Disciplinary decision dated 23 Mar 2017
- Disciplinary measure
- License suspension
Decision summary (as published on the Ministry of Health website)
English translation pending. The Hebrew text is shown.
התעללות בחוסה חסר ישע, ושימוש פסול באמצעי כפיה והזנחת מושגחים
Translation for convenience only. The Hebrew text, as published on the Ministry of Health website, is the binding version.
Decision documents
All documents as published on the Ministry of Health website, kept here in full. The documents are in Hebrew.
Committee decision Open in a new window · Source on gov.il
Open the document in a separate window · Download the file · Copy stored on this site
Disciplinary committee recommendation Open in a new window · Source on gov.il
Open the document in a separate window · Download the file · Copy stored on this site
Full text of the decision (extracted from the document, Hebrew)
Text extracted automatically from the document for search and accessibility. The binding text is the document itself.
=== המלצת וועדת משמעת ===
ועדה לפי תקנה 25 לתקנות בריאות העם (עוסקים בסיעוד בבתי חולים) התשמ"ט
8 198 ותקנות 16, 15 לתקנות בריאות העם (צוות סיעודי במרפאות) התשמ"א -
1981
לכבוד 12/02/2017
מנכ"ל משרד הבריאות
בעניין:
מנכ"ל משרד הבריאות
באמצעות בא, כוחו עוה"ד יונתן ברג
לשכת היועמ"ש, משרד התובע הראשי
משרד הבריאות, ירושלים
הקובל
נ ג ד
גב' דנה מאיר
ע"י ב"כ עוה"ד ערן קייזמן
הנקבלת
המלצה
1 . ב תאריך 09 ב דצמבר 2015 הגיש הקובל כתב קובלנ ה (להלן: "הקובלנה") נגד הנקבלת בעקבות
הרשעתה בת.פ. 2184/06 בבית המשפט המחוזי בירושלים ובעקבות הערעור אותו הגישה
בבית המשפט העליון בע.פ. 77334/13 .
ע"פ הקובלנה, הורשעה הנקבלת "בעבירה שיש בה כדי להראות שהיא חסרת האחריות
הדרושה לעסוק בסיעוד לפי ס' 15 ( 4 ) לתקנ ות."
2 . הנקבלת הינה אחות מוסמכת ובתקופה הרלוונטית לקובלנה זו שימשה כאחות אחראית
במ ח לקת ההמשך בבי"ח איתנים (להלן: " המחלקה .)"
3 . פרטי הקובלנה
א . ע"פ הקובלנה הורשעה הנקבלת ביום 13.12.2012 בבית המשפט המחוזי בתיק 2184/06
בשמונה אישומים של התעללות בחוסה חסר ישע לפי ס עיף 368 ג' סיפא לחוק העונשין
התשל"ז, 1977 (להלן: "חוק העונשין") . באישום אחד של שימוש פסול באמצעי כפ י יה
לפי סעיפים 34 ו, 44 לחוק הטיפול בחולי נפש התשנ"א, 1991 ובאישום אחד של הזנחת
מושגחים לפי סעיף 362 לחוק העונשין.
ב . בגין ההרשעה הנ"ל נגזרו על הנקבלת העונשים הבאים:
2
1 . תשעה חודשי מאסר בפועל.
2 . שמונה עשרה חודשי מאסר על תנאי שלא תעבור בתוך 3 שנים
עבירה של התעללות לפי סעיף 368 ג' לחוק העונשין.
3 . חמישה חודשי מאסר על תנאי שלא תעבור בתוך שנתיים עבירה
של הזנחת מושגחים או שימוש פסול באמצעי כפייה.
4 . קנס בסך 0 15,00 ₪ .
ג . ע ל ההרשעה כמפורט לעיל ועל העונש ערערה הנקבלת בבית המשפט העליון בתיק ע"פ
. 77334/13
ד . ביום 8.12.2015 ניתן פסק הדין בערעור ובעקבותיו זוכתה הנקבלת מעבירת ההזנחה בה
הורשעה. בעקבות כך הופחת עונשה של הנקבלת ל, 6 חודשי מאסר שיבוצעו בעבודות
שירות וכן בוטל המאסר על תנאי בגין הזנחת מושגחים.
ה . ב יום 09.12.2015 הוגש כתב הקובלנה נשוא דיון זה ע"י הקובל.
ו . מ חומר הראיות שהובא בפני חברי הועדה , ובכללם כתב האישום ופסקי הדין הן בבית
המשפט המחוזי והן בבית המשפט העליון, עולה כי האירועים נשוא הרשעת הנקבלת
אירעו בתקופה שבין פברואר 2003 לבין אפריל 2004 . כתב האישום הוגש בשנת 2006 .
ז . ה אירועים נשוא כתב האישום אירעו בעת ש הנקבלת שימש ה כאחות אחראית ב מחלקה
לטיפול באוטיסטים בבית החולים "איתנים" היא מחלקת ההמשך .
ח . ב יום .2016 .5 8 1 התקיים הדיון בקובלנה ובמסגרת הדיון נטענו הטענות באשר לאמצעי
המ שמעת שיש להטיל על הנקבלת בעקבות הרשעת ה כאמור.
4 . ה ו ועדה
חברי הו ו עדה : הגב' ד"ר סימה רייכר, יו"ר, האחות שרה אפרתי, חבר ה , עו"ד משה ארד
חבר, מונו ע"י שר הבריאות לדון בקובלנה.
5 . הדיון
א . הואיל והדיון מתמצה אך ורק בשאלת אמצעי המשמעת שיש להטיל על הנקבלת , הורשע ה
הנקבלת ביום הדיון דהיינו ב יום 18.05.2016 .
ב . בהמשך הדיון טענו הצדדים לאמצעי המשמעת שיש להטיל על הנקבלת .
6 . טענות הקובל
א . החברה נמדדת בהתייחסותה לחלשים ולחסרי הישע כפי שצוטט מדברי בית המשפט
העליון.
ב . האירועים נשוא קובלנה זו קשים במיוחד מאחר ומדובר "... בחוסים ש סבלו מבעיות
פסיכיאטריות ובעיות קוגנטיביות, ובעצם חסרי ישע, ממש חסרי ישע, כי אין להם קול
3
לפעמי ם , אין להם דיבור, אין להם את השכל של המבוגר." ל מרות האמור, כך לדברי
ב"כ הקובל, קיבלו יחס שאינו מתקבל על הדעת.
ג . הליך המשמעת שונה באופיו מההליך הפלילי וכפועל יוצא קיים הבדל בין העונש המוטל
בגין עבירה פלילית לבין אמצעי המשמעת המוטל בגין עבירת משמעת.
ד . א מצעי המשמעת נועד לשרת את התדמית הראויה ותפקודו הראוי של שירות המדינה.
ה . ב של האמור, טוען ב"כ הקובל, יש להטיל על הנקבלת אמצעי משמעת כאשר אין לשקול
את הנסיבות בהן בוצעה העב ירה הפלילית ואת נסיבותי ה האישיות של הנקבלת באותו
אופן בו נשקלים הדברים בדין הפלילי. ( עמ' 3 ש' 17, 11 .) דהיינו, על ועדה זו מוטל
התפקיד לתת משקל מופחת לנסיבות ו האירועים נשוא האישומים בהם הורשעה הנקבלת
ולנסיבותי ה האישיות ולעונש שהושת עליה ע"י ביהמ"ש.
ו . על הוע דה, כך לדברי ב"כ הקובל, יש לתת משקל לשאלה :" מה העמדה העקרונית של
המקצוע לאור העובדות שנקבעו ע"י בית המשפט" ( עמ' 4 ש' 1 .) עוד מוסיף ב"כ הקובל
וטוען : " ובעצם מה התכלית, מה התפקיד של הועדה לאחר הרשעה פלילית? ... אתם
חייבים לקחת את ההרשעה הפלילית ואת הנסיבות של ההרשעה הפלילית ולהסתכל על
זה מההיבט של המקצוע שלכם."
ז . הקוד האתי של האחים והאיות בישראל קובע, כך לפי ב"כ הקובל, " העשייה הסיעודית
מוגדרת בעיקרה כמערכת יחסים דינמית, איכפתית ותומכת שבה מסייעים האחיות
והאחים למטופל, משפחתו ולקהילה, להשיג בריאות מרבית ולשמרה כ כל שניתן ."
ח . הפועל היוצא מדברי ב"כ הקובל הוא כי הנקבלת פעלה בניגוד לכללי האתיקה ופגעה
במטופלים ובודאי שלא הייתה אכפתית ותומכת.
ט . הנקבלת , כך לדברי ב"כ הקובל, היתה הרוח החיה מאחורי ההתנהלות כלפי המטופלים
במחלקה וכדברי ביהמ"ש היתה הרוח החיה במחלקה. היא שקבעה מה לעשות כיצד ולמי.
י . ב"כ הקובל הביא בפני הועדה תקדימים בהם הורשעו אנשי סיעוד ובעקבות כך הוטלו
עליהם אמצעי משמעת. במקרה של האחות חיימוב אירנה המליצה הועדה על התליית
הרשיון לתקופה של 10 שנים ואילו המנכ"ל ה חליט על שלילת הרישיון במקרה זה הורשעה
הנקבלת בהתעללות בחסר ישע , במרמה ו ב הפרת אמונים. אותה אחות שהייתה אחות
מעשית, הושיבה בכוח מטופלת סיעודית תוך צעקות. לאחר מכן פתחה את ברז המים
וכיוונה את זרם המים לכיוון המטופלת. המטופלת קראה כי המים חמים וכי האחות
שורפת אותה ואז השיבה אותה אחות ואמרה: " טוב מאד, שי י קח אות ך אלוהים". יש
לציין כי בפסק הדין בעניינה של אחות זו, קבע ביהמ"ש, כי במעשי האחות יש קלון.
יא . בתקדים נוסף שהובא בפנינו, עניינה של האחות אשתיי ראניה, אשר במהלך עבודתה
ירקה על מטופל סיעודי ומבוגר על כסא גלגלים. במקרה זה המליצה הועדה על התליית
רשיונה למשך שלוש ה שבועות ואילו המנכ"ל החליט להתלות את הרישיון לתקופה של
ששה חודשים . בערעור לביהמ"ש הופחתה תקופת ההתליה לחודשיים בלבד.
יב . תקדים נוסף שהוצג בפנינו ע"י ב"כ הקובל היה עניינו של האח נאפע נידאל אשר היכה
דייר גריאטרי במוסד בו עבד. כתוצאה מתקיפה זו גרם האח חבלה לדי יר בלחיו
4
השמאלית. בעקבות ההרשעה בפני ועדת המשמעת הוטל עליו אמצעי משמעת של התלי ית
רישיונה למשך עשרה חודשים.
יג . לאור כל האמור ו לאור התקדימים שהוצגו בפני הועדה מבקש ב"כ הקובל לשלול של
רשיונה של הנקבלת לצמיתות.
7 . טענות הנקבלת
א . העבירות בהן הורשעה הנקבל ת הינן חמורות ביותר ולכאורה מצטיירת תמונה לפיה
הנקבלת לכאורה, הינה סדיסטית שהתעללה במטופלים באופן קשה. אך לא כך הם פני
הדברים.
ב . המחלקה בבית החולים איתנים בה התרחש כל המתואר בכתב האישום, " אינה מתאימה
כלל לבית החולים שאינו ערוך כלל לטפל באותם פציינטים שבהם היה
מדובר...המטופלים סובלים מאוטיזם משולב עם פיגור שכלי עמוק וחלקם גם סובלים
ממחלות רקע כאלה ואחרות. לא היה בנמצא בעבר שום מוסד שהיה מוכן לטפל באנשים
האלה. לכן הקימו לפני שנים רבות, זה לא דבר חדש, הקימו בבית החולים איתנים
מחלקה שקראו לה מחלקת המשך ."
ג . הקמת המחלקה נועדה לצורך טיפול באותם חוסים כדי שבעתיד אפשר יהיה לשלבם
בצורה זו או אחרת במסגרת שתוכל לאפשר את קליטתם בה.
ד . בפועל לא הצליחה התכנית והמטופלים נותרו במחלקה, התבגרו והזקינו בה. המטופלים
לא נקלטו במסגרת כלשהי והטיפול לא צלח.
ה . במהלך השנים נוסו טיפולים שו נים ובהם תרופות וסמים אך ללא הצלחה. גם הדרך בה
טיפלה הנקבלת מטופלים היתה מעין ניסוי שבו מנהל המחלקה דגל כאשר העיקרון עמד
על ניסינות הרגעה של המטופלים טרם שיתפרצו.
ו . הנקבלת ילידת 1972 למדה בבית הספר לאחיות ומיד לאחר סיום לימודיה, בהיותה בת 27
שנים בלבד, הוצע לה להיות האחות האחראית במחלקה אשר כדברי ב"כ הנקבלת "היתה
סוג של גיהינום" . הנקבלת הגיעה למחלקה חסרת ניסיון, קיבלה את התפקיד בלא
ההטבות שלצידו. במחלקה לא היו האמצעים המתאי מים לטיפול באותם חולים לרבות
כח אדם מתאים הן מבחינת ההשכלה והן מבחינת מספר אנשי הצוות.
ז . למרות האמור, טוען ב"כ הנקבלת , פעלה זו מתוך "אהבת אדם" והתגייסה למשימה " בכל
נפשה ומאודה" .
ח . לדברי ב"כ הנקבלת פעלה זו לפי הנחיה מפורשת של מנהל המחלקה ד"ר דניאל ע"פ
שיטות ה ריפוי בהם ד"ר דניאל דגל וכפועל יוצא מכך לא פעלה כפי שפעלה באופן יזום.
ט . ב"כ הנקבלת מצטט מדברי ביהמ"ש האומר: "מקובל עלי כי הסיבה שהביאה אותה לבצע
את העבירות היתה בעיקר תפיסתה הבלתי מתפשרת כי רק שיטה טיפולית והתנהגותית
5
נוקשה היא שתגרום לשיפור או ייצוב מצב ם של החוסים ואין מדובר בהתעללות לשמה"
(עמ' 12 ש' 25, 21 ) .
י . הנקבלת פעלה מתוך תחושה שהיא פועלת לטובת החוסים וזו הסיבה, כך לפי פסק הדין
בבית המשפט העליון, שלא הוטל עליה עונש חמור יותר מתשעה חודשי מאסר שהטיל
עליה ביהמ"ש המחוזי.
יא . לדברי ב"כ הנקבלת יש להבחין בין התקדים שהוצג בפני הועדה בעניינה של האחות אירנה
חיימוב, לבין המקרה נשוא קובלנה זו.
יב . בעוד שבמקרה האחות חיימוב דובר על התעללות לשמה , מתוך סדיזם ובכוונה תחילה
ותוך רצון לפגוע ולהזיק למטופלת הרי שבמקרה שבפנינו לא נטען ולא נפסק כי הייתה
כוונה כזו ובוודאי שלא התנ הגות דומה.
יג . לעומת האחו ת חיימוב השקיעה הנקבלת מז מנה, ממרצה ומכספה לטובת המחלקה לדברי
ב"כ הנקבלת היו במחלקה חוסים שזו להם הפעם הראשונה שיצרו קשר עם בעל חיים
וזאת לאחר ש הנקבלת הקימה פינת חי במחלקה.
יד . כל ניסיונותיה של הנקבלת לשדרג א ת המחלקה ולגרום להגדלת התקציב ים והאמצעים
לא נענו.
טו . מאז ההרשעה עברו כ, 11 שנים בהן לא עבדה כאחות. הנקבלת פוטרה לא ל תר מעבודתה
ומאז לא עבדה כאחות גם במגזר הפרטי. בעקבות כך נגרמו לנקבלת גם נזקים כלכליים.
טז . ה נקבלת לא תחזור על העבירות שנעברו ולפיכך מבקש בא כוחה שלא לבטל את רישיונה ,
כפי שביקש ב"כ הקובל , אלא להסתפק באמצעי משמעת שבסופו של דבר תוכל ל שוב
לעבודה כאחות.
8 . דיון והמלצה דעת רוב
א . מעשי הנקבלת, כמפורט בקובלנה ובכתב האישום, חמורים מאין כמותם.
ב . הניזוקים ממעשי הנקבלת הינם חולים קשים שלרובם אין תובנה כלל ולמעשה אין כלל
טיפול שיכול לשקמם או לרפא ם.
ג . צודק ב"כ הקובל כי יש להבחין בין עונש במישור הפלילי לבין אמצעי משמעת במישור
המשמעתי.
ד . הנקבלת היא שניהלה בפועל את המחלקה וככל שעולה מפסק הדין הדירה את המנהל ד"ר
דניאל מאיר מחלק נכבד של פעילויות המחלקה. עוד קבע ביהמ"ש כי במקרים מסויימים
הנקבלת ביזתה אותו ואף צעקה עליו בפני אנשי הצוות.
ה . הנקבלת גם לא קיבלה את מרותו של מנהל המחלקה ד"ר דניאל ובמקרים מסוימים
סירבה לתת לחולה ווליום אף שהיתה זו הוראה של ד"ר דניאל.
6
ו . אף , וכפי שיפורט בהמשך, אם סברה הנקבלת ש הטיפול אותו היא נותנת לחוסים הינו
הנכון והנחוץ להם הרי שההי גיון הפשוט מצביע על כך שלפחות חלק מהאירועים נשוא
כתב האישום היו מיותרים ובודאי שלא ניתן לקרוא להם טיפול.
ז . צודק ב"כ הקובל כי בהתנהגותה , כפי שפורטה בהרחבה בפסקי הדין , הן של ביהמ"ש
המחוזי והן של ביהמ"ש העליון , הפרה הנקבלת את כללי האתיקה של נושאי המשרה
בתחום הסיעוד.
ח . צודק ב"כ הקובל כי אין להקיש מן העונש הקל לכאורה שהוטל על הנקבלת ע"י בית
המשפט על אמצעי המשמעת שיש להטיל על הנקבלת במסגרת ועדה זו. עם זאת, ובמסגרת
השיקולים שעל ועדה זו לקחת בחשבון, יש להתייחס גם לאיזון שבין טובת הכלל לבין
טובת הנקבלת.
ט . אין מחלוק ת כי הנקבלת לא ביצעה אף לא אחד מן המעשים המתוארים בכתב האישום
בכוונה להזיק ולפגוע או ל השפיל מי מהחולים.
י . אף שהנקבלת היא שניהלה בפועל את המחלקה ביד רמה כמתואר בפסק הדין ואף שהיתה
הרוח החיה במחלקה ובלתי מתפשרת על דרך ו על סוג הטיפול, הרי שביהמ"ש המחוזי ואף
בי המ"ש העליון קבעו כי לא היתה לנקבלת כל כוונה מראש להרע וכי כל שעשתה , אף שיש
עבירה בצד מעשיה , הרי שאלו נעשו מתוך אמונה כנה כי יש בכך כדי להועיל לחוסים.
יא . מכאן שאין לגזור גזרה שווה בין המקרה של האחות אירנה חיימוב והאח נפאע נידאל לבין
המקרה שבפנינו. באותם תקדימ ים שהוצגו בפני הוועדה, היתה כוונה מראש לפגוע
במטופלים חסרי הישע להשפיל ם ולהזיק להם דבר שלא נפסק בעניין הנקבלת מה עוד
שבעניין האחות חיימוב נפסק גם כי יש במעשיה משום קלון .
יב . כפי קביעת ביהמ"ש בפסק הדין, מדובר במחלקה הקשה ביותר בבית החולים. מחלקה
שאין לחולים ב ה כל סיכוי, לפחות בשלב זה, לריפוי. כל שניתן הוא להקל במקצת על
סבלם.
יג . כשמדובר במחלקה קשה ברור הוא , כך קבע ביהמ"ש, שיש גם השפעה של ממש על הצוות
העובד במחלקה ועל השחיקה אותה חווים אנשי הצוות.
יד . המחלקה בה עבדה הנקבלת היתה קשה ביותר הן למטופלים והן לצוות . בנוסף יש לזכור
כי האמצעים שהועמדו לרשות המחלקה היו דלים ביותר דבר שבהכרח פגע במטופלים
ובדרך הטיפול בהם.
טו . אין באמור לעיל כדי להקל מסבלם של המטופלים שנפלו קורבן למעשי הנקבלת . עם זאת
עלינו גם לאזן בין טובת הציבור לבין אמצעי המשמעת שיש להטיל על הנקבלת.
טז . בעמ' 130 לפ סק הדין בבית המשפט העליון נקבע כלהלן: " יש לזקוף לזכותה של
המערערת את העונשים הלבר, משפטיים שנלוו להליכים המשפטיים שהתנהלו נגדה.
ובין היתר מדובר בכך שהיא פוטרה מעבודתה ונקלעה לקשיים כלכליים בלתי
מבוטלים... יש לזכור כי המערערת הורשעה במעשי התעללות, תוך שנקבע כי מעשיה
7
בוצעו מתוך מטרה להיטיב עם המטופלים, ולא ממניעים סדיסטיים גרידא. טעמים כבדי
משקל אלו, הביאוני למסקנה, כי יש להקל בדינה של המערערת..."
יז . אף שכאמור יש להבחין בין עונש במישור הפלילי ואמצעי משמעת במישור המשמעתי, הרי
שאין לשלול את כלל השיקולים שנשקלו ע" י ביהמ"ש ובכללם השיקול הנ"ל ולפיכך גם
ועדה זו לוקחת בחשבון את המניעים שעמדו מאחורי מעשיה של הנקבלת עת ביצעה את
העבירות נשוא האישום.
יח . מ ן המפורסמות היא כי יש גם ליתן משקל לחלוף הזמן שבין מועד ביצוע העבירות נשוא
קובלנה זו לבין מועד המלצת הועדה , במיוחד נוכח הע ובדה שבפרק הזמן הארוך שחלף,
הנקבלת לא עבדה כאחות ולמעשה יש לראות בכך גם חלק מהעונשים שהוטלו עליה.
יט . נוכח כל האמור ולאחר ששקלנו את האיזונים הנכונים שיש לשקול אנו ממליצים על
התליית רישיונ ה של הנקבלת לתקופה של שלוש שנים.
________________ _______________
גב' שרה אפרתי, חבר ה עו"ד משה ארד, חבר
9 . דעת מיעוט
על אף האמור אני סבורה כי יש לבטל את רישיונה של הנקבלת לצמיתות. להלן נימוק יי:
א . הנקבלת הורשעה ב שמונה מעשי התעללות בחוסים ובחסרי ישע ובשימוש פסול באמצעי
כפיה . פסק דין זה קיבל משנה תוקף בבית המשפט העליון וערעורה בעבירות אלו נדחה.
(סעיף 55 לפסק הדין ). ..." עסקינן במסכת קשה וחמורה. צמרמורת אוחזת בקורא על
המעשים שבוצעו בחוסים. חומרה זו מתעצמת שבעתיים לנוכח היקף המעשים ופרק הזמן
הארוך שבו בוצעו, במשך למעלה משנה" כתב השופט.
ב . אומנם נקבע בפסק הדין כי הגב' בן מאיר פעלה לשם הבאת תועלת לחוסים ועל כן עונשה
הוקל . ברם התנהלותה במחלקה הן כאחות והן בתפקיד אחות אחראית אינה עולה בקנה
אחד עם ה מחוי בות ה מקצועי ת הבסיסית וההכרחית של ה אחות למתן טיפול איכותי תוך
שמירה על כבוד המטופל ו בטיחות המטופל .
ג . מצופה היה מגב' בן מאיר, שכאחות מוסמכת ת פגין חמלה ורחמנות כלפי חוסים וחסרי
ישע ו אף תהווה דוגמא אישית לכל הצוות , בהיותה בתפקיד אחות אחראית
ד . העובדה שלא השכיל ה להבחין בין טיפול לבין התעללות ו פעלה לדבריה בהנחיית מנהל
המחלקה מעלה חשש שאינה מבינה את האחריות הכבדה וההבנה העמוקה, ש נדרשת
מאחות בעת שבאה לטפל בחולים , קל וחומר חסרי ישע וחוסים.
אני סבורה כי הגב' בן מאיר נהגה בדרך שאינה הולמת את מקצוע האחות ועל כן אינה ראויה
להיות אחות בישראל. אבקש לבטל את רישיונה לצמיתות.
____________________
ד"ר סימה רייכר יו"ר