Disciplinary decision dated 5 Aug 2009
- Disciplinary measure
- License suspension
Decision summary (as published on the Ministry of Health website)
English translation pending. The Hebrew text is shown.
מכירת תכשירים ללא מרשם וניפוק לפי מרשמים מזויפים
Translation for convenience only. The Hebrew text, as published on the Ministry of Health website, is the binding version.
Decision documents
All documents as published on the Ministry of Health website, kept here in full. The documents are in Hebrew.
החלטת וועדה Open in a new window · Source on gov.il
Open the document in a separate window · Download the file · Copy stored on this site
Disciplinary committee recommendation Open in a new window · Source on gov.il
Open the document in a separate window · Download the file · Copy stored on this site
Appeal ruling Open in a new window · Source on gov.il
Open the document in a separate window · Download the file · Copy stored on this site
Full text of the decision (extracted from the document, Hebrew)
Text extracted automatically from the document for search and accessibility. The binding text is the document itself.
=== פסק דין בערעור ===
עשא (ת"א) 18, 81, 3084 איזידור הולצברג נ' הממונה על החלטות שיפוטיות בנושאי רשלנות מקצועית, האגף
לביקורת פנים, משרד הבריאות, מדינת ישראל
בית המשפט המחוזי בתל אביב, יפו בשבתו כבית, משפט לערעורים
אזרחיים
עש"א 08, 80, 3084 הולצברג נ' מדינת ישראל
ב פני כב' ה שופטת ( בדימוס ) שרה ברוש
ה מערער איזידור הולצברג
ע"י ב"כ עו"ד זוהר יהלום
נגד
המשיב הממונה על החלטות שיפוטיות בנושאי רשלנות
מקצוע ית, האגף לביקורת פנים, משרד הבריאות -
מדי נת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד גב' תמר ברעם, פרקליטות מחוז תל, אביב
(אזרחי)
חקיקה שאוזכרה:
פקודת הרוקחים [נוסח חדש], תשמ"א, 1891 : סע' 65 , 65 (א) , 65 (א)( 1 ) , 65 (א)( 3 ) , 65 (א)( 4 ) , 65 (ב) , 65 (ב)( 3 ) ,
68
חוק, יסוד: הממש לה : סע' 33 (ב)
פקודת הרופאים [נוסח חדש], תשל"ז, 1895 : סע' 41
חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב, 1891 : סע' 148 ( 11 )
מיני, רציו:
* נדחה ערעור לפי סעיף 68 ל פקודת הרוקחים , על החלטת השופט (בדימוס) ו. זיילר, להתלות את רשיונו
של המערער כרוקח, לתקופה של שנה, בעקבות מעורבותו בפרשה בה נמכרו בבית המרקחת של המערער
ושותפו, לאדם מסוים, תכשירים רפואיים חייבי מרשם רופא בלא מרשמים, במשך כשנה וחצי, בהיקף
כספי של 111,111 ₪ וכן בעקבות ליקויים נוספים בנושאים אחרים, ש נמצאו בביקורת שנערכה בבית
המרקחת.
* בריאות, רוקחים, רישיון
* בריאות, רוקחות, רישוי
* משפט מינהלי, רישוי, התליית רישיון
* בריאות, רוקחים, משפט משמעתי
1
עשא (ת"א) 18, 81, 3084 איזידור הולצברג נ' הממונה על החלטות שיפוטיות בנושאי רשלנות מקצועית, האגף
לביקורת פנים, משרד הבריאות, מדינת ישראל
* משפט מינהלי, שיקול, דעת, רישיון לעסוק ברפואה
* עונשין, הגנות, הגנה מן הצדק
.
ערעור לפי סעיף 68 ל פקודת הרוקחים , על החלטת השופט (בדימוס) ו. זיילר, לו הואצלה סמכות שר
הבריאות לפי הפקודה. בהחלטה ניתן צו להתליית רשיונו של המערער כרוקח, לתקופה של שנה.
ההחלטה ניתנה בעקבות ממצאי ועדה שדנה בקובלנה שהוגשה כנגד המערער, בעקבות פרשה (להלן:
"פרשת בנזינו") בה נמכרו בבית המרקחת של המערער ושותפו, לאדם בשם בנזינו, תכשירים רפואיים
חייבי מרשם רופא בלא מרשמים, במשך כשנה וחצי, בהיקף כספי של 111,111 ₪ וכן בעקבות ליקויים
נוספים בנושאים אחרים, שנמצאו בביקורת שנערכה בבית המרקחת . הועדה שמונתה לדון בקובלנה
מצאה את המערער אשם בכל העבירות הקשורות לפרשת בנזינו, וכן לעבירות הקשורות בביקורת מיום
11.5.15 . בנוסף לאלה, המערער נמצא אשם במסירת גירסות לא נכונות לאנשי משרד הבריאות. ב"כ
הקובל דרש להתלות את רישיונו של המערער לשמונה שנים. הועדה המליצה בדעת רוב על התליית
הרשיון ל, 5 חודשים ודעת המיעוט סברה כי יש להתלות את הרישיון למשך 16 חודשים. השופט זיילר
סבר, לנוכח חומרת מעשיו של המערער, כי האמצעי המשמעתי הראוי אינו צריך להיות רחוק מדרישת
ב"כ הקובל מן הועדה. עם זאת, הגיע השופט זיילר למסקנה כי לא ניתן למצות את הדין עם המערער,
לאחר שהביא בחשבון את השיקול הנוגע לאי העמדתו לדין של השותף.
.
ביהמ"ש המחוזי, דחה את הערעור מהטעמים הבאים:
כידוע, הלכה היא כי ערכאה זו אינה נוטה להתערב באמצעי המשמעתי שנקבע על ידי הגורמים
המוסמכים, אף אם הוא סוטה לטעמה במידת, מה לחומרה או לקולא. רק סטיה מהותית לקולא או
לחומרה, משגה מהותי בשיקול דעת, או הטלת עונש המחטיא באופן ברור וגלוי את מטרתו, יצדיקו
התערבות של בימ " ש זה. במקרה דנן, לא נמצא פגם המצדיק התערבות.
טענות המערער לפיהן מעמדו של המשיב במשרד הבריאות מעלה אפשרות ממשית ל משוא פנים ולניגוד
עניינים, מטילות, ללא בסיס, ספק בשיקוליו של השופט זיילר בשל כפיפות ארגונית למשנה למנכ"ל
משרד הבריאות, טוב היה להן שלא תישמענה, ומיותר להתייחס אליהן כלל.
ביהמ"ש שותף לדעה שהובעה בעבר בפסיקה, לפיה, יתרונותיה של האצלת סמכויותיו של שר הבריאות
אל גורם שיפוטי בעל מומחיות וניסיון לדון בדיון המשמעתי של העוסקים ברפואה, מאיינים כל חשש
למשוא פנים וניגוד עניינים, שמקורם בכפיפות הארגונית של אותו גורם להנהלת משרד הבריאות. כפיפות
זו, ככל שהיא קיימת, נוגעת לעניינים פרוצדורליים של העסקת הגורם השיפוטי במשרד הבריאות ואין בה
להשליך על העבודה המקצועית הנוגעת להפעלת הסמכות.
דווקא הביקורת החריפה של השופט זיילר כלפי משרד הבריאות על אי העמדתו לדין של השותף, היא
המלמדת כי המשיב אינו חוסך שבטו ובוחן את התנהלות הגורמים המקצועיים במשרד הבריאות, תוך
הפעלת שיקול דעת שיפו טי עצמאי.
אשר לטענות המערער הנוגעות לאכיפה הבררנית ולסעד הצומח ממנה לפי הדוקטרינה של "הגנה מן
הצדק". ביהמ"ש מקבל את קביעותיו של השופט זיילר, כי אי העמדתו לדין של השותף מעוררת תחושת
אי צדק ועשויה להיתפס כאכיפה בררנית המזכה לסעד מן הצדק. עם זאת, ביהמ"ש אינו מקבל את טענת
המערער, כי קביעותיו של השופט זיילר, צריכות היו להוביל לביטול ההליך שננקט כנגדו או, למצער,
לשקף איזון ראוי בין ביטול מוחלט של ההליך ובין המלצת ועדת המשמעת להטיל עליו אמצעי משמעת
של התליית רישיון לתקופה של ששה חודשים בלבד. השופט זיילר נתן משקל לקביעותיו בעניין האכיפה
1
עשא (ת"א) 18, 81, 3084 איזידור הולצברג נ' הממונה על החלטות שיפוטיות בנושאי רשלנות מקצועית, האגף
לביקורת פנים, משרד הבריאות, מדינת ישראל
הבררנית ומנגד נתן משקל לחומרה הנובעת, לפי השקפתו, מן המעשים. התוצאה, מאוזנת, סבירה וראויה,
ולא נמצא בה פגם המצריך התערבות של בימ " ש זה. הפסיקה בעניינים פליליים עמדה, לא אחת, על כך,
כי החלת הדוקטרינה של "הגנה מן הצדק" אינה מחייבת את ב יטולו של כתב האישום, וייתכנו מצבים
שבהם ניתן יהיה לשקול תרופות "מתונות" יותר, כולל הקלה בעונש בעת גזירת הדין.
במסגרת טענתו השלישית הנוגעת לתכלית התליית רישיונו, הצביע המערער על מספר נסיבות לקולא שיש
בהן, לטענתו, לפעול לטובתו. אותן נסיבות, נשקלו על ידי הוע דה, אך לא זכו להתייחסות מפורשת של
השופט זיילר בהחלטתו. בימ"ש זה בחן את הנסיבות הנטענות ולא מצא בהם עילה להתערב בהחלטתו
של השופט זיילר.
בריאות הציבור מחייבת כללים ברורים לאופן הרכישה, אחסנה ושימוש בתכשירים רפואיים, והפרת
הכללים עשויה לסכן את בריאות הציבור, ואף חיי אדם; האינטרס הציבורי שנועד להבטיח כי העוסקים
במקצוע הרוקחות ישמרו על טוהר המידות בכל הנוגע לשימוש מבוקר בתכשירים רפואיים, מחייב ענישה
חמורה בתגובה על כל חריגה מן הכללים, זאת תוך מתן ביטוי לשיקולים השונים בקביעת אמצעי
המשמעת בגין הפרתם, כולל השיקול ההרתעתי.
ביהמ"ש אינו מקבל את טענת המערער, כי אי העמדתו לדין של השותף, מאיינת את תכלית אמצעי
המשמעת של התליית הרשיון כדי להרתיע אחרים. התנהלות משרד הבריאות, כנשקף מביקורתו של
השופט זיילר, אינה פוטרת את המערער מאחריות ואינה צריכה להוביל להתחשבות נוספת במער ער,
מעבר להקלה לה זכה.
פסק דין
0 . ערעור לפי סעיף 95 ל פקודת הרוקחים [נוסח חדש] תשמ"א, 0800 (להלן:
" הפקודה ") על החלטה מיום 980885 של כב' הנשיא, השופט (בדי מוס) ו8 זיילר (להלן:
" השופט זיילר "), לו הואצלה סמכות שר הבריאות לפי הפקודה8 בהחלטה ניתן צו
להתליית רשיונו של המערער כרוקח, לתקופה של שנה החל ביום 1812885 8
2 . המערער רוקח במקצועו, היה יחד עם שותפו, הרוקח יואב שרגיל (להלן:
" השותף "), הבעלים של בית מרקחת "בני " בתל, אביב (להלן: " בית המרקחת ,)"
המערער שימש בבית המרקחת כ"רוקח אחראי"8
במסגרת חקירה שניהלו רשויות המכס בשנת 2889 , אודות סחר בסטרואידים
באינטרנט, הודה המערער כי בבית המרקחת נמכרו לאחד, איתי בנזינו תכשירים
רפואיים חייבי מרשם רופא בלא מרשמים, במשך כשנה וחצי , בהיקף כספי של
228,888 ₪ (להלן: " פרשת בנזינו )"
בעקבות המידע שהועבר מרשויות המכס למשרד הבריאות, נערכה ביום 20812889
ביקורת בבית המרקחת8 ביקורת נוספת להשלמה, נערכה במועד מאוחר יותר, ביום
2182882 8 בביקורות נמצאו ליקויים בנושאים אחרים, ובהם, הנפקת תכשירים ע ל פי
3
עשא (ת"א) 18, 81, 3084 איזידור הולצברג נ' הממונה על החלטות שיפוטיות בנושאי רשלנות מקצועית, האגף
לביקורת פנים, משרד הבריאות, מדינת ישראל
מרשמים מזוייפים, מכירת טבליות "רקוד" הפטור ממרשם רופא, במיגבלות
כמותיות, בכמויות המאיינות את הפטור, אי סדירות בשמירת מרשמים, והנפקות
שלא תועדו כנדרש בפנקס המרשמים (להלן: " הביקורת ביום 20.02.82 " ו" הביקורת
ביום 20.2.82 " בהתאמה)8
4 . בשימוע שהתקיים בל שכת משרד הבריאות בת"א ביום 381882 בנוכחות
המערער, בא כוחו עו"ד זהר יהלום, והיועצת המשפטית של לשכת הבריאות, הודה
המערער בהאשמות שיוחסו לו בפרשת בזינו8 בא כוחו הסכים, כי התשובות שנתן
המערער במהלך הביקורת ביום 20812889 לא היו נכונות, והיו בלתי הולמות8
בעקבות השימוע נשלל מהמערער האישור לשמש כ" רוקח אחראי " בבית המרקחת8
בית המרקחת נסגר בדצמבר 2882 8
3 . ביום 21811882 הגיש המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר בעז לב, קובלנה
משמעתית נגד המערער בהתאם ל סעיף 92 (א) לפקודה8
בקובלנה, יוחסה למערער הפרה של סעיפי הפקודה הבאים:
א8 התנהגות שאינה הולמת את המקצוע, כאמור ב סעיף 92 (א)( 1 ) לפקודה8
ב8 רשלנות גסה במילוי תפקידו, כאמור ב סעיף 92 (א)( 4 ) לפקודה8
ג8 התמדה בהפרת הוראות הפקודה, כאמור ב סעיף 92 (א)( 3 ) 8
שר הבריאות מינה ועדה שתדון בקובלנה, בהתאם להוראות סעיף 22 (ב) לפקו דה ,
(להלן: " הועדה " או " ועדת המשמעת 8)"
הועדה שמעה עדויות, ובכלל זה את העדות היחידה מטעם המערער, היא עדותו שלו8
ביום 2282885 העבירה הועדה למשיב דין וחשבון לפי סעיף 92 (ב)( 4 ) לפקודה8
הועדה מצאה את המערער אשם בכל העבירות הקשורות לפרשת בנזינו, וכן לעבירות
הקשורות בביקורת מיום 2182882 8 בנוסף לאלה, המערער נמצא אשם במסירת גירסות
לא נכונות לאנשי משרד הבריאות8
בטיעון בפני הועדה לעניין אמצעי המשמעת שיש לנקוט בהם כנגד המערער, דרש ב"כ
הקובל, להתלות את רישיונו לשמו נה שנים8 הועדה סברה, כי דרישה זו מחמירה מידי8
הועדה שקלה כנסיבות לקולא את העובדה כי המערער סגר את בית המרקחת עקב
קשיים כלכליים, והחל לעבוד כשכיר בשני בתי מרקחת אחרים לשביעות רצונם של
מעסיקיו8
4
עשא (ת"א) 18, 81, 3084 איזידור הולצברג נ' הממונה על החלטות שיפוטיות בנושאי רשלנות מקצועית, האגף
לביקורת פנים, משרד הבריאות, מדינת ישראל
על רקע זה, התגלעו בוועדה מחלוקות בין חבריה8 רוב חבריה סבר, כי ה תלית רישיונו
של המערער לששה חודשים היא הענישה המשמעתית הראויה, המיעוט של אחד
מחבריה, סבר, כי יש להתלות את הרישיון למשך 19 חודשים8
2 . ביום 980885 , לאחר שבחן את דו"ח ועדת המשמעת, פירסם השופט זיילר את
הצו נשוא הערעור, בהתאם לסמכות הקבועה ב סעיף 92 לפקודה8
השופט זיילר קבע, כי אשמתו האישית של המערער בעבירות הקשורות לביקורת מיום
2182882 לא הוכחה8 השופט זיילר קבע, כי האישום המתייחס לאירועי הביקורת מיום
2182882 , ייחס למערער עבירות בגין פעילותו האישית הישירה, זו לא הוכחה, כך
שנשמט הבסיס מאישומו בעבירה של התמדה בהפרת הוראות הפקודה8 עם זאת, קבע
השופט זיילר, ש" אילו היה הנקבל מואשם בפעילות זו בשל אחריותו לנעשה בבית
המרקחת שבבעלותו ו/או משום שידע ו/או עצם עיניו והתעלם מהמעשים הלא
תקינים שנעשו בבית המרקחת, ספק אם היה נח לץ מהרשעה גם בשל מעשים אלו" 8
השופט זיילר, אימץ את כל שאר המלצות הוועדה לגבי עבירות המשמעת האחרות על
כל המחדלים והמעשים שמדובר בהם, בעיקר אלו הקשורים בפרשת בנזינו8
2 . אשר לאמצעי המשמעת שראוי לנקוט בו, קבע השופט זיילר, כי החומרה
שבמעשי המערער, בעיקר בפרשת בנזינו, " אינה עולה בקנה אחד עם מה שמצופה
מדמות המופקדת על בריאות הציבור. מה שעשה הנקבל מגיע לכדי מעילה ביסוד
המונח בבסיס מקצועו ועיסוקו, זאת משום שהוא מסר למי שאיננו מוסמך לכך
תכשירים ששימוש בלתי מבוקר בהם, ועל אחת כמה וכמה שימוש בתחום החורג
מההתוויה המות רת, יכול להיות הרה אסון, עד כדי סיכון לחיים עצמם 8"
בהמשך הוסיף השופט זיילר:
"בהפקדת הכח והסמכות להנפיק תכשירים כאלו בידי רוקחים טבועה
ומקופלת החובה להשתמש בכוחות ובסמכויות אלו בדרך ראויה, ומכל מקום
להתרחק מכל מעשה שיש בו חשש לפגיעה בציבור. הנקבל ושותפו דנ ו ודשו
בנושא, והחליטו בזדון וביודעין לבחור ברע".
7 . השופט זיילר סבר, לנוכח חומרת מעשיו של המערער, כי האמצעי המשמעתי
הראוי אינו צריך להיות רחוק מדרישת ב"כ הקובל מן הועדה8 עם זאת, הגיע השופט
זיילר למסקנה כי לא ניתן למצות את הדין עם המערער, לאחר שהביא בחשבו ן את
השיקול הנוגע לאי העמדתו לדין של השותף8
6
עשא (ת"א) 18, 81, 3084 איזידור הולצברג נ' הממונה על החלטות שיפוטיות בנושאי רשלנות מקצועית, האגף
לביקורת פנים, משרד הבריאות, מדינת ישראל
כך מתוך ההחלטה:
"שותפו של הנקבל היה שותף מלא לשיקול הדעת הפסול שהופעל, להחלטה
שנפלה אצל השניים לבחור בדרך הרע, ולביצוע הלכה למעשה של המכירות
לאיתי (בנזינו). במהלך השימוע אמרו אנשי משרד הבריאות לנקבל
שהרשויות שו קלות להעמיד לדין משמעתי גם את השותף, ואולם השנים
נוקפות, ועל אף שהיו בידי הרשויות תשתיות ראייתיות מספיקות להגשת
אישום משמעתי, לא נעשה בעניין זה דבר, גם לא הובהר לועדה אם ומתי
ייעשה משהו בכוון הזה.
הפעלת אמות מידה שונות כלפי אנשים ומקרים שביצעו מעשים זהים
בעיקרם, מעוררת תחושת אי צדק קשה. נקל לתאר את תחושות הנקבל
בראותו לנגד עיניו כיצד הוא הופלה לרעה לעומת אדם שעשה בדיוק את מה
שהוא עשה. זהו סוג המקרים הנכלל בקטגוריה של מעשים שראוי לראות
אותם כמזכים בסעד מן הצדק".
בשל שיקול זה, הנוגע לאי העמדתו לדין של השותף " ורק בשל כך " קבע השופט
זיילר כי " אין זה ראוי למצות את הדין עם הנקבל בלבד, ובכל הנסיבות הללו יותלה
רשינו של הנקבל לשנה 8"
0 . בערעור בפני, העלה המערער שלוש טענות עיקריות8 האחת, כי בהיותו של
המשיב, השופט זיילר, עובד זמני במשרד הבריאות, הכפוף לקובל, המשנה למנכ"ל
המשרד והנזקק לו לשם עצם המשך העסקתו במשרד, הוא מנוע מלדון בקובלנה,;
בשל אפשרות ממשית למשוא פנים וניגוד עניינים8
השניה, כי המשיב לא יכול היה להתעלם מהעיוות הנוגע לאי העמדתו לדין של
השותף8 על המשיב היה, חרף המיגבלות בהן הוא נתון כעובד משרד הבריאות, לקבוע
כי החלטת המשרד להעמיד את המערער לדין היא החלטה שרירותית המבטאת
אכיפה בררנית8 התנהלות זו של המשרד, כך המערער, מחייבת את ביטול העמדתו
לדין משמעתי, או את זיכויו מן הדין, וזאת מכוח הדוקטרינה של הגנה מן הצדק8
השלישית, כי התליית רישיונו של המערער אינה מש רתת תכלית ראויה8 לטענת
המערער, לאחר שחדל לשמש כ"רוקח אחראי" וסגר את בית המרקחת שבבעלותו
בשל קשיים כלכליים, ולאחר שהביע חרטה מלאה על מעידתו שהסבה לו סבל אישי
רב, הפסקת עבודתו כרוקח שכיר אינה משרתת אינטרס ציבורי כלשהו8 המערער
5
עשא (ת"א) 18, 81, 3084 איזידור הולצברג נ' הממונה על החלטות שיפוטיות בנושאי רשלנות מקצועית, האגף
לביקורת פנים, משרד הבריאות, מדינת ישראל
הסביר, כי הוא מצוי באמצע שנות הח מישים לחייו ותלוי בעיסוק ברוקחות לפרנסתו,
ללא יכולת להשתלב במקצוע אחר בשלב זה של חייו8 בנסיבות אלה, התליית הרישיון
לא תשרת תכלית כלשהי, אף לא תכלית של הרתעה, שכן משרד הבריאות עצמו נמנע
מהעמדה לדין של השותף, בגין מעשיו8
8 . בטרם אתייחס לטענות המערער, אחת ל אחת, אני רואה להזכיר את ההלכה
לפיה ערכאה זאת אינו נוטה להתערב באמצעי המשמעתי שנקבע על ידי הגורמים
המוסמכים, אף אם הוא סוטה לטעמה במידת, מה לחומרה או לקולא8 רק סטיה
מהותית לקולא או לחומרה, משגה מהותי בשיקול דעת, או הטלת עונש המחטיא
באופן ברור וגלוי את מטרתו, יצדיקו התערבות של בית משפט זה ( ע"א 312258 ד"ר
אליהו נ' שר הבריאות, פ"ד מד ( 3 ) 322 , 320, 324 ; וכן ע"א 3254258 ד"ר סוסאן נ' שר
הבריאות, פ"ד מו ( 1 ) 485 , ע"א 4329258 ד"ר פינסטרבוש נ' שר הבריאות, פ"ד מ"ו ( 1 )
8) 444 , 421
הכלל, כפי שהסברתי ב עש"א 1892285 מיכאל עופר נ' שר הבריאות , [פורסם בנבו] ,
אשר יצא תחת ידי ביום 10811818 , הוא כי " גדר התערבות בהחלטות הנתינות על ידי
שר הבריאות בהליכים משמעתיים, הינו מצומצם למדי ומוגבל לאותם המקרים
שבהם נפל משגה מהותי בשיקול דעתו 8"
08 . השופט זיילר בהחלטתו התייחס לטענת המערער בנוגע למעמדו במשרד
הבריאות, באומרו:
" ב"כ הנקבל סבור שכעובד מדינה (שהוא תנאי מוקדם רצוי להאצלת סמכות
השר) אני כפוף לשר, ובתור שכזה יש חשש שאפעיל שיקולים בלתי עניינים
בשל המורא כביכול להחליט בניגוד לדעת השר. בראש ובר אשונה אינני כפוף
לשר הבריאות, בנוסף לכך אינני יודע לא במקרה זה לא במקרה אחר כלשהו
מהי עמדת השר... בנוסף כל כולה של ההאצלה לא באה לעולם אלא משום
שהשר סבר שמראית פני הצדק מצדיקה האצלה כזו. מן המפורסמות הוא
שפעילות גורמים פוליטיים יכולה להיתפש בציבור כמושפעת מלחצים
ומשיקולים זרים. כדי להסיר חשש זה, ראה השר המאציל להרחיק ממנו
והלאה את קבלת ההחלטות שיש בהן גוון מעין משפט י"8
חרף הדברים, בחר המערער לשוב ולהעלות את טענתו כי מעמדו של המשיב במשרד
הבריאות מעלה אפשרות ממשית למשוא פנים ולניגוד עניינים8
9
עשא (ת"א) 18, 81, 3084 איזידור הולצברג נ' הממונה על החלטות שיפוטיות בנושאי רשלנות מקצועית, האגף
לביקורת פנים, משרד הבריאות, מדינת ישראל
להוכחת הנטען, צרף המערער לעיקרי הטיעון מטעמו, את תרשים המבנה הארגוני של
משרד הבריאות, מתוך אתר האינטרנט של המשרד (נספח א' לעיקרי הטיעון) והצביע
על כך, כי האגף לביקורת פנים במשרד, בו מועסק, לטענתו, השופט זיילר, כפוף
להנהלת משרד הבריאות ולמשנה למנכ"ל8 המערער טען גם, כי הש ופט זיילר מועסק
כעובד זמני בחלקיות משרה של 88229 , ועל כן סביר להניח כי למשנה למנכ"ל
הבריאות יש השפעה על גורלו של המשיב ועל חידוש ההתקשרות התקופתית עמו8
השפעה זו, כך המערער, פוסלת את השופט זיילר, מלהכריע בענין שהמשנה למנכ"ל
הוא צד לו8
טענות ממין אלו, המטי לות, ללא בסיס, ספק בשיקוליו של השופט זיילר בשל כפיפות
ארגונית למשנה למנכ"ל משרד הבריאות, טוב היה להן שלא תישמענה, ומיותר
להתייחס אליהן כלל8
00 . סמכותו של שר הבריאות ב סעיף 92 לפקודה, לביטול רשיונו של רוקח או
להתלייתו לזמן, הואצלה למשיב בהודעת על אצילת סמכויות, אשר פורסמה
ברשומות ביום 1384883 , וזאת בהתאם לרשות הנתונה לו ב סעיף 44 (ב) ל חוק יסוד,
הממשלה , הקובע:
"סמכות הנתונה לאחד השרים על פי חוק... למעט סמכו ת להתקין תקנות,
רשאי השר לאצול, כולה, מקצתה או בסייגים, לעובד ציבור".
ב ע"ש 9821289 ד"ר לומקין נ' שר הבריאות (לא פורסם , [פורסם בנבו] , ניתן ביום
1384884 ) התייחסה כב' השופטת צור לטענת המערער דשם, בעניין האצל ת סמכות שר
הבריאות לבטל רשיונו של רופא או להתלותו לזמן, באומרה:
"אין זה סביר להניח כי המשמעות הפרשנית של סעיף 30 ל פקודת הרופאים
היא כי שר הבריאות אינו יכול ל אצול את סמכויותיו. הדבר נלמד הן מתכלית
החוק, הן מהשוואתו למקורות חקיקה אחרים, הן מפרשנותו המילולית והן
מהרקע ההיסטורי לחקיקתו...
תכלית ההוראות אם כן היא לנקוט צעדים עונשיים משמעתיים נגד רופאים
שמעלו בתפקידם, ובכך פגעו בזכות הציבור לקבל שירותי רפואה יעילים
ובטוחים, ובו בזמן לשמור על זכותם של הרופאים שלא יישלל מהם מטה
לחמם ללא הליך חוקי תקין... אצילת הסמכות במקרה זה דווקא מסייעת
להגשים את תכלית הוראות החוק משום שהיא מאפשרת לגורם שיפוטי בעל
מומחיות וניסיון להחליט על מידת העונש הראויה בהתאם לחומרת העבירה
ובכך לאזן כראוי בין האינטרסים המתנגשים של הציבור ושל הפרט. תכלית
9
עשא (ת"א) 18, 81, 3084 איזידור הולצברג נ' הממונה על החלטות שיפוטיות בנושאי רשלנות מקצועית, האגף
לביקורת פנים, משרד הבריאות, מדינת ישראל
זו מוגשמת בצורה יעילה וצודקת יותר כאשר הסמכויות נתונות בידי שופט
בענייננו נשיא לשעבר של בית המשפט המחוזי, שהוא בעל ידע וניסיון
מקצועיים. לאור כל זאת תכלית החוק אינה מתיישבת עם פרשנות האוסרת
אצ ילת סמכות השר לפי הפקודה".
02 . שותפה אני לדעה, כי יתרונותיה של האצלת סמכויותיו של שר הבריאות אל
גורם שיפוטי בעל מומחיות וניסיון לדון בדיון המשמעתי של העוסקים ברפואה,
מאיינים כל חשש למשוא פנים וניגוד עניינים, שמקורם בכפיפות הארגונית של אותו
גורם להנהלת מש רד הבריאות8 כפיפות זו,ככל שהיא קיימת, נוגעת לעניינים
פרוצדורליים של העסקת הגורם השיפוטי במשרד הבריאות ואין בה להשליך על
העבודה המקצועית הנוגעת להפעלת הסמכות8
המערער טען, כי אמצעי המשמעת החמור שקבע המשיב, חרף אמירותיו בעניין
האכיפה הבררנית שנקט בה משרד הב ריאות בעניינו, ממחיש כי ניגוד העניינים של
השופט זיילר קיבל ביטוי בהחלטתו8 נראה לי, כי הביקורת החריפה של השופט זיילר
כלפי משרד הבריאות על אי העמדתו לדין של השותף, דווקא היא המלמדת כי המשיב
אינו חוסך שבטו ובוחן את התנהלות הגורמים המקצועיים במשרד הבריאות, תוך
הפעלת שיקול דעת שיפוטי עצמאי8
04 . אשר לטענות המערער הנוגעות לאכיפה הבררנית ולסעד הצומח ממנה לפי
הדוקטרינה של "הגנה מן הצדק" אני מוצאת להזכיר את מושכלות היסוד של
דוקטרינה זו בדין הפלילי8
מקורה של הדוקטרינה במשפט המקובל האנגלי, והיא זכתה להכרה עקרונית
בפסיקה בתי המשפט בישראל8
במובנה הנפוץ, דוקטרינת ההגנה מן הצדק מאפשרת לבית, המשפט לבטל אישום, בשל
כך, שלא ניתן להבטיח לנאשם משפט הוגן, או שהעמדתו לדין פוגעת בעקרונות הצדק
( ע"פ 2518253 יפת נ' מדינת ישראל, פ"ד נ ( 2 ) 221 , 448 ; בג"צ 1924252 כץ נ' היועץ
המשפטי לממשלה, פ"ד נה ( 1 ) 925 , 934 ; ו ע"פ 3099282 מדינת ישראל נ' בורוביץ ואח'
פ"ד נט ( 2 ) 442 8)
בשנת 2884 , ע וגנה הדוקטרינה ב סעיף 135 ( 18 ) ל חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] ,
התשמ"ב, 0802 , כאחת מעשר הטענות המקדמיות בדין הפלילי8 זו לשונו של הסעיף:
8
עשא (ת"א) 18, 81, 3084 איזידור הולצברג נ' הממונה על החלטות שיפוטיות בנושאי רשלנות מקצועית, האגף
לביקורת פנים, משרד הבריאות, מדינת ישראל
"הגשת כתב האיש ום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית
לעקרונות של צדק והגינות משפטית".
בפסיקת בית המשפט העליון, נקבע, כי הדוקטרינה חלה גם על הדין המשמעתי (ראו,
בין היתר, עש"מ 4095284 מדינת ישראל נ' בר יוסף (לא פ ורסם , [פורסם בנבו] , ניתן
ביום 15812884 8))
03 . אכיפה בררנית, קרי, הבחנה בהעמדתם לדין של שני גופים שעניינם דומה,
עשויה לעמוד בסתירה לעקרונות הצדק וההגינות המשפטית8 עמד על כך בית המשפט
העליון ב בג"צ 2452252 זקין נ' ראש עיריית באר שבע, פ"ד נג ( 4 ) 205 , באומרו:
"... אכיפה בררנית היא אכיפה הפוגעת בשוויון במובן זה שהיא מבדילה
לצורך אכיפה בין בני, אדם דומים או בין מצבים דומים לשם השגת מטרה
פסולה, או על יסוד שיקול זר או מתוך שרירות גרידא... אכיפה כזאת נוגדת
באופן חר יף את העיקרון של שוויון בפני החוק במובנו הבסיסי. היא הרסנית
לשלטון החוק; היא מקוממת מבחינת הצדק; היא מסכנת את מערכת
המשפט. הסמכות להגיש אישום פלילי היא סמכות חשובה וקשה. היא
יכולה לחרוץ גורל אדם. כך גם הסמכות לאכוף חוק בדרך אחרת, כגון
הסמכות לעצור אדם או ה סמכות להחרים רכוש. היא חייבת להיות מופעלת
באופן ענייני, שוויוני וסביר" ( שם, בעמ' 489 .)
בפסיקה נקבע, כי לשם העלאת טענה של "הגנה מן הצדק" הנשענת על טענה לאכיפה
בררנית, יהיה על הטוען להראות את שני אלה: ראשית, כי הדמיון בין הגורמים
המעורבים מצדיק התייחסות ד ומה בשאלת הגשתו של כתב אישום, ושנית, כי
ההבחנה מקורה במניע פסול8 הנטל להוכיח את שני היסודות הללו, שאיננו פשוט כלל
וכלל, מוטל על הנאשם, באשר הפרקליטות, ככל רשות מינהלית, נהנית מהחזקה לפיה
פעולותיה נעשות כדין (ראו עניין זקין הנ"ל, בעמוד 484 , וכן ב ע"פ 4219284 פלוני נ'
מדינת ישראל (לא פורסם , [פורסם בנבו] , ניתן ביום 380880 ))
02 . בפני, טען המשיב, כי ההליכים המשמעתיים הוגשו כנגד המערער בהיותו
ה"רוקח האחראי" בבית המרקחת, להבדיל מהשותף ששימש בו "רוקח סתם"8 משרד
ה בריאות, כך המשיב, היה בדעה כי יש לאבחן בין הרוקח האחראי ובין רוקח סתם,
11
עשא (ת"א) 18, 81, 3084 איזידור הולצברג נ' הממונה על החלטות שיפוטיות בנושאי רשלנות מקצועית, האגף
לביקורת פנים, משרד הבריאות, מדינת ישראל
וכי המדובר בהבדל מהותי בין המערער שניהל את בין המקחת ובין שותפו, כך
שההבחנה בהעמדתם לדין במקורה בשיקול ענייני מקצועי8
לאור דבריו הברורים של השופט זיילר בהחלטתו, לפיהם היה השותף "שותף מלא
לשיקול הדעת הפסול שהופעל, להחלטה שנפלה אצל השניים לבחור בדרך הרע,
ולביצוע הלכה למעשה של המכירות לאיתי (בנזינו)" יש מקום לדון בהבחנה עליה
הצביע המשיב בפני8
אני מקבלת את קביעותיו של השופט זיילר, כי אי העמדתו לדין של השותף מעוררת
תחושת אי צדק ועשויה להי תפס כאכיפה בררנית המזכה לסעד מן הצדק8
עם זאת, אינני מקבלת את טענת המערער, כי השופט זיילר לא נתן משקל לקביעותיו
בעניין זה8
02 . לטענת המערער, קביעותיו של השופט זיילר, צריכות היו להוביל לביטול
ההליך שננקט כנגדו או, למצער, לשקף איזון ראוי בין ביטול מוחלט של ההליך ובין
המלצת ועדת המשמעת להטיל עליו אמצעי משמעת של התליית רישיון לתקופה של
ששה חודשים בלבד8 האמצעי, שקבע השופט זיילר, הכפול בחומרתו מהמלצת הועדה,
אינו משקפת איזון ראוי, ויש בו להעיד כי השופט זיילר התעלם לחלוטין מקביעותיו
הנחרצות בעניין האכיפה הבררנית8
דא עקא, שלא כך משתקפים פני הדברים מן ההחלטה8
בצדק עמד השופט זיילר על חומרת מעשיו של המערער, המגיעים לכדי מעילה
בעיקרון הבסיסי של שמירת בריאות הציבור ואשר עשויים היו להביא לתוצאות
הרסניות של סיכון חיים8 המעשים, כך לפי קנה המידה של השופט זיילר, חייבו להטי ל
על המערער אמצעי משמעת המתקרב בחומרתו לדרישת ב"כ הקובל בפני ועדת
המשמעת, והמסתכם בהתליית רישיון למשך שמונה שנים8 השופט זיילר הביא
בחשבון את השיקול הנוגע לאי העמדתו לדין של השותף, ואיזן בינו ובין החומרה
הנובעת, לפי השקפתו, מן המעשים8 התוצאה, בעיני, מאוזנת, סבירה וראויה, ולא
מצאתי בה פגם המצריך התערבות של בית משפט זה8
07 . הפסיקה בעניינים פליליים עמדה, לא אחת, על כך, כי החלת הדוקטרינה של
"הגנה מן הצדק" אינה מחייבת את ביטולו של כתב האישום, וייתכנו מצבים שבהם
ניתן יהיה לשקול תרופות "מתונות" יותר, כולל הקלה בע ונש בעת גזירת הדין ( פס"ד
בורוביץ הנ"ל , בעמ' 080 , ובעמ' 532 8)
11
עשא (ת"א) 18, 81, 3084 איזידור הולצברג נ' הממונה על החלטות שיפוטיות בנושאי רשלנות מקצועית, האגף
לביקורת פנים, משרד הבריאות, מדינת ישראל
עמדה זו, לפיה ניתן להתחשב בפגיעה שנגרמה לנאשם אף בשלב גזר הדין, רלבנטית,
ככל הנראה, בדין הפלילי, גם לאחר חקיקתו של סעיף 135 ( 18 ) ל חוק סדר הדין הפלילי
( ע"פ 9123280 טארק ג'אבר נ' מדינת ישראל (טרם פורסם , [פורסם בנבו] , ניתן ביום
8)) 384811
בדין המשמעתי, בו תחולתה של הדוקטרינה היא הלכתית, לא חלה כל מגבלה לקבוע
בהתאם לנסיבות, כי פגיעה בעקרונות של צדק ושל הגינות משפטית בהעמדה לדין, לא
תוביל לביטול ההליך המשמעתי, אלא להתחשבות בפגיעה בהטלת אמצעי המשמעת8
במקרה זה, חומרת מעשיו של המערער, כעולה מהחלטתו של השופט זיילר, עומדת
בפני עצמה, ואינה מצדיקה את ביטו ל ההליך כולו8 הרף העליון של אמצעי המשמעת,
לפי דרישת ב"כ הקובל בועדת במשמעת, עמד על התליית רישיון למשך שמונה שנים8
השופט זיילר, קבע, בשונה מדעת הועדה, כי רף זה אינו מחמיר מידי, וכי אמצעי
המשמעת שיש להטיל על המערער לא צריך להיות רחוק מרף זה8 השיקול הנוגע לאי
העמדתו לדין של השותף, ושיקול זה בלבד, הוביל את השופט זיילר שלא למצות את
הדין עם המערער ולהתלות את רישיונו לשנה בלבד8 תקופה זו, אינה סוטה מהותית
לחומרה, ואינני סבורה, כי הכפלת משך תקופת התלייה לעומת המלצת הרוב בועדת
המשמעת, חורגת ממידת הסבירות, וזאת בשים ל ב גם לדעת המיעוט בועדה, לפיה
תקופת התלייה צריכה הייתה לעמוד על 19 חודשים8
00 . במסגרת טענתו השלישית הנוגעת לתכלית התליית רישיונו, הצביע המערער על
מספר נסיבות לקולא שיש בהן, לטענתו, לפעול לטובתו8 אותן נסיבות, נשקלו על ידי
הועדה, אך לא זכו להתייחסות מפורשת של השופט זיילר בהחלטתו8
גם לאחר ששקלתי אני את אותן נסיבות, לא מצאתי עילה להתערב בהחלטתו של
השופט זיילר8
המערער במעשיו בפרשת בנזינו, כך קבע השופט זיילר, מסר לגורם לא מוסמך את
האפשרות לעשות שימוש בתכשיר רפואי העשוי לסכן חיים, וזאת במשך תקופה לא
מבוטלת של ש נה וחצי, והכל בשל בצע כסף8
בריאות הציבור מחייבת כללים ברורים לאופן הרכישה, אחסנה ושימוש בתכשירים
רפואיים, והפרת הכללים עשויה לסכן את בריאות הציבור, ואף חיי אדם8
האינטרס הציבורי שנועד להבטיח כי העוסקים במקצוע הרוקחות ישמרו על טוהר
המידות בכל הנוגע לשימוש מבוקר בתכשירים רפואיים, מחייב ענישה חמורה בתגובה
על כל חריגה מן הכללים, זאת תוך מתן ביטוי לשיקולים השונים בקביעת אמצעי
המשמעת בגין הפרתם, כולל השיקול ההרתעתי8
11
עשא (ת"א) 18, 81, 3084 איזידור הולצברג נ' הממונה על החלטות שיפוטיות בנושאי רשלנות מקצועית, האגף
לביקורת פנים, משרד הבריאות, מדינת ישראל
אינני מקבלת את טענת המערער, כי אי העמדתו לדין של השותף, מאיינת את תכלית
אמצעי המשמעת של התליית הרשיון כדי להרתיע אחרים8 התנהלות משרד הבריאות,
כנשקף מביקורתו של השופט זיילר, אינה פוטרת את המערער מאחריות ואינה צריכה
להוביל להתחשבות נוספת במערער, מעבר להקלה לה זכה8 מעשיו עומדים בפני
עצמם, ואני תוהה מה ההיגיון בטענת המערער, אם הימנעות מהתליית רישיונו,
בנוסף לאי העמדתו לדין של השותף, היא זו שתועיל לשיקול ההרתעה8
08 . לאחר שבחנתי את שלוש טענותיו של המערער, הגעתי למסקנה כי המערער לא
הצביע על משגה מהותי בהחלטתו של השופט זיילר וכי אין מקום להתערבות בצו8
28 . אשר על כן, אני דוחה את הערעור8
התוצאה היא, כי ר שיונו של המערער יותלה לתקופה של שנה, החל ביום 1811811 ,
כאמור בהחלטתו של השופט זיילר8
כל צו ביניים שניתן, מבוטל בזה8
המערער ישלם הוצאות הערעור ושכ"ט עו"ד בסך 98,888 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה
וריבית מהיום ועד התשלום בפועל8
המזכירות תעביר לב"כ המשיב את סכום ה פיקדון שהופקד בקופת בית המשפט, על
חשבון ההוצאות ושכר הטרחה הנ"ל8
המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לכל אחד מבעלי הדין.
93240414 9125441
9125441
ניתן היום, כ"ז אלול תשע"א, 22 ספטמבר 2811 , בהעדר הצדדים8
שרה ברוש 93240414, 2
נוסח מסמך זה כפ וף לשינויי ניסוח ועריכה
בעניין עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו, הקש כאן
13