Disciplinary decision dated 13 May 2018
- Disciplinary measure
- License suspension
Decision summary (as published on the Ministry of Health website)
English translation pending. The Hebrew text is shown.
הנקבל ניפק מרשמים בכמות גדולה
Translation for convenience only. The Hebrew text, as published on the Ministry of Health website, is the binding version.
Decision documents
All documents as published on the Ministry of Health website, kept here in full. The documents are in Hebrew.
Committee decision Open in a new window · Source on gov.il
Open the document in a separate window · Download the file · Copy stored on this site
Disciplinary committee recommendation Open in a new window · Source on gov.il
Open the document in a separate window · Download the file · Copy stored on this site
Full text of the decision (extracted from the document, Hebrew)
Text extracted automatically from the document for search and accessibility. The binding text is the document itself.
=== החלטת הוועדה ===
1
צו לפי סעיף 41 לפקודת הרופאים (נוסח חדש), התשל"ז, 1976
החלטה 18, 11
בפני:
השופט (בדימ וס) אמנון סטרשנוב
בעניין שבין:
המשנה למנכ"ל משרד הבריאות הקובל
ע"י ב"כ, עו" ה ד יונתן ברג ו לילך מהודר
לבין:
ד"ר מאיר סולטן הנקבל
ע"י ב"כ, עו" הד מוריה שלו ואלי יפרח
ה ח ל ט ה
העובדות
1 . ד" ר מאיר סולטן הינו רופא מורשה ובעל רשיון לעסוק ברפואה , שמקום מגוריו באילת. (להלן, ד"ר
סולטן או הנקבל .)
2 . במהלך שנת 2013 רשם הנקבל למטופל, (להלן, המטופל ) , מרשמים לקבלת הורמון גדילה בכמות
גדולה מאד, מעבר לנדרש, כמפורט בכתב הקובלנה. הדבר הת גלה בעקבות בדיקת המחלקה לפשע
פרמצבטי במשרד הבריאות, אשר גילתה את דבר המרשמים הללו וחשדה כי הם ניתנו לצרכי מסחר
בהורמון הגדילה , ופתחה בחקירה. הוברר, כי הנקבל רשם את המרשמים הללו גם לאשתו של המטופל וכן
לאדם נוסף, שאיש מהם אינו נמנה עם מטופליו .
למרות שמדובר בתרופה עם הרבה התוויות נגד ותופעות לוואי, הנקבל לא ניהל תיקים רפואיים בנוגע
למטופלים ולא בדק אם נערכו עבורם בדיקות רפואיות או בדיקות מעבדה.
הקובלנה
3 . בעקבות התנהלותו האמורה, הגיש המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ'א' גרוטו, ביום 16.1.18
קובלנה מתוקנת נגד הנקבל (להלן, הקובלנה ), בה נטען כי הנקבל גילה חוסר יכולת או רשלנות חמורה
במילוי תפקידיו כרופא מורשה והתנהג בדרך שאינה הולמת רופא מורשה, כאמור בסעיפים 41 ( 1 ) ו, ( 3 )
לפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז, 1977 .
2
דיוני ועדת המשמעת
4 . לאחר הגשת הקובלנה, מינה שר הבריאות ועדת משמעת לדון בה, בהרכב ד"ר משה ליג'י, יו"ר,
ופרופ' יצהל ברנר ועו"ד רותי הורן, חברים. הנקבל כפר תחילה, במיוחס לו בכתב הקובלנה, אך לאחר
מספר דיונים הודיעו ב"כ הצדדים לוועדה כי הגיעו להסדר טיעון לפיו, הנקבל יודה במיוחס לו בכתב
הקובלנה והצדדים יטע נו לעניין אמצעי המשמעת בלבד.
5 . ב"כ הקובל טענו כי מדובר במקרה חמור של מתן מרשמים להורמון גדילה בכמות גדולה מהמותר,
לאנשים שאינם מטופלים על ידו, וללא ניהול רישום רפואי ובדיקות מעקב רפואיות, כנדרש. אשר על כן,
מבקשים ב"כ הקובל להתלות את רישיונו של הנקבל למש ך חדשיים ימים.
6 . ב"כ הנקבל טען כי המעשים שעשה הנקבל הם בבחינת יוצא מן הכלל לגבי התנהגותו במהלך שנים
רבות של פעילות מקצועית ללא רבב. הנקבל טען כי נתן את המרשמים למטופל ולאשתו על רקע היכרות
אישית ומקצועית, וידידות רבת שנים. עוד נטען לקולה, כי הנקבל הודה במיוחס לו בכתב הקובלנה, לאחר
שתוקן; עברו נקי לחלוטין, והחשדות בדבר מעורבות בסחר סמים עקב הפרשה, הוסרו ממנו לחלוטין
בחקירת המשטרה. עוד ביקשו ב"כ הנקבל להתחשב בשיהוי הרב שמאז האירועים ( שנת 2013 ), ועד
לסיום ההליכים המשפטיים.
דוח ועד ת המשמעת
7 . בדוח שהגישה ביום 15.4.2018 , מציינת הוועדה כי לא עלה בידה למצוא הסבר מניח את הדעת
לכמות הרבה של הורמון הגדילה שצוינה במרשמים שנתן הנקבל למטופל ולאשתו.
עוד קבעה הוועדה כי:
"הנקבל פעל בקלות ראש במתן המרשמים, לא קיים את הנדרש והמצ ופה ממנו כרופא
א חראי, הן בכל הנדרש לצורך מתן המרשמים, הן בכמות התכשיר שהנקבל התווה
במרשמים, והן בכך שלא ערך רשומה רפואית. בכך פגע הנקבל באמון הציבור ברופאים,
כמו גם באמון של המערכת, הממונה על הסדרת תחום הרפואה, במי שהורשו לעסוק
ברפואה".
8 . לקולה התחשבה הוועדה בכך שהנקבל עובד שנים רבות כרופא וזוכה להערכה רבה בעבודתו; הוא
הודה במעשים שיוחסו לו, הבין את חומרת מעשיו ומצר עליהם; הוא נושא לבדו בעול פרנסת משפחתו.
עוד התחשבה הוועדה ב הימשכות ההליכים בתיק זה, במשך כחמש שנים.
סוף דבר, לאור מכלול נסיבות המקרה הגיעה הוועדה למסקנה כי לא יהא זה ראוי במקרה זה להתלות את
רישיונו של הנקבל, וכי אמצעי המשמעת הראוי יהא במתן התראה לנקבל.
החלטה
9 . מדובר במקרה דנן במקרה חמור למדיי, בו נוטל לעצמו רופא את החירות לרשום מרשמים לאנשים
שאינם מטופליו, במינון גבוה מן המותר, וללא שקיים מעקב רפואי אחר השפעת התרופה. הוועדה עצמה
קובעת בדוח שהגישה, כי לא מצאה " הסבר מניח את הדעת לכמות הורמון הגדילה שצויינה במרשמים
שנתן הנקבל" .
10 . סבורני, כי הטלת אמצעי המשמעת של התראה, שהינו ה אמצעי הקל ביותר במדרג הענישה עפ"י
פקודת הרופאים, אינו הולם את חומרת מעשיו של ה נקבל ואת הסיכון שנבע מהם לבריאות הציבור , גם
בהתחשב בנסיבות המקילות להן נתנה הוועדה את דעתה. אמצעי משמעת זה סוטה אף, במידה ניכרת,
מרמת הענישה שנקבעה בעבר במקרים דומים ( ראה החלטה 14, 13 משרד הבריאות נ. ד"ר קורלנד ,
מיום 24.4.14 , בו הוטלו על הנקבל שלושה חדשי ה תליית רישיון).
3
11 . אשר על כן , הנני מחליט להתלות את רישיונו של הנקבל, ד"ר מאיר סולטן , מל עסוק בר פ ואה למשך
חודש אחד, שתחילתו ביום 18 . 2.6 .
ניתן היום 13.5.18 , כח אייר תשע" ח .
יש להפיץ החלטה זו, כמקובל.
---------- ------------------------
אמנון סטרשנוב, שופט (בדימוס )
=== המלצת וועדת משמעת ===
ועדה לפי סעיף 4 4 לפקודת הרופאים [ נוסח חדש ] , התשל"ז -
1976
15.4.2018
לכבוד
חה"כ הרב יעקוב ליצמן
סגן שר הבריאות
בענין:
פרופ' ארנון אפק , המשנה למנכ"ל משרד הבריאות ע"י ב"כ , עוה"ד יונתן ברג ולילך
מהודר , מיחידת הדין המשמעתי של הלשכה המשפטי ת, ב משרד הבריאות, ב ירושלים
הקובל
נגד
דר' מאיר סולטן , רופא מורשה בעל רישון , ע"י ב"כ עו ה "ד מוריה שלו ואלי יפרח
הנקבל
דין וחשבון לפי סעיף 44 לפקודת הרופאים [נוסח חדש],
התשל"ז, 1976
1 . הקובלנה
ביום .2016 8 . 4 2 הגיש פרופ' ארנון אפק , ה משנה למנהל הכללי של משרד הבריאות, קובלנה
נגד ד"ר מאיר סולטן , רופא מורשה (להלן, הנקבל ) . על כי גילה חוסר יכולת או רשלנות
חמורה במילוי תפקידיו כרופא מורשה והתנהג בדרך שאינה הולמת רופא מורשה כאמו ר
בסעיפים 41 ( 1 ) ו, ( 3 ) לפקודת הרופאים [נוסח חדש] תשל"ז, 1976 ( להלן: הפקודה .)
ביום 16.1.2018 הוגש לוועדה כתב קובלנה מתוקן (ראה האמור לעניין זה בסעיף 2.2
שלהלן), שייקרא להלן: " הקובלנה " המייחס לנקבל עבירות משמעת כאמור לעיל, ונטען
בה כי:
בשנת 2013 , ניפק הנקבל מרשמים של הורמוני גדילה מסוג Norditropin Somatropin
(להלן, הורמון הגדילה ,) בכמות גדולה .
בחודש יוני 2013 ניתנו על ידי הנקבל, לגבר בן 47 (להלן, המטופל ,) שני מרשמים להורמון
הגדילה , האחד ביום 9.6.2013 והשני ביום 24.6.2013 , כאשר בכל אחד מהמרשמים צויינ ה
כמות של 10 מ"ג 32 יחידות בארגז. המינון המירבי, לפי העלון לצרכן של הורמון הגדילה ,
הוא 1 מ"ג ליום ומשמע שהכמות שצויינה בכל אחד מהמרשמים היה אמור להספיק , ל פ י
המינון המירבי, ל, 32 ימים.
דו"ח, ד"ר מאיר סולטן
1
בחודש אוקטובר 2013 ניתנו על ידי הנקבל לאשתו של המטופל, שני מרשמים להורמ ון
הגדילה , הראשון ניתן ביום 6.10.2013 והשני ביום 17.10.2013 . בכל אחד מהמרשמים
האמורים צויינה כמות זהה לזו שצויינה במרשמים שנתנו למטופל.
אף שלהורמון הגדילה האמור קיימות התוויות נגד ותופעות לוואי רבות, הנקבל לא ניהל
תיקים רפואיים בנוגע למטופל ו ל אשתו כנדרש , והוא לא ערך ולא בדק , קודם למתן
המרשמים, אם נערכו בדיקות רפואיות מקיפות.
ביום 30.12.2013 , "נערכה" לנקבל שיחה בלשכת הבריאות של מחוז הדרום, אצל סגן
הרופא המחוזי, ד"ר מיכאל לנדרס.
2 . הוועדה וההליך שהתקיים בפניה -
2.1 . אנו הח"מ מוננו על ידך לפי הוראות סעיף 44 לפקודה , ביום 2016 . 16.11 , לדון
בקובלנה (להלן, הוועדה ) .
2.2 . בדיון החמישי בקובלנה, שהתקיים ביום 16.1.2018 , הודיעו הצדדים לוועדה כי הגיעו
להסדר טיעון, לפיו הנקבל יודה במיוחס לו ב קובלנה (כלומר: ב כתב ה קובלנה
ה מתוקן מיום 16.1.2018 ), שהוגש ה באותו יום לוועדה, והצדדים יטענו לע ניין העונש
המשמעתי.
הנקבל הודה במיוחס לו בקובלנה ו הצדדים הגישו לוועדה טיעונים בכתב לעניין העונש
המשמעתי.
ב"כ הקובל צרף לטיעונ יו מסמך, מיום 7.1.2014 , הערוך כפר ו ט ו קול, שבראשו צויין:
פרטיכול, שימוע לד"ר סולטאן מהאד (מאיר) שהתקיים ביום ב' 30.12.2013 . עוד
צוי ינו בראש המסמך האמור כנוכחים הנקבל וארבעה נציגים של משרד הבריאות
ובהם מי שכיהן אז כסגן הרופא המחוזי במחוז הדרום של המשרד. (להלן
הפרוטוקול משנת 3 201 ) .
ב"כ הנקבל צר פה לט י עו נ י ה
( א ) תעודות הוקרה על עבודתו של הנקבל ומכתבי הערכה מצד ממונים
ומטופלים;
( ב ) תיעוד רפואי המתייחס לאבחנה של המטופל ולהתוויה להורמון הגדילה
שניתנה לו.
( ג ) תעודות רפואיות המתייחסות לבני משפחתו של הנקבל.
( ד ) מכתב של הנקבל, ובו בקשת הנקבל שלא לפגוע ברישיון לעסוק ברפואה.
הנקבל מציין במכתבו, כי התלית רשיונו עשויה לגרום לו ולמשפחתו נזק קשה
ובלתי הפיך. הנקבל מתייחס למצבו הכלכלי החמור, גם על רקע הקשיים
שבהם נתונה משפחתו, המאלץ אותו לעבוד "סביב השעון". הנקבל עומד
במכתבו על כך שמאז החלה הבדיקה בעניינו, בשנת 2013 , הוא נתון בחרדה,
בדאגה ובמתח רב, גם נוכח ההאשמות שהוטחו בו בתחילה, כאשר למרות
זאת הוא ממשיך למלא את תפ קידו כרופא על הצד הטוב ביותר, כשהוא נזהר
בקלה כבחמורה לקיים את הכללים המתחייבים ממנו כרופא. במכתבו מציין
הנקבל כי הוא מצטער על מעשיו, נוטל אחריות מלאה למעשיו, ומתחייב שלא
לחזור על מעשים דומים.
3 . טענות הצדדים
3.1 טיעוני ב"כ הקובל
ב"כ הקובל טען כי העונש המשמעתי הראוי בנסיבות העניין יהא בהתליית רשיונו
לעסוק ברופאה למשך חודשיים. זאת לטענתו לאור אלה :
( א ) הנקבל הודה בנטען בקובלנה, כי לא ניהל רישום רפואי כנדרש לצורך מתן
המרשמים, לא ערך למטופל ולאשתו בדיקות רפואיות קודם למתן המרשמים ו כי
ה ה תוויה במרשמים שניתו על יד ו היתה בכמויות חריגות.
( ב ) הפרוטוקול משנת 2013 , מלמד על כך שהנקבל התייחס בקלות ראש למתן
מרשמים ו לא קיים את הכללים הנדרשים לגבי מתן מרשם . מהאמור שם עולה
שהנקבל נתן את המרשמים למטופל, בהסתמך על ההכרות ביניהם ו על דברי ו של
דו"ח, ד"ר מאיר סולטן
2
המטופל לפיהם הוא מרגיש טוב כשהו א נוטל את הורמון הגדילה. עוד עולה
מפרוטוקול משנת 2013 , שהנקבל לא ראה את אשתו של המטופל וכי לצורך מתן
המרשמים שיועדו לה הוא הסתפק בכך שהמטופל מסר לו, שאשתו סובלת
מבעיות פוריות.
( ג ) על רופא הנותן מרשם מוטלת אחריות כבדה. מערכת הבריאות מבוססת על
ההנחה שבמרשם שניתן על ידי רופא מצויינת ההתוויה הנכונה והמינון הנכון
המתאמים למטופל שלו יועד המרשם. מתן מרשמים בנסיבות האמורות בקובלנה
עשויה לסכן את המטופל שלו יועדו המרשמים ולפגוע באמון הציבור במערכת
הרפואית.
( ד ) הענישה המשמעתית נועדה להרתיע רופאים מפני ביצוע מעשה המהווה עבירת
משמעת ולהגן על הציבור, כמו גם להעביר מסר הרתעתי. בפסק הדין בעניין ד"ר
1
סבין , עמד בית המשפט על הערכים והאינטרסים שעליהם באה הענישה
המשמעתית להגן ובהם האינטרס בהרתעה כללית, הצורך בשמירה על כבוד
המקצוע ואמון הציבור במקצוע.
( ה ) חומרת מעשיו של הנקבל המהווים פגיעה חמורה באמון הציבור בעוסקים
במקצוע הרפואה ובתדמית המקצוע, מחייבים תגובה משמעתית של התליה
כאמור, אף אם מביאים בחשבון את הזמן שחלף מאז האירועים נשוא הקובלנה
ואת נסיבותיו האישיות של הנקבל אין.
( ו ) ב"כ הקובל הפנה בטיועוניו -
2
( 1 ) ל פסק הדין בעניי ן יעקב רחמן שם עמד בית המשפט על כך שאי ניהול תקין
של הרישומים הרפואיים כשלעצמה, מהווה רשלנות רפואית.
( 2 ) ל החלטה, מ יום 2.8.2006 , לפיה הותלה רשיונו של ד"ר יהודה חן , שהורשע
בפרשה של מתן מרשמים לסטיאורידים אנאבוליים, לתקופה של שנה ;
( 3 ) ל החלטה , ביום 24.4.2014 , לפיה הותלה רשיונו של ד"ר קורלנד , שהו רשע
בביצוע עבירות משמעתיות לרבות רק יח ה של תרופות בניגוד להוראות פקודת
הרופאים ומתן מרשמים לתרופות בניגוד להתוויות, לתקופה של שלושה
חודשים .
3
( 4 ) פסק הדין בעניין ד"ר ליביו לאור , שלפיו ה השיקול המרכזי בהליך משמעתי
הוא שיקול ההגנה על האינטרס שיש לציבור בשמירה אל רמ ות וכבודו של
מקצוע הרפואה ואמון הציבור ברופאים. לפיכך השיקולים הספציפיים
הנוגעים לעבריין המשמעת הם עניין משני שיש לשקול אם בכלל.
3.2 טיעוני הנקבל
ב " כ הנקבל טענה כי נוכח מכלול הנסיבות לא יהא זה ראוי להתל ו ת את רשיונו של הנקבל
והעונש המשמעתי הראוי , בנסיב ות העניין, הוא נזיפה.
זאת ל טענת ב"כ הנקבל, ל אור אלה:
( א ) המעשים המתוארים בקובלנה, הם בבחינת יוצ א מן הכלל שאינו מעיד על התנהלות
הנקבל ככלל ו למול המעשים המיוחסים לנקבל בקובלנה, יש לזקוף לזכותו למעלה משני
עשורים של פעילות מקצועית ללא רבב , כשהוא זוכה להערכת הממונ ים עליו, ולהוקרה
מצד מטופליו, על יכולותיו המקצועיות והל י כותיו הבי נ אישיות כאחד.
הנקבל עבד כ, 4 שנים כרופא משפחה בקו פ ת החולים הכללית וכרופא תורן ב חדר מיון,
במחלקה ובחדר ניתוח אורתופדי בבית החולים מאיר ; בין השנים 2000 ל, 2003 , שימש
הנקבל כרופא בבית חולים יוס פטל, במחלקות הכירורגית, אורטופדית ובמלר"ד ;
הנקבל גם עבד כרופא מלווה באמבולנס טיפול נמרץ, לאחר שרכש הכשרה מתאימה,
1
ע"א 50/91 ד"ר אדגר סבין נ' שר הבריאות, פ"ד מז( 1 ) 27
2
ע"א 5049/91 קופת חולים של ההסתדרות הכללית נ' יעקב רחמן, פדי מט( 2 ,) 369
3
ע"א 10797/04 דר' ליביו לאור נ' שר הבריאות , ניתן ביום 28.5.2005
דו"ח, ד"ר מאיר סולטן
3
והיה אחראי להעברת חולים במצבים מורכבים מאילת לבתי חולים במרכז הארץ;
משנת 2004 החל הנקבל לשמש כרופא משפחה בקופות חולים שונות באילת וסייע שם
בהק מתו של סניף קופ " ח לאומית ; הנקבל עב ד בתקופה מסויימת במרפאה לחיילים,
ובמקביל לעבודתו כרופא משפחה בקופ ת החולים הוא משמש כ רופא במוסד
לחינוךמיוחד , כחלק מצוות מוליטי די סציפלנרי המ טפל בילדים עם צרכים מיוחדים ;
הנקבל משמש גם כחלק מצוות ער"ן באילת המהווה נדבך משמעותי בהי ע רכות לשעת
חירום ובמסגרת זו השתתף בזמנו במתן הסיוע הראשוני לנפגעים בפיגוע בטאבה.
על אף שהנקבל מתגורר ומתפקד בפריפריה, הוא פועל על מנת להשתלם ולרענן את
ידיעותיו המקצועיות.
( ב ) לגבי ה נסיבות שבהן הנקבל נתן את המרשמים ל מטופל
לנקבל היכרות איש י ת ומקצועית עם ה מטופל, מזה שנים רבות . השניים התיידדו כאשר
הנקבל עבד כרופא מלווה באמבולנס נט"ן שהמטופל שימש בו כ נהג וחובש , והם גם
עבדו יחד, ב תקופה מסויימת , באבטחת איר ע ים. בזמן הרלבנטי לא היה לנקבל כל מידע
העשוי ל גרום לו לפקפק במהימנותו של המטופל או ל גרום לו ל חשד הקושר את ה מטופל
לעיסוק בסחר בהורמון הגדילה.
זמן רב לפני מתן המרשמים למטופל , הנקבל היה מודע לכך שהמטופל סובל מילדות
מהיפוגונדיזם , כלומר: מחסור כרוני בהורמון גדילה וש במסגרת קופת החולים שבה היה
מבוטח , ניתן למטופל טיפול קבוע בהורמון הגדילה, אשר לדברי המטופל, הביא להטב ה
ממשית במצבו ומ נע ממנו התמודדות עם תופעות ה לוואי של מח ס ור בהורמון האמור .
ב"כ הנקבל הפנתה ל מס מ ך עמדה של הפורום הישראלי לחסר בהורמון גדילה במבוגרים
מטעם האגודה הישראלית לאנדוקרינולוגיה , לפיו חסר בהורמון גדילה במבוגרים , כרוך
בתופעות קשות ומביא לתחלואה ולפגיעה קשה באיכות החיים ו מחייב טיפול .
לראית הנקבל , במועד הרלבנטי, המרשמים נועדו לאפשר למטופל, שאובחן מילדות
כסובל מחסר בהורמון גדילה, ל המשיך במתן טיפול קבוע בהתאם להנחיות טיפוליות
קודמות ועל מנת לאפשר רצף טיפולי. הוא עשה זאת מכוונות טהורות כרופא המסייע
לאדם הנתו ן במצוקה בלא ש הרוויח דבר מכך.
המטופל פנה לנקבל כאשר קופת החולים שבה היה מבוטח חדלה לספק את הורמון
הגדילה. כך היה תחילה בשנת 2011 , אז הקושי נפטר לאחר שהמטופל עבר לקופת
חולים אחרת. המטופל שב ופנה לנקבל, בשנת 2013 , בטענה שנתקל שוב בבעיה דומה .
המטופל מסר לנקבל שבדעתו לשוב ולעבור לקופה אחרת, אלא שבתווך הוא מצוי
במצוקה זמנית שכן הורמון הגדילה ש היה בידיו נגמר , הוא סובל מ תופ עות לוואי קשות
של המחסור בהורמון ואין לו דרך להשיג את ההורמון האמור . הנקבל נאות לתת
למטופל את המרשמים, לפרק זמן מוגבל, עד להסדרת העניין דרך קופ ת חולים. זאת אך
בשל רצו נו לסייע לאדם קרו ב המצוי במצוקה, כאשר לאו ר ההיכרות האישית
והמקצועית ארוכת השנים עמו , הוא נתן בו אמון מלא .
מסמכים ש הגיש הנקבל והגיעו לידיו רק בדיעבד מלמדים על כך שעוד קודם לאירועים
שאליהם מתייחסת הקובלנה, המטופל טופל בהורמון הגדילה ל אחר שאובחן כלוקה
בהיפוגונדיזם כרוני ועבר בדיקות רלבנטיות. כך גם התברר בדיעבד, שהנקבל טופל
בהורמון הגדילה אף לאחר מכן, בשנת 2014 , וכי טיפול כאמור ניתן לו גם כיום.
בשל חלוף הזמן, הנקבל לא יכול להעיד בדיוק, אילו מסמכים ספיצ פ יים עמדו לנגד עיני ו
לפני שנאות לתת את המרשמים . יחד עם זאת אין לנקבל ספק שעיין לכל הפחות
במסמכים המאשרים אבחנה של היפוגונדיזם , בבדיקות דם כלליות שהיו תקינות
ו ב מסמכים המעידים על כ ך ש המטופל קיבל , בת ק ופה הרלוונטית לפני שהטיפול בקופה
הופסק, מינון של 1 מ"ג כאשר לדברי המטופל אז הוא היה מאוזן .
במ קביל ל מתן המרשמים הנקבל דחק במטופל להסדיר את הנושא באפיקים המקובלים
ולהקפיד על עריכת מעקב שוטף .
( ג ) לעניין כמות הורמון הגדילה שהנקבל התווה במרשמים שנתן למטופל , טענה ב"כ הנקבל
כי הנקבל הסביר למטופל שהמינון היומי הינו 1 מ"ג כאשר המרשמים נועדו לשימוש
במשך תקופה מ מושכת, בהסתמך על דבריו של המטופל כי הוא נוהג לרכוש את הורמון
הגדילה במרכז הארץ . זאת הואיל וההורמון לא תמיד זמין ב מקום מגוריו ב אילת
דו"ח, ד"ר מאיר סולטן
4
ו הואיל ו הוא מקבל הנחה עבור רכישה של כמות גדולה . לעניין זה הפנתה ב"כ הנקבל
ל דף ההנפקה שהוגש על ידי ב"כ הקובל, לפיו המטופל זכה להנחה משמעותית.
( ד ) לגבי ה מרשמים שיועדו ל אשת המטופל טענה באת כחו של הנקבל
ידי הנקבל כבולות בכל הנוגע למסירת מידע והסברים רפואיים מלאים עודותיה, בהעדר
ויתור על סודיות מטעמה.
המרשמים נתנו לאור בקשה של רופא ממדינה אחרת המטפל באשת הנקבל והם נועדו
לאפשר לה להמ שיך את הטיפול שהותווה על ידי אותו רופא בעת שהותה בישראל. כך
עשה הנקבל לאחר ש עיין בספרות מקצועית שאיששה אפשרות לקשר טיפולי בין
האבחנה להורמון הגדילה .
( ה ) יש לתת את הדעת לכך ש לא נגרם נזק טיפולי והנקבל גם לא קיבל טבות הנאה כלשהי
עקב מתן המרשמים.
( ו ) עד לחודש דצמבר 013 2 ולשיחה אצל סגן הרופא המחוזי, לא עלה אצל הנקבל חשד
כלשהו בקשר למרשמים שנתן למטופל ולאשתו. רק אז הבין הנקבל שיכול שניתן לראות
את הפניות החוזרות של המטופל שבו נתן אמון מלא , באופן שונה .
( ז ) הנקבל נוטל אחריות מלאה על מעשיו, בדיעבד הוא מבין את הטעויות שבהתנהלותו ,
הוא מצר על כך והפי ק את הלקח. לנקבל ברור ש בכל מקרה נדרש לערוך ולשמור רשומה
רפואית מלאה, כי אין להסתפק באנמנזה שנלקחה ממטופל, יש לאמת את הפרטים
בכלים אוביקטיביים לערוך בדיקות ולתעד את כל אלה לפני מתן מרשמים.
( ח ) יש לתת את הדעת לכך שהנקבל נדרש להתמודד עם אישומי ם חמורים . תחילה נחקר
הנקבל ב חשד כאילו היה מעורב בסחר בסמים . אף שחשד זה הוסר בסיומה של חקירה
משטרתית חזר עניין זה ונטען גם בכתב הקובלנה המקורי ובדיעבד הוסר גם מהקובלנה .
( ט ) עוד יש להביא בחשבון את העובדה שהנקבל נטל אחריות והודה במיוחס לו בכתב
הקובלנה ובכך חסך זמן שיפוטי.
( י ) באשר לפרוטוקול משנת 2013 שהוגש על ידי ב"כ הקובל
האמור שם אינו משקף את גרסתו או את גישתו של הנקבל. לא מדובר ב"תמליל"
כטענת ב"כ הקובל. מעולם לא נטען שמדובר בשיחה שהוקלטה וממילא הק לטה לא
נמסרה לנקבל כחלק מחומר החקירה. השיחה במשרד הבריאות התקיימה ב, 30.1.2013
והדב רים הועלו על הכתב רק ב, 7.1.2014 . הרישום נעשה ע ל ידי מזכירה , לא נחתם על
ידי מי מהגורמים המקצועיים שהשתתפו בשיחה והפרוטוקול הומצא לנקבל רק בחלוף
4 שנים בלא שנתנה לו הזדמנות להת ייחס לאופן הרישום. הנקבל זומן לשיחה שלא כדין
בלי שניתן לו הסבר על זכותו להיוועץ בעורך דין ולהופיע בלווית עורך דין. הנקבל
שהעברית השגורה בפיו אינה מיטבית היה נתון בלחץ ומהפרוטוקול ניתן ללמוד שלא
אחת התקשה להבין שאלות שהופנו אליו. מהאמור שם ניכר שהנקבל היה מ ופתע, כי
בתמימות ראה את מעשיו כעזרה לחבר ו כי במהלך השיחה הוא הבין ששגה.
( יא ) ההליך המשמעתי שננקט כנגד הנקבל לוקה ב אכיפה בררנית
אף שבאותה תקופה הופקו מרשמים חשודים רבים על ידי מעורבים שונים , הנקבל הוא
היחיד שזומן לשיחה במשרד הבריאות ול א ננקט הליך משמעתי אלא כ נגד הנקבל.
מחומר החקירה עולה שלפחות 8 רופאים נו ס פים נ י פקו מרשמים דומים לשימוש
בהורמון גדילה , בעיקר בשנת 2013 , שהעלו חשדות במשרד הבריאות. חלק מהרופאים
אף היו מעורבים באותו עניין ונפקו מרשמים לאותם אנשים המוזכרים בקובלנה.
בדיקה שערך משרד הבריאות העלתה ג ם ממצ אים חמורים בעניינו של בית המרקחת
שבו רכש המטופל את הורמון הגדילה. בית המרקחת לא התריע בפני הנקבל על ריבוי
המרשמים על שם המטופל, כפי שהתבקש בנסיבות העניין , ו אף פעל לעידוד הרכישה
בדרך של מתן הנחה . ככל הידוע משרד הבריאות לא פעל כנגד בית המרקחת או
הרוקחים המעו רבים.
( יב ) ההליך המשמעתי ננקט ב שיהוי קיצוני
הקובלנה מתייחסת למרשמים שנתנו בשנת 2013 . המידע הגיע לידיעת משרד הבריאות
במחצית שנת 2103 אז גם נפתחה חקירה המשטרה כנגד המטופל. בעקבות פניה של מי
שהיה אז נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות, נפתח עוד בחודש נובמבר 2013 ת יק
דו"ח, ד"ר מאיר סולטן
5
ביחידת הדין המשמעתי במשרד הבריאות. למרות זאת השיחה עם הנקבל במשרד
הבריאות התקיימה רק בחודש דצבמר 2013 ;
כתב הקובלנה המקורי הוא מיום 24.8.2016 , אף שכל חומר החקירה היה בידי יחידת
הדין המשמעתי לפחות בתחילת שנת 2014 והמשטרה סגרה את תיק החקירה עוד
בחודש ינוא ר 2015 ;
השיהוי החמור גרם לנקבל לעינוי דין מתמשך והסב לו נזק ראייתי משמעותי. הנקבל
נתקל בקושי באיתור חומר ובהשגת ראיות שעשויות היו לסייע להגנתו לרבות איתור
הרשומה הרפואית החלקית שביצע.
4
ב"כ הנקבל הפנתה לעניין השיהוי לפסקי הדין בעניין ד"ר עקל עקל ובעניין ש מעון
5
חרמון .
( יג ) התלית רשיונו של הנקבל תפגע ב חולים רבים ה עשויים להשאר בלא מענה רפואי . זאת
בהתחשב במחסור החמור ברופאים באילת בכלל ובמרפאת קופ " ח לאומית בפרט
שרשומים בה 4,000 מטופלים ובה 2 רופאי משפחה בלבד , מה גם שהנקבל נמנה על
פרויקט חינוך מיוחד ועל צוות שעת חרו ם המשרת את האזור כולו.
( יד ) ה נסיבות ה אישיות של הנקבל
הנקבל בן 55 ו נתון ב מצב סוציואקונומי חריג . הנקבל נושא בעול פרנסת משפחתו
הנתונה ב מצוקה הן מבחינה כלכלית והן מבחינה רפואית . ה נקבל אב לשבעה ילדים ,
ארבעה מאשתו הראשונה ושלושה מ אשתו הנוכחית והוא תומך בהם כלכלית , כאשר
מרביתם סמוכים על שולחנו.
אשתו הנוכחית של הנקבל לוקה במחלה שבשלה היא נזקקת לטיפולים ניסיוניים
בחו"ל , בנוסף היא הוכרה כ נכה בגבה וברגליה ו לאחרונה גם אובחנה כחולת סכרת.
הנקבל גם מסייע בהוצאות משק הבית של אשתו הראשונה, שאף היא אינה בקו
הבריאות ויכולתה להת פרנס מוגבלת.
אחד מבניו של הנקבל מוכר כנכה ו במקביל לכך הוא גם נזקק ל טיפול נפשי. הנקבל
מכלכל שתיים מבנותיו ואת ילדיהן . אחת הבנות גרושה ואם לשניים, וה בת ה אחרת ,
ש אף היא אם לשניים , נמצאת בהליכי גירושין, סובלת מבעיות נפשיות ו לאחרונה אף
אושפזה בעטיין . מעבר לאלה, נושא הנקבל בעלות שכר לימוד ומחייה של בן נוסף
ה לומ ד רפואה בחו "ל. זאת ועוד, אביו של הנקבל סובל ממחלות קשות והוא במצב
סיעודי , אמו לוקה בסרטן ו הנקבל נאלץ לתמוך בהוריו גם מבחינה כלכלית.
בנסיבות אלה הנקבל חי תמיד " מהיד לפה ," אין לו חסכונות ו הוא טרוד בכיסוי חובו ת.
על רקע זה עבד הנקבל לאורך השנים מסביב לשעון גם בעבודות נוספות על עבודתו
כרופא.
לפיכך התלית רישיונו של הנקבל לעסוק ברפואה, עשויה לדחוף אותו לפי התהום ואף
קיים חשש שהתלית רשיונו תביא לפיטוריו .
( טו ) אין ללמוד לעניין זה מהחלטות קודמות שאליהן הפנה ב"כ הקובל , שבכו לן מדובר
במעשים חמורים בהרבה מאלה שבקובלנה .
4 . דיון ו המלצ ה -
רופא הנותן למטופל מרשם לתכשיר מאשר בכך שלדעתו התכשיר שהותווה במרשם ובכמות
שצויינה בו, אכן דרוש למטופל ומתאים לטיפול בו , בהתאם לאבחנה רפואית . זאת, לאחר
שהרופא בחן את כל השיקולים הרלבנטים, גם לאור מ מצאים שעלו מ בדיקות עדכניות
שנערכו למטופל ומתוך הנחה שהרופא מקיים חובתו הבסיסית ועורך רישום רפואי נאות
המאפשר מעקב אחר מצבו של המטופל גם לאחר השימוש בתכשיר שהותווה במרשם . מאליו
מובן ש רשומה רפואית נאותה, המתייחסת ל מצבו של המטופל גם לפני מתן מרשם לתכשיר,
מהוו ה תנאי הכרחי למתן טיפול נאות ורלבנטי ולמניעת נזק למטופל.
4
ע"ש 503/06 ד" ר עקל עקל נ' שר הבריאות ואח' 14.8.2007
5
עלע 2531/01 שמעון חרמון נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין, 16.3.2004
דו"ח, ד"ר מאיר סולטן
6
על משמעות העדרו של רישום רפואי נאות עמד בית המשפט העליון בפסק הדין בעניין יעקוב
רחמן המוזכר לעיל (בהערת שוליים מס' 2 ), באמרו: "רשלנות רפואית מתגבשת כבר בעצם אי -
ניהול תקין של הרישומים הרפואיים שחייבים בהם הרופאים המטפלים במוסדות הרפואיים
השונים. מקרה זה הוא אחד מרבים שבהם היעדרו של רישום מסודר של מהלך המחלה ושל
הטיפול בה פוגע לא רק בקביעת מימצאים לאחר האירוע, כי אם בראש ובראשונה בטיפול הנאות
בחולה עצמו בזמן אמת. כבר חזרנו, חזור והדגש, כי סדרי מינהל תקי נים מחייבים ניהול תרשומת
מפורטת ומדויקת של הטיפול בחולה, ולאו דווקא מהבחינה המינהלית גרידא" .
עמדנו באריכות על עיקר טיעוני של באת כחו של הנקבל, אשר עשתה כל שניתן על מנת
להצדיק את התנהלותו של הנקבל. דא עקא שאף אם תתקבל הגרסה העולה מטיעונים אלה ,
אין בכך כדי להצדיק את התנהלות הנקבל, וודאי שאין בגרסה זו כדי לענות על הנדרש
כאמור מרופא הנותן למטופל מרשם לתכשיר .
קודם שנתייחס לטיעוני ב"כ הנקבל לעצם העניין, נתייחס לש נ יים מהם, כדלקמן:
( א ) הטיעון בדבר אכיפה בררנית -
ב"כ הנקבל העלתה טענה זו עוד בתחילת הדיון. באותו שלב ל א עמדו בפני הוועדה ראיות
המאפשרות קבלת החלטה בעניין זה ולפיכך הוחלט כי עניין זה יידון לאחר שיסתיים
שלב הבאת הראיות. דא עקא שהצדדים הגיעו להסדר טיעון והנקבל בחר להודות
במיוחס לו בקובלנה, קודם שהסתיים שלב הבאת הראיות ולפיכך אין בפנינו , גם עתה,
הנדרש על מנת ל נקוט עמדה בעניין זה.
( ב ) הטיעון לפיו הנקבל התקשה באיתור רשומה הרפואית החלקית שביצע בזמן הרלבנטי -
לעניין טענה זו אין בפנינו דבר מעבר לטיעון של ב"כ הנקבל בקשר לנזק ראייתי שנגרם
לנקבל עקב השיהוי בהגשת הקובלנה . הנקבל לא העיד בפנינו , ממילא לא שמענו מפיו כי
הוא קי ים רישום כלשהו קודם למתן המרשמים, מה גם ש הנקבל הודה בנט ען בקובלנה,
שם צויין, בין היתר, כי: "הנקבל לא ניהל תיקים רפואיים כנדרש בנוגע למטופלים". יוצא
איפא שאין בפנינו ראיה העומדת בסתירה לנטען בקובלנה .
לגבי המרשמים שיועדו ל מטופל, לגרסת הנקבל הוא מסר את המרש מים למטופל, בתום לב
מתוך רצון לסייע למטופל, המוכר לו באופן אישי ומתוך אמון אישי מלא בו ובמידע שנמסר
על ידו. זאת, לטענת הנקבל, היה לאחר שהמטופל מסר לנקבל שהוא מתקשה להמשיך ולקבל
את התכשיר באמצעות קופת החולים שבה היה מבוטח. מידע שמו סר מטופל, גם אם מדובר
באדם המוכר לרופא היטב מ הקשרים אחרים ושהרופא נותן בו אמון מלא , לא יכול להוות
תחליף לבדיקה ה רפואית המתחייבת קודם למתן התוויה לשימוש בתכשיר, וודאי שלא
בתכשיר שלו התוויות נגד משמעותיות.
הנקבל הצביע על מסמכים שהתגלו בדיעבד, המתייחסים לתקופה שקדמה למתן המרשמים
למטו פל, המעידים על כך שהמטופל אובחן כלוקה בהיפוגנדיזם, על הבדיקות שנערכו לו כמו
גם על כך שהוא טופל בהורמון הגדילה. עו ד טוען הנקבל כי אף שבשל חלוף הזמן הוא לא
יכול לזכור באילו מסמכים עיין קודם שנתן את המרשמים למטופל, אלא ש אין לו ספק בכך
ש הוא עיין אז במסמכים המא שרים שהנקבל אובחן כלוקה בהיפוגנדיזם, בבדיקות דם של
המטופל ובמסמכים המעידים על כך שהוא טופל בהורמון הגדילה במינון שצויין במרשמים.
דא עקא, שפרט לכך שהנקבל מניח שכך אכן היה, אין בפנינו כל ראיה לכך , כאשר הנקבל לא
ערך רשומה רפואית ש עשויה היתה להצביע על הנתונים שעמדו לנגד עיניו שעה שנתן למטופל
את המרשמים. העולה מהאמור הוא שאין בפנינו ראיה לכך שהנקבל עשה את הנדרש קודם
למתן המרשמים למטופל.
לגבי המרשמים שיועדו ל אשתו של המטופל, בהקשר זה לא עומדת בפנינו אלא טענת הנקבל
כי המרשמים נועדו לאפשר לאשתו של המטופל להמשיך, בע ת שהותה בישראל, ב טיפול
שהותווה לה על ידי רופא ממדינה אחרת המטפל בה, לאחר שהנקבל עיין בספרות מקצועית
המאששת אפשרות לקשר טיפולי בין הורמון הגדילה לבעיות פוריות. זאת כאשר הנקבל טוען
כי הוא למד מדברי המטופל שאשתו לוקה בבעיות פוריות.
לא למותר לציין ש אף הנקבל ע צמו לא טען שהוא ראה את אשת המטופל קודם מתן
המרשמים שיועדו לה ו ממילא אף לא נטען שהוא בדק אותה , או הפנה אותה לבדיקות
כנדרש .
ומעבר לאלה לא עלה בידינו למצוא הסבר מ ניח את הדעת לכמות הורמון הגדילה שצויינה
במרשמים שנתן הנקבל, הן לגבי אלה שיועדו למטופל והן לגבי אל ה שיועדו לאשתו. זה
דו"ח, ד"ר מאיר סולטן
7
המקום להזכיר כי הנקבל לא היה ה"רופא המטפל" במטופל או באשתו , כאשר לטענת
הנקבל המרשמים נתנו על ידו כפתרון זמני בלבד, על מנת לאפשר למטופל לעבור לקופת
חולים אחרת שבמסגרתה יכול היה לקבל התוויה להורמון הגדילה , או על מנת להמשיך
טיפול שניתן לאשת ו של המטופל על ידי רופא מחוץ לישראל . ולמרות זאת מדובר, בכל אחד
מהמרשמים בכמות המיועדת לשימוש, גם לפי המינון המירבי המותר, במשך חודשים רבים.
זאת כאשר שני המרשמים שיועדו למטופל נתנו בהפרש של כשבועיים וכך הוא גם לגבי שני
המרשמים שיועדו לאשתו וכאשר כל אלה נתנו בתוך פרק זמן של חמישה חודשים.
העולה מן האמור הוא ש אף אנו סבורים, כטענת ב"כ הקובל, כי הנקבל נהג בקלות ראש
במתן המרשמים, כי הוא לא קיים את הנדרש והמצופה ממנו כרופא אחראי, הן בכל הנדרש
לצורך מתן המרשמים, הן בכמות התכשיר שהנקבל התווה במרשמים והן בכך שלא ערך
ר שומה רפואית. בכך גם פגע הנקבל באמון הציבור ברופאים , כמו גם באמון של המערכת ,
הממונה על אסדרת תחום הרפואה , במי שהורשו לעסוק ברפואה.
לפיכך מצאנו שהמעשים בהם הודה הנקבל מהווים רשלנות חמורה במילוי תפקידיו כרופא
מורשה כמו גם התנהגות בדרך שאינה הולמת רופא מורשה כ אמור בסעיפים 41 ( 1 ) ו, ( 3 )
לפקוד ה.
מאידך נתנן דעתנו לשיקולים אלה:
( א ) ה שיהוי החמור שבו לקה ההליך המשמעתי, שאף ב"כ הקובל הודה בו ושלא ניתן לו
הסבר שיניח את הדעת. לנקבל נגרם עינוי דין ממושך ומיותר, זאת גם לאחר שהוא
נאלץ להתמודד עם חקירה ב חשד למעורבות בסחר בסמים שהוסרה מסדר היום כאשר
למרות זאת טענה לעניין זה הועלתה גם בכתב הקובלנה המקורי. לעניין זה גם נתנו
דעתנו להשלכות יו של שיהוי ממושך מבחינת האפקטיביות של הענישה המשמעתית ,
שעליהם עמד בית המשפט הן בעניין עקל ובעניין חרמון (ראה לעיל הערות שוליים מס' 4
ו, 5 .)
( ב ) לנסיב ותיו האישיות החריגות של הנקבל, הנושא לבדו בעול פרנסת משפחתו העניפה, גם
לאור מצבם הרפואי של בני משפחתו, כעולה מטיעוני באת כוחו המפורטים לעיל.
( ג ) לכך שהנקבל עובד כרופא במשך שנים רבות , לרבות גם לאחר האירועים שבקובלנה,
וזוכה להערכה רבה בעבודתו, הן מצד מטופליו וה ן מצד ה ממונים עליו.
( ד ) הנקבל אמנם לא העיד בהליך זה ואולם ממכתבו כמו גם מנכונותו להודות במיוחס לו,
עולה בברור כי הוא מבין את חומרת מעשיו, הוא מצר עליהם וכי הוא הפיק את הלקח.
משבאנו להמליץ על אמצעי המשמעת הראוי בנסיבות העניין, נתנו דעתנו לכך שהתנהלות
הנקבל מחי יבת נקיטה באמצעי משמעת משמעותי ומרתיע . יחד עם זאת אנו סבורים כי
מכלול הנסיבות, השיהוי החמור שבו לקה ההליך המשמעתי והשלכותיו , נסיבותיו האישיות
החריגות של הנקבל ו עבודתו המסורה כרופא במשך שנים רבות , מהוות משקל נגד משמעותי
לקולא.
לאור מכלול השיקולים האמורים מצ אנו כי לא יהא זה ראוי במקרה זה להתלות את רשיונו
של הנקבל וכי אמצעי המשמעת הראוי יהא במתן התראה לנקבל.
בסיכום
לאור כל האמור לעיל אנו ממליצים על מתן התראה לנקבל.
__ ____________ _ ____ ___________ __ _ ___________
ד"ר משה ליג'י רות י הורן, עו"ד פרופ' י צהל ברנר
יו"ר הוועדה חברת הוועדה חבר הוועדה
דו"ח, ד"ר מאיר סולטן
8