים אשר התרשלו בטיפולים בחולה, באלו יש לראות תקלה , מעידה, ואולי אי
ידיעה, והכל באפן חד פעמי ו אין זו משנתם הקבועה לפעול בניגוד להנחיות, הן בע צם
העיסוק בתחום והן באשר לאי ציות להנחיות, גם לו היה הנקבל רשאי לעסוק בת חום.
אין לנו כל צורך, ואף לא נכון לעשות כן להשוות ענינו לפסה״ד שהובאו ע״י ב״כ הנקבל
לעבירות פליליות ולעונש אשר בצדן , די לנו בפס ק דינו של כב׳ השופט סטרשנוב, החלטה
15, 10 אשר אושר ה בפסה״ד , אשר ניתן ע״י כב׳ השופט גרינברגר עש״מ 15, 09, 16973
שיפטן נ.סטרשנוב (בדימ וס) ובהמשך בהחלטת ביהמ״ע, מפי כב׳ השופט פוגלמן כע״א
7022/16 אשר אישרה את פסק דינו של ביהמ״ש המחוזי.
7

הננו דוחים את טענתו של ב״כ הנקבל כי הנקבל לא הורשע בקבלת לידות בית, עיון בפסק
הדין בענינו, שומט את הבסיס לטענה זו. הנקבל הורשע גם הורשע בעבירות עפ׳ הוראות
ס עיפים 41 ( 1 ) ו, ( 3 ) לפק׳ הרופאים.
הננו מסתייגים מטיעונ ו של בכ׳ הנקבל כי ״אין חולק כי לא נטענה כלפי ו כל טענה שהיא לפיה
נגרם נזק כלשהו, ולא הקל שבקלים, לילוד או ליולדת״. ראה המיוחס לנקבל בסעיף 4 ב,
לקובלנה וכן לסעיף 9 להמלצה להכרעת הדין.
עיון בפסה״ד בעניינ ו ש ל הנקבל, ו הופעת של יולדות צעירות , בעת הדיון בטעונים להטלת
אמצעי המשמעת מעיד ה על התנהגותו של הנקבל אשר אכן חזר לסורו, מטה לחמו , ליווי
לידת בית, כך שכל טענה בעניי ן זה נדחית.
ועוד, נ ו כל לקבוע כי הנקבל לפחות, אדיש למצבה של היולדת אותה מלווה בלידת בית, שאם
לא כן, היה עליו להפנות את היולדת שבפנינו ללידה בבי׳ח. אם ידע אודות הסיכון, ואם לא,
כטענתו לגבי גיל ההריון, היה עליו לדעת ולא ללוות לידה מבלי שידע העובדות לאשור ן , כפי
שפרטנו בהרחבה בהכרעת הדין.
הנקבל הס כים עם חברת הועדה בתשובה לשאלה כי שגה, בעת שלא הזמין אמבולנס לפינוי
הילוד, אך לא מצאנו כל הבעת חרטה על האירוע , נהפך הוא ב אותות ובמופתים, ניסה
לשכנענו בדבר זכותו ללוות לידה, ו עשה כן תוך התעלמות מוחלטת מכלל ההנחיות , בעניי ן
קבלת לידת בית, כפי שפרטנו בה כ רעת הד ין.
שמענו בקשב רב את היולדות אותן ליווה הנקבל, איך אין בכך כדי לגבור על הנחיות
מפורשות של המשרד , אשר נדונו אף בבג״צ אשר מצא כי משרד הבריאות הוא הסמכות
ליתן הוראות אלו.
ועוד, אחת העדות, גב׳ עטרה מוהר, בעמוד 20 לפרוטוקול, בתשובה לשאלה, ב אם היה
הריון בסיכון, משקל ילוד, שבוע 32 להריון, האם גם אז היתה מזמינה את הנקבל, השיבה
באופן חד משמעי בשלילה !
עוד הננו דוחים טיעוני ו של בכ׳ הנקבל, באשר ליריבות אשר רוכש לו הקובל. זכותו וחובתו
של הקובל לדרוש קיום הנחיותיו, וביתר שאת כאשר רואה היא רופא, שלא מקבל, כעניי ן
שבתפיסת עולם את ההנחיות, מתעלם מה ן וגם לאחר שמורשע באי ק יומ ן , רישיונ ו מותלה,
ומיד משמוחזר לו הרישיו ן חוזר ומפר את אותן הוראות.
עוד הננו דוחים, את הנסיון להמעיט במשקל החתימה על הטפסים, המוגשים לביטוח הלאומי
לא משום ש ה יולדת מקבלת זכות שלא מגיעה לה , אלא ב הצג ת מצ ג שוו א , בדבר סמכותו של
הנקבל לחתום על הטפסים בהוספת המילים ״מיילדות ו ג ניקולוגיה״ יש הטעיה, ומשנה
חומרה בתכנה של ההצהרה כי הלידה התקיימה בהתאם להנחיות משרד הבריאות, והנה,
בפנינו, הצהרה והמרחק בינה לבין העובדות רב, לא היתה הנחיה אחת, שלא הופרה.
8

והרי זהו עוד כלי אשר מאפשר פיקוח על בריאות ה צ יבור, במקרה זה ציבור היולדות
והילודים . חמור מכך נטען בסיכומים, כי הנקבל חתם, במקום מיילדות, אשר מטעמים
השמור ים עמן סרבו לחתום, אין זה לקולא, התנהגותו זו חמורה מאין כמוה, וגובלת בזיוף.
אם קיימות נסיבות לקולא הן רק במצבו האישי של הנקבל, אשר 4 מילדיו סמוכים על
שולחנו, יגדע מקור פרנסתו, וכן העובדה כי הציע את שרותיו, בתקופה קשה זו, לבתיה"ח
בטבריה ו ב לצפת.
בכ׳ הנקבל חוזר בסיכומים לבחינת הסדר טעון, אך כפי שהבהרנו עוד ב, 5.3.2020 , בתום
הדיון, כי על הצדדים להודיע לנו אם מתגבש הסדר שכזה עד ה, 23.3.2020 , הודעה כלשהי
בעניי ן , לא התקבלה.
לסיכום :
ב, 11.8.16 , ב פסה״ד בעניינ ו של הנקבל, הובהר לו חד משמעית כי עליו לחדול מלהפר את
הנחיות משרד הבריאות, ביהמ״ש הקל עמו, וגזר עליו 5 חדשי התליה והכל מתו ך הבנה כי
הנקבל לא ישוב לסורו.
שבועות ספורים לאחר שהוחזר רישיונ ו , חזר ללוות לידות בית, תוך התעלמות מוחלטת
מפסה״ד בעניינ ו ומהוראות משרד הבריאות ועל כן אין לנו אלא להמליץ על אמצעי משמעת
הולם , אשר אולי יהיה בו כדי להרתיע את הנקבל מלחזור ולהפר ברגל גסה כל הנחיה של
הרשות. הננו ממליצים להתלו ת את רישיונ ו של הנקבל לתקופה של שלוש שנים שתחילתה
עם מתן פסה"ד .
ניתנה היום 01/04/2020
פרופ׳ דרורית ה וכנ ר דר׳ יוסי בר עו״ד לינדה שפיר
נציגת הר״י יו״ר נציגת היועמ"ש
9

=== פסק דין בערעור במחוזי ===
עשא (נצ') 20, 07, 26752 אבנר שיפטן נ' בדימוס אמנון סטרשנוב
בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית, משפט לערעורים אזרחיים
עש"א 20, 07, 26752 שיפטן נ' אמנון סטרשנוב
תיק חיצוני: 17/2012
ב פני כבוד ה שופט ערפאת טאהא
המערער אבנר שיפטן
נגד
ה מ שיב השופט בדימוס אמנון סטרשנוב
חקיקה שאוזכרה:
פקודת הרופאים [נוסח חדש], תשל"ז, 1976 : סע' 9 , 10 , 11 , 41 , 41 ( 1 ,) 41 ( 3 ,) 41 ( 5 ,) 44 , פרק ד '
חוק, יסוד: הממשלה : סע' 33 (ב)
פסק דין
לפניי ערעור על החלטת כב' השופט (בדימוס) אמנון סטרשנוב מיום 19.4.2020 שניתנה בהתאם
לסמכות שהואצלה לו לפי סעיף 41 ל פקודת הרופאים (נוסח חדש), התשל"ז, 1976 (להלן:
" הפקודה )" אשר בגדרה הורה על התליית רישיונו של המערער לעסוק ברפואה לתקופה של שלוש
שנים.
רקע
1 . המערער הוא רופא מורשה אשר עבד משך שנים בחדר הלידה בבית החולים "פוריה".
המערער אינו בעל תואר מומחה במיילדות ובגניקולוגיה. ביום 13.9.2018 הוגשה נגד
המערער קובלנה בגין שתי פרשות: הראשונה עניינה ביצוע לידת בית בניגוד להנחיות
משרד הבריאות שפורסמו בחוזר מנהל רפואה של משרד הבריאות מספר 17/2012 מיום
24.5.2012 בעניין לידות בית (בבית היולדת) (להלן: " החוזר " ; " הפרשה הראשונה ;)"
והשנייה עניינה גילוי התנהגות שאינה הולמת רופא מורשה בהתאם לסעיף 41 ( 1 ) לפקודה
(להלן: " הפרשה השנייה .)"
2 . בכל הנוגע לפרשה הראשונה נטען בקובלנה כי ביום 15.5.2017 ביצע המערער לידת בית
ליולדת שהייתה בשבוע ה, 34.4 להריונה שנולד לה יילוד במשקל של 1,900 גרם. אף
1

עשא (נצ') 20, 07, 26752 אבנר שיפטן נ' בדימוס אמנון סטרשנוב
שלאחר הלידה סבל היילוד מקשיי נשימה, המערער לא הפנה את היולדת והיילוד לבית
חולים באמצעות אמבולנס בא ופן מידי. המערער אף עזב את הבית ולא ליווה את היולדת
והיילוד לבית חולים כמקובל, ולא מסר מסמך רפואי כלשהו בנוגע לביצוע הלידה בבית.
היילוד אושפז בבית חולים זיו בצפת במחלקת פגים עם חמצת מעורבת קשה ונזקק
לטיפול אינטנסיבי. במעשה זה הפר המערער את הוראות החוזר הבא ות: סעיף 1 לחוזר
אשר קובע כי רק רופא מומחה במיילדות וברפואת נשים בעל רישיון ותעודת מומחה
מורשה לעסוק בניהול לידות בית; סעיף 2 לחוזר הקובע תנאים הכרחיים לביצוע לידות
בית ובין היתר היריון בן 37, 42 שבועות עם משקל עובר המוערך בין 2,500 ל, 4,000 גרם;
סעיף 3 ל חוזר אשר קובע כי אין לקבל לידת בית שיש בה סיכון יתר בלידה, כאשר
הערכת משקל עובר סמוך ללידה קטן מ, 2,500 גרם מהווה גורם סיכון יתר; סעיף 5.3
לחוזר הקובע הוראות להעברה מידית של היילוד לבית החולים כאשר משקלו נמוך מ -
2,500 גרם, עם סימנים המחשידים למצוקה נשימתית ואף על העברה באמצעות אמבולנס
אם הכחיל עורו של היילוד; סעיף 5.4 לחוזר אשר קובע כללים להעברת היולדת והיילוד
לבית החולים עם טפסים מפורטים בנוגע למהלך לידת הבית.
3 . בכל הנוגע לפרשה השנייה בקובלנה נטען, כי המערער חתם על תעודת רופא ואישורים
רפואיים, כאשר בהם ה וא מצהיר כי לידות הבית התנהלו בהתאם להנחיות משרד
הבריאות עם חתימה וחותמת הכוללת תוספת "מיילדות וגינקולוגיה" תחת שמו, וזאת
חרף העובדה שהוא אינו מומחה בתחום מיילדות וגניקולוגיה. נטען שהמערער דיווח
דיווח כוזב באותם טפסים, שכן הלידות לא התנהלו בהתאם להנחיות מש רד הבריאות
וחתם על המסמכים תוך שהוא מציג את עצמו כמומחה במיילדות וגניקולוגיה, ובכך הוא
הטעה את המוסדות והציבור. במעשה זה גילה המערער התנהגות שאינה הולמת רופא
מורשה בהתאם לסעיף 41 ( 1 ) לפקודה. בקובלנה אף נט ען, כי המערער הורשע בעבר
בהפרת הוראות החוזר כאשר ביצע חמש לידות בית בניגוד להוראות החוזר והציג את
עצמו כמומחה בגינקולוגיה ומיילדות בניגוד לסעיף 9 לפקודה, ובכך התמיד המערער
להפר הוראות הפקודה, וזאת בניגוד ל סעיף 41 ( 5 ) לפקודה (להלן: " המקרה הקודם .)"
4 . וועדת המשמעת מטעם משרד הבריאות אשר התכנסה לדון בעניינו של המערער המליצה
בהחלטתה מיום 3.2.2020 להרשיע את המערער ברשלנות חמורה ובהתנהגות שאינה
הולמת רופא מורש ה, וזאת לאחר ניהול הליך משמעתי מעין שיפוטי שבו נשמעו ראיות
הצדדים ועדיהם על פני מספר ישיבות. ביום 1.4.2020 נתנה הוועדה את המלצותיה
להטלת אמצעי משמעת, והמליצה על התליית רישיונו של המערער לתקופה של שלוש
שנים (להלן: " העונש "). ביום 19.4.2020 ניתן צו לפי סעיף 41 לפקודה על ידי כב' השופט
(בדימוס) אמנון סטרשנוב (להלן: " המשיב "), לפיו הוא אימץ את המלצות הוועדה הן
לעניין ההרשעה והן לעניין העונש.
טענות הצדדים
2

עשא (נצ') 20, 07, 26752 אבנר שיפטן נ' בדימוס אמנון סטרשנוב
5 . ערעורו של המערער חולק לארבעה חלקים. החלק הראשון נוגע לתקינות ההליך
המשמעתי שננקט נגדו; החלק השני נוגע לפרשה הראשונה בה הורשע; החלק השלישי
נוגע לפרשה השנייה בה הורשע המערער; והחלק הרביעי נוגע לחומרת העונש. בנוגע לחלק
הראשון, טען המערער כי ההליך שננקט נגדו יסודו באכיפה בררנית הננקטת כלפי
העוסקים בקבלת לידות ב ית. בעניין זה נטען, כי ממכלל הקובלנות אשר הוגשו נגד
רופאים בעשור האחרון למדים כי לא הוגשה קובלנה נגד רופא שלא קיים את נוהלי
משרד הבריאות, וכי קובלנות כאלה הוגשו רק נגד רופאים שנטען נגדם, כי לא קיימו את
הוראות החוזר העוסק ות בלידות בית. עוד הוסיף המערער, כי מעולם לא הוגשה קובלנה
כנגד רופא שבמסגרתה הואשם ברשלנות חמורה, מבלי שפרטי המקרה הקונקרטי כללו
נזק ממשי למטופל, דבר שלא התקיים במקרה דנא. המערער המשיך וטען, כי לאורך רוב
ההליך הוא לא היה מיוצג על ידי עורך דין. בעניין זה נטען, כי הוועדה מנעה ממנו הגשת
חלק מהמ סמכים כחלק מחומר הראיות במהלך שמיעת ההוכחות ואף מנעה ממנו לזמן
עדים. המערער אף עתר לפסילתה של ד"ר הוכנר שהיתה אחת מחברי הוועדה בטענה כי
היא שימשה כעדה מומחית מטעם המשיב בהליך מקביל אחר דבר שיש בו כדי לפגוע
במראית פני הצדק.
6 . בכל הנוגע לפרשה הראשונה טען המערער, כי היולדת הטעתה אותו שעה שמסרה לו מידע
שגוי בכל הנוגע לגיל ההיריון, משקל העובר ועצם סירובה טרם הלידה להמשך אשפוזה
בבית החולים בניגוד להלצות הצוות הרפואי. בעניין זה נטען, כי המערער לא חשד במידע
שמסרה לו היולדת, ויצא מנקודת הנחה כי היא דוברת אמת, וכי אילו היה יודע את גיל
ההיריון האמתי לא היה מגיע לבית המשפחה. המערער טען, כי כאשר הוזעק לביתה של
היולדת במועד הלידה, הוא ביצע עבודתו כראוי, הבחין באופן מידי לאחר הלידה כי
התינוק הוא פג, העשיר אותו בחמצן לזמן קצר, ובהמשך הסתדר היילוד ללא חמצן.
המערער ציין בפ ני היולדת ובן זוגה כי מצבו של היילוד עלול להידרדר, ועל כן המליץ להם
להתפנות לבית חולים. לטענתו, רק בעבור מספר שעות עזב את בית היולדת כאשר כל
אותה העת היה היילוד במצב טוב ללא כל סימנים של מצוקה. נטען, כי עקב התעכבות
היולדת ובן זוגה בבית יחד עם היילוד בניגוד להמלצת המערער להתפנות לבית חולים,
נכנס היילוד למצוקה. על כן נטען, כי המערער פעל באופן סביר בנסיבות העניין ואין
לייחס לו עוולה של רשלנות חמורה בגין מעשיו. בנוגע לפרשה השנייה נטען, כי מדובר
בהרשעה ספקולטיבית שאינה מתבססת על מסד ראייתי כלשהו. לטענת המערער,
ב התאם לסעיף ההגדרות לחוזר לידות בית, מוסמך רופא לקבל לידה ואין כל דרישה
שהוא יהיה מומחה. על כן, לא היה כל מקום להרשיע אותו בעבירה שלפיה הוא פעל
בניגוד להוראות החוזר. המערער המשיך וטען כי בכל הנוגע לחותמת שלו, הרי ניתן
לראות כי אינו מציג את עצמו כ"מומחה" אלא כרופא העוסק במיילדות וגניקולוגיה,
כאשר בפועל הוא עוסק בתחום זה כ, 25 שנים.
7 . בכל הנוגע לרכיב הענישה, טען המערער כי העונש אשר הושת עליו חורג משמעותית מן
הענישה המקובלת במקרים מעין אלו. בהקשר זה הפנה המערער לפסיקה שלפיה הורשעו
3

עשא (נצ') 20, 07, 26752 אבנר שיפטן נ' בדימוס אמנון סטרשנוב
רופאים ברשלנות שבגינה הותלה רישיונם למשך ימים ולכל היותר לשבועות, ולא לשנים
כפי שהושת על המערער במקרה דנא. המערער הצביע על שורה של מקרים שבהם רופאים
הורשעו בגרימת מוות ברשלנות או בגרימת נזק משמעותי למטופלים, ונדונו לעונשים
הנעים בין נזיפה ועד לשישה שבועות של התליית רישיון העיסוק ברפו אה. המערער השיג
עוד נגד קביעת המשיב בדבר החזרתיות בהפרת הוראות החוזר, וההצבעה על ההרשעה
משנת 2015 כאינדיקציה לכך. בהקשר זה נטען, כי במקרה הקודם שבו עמד המערער לדין
לא הוכח כי הוא ביצע לידות בית בניגוד להוראות חוזר משרד הבריאות, ועל כן אין
לראות בו "עבריין חוזר". המערער הוסיף וטען, כי במקרה דנא לא נגרם נזק כלשהו
ליולדת וליילוד ועל כן אין יחס הולם בין המעשה שבגינו הורשע ובין העונש שהושת עליו.
8 . המשיב טען מנגד, כי אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בשיקול דעתה של הוועדה
המוסמכת והחלטת המשיב אשר היתה מנומקת, סב ירה ומידתית שהתקבלה תוך הפעלת
שיקול דעת מקצועי. לגופו של עניין טען המשיב, כי לא היה מקום להעלות טענה של
אכיפה בררנית, וכי הדוגמאות שהביא המערער כדי לתמוך בטענתו אינן דומות כלל
למקרה שעמד בפני הוועדה. המערער הפנה למקרים שבהם הרופאים כן היו מומחים
בגינקולוגי ה ובמיילדות בעוד שהמערער אינו כזה, או שדובר על מקרי רשלנות בבתי
חולים ציבוריים דבר שאינו קשור ללידת בית. בעניין זה נטען, כי בכל המקרים שבהם
היה למשיב חשד בדבר ניהול לידות בית בניגוד להוראות החוזר הוגשה קובלנה נגד
הרופא שניהל את הלידה והקובלנה נדונה לגופה. המשיב אף ציין כי המערער הוא היחיד
שניהל לידות בית אף שאינו מורשה לכך, והוא אף הצהיר במהלך ההליך כי ימשיך ויקבל
לידות בית בניגוד להנחיות. המשיב המשיך וטען, כי טענת המערער בנוגע לאי ייצוגו
בהליך נטענו בחוסר תום לב. לשיטתו, המערער ייצג את עצמו ברוב הדיונים בפ ני הוועדה
לאחר שבתחילת ההליך כן היה מיוצג על ידי עו"ד, ובשלב מסוים הוא בעצמו הודיע כי
בכוונתו להמשיך לייצג את עצמו. נטען, כי לאורך ההליך הפציר המשיב בפני המערער
פעמים רבות לשכור שירותי עורך דין אך הוא סירב לכך. על כן נטען כי המערער ידע כי
זכותו להיות מיוצג ואף גורם לא מנע ממנו זאת.
אשר למסמכים שביקש המערער להגיש במהלך ניהול ההליך נגדו טען המשיב, כי דובר
במסמכים שלא הוגשו במועד הקובע וכלל אינם רלוונטיים לנושאים שבמחלוקת. בכל
הנוגע לעדי ההגנה טען המשיב כי לא היו עדי הגנה מטעם המערער אשר נכחו באירועים
מושא ה קובלנה, וכי העדים שהוא ביקש לזמן הם מומחים שכתבו לטובתו חוות דעת
בעניין לידות בית. המשיב ציין כי חרף האמור, המערער קיבל הזדמנות להגיש חוות דעת
ואכן הוגשו שתי חוות דעת אחת רפואית והשנייה משפטית. בכל הנוגע לטענה בדבר
פסלות חברת הוועדה ד"ר הוכנר טען המשיב, כי בקשה זו נדונה לגופה ונדחתה, ועל
החלטה זו לא הוגש ערעור. נטען כי עובדת היותה של ד"ר הוכנר עדה מטעם המשיב
בהליך אחר אינה רלוונטית שכן נסיבות המקרה שם שונות מנסיבות המקרה כאן, ועל כן
לא היה כל בסיס לטענת המערער לפסילתה.
4

עשא (נצ') 20, 07, 26752 אבנר שיפטן נ' בדימוס אמנון סטרשנוב
9 . בכל הנוגע לטענות המערער ביחס לפרש ה הראשונה, טען המשיב כי בניגוד לטענות
המערער בדבר אי גרימת נזק עקב מעשיו, היילוד בפרשה נזקק לטיפול ממושך, אושפז
למשך שבועיים בבית החולים ונזקק לטיפול תמיכה נשימתי. נטען, כי נזק חמור זה נגרם
כתוצאה מהתנהלות המערער הרשלנית. עוד נטען, כי המערער נתן למיילדת את הביטחון
הרפואי להשתחרר לביתה חרף היותה מאושפזת נוכח היותה בהריון בסיכון. המשיב
המשיך וטען, כי בהתאם לעדויות, אחת המיילדות סירבה לבצע לידת בית ליולדת נוכח
גיל ההיריון, אך המערער כן קיבל אותה וזאת בניגוד להוראות החוזר האוסרות קבלת
לידות בית כאשר מדובר בגיל היריון שהוא פחות מהשבוע ה, 37 ושהלידה תבוצע רק על
ידי רופא מומחה בגניקולוגיה ומיילדות. נטען, כי טענות המערער שלפיהן היולדת לא
דיברה אתו על לידות בית קודם לביצוע הלידה עצמה אין בה כדי להושיע לו וזאת נוכח
העובדה כי הוא אכן קיבל את הלידה בסופו של יום, וזאת במק ו ם להזהירה לפני כן שאין
הוא רשאי לקבל לידת בית כלל. נטען, כי התנהלות המערער מרגע קבלת הלידה היוותה
רשלנות חמורה אשר גרמה לנזק משמעותי ליילוד. בכל הנוגע לפרשה השנייה טען המשיב,
כי הוועדה התייחסה באופן חמור לעניין חתימת המערער על הטפסים בחותמת "מיילדות
וגינקו לוגיה" למרות שאינו בעל מומחיות בעניין זה. נטען כי מדובר במצג שווא, והמערער
הגדיל לעשות בהצהרות אלו כאילו ניהל את לידות הבית בהתאם להנחיות משרד
הבריאות, כשפועל הוא פעל בניגוד אליהן.
10 . לעניין רכיב העונש טען המשיב, כי עסקינן בעונש הולם את מעשי המערער, אשר סיכן את
שלומם של היילוד והיולדת ואף הורה על הפצת ההחלטה על מנת להזהיר את הציבור
ממנו. נטען, כי עצם העובדה שמדובר בהרשעה שנייה בגין אותן עבירות בצירוף העובדה
שהמערער שב ופעל לכאורה באותה צורה אף אחרי הרשעתו השנייה, מעידה על כך
שהמערער אינו מפנים את חומרת מ עשיו, ואין הוא מקבל את מרות והנחיות משרד
הבריאות שהן הנחיות מחייבות, חד משמעיות ותקפות. נוכח החזרתיות במעשיו
המפרים, היעדר רצון להימנע מלעשות כן, ונוכח הסיכון הנשקף לציבור היולדות
והיילודים ממעשי המערער, בצדק החמיר המשיב בעונשו של המערער.
דיון והכרעה
1 1 . לאחר שעיינתי בהודעת הערעור ונימוקיה, בהחלטות הוועדה המייעצת ובהחלטות
המשיב, ולאחר ששמעתי את הצדדים בדיון שהתקיים לפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין
הערעור להידחות בכל הנוגע להרשעת המערער בעבירות שיוחסו לו ודינו להתקבל חלקית
בכל הנוגע לחומרת העונש שהוטל עליו . להלן אבאר את הכרעתי.
12 . עיון בהוראות פרק ד' לפקודה מלמד, כי ה ליך קבלת החלטה שעניינה ביטול או התלי ת
רישיון של רופא הוא דו, שלבי: בתחילה מתנהל הליך בפני ועדת המשמעת שמתכנסת
בהתאם לסעיף 44 לפקודה , שבמסגרתו זכאי הרופא הנקבל להביא ראיותיו ו להשמיע את
טענותיו . בשלב השני, מתקבלת החלטה סופית על, ידי שר הבריאות בהתאם לסעיף 41
5

עשא (נצ') 20, 07, 26752 אבנר שיפטן נ' בדימוס אמנון סטרשנוב
לפקודה , על סמך המלצותיה של ועדת המשמעת . שר הבריאות האציל את סמכותו מכוח
סעיף 41 ל פקודת הרופאים למשיב על פי הודעה מיום 22.11.2011 (י"פ 6341 , בעמ' 1287
( 14.12.2011 ). ראו: סעיף 33 (ב) ל חוק, יסוד: הממשלה ) , ו המשיב הוא זה שנתן את
ההחלטה בעניינ ו של המ ערער ( רע"א 1639/15 ד"ר מריה זקוטסקי נ' כב' השופט (בדי מוס)
אמנון סטרשנוב ( 21.4.2015 ) ). ההליך בפני הוועדה הוא הליך מעין שיפוטי, שבמסגרתו
מוענקות לוועדה סמכויות שונות לגבי הבאת ראיות ועדויות בפניה . על כן, ברגיל, אין
מקום להתערב בממצאים עובדתיים שקבעה הוועדה אשר שמעה את העדים והתרשמה
מהם באופן ישיר ( ע"א 2242/18 מדינת ישראל, משרד הבריאות נ' ד"ר דניאל מאיר
( 16.5.2018 .)) " גדר ההתערבות בהחלטות הניתנות על, ידי המשיב 1 מכוח סעיף 41
לפקודה הינו מצומצם למדי ומוגבל לאותם המקרים שבהם נפל משגה מהותי בשיקול -
דעתו ( " ע"א 10979/04 ד"ר ליביו לאור נ' שר הבריאות , נט( 6 ) 357 ( 2005 ) והאסמכתאות
שם). במקרה דנן לא נפל משגה מהותי בהחלטתו של ה שופט (בדימ וס ) סטרשנוב להרשיע
את המערער באישומים שיוחסו לו, המצדיק את התערבותו של בית, משפט זה .
13 . אשר לטענה בעניין הייצוג, הרי עיון במוצגים שצורפו לתיק הערעור מלמד כי המערער לא
היה מיוצג על ידי עורך דין בדיונים בפני הוועדה מתוך מודעות מלאה לזכותו להיות
מיוצג. המערער בחר לייצג את עצמו בפני הוועדה, ואין בסיס לטענה שהוועדה ניצלה מצב
זה נגדו. גם הטענה בדבר אכיפה סלקטיבית דינה להידחות . המערער לא הציג תשתית
ראייתית שיש בה כדי ל הצביע על פגם בתוקף או בחוקיות ההליך שניהלה הוועדה נגדו .
מקובלת עליי עמדת המשיב בעניין זה שלפיה לא עלה בידי המערער להצביע על מקרים
אחרים דומים שבהם נמנע המשיב מלאכוף את הדין על רופאי ם אחרים מלבד המערער.
טענות המערער בעניין זה נטענו בעלמא והמקרים אשר עליהם ביקש להסתמך אינם
דומים למקרה שעומד בפניי. גם טענת המערער בדבר פסילתה של חברת הוועדה ד"ר
הוכנר דינה להידחות משזו נטענה בפני הוועדה, נדונה לגופה, ניתנה בה החלטה ולא הוגש
עליה ערעור. אף לגופו של עניין לא מצאתי כי נפלה שגגה בהחלטה שלא לפסול את ד"ר
הוכנר מלדון בעניינו. המקרה אליו הפנה המערער ושבגדרו מסרה ד"ר הוכנר חוות דעת
שונה באופן מהותי מעניינו של המערער ועל כן, אין במתן חוות דעת מטעמה באותו עניין
כדי להביא לפסילתה מלשבת בוועדה בעניינו של המערער.
14 . לגוף העניין לא מצאתי ממש בטענות המערער לעניין הרשעתו בדין. עיון בהחלטת המשיב,
אשר אימצה את המלצות הביניים של הוועדה, מלמד כי מדובר ב החלטה מנומקת,
המתייחסת באופן פרטני לטענות שנשמעו בפני ועדת המשמעת ולשיקוליה , ומתבססת על
מסד ראייתי ועובדתי עשיר. המשיב עמד על העובדות ותיאר אותן לאשורן, שקל את
המלצות הוועדה הרפואית, התחשב בשלל נסיבות התיק והגיע לכלל מסקנה כי יש לאמץ
את המלצות הוועדה להרשיע את המערער בכל העבירות שיוחסו לו בקובלנה. המשיב אף
עמד על מעשי המערער, על המסוכנות הטמונה בהם לציבור היול דות והיילודים ועל כך
שפעל באופן המנוגד להנחיות משרד הבריאות. המשיב אף קבע כי התנהגות המערער
במקרה דנא " אינה הולמת התנהגות של רופא, ממנו נדרשת רמה גבוהה של התנהגות
6

עשא (נצ') 20, 07, 26752 אבנר שיפטן נ' בדימוס אמנון סטרשנוב
אתית ומוסרית ". קביעות אלו מקובלות עליי במלואן ולא מצאתי כל מקום להתערב בהן.
קביעות הוועדה והח לטת המשיב בדבר ניהול לידות בית בניגוד להוראות חוזר מנכ"ל
ובאופן רשלני מבוססות היטב בחומר הראיות שהונח לפניהם, ואין כל עילה להתערבות
ערכאת הערעור בהן. על כן, דין הערעור להידחות בכל הנוגע להרשעת המערער בעבירות
שיוחסו לו בקובלנה.
15 . מסקנתי שונה בכל הנוגע ל עונש שהוטל על המערער. עיון בהחלטת המשיב והמלצות
הועדה הרפואית מלמד כי השיקול המרכזי שעמד בלב ההמלצה להטלת עונש חמור על
המערער הוא רכיב החזרתיות על מקרי לידות הבית שביצע המערער בניגוד להוראות
משרד הבריאות. המשיב הדגיש במסגרת החלטתו, כי המערער לא הפיק את הלק ח
המתאים מאמצעי המשמעת הלא חמור שהוטל עליו בהרשעה הקודמת אשר עמד על
התליית רישיונו לתקופה של חמישה חודשים בלבד ועל העובדה שהוא חזר וביצע עבירות
דומות מספר חודשים לאחר שתמה לה תקופת הענישה. עיון מעמיק בהחלטה מיום
21.6.2015 מלמד כי המערער זוכה מחמש מתוך שש הפרשיות בהן הואשם בקבלת לידות
בית וברשלנות חמורה, וזאת מאחר שלא עלה בידי התביעה להוכיח את המעשים שיוחסו
לו באותן פרשות בראיות בעלות משקל מספיק להוכחת אמיתות המתואר בהן (סעיפים
90 ; 101 ; 109 ; 119, 118 ; ו, 125 להחלטה). בפרשות אלה הורשע המערער בעבירות
בהתאם לסעיף 41 ( 1 ) לפקודה נוכח התנהגותו מול גורמי הפיקוח הבכירים במשרד
הבריאות; הפרסומים שהיה בהם כדי להטעות או להוות פגיעה בכבוד המקצוע בניגוד
להוראות סעיפים 11, 9 לפקודה; והתנהגות שאינה הולמת רופא מורשה כאמור בסעיף
41 ( 1 ) ב פקודת הרופאים בזה שלא גילה נחישות מספקת ולא שכנע את היולדות לפנות
לבית חולים כמו שהיה מצו פה מרופא מורשה בנסיבות; כן הורשע המערער באותן פרשות
בכך שלא שקל במידה מספקת את הסיכון הנשקף לשלומם של היולדת ושל היילוד
כתוצאה מהמתנה ממושכת להגעתו. בכל הנוגע לפרשה השישית במקרה הקודם נקבע, כי
המערער כן נטל חלק פעיל בתכנון ובקבלת הלידה של היולדת, וכי חיי ה יולדת והיילוד
היו בסיכון גבוה, עובדה אשר הקנתה להתנהלותו של המערער משנה חומרה. זאת בנוסף
לעובדה שאינו בעל מומחיות ביילוד ובגינקולוגיה.
ניתן לראות אפוא, כי רק בפרשה אחת מבין שש הפרשות שבהן הואשם המערער במקרה
הקודם הוכח, כי הוא ניהל לידת בית בניגוד להוראות חוזר מנכ"ל וכי הוא פעל תוך
רשלנות חמורה בהתאם לסעיף 41 ( 3 ) לפקודה. עולה, אם כן, כי הנימוק שעמד בבסיס
החמרת עונשו של המערער, קרי החזרתיות בביצוע לידות בית, אינו יכול להסביר את
חומרת העונש שהוטל עליו, שכן מדובר במקרה שני בלבד של ניהול לידת בית ולא במקרה
שביעי כפי שסבר המשיב בטעות.
16 . זאת ועוד, עיון בהמלצות הוועדה הרפואית במקרים אחרים שבהם הורשעו רופאים או
מיילדות בביצוע לידות בית תוך הפגנת רשלנות חמורה מעלה, כי הוטלו עונשים קלים
באופן ניכר מהעונש שהוטל על המערער דנא. באחד המקרים שבהם הוכח כי הרופא נהג
7

עשא (נצ') 20, 07, 26752 אבנר שיפטן נ' בדימוס אמנון סטרשנוב
ברשלנות חמורה וחשף את היולדת לסיכון בעת קבלתה ללידת בית וגרם לה קרע ברחם
ובדימום, לא פינה אותה לבית חולים והעדיף את טובתו האישית על פני שלומה ובטחונה
של היולדת, הסתפקה הוועדה בהטלת אמצעי משמעת האוסר על הרופ א המיילד לעסוק
בלידות בית באופן פרטי, וכי הוא יוכל להמשיך ולעסוק כרופא וכמיילד אך ורק במסגרת
מוסד רפואי מוכר ובפיקוח רפואי בכיר. במקרה אחר, הורשעו שתי מיילדות אשר קיבלו
לידות בית בניגוד להתוויות חוזר מנכ"ל בהתליית רישיונן לתקופה של 4, 2 שבועות.
במקרה שנדון שם, המיילדות קיבלו לידת בית ליולדת שעברה ניתוח קיסרי בעבר דבר
המהווה גורם סיכון יתר, וזאת בניגוד להוראות החוזר. ליולדת נגרם דימום חזק בעקבות
הלידה והיא הוזעקה לבית החולים. בעניינו של ד"ר ברדה אשר קיבל שתי לידות בית
בניגוד להוראות חוזר מנכ"ל, המליצה הוועדה על עונש של נזיפה, אך המשיב שם חרג
מהמלצת הוועדה והטיל עונש של התליית רישיונו לעסוק ברפואה לתקופה של 3 שבועות.
אכן, עניינם של המקרים שהובאו לעיל שונה מענייננו משדבור שם ברופאים מומחים או
מיילדות, שהיו מורשים לנהל לידות בית, אך יש במקרים אלו כדי ללמד על קנה מידה
מסוים בכל הנוגע למתחם העונש ההולם במקרים דומים.
18 . לענייננו, המלצת הוועדה להתליית רישיונו של המערער לתקופה של שלוש שנים חורגת
ממתחם הסבירות . כפי שהובא לעיל, עסקינן בחזרה שנייה בפועל על מעשה של ביצוע
לידת בית בניגוד להוראות החוזר ולא בחזרה שביעית כ פי שסבר בטעות המשיב. עובדה זו
שוללת את הטענה בדבר היותו של המערער "עבריין חוזר" המצדיקה החמרה יתרה
בעונשו. העונש סוטה לחומרה בשיעור שאינו הולם את העבירה ונסיבותיה, והוא אף חורג
באופן קיצוני ממתחם העונש ההולם שהוטל במקרים אחרים דומים.
19 . אין במכלול השיקול ים הללו כדי להפחית מחומרת מעשיו של המערער. מעשיו בכלל
הפרשות הן במקרה הקודם והן במקרה שלפניי, ביטאו התנהגות שאינה הולמת רופא
מורשה, והעידו על הפעלת שיקול דעת לקוי בתחום שבו הפן האתי והמוסרי אינו ניתן
להפרדה מן הפן המקצועי הטהור. כבר הוכח הן בהליך הקודם והן בהליך הנוכחי כי
המערער אינו מציית להוראות החוזר, מנהל לידות בית כשאינו בעל תואר מומחה
במיילדות ובגינקולוגיה, מתנהג באופן שאינו תואם התנהגות רופא מורשה במספר
מקרים, סיכן את שלומם של היולדת והיילוד, העדיף את האינטרס האישי שלו על פני
שלומם, ולא הביע חרטה כלש הי בנוגע למעשים שבהם הוא כן הורשע. זאת בנוסף לעובדה
שהרשעתו במקרה דנן אינה הראשונה כפי שהובא לעיל והעונש שהוטל עליו במקרה
הראשון לא הרתיע אותו מלחזור על אותו מעשה מסכן חיים.
20 . סוף דבר, ועל סמך כל השיקולים שמניתי לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להקל בעונשו
של המערער ולהעמיד את התליית רישיונו לעסוק ברפואה לתקופה של 18 חודשים, כאשר
מועד תחילתם הוא מיום 19.7.2020 .
21 5129371 . אין צו להוצאות. העירבון יוחזר למערער, אפשר באמצעות בא כוחו.
8

עשא (נצ') 20, 07, 26752 אבנר שיפטן נ' בדימוס אמנון סטרשנוב
54678313
ניתנן היום, א' כסלו תשפ"א, 17
נובמבר 2020 , בהעדר הצדדים.
ערפאת טאהא 54678313
נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה
בעניין עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו, הקש כאן
9

=== פסק דין בערעור בעליון ===
רעא 8747/20 אבנר שיפטן נ' (בדימוס) אמנון סטרשנוב
בבית המשפט העליון
רע"א 8747/20
ל פני: כבוד השופט מ' מזוז
המבקש: אבנר שיפטן
נ ג ד
המשיב: השופט ( בדימוס ) אמנון סטרשנוב
בקש ה ל רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט
המחוזי ב נצרת (השופט ע' טאהא ) ב עש"א 20, 07, 26752
מיום 17.11.2020
בשם המבקש: עו"ד חיים יצחקי; עו"ד יגאל דותן
חקיקה שאוזכרה:
פקודת הרופאים [נוסח חדש], תשל"ז, 1976 : סע' 9 , 41 , 44
ה ח לטה
1 . בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט ע'
טאהא ) ב עש"א 20, 07, 26752 מיום 7.11.2020 1 . בית המשפט החליט לדחות את ערעור
המבקש על החלטת השופט (בדימוס) א' סטרשנוב מיום 19.4.2020, שניתנה ב תוקף
סמכות שר הבריאות לפי סעיף 41 ל פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז, 1976
(להלן: הפקודה ) שהואצלה לו (להלן: המשיב ), בכל הנוגע להרשעת המערער בעבירות
המשמעתיות שיוחסו לו בכתב הקובלנה, ולקבל באופן חלקי את ערעור המבקש על
חומרת העונש אשר הושת עליו.
2 . המבקש הוא רופא מורשה אשר עבד משך שנים בחדר הלידה בבית הח ולים
"פוריה" אך אינו בעל תואר מומחה בתחום הגניקולוגיה והמיילדות. ביום 13.9.2018
הוגשה נגד המערער קובלנה בגין שתי פרשות: הראשונה, עניינה ביצוע לידת בית
1

רעא 8747/20 אבנר שיפטן נ' (בדימוס) אמנון סטרשנוב
בניגוד להנחיות משרד הבריאות שפור סמו בחוזר מ י נהל רפואה מספר 17/2012 בעניין
לידות בית (להלן: החוזר ) ; והשני יה , עניינה ב התנהגות שאינה הולמת רופא מורשה .
3 . בנוגע ל פרשה הראשונה , יוחס למבקש כי ביום 15.5.2017 , ביצע לידת בית
ליולדת שהייתה בשבוע ה, 34.4 להריונה, בה נולד תינוק במשקל של 1,900 גרם, וכי
אף שלאחר הלידה סבל היילוד מקשיי נשימה, המערער לא הפנה ולא ליווה את היולדת
והיילוד באופן מידי לבית חולים באמצעות אמבולנס כמקובל, ולא מסר מסמך רפואי
כלשהו בנוגע לביצוע הלידה בבית, ובכך הפר הוראות שונות של החוזר. היילוד אושפז
בבית חולים ונזקק לטיפול רפואי אינטנסיבי. באשר ל פרשה השניה , יוחס למבקש כי
חתם על תעודת רופא ואישורים רפואיים, כאשר בהם הוא מצהיר כי לידות הבית
התנהלו בהתאם להנחיות משרד הבריאות עם חתימה וחותמת הכוללת תוספת
"מיילדות וגינקולוגיה" תחת שמו, וזאת חרף העובדה שהוא אינו מומחה בתחום
מיילדות וגניקולוגיה . עקב כך יוחסה לו התנהגות שאינה הולמת רופא בכך שמסר
דיווח כוזב ו בכך ש פעל בניגוד לסעיף 9 לפקודה האוסר שימוש לא מורשה בתואר. כן
צוין בקובלנה כי המבקש כבר הורשע בעבר בהפרת הוראות החוזר כאשר ביצע חמש
לידות בית בניגוד להוראות החוזר והציג את עצמו כמומחה בגינקולוגיה ומיילדות .
4 . ביום 3.2.2020 המליצה ועדת המשמעת שלפי סעיף 44 לפקודה (להלן:
הו ועד ה ) , לאחר הליך בירור הקובלנה ושמיעת ראיות, להרשיע את המבקש ברשלנות
חמורה ובהתנהגות שאינה הולמת רופא מורשה , ו ביום 1.4.2020 מסרה המלצותי ה לגבי
אמצעי המשמעת שיש להטיל על המבקש, התליית רישיונו לעסוק ברפואה למשך
שלוש שנים.
ביום 29.4.2020 אימץ המשיב את המלצות הוועדה הן לענין ההרשעה ו הן לענין
אמצעי המשמעת . המשיב עמד בהחלטתו בין היתר על קביעת הוועדה כי "כמעט ולא
קיימת התוויה לקיומה של לידת בי ת אותה לא הפר הנקבל" . ו באשר לאמצעי המשמעת,
קבע כי מדובר בענישה מתונה נוכח חומרת המעשים, ו כי לא בלב קל הוא מאמצה,
ו "ייתכן והיה מקום להחמיר בדינו מעבר להמלצת הוועדה" .
5 . בית המשפט המחוזי דחה כאמור את ערעור המבקש על הרשעתו, וקיבל באופן
חלקי את ערעורו על חומ רת העונש שהושת עליו , תוך שהעמידו על 18 חודשי התליה
2

רעא 8747/20 אבנר שיפטן נ' (בדימוס) אמנון סטרשנוב
בלבד, חלף התקופה של 3 שנים שהושתה עליו. אשר להרשעה קבע בית המשפט בין
היתר כי -
"לא מצאתי ממש בטענות המערער לעניין הרשעתו בדין.
עיון בהחלטת המשיב, אשר אימצה את המלצות הביניים
של הוועדה, מלמד כי מדובר בהחלטה מנומקת,
המתייחסת באופן פרטני לטענות שנשמעו בפני ועדת
המשמעת ולשיקוליה, ומתבססת על מסד ראייתי ועובדתי
עשיר. המשיב עמד על העובדות ו תיאר אותן לאשורן,
שקל את המלצות הוועדה הרפואית, התחשב בשלל
נסיבות התיק והגיע לכלל מסקנה כי יש לאמץ את
המלצות הוועדה להרשיע את המערער בכל העבירות
שיוחסו לו בקובלנה. המשיב אף עמד על מעשי המערער,
על המסוכנות הטמונה בהם לציבור היולדות והיילודים
ועל כך שפעל באו פן המנוגד להנחיות משרד הבריאות.
המשיב אף קבע כי התנהגות המערער במקרה דנא ' אינה
הולמת התנהגות של רופא, ממנו נדרשת רמה גבוהה של
התנהגות אתית ומוסרית ' . קביעות אלו מקובלות עליי
במלואן ולא מצאתי כל מקום להתערב בהן. . . " (פסקה 14
לפסק הדין , ההדגשות במקור ) .
אשר לאמצעי המשמעת, מצא בית המשפט להפחית את תקופת ההתליה, וזאת
לאחר שמצא כי בהליך הקודם משנת 2015 זוכה המבקש מחמישה מתוך שישה
האישומים בגין ביצוע לידות בית ורשלנות חמורה בהם הואשם, כך שהרשעתו מושא
ההליך דנן היא מקרה שני , ולא מקרה שביעי, כפי שנקבע בטעות, של ביצו ע לידות בית
בניגוד להנחיות משרד הבריאות . כן ניתן משקל לעונשים קלים יותר שהוטלו במקרים
אחרים בגין לידת בית. עם זאת צוין , כי אין בכך כדי להפחית מחומרת מעשי המבקש,
שלא הביע כל חרטה כלשהי בנוגע למעשיו ושלא נרתע מחזרה על אותו מעשה מסכן
חיים זמן קצר בלבד לאחר שת מו חמשת חודשי התליית הרישיון שהושתו עליו בגין
הרשעתו הקודמת.
6 . מכאן הבקשה לרשות ערעור שלפניי. לטענת המבקש, המלצות הוועדה והחלטת
המשיב הן תקדימיות ובלתי סבירות , הן לעצם הרשעתו ב"רשלנות חמורה" כאשר לא
נגרם שום נזק ליולדת או ליילוד , ו הן לעצם העונש שהושת עלי ו, החורג בצורה קיצונית
ממתחם הסבירות. אשר על כן, מבקש המבקש לזכותו מן המיוחס לו בכתב הקובלנה ,
ולחילופין, לקצר באורח משמעותי את עונש ההתליה שהושת עליו.
3

רעא 8747/20 אבנר שיפטן נ' (בדימוס) אמנון סטרשנוב
7 . לאחר עיון בבקשה, מצאתי כי דינה להידחות.
8 . כידוע, על בקשות רשות לערער ב"גלגול שלישי" חלה אמת מיד ה מצמצמת,
לפיה רשות ערעור תינתן רק כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות
עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים למחלוקת , או במקרים בהם נדרשת התערבות
בית משפט זה משיקולי צדק או לשם מניעת עיוות דין חמור ( רע"א 103/82 חניון חיפה
בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו ( 3 ) 123 ( 1982 .)) בפסיקת בית משפט זה
ה ו חל ה אמת מידה זו גם במקרים כגון המקרה דנן , הנוגעים להחלט ו ת של שר הבריאות
לפי סעיף 41 לפקודה , או מי ש הואצלה לו סמכות זו ( רע"א 7022/16 ד"ר שיפטן נ'
השופט (בדימוס) אמנון סטרשנוב ( 11.12.2016 ) ; רע"א 1639/15 ד"ר זקוטסקי נ' כב'
השופט (בדימוס) אמנון סטרשנוב ( 5 21.4.201 ) ). הבקשה דנן אינה עומדת באמות המידה
למתן רשות לערער . חרף ניסיון המבקש לשוות לטענותי ו נופך של סוגיה עקרונית ,
בקשתו עוסקת בעניינו הפרטני ובנסיבותיו הספציפיות, והיא אינה מגלה נסיבות
חריגות המצדיקות התערבות בפסק דינו המנומק של בית משפט קמא. אוסיף, כי גם
לגופ ו של ענין לא מצאתי ממש בטענות המבקש, לא לענין ההרשעה וגם לא לענין
אמצעי המשמעת שהוטל עליו, אשר אף אני סבור, כמו המשיב, כי הוא מתון נוכח
חומרת המעשים.
9 . הבקשה למתן רשות ערעור נדחית אפוא. המבקש יישא בהוצאות לטובת אוצר
המדינה בסך 3,000 .₪
5 1 2 9 3 7 1 ניתנה היום , י " ח בשבט התשפ " א ( 31.1.2021 .)
5 4 6 7 8 3 1 3
ש ו פ ט
________ _________________
B01.docx _ 20087470 סח
מרכז מידע, טל' 333 3 270, 077 , 3852 * ; אתר אינטרנט, l http://supreme.court.gov.i
מ' מזוז 20 / 8747, 54678313
נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה
בעניין עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו, הקש כאן
4