Conviction dated 26 May 2025
- Conviction
- Yes, according to the Ministry of Health publication
- Disciplinary measure
- License revocation
- Keywords
- Imprisonment, Sexual offense, License revocation, License suspension, Appeal, Unbecoming conduct, Sexual harassment
Decision summary (as published on the Ministry of Health website)
English translation pending. The Hebrew text is shown.
כנגד הנקבל הוגשה קובלנה מתוקנת, שהוגשה לאחר הרשעתו של הנקבל, דר' חורי אליאס, בעבירות מין שביצע בשתי מטופלות, אינוס ומעשה מגונה והטרדה מינית. בגין מעשיו אלה, הוגש נגד דר' חורי כתב אישום לבית המשפט המחוזי בחיפה בו יוחסו לו עבירות של אינוס במרמה, וכן עבירות של של מעשה מגונה שלא בהסכמה והטרדה מינית. בעקבות ההרשעה, גזר בית המשפט על הנאשם, עונש של שבע שנות מאסר בפועל. הנאשם ערער לבית המשפט העליון, אשר דחה את ערעורו לעניין ההרשעה, אולם הקל בעונשו והעמיד אותו על שש שנות מאסר. ועדת המשמעת ראתה בחומרה רבה את התנהגותו של הנקבל והחליטה להמליץ על שלילת רישיונו של הנקבל לצמיתות. כב' הש' [בדימוס] א. סטרשנוב החליט לאמץ את ההמלצה במלואה. רישיונו של ד"ר אליאס חורי נשלל לצמיתות.
Translation for convenience only. The Hebrew text, as published on the Ministry of Health website, is the binding version.
Decision documents
All documents as published on the Ministry of Health website, kept here in full. The documents are in Hebrew.
החלטת השופט (בדימוס) א. סטרשנוב Open in a new window · Source on gov.il
Open the document in a separate window · Download the file · Copy stored on this site
המלצת ועדת המשמעת Open in a new window · Source on gov.il
Open the document in a separate window · Download the file · Copy stored on this site
Full text of the decision (extracted from the document, Hebrew)
Text extracted automatically from the document for search and accessibility. The binding text is the document itself.
=== החלטת השופט (בדימוס) א. סטרשנוב ===
1
צו לפי סעיף 41 לפקודת הרופאים (נוסח חדש), התשל"ז, 1976
החלטה 25, 7 0
בפני :
השופט (בדימוס) אמנון סטרשנוב
בעניין שבין:
המשנה למנכ"ל משרד הבריאות הקובל
ע"י ב"כ, עו"ד תומר דגני חנית
לבין:
דר' אליאס חורי
ע"י ב"כ, עו"ד אביגדור פלדמן הנקבל
ה ח ל ט ה
העו בדו ת
1 . ד"ר אליאס חורי הוא רופא גניקולוג המועסק בבית החולים "המשפחה הקדושה" בנצרת, ובעל
מרפאה פרטית ( להלן, הנקבל או דר' חורי ) .
2 . בשתי הזדמנויות שונות ביצע הנקבל מעשה אינוס במרמה במטופלות שהגיעו למרפאתו הפרטית .
ביום 8.8.20 הגיעה המטופלת א' למרפאה, עקב כאבים מ הם סבלה. הנקבל הורה לה לשכב על
המיטה, חקר אותה אודות יחסי המין עם בן זוגה, ולאחר מכן החדיר מספר רב של פעמים את
אצבעותיו לאבר מינה, עד שהגיעה לסיפוק מיני ופרצה בבכי.
3 . ביום 9.4.2016 הגיעה מ ט ופלת ב' למרפאתו של הנקבל לצורך ייעוץ ובדיקה לקראת ניתוח. הנקבל
הורה למטופ לת לשבת על מיטת הטיפולים, בעוד פלג גופה התחתון חשוף, ואזי החדיר והוציא את
אצבעותיו מאבר מינה של המטופלת, מספר פעמים. הנקבל שאל את המטופלת אם היא "מתחרמנת"
והמשיך ללטף אותה באיזור הבטן ומתחת לחזה.
פסיקת ב ית המשפט
4 . בגין מעשיו אלה, הוגש נגד דר' חורי כתב אישום לבית המשפט המחוזי בחיפה (ת פ"ח, 08, 51831
18 ) , בו יוחס ו לו עביר ות של אינוס במרמה, לפי סעיף 345 (א)( 2 ) לחוק העונשין, התשל"ז, 1977
(לגבי שתי המטופלות); וכן עבירות של של מעשה מגונה שלא בהסכמה , לפי סעיף 348 ( ג ) והטרדה
מינית (לגבי מטופלת ב').
2
5 . הנאשם, הנקבל כפ ר באשמות בבית המשפט המחוזי, ולאחר שהתנהל משפט הוכחות, החליט בית
המשפט המחוזי להרשיעו בכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום. בית המשפט דחה את טענותיו
של הנאשם כי המטופלות טפלו עליו עלילה ואשמת שווא, ונתן אמון מלא בעדויותיהן, שהיוו את
הבסיס להרש ע תו בדין.
6 . בגזר ה דין כתב ביהמ"ש המחוזי, בין היתר, בזו הלשון:
"אכן, המעשים המתוארים בהכרעת הדין הם מכוערים ופוגעניים עד כדי בלתי נתפסים.
הקשבנו לעדויותיהן של שתי המתלוננות, אשר באו בפנינו. נחשפנו לכאבן, לסבלן,
לתחושת ההשפלה ו חוסר הכבוד שהיו מנת חלקן, לביזוי ולניצול...".
7 . ב ע קבות ההרשעה, גזר בית המשפט על הנאשם, ביום 30.10.22 , עונש של שבע שנות מאסר
בפועל. הנאשם ערער לבית המשפט העליון, אשר דחה את ערעורו לעניין ההרשעה, אולם הקל
בעונשו והעמיד אותו על שש שנות מאסר ((ע"פ 8561/22 .)
דו"ח ועדת המשמעת
8 . בעקבות הרשעתו של דר' חורי ב בי ת המשפט, הוגשה , ביום 5.9.24 , קובלנה כנגדו, על כך שהורשע
בעבירה פלילית , וכן גילה התנהגות שאינה הולמת רופא , כאמור בסעיפים 1 4 ( 1 ) ו, ( 5 ) לפקודת
הרופאים.
9 . בעקבות הגשת הקובלנה, התמנתה ועד ת משמעת כדי לדון בה, בהרכב: דר' יסכה כהן, יו"ר, פרופ' חן
סלע ועו"ד לינדה שפיר, חברים . ב"כ הצדדים טענו בפני הוועדה באשר לאמצעי המשמעת שיש להטיל
על הנקבל. ב"כ הקובל טען שיש לבטל את רישיונו של הנקבל מלעסוק ברפואה.
ב"כ הנקבל ביקש, לעומת זאת, להסתפק בהתליית הרישיון המנהלית של הנקבל למשך שבע שנים בלבד
שכן רישיונו הותלה מנהלית מאז שנת 2018 , ול כן אין מקום להוסיף לכך התלייה נוספת.
0 1 . הנקבל, דר' חורי , יליד 1958 , נשוי ואב לשלושה ילדים. את לימודיו סיים בהמבורג שבגרמניה,
ויש לו ניסיון מקצועי עשיר.
1 1 . ועדת המשמעת ראתה בחומרה רבה את התנהגותו של הנקבל, וק בעה בזו הלשון:
"התנהגותו של הנקבל מהווה ניצול של יחסי מטפל, מטופל ובוודאי ... חריגה מפרקטיקה
רפואית מקובלת. הנקבל, במעשיו, ניצל פגיעותן של המטופלות. הנקבל לא הביע כל חרטה
על מעשיו, אלא חזר על כפירתו" .
עוד התייחסה הוועדה להערכת המסוכנות שניתנה אודות הנקבל במשפטו, ולפיה:
"התייחסותו למעשי ה ע בירה נותרה כשהייתה... עמדתו קורבנית... טען לקנוניה שנרקמה
כנגדו ועמד ע ל כך שמצפונו נקי וכי פעל תמיד בהתאם לאתיקה המקצועית ... התנהגות
בעלת גוון מניפולטיבי ומכוונת לניצול מצבים לשם קידום תועלתו וטובתו האישית".
2 1 . לאחר שש קלה את מכלול נסיבות המקרה החמור, ונתנה דעתה לנזקים הקשים שנגרמו לשתי
המטופלות, הן נפשיים והן הגופניים, הגיעה הוועדה הנכבדה למסקנה כי " הנקבל לא ראוי עוד לשמש
כרופא " ועל כן היא ממליצה לבטל את רישיונו לצמיתות.
3
החלטה
3 1 . לאחר ששקלתי בכובד ראש את נסיב ות המקרים החמורים בתיק זה , הגעתי לכלל מסקנה כי עמדת
הוועדה והמלצתה, מקובל ו ת עליי. מדובר במקרה חמור ביותר, בו מבצע הנקבל, באופן שיטתי וללא כל
עכבות, עבירות של אינוס במרמה של שתי מטופלות שנתנו בו אמון מלא, וכן עבירות מין נוספות באחת
המטופלות.
4 1 . כפי שנקבע לא אחת בפסיקת בתי המשפט לערכאותיהן, ובהחלטות שניתנו ע"י הח"מ בעקבות
המלצות של ועדות המשמעת, הרשעה בעבירה של אינוס על ידי רופא דינה אחד, התליית רישיון
לצמיתות. במעשיו הנלוזים הוכיח הנקבל כי אין הוא ראוי לשמש רופא במקומותינו, וכי אין להפקיד בידיו
את גופן ושלומן של מטופלות.
15 . ודוק, המדובר בחמורה שבעבירות המין עלי ספר החוקים, כאשר בעבירות מין פחות חמורות מזו, יש
מקום לוודא קיומו של מדרג ענישה הולם וראוי, בהתאם ל נסיבותיה של כל עבירה ועבירה ומאידך,
בהתחשב בנסיבותיו של העבריין, כמצוות המחוקק והפסיקה. אין מ קום להכות בקורנס במלוא העוצמה
על כל מעשה המ צוי תחת הכותרת " עבירת מין " אף אם חומרתו פחותה , שלא כמו במקרה שבפניי .
6 1 . ואכן, המקרים היותר נפוצים בפסיקה, בהם בוטל כליל רישיון הרופא, מתייחסים למעשי אינוס של
מטופלת על, ידי הרופא המטפל ( ראה רע"א 8074/06 ד"ר זיא ד אלטיף זיידאן נ. שר הבריאות ;
ע"ש 5061/05 ד"ר יעקב לומקין נ. שר הבריאות, פורסמו בפדאור ; בג"צ 78/71 דר' מזרחי נ. שר
הבריאות , פ"ד כה( 2 ) 238 ;) וכן למקרים בהם נשקפה ממעשיו של הרופא או מהתנהגותו, סכנה של ממש
לבריאות החולים (החלטה 12, 5 מנכ"ל משרד הבריאות נ. ד ר' סבטלנה לופו , מיום 22.3.12 .)
7 1 . אשר על כן, החלטתי לאמץ את המלצת הוועדה ולבטל את רישיונו של הנקבל, דר' אליאס חורי,
מלהחזיר ברישיון לעסוק ברפואה לצמיתות.
ניתן היום , .25 5 26. כ ח אייר תשפ"ה .
יש להפיץ החלטה זו, כמקובל.
---------- ------------------------
אמנון סטרשנוב, שופט (בדימוס )
=== המלצת ועדת המשמעת ===
1
בד"מ 1/4/20 המש נה למנכ"ל משרד הבריאות נ' דר' אליאס
______________________ ____________________________________
מדינת ישראל
ועדות ה משמעת, משרד הבריאות בירושלים
תיק בד"מ 1/4/20
תאריך: 6/05/2025
ועדת משמעת לפי סעיף 44 (א) לפקודת הרופאים [נוסח חדש], תשל"ז, 1976
בפ נ י חברי הוועדה:
דר' יסכה כהן, יו"ר, נציגת המנהל הכללי
פרופ' חן סלע, נציג הסתדרות הרופאים
עו"ד לינדה שפיר, נציגת שר המשפטים
הקובל: עו"ד יונתן ברג
ב"כ המשנה למנהל הכללי משרד הבריאות
Tvia.ishmaat@moh.gov.il
( להלן: "הקובל" )
נ ג ד
הנקבל : דר' אליאס חורי
באמצעות עו"ד אביגדור פלדמן
Feldman.office@gmail.com
(להלן: "הנקבל")
2
ה מ ל צ ה
א . בפנינו קובלנה מתוקנת, שהוגשה לאחר הרשעתו של הנקבל, דר' חורי אליאס,
בעבירות מין שביצע בשתי מטופלות, אינוס ומעשה מגונה והטרדה מינית.
הכרעת הדין ניתנה ב, 30.01.2021 . ביום 30.102022 נגזר דינו, בין היתר, לשבע
שנות מאסר. וביום 20.08.2024 בית המשפט העליון דחה ערעורו על הרשעתו
וקיצר עונשו לשש שנים.
על פי הקובלנה, דר' חורי גילה התנהגות שאינה הולמת רופא, סעיף 41 ( 1 )
לפקודת הרופאים והורשע בעבירה פלילית, סעיף 41 ( 5 ) לפקודת הרופאים.
העובדות אשר מהוות בסיס להרשעה מפורטות בפסק הדין בעניינו, כפי שניתן
על ידי בית המשפט העליון בע"פ 8561/22 , ולהלן יובאו בציטוט מתוך פסק
הדין בעמ' 2 :
"עובדות כתב האישום
על פי המפורט באישום הראשון, בשעות הערב של יום
8.8.2015 , הגיעה א' ילידת 1989 , למרפאת המערער לצורך
בדיקה בשל כאבים מהם סבלה. המערער הורה לה לשכב
במיטה, שאינה מיטת הטיפולים הייעודית לבדיקה
גניקולוגית, וביצע בדיקת אולטרסאונד בנרתיקה, כשפלג
גופה התחתון נותר חשוף, ללא כיסוי. במהלך הבדיקה שאל
המערער את א' על חיי המין שלה עם בן זוגה, ודיווח לה כי
זיהה שהיא סובלת מדלקת. לאחר מכן, ביצע המערער ל, א'
'בדיקה פנימית' שבה החדיר את אצבעותיו מספר רב של
פעמים לנרתיקה. בשלב מסוים הגיעה א' לסיפוק מיני
ופרצה בבכי. או אז, תפס המערער את ידה ואמר לה שלא
תבכה, שכן מדובר בבדיקה רגילה. לאחר מכן, הורה המערער
ל, א' להסתובב, כך שגבה יופנה אליו. כאשר רצתה לחזור
לתנוחה המקורית, החזיק בגבה ומנע זאת ממנה, תוך שהוא
ממשיך להחדיר ולהוציא את אצבעותיו מנרתיקה. לבסוף,
הורה המערער ל, א' לעבור למיטת הטיפולים הייעודית, שם
3
קיצר את חוט ההתקן התוך, רחמי שהיה בגופה. בגין מעשים
אלו הואשם המערער בעבירת אינוס במרמה.
4 . על פי המפורט באישום השני, ביום 9.4.2016 הגיעה ב'
ילידת 1991 , למרפאת המערער, לצורך ייעוץ ובדיקה לקראת
ניתוח אותו ביקשה לעבור. המערער הורה לה לפשוט את
מכנסיה ולשבת על מיטת הטיפולים, בעוד שפלג גופה
התחתון נותר חשוף, ללא כיסוי. המערער בחן את איבר מינה
של ב' ואמר לה, שהוא מהסוג המועדף עליו. בהמשך לכך
החדיר המערער את אצבעו לנרתיקה של ב' הריחה וקבע,
שאינה סובלת מדלקת. לאחר מכן, אמר המערער ל, ב'
שבכוונתו לבצע בדיקה עמוקה יותר והחל להחדיר ולהוציא
את אצבעותיו לנרתיקה מספר רב של פעמים. בד בבד, עיסה
המע רער עם אגודלו את איבר מינה של ב' וליטף את מותניה,
ירכיה ובטנה. בתוך כך, שאל אותה המערער אם כואב לה,
מה היא מרגישה ואם היא 'מתחרמנת'. ב' אמרה למערער
שהיא לא מרגישה בנוח ושכואב לה. בתגובה אמר לה
המערער, שאולי היא צריכה ללכת לשירותים. לאחר מכן,
המשיך המערער ו ליטף את ב' באזור הבטן, עד שהגיע עם ידו
סמוך מתחת לחזה שלה. אז נבהלה ב' ואמרה, שהיא צריכה
ללכת לשירותים. בטרם יצאה לשירותים, ביצע בה המערער
בדיקת אולטרסאונד. כשחזרה לחדר הטיפולים, אמר לה
המערער שיבצע את הניתוח תמורת סכום של 2,000 ,₪
חלף 4000 ש"ח משום שהיא 'מיוחדת'. כמו כן, שאל המערער
את ב' בין היתר, על מה היא 'מפנטזת' מה היא אוהבת ...".
עובדות אלו שימשו בסיס להרשעתו :
" בעבירה של אינוס במרמה, לפי סעיף 345 (א)( 2 ) לחוק
העונשין, הן בנפגעת העב י רה א' הן בנפגעת העבירה ב' וכן
עבירות נוספות שבוצעו בנפגעת העבירה ב': עבירה של מעשה
מגונה, לפי סעיף 348 ( א) בנסיבות סעיף 345 (א)( 2 ) לחוק;
עבירה של מעשה מגונה שלא בהסכמה, לפי סעיף 348 (ג) לחוק
4
וכן שלוש עבירות של הטרדה מינית, לפי סעיפים 3 (א)( 3 ( ,) 5 )
ו, ( 6 )(ה) לחוק למניעת הטרדה מינית, התש"ח, 1988 " .
(שם, בעמ' 1 סעיף 2 .)
בתשובתו הנקבל מודה, כי הורשע והוטל עליו עונש, כאמור בקובלנה על
נספחיה, אך טוען, כי הרשעתו נוגדת את הצדק הטבעי ועל כן אין הוועדה
יכולה להסתמך על פסק הדין במחוזי ובעליון, בשל היותו נוגד כללים בסיסיים
של הצדק הטבעי וכי פסק הדין בטל מעיקרא.
טענתו של ב"כ הנקבל נדחתה על ידי הוועדה בהחלטתה מיום 30.01.2025 ,
וזאת בשל כך שאין לוועדה סמכות להכריז כי פסק הדין של בית המשפט
העליון בטל מעיקרא; ובוודאי לא להידרש לדיון כערכאת ערעור. המלצת
הוועדה הינה בגדר המלצה לשר (או מי שהסמכות הואצלה אליו) , שרק לו
נתונה הסמכות להחליט ואין כל בסיס משפטי המסמיך רשות מינהלית
להכריז על בטלות פסק הדין.
ומכאן, כי על הוועדה ליתן המלצתה על בסיס פסק הדין המרשיע את הנקבל
ולהתייחס לשאלה, האם העוב דות המפורטות בו מהוות התנהגות שאינה
הולמת.
לאור האמור, הננו מרשיעים את הנקבל בעבירה לפי סעיף 41 ( 1 ) לפקודת
הרופאים, שכן אין כל ספק כי התנהגותו, כפי שמפורטת בהרשעה, מהווה
התנהגות שאינה הולמת וכן על פי סעיף 41 ( 5 ), בכך שהורשע בעבירה פלילית.
ב. טעונים לאמצעי המשמעת שיש להטיל על הנקבל
1 . טעוני ב"כ הקובל
במבוא לטיעוני ו מביא ב"כ הקובל תוצאות סקר שנערך על ידי מכון ברוקדייל,
לבקשת משרד הבריאות, בעניין "פגיעות מיניות ביחסי מטפל, מטופל
במערכת הבריאות בישראל, ממדי התופעה, מאפיינה והשפעותיה" לפיו
עולה, כי 37% מהנשים דיווחו על פגיעה מינית על ידי מטפל ולמרות זאת, רק
% 7 מהנשים דיווחו לגורמים רשמיים על הפגיעה.
5
הפרק המנתח את הסיבות לאי, דיווח, היא תחושת הנשים "שלמערכת אין
מסוגלות לטפל בכך" ו "אין רצון אמיתי לטפל בנושא". ומכאן, טוען ב"כ
הקובל, כי לתופעה יש זיקה ישירה להליך המתנהל וחשיבותו לא רק כהגנה
על מטופלות ובקביעת מדיניות של א פס סובלנות כלפי עבירות מין מצד
מטפלים, אלא הצורך בהעברת מסר ברור, כי משרד הבריאות מחויב להיאבק
בעבירות חמורות אלו בנחישות ול ל א פשרות.
2 . ב"כ הקובל מצביע על האינטרסים המוגנים בהליך המשמעתי ומפנה לע"א
50/91 סבין נ' שר הבריאות , על הצורך בהרתעה כללית (ע"א 88 77/ ( 1 ) בעמ'
80 על הצורך בשמירה על כבוד המקצוע; ע"א 942/90 ( 5 ) הנ"ל בעמ' 363 ; כן
מונה את עניינו של פישמן נ' מדינת ישראל , ע"א 580/85 ( 6 ) בעמ' 615 . ולבסוף,
חשיבות אמון הציבור במקצוע, ע"א 90 / 6 378 ברוך נ' שר הבריאות ( 7 :)
"אשר להרתעה הכללית, מחויבים צעדים משמעותיים
מחמירים נגד רופאים שסרחו ועל כן ביטול רישיונו של רופא
שהורשע בעבירות מין חמורות הוא הכרחי, ומתבקש ליצירת
הרתעה ול מ ניעת הישנות מעשים דומים בעתיד".
באשר לשמירה על כבוד המקצוע, רופא שהורשע בעבירות מין חמורות, חרג
באופן בוטה מהסטנדרטים האתיים והמקצועיים המחייבים ועל כן, אין
מקום להמשך עיסוקו ברפואה.
ועוד, באשר לאמון הציבור, ה משך עיסוקו ישדר מסר מוטעה לציבור של
סלחנות כלפי עבירות חמורות, ועל כן יש להפסיק פעילותו של מי שהורשע,
כאמור, לאלתר.
ומשנה חשיבות, הגנה על הציבור מהישנות מעשיו של הרופא. רופא אשר ניצל
מעמדו לביצוע עבירות מין, מהווה איום ממשי על מטופלים עתידיים, גם
אחרי ריצוי עונשו. ב"כ הקובל מפנה לעניינו של סבין נ' שר הבריאות (ע"א
50/91 ) ומצטט בעמ' 2 לסיכומיו:
"יש לזכור, כי מעשיו הבלתי הולמים של רופא, כמו גם
התגובה העונשית אשר באה בעקבותיהם, אינם מתרחשים
6
בחלל ריק ויש בהם כדי להשפיע, הן על ציבור העוסקים
במקצוע ... והן על כלל הציבור, לרבות על המטופלים ... ראוי,
אפוא , כי בתהליך עיצובה של התגובה העונשית המשמעתית
יינתן ביטוי הולם למצב דברים ז ה, ויועבר מסר ברור בכל
האמור לכללי האסור והמותר במסגרת פעילותו המקצועית
של רופא, ולעיתים גם מחוץ לה".
הענקת רישיון הרופא גוררת עימה חובה של עמידה בסטנדרטים מחמירים.
ראה סעיף 4 ( 1 ) לפקודת הרופאים.
3 . טעונים לחומרה בעניינו של הנקבל
(א) הרשעתו של הנקבל בעבירות מין חמורות, כפי שפורטה לעיל, קרי
עבירות מין המצויות ברף הגבוה ביותר.
(ב) במסגרת עיסוקו כרופא, ניצל יחסי מטפל, מטופל.
הנקבל ניצל לרעה מעמדו והאמון שניתן בו כרופא, עת ביצע המעשים
המיוחסים לו במהלך בדיקה גניקולוגית, וגרם למטופלות פגיעה
חמורה בעת שהיו במצב פיזי ורגשי פגיעות במיוחד.
בעניינו, המטופלות שהגיעו מרקע תרבותי שונה והתמודדו עם חסמים
תרבותיים משמעותיים, פנו את הנקבל מתוך אמון כי ימצא מענה
לבקשותיהן, נוצלו על ידי הנקבל, בהנחה כי לא תספרנה לאיש את
שאירע (כעולה מעדות המטופלת ובעלה בהכרעת הדין בעמ' 11 , 13 , 14
ו, 15 .)
וכך גם מעדות המטופלת השנייה, אשר ביקשה לשמור בסוד את
הביקור במרפאה (עמ' 19 להכרעת הדין).
ועוד, כמפורט בעמ' 22 להכרעת הדין, התייעצה עם עו"ד , בענין חשש ה
שהדבר ייוודע להוריה.
לעמדת ב"כ הקובל, הנקבל הבין היטב את המורכבות והנזק הצפוי
למטופלות והעדיף לספק את יצריו על פני טובת המטופלות.
7
בהתנהגותו זו הפר את כללי האתיקה הבסיסיים החלים על יחסי רופא
מטופל.
(ג) חריגה מפרקטיקה רפואית מקובלת
בחוות הדעת הרפואית, כפי שעולה מהכרעת הדין, בדיקה גניקולוגית
שגרתית אורכת כ, 2 עד 3 דקות ושכיבה על הצד איננה חלק מפרקטיקה
זו (עמ' 56 להכרעת הדין)! מכאן, כי "בדיקתו" אשר נמשכה כ, 12
דקות כך ע"פ עדות המתלוננת ובחלק מהזמן כשהיא שכובה על הצד
וגבה מופנה לנקבל כ ך גם עלפי עדות הנקבלת השניה "הבדיקה"
נמשכה בין 5 ל, 10 דקות, ומפי בית המשפט (עמ' 233 להכרעת הדין):
"הנאשם עשה שימוש ברשות שניתנה לו על ידי
המתלוננת, להחדיר אצבעותיו לאברי ה מין שלה. דא
עקא, הנאשם עשה כן שלא לצורך שלשמו ניתנה הרשות
... הנאשם פעל באופן מודע שלא לצורך רפואי כלל
ועיקר".
(ד) דפוס פעולה בעייתי חוזר ונשנה
המעשים בוצעו בשתי מטופלות שונות, שלא היתה כל היכרות ביניהן
בהפרש של זמן, עובדה המעידה על תכנון ודפוס פעולה חוזר ונשנה.
וכאשר הנקבל ממשיך אף להטריד את המטופלת השנייה לאורך מספר
פגישות. ומפי בית המשפט, בעמ' 11 לגזר הדין:
"המעשים המתוארים בהכרעת הדין הם מכוערים
ופוגעניים ע ד כדי בלתי נתפסים. הקשבנו לעדויותיהן
של שתי המתלוננות אשר באו לפנינו. נחשפנו לכאבן,
לסבלן, לתחושת ההשפלה וחוסר הכבוד שהיו מנת
חלקן, לביזו י ולניצול , אל ההתייחסות אליהן כחפץ
מרוקן מתוכן, אל ההתעלמות הבוטה מרגשותיהן,
מרחשי ליבן ומזכויותיהן כמטופלות, כנשים, כבנות
אדם".
(ה) ניצול פגיעותן של ה מטופלות
8
הנקבל פנה באופן מכוון למטופלות פגיעות, הראשונה עת הגיעה עם
כאבי בטן עזים, המשיך במעשיו על אף שפרצה בבכי, וכששכבה על
צידה וביקשה להסתובב, אחז בה בכ ו ח והמשיך לפגוע בה (עמ' 10
להכרעת הדין)
ולגבי המטופלת השנייה, על אף שהיה מודע לפגיעה המינית שעברה
והדיסקרטיות שנדרשה, וכן ידע ש "צפוי לה נזק נפשי חמור מאד
כפועל יוצא ממעשיו" (עמ' 7 לגזר הדין) עשה את שעשה.
(ו) היעדר חרטה ואי לקיחת אחריות על מעשי ו החמורים
ב"כ הקובל מפנה לחוות הדעת שניתנה להערכת מסוכנותו של הנקבל,
שם נקבע:
"התייחסותו למעשה העבירה נותרה כשהיתה".
מכאן, כי לא נטל אחריות, כופר במעשיו וממשיך לטעון לחפותו.
בעמ' 3 לגזר הדין עולה, כי כופר במעשים ועמדתו קורבנית. טוען
לקנוניה נגדו וטוען כי מצפונו נקי ופעל בהתאם לכללי האתיקה.
ובהמשך:
"התרשמותה הקלינית של מער י כת המסוכנות מדברת,
בין השאר, על התנהגות בעלת גוון מניפולטיבי ומכוונת
לניצול מצבים לשם קידום תועלתו וטוב ת ו האישית".
ו עוד:
" צוינה נטייה לטשטש גבולות מקובלים מול נשות צוות
ומטופלות, כאשר עבירות המין בוצעו על רקע מאפיינים
אלו, תוך שימוש לרעה בסמכות, במעמד ובכוח וניצול
הזדמנויות בשל נגישותן, חולשתן ונזקקותן של
הקורבנות.
9
כן מצאה מער י כת המסוכנות עיוותי חשיבה אופייניים
למי שביצוע עבירות מין, שימוש בתירוצים וצידוקים.
ייחוס יוזמה והדדיות לקורבנות, מיזעור חומרת המעשים
והשלכתיות רבה. אין התבוננת עצמית או אמפתיה
לקורבנות או לנזק שנגרם להן. ולמעשה, מבטאת דרך
חשיבה זו הפחתה בערכן".
וכך, בעת הדיון בפני הוועדה , חזר על עמדתו הק ו רבנית והשתמש כלפי
קורבנותיו במילים פוגעניות, כמו: "שטן" "זנזונת" ועוד. אמירה
ש "שוכבות עם כל הכפר" (פרוטוקול מיום 18.02.2025 ). התכונות
המתוארות לעיל, מעידות על האפשרות לפגיעה במטופלות נוספות.
(ז) נזק נפשי למטופלות
בעמ' 4 לגזר הדין מובאים ציטוטים מתסקירי הנפגעות והמתארים את
הסבל שנגרם למטופלות.
הנפגעת הראשונה:
" מאז הפגיעה השתנתה כליל תפיסתה את עצמה ...
היא מתמודדת עם תחושות קשות של אשמה ובושה ...
וסובלת מתסמיני פוסט טראומה. היא זקוקה, איפוא,
למענה טיפולי ארוך טווח".
ולגבי המטופלת השנייה :
"פגיעות אלו בתקופות קריטיות לחייה, לקראת בניית
זוגיות, משפחה והורות, גרמו לנזקים ניכרים בכל
התחומים הללו לצד פגיעה בתחום המקצועי ובריאותה
הנפשית ... הפנייה אל רופאים מעוררת אצלה, באורח
גורף, תגובה היסטרית. לפיכך, אף לא ביצעה בדיקות
במהלך ההריונות ...
10
המטופלת סובלת מת סמינים פוסט טראומ מטיים גם
תיפקודה ההורי נפגע,לאחר הלידה סבלה מדיכאון ...
היא פיתחה חרדה לבתה ולפיכך, התרחקה ממנה".
(כאמור בעמ' 4 לגזר הדין).
לעמדת ב"כ הקובל, ממצאים אלו מדגימים הפרות יסודיות של
האתיקה הרפואית, ניצול לרעה של עמדה מקצועית והתנהגות שאינה
מ תיישבת עם הפרקטיקה הרפואית.
התנהגות זו מעלה ספק רב לגבי כשירותו של בנקבל כרופא והנה בסיס
איתן לשלילת רישיונ ו וזאת כדי להגן על בטיחות המטופלות ,כבוד
המקצוע והגנה על הצבור בכללותו.
( ח ) חלוף הזמן
ככל שתעלה הטענה, הרי הקובל פעל לאורך כל הדרך לה תליית
רישיונו, והקובלנה המתוקנת הוגשה מיד בסיום ההליך הפלילי.
חומרת מעשיו עולה על כל שיקול של חלוף זמן. ראה על"א 18/84 עדי
כרמי נ' פרקליט המדינה:
"חלוף העתים אין בו כדי להפוך עו"ד שסרח או רופא
שסרח להיות ראוי לשמש במקצוע עריכת הדין או
הרפואה (על"ע 1214/79 בעמ ' 155 ). גם אם הזמן שחלף
מעת ביצוע העבירה המשמעתית רב וארוך הוא".
( ט ) תקדימים במקרים דומים של ביצוע עבירות מין על ידי רופא
יצחק י טאציה, ביטול רישיון רפואה
ביצוע בדיקה רפואית שלא לצורך, המגיעה לכדי מעשה מגונה ואינוס
ועל אף שחלפו 10 שנים מעת האירוע.
זיאד ז י יד ן, ביטול רישיונו של ק א רדיולוג
במטופלת שהגיעה בגין תלונה של סחרחורת, בוצעה בדיקה שלא
לצורך. הורשע באינוס ומעשה מגונה.
11
יעקב לומקין, ביטול רישיון רפואה לרופא העוסק בטי פו לים רפואיים
בלתי קונבנציונליים. הורשע באינוס ומעשים מגונים בשתי מטופלות
בשני מקרים שונים. בפסק הדין צויינה מצוקתן של הנשים, אכזבתן
מהטיפול עת סברו שהן בידיים טובות והתברר כי "מצויות בידיים
חוטאות ומשפילות, מבזות ומדכאות את צלם האדם שבהן" (עמ' 3
להחלטת כב' השופט זילר).
ענייניהם של שפ כ ר וקרמר, האחד מעשה מגונה שלא בכפייה והאחר
מעשים מגונים בשני מקרים ואינוס באחד מהם, רישיונם בוטל.
ומכאן ניתן להסיק, כי בוטל רישיונם של רופאים שניצלו סמכות
כרופאים ופגעו במטופלות, עת עשו בהם מעשים מגונים למיניהם.
ולאחרונה ניתנה החלטה בעניינו של דר' בני שכטר , תחום עיסוקו
סקסולוגיה. הוא זוכה מעבירת האינוס והורשע במעשים מגונים, שהם
רף נמוך של עבירת מין. בית המשפט קבע, כי מדובר " במעשים שנעשו
לצורך ביזוי" .
הוועדה המליצה לבטל רישיונו, אולם כב' השופט סטרשנוב המירו ל -
7 שנות התלייה, כאשר בהחלטתו מבדיל בין מקרה זה ל בין מקרים
בהם מתבצעת עבירה של אינוס המחייבת ביטול רישיון:
"סנקציה חריפה שכזאת יש לנקוט במקרים נדירים
במיוחד, כאשר המשך העיסוק ברפואה מסכן את בריאות
החולים או שלום הציבור או כאשר מדובר במעשים
חמורים בין הרופא לחולה, כגון: אינוס, מעשה מגונים ...
וכו'".
(י) לסיכום, עותר ב"כ הקובל לבטל רישיונו של הנקבל, אשר הורשע
בעבירות חמורות של אינוס ומעשים מגונים ויש בכך להצביע על חוסר
כשירות להמשיך ולעסוק במקצוע הרפואה.
4 . טעוני ב"כ הנקבל
12
(א) בטעוניו חוזר ב"כ הנקבל לכפירתו של הנקבל באישום נגדו, ולדבריו,
אין זו תלוייה על בלימה, שכן חומר ראיות מרכזי, תיעוד חקירת
המתלוננת בווידאו וחקירת דר' חורי, נעלמו ולא הומצאה כל סיבה או
תירוץ להיעלמותם. וכך, זכותו של הנאשם בתיק פלילי לא נשמרה, ועל
כן, על אף הפ גיעה בזכויות, הנאשם הורשע בבית המשפט המחוזי
בחיפה ובבית המשפט העליון.
כאמור, וכך לעמדת ב"כ הנקבל: "הוועדה כבולה להחלטת בית
המשפט העליון ואינה יכולה להרהר אחריה ולנהוג כאילו לא ניתנה"
(סעיף 4 לטעוניו). לעמדת ב"כ הנקבל, יש ליתן לעובדה זו משקל בעת
הערכת עו נשו.
(ב) עוד יש להתייחס לכך, כי המעשים התרחשו בשנת 2015 וב, 2016 ,
התמשכות הליכים שערורייתית, באשמתן של רשויות אכיפת החוק,
הן במועד הגשת כתב האישום והן בבירור המשפט ולבדיקת היעלמות
הראיות והחיפוש אחריהן היה חלק בעניין.
(ג) עם הגשת כתב האישום, בשנת 2018 , הותלה רישיונו של הנקבל
ולמעשה, מזה 7 שנים אינו עוסק במקצועו כרופא מומחה. הנקבל
מרצה עונשו מזה כחצי שנה, ועל כן גם אם יזכה לניכוי שליש ממאסרו
( 6 שנים), הרי שמעת שחרורו לא יעסוק ברפואה 11 שנים.
(ד) על סמך נתונים אלו, עותר ב"כ הנקבל להסתפק בהתליית רישיונו
למ שך 7 שנים, שתחילתן מעת התלייתו, לאחר הגשת כתב האישום.
(ה) ב"כ הנקבל מפרט את קורות חייו של הנקבל, נביאם בתמ צ ית:
הנקבל יליד נצרת, 1958 , נשוי ואב ל, 3 בנים;
את לימודי הרפואה סיים באוניברסיטת המבורג בגרמניה בשנת 1987 ;
הנקבל השתלם בכירורגיה ל פר ו סקופי ת והיס ט ירו סקפית מתקדמת,
השתלמות אשר כללה ביצו ע מאות ניתוחים אנדוסקופיים, אשר
הביאו אותו למיומנות גבוהה בתחום. כן סיים קורס הכשרה לניהול
מחלקות רפואיות מטעם ההסתדרות הרפואית בישראל;
13
לנקבל ניסיון מקצועי עשיר, אשר, בין היתר, כולל עבודה כחוקר, בית
חולים בהמבורג ה תמחות וקבלת תואר מומחה ברפואת נשים בשנת
1999 . משלב זה שימש כרופא בכיר במחלקת נשים בבית החולים
הצרפתי , נצרת;
בהמשך, בש נ ת 2011 , התמנה לאחראי על האגף הגניקולוגי והניתוחי
במחלקת נשים ויולדות בבית החולים 'המשפחה הקדושה' והחל מ -
2013 ועד 2018 (מועד בו הוגש כתב האישום), סגן מנהל מחלקת נשים
ויולדות באותו בית החולים;
לנקבל אף ניסיון מחקרי, עת השתתף במחקרים במסגרת השתלמות
בבית חולים 'הכרמל' וכן מחקר בנושא טיפולים כימותרפיים חדשניים
בסרטן האשכים בגרמניה, אשר פורסם בכתב עת מדעי בגרמניה.
(ו) באשר למצבו המשפחתי:
אב יו עבד כאח בבית החולים בנהריה, נפטר בשנת 2003 . אימו אף היא
נפטרה בשנת 1997 ;
אשתו, לה נשוי משנת 1991 , מומחית ברפואת משפחה ובמחלת
הס ו כרת. מנהלת במרכז הרפואי הדרומי של קופת חולים כללית בנוף
הגליל;
מבין שלושת בניו, שניים סטודנטים לרפואה והשלישי סטודנט למנהל
עסקים;
עוד מציין ב"כ הנקבל, כי לנקבל שלושה אחים ו שתי אחיות, כולם
משכילים ובעלי ת ארים אקדמאיים.
לסיכום:
כאמור, עותר ב"כ הנקבל להסתפק ב, 7 שנות התלייה, שתחילתם עת
הותלה רישיונו ב, 2018 .
14
המלצה להטלת אמצעי המשמעת
5 . בבואנו לקבוע את אמצעי המשמעת, חזרנו ועיינו בהכרעת דינו וגזר הדין של
בית המשפט המחוזי (תפ"ח 18, 08, 51831 מדינת ישראל נ' חורי ), ואלו
מתווים את הדרך להטלת אמצעי המשמעת על הנקבל:
כפי שטען הנקבל בפנינו, הוא כופר במעשיו ומדבריו עולה, כי גירסת
המתלוננות אינה אמי נה. עוד הוסיף בפנינו, וכינה את המתלוננות בתארי גנאי,
זנזונת וכו'.
בפני בית המשפט ציין, שהוא "מצטער שכל העניין הזה התרחש ..." (שם,
בעמ' 10 .)
בית המשפט מפנה להכרעת דינו ומציין:
"תיק זה עוסק בתלונות חריגות, אשר יקשה על אדם מן
היישוב להעלות על דעתו כי התר חשו באמת".
וממשיך:
"היעלה על הדעת שרופא, מי שהקדיש חייו למתן מזור
למכאובן של נשים הנזקקות לסיועו בצר להן, ינצל מעמדו
ונגישותו על מנת לעשות בהן עבירות מין?".
ועוד מוסיף, בטרם גזר דינו, ולכך מענה לטענת ב"כ הנקבל בדבר העדר אותן
ראיות שנעלמו מתיק החקירה:
"כי לא נותר בליבנו ולו ספק קל ביחס לאמינות התלונות
וביחס לאשם הרב הטמון מעשיו של הנאשם.
בנסיבות אלו, נאלצנו להרשיע את הנאשם במיוחס לו
והודענו למתלוננות שדבריהן נשמעו, זכו לאוזן קשבת
ולאמוננו המלא".
15
וזוהי נקודת המוצ א לגזר הדין וכן להחלטתנו בדבר אמצעי המשמעת שיש
להטיל על הנקבל.
בבואנו להטיל את אמצעי המשמעת, עלינו לקחת בחשבון את האינטרסים
המוגנים בהליך המשמעתי, בין היתר, כמפורט בע"א 50/91 סבין נ' שר
הבריאות (ראה סיכומי ב"כ הקובל בעמ' 1 ), את אינטרס ההרתעה הכללית,
הצורך בשמירה על כבוד המקצוע, את חשיבות אמון הציבור במקצוע, ומעל
לכל הגנה על הציבור מהישנות מעשיו של הרופא, וכפי שסיכם בית המשפט
העליון באותו פסק דין:
"יש לזכור כי מעשיו הבלתי הולמים של רופא, כמו התגובה
העונשי ת אשר באה בעקבותיהם, אינם מתרחשים בחלל הריק
ויש בהם כ די להשפיע, הן על הציבור העוסקים במקצוע והן על
כלל הציבור, לרבות על המטופלים ... ראוי, איפוא, כי בתהליך
עיצובה של התגובה העונשית המשמעתית, יינתן ביטוי הולם
למצב דברים זה, ויועבר מסר ברור בכל האמור לכללי האסור
והמותר במסגרת פעילותו המקצועית של רופא ולעיתים ג ם
מחוצה לה".
וכפי שנכתב בגזה"ד שם בעמוד 10 :
מעמדו הרם של הנאשם, עמדתו החברתית, היקר והכבוד
אותם רוחשים לו אנשי קהילתו ,תרומתו המקצועית
והטיפולית למטופליו ואולי אף לקה לה הרפואית והמדעית כל
אלו אינם מהווים מגן מפני הענישה החייבת להיות מוטלת
בגין מעשים כה ח מורים מתועבים ופוגעניים."
אל מול אלו , יש ליתן משקל לעובדות המקרה העומד בפנינו. ומכאן, אל עניינו
של הנקבל.
הנקבל הורשע בעבירות מין חמורות, כמתואר בהמלצתנו להכרעת הדין, ואם
נחזור לגזר הדין (שם, בעמ' 11 :)
"אכן, המעשים המתוארים בהכרעת הדין הם מכוערים
ופוגעניים עד כדי בלתי נתפסים.
16
הקשבנו לעדויותיהן של שתי המתלוננות, אשר באו בפנינו.
נחשפנו לכאבן, לסבלן, לתחושת ההשפלה וחוסר הכבוד שהיו
מנת חלקן, לביזוי ולניצול, אל ההתייחסות אליהן כחפץ מרוקן
מתוכן, אל ההתעלמות הבוטה מרגשותיהן, מרחשי ליבן
ומזכויות המטופלות כנשים, כבני אדם".
קביעות אלו כשלעצמן מחייבות או ת נו להטלת אמצעי משמעת מחמיר
ומרתיע.
וזאת, כאשר בית המשפט בגזר דינו עומד על
"הפגיעה הרעה; הנזקים העצומים והצלקות העמוקות
שהותירו בנפשן של אותן שתיים, אשר אזרו עוז והתייצבו,
אשר העזו להביא דבריהן בלי כחל ו סרק לפנינו , לעמוד
בחקירות נגדיות קשות, חודרות ונוקבות ובלבד שמצוקתן
תצא לאור".
הן זכאיות לכך כי
"המעשים הנפשעים הללו מזכים את מבצעם בגמול הולם".
(שם, בעמ' 11 .)
עוד נציין לחומרה , כי התנהגותו של הנקבל מהווה ניצול של יחסי מטפל
מטופל ובוודאי, כפי שפורט בהרחבה בסיכומי ב"כ הקובל ובהרחבה בהכרעת
דין וכן חריגה מפרקטיקה רפואית מקובלת. ראה עמ' 233 להכרעת הדין.
הנקבל, במעשיו, ניצל פגיעותן של המטופלות (ראה עמ' 10 להכרעת הדין ובעמ'
7 לגזר הדין ) , באשר לאחת המטופלות שעה שידע "שצפוי לה נזק נפשי חמור
מאד כפועל יוצא ממעשיו".
הנקבל לא הביע כל חרטה על מעשיו, אלא חזר על כפירתו, ומחוות הדעת
להערכת המסוכנות עולה:
17
"התייחסותו למעשי העבירה נותרה כשהיתה. ... עמדתו
קורבנית ... טען לקנוניה שנרקמה נגדו ועמד על כך שמצפונו
נקי וכי פעל תמיד בהתאם לאתיקה המקצועית".
האמנם? לא כך עולה מהכרעת הדין המפורטת.
עוד, עומדת בפנינו הקביעה של מער י כת המסוכנות לעניין
"התנהגות בעלת גוון מניפולטיבי ומכוונת לניצול מצבים לשם
קידום תועלתו וטובתו האישית" .
כן צויין:
"כי העבירות בוצעו על רקע מאפיינים אלו, תוך שימוש לרעה
בסמכות, במעמד ובכוח וניצול הזדמנויות בשל נגישותן,
חולשתן ונזקקותן של הקורבנות".
ועוד, כמפורט בגזר הדין בעמ' 3 , נמצאו עיוותי חשיבה אופייניים למי שביצעו
עבירת מין, מזעור המעשים והשלכתיות רבה :
"אין התבוננות עצמית או אמפתיה לקורבנות או לנזק שנגרם
להן, ולמעשה, מבטאת דרך חשיבה של הפחתה בערכן".
להערכה זו מצאנו תימוכין בדברי הנקבל (תמלול בית דין משמעתי
מיום 18.02.2025 ), כי המטופלות, כמו "שטן" "זנזונת" וכו'.
בנוסף לאמור לעיל, נצי ין את הנזק הנפשי הח מור למטופלות, עליו כבר עמדנו
לעיל, בגזר דינו בעמ' 4 מציין ביהמ "ש את הנזק, כפי שפורט בתסקירי נפגעות
העבירה, ובקצרה המטופלת הראשונה:
"מתמודדת עם תחושות קשות של אשמה ובושה ... וסובלת
מתסמיני פוסט, טראומה וזקוקה למענה טיפולי ארוך טווח".
18
ואילו לאחרת, הפגיעות
"גרמו לנזקים ניכרים בכל התחומים הללו לצד פגיעה בתחום
המקצועי וברווחתה הנפשית".
ועוד:
"סובלת מפוסט טראומה, פיתחה חרדה לבתה ולפיכך,
התרחקה ממנה".
ודי בתיאור זה כדי לעמוד על חומרת הנזק שנגרם למטופלות. ממצאים אלו
מעלים בפני נו תהיה בדבר כשרותו של הנקבל לשמש כרופא.
עיינו חזור ועיין בטעוני ב"כ הנקבל, התרשמנו מניסיונו של הנקבל,
מההשתלמויות אותן עבר וכן ההכשרות. כן יש לציין בהערכה רבה את יתר
בני המשפחה ועיסוקם, לרבות מעמדה של אשתו.
אך על כל אלה נוכל לומר, כי מעמדו הרם, כמתבטא מקורות חייו, תרומתו
המקצועית הטיפולית, אינם יכולים להוות מגן מפני מעשיו החמורים, כפי
שמתבטאים בהכרעת הדין ובגזר הדין.
חלף הזמן הינו סיבה מקלה, אולם אין בה לסייע לנקבל, כאשר אנו מטילים
ספק ביכולתו לשמש כרופא, נ וכח חומרת מעשיו.
עיינו בתקדימים אתם הציג ב"כ הקובל, בעמודים 6 ו, 7 לסיכומיו. ואכן, בכל
אחד מפסקי הדין בהם הורשעו רופאים בעבירה של אינוס, בוטל רישיון
הרפואה.
לבסוף נפנה אל עניינו של דר' בני שכטר (החלטה 25, 01 ), רופא נשים שתחום
עיסוקו בסקסולוגיה, שזוכה מעבי רת האינוס והאישום במעשים מגונים,
שהינם רף נמוך בעבירות מין. יחד עם זאת, בית המשפט קבע, כי אלו נעשו
לצורך ביזוי ולא לצורך גירוי או סיפוק מיני.
19
המלצת הוועדה היתה, לבטל רישיונו לצמיתות עקב חומרת מעשיו, אולם כב'
השופט סטרשנוב, בהתערבותו בהמלצת הוועדה קבע, כי יש להתלות רישיונו
מלעסוק ברפואה למשך שבע ( 7 ) שנים. אולם קביעתו בסעיף 19 להחלטתו,
היא היא הנוגעת ומתווה הדרך להמלצתנו:
"אבקש להרחיב מעט את היריעה לגבי העונש המירבי של
ביטול רישיון, המומלץ בדעת הרב, שהינו, כאמור, אמצעי
המשמעת החמור ביותר שניתן לנקוט כלפי רו פא. משמעותו
הקשה של עונש זה הינו קיפוח פרנסתו, מעמדו ויוקרתו של
הרופא מכאן ועד עולם.
לעניות דעתי, סנקציה חריפה שכזאת, יש לנקוט במקרים
נדירים, במיוחד, לדוגמא, כאשר המשך העיסוק ברפואה מסכן
את בריאות החולים או את שלום הציבור, או כאשר מדובר
במעשים חמורים בין רופא לחולה, כגון: אינוס, מעשים מגונים
בכוח וכיו"ב" (סעיף 19 .)
כב' השופט סטרשנוב מביא את המקרים היותר נפוצים בפסיקה, בהם בוטל
כליל רישיון הרופא, והם אכן מתייחסים למעשי אינוס של המטופלת על ידי
הרופא מטפל (סעיף 21 :)
"(ראה רע"א 8074/06 ד' זיאד אלטיף זיידאן נ. שר הבריאות ;
ע"ש 5061/05 דר' יעקב לומקין נ' שר הבריאות; בג"צ 8/71 7
דר' מזרחי נ' שר הבריאות , פ"ד כה( 2 ) 238 ) וכן למקרים בהם
נשקפה ממעשיו של הרופא או מהתנהגותו סכנה של ממש
לבריאות החולים (החלטה 12, 5 מנכ"ל משרד הבריאות נ' דר'
סבטלנה לופו מיום 22.03.2012 .")
סוף דבר,
אכן בעניינו מדובר בעבירה של אינוס ובעבירה של מעשה מגונה שלא בהסכמה
ובעבירות נוספות, כמפורט בהרחבה בהכרעת הדין אשר שימשה בסיס
להרשעתנו. ועוד מצאנו על בסיס חוות דעת של מער י כת הסיכונים, כי הנקבל
20
מהווה סכנה לשלומן של מטופלות נוספות כמפורט לעיל. בהתנ הגות ו מסכן
את שלום הציבור ומדובר במעשים חמורים בין רופא לחולה, ועל כן הננו
סבורים כי הנקבל לא ראוי עוד לשמש כרופא.
בנסיבות אלו, הננו ממליצים לבטל את רישיון הרפואה של הנקבל לצמיתות.
ניתנה היום : 6/05/2025
________________ _________________ __ ____________
דר' יסכה כהן, יו"ר פרופ' חן סלע, עו"ד לינדה שפיר,
נציגת המנהל הכללי נציג הסתדרות הרופ אים נציגת היועצת המשפט
לממשלה