Disciplinary decision dated 30 Nov 2024
- Disciplinary measure
- License suspension
- Keywords
- License suspension, Forgery, Unbecoming conduct, False reporting
Decision summary (as published on the Ministry of Health website)
English translation pending. The Hebrew text is shown.
כנגד הנקבל הוגשה קובלנה (המסתמכת על סעיפי העבירות בכתב האישום שהוגש נגד הנקבל) על כך שבמספר רב של הזדמנויות, רכש הנקבל בבית המרקחת תרופות נרקוטיות באמצעות מרשמים מזויפים אותם זייף בעצמו, על שהחזיק הנקבל בביתו תרופות נרקוטיות אשר מכילות סם מסוכן על כן אסורות בהחזקה ללא היתר כדין. התובע ביקש להשית על הנקבל 5 שנות התליה ואילו ב"כ הנקבל ביקש שלא להשית התליה כלל. לאחר שהוועדה בחנה את טענות הצדדים והפסיקה הרלוונטית, היא החליטה להשית על הנקבל אמצעי משמעת של התלית רישיון למשך 4 שנים- אשר מהם יש לקזז את ששת החודשים בהם רישיונו הותלה בהליך הביניים (הוועדה גם מפרטת את ההבדל בין הליך הדיון בקובלנה, להליך הדיון בסעד הביניים לפי סע' 56כא לפקודת הרוקחים)- כך שההתליה תעמוד על שלוש וחצי שנים.
Translation for convenience only. The Hebrew text, as published on the Ministry of Health website, is the binding version.
Decision documents
All documents as published on the Ministry of Health website, kept here in full. The documents are in Hebrew.
Committee decision Open in a new window · Source on gov.il
Open the document in a separate window · Download the file · Copy stored on this site
Full text of the decision (extracted from the document, Hebrew)
Text extracted automatically from the document for search and accessibility. The binding text is the document itself.
=== החלטת הוועדה ===
בד"מ 4/1/22 המשנה למנכ"ל משרד הבריאות נ' הרוקח הרוקח חן יגודייב
____________________________________________________________________
מדינת ישראל
ועדות המשמעת, משרד הבריאות בירושלים
תיק בד"מ 4/1/22
תאריך: 31.11.24
בפני חברי הועדה:
עו"ד יגאל חיות, יו " ר הוועדה
מג'ר מירי טריינין, חבר ועדה
מגר' חגי שור, חבר ועדה
התובע :
עו"ד יונתן ברג
נ ג ד
הנקבל :
הרוקח חן יגודייב , רוקח מורשה, מס' רישיון 120572 . באמצעות
בכ' עו"ד אבי עמבר
החלטה
1 . בתאריך 21.6.2020 הוגשה בקשה נגד הנקבל "להפעלת סמכויות הוועדה לפי
סעיף 56 כא(א) לפקודת הרוקחים [ נ וסח חדש] התשמ"א, 1981 . וזאת בעקבות
הגשת כתב אישום בתאריך 1.3.20 ב, ת"פ 20, 03, 4552 בבית משפט השלום
בראשון לציון.
2 . בתאריך 18.1.22 הוגשה קובלנה נגד הנקבל אלי ה צורפו העתק כתב האישום
כנספח א' והעתק הכרעת הדין כנספח ב' .
3 . בתאריך 23.11.2020 החליטה הוועדה להתלות את רישיונו של הנקבל לתקופה
של ששה חודשים. (ראה החלטת הוועדה כאמור, בהחלטה פורטו העובדות
שבכתב האישום).
4 . בכ' הנקבל הגיש ערעור נגד החלטת הוועדה בתיק 21, 01, 18705 בבית המשפט
המחוזי בירושלים.
5 . בתאריך 7.3.24 המערער חזר בו מכתב הערעור.
6 . בתאריך 22.7.24 , הוועדה הרשיעה את הנקבל , על פי כתב הקובלנה שהוגשה
נגדו, בעביר ה לפי סעיף 56 א( 1 ) לפקודה, " ה תנהגות שאינה הולמת את
עיסוקו" .
7 . בתאריך 30.9.24 התקיים דיון בפני הוועדה בעניין אמצעי המשמעת שיש
להטיל על הנקבל:
8 . כתב האישום מהווה חלק בלתי נפרד מהחלטת הוועדה.
להלן עיקרי טיעון התובע:
כראיות לעניין אמצעי המשמעת ביקש התובע להציג לוועדה כתלונה סרט ווידאו
המראה "קניית ניסיון " בבית המרקחת שבה עבד הנקבל ע"י כתב טלוויזיה .
בעקבות זה נ עשה שימוע לנקבל לפני שנה וחצי. היו עוד דברים נגד הנקבל "אנחנו
החלטנו לא להגיש קובלנה בגינם". הכתב לא רצה להעיד ו לא היה מוכן לתת את
סרט הווידאו , ולכן היו צריכים לגנוז את התלונה. למרות זאת בי קש התובע
לה גיש ראיה זו על מנת שהוועדה תוכל להתרשם. בכ' הנקבל הת נגד נמרצות
בטענה כי לא הוגשה כל תלונה בעניין זה. למרות הסברי הוועדה כי אין מקום
להצגת " הראיה " שכן לא הוגשה קובלנה או תלונה בגין זה. התובע ביקש
שהוועדה תיתן החלטה בעניין.
הוועד ה רשמה החלט ה לפיה היא דוחה את בקשת התובע שכן "בגין אותה
"תלונה" נערך ש מוע, בעקבות זה לא הוגשה קובלנה פלילית או משמעתית או כל
הליך משמעתי אחר, כך גם לדברי התובע . לפיכך דוחה הוועדה את בקשת התובע.
בטיעוניו לאמצעי המשמעת הדגיש ואבחן את ההבדל והתכלית באמצעי הענישה
המוטלים בהליך פלילי לבין אלה בהליך המשמ ע תי. בעניין זה הפנה לעש"מ
06 / 3666 אסדי נ' נציבות שירות המדינה, וביקש להחיל את אותם מטרות הענישה
החלים על עובדי המדינה גם על הנקבל . כמו כן הפנה את הוועדה לפסק דין, בעניין
דומה ,ל, עש"מ 5282/98 מדינת ישראל נ' תמר כתב.
בהמשך סקר את העובדות והעבירות שבכתב האישום שהוגש נ גד הנקבל , את גזר
הדין שהוטל עליו , והפנה את הוועדה לחומרת מעשיו של הנקבל.
בהמשך טען לחמש נקודות המעידות על חומרת התנהגותו של הנקבל: האחד
משך זמן ביצוע המעשים, ההישנות שלהם, והתחכום הנדרש לביצועם. השני, זיוף
מסמכים ושימוש באמצעי זיהוי אישיים של אחרים ללא רשותם וידעתם.
השלישי, ניצול עמדתו המקצועית כרוקח ושבירת האמון הבסיסי של רוקח לבין
מטופלים ובאימון מערכת הבריאות, מעמדו המיוחד ואחריות מוגברת בשל הגישה
לחומרים מסוכנים. רביעי, השתמש האופן ציני בש ו רדי השואה בזכויותיהם מול
הקופה. חמישי, התנהלותו מייצרת סכנה לציבור. לא מדובר במעשה חד פעמי
אלא עשייה במזיד שוב ושוב. במעשיו פגע באמון הציבור ברוקחים. הנקבל לא
הביע חרטה על מעשיו.
לעניין הקשר בין מעשי הנקבל לתפקיד ולאמון שניתן בבעל תפקיד, הפנה ל ע"פ
19, 5811 אלעמור.
לעניין אמצעי המשמעת, הפנה התובע למספר החלטות:
רוקח א חמד חלילה תיק מס' 1/9.20 מתאריך 24.4.2022 , לאחר הרשעה בתיק
פליל י בגין גניבה ממעסיקו, רישיונו ה תלה ל 18 חודשים.
רוקח מחמוד חאג' מתאריך, 29.6.2023 הנפקת מרשמים של תרופות סמים ללא
תיעוד וללא נוכחות המטופלים, וכן זייף חתימה של רוקחת שעבדה עמו , רישיונו
ה תלה, בהסדר, לתקופה של ארבע שנים.
רוקח אברהים ערבי , מתאריך 27.8.22 ,לאחר הרשעה בתיק פלילי בגין גנ י בה
ממעביד, נטילת תרופות ללא הסכ מת המעביד, רישיונו התלה לתקופה של 18
חודשים.
רוקח ולרי סויונוב, מתאריך .22 3.8 לאחר הרשעה בתיק פלילי בגניבת סמים
מסוכנים ממעבידו , ובהחזקת ס ם מסוכן לצריכה עצמית, רישיונו ה תלה לתקופה
של 30 חודשים.
לעניין השיקול המרכזי שיש לשקול בהליכים משמעתיים. הפנה התובע ל, ע"א
10979/04 לאור ליביו נ' שר הבריאות.
התובע ביקש להטיל על הנקבל אמצ עי משמעת של "לא פחות מחמש שנים"
להלן עיקרי טיעון בכ' הנקבל:
בתחילת דבריו טען בכ' הנקבל כי הנקבל קיבל כבר את עונשו לאור העובדה שהוא
היה בהשע יה של ששה חודשים . לעניין זה טען כי בערעור שהגיש לבית המשפט
המחוזי, עב"י 21, 01, 18705 , מתאריך 7.3.2021 , שהוגש לוועדה, "בית המשפט
המחוזי אמר, שמבחינה משפטית, למעשה המדינה הביעה את דעתה בז ה שהיא
מסתפקת בשישה חודשים .
התובע לקח את כתב האישום ונתן לו דברים שלא הופיעו בו מעולם . הנקבל לא
מכר לצד ג'. לכל היותר היה שימוש בשם. מבחינת סמים מסוכנים אם בכ לל היו
בחזקתו, היו ברכב שלו או בבית שלו, אם אני זוכר . לא היה שום דבר לצד ג'. הוא
לא מכר הוא סיפק. הוא מכר למישהו לא קיים. המציא דמות פ י קטיבית כמו שאני
ממציא דובי בלילה . מדובר באקט טכני . הוא זייף לטובת עצמו. מפנה להחלטת
הוועדה הקודמת, שם החליטה הוועדה להרשיע את הנקבל ב, " התנהגות שאינה
הולמת את עיסוקו " . לא נאמר פה סכנה לציבור, ו הזכיר את טיעוניו בעניין
"התנהגות שאינה הולמת" .
לעניין מה היא "התנהגות שאינה הולמת את עיסוקו " הפנה לאזכור הרוקח
מחמוד חאג' שם הוא לקח וזייף חתימות על גבי מרשם . לא נטען שלקח לעצמו.
עבירת המשמעת שם הייתה בנוסף על התנהגות שאינה הולמת הייתה גם " גילה
חוסר יכולת, חוסר אחריות או רשלנות חמורה". בהחלטת הוועדה הקודמת
הורשע רק ב"התנהגות שאינה הולמת את עיס וקו ."
בכ' הנקבל מתייחס להחלטות שהגיש התובע:
בעניין הרוקח אחמד חלילה, המו ז כר לעיל, שם הוא גנב כסף תוך שימוש בכרטיס
אשראי . אני שואל את עצמי איפה ההרשעה, אי ן פה איזה סעיף "לקחו את
הרישיון". הנקבל לא גנב, הוא שלם עד השקל האחרון. הפנה להחלטה בעניין
הרוקח איברהי ם חמוי, גנב ממעביד. מה הייתה החלטת הוועדה, אני לא מבין,
כתוב "מעשים אלו מהווים עבירה לפי סעיף 56 א 7 , אבל מה? מה? אינה הולמת את
תפקידו, מעל, סכנה לציבור, מה? . כל ההחלטות האלה של הוועדה, אני רוצה
להגיד מעבר לזה שזה מגוחך להגיש באותה רמה משפטית, באותה ער כאה
משפטית, של אותה וועדה , לא עושים את זה. מגישים בדרך כלל החלטה של ועדה
למעלה. לכן אי אפשר להתייחס לזה ברצינות. בעניין הרוקח ולרי סויוינוב, אני לא
מבין מה יש פה , זה לא אותו מקרה, לא החזיק במרשם , נטל חבילות ר י טלין, נטל
ר י טלין מהכספת , החזיק בסם מסוכן. אתם קבעתם כביכול אותו דבר, שנתיים
וחצי, אז למה הם רוצים חמש עכשיו על כביכול מקרה דומה . הרוקח מחמוד חאג'
ניפק 20 יחידות של פנטה, זיוף מרשמים, זיוף חתימה של רוקחת שעבדה אתו.
הרשעה לפי סעיף 56 א 1 לא רק התנהגות שאינה הולמת. אצל הנקבל אך ורק על
התנהגות שאינה הולמת את המקצוע. מפנה למקרה של הרוקח בוטרוס שמיה ,
בית המשפט הפחית את הענישה. מפנה לפסק דין מזרחי, מקרה יותר חמור , ערעור
13, 06, 15879 , שם קבעה הוועדה שהוא פעל בדרך שאינה הולמת את מקצוע
הרוקחות וגילה רשלנות גסה, מה שלא היה פה. הוועדה החליטה להתלות את
רישיונו ל, ששה חודשים , בערעור הופחת ל, שלושה חודשים. במקרה שלפנינו,
לכאורה , העובדות והאשמות חמורות . הנקבל קיבל רק עבודות שירות . הוא כבר
קיבל ששה חודשים של התלייה. חלפו כבר חמש שנים מהא י רוע.
לעניין תכלית הענישה והמידתיות :
מפנה לפ ס ק דין שמיה בוטרוס , בית המשפט קמא, בגזר הדין בוטלה ההרשעה.
ש ם בערעור על החלטת הוועדה בית ה משפט הפחית את ההתליה ל ארבעה וחצי
חודשים.
במקרה שלפנינו הנקבל נעדר עבר פלילי, היה הסדר טיעון, קיבל אחריות אודות
המעשים וחסך זמן שיפוט יקר. קיבל עבודות שירות בלבד. לא הוכח שום דבר
שלילי כנגד הרוקח במשך חמש שנים. הוא לא יחזור על מעשיו. מה התכלית לקחת
לו את הרישיון עכשיו. אין כאן סכנה לשום הציבור. הוא לא פגע בציבור. אין שום
סיבה להשיט עליו יותר מאשר אזהרה, או על תנאי.
אין פה שום אינטרס לציבור. אולי לציבור הרוקחים שיראו מה עשו לרוקח שזייף
מרשם. הוא לא מועסק באף מקום פרטי. בניגוד למקרים שהציג התובע פה לא
הייתה גניבה , לא היה עניין של גניבת כסף, לא היה עניין של גניבת תרופ ות. הו א
שילם לסופר פארם. איזה פראייר משלם על תרופות?.
לכל היותר מדובר ברוקח טמבל . אני חושב שצריך להפסיק לחבוט בגופה. הוא
כבר נענש וקיבל ששה חודשים .
מה תכלית הענישה , אין פה שום קשר למקצוע. מבחינה מקצועית הוא יכול לשמש
רוקח דלפק עוד 200 שנה. הוא לקח מרשם, זייף אותו , איך זה הופך אותו לפחות
מקצועי.
אין כאן מסוכנות. אתם הרשעתם אותו רק בהתנהגות שאי נה הולמת. על כך
מטילים חמש שנים?. אם רו קח מרביץ לא שתו, זו התנהגות שאינה הולמת? אז בוא
ניקח את הרישיונות של חצי מהרוקחים כמו שאמרתי, ואז "כבוד היו"ר אמר לי
"אתה מעליב את הרוקחים". אמרתי, אני רוקח מותר לי.
אומר חברי התובע "אני משווה אמות מידה של עובד מדינה למגזר הפרטי". עובד
פרטי בחברה פרטית יכול לקחת שוחד? שוחד זאת עבירה ציבורית . כללי התנהגות
של עובדי המדינה , כל הקשקוש הזה של להשליך מהרופאים ?. אמרתי לחברי, מה
אתם מכילים מהרופאים לרוקחים.
אין כ א ן מקום לתת אפילו יו ם אחד. מש רד הבריאות רדף את הנקבל, שני
ש י מו עים, קובלנה ש אינה מסתיימת. אני רוצה להפנות את הוועדה ל, " בהיותו
רוקח מוסמך ניצל את תפקידו, וניצל את נגישותו למרשמים ותרופות " אבל זה
קורה כל הזמן.
ואז אני אשאל שאלה פשוטה, לפני שאתם מרימים את העט. אני רוקח ואימא שלי
באה ומבקשת לקבל עכשיו אנטיביוטיקה, הושטתי ידי ונתתי לה את
האנטיביו טיקה , אני רוצה לראות שמישהו ירשיע אותי בהתנהגות שאינה הולמת
את תפקודי כי לא ביקשתי מרשם. אני רוצה לראות את הצדיק עם הכנפיים על
הכתפיים וההילה על הראש שיגיד לי שפעלתי בניגוד לדין כי נתתי לאימא שלי את
האנטיביוטיקה בלי מרשם ובלי ששילמה לי. ביום שתחליטו שכן, תשיטו עונש על
הנקבל .
לעניין אמצעי המשמעת הפנה למספר החלטות לגבי רוקחים:
בארי רביב: אישום על פי סעיף 56 א( 1 ) , ניפוק ס ט רואידים אנבוליים ללא מרשם
במשך מספר חודשים, רישיונו ה תלה לארבעה חודשים.
ה איל חמדן: אישום על פי סעיף 56 א( 1 (;) 3 (;) 4 ), ניפק תרופות ללא מרשם, רישיונו
ה תלה לארבעה חודשים.
פהד סלימה ו עוזרת רוקחת בשם רשדייה : אישום על פי סעיף 56 א( 1 ), יבוא
תכשירים ללא רשומים , מכירת תרופות שלא באריזתם וללא מרשם, רישיונם
ה תלה ל שלושה חודשים.
להלן דברי הנקבל:
עברה עלי תקופה מאוד מאוד קשה מכל הבחינות משפחתית, חברתית תעסוקתית ,
כלכלית ובריאותית. מהיום הראשון הוד י תי במה שעשיתי וכן לקחתי אחריות.
שיקול הדעת שלי נפגע כנראה. שילמתי המון על מה שעשיתי. הייתה תקופה ארוכה
שישבתי בבית ולא עבדתי. אני עם אישה וארבעה ילדים. קטינים. כולם יודעים מי
אני ומה עשיתי. השקעתי המון כסף כדי לקבל את התעודה. היום אני עוסק
ברוקחות גרעינית. אני מרגיש שכל יום אני נענש מחדש. אני מתייחס ללקוח כמו סוג
של משפחה . הכ ו ל נפגע ונהרס בגלל שטות שעשית י כשאני הוד י תי ואמרתי כן
והצטערתי, זה רק פגע בי כי זה הוביל לכתב אישום, זה ה וביל לקובלנה זה הוביל
לכול הבלגן, ואם הייתי שותק כמו עבריין ולא אומר כלום, הכול היה נסגר, לא היה
קורה כלום. לא היינו פה עכשיו. אני לקחתי אחריות בקטע של מודה ועוזב ירוחם
שיתנו לי עונש שמגיע לי, והסכמתי. ידעתי שעשיתי משהו לא בסדר. אנ י לא רציתי
שאף אחד לא יפגע כי אני עשיתי את הניפוק. אני לא נתתי את התרופה לאף אחד.
אף תרופה לא נתתי. בכתב האישום המסירה של תרופה, התייחסות הייתה כמו
למסירה לבן משפחה.
החלטה:
התובע, בטענותיו המלומדות , כאמור לעיל, לאור חומרת העבירות בהן הורשע
הנקבל על פי כתב האישום, ולאור פסק הדין ה מרשיע שניתן , ועל פי הרשעתו
בקובלנה המשמעתית, כאמור בהחלטת הוועדה, ביקש להטיל על הנקבל התליית
רישיון "שלא פחות מחמש שנים".
מנגד, בכ' הנקבל, בטענותיו המלומדות, דחה את טיעוני התובע וביקש שלא להטי ל
על הנק בל " אפילו לא יום אחד" " או אזהרה או על תנאי".
להלן התייחסות הוועדה להשגותיו של בכ' הנקבל:
בכ' הנקבל הטיל ספק לעניין האישום בסמים: וטען " מבחינת סמים מסוכנים אם
היו בכלל בחזקתו...". " הוא מכר למי שהוא לא קיים , המציא דמות פ י קטיבית " .
הוועדה דוחה טענה זו לאור הודאתו של הנקבל בכתב האישום. ראה סעיפי
העבירות ב אישום שלישי בכתב האישום.
לטענה "הוא זייף לטובת עצמו":
אי ן רו ותה בטענה זו. הנקבל זייף מרשמים. ראה סעיפי העבירות באישום ראשון
בכתב האישום.
בכ' הנקבל הזכיר שוב את טענותיו, עובר להחלטת הוועדה בהכרעת הדין מיום
22.7.24 בעניין "התנהגות שאינה הולמת" שאינה קשורה למעשיו של הנקבל" כפי
שטען בכפירתו בסעיף זה בקובלנה שהוגשה נגד הנקבל.
כזכור הוועדה הרשיעה את הנקבל בעבירה של "התנהגות שאינה הולמת את
עיסוקו" . ראה בעניין זה את החלטת הוועדה מי ום 22.7.24 .
לטענה שאין להגיש החלטות קוד מות של וועדה באותה ערכאה משפטית:
הו ועדה דוחה טענה זו. זו טענה קלוטה מהאוויר שאין לה כל סימוכין והישענות
משפטית.
בכ' הנקבל הפנה להחלטות שציין התובע וטען , בכללי , כי במקרים אלה נדונו
לתקופות קצרות יותר למרות שהורשעו בעבירות משמעת בנוסף על התנהגות שאינה
הולמת . ההחלטות הוזכרו בטיעוניו של בכ' הקובל כאמור לעיל.
לעניין זה יש לבדוק ולאבחן את העובדות והעבירות של ההחלטות שהובאו לעיל הן
ע"י התובע והן ע"י בכ' הנקבל , מול העובדות והעבירות של הנקבל:
שני מקרים, של ההחלטות הן לאחר הרשעה בפלילים בגין גניבה . רישיונם ה תלה ל
, 18 חודשים . (אחמד חלילה ואברה ים ערבי) .
מקרה אחד של הנפקת מרשמים של סמים וזיוף חתימה של רוקחת, רישיונו
ה תלה ל, 4 שנים (מחמוד חאג').
מקרה אחד של גניבת סמים ממעביד והחזקת סם מסוכן לצריכה עצמית, רישיונו
ה תלה ל, 30 חודשים. ( ולרי סיונוב).
מקרה אחד של שיווק סיטונאי של תכשירים או חומ רי גלם, רישיונו ה תלה ל 4
וחצי חודשים.(בוטרוס שמיה) .
מקרה אחד של רקיחת תרופה שלו ע"י מורשה, רישיונו ה תלה ל שלושה חודשים.
(אריה מזרחי).
מקרה אחד של ניפוק סטרואידים אנבוליים ללא מרשם במשך מספר חודשים
רישיונו התלה לארבעה חודשים .( בארי חביב)
מקרה אחד של ניפוק תרופות ללא מרשם, ר ישיונו ה תלה לארבעה חודשים.{האיל
חמדן).
פהד סלימה יבוא תכשירים ללא רישומים, מכירת תרופות שלא באריזתם וללא
מרשם, הרישיון ה תלה לשלושה חודשים.
מבלי להמעיט בחומרת המקרים המתו א רים לעיל בהן נדנו המעורבים , בגין ביצוע
עבירות בודדות, לא ניתן להשוות אותם אל מול ריבוי העובדות והעבירות בהם
הורשע הנקבל , כפי שפורטו בכתב האי שום שעיק רן יובא להלן :
החלק הכללי:
סעיף 1 . החל מיום 22.2.18 ועד ליו ם 17.8.2018 זייף הנאשם (להלן:"הנקבל")
מרשמי תרופות , וביניהם, מרשמים לתרופות נרקוט יות ופסיכוטרופיות , הכל כפי
שיפורט להלן.
סעיף 2 .התרופות הנרקוטיות מכילות רכיבים המופיעים בפקודת הסמים
המסוכנים, ואסור להחזיק או לעשות בהן שימוש ללא מרשם ת קף. תרופות
פסיכ טרופיות מוגדרות כתרופות בעלות אופי מ מכר, אשר יש לעשות בהן שימוש
זהיר תחת פיקוח רפואי.
סעיף 3 . על מנת שמרשם לתרופה יהי תקף, נדרשת חתימה וחותמת רופא על
המרשם.
סעיף 4 . במהלך עבודתו של הנקבל כרוקח, הגיעו לידיו מספר תעודות זהות, כרטיסי
קופת חולים ורישיונות נהיגה של אחרים חלקם ניצולי שואה וכן מרשמים תקפים.
סעיף 5 .במספר הזדמנויות, גזר הנקבל את שולי המרשם התקף ,בהם הופיעו שם
הרופא, פרטי המטופל ושם התרופה, והשאיר את החלק האמצעי הריק של המרשם
בלבד, בו הופיע חותמת וחתימה מקורית של הרופא. על אותו חלל ריק , הדפיס
הנקבל באמצעות מדפסת מרשם חדש הכולל את שם התרופה, מינון, הכול כפי
רצונו של ה נקבל, והוסיף בהדפסה את שם הרופא אשר היה חתום על המרשם
מראש, וכן את שם המט ופל, בהתאם לפרטים שהיו בידיו מן המסמכים המזהים.
בכך למעשה יצר הנקבל מרשמים הנחזים להיות תקפים ( להלן: "המרשמים
המזויפים").
סעיף 6 . באמצעות מרשמים מזויפים אלו, ותוך ניצול תפקידו ומעמדו כרוקח, רכש
או קיבל במרמה תרופות, ובהן תרופות נרקוטיות ופסיכוטרופיות.
סעיף 7 . חלק כללי זה מהווה חלק בלתי נפרד מכתב האישום.
סעיף 8 . הנסיבות המחמירות במעשיו של הנקבל:
היותו של הנקבל רוקח מוסמך, אשר ניצל את תפקידו ונגישותו למרשמים
ולתרופות; העובדה כי הנקבל השתמ ש במסמכים מזהים אישיים של אחרים,
לרבות של מטופלים ללא ידיעתם והסכמת ם, לצורך ביצוע מעשי הזיוף והמרמה ;
היותן של התרופות, אותן קיבל הנקבל נרקוט יות ופסיכוטרופיות; מספר
הזדמנויות הרב בהן ביצע את המעשים , כשבחלק מן המקרים קיבל את התרופות
ללא תשלום נוכח העובדה שהמטופלים הם ניצולי שואה.
אישום ראשון:
החל מחודש יוני 2018 ועד לחודש אוגוסט 2018 . במספר רב של הזדמנויות, רכ ש
הנקבל בבית המרקחת תרופות נרקוטיות באמצעות מרשמים מזו יפים אותם זייף
בעצמו כמפורט בחלק הכללי וכמפורט בהמשך הסעיף , מצורפת טבלה בה מצוינים
שמונה מקרים בהם, לצורך רכישת התרופות בבית המרקחת, הציג הנקבל את
המרשמים המזויפים , בצרוף העתק מן המסמכים המזה ים, וזאת מבלי ידיעתם או
הסכמתם של האחרים ששמם מופיע על המסמכים ה מזהים.
הנקבל הואשם: ב, זיוף כדי לקבל דבר (ריבוי עבירות); שימוש במסמך מזויף (ריבוי
עבירות); קבלת דבר במרמה ב נ ס יבות מחמירות (ריבוי עבירות).
אישום שני:
החל מיום 22.2.2018 ועד ליום 17.8.18 במספר רב של הזדמנויות, רכש הנקבל
ב מקום עבודתו תרופות לרבות נרקוטיות ופסיכוטרופיות, באמצעות מרשמים
מזויפים אותם זייף בעצמו כמפורט בחלק הכללי , וכמפורט בהמשך הסעיף , ( לכתב
האישום צורפה טבלה בה מצוינים 14 מ רשמים מזויפים ) וזאת מבלי ידיעתם או
הסכמתם ששמם מופיע על המסמכים המזהים . בין היתר קיבל הנקבל תרופות ללא
תשלום באמצעות כ רטיסים מזהים מסוג כרטיסי קופת חו לים של מטופלים ניצולי
שואה שהיו ברשותו , וזאת מבלי ידיעתם או הסכמתם. הנקבל לא שלם עבור
התרופות.
הנקבל הואשם: ב, זיוף כדי לקבל דבר (ריבוי עבירות); ש י מוש במסמך מזו יף (ריבוי
עבירות ;) קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (ריבוי עבירות).
אישום שלישי:
ביום 21.8.2018 החזיק הנקבל בביתו תרופות נרקוטיות אשר מכילות סם מסוכן על
כן אסורות בהחזקה ללא היתר כדין. ( לכתב האישום צורפה טבלה של תשעה
תרופות ) . הנקבל סיפק לאדם בשם רומן בין 120 ל, 150 טבליות של התרופה ריטלין
המכילה סם מסוכן. הנקבל במעשיו הנ"ל סיפק סם מסוכן ללא רישיון כדין והחזיק
סם מסוכן לשימושו העצמי.
הנקבל הואשם: ב, הספקת סם מסוכן ו, ב החזקת סם מסוכן לש ימוש עצמי.
הנה כי כן אנו מוצאים כי קיים הבד ל משמעותי וברור הן בריבוי העובדות, הן
בר יבוי העבירות ו הן בתחכום ביצוען שביצע הנקבל לבין המ קרים הבודדים
מבחינת העובדות והעבירות בהחלטות שהובאו ע"י הצדדים .
לטענה כי "אין כאן סכנה לשלום הציבור, הוא לא פגע בציבור ;"
אין ספק והדבר ברור לכולי עלמא כי מעשיו של הנקבל , כפי שתוארו , לעיל, בכתב
האישום, מהווים סכנה לש ל ום הציבור ופ געו חד משמעית בציבור המטפלים.
לטענה כי" אין קשר במעשיו למקצוע" :
ההפך הוא הנכון , הנקבל במעשיו , בהתנהגות ו ובעבירות ב הן הורשע , כמתואר
בכתב האישום לעיל, ביצע אותם בהיותו עובד במקצוע הרוקחות .
לעניין אמצעי המשמעת שיש לטיל על הנקבל:
הוועדה בהכרעת הדין מיום 22.7.24 ה ר שיעה את הנקבל ב, " נהג בדרך שאינה
הלמת את עיסוקו" על פי סעיף 56 א( 1 ) לפקודה. נימוקי הוועדה להרשעת הנקבל
בעבירה זו פורטו ונומקו בהרחבה בהכרעת הדין בע מ ' 9, 5 .
הוועדה סבורה כי בהתנהגותו כאמור בעובדות ובסעיפי האישום שיוחסו לנקבל
בקובלנה, על סמך כתב האישום, והכרעת הדין, שצורפו לכתב הקובלנה (העו בדות
והאישומים הובאו לעיל ( 8, 7 ) בהם:
אישום ראשון :
בעבירות של : זיוף כדי לקבל דבר (ריבוי עבירות); שימוש במסמך מזויף (ריבוי
עבירות); קבלת דבר במרמה (ריבוי עבירות ) .
אישום שני:
בעבירות של: זיוף כדי לקבל דבר (ריבוי עבירות); שימוש במסמך מזויף (ריבוי
עבירות); קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (ריבוי עבירות) .
אישום שלישי:
בעבירות של: הספקת סם מסוכן; החזקת סם מסוכן.
העובדות החמורות , ריבויים, נסיבות ביצוען והתחכום בביצוען, מצביעות על אופיו
הקרימינלי של הנקבל , על פגם מוסרי חמור, ועל התנהגות שקלון דבק בה. יש
לציין ל חומרה כי הנקבל עשה כל אלה בהיותו רוקח מוסמך, אשר במהלך עבודתו
ניצל את תפקידו ונגישותו למטופלים, למרשמים ו לתרופות .
הוועדה שקלה רבות בקשר לתקופה הראויה להתליית רישיונו של הנקבל . חומרת
המעשים והעבירות בהן הורשע, כמתואר לעיל , הצורך בהגנה על שלום הציבור
ובריאותו, הצורך בשמירה על רמתו וכבודו של מקצוע הרוקחות, את הצורך
בשמירה על אמון הציבור ברוקחים , את הצורך בהטלת עונשים מרתיעים, והעדפת
אינטרס הציבור על פני אינטרס הנקבל. כל אלה תומכים ב הטלת אמצעי משמעת
חמ ור ביותר.
בעש"מ 1928/00 מדינת ישראל נ' עמוס ברוכין נאמר:
"ההבדל המהותי בין הדין המשמעתי לדין הפלילי. ההבדל נובע מן התכלית: הדין
המשמעתי נועד לשרת תכלית שונה מן התכלית של הדין הפלילי. עיקר של הדין
המשמעתי הוא הגנה על השירות הציבורי. הצורך בהגנה על השירות הציבורי א ינו
בא לידי ביטוי בהליך הפלילי...וגו'.
יפים הדברים , שנאמרו בפסקי הדין הבאים, גם לעניינו:
בע"א 10979/04 ד ר' לאור ליביו נ' שר הבריאות אומרת כבוד השופטת א. חיות:
"השיקול המרכזי בהליכים משמעתיים שבנדון הינו השיקול של ההגנה על
האי נ טרס שיש לציבור בשמירה על רמתו וכבודו של מקצוע הרפואה ועל אמון
הציבור ברופאים... ב הליכים ממין זה השקול המר כזי שעל הגורם המחליט לשוות
לנגד עיניו הוא אינטרס הציבו ר , ואילו השיקולים הספציפיים הנוגעים לעבריין
המשמעת העומד בפניו שיש הם עניין משני שיש לשקלו אם בכלל " .
בע"א 50/91 דר' אדגר סיבין נ' שר הבריאות אומר כבוד השופט הנשיא מ. שמגר:
"...יש לנקו ט לעניין זה אמת מידה גמישה, אשר תאפשר להביא בחשבון, בכל מקרה
ומקרה, גם את חומרת הסכנה הנשקפת לציבור מהישנות מעשיו של הרופא, גם
ערכים, צרכים ואינטרסים לגיטימיים אחרים עליהם באה הענישה המשמעתית -
מקצועית להגן. בין אלו ניתן למנות את האינטרס בהרתעה כללית, את הצ ורך
בשמירה על כבוד המקצוע ואת אמון הציבור במקצוע.
בת"פ מחוזי ב"ש 17, 06, 65167 מדינת ישראל נ' איימן אל עמור, אומר כבוד השופט
בן טולילה:
" מעשיו של הנאשם קשורים קשר ישיר והדוק לתפקיד אותו נשא... כגודל
האחריות והאמון שניתן בנאשם, כך גם גודל החומרה הגלומה בהפ רת אותו אמון.
לשון אחר, אין מדובר בעובד שאגב הימצאותו במ קום העבודה נקרתה בדרכו
הזדמנות אגבית לפגוע ברכוש המעביד או לגנוב את כספו, אלא מי שמנצל במישרין
את הפלטפורמה שניתנה לו לעבוד על מנת לפגוע במעסיקו".
גם במקרה שלפנינו מעשיו של הנקבל קשורים קשר ישיר והד וק לתפקי ד אותו נשא,
כשניצל את תפקידו ומעמדו לביצוע המעשים ו העבירות שיוחסו לו.
על מנת לגבש את החלטתה בעניין משך תקופת ההתליה שיש לפסוק על הנקבל,
עיינה הוועדה, בנוסף בהחלטות הנ"ל, בעוד מספר החלטות כלפי רוקחים בהן
הוטלו בגין עבירות משמעת שונות, תקופות התלייה שנעו בין חודשים ספורים ועד
ל, 60 חודשים, בהתאם לחומרת העבירות.
הלן מספר החלטות:
הרוקח רם פרידמן, החלטה מ, 2012, מכירת תכשירים ללא מרשם, מכירת
תרופות שיש חשש לאיכותן, ניפוק סם מסוכן, התליית רישיון ל, 18 חודשים.
הרוקחים פהד סלימה וראשיד אלשכווי, ה חלטה מ, 2015, ייבוא תרופות ללא
מרשם, ניהול ופיקוח כושל, מכורת תרופות שלא באר יזה מקורית, התליית
רישיון ל, 3 חודשים.
הרוקחים מונזר מסרוואה ואחמד איברהים, החלטה מ, 2015, רשלנות גסה
במילוא תפקיד, הפרה מתמדת של הוראות הפקודה, קשירת קשר להטעיית משרד
הבריאות, התליית רישיון ל, 18 ו, 19 חודשים בהתאמה.
הרוקחים עודד סבו וחאג' והיב, החלטה מ, 2019, הנפקת תרופות שונות מעבר
לכמות המותרת, התליית רישיון ל, 15 ו, 12 חודשים בהתאמה.
הרוקחת בנייה, החלטה מ, 2019, ניפו תרופות שונות בחינם , ניפוק תרופות ללא
מרשם, נזיפה.
הרוקח יזהר כהן, החלטה מ, 2020, החזקה והספקת חומר מסוכן, קשירת קשר
לביצוע עוו ן, ייצור והחזקת חומר אסור בהפצה, התליית רישיון ל, 5 שנים.
הרוקח איימן אל עמאר, החלטה מ, 2020, היזק בזדון, התליית רישיון ל, 7
חודשים.
הרוקח אלהאמי חאג' יחייא, החלטה מ, 2023, תקיפת לקוח, התליית רישיון ל
2 חודשים.
הרוקח ים איברים איזברגה וראיד אל בטל, בעת ביקורת בבית המרקחת נמצאו
תרופות מרשם מזויפות, התליית רישיון ל, חמש וארבע שנים בהתאמה.
מעיון בהחלטות הנ"ל , למעט שני מקרים בהם ה תלה הרי שיון ל, חמש שנים , עולה
כי לא נמצא מיקרה דומה לאירוע שבפנינו מבחינת ריבוי העובדות ו ריבוי העבירות.
לעניין טענת בכ' הנקבל , שהועלתה בישיבת הוועדה מיום 30.9.24 , בטיעוניו לעניין
אמצעי המשמעת ( ראה פרוטוקול מיום 30.9.24 בעמ' 5 שורות 18, 4 ) כשהציג
פרוטוקול בית המשפט המחוזי מיום 7.3.21 ,שסומן נ' 1 , ואמר" ...לשאלת בית
המשפט...איך את מיישבת את העובדה שכבר גזרו עליו ששה חודשים...קחו
בחשבון שזה י יחשב לכם כאילו כבר ממשתם הליכי הענישה באופן סופי כבר
בתחילת ההליך ולא תוכלו להשית עליו תקופה נוספת" ובעמ' 8 שורות 20, 7 אמר
"תשמעי את מטילה עכשיו ששה חודשים במקום שאסור לך". ולכן לא ניתן להשית
על הנקבל אמצעי משמעת נוסף שכן כבר הוטל אמצעי משמעת של ששה חודשי
התל יה בה ת אם להחלטת הוועדה מיום 23.11.20 .
הוועדה עיינה בפ רוטוק ו ל נ' 1 האמור לעיל, אך לא מצאה בו כל אמירה כפי שהקריא
בכ' הנקבל כאמור לעיל. לפיכך פנתה הוועדה לבכ' הנקבל בבקשה להמציא לה את
הפרוטוקול המלא של בית המשפט ממנו הקריא . בתשובתו לבקשת הוועדה כתב
בכ' הנקבל " יובהר כי בכ' הנקבל לא ציטט את דברי בית המשפט, אלא ציין את מה
שנאמר מחוץ לפרוטוקול ובהתאם גם הייתה תשובת ב"כ המדינה בפרוטוקול".
מאחר ובכ' הנקבל לא המציא כל ראיה ממנה, לכאורה, הקריא את שאמ ר, לדבריו,
בית המשפט, אלא אלה היו דברים "שנאמרו מחוץ לפרוטוקול " . הועדה לא תוכל
להתייחס אליהם כאמירות מחייבות. לציין כי בכ' הנקבל " חזר בו מהערעור וביקש
למחוק אותו" . ראה נ' 1 .
הוועדה תיטען כי מדובר בשני הליכים משפטיים נפרדים עם נ פקות ותכלית
שונה לכל הליך:
ההליך הראשון על פיו הועמד הנקבל לדין היה על פי סעיף 56 כא(א) לפקודה , לאחר
שהוגש נגדו כתב אישום:
"היה לוועדת המשמעת יסוד סביר לחשד שהנקבל עבר עבירת משמעת או
שמתנהלים נגדו הליכים פליליים בשל עבירה כאמור בסעיף 56 א( 7 ), רשאית היא,
אם ראתה שחומרת העניין או טובת הציבור מחייבת זאת, לאחר שנתנה לנקבל
הזדמנות לטעון את טענותיו , להתלות זמנית את רישיונו או להטיל מגבלות על
ביצוע פעולות מסוימות בתחום עיסוקו" .
"התליה או הטלת מגבלות כאמור בסעיף קטן (א) תעמוד בתוקפה עד למתן החלטה
סופית או פסק דין סופי בהליך פלילי כאמור באותו סעיף קטן, והכל אלא אם כן
הורתה ועד ת המשמעת על מועד מוקדם יותר להפסקת ההתליה" .
אמצעי המשמעת, לעניין תקופת ההתליה, על פי סעיף זה הוא התליה זמנית.
בהתאם להליך זה, הוועדה בהחלטתה מיום 23.11.20 התלתה את רישיונו של
הנקבל לתקופה של ששה חודשים.
ההליך ה שני, לפיו הוועדה דנה כעת, הוא לפי סעיף 56 ב . לאחר שהוגשה קובלנה
נגד הנקבל , ו לאחר שהורשע בבית משפט .
אמצעי המשמעת על פי סעיף זה, לעניין תקופת ההתליה הוא לחמש שנים .
הנה כי כן ההליך הנדרש ו הסיבות להעמדה לדין שונים בין שני הסע יפים, וכן
אמצעי המשמעת שונים.
הסעי ף הראשון הוא הליך ביניים, לפיו נדרש "יסוד סביר לחשד לעבירת משמעת
או התנהלות הליכים פליליים ". אמצעי המשמעת מוגבל וזמני עד למתן החלטה
סופית בהליך המשמעתי או פסק דין סופי .
הסעיף השני הוא הליך סופי, שמתנהל לאחר החלטה סופית או פסק דין סופי
בהליך פלילי . לרשות הוועדה עומדים אמצעי המשמעת, שונים , לרבות התליה, והם
מנויים בסעיף 56 טז.
למדנו מכאן כי אמצעי הענ ישה שהוטל על הנקבל, ששה חודשים, היה בהליך
ביניים, בהליך משמעתי אחר, לתקופה מוגבלת , שהסתיימה זה מכבר, ולכן אמצעי
ה משמעת שהוטל על הנקבל " אינו סופי, " ואינו מייתר נקיטת אמצעי משמעת נוסף,
בהליך משמעתי אחר, בהליך שלפנינו .
לאור האמור הוועדה דוחה את טענת בכ' הנקבל.
לעניין עיקרון אחדות הענישה:
עיקרון זה מונח לפתחה של הוועדה בבואה להטיל אמצעי משמעת על הנקבל . ולכן
בחנה הוועדה את התקדימים שהובאו לעי ל.
בע"י 23, 03, 71846 בוטרוס שאמיה נ' משרד הבריאות אומר כבוד השופט פלקס"
חוששני כי הוועדה לא נתנה משקל ראוי לעיקרון "אחדות הענישה .. . הדעה
המקובלת בפסיקת בתי המשפט בענייני משמעת היא כי יש להחיל את עקרונות
הוראות תיקון 113 לחוק העונשין תשל"ז, 1977 בכל הנוגע לשוויון בענישה".
בחוק העונשין (תיקון 113 ) התשע"ב 2012 בסעיף 40 ב נאמר:
" העיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת המעשה העבירה
בנסיבותיו ומידת אשמתו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו".
בסעיף 40 ג(א) נאמר:
" ב י ת המשפט יקבע מתחם עונש הולם למעשה העבירה שביצע הנאשם בהתאם
לעי ק רון המנחה. ולשם כך יתחשב ב ערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה , במידת
הפגיעה בו, במדיניות הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה כאמור בסעף
40 ט" .
כמו כן החוק נתן את דעתו להטלת עונש הולם גם " בצורך להרתעת הרבים,
בנסיבות הקשורות בביצוע בעבירה , בתכנון שקדם לביצוע העבירה, ב ניצול לרעה של
כוחו או מעמדו של הנאשם".
הוועדה בדעה כי חומרת המעשים והעבירות בהן הורשע הנקבל, עליהם עמדה
הוועדה בהרחבה כ אמור לעיל, שונים בנסיבותהם, בריבויים ובאופי י ם מיתר
המקרים שהובאו לעיל, דבר שמצדיק חריגה מסוימת " מעיקרו אחדות הענישה" .
ולפיכך , במקרה שלפנינו, אמצעי המשמעת שיש להטיל צריך להיות חמור יותר
מהאמצעים שהוטלו בהחלטות האמורות לעיל .
יאמר כי על כל אחת מהעבירות בהן הורשע הנקבל, לו היו עומדות בפני עצמן,
מהוות עבירת משמעת של " הת נהגות שאינה הולמת את עיסוקו " היה ניתן להטי ל
התליית רישיון לתקופה ניכרת.
לחובתו של הנקבל רואה הוועדה גם בכך שלא הודה בקובלנה שהוגשה נגדו.
הוועדה סבורה כי הנקבל לא הפנים די הצורך את משמעות וחומרת המעשים
שביצע, זאת עולה, בחלק מדבריו לפני הוועדה.
לקולה שקלה הוועדה את חלוף הזמן מעת ביצוע העבירה, את עברו הנקי מעבירות
משמעת ו את מצבו הכלכלי והמשפחתי.
לאור האמור לעיל ובמכלול השיקולים הוועדה מחליטה להתלות את רישיונו של
הנקבל לתקופה של ארבע שנים , בניקוי ששת הח ודשים בהם הותלה רישיונו, תקופת
ההתליה תעמוד ע ל שלוש וחצי שנים.
יגאל חיות, עו"ד מי רי טריינין חגי שור
יו"ר חברה חבר