Disciplinary decision dated 20 Dec 2016
- Disciplinary measure
- License suspension
Decision summary (as published on the Ministry of Health website)
English translation pending. The Hebrew text is shown.
הנקבלת ביצעה עבירת תקיפה כלפי חולה
Translation for convenience only. The Hebrew text, as published on the Ministry of Health website, is the binding version.
Decision documents
All documents as published on the Ministry of Health website, kept here in full. The documents are in Hebrew.
Committee decision Open in a new window · Source on gov.il
Open the document in a separate window · Download the file · Copy stored on this site
Disciplinary committee recommendation Open in a new window · Source on gov.il
Open the document in a separate window · Download the file · Copy stored on this site
Appeal ruling Open in a new window · Source on gov.il
Open the document in a separate window · Download the file · Copy stored on this site
Full text of the decision (extracted from the document, Hebrew)
Text extracted automatically from the document for search and accessibility. The binding text is the document itself.
=== החלטת הוועדה ===
כ' בכסלו, התשע"ז
20 דצמבר 2016
סימוכין: 297346716
(במענה: ציין סימוכין)
אל: עו"ד רואן עזאיזה, מנהלת ועדות המשמעת, לשכה משפטית
הנדון: האחות מרינה פרנקלך, החלטת וע דת משמעת
פנייתך מיום 26.9.16
לאור המלצות דעת הרוב והמיעוט בוועדת המשמעת מיום 17.9.16 , אני מבקש להתלות את רישיונה
של הגב' מרינה פרנקלך ב, 3 חודשים.
בברכה ,
משה בר סימן טוב
המנהל הכללי Director General
משרד הבריאות y of Health Ministr
ת.ד. 1176 ירושלים 91010 P.O.B 1176 Jerusalem 91010
mankal@moh.health.gov.il mankal@moh.health.gov.il
טל: 0000 508, 02 פקס: 5655966, 02 5655966, : 02 Fax 5080000, 02 : Tel
=== המלצת וועדת משמעת ===
5.9.2016
ועדה מיוחדת לפי תקנה 25 לתקנות בריאות העם(עוסקים בסיעוד בבתי חולים),התשמ"ט, 1988
ו תקנות 15 ו, 16 לתקנות בריאות העם (צוות סיעודי במרפאות) התשמ"א, 1981
לכבוד
המנהל הכללי
משרד הבריאות
כבוד המנהל הכללי
דין וחשבון לפי תקנה 16 לתקנות בריאות העם (צוות סיעודי במרפאות) התשמ"א, 1981
בעניין:
עו"ד שרה שר לב באמצעות עו"ד יונתן ברג , יחידת הדין המשמעתי לשכת היועצת
המשפטית , משרד הבריאות ירושלים.
הקובל
נגד
מרינה פרנקלך , אחות מעשית ,
באמצעות ב"כ עו"ד עוז דקל.
הנקבל ת
1 . הקובלנה:
ביום 2.8.2015 הגישה עו"ד שרה שר, לב התובעת הראשית ביחידת הדין המשמעתי במשרד
הבריאות (להלן: "הקובלת"), קובלנה למנהל הכללי של משרד הבריאות נגד אחות מעשית
מרינה פרנקלך , (להלן: "הנקבל ת ") , על כי הורשעה בעבירה שיש עימה קלון , ו גילתה
1
התנהגות שאינה הולמת במילוי תפקידה , עבירה ע"פ סעיף 15 ( 1 ) ו, ( 4 ) לתקנות בריאות
העם (להלן: "התקנות").
2 . הוועדה:
המנהל הכללי של משרד הבריאות מינה את החתומים מטה להיות חברי הוועדה שתדון
בקובלנה הנ"ל. (להלן: "הקובלנה").
3 . האירועים שברקע הקובלנה:
נגד הנקבלת הוגש כתב אישום בבית, המשפט השלום ברחובות, ת . פ/ 14, 08, 18417
בתקיפה סתם, עבירה לפי סע' 379 לחוק העונשין. לפי העובדות שבכתב האישום,הנקבלת
ביום 2013 . 6.6 בסמוך לשעה 18.00 בערב ניגשה למיטתה של החולה , אשר שהתה
במחלקה . אותה עת הייתה החולה מונשמת וידיה קשורות למיטה.הנקבלת התקרבה אל
החולה והכתה אותה בידה בחוזקה. בזמן הרלוונטי לכתב האישום הנקבלת הייתה מועסקת
כאחות מעשית בבית החולים קפלן ברחובות (להלן: "בית החולים .)"
4 . ההליך ל פני הוועדה:
בפתח הדיו הנקבל ת הוד ת ה בכתב ה קובלנה.
החלטה:
לאור הודאת הנקבל ת בכתב הקובלנה, הוועדה הרשיעה את הנקב ל ת בעובדות ובעבירות
שבכתב הקובלנה.
טיעוני הצדדים לענייו אמצעי המשמעת:
בכ' הקובל:
בכ' הקובל הפנתה את הוועדה לעש"מ 5282/98 מ.י. נ. תמר כתב וזאת לעניין השוני בין
הדין המשמעתי לבין הדין הפלילי בהקשר לעונשים שיש לנקוט. במקרה שלפנינו מדובר
בחולה מונשמת וקשורה בידיה שאין לה כוח להתנגד ויכולת להביע את רצונה . הנקבלת
2
ניגשה לחולה והכתה אותה בידה בחוזקה .בהתנהגותה פגעה הנקבלת בקוד האתי של
האחים והאחי ות,בכבוד האדם וחירותו ובאימון הציבור.אנו רואים את המעשה בחומרה רבה
וכדבר שלא יעשה. בכ' הקובל הפנה את הוועדה לפסה"ד אדגר סבין ע.א. 50/91 לעניין
השיקולים שיש לשקול בעת הטלת אמצעי המשמעת,כמו האינטרס בהרתעה כללית,שמירת
כבוד המקצוע ואימון הציבור במקצוע הרפואה.המ סר לכל האחים והאחיות בישראל,ולכלל
הציבור,שהמעשה הזה הוא מעשה פסול,מעשה שלא יעשה,ואנו נוקטים עמדה מחמירה.בכ'
הק ו בל הפנה את הוועדה להחלטה 24/14 בעניינה של אחות אשתיי ראנייה שקללה
מטופל.בסוף ההליך , בערעור, נפסקו לאחות ש נ י חודשי התלייה. וגם למקרה של א ח , נפה
ד ניאל , שסטר על לחיו של די יר בבית אבות. בסוף ההליך,בערעור, נפסקו לאח חמישה חודשי
התלייה. וגם למקרה של אחות, אירנה חיימוב שנדונה על התעללות חמורה בחולה .בסוף
ההליך ,בערעור , רישיונה בוטל.
בכ' הקובל ביקש להט יל על הנקבלת התליית רישיון למשך שנה עד ארבע שנים.
טיעוני בכ' הנקבלת:
המקרה עליו דנים התרחש ביוני 2013 , לפני שלוש שנים. מאז ועד היום הנקבלת נשארה
בתפקידה, ו המשיכה לעבוד .היא לא הושעתה מעבודתה. בפסה"ד מדובר על "תקיפה
סתם".חשוב להבין את קונספט האירוע.הנקבלת ניגשה לאות ה חולה על מנת להתיר אות ה
מקשרי ה בשביל לעבור איזה שהוא טיפול רפואי. כחלק מאותה התרה , יד ה של החולה
התרוממה ובתגובה היא הורידה את יד ה למטה.זו התקיפה עליה אנו מדברים. מעבר
לנסיבות האירוע,יש לשקול גם את עברה הקודם של הנקבלת,את נסיבות חייה האישיים וגם
את תוצאות אותו המקרה. ביהמ"ש לא השית על ה נקבלת רכיב של פיצוי מפאת רף העבירה
הנמוך. הנקבלת ישר הודתה במעשה,והביעה התנצלות כנה על המקרה,וגם גזה"ד אינו
חמור. השופט בחר שלא להטיל עליה קלון במסגרת אותו גזה"ד על אף הנסיבות ועל אף
העבירה ועל אף המקרה. במסגרת ועדת הבדיקה של אותו מקרה , לא מצאו לנכון להשעות
אותה ,אלא להיפך,נתנו לה לחזור לעבודה,לאותה מחלקה. כאן התערבה הנקבלת ואמרה כי
לא הוחזרה לאותה מחלקה. בכ' הנקבלת תיקן שהיא הועברה למחלקת רזרבות. ( פרוטוקול
בעמ' 10, 9 ). לנקבלת אין עבר משמעתי. היא עובדת כבר 25 שנים. לנקבלת משפחה בת
ארבעה נפשות,שכולם נתמכים על י דה.היא מפרנסת יחידה,עיקרית. התליית רישיונה תגרום
לפיטוריה,ותהווה "התאבדות כלכלית למשפחה ולתלויים בה". בפסק הדין שהגיש בכ'
הקובל,פסקו שם עשרה חודשי התלייה בגין חבלה חמורה,המקרה שלפנינו נמוך משמעותית
מאותו מקרה.
3
בעקבות חלוף הזמן מיום האירוע,כשלא נוצר פה איזה שהוא נזק,מבקש בכ' הנקבלת
להסתפק בנזיפה או לכל היותר התלייה של מספר חודשים בודדים.
דברי הנקבלת:
סליחה.אני עובדת במקצוע יותר מ 30 שנה.זה המקצוע היחיד שלי.למדתי בבית, ספר לסיעוד
ברוסיה ובבית, ספר לאחיות.אני עובדת בביה "ח קפלן 20 שנה.אני עובדת בכל המחלקות וגם
במחלקות קשות עם טיפול נמרץ. אני בחיים שלי לא נגעתי בחולה בצורה אגרסיבית.במקרה
הזה,החולה הייתה מאוד אגרסיבית,חולה דמנטית מונשמת.לא יודעת מה הייתה הסיבה,היא
כאילו הרימה יד,וכמעט נתנה לי מכה בפנים,ואני הדפת י את היד שלה על המיטה וקשרתי
בחזרה.את התלונה הגישה אחות של השכן בחדר.עשיתי טעות.
5 . דיון והמלצה:
בכ' הקובל מבקש , על פי כתב הקובלנה, להרשיע את הנקבלת בשני סעיפי עבירה "בתקנות
בריאות העם": האחת על פי סע' 15 ( 1 ), " התנהג בדרך שאינה הולמת את מקצוע
הסיעוד " . והשנייה על פי סע' 15 ( 4 ), "הורשע בעבירה שיש עמה קלון או שיש בה כד'
להראות שהוא חסר אחריות הדרושה לעסוק בסיעוד".
אשר לסע' 15 ( 1 ), אין מחלוקת כי התנהגותה של הנקבלת ,על פי המתואר בכתב
ה קובלנה,הנסמך על התיאור שבכתב האישום, " הכאת חולה,בחוזקה, מונשמת וידיה
קשורות למיטה " מהווה התנהגות "בדרך שאינה הולמת את מקציע הסיעוד".
אשר לסע' 15 ( 4 ), סע' זה דן בשתיים: ברישא של ה סע' "הורשע בעבירה שיש עמה קלון"
או (הדגשה לא במקור ,י.ח.) בסיפא של הסע' "שיש בה כדי להראות שהוא חסר אחריות
הדרושה לעסוק בסיעוד". מכאן שלא מדובר גם "בעבירה שיש בה קלון" וגם "בעבירה שיש
בה להראות"....וגו' . ולכן אמור מעתה או זה או זה. מכאן שהאמור בסע' 4 בכתב הקבלנה -
"עולה כי הנקבלת הורשעה בעבירה שיש בה קלון ושיש (הדגשה לא במקור,י.ח.) בה
להראות שהיא חסרה את האחריות הדרושה " אינם יכולים להידרש בכפיפה אחת .
4
אשר "להרשעה בעבירה שיש עמה קלון":
בכ' הקובל בסיכומיו לא טען לעניין חלות קלון בעבירה בה הורשעה הנקבלת.לעומתו בכ'
הנקבלת טען כי ביהמ"ש קמא ,בגזה"ד, בחר ש לא הטיל על הנקבלת, קלון .
בבג"צ 11243/02 בעניין פייגלין ואח' נ.יו"ר ועדת הבחירות ואח' נקבע כי: עבירה שיש עמה
קלון היא עבירה שדבק במבצעה פגם מוסרי חמור,כאשר על טיבו של הפגם יש לעמוד בכל
מקרה על פי הקשרם של דברים ושל מעשים".
בעש"מ 4/81 שלמה אוחיון נ. מדינת ישראל,פד"י ל"ה( 4 ) נפסק כדלקמן:
"הקלון אינו נמדד.כמובן, לפי עצם מהותו,עפ"י אמות מידה משפטיות,כי מדובר במונח השאוב
מתחום המוסר,אשר אומץ לת ו ך מערכת הנורמות המשפטיות. ביהמ"ש או ביה"ד הם
הקובעים אם דבק במעשה או במחדל פגם או פסול מוסרי,העולה כדי קלון, ואשר לו צריכה
להיות השלכה על המסקנות המשמעתיות,אותן מסיקים כלפי מי שמשמש במשרה אשר אליו
חלה הוראת החוק הספציפית המכוונת את הדין המשמעתי"
בבג"צ 178/81 חלד מחמוד נ. ווג'יה עבדל רחמן ואח' פד"י ל"ו ( 1 ) נפסק כדלקמן:
הקביעה כי בעבירה מסוימת יש או אין קלון נעש י ת עפ"י נסיבותיו של המקרה הפרטני הנדון
לפני ביהמ"ש. על ביהמ"ש לבחון כל מקרה ומקרה,על פי נסיבותיו אם העבירה שנעברה
נגועה בקלון. ביהמ"ש יעשה כן עפ"י נורמות שתהלומנה רמה נאותה של התנהגות מוסרית
ואזרחית, ועם זאת תוך ראיית הדברים בעיני המציאות ועפ"י הנסיבות המיוחדות של
המקרה".
ביהמ"ש קמא לא התבקש ע"י מי מהצדדים לקבוע אם בעבירה בה הרשיע ,שם,את
הנאשמת, יש קלון אם לאו. ואילו הוועדה נדרשת לדון,על פי סע' 15 ( 4 ) ל"תקנות" אם יש
בעבירה בה הורשעה הנקבלת ,כאמור בכתב האישום, קלון.
בגזה"ד אומרת כבוד השופטת: "על אף שמדובר באלימות שהופנתה כלפי חולה,מונשם וחסר
ישע, בבית, חולים,מעשה שיש ליראות בו כיעור רב ופסול רב "
5
הוועדה קובעת כי בנסיבות בהן ביצעה הנקבלת את עבירת התקיפה, כמתואר בכתב
האישום, " הכאת חולה בידה בחוזקה עת הייתה החולה מונשמת וידיה קשורות למיטתה"
ולאור קביעת השופטת כאמור לעיל, דבק במעשיה פגם מוסרי חמור ויש קלון בעבירה בה
הורשעה.
לעניין אמצעי המשמעת:
בע"א 10979/04 דר' ליביו נ. שר הבריאות אומרת כבוד השופטת א.חיות כדלקמן: "השיקול
המרכזי בהליכים משמעתיים הינו השיקול של ההגנה על האינטרס שיש לציבור בשמירה על
רמתו וכבודו של מקצוע הר פואה ועל אימון הציבור ברופאים.לפיכך נפסק כי ב הליכים ממין זה
השיקול מרכזי שעל הגורם המחליט לשוות לנגד עיניו הוא אינטרס הציבור,ואילו השיקולים
הספציפיים הנוגעים לעבריין המשמעת העומד בפניו הם עניין משני שיש לשוקלו אם בכלל".
הוועדה רואה בחומרה את התנהגותה של הנקבלת,התנהגות בדרך שאינה הולמת את
מקצוע הסיעוד, פו געת בתדמיתו ובכבודו של מקצוע הסיעוד,המתאפיין במהותו ובאופיו
בהומניות ובחמלה כלפי המטופלים, ובאימון הציבור בנמנים עליו. למותר לציין כי הרמת יד על
מטופל,חסר ישע,היא תופעה פסולה מעיקרה ואין לה מקום במערכת הבריאות ובחברה
בכ לל.
הוועדה שקלה לחומרה, מחד את הרשעתה של הנקבלת בעבירה שיש עמה קלון ,
ובהתנהגות שאינה הולמת, את התנהגותה וחומרת מעשיה,בחולה חסרת ישע,ואת הצורך
להטיל עונשים מרתיעים, ולקבוע נורמות התנהגות ראויות למגזר זה. מאידך לקחה הוו עדה
בחשבון לקולה את מצבה הסוציו אקונומי, והפגיעה הכלכלית הצפויה בהיותה מפרנסת
עיקרית למשפחתה. את שנות עבודתה הרבות,וללא עבר משמעתי. את חלוף הזמן מאז
ביצוע העבירה, מעל שלוש שנים , ו את העובדה שמאז ביצוע העבירה, ב, יוני 2013 ועד
היום, הנקבלת המשיכה בעבודתה בביה "ח ולא הושעתה.
דעת מיעוט:
בדעת מיעוט סוברת חברת הוועדה כי מעשיה של הנקבלת הינם חמורים בעיני .יחד עם זאת
אין להתעלם מהעובדה שהנקבלת עבדה שלושים שנה קודם ללא כל תלונות של התנהגות
6
חריגה.אני סומכת על שיקוליו של ביה"ח בו מועסקת הנקבלת ,הידוע בגישתו המחמירה בכל
הנוגע בהתעמרות בחס רי ישע,שלא מצא לנכון להשעות את הנקבלת מעבודתה או לחילופין
להעבירה מתפקידה ,וזאת בנוסף לשלוש שנים שחלפו מאז המקרה,והיא עדיין ממשיכה
לעבוד.מעיוני בתיקים קודמים שהובאו לפנינו בהם גם המוסד מצא לנכון להעניש את
הנקבלים,אני סבורה שההמלצה שנתנה ע"י הוועדה מחמירה,ו ממליצה לקבוע אותו לחודש
ימים בלבד.
...........................
שרה אפרתי,חברה
לאור האמור ובמכלול השיקולים ,הוועדה ,בדעת רוב,ממליצה בפני המנהל הכללי להתלות
את רישיונה של הנקבלת לתקופה של ארבעה חודשים.
.
......................... ....... ................
דר' יפה הארון,יו"ר יגאל חיות,עו"ד
נציג היועמ"ש לממשלה
7
=== פסק דין בערעור ===
1
ערר לפי סעיף 19 לתקנות בריאות העם (צוות סיעודי במרפאות), התשמ"א, 1981
החלטה 17, 9 0
בפני:
השופט (בדימוס) אמנון סטרשנוב
בעניין שבין:
האחות מרינה פרנקלך המערערת
ע"י ב"כ, עו"ד עוז דקל
לבין:
מנכ"ל משרד הבריאות המשיב
ע"י ב"כ, עו"ד יונתן ברג
ה ח ל ט ה
ה עובדות
1 . המערערת , מרינה פרנקלך, היא אחות מעשית בבית החולים קפלן ברחובות (להלן, הנקבלת ) . ביום
6.6.13 , סמוך לשעה 18.00 , ניגשה המערערת למיטתה של החולה, ששהתה במחלקה כשהיא
מונשמת וידיה קשורות למיטה. המערערת הכתה את החולה בידה בחזקה.
2 . בגין מעשה זה , הוגש נגד המע רערת כתב אישום לבית משפט ה שלום ברחובות (תפ"ח, 08, 18417
14 ) , בו יוחס ה לה עבירה של תקיפה לפי סעיף 379 לחוק העונשין, התשל"ז, 1977 .
ביום 22.3.15 , גזר בית המשפט על המערערת את הענשים הבאים: חמישה חדשי מאסר על תנאי
למשך שלוש שנים, שלא תעבור בתקופה זו עבירת אלימו ת, וכן קנס כספי בסך 1,000 ש"ח.
דו"ח ועדת המשמעת
3 . בעקבות הרשעתה של ה מערערת בבית המשפט והענשים שנגזרו עליה, הגישה התובעת הראשית
ב משרד הבריאות , ביום 1.6.11 , קובלנה כנגדה , על כך שהורשע ה בעבירה שיש עימה קלון ושיש בה
כדי להראות שהי א חסר ה את האחריות הדרושה לעסו ק בסיעוד, וגילתה התנהגות שאינה הולמת,
כאמור בסעיפים 15 ( 1 ) ו ( 4 ) לתקנות בריאות העם .
2
4 . ועדת המשמעת הרשיעה את המערערת במיוחס לה בכתב הקובלנה, על סמך הודאתה, תוך שקבעה כי
בעבירת התקיפה שבצעה המערערת דבק פגם מוסרי חמור ויש בה קלון. כלשון הוועדה:
"הוועדה ר ואה בחומרה את התנהגותה של הנקבלת , התנהגות שאינה הולמת את מקצוע
הסיעוד, פוגעת בתדמיתו ובכבודו של מקצוע הסיעוד, המתאפיין במהותו ובאופיו בהומניות
ובחמלה כלפי המטופלים..." .
הוועדה שקלה גם את הנסיבות המקילות של הנקבלת: מצבה הסוציואקונומי והפגיעה הכלכלית הצפויה
בהיותה מפרנסת עיקרית של משפחתה; שנות עבודתה הרבות, עב רה המשמעתי הנקי; וחלוף שלוש שני ם
מאז האירוע.
5 . בבואה להחליט על אמצעי המשמעת הראוי בגין התנהגותה של הנקבלת, נחלקו דעות חברי הוועדה .
רוב חברי הוועדה, ד"ר יפה הארון ועו"ד יגאל חיות, ממליצים להטיל על הנקבלת אמצעי של התליית
רישיון למשך ארבעה ( 4 ) חדשים , נוכח החומרה שבמעשיה .
חברת הוועדה, הגב' שרה אפרתי סבורה, בדעת מיעוט, כי נוכח הנסיבות המקילות במקרה זה, שעיקרן
העובדה שהנקבלת עבדה במשך 30 שנה מבלי שהוגשה כל תלונה נגדה , וכי לאחר המקרה הי א לא
הושעתה מעבודתה בבית החולים, ניתן להסתפק בהתליית הרישיון למשך חדש אחד.
בעקבות המלצת הוועדה, החליט מנכ"ל משרד הבריאות, מר משה בר סימן טוב, ביום 20.12.16 ,
להתלות את רישיונה של הנקבלת למשך שלושה ( 3 ) חדשים.
הערר
6 . בעקבות החלטת המנכ"ל, הגיש בא כוחו של הנקבל, עו"ד עוז דקל, ערר על חומרת העונש. לטענתו ,
לא נתן מנכ"ל משרד הבריאות די משק ל לנסיבותיה האישיות של ה נקבל ת , ואלה הן: לנקבל ת עבר נקי
במשך שנ ות עבודה ארוכות, היא כיום בת 57 ועול פרנסת משפחתה מוטל על כתפיה. כמו, כן היא
"סוחבת על גבה את ההליך מושא הערעור ד נן כ, 4 שנים".
7 . ב"כ המשיב , עו"ד יונתן ברג, מתנגד להקלה כלשהי בענשה של הנקבלת. לדעתו, הוועדה ראתה לנגד
עיניה את החובה לפעול לשמירת התדמית של מקצוע הסיעוד , ולהגן על חסרי ישע מפני פגיעתם הרעה
של המטפלים בהם. עמדת ב"כ המשיב הינה, כי "מדובר בהחלטה ראויה ו סבירה של המנכ"ל ואין
להתערב בה". ב"כ המשיב אף ציטט פסיקה קודמת, התואמת את רמת הענישה גם בתיק זה.
החלטה
8 . לאחר ששקלתי את נסיבות המקרה שב פניי ואת טיעוני הם של ב"כ הצדדים , הגעת י לכלל מסקנה כי
דין הערר, להידחות. התנהגותה האלימה של הנקב לת חמורה , בעיניי גם א ם מדובר בכשלון חד פעמי.
סבורני, כי יש מקום להעדיף את האינטרס הציבורי, המחייב להגן על אנשים חסרי ישע מפני ידם הקשה
של המטפלים בהם, על, פני נסיבותיו האישיות של העבריין.
עוד יצוין, כי במקרה דנן שקל המנכ"ל את נסיבות המקרה בכללותן, שעה ש החליט לנקוט בדרך הביניים
שבין המלצות הרוב והמיעוט בוועדה, והטיל על הנקבלת התליית רישיון למשך שלושה חדשים.
הענש שהוטל אף תואם את רמת הענישה בתיקים מסוג זה. לדוגמה, בהחלטה מס. 26/13 האח נפאע
נידאל נ. מנכ"ל משרד הבריאות , מיום 8.9.13 , נדון הנקבל להתליית רישיון למשך חמישה חדשים,
לא חר שסטר לישיש תשוש נפש ששהה במוסד גריאטרי סטירה אחת .
3
אשר על, כן, לא מצאתי כל עילה או הצדקה להתערב בהחלטת המנכ"ל , והערר נדחה בזאת.
ניתנה היום , 8.3.17 .
המזכירות תעביר לצדדים העתק החלטה זו.
---------- ------------------------
אמנון סטרשנוב, שופט (בדימוס )