Disciplinary decision dated 2 Feb 2014
- Disciplinary measure
- License revocation
Decision documents
All documents as published on the Ministry of Health website, kept here in full. The documents are in Hebrew.
החלטה בערר Open in a new window · Source on gov.il
Open the document in a separate window · Download the file · Copy stored on this site
Disciplinary committee recommendation Open in a new window · Source on gov.il
Open the document in a separate window · Download the file · Copy stored on this site
פסק דין בערעור במחוזי Open in a new window · Source on gov.il
Open the document in a separate window · Download the file · Copy stored on this site
Full text of the decision (extracted from the document, Hebrew)
Text extracted automatically from the document for search and accessibility. The binding text is the document itself.
=== החלטה בערר ===
ערר לפי תקנות בריאות העם (צוות סיעודי במרפאות), התשמ"א, 1981
החלטה 14, 04
בפני:
השופט (בדימוס) אמנון סטרשנוב
בעניין שבין:
האח מוחמד מו א סי ה עורר
ע"י ב"כ, עו"ד סעיד מואסי
לבין
מנכ"ל משרד הבריאות ה משיב
ע"י ב"כ, עו"ד אייל חקו
ה ח ל ט ה
העובדות
1 . האח מוחמד מואסי (להלן, מואסי או העורר ) , הוא אח מוסמך , שעבד בבית החולים "הלל יפה"
בחדרה , ושימש סגן האחות הראשית במחלקה הנפרולוגית (להלן, בית החולים .) במהלך השנים ביצע
הנקבל מעשים מגונים, הטרדות מיניות ומעשי התנכלות נוספים כנגד לא פחות מ, 13 עובדות כוח עזר
ואחיות, שהיו תחת פיקוחו במחלקה ה נפרולוגית בבית החולים (להלן, המתלוננות .)
2 . מאחר והמתלוננות סירבו בתוקף להתלונן במשטרה, על רקע חששן כי הדבר יוודע ברבים ויאונה להן
רע גם במישור החברתי, הוגש ה נגד האח מוחמד מואסי , בגין מעשיו אלה, קובלנה לבית הדין למשמעת
של עובדי המדינה בחיפה (להלן, ביה"ד למשמעת או ביה"ד .)
לאחר שמיעת עדויות המתלונ נות והליך משפטי ממושך, שנמשך כארבע שנים, הרשיע ביה"ד המשמעתי
את העורר במיוחס לו, לאחר שנתן אמון מלא בעדויות המתלוננות והעדיף אותן על, פני הכחשתו הגורפת
של העורר, שטען כי מדובר במזימ ה ובקנוניה שרקמו המתלוננות נגדו, בין היתר, על רקע סכסוכים
בעבודה ומוצאו הערבי.
2
ביה"ד למשמעת כתב הכרעת דין ארוכה ומפורטת, המשתרעת על 246 עמודים, בה ניתח באופן יסודי
ומדוקדק את העדויות והראיות שהובאו בפניו, תוך שהוא מקבל כאמור, את גירסת המתלוננות כמהימנה
ביותר, ודוחה את גירסת הנקבל כשקרית וכוזבת.
בית הדין גזר על העורר את הענשים הבאים:
נזיפה חמורה; פיטורים לאלתר משרות המדינה ופסילה מלמלא כל תפקיד בש ירות הציבורי עד הגיעו לגיל
70 ; בכל תקופת הפסילה תמנע מהעורר הזכות לקבל כל גמלה מכוח חוק שי רות המדינה (גימלאות)
הקובלנה
3 . בעקבות מעשים אלה, הגישה התובעת הראשית במשרד הבריאות , ביום 5.3.12 , קובלנה נגד האח
מואסי , על כך " שגילה התנהגות שאינה הולמת את מקצוע הסיעוד " כאמור בתקנה 15 ( 1 ) לתקנות
בריאות העם (צוות סיעודי במרפאות), התשמ"א, 1981 (להלן, התק נות ) .
בכתב הקובלנה מפורטות הפרשיות השונות המייחסות לנקבל התנהגות בלתי הולמת, הן כלפי אחיות והן
כלפי עובדות כח עזר (להלן, המתלוננות ), שהיו נתונות למרותו, בהיותו סגן האחות הראשית במחלקה ,
וזאת במשך למעלה מעשר שנים ( 1997 עד 2008 ) . קצרה היריעה מהכיל א ת כל מעשי ו של הנקבל לאורך
השנים, אך עיקרם הם ש הנקבל נהג לאחוז במתלוננות בכוח, לנשקן בניגוד לרצונן על השפתיים, הלחי או
הצוואר, ללטף אותן באברי גופן השונים, ולהתחכך בהן עד שהתעוררה בו זיקפה.
באחד המקרים "דחף את ידו מתחת לח ו לצתה של המתלוננת ג.ב. ונגע בחזה שלה מתחת לח ולצתה, בניגוד
לרצונה ולשם גירוי מיני..." (פרשה רביעית בכתב הקובלנה).
במקרה אחר, נישק הנקבל את המתלוננת ת.ר. על שפתיה ובצווארה, בניגוד לרצונה ועל אף התנגדותה.
בהמשך מעשיו "חיכך ה נקבל את איבר מינו בגופה של ת.ר. ניסה להרים את חולצתה, נגע בחזה של ת.ר
מתחת ל חולצתה ונישק את החזה שלה מעל לחולצתה, הכל בניגוד לרצונה ולשם גירויו המיני..." (סעיף
8.6 לכתב הקובלנה).
כמוכן, נהג הנקבל להטריד מי נ ית את המתלוננות , בכך ש השתמש בביטויים שונים כלפי הן , כגון: "את יפה
הבקר" ; "המכנס מתאים לך" ; "את אוהבת אותי הבקר?" ; "אני אוהב א ותך, איך הבושם שלי, מריח
טוב?" וכיו"ב. עוד נהג הנקבל לחקור אותן על התנהגותן המינית, וזאת למורת רוחן של המתלוננות ועל
אף שהביעו הסתייגות ומיאוס מהתבטאויותיו כלפיהן.
דו"ח ועדת המשמעת
4 . העורר לא הודה במעשיו בעת הדיון בפני ועדת המשמעת, ולדברי בא, כוחו , ה יה מקום לשמוע מחדש
את עדויות המתלוננות, מאחר ומדובר בהליך אחר ושונה מזה שנערך בבית הדין המשמעתי, ועל, כן יש
לקיים את זכותו לחקירה נגדית של המתלוננות.
ועדת המשמעת, בהרכב ד"ר יפה הארון, יו"ר, עו"ד עירית אלטשולר וגב' רוזי גרי נ שפן, חברות, ד חתה
פה אחד את בקשת העורר לשמוע א ת עדויות המתלוננות ולפתוח את מסכת הבאת הראיות פעם נוספת,
לאחר שראה בפסק דינו של ביה"ד למשמעת "כמוכח לכאורה לצורך ההליך שבפנינו".
ועדת המשמעת התירה לנקבל להגיש ראיות מטעמו, והוא עשה כן בהביאו בפניה חלק מהעדויות
שהושמעו בבית הדין למשמעת.
בסי כום הדוח מיום 17.6.13 , קובעת הוועדה:
"... איננו מוצאים כי הנקבל הצליח להביא ראיה לסתור את העובדות והמסקנות בפסק דינו
של בית הדין למשמעת, שמשמעותן הברורה והחד, משמעית היא שהנקבל התנהג התנהגות
שאינה הולמת את מקצוע הסיעוד בגין מעשים מגונים, לרבות מעשים מגונים בכוח,
3
הטרדות מיניות והתנכלות כלפי 13 עובדות במחלקה הנפרולוגית בבית החולים הלל יפה,
כאמור בקובלנה".
לפיכך, הרשיעה הוועדה את העורר במיוחס לו בכתב הקובלנה. הוועדה קבעה כי במעשיו החמורים, כפי
שפורטו אף בהכרעת דינו של ביה"ד למשמעת , גילה הנקבל התנהגות שאינה הו למת את מקצוע הסיעוד
ופגע בתדמיתו ובכבודו של המקצוע, כמו גם באמון הציבור בעובדי הסיעוד.
5 . ב"כ ה משיב עמד בסיכומיו על חומרת מעשיו של ה עורר , שפגע קשות באחיות ובעובדות שהיו נתונות
למרותו, מעל באמון שנתנו בו ופגע קשות באמון הציבור במקצועו כאח. ב"כ המשיב ביקש לבטל את
רישיונו של העורר לצמיתות.
ב"כ הנקבל לעומתו, ביקש להתחשב בעובדה שהנקבל כבר נתן א ת הדין בפני ביה"ד למשמעת על או תם
מעשים, הוא הושעה מעבודתו, השעייה שנמשכה ארבע שנים, וכיום הוא מועסק כבר שלוש שנים כאח
בבית אבות. הנקבל עצמו העיד בפני הוועדה, וציין כ י במשך 25 שנות עבודתו לא הוגשה נגדו כל תלונה,
וכי למעשה "נרקמה נגדו עלילה שקרית ונגרם לו עוול".
6 . בדוח מיום .13 .10 28 , שהגישה הוועדה לענין העונש, קבעה הוועדה כי היא רואה בחומרה את
התנהגותו של ה עורר . כלשון הוועדה:
" ... בנסיבות החמורות של המקרה שבפנינו, האינטרס הציבורי גובר על האינטרס הפרטי
של הנקבל, ויש מקום לנקוט באמצעי משמעת חמור. אנו מתקשים לקבל את טענתו של
הנקבל לפיה מדובר בקנוניה ובמזימה שנרקמה נגדו בשל קנאה ובשל שנאה למגזר
הערבי".
עוד קבעה הוועדה כי מעשיו של הנקבל :
" נעשו תוך ניצול מעמדו וסמכותו והידע המקצועי שלו... כדי להשליט את מרותו ומאוויו
בתחומים אינטימיים, ופגע בכך בהתנהלות המחלקה, בגופן ובנפשן של המתלוננות, בכבוד
המקצוע, בדמותו ותיפקודו".
לאחר סקירת הפסיקה הרלוונטית והתייחסות להחלטות קודמות במקרים דומים, הגיעה הוועדה למסקנה
כי אין מקום להמ ליץ על ביטול רישיונו של הנקבל , מכל וכל. בשים לב לגילו, 54 , שנות שירותו הרבות
ב שירות המדינה, עברו הנקי, ההליך המשפטי הארוך בבית הדין למשמעת והעונשים הכבדים להם נדון
שם, המליצה הוועדה על התליית רישיונו של הנקבל לעסוק בסיעוד לתקופה של 10 שנים.
החלטת המנכ" ל
7 . המלצת הוועדה הועברה ל החלטת מנכ"ל משרד הבריאות, בהתאם לסמכותו לפי סעיף 15 ל תקנות.
בתאריך .13 5.12 , החליט מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, לדחות את המלצת הוועדה , והורה על
ביטול רישו מו של העורר לעסוק בסיעוד, לאלתר . בהחלטתו קבע המנכ"ל, בין היתר, בזו הלשון:
"מעשיו המקוממים של הנקבל פוגעים קשות באינטרס הציבורי, בכבודו של מקצוע
הרפואה ובאמון הציבור. הנסיבות האישיות של הנקבל נסוגות מפני ש מירה על אינטרסים
אלו, ומן הראוי לנקוט באמצעי המשמעת החמור ביותר.
...
הנני מסכים עם הוועדה כי הסנקציה החריפה של ביטול רישיון, יש לנקוט במקרים נדירים.
אך לדידי, המקרה המצמרר שעומד בפניי, נמנה עם מקרים נדירים אלו" .
4
הערר
8 . בנימוקי הערר המפורטים שהגיש ב"כ ה עורר , עו" ד ס' מואסי, הו א ח ו זר על עיקרי טיעוניו בפני
הוועדה ואף מוסיף להם, כדלהלן:
א. הוועדה לא פעלה כהלכה ואף חרגה מסמכותה בכך שלא התירה השמעת עדויות המתלוננות שהעידו
בביה"ד למשמעת , גם בפניה, ובכך שללה את זכותו של העורר לחקירה נגדית ו פגעה קשות בהגנתו.
ב . דין הקובלנה נגדו להידחות, " לאור קיומה של השתק עילה שמקורה בדין הפלילי " מאחר והעורר
נשפט כבר בביה"ד למשמעת, ולכן העמדתו לדין פעם נוספת מהווה "סיכון כפול"
ג . העורר נענש דיו ע"י ביה"ד למשמעת, שהטיל עליו ענשים כבדים, הוא היה מושעה מעבודתו במשך
ארבע שני ם , ורק לאחרונה החל להשתקם ולעבוד בבית אבות.
ד . אמצעי המשמעת עליו החליט המנכ"ל להטיל על ה עורר, ביטול הרישום, יוצא ד ופן בחומרתו, חורג
מכול פרופורציה ואף חורג מרמת הענישה במקרים דומים, שצוטטו ע"י ב"כ העורר וע"י הוועדה .
9 . ב"כ המנכ"ל, עו"ד א' חקו, מבקש לדחות את הערר , ולאמץ את החלטת הוועדה בדבר היעדר החובה
לשמוע מחדש את המתלוננות, לאחר שאלה כבר העידו בפ ני ביה"ד למשמעת, ו כן בדבר סמכותה של
הוועדה לקבוע כי פסק הדין בביה"ד למשמעת מהווה הוכחה לכאורה לענין הליך הקובלנה במשרד
הבריאות.
עוד מבקש ב"כ המשיב לאשר את החלטת המנכ"ל לענין אמצעי המשמעת של ביטול הרישום של הנקבל
לעסוק בסיעוד לצמיתות , שכן ה מנכ"ל מוסמך, עפ"י הדין, גם לסטות מהמלצת הוועדה לגבי אמצעי
המשמעת עליו היא ממליצה . לדעת ב"כ המשיב: " ההחלטה ניתנה כדין, ה ינה סבירה, מידתית וניתנה
בהסתמך על שיקולים ענייניים ומקצועיים בלבד , ולכן בהיעדר ע י לה מנהלית, עובדתית או
משפטית, דין הערעור להידחות" .
החלטה
10 . להלן אדון בטענות ב"כ העורר כנגד החלט ו ת הוועדה והמנכ"ל, כסדרן.
ראשית, לא מצאתי ממש בטענתו החוזרת ונשנית של ב"כ המערער בדבר הצורך בהעדתן של
המתלוננות פעם נוספת בפני ועדת המשמעת, לאחר שהן העידו בביה"ד למשמעת של עובדי המדינה,
נחקרו ארוכות בחקיר ה נגדית, וב יה"ד מצא את עדויותיהן אמינות ומשכנעות. בכך ניתן לעורר יומו בבית
הדין, ואין הוא יכול לטעול לקיפוח הגנתו. לא מצאתי כל טעם או צורך, שבמשפט או ש בהיגיון, ל אפשר
השמעת עדויות המתלוננות פעם נוספת, לאחר שעברו הטרדה מינית חמורה והעידו על המעשים בביה"ד
למשמעת, וב כך לגרום להן להטרדה משפטית מיותרת.
11 . ב"כ העורר, בטיעוניו היסודיים והמקיפים, מצטט מדברי בית המשפט העליון בבג"צ 78/71 ד"ר
יוסף מזרחי נ. שר הבריאות , פ"ד כה( 2 ) 238 , לפיהם רצוי הוא בדרך כלל שהמתלונן או המתלוננת
יופיעו אישית בפני הוועדה . על כך אין חולק, אול ם לעתים אין המצוי מתיישב עם הרצוי.
מבלי להתייחס לדיוק של הציטוט ע"י ב"כ העורר , נראה כי דווקא פס"ד מזרחי (המצוטט בערר לא פחות
מארבע פעמים!!!) איננו תומך בגישתו של עו"ד מואסי, שכן באותו מקרה לא העידה המתלוננת כלל ,
וזהותה אף נשמרה בסוד, לבקשתה. ההרשעה באותו מקרה, בבעילת מטופלת בעת בדיקה גניקולוגית,
שעה שהיא הייתה על הכסא הגניקולוגי, הסתמכה על ראיות אחרות, שבמרכזן הודאתו של ד"ר מזרחי
במעשה, במהלך בירור שקיים עמו מנכ"ל משרד הבריאות.
5
כפי שקבע בית המשפט העליון, לא היה צורך בהעדת המתלוננת באותו מקרה " מ פני שה ובאו ראיות
אחרות שהספיקו להוכחת אשמתו של המערער, אף בלא עדותה של המתלוננת " (שם, בעמוד 244 .)
יצוין, כי בעקבות האירוע והרשעתו של ד"ר מזרחי ע"י הוועדה, החליט שר הבריאות לשלולו את רישיונו
לעסוק ברפואה לצמיתות.
12 . גם במקרה שבפנינו הובאו ראיות אחרות שהספיקו להוכחת האשמות, שכן המתלוננות העידו גם
העידו בפני טריבונל אחר, נחקרו בחקירות נגדיות ארוכות וממושכות, ועדויותיהן נמצאו מהימנות
לחלוטין. ניתן לסכם ולקבוע, כי היה לנקבל יומו בבית הדין, טענותיו ומענותיו נשמעו על, ידי הטריבונל
הנכבד של ביה"ד למשמעת, ואין לו כל ז כות קנויה לימים נוספים (או ל שנים נוספות )... ל צורך חקירות
ו השמעת טענות , ש נשמעו בעבר ו נדחו מכל וכל.
יצויין כאן, כי העורר כלל לא הגיש ערעור על הרשעתו לביה"ד לביה"ד הארצי למשמעת, כפי שרשאי
ה יה לעשות, ובכך הוא קיבל על עצמו את פסיקת הערכאה הדיונית.
3 1 . לא מצאתי כל יסוד לטענתו של ב"כ העורר ולפיה, העמדתו לדין בפני ועדת המשמעת של משרד
הבריאות מהווה "סיכון כפול" לאחר שהוא נתן בעבר את הדין על אותם מעשים בביה"ד למשמעת של
עובדי המדינה. הלכה פסוקה היא, כי העמדה לדין פלילי, א י ננה מונעת העמדה לדין משמעתי במסגרת
הארג ון המקצועי עמו נמנה העבריין. על אחת כמה וכמה אמורים הדברים, שעה ש העורר כלל לא הועמד
לדין פלילי, אלא לדין משמעתי בלבד, וזאת במסגרת שונה.
נראה, כי מטרת ההליך בנציבות שירות המדינה הינה שמירת טוהר השירות הציבורי , ו אילו תכלית ההליך
במשרד הבריאות הינו הגנה על כ בוד המקצוע ושלום הציבור, ומסיבה זו קבע המחוקק את מסלולי
האכיפה השונים , כשאין האחד מייתר את משנהו. ויודגש, הסמכות להתלייה או ביטול רישיון לעסוק
ברפואה או בסיעוד נתון בידי שר הבריאות בלבד , או מי שהוסמך על, ידו, ולא בידי שום ערכאה או גוף
אחר. לפיכך עולה, כי הע ורר לא עמד מעולם בעבר בסכנת ביטול הרישיון , אלא משהועמד לדין בפני
ועדת המשמעת של משרד הבריאות. הטענה נדחית.
4 1 . התנהגותו של העורר בפרשה עגומה זו רעה וחמורה בעיני, עד מאד. העורר ביצע עבירות חמורות
של מעשים מגונים, בחלקם בכוח, הט רדות מיניות והתנכלויות, כלפ י לא פחות משלוש עשרה אחיות
ועובדות, מפשוטות העם, שהיו נתונות למרותו. בכך ניצל אותן העורר ניצול ציני ואכזרי, בהיותן חסרות
ישע מלהתגונן בפניו או להתלונן עליו בזמן אמיתי , כשהן אף פחדו להתלונן כנגדו במשטרה.
יצויין עוד, כי העורר לא קבל על עצמו אחריות למעשי ו ה חמורים ולא הפנים את התנהגותו הפסולה, והוא
שומר על הכחש ה עקבית ושקרית של מעשיו הנלוזים, עד עצם היום הזה.
5 1 . ההשוואה שמבקש ב"כ העורר לעשות ממקרים אחרים שנדונו בעבר, למקרה דנן, רחוק ה מלשכנע,
שכן מדובר היה במעשים שונים וקלים בהרבה. כך, בהחלטה שניתנה על, ידי בתיק 13, 28 ראדי קבלאן
נ. מנכ"ל משרד הבריאות , הותלה רישיונו של הנקבל למשך חדשיים אך ורק בגין הצעות ורמיזות
בעלות אופי מיני, ללא כל מגע עם המתלוננת, כשמדובר היה במתלוננת אחת ויחידה. לא בכדי ציינה
הוועדה כי "מקרה זה רחוק אלף מילין מהפרשה המורכבת והמתמשכת שבפ נינו" וזו אף דעתי.
נסיבותיו של מקרה חמור יותר, הן אלה שנדונו בפרשת האח זין אלדין ג'מאל , א שר בהיותו אח בבית
החולים לחולי נפש מז רע, קיים קשר מיני עם מטופלת בשתי הזדמנויות. הוא הורשע ב ביה"ד למשמעת
של עובדי המדינה ונגזרו עליו ענשים חמורים. בעקבות הרשעתו, הוא הובא בפני ועדת המשמעת, הודה
במעשים המיוחסים לו, והוועדה המליצה להתלות את רישיונו למשך שמונה שנים. מנכ"ל משרד הבריאות
החליט להטיל עלי ו אמצעי משמעת של התליית רישיון למשך עשר שנים.
ויודגש, באותו מקרה מדובר בשני מעשים מיניים בלבד, כנגד מתלוננת אחת, והכיצד נ יתן להשוותו
למקרים המרובים במקרה דנן, שעה שהעורר ביצע מעשים מיניים כפויים כלפי 13 נשים לאורך שנים ,
ללא הסכמתן ובניגוד לרצונן, בבחינת עבריין סדרתי ובלתי נלאה?
6
6 1 . בהחלטה 12, 4 המשנה למנכ"ל משרד הבריאות נ. ד"ר סלים ספיה , כתבתי לענין שלילת רישיון
רופא לצמיתו ת, בזו הלשון:
" לעניות דעתי, סנקציה חריפה שכזאת, יש לנקוט במקרים נדירים במיוחד לדוגמה, כאשר
המשך העיסוק ברפואה מסכן את בריאות החולים או את שלום הציבור, או כאשר מדובר
במעשים חמורים בין רופא לחולה כגון, אינוס ותקיפה מינית של מטופלת. וכבר קבעתי
בהחלטות אחרות, כי ככל שהזיקה בין המעשה העברייני לבין יחסי האמון שבין רופא
לחולה הדוקה יותר, כך צריכה הענישה להיות מחמירה יותר, ולהפך " .
ביהמ"ש המחוזי בירושלים בתיק ע"ו 011, 07, 29419 , ד"ר שלמה יצחקוב נ. משרד הבריאות (בפני
השופט נ' סולברג), נקט גישה דומה בפסיקתו, כדלהלן:
" ביטול רישיון לעסוק ברפואת שיניים שמור למצבים החמורים ביותר. עם כל חומרת
מחדליו של המערער, הם אינם נמנים על החמורים ביותר. אין טענה על מטופל של
המערער שמת בעקבות טיפול רשלני, למשל, ולא על מטופלת שהורדמה ונאנסה...
העונש הראוי בנסיבות העניין אינו ביטול הר ישיון , אלא התלייתו לתקופה מסויימת".
17 . ועדת המשמעת הנכבדה ציטטה בדוח ש ה גישה את האמור לעיל, וכן מובאות נוספות מההחלטה
ומהפסיקה, והגיעה למסקנה כי אין הצדקה, בנסיבות המקרה הספציפי , לבטל כליל את רישיונו של
הנקבל .
לאחר שבחנה בקפידה וביסודיות את הנסיבות לחו מרה ולקולה בפרשה עגומה זו, ונתנה דעתה גם
לנסיבותיו האישיות של הנקבל, כמפורט לעיל, החליטה הוועדה להסתפק כאמור, בהמלצה שקולה
להת ל יית הרשיון למשך תקופה ארוכה ש ל 10 שנים.
8 1 . אכן, אמצעי המשמעת של ביטול הרישום לצמיתות, שננקט נגד העורר , הינו חמור מאד , שעה
ש המ נכ"ל אף החמ יר בהחלטתו מעבר להמלצת הוועדה, אשר הסתפקה כאמור, בהתליית רישיון למשך
10 שנים, שהינו עונש כבד בפני עצמו.
עם זאת סבורני, כי החלטתו של המנכ"ל לבטל כליל את רישומו של העורר לעסוק במקצוע הסיעוד -
נשוא הערר שבפניי, איננה בלתי סבירה בעליל, והיא עשוייה להתיישב עם ההנחיות הכלל יות שנקבעו
בהחלטה העקרונית בענין ד"ר ספיה. ניתן בהחלט לקבוע, כי התנהגותו המתמשכת של העורר ו מעשיו ,
הכוללים תקיפות מיניות חוזרות ונישנות את קרבנותיו , הנתונות למרותו ותלויות בו לפרנסתן, במשך
שנים רבות " מסכנים את שלום הציבור " כאמור בהח לטה, ויש חשש רציני שהעורר ימשיך במעשיו (מה
גם שהוא לא הודה בהם ולא הפנים אותם).
עוד יש להדגיש שוב, כי ככל שהזיקה בין המעשים העבריניים שמבצע העורר לבין יחסי האמון החייבים
לשרור בין רופא לחולה או לעובד תחת מרותו, הדוקה יותר, כך צריכה הענישה להיות מחמירה יו תר.
אין מדובר, במקרה שבפנינו, ב" עבירה חיצונית" שאין לה כל זיקה למקצועו של העורר, כי אם להיפך
העבירות הנלוזות שביצע העורר קשורות קשר הדוק ביותר למקום עבו דתו, למקצועו ולתפקידו כאח
אחראי, ובוצעו תוך ניצול מעמדו במחלקה.
9 1 . לפי כך, ולא בלי התלבטות, הגעת י לכלל מסקנה כי החלטתו של המנכ"ל לבטל כליל את רישומו
של העורר לעסוק במקצוע הסיעוד בשל "המקרה המצמרר" כלשונו, אינה מופרכת ואינה חורג ת
ממתחם סבירות הענישה בגין העבירות הנפשעות והסדרתיות שביצע הקובל , עד שתהיה עילה
להתערבותי.
הערר נדחה.
7
ניתנה היום , .14 2.2 , ב' אדר א' תשע"ד .
המזכירות תעביר לצדדים העתק החלטה זו.
---------- ------------------------
אמנון סטרשנוב, שופט (בדימוס )
=== פסק דין בערעור במחוזי ===
עשא (י, ם) 14, 03, 7636 מוחמד מואסי נ' אמנון סטרשנ וב
בית המשפט המחוזי בירושלים
11 מרץ 2014
עש"א 14, 03, 7636 מואסי נ' השופט (בדימוס) אמנון סטרשנוב
ב פני כב' ה שופט הבכיר צבי סגל
מערער/מבקש מוחמד מואסי
ע"י ב"כ עו"ד סעיד מואסי
נגד
משיב השופט (בדימוס) אמנון סטרשנוב,
בהאצלה משר הבריאות
חקיקה שאוזכרה:
תקנות בריאות העם (צוות סיעודי במרפאות), תשמ"א, 1981 : סע' 15 , 19
חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, תשס"ח, 2008
פקודת הרופאים [נוסח חדש], תשל"ז, 1976 : סע' 44 ג
חוק הפסיכולוגים, תשל"ז, 1977 : סע' 44
החלטה
לפניי בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של כב' השופט (בדימ') א' סטרשנוב , לו הואצלו
סמכויות שר הבריאות לפי תקנות בר יאות העם (צוות סיעודי במרפאות) , תשמ"א -
1981 (להלן: " התקנות "), בגדרה נדחה הערר שהגיש המערער על החלטת מנכ"ל משרד
הבריאות בעניינו.
כנגד המערער הוגשה קובלנה לוועדת המשמעת של מקצוע הסיעוד, בגדרה נטען כי
המערער התנהג בדרך שאינה הולמת את מקצוע הסיעוד בגין ביצוע מעשים מגונים,
הטרדות מיניות והתנכלויות כלפי עובדות. לאחר שמיעת הצדדים המליצה הועדה
למנכ"ל משרד הבריאות להתלות את רישומו של המערער בפנקס לעשר שנים.
1
עשא (י, ם) 14, 03, 7636 מוחמד מואסי נ' אמנון סטרשנ וב
בהתאם לסמכותו לפי תקנה 15 לתקנות החליט מנכ"ל משרד הבריאות על הטלת
עונש חמור יותר על המערער, היינו: ביטול רישיון המערער לעסוק בסיעוד באופן
מוחלט. המערער הגיש ערר לשר הבריאות כנגד החלטת המנכ"ל, לפי תקנה 19
לתקנות. כב' השופט (בדימ') א' סטרשנוב, לו הואצלו סמכויות ה שר בנושא, דחה את
הערר. כנגד החלטתו הוגש ערעור לבית המשפט לעניינים מנהליים, לו צורפה הבקשה
דנא.
בטרם נדרשתי לבקשה דנא לעיכוב ביצוע, התבקש ב"כ המערער לציין מכח איזו
הוראה בדין הוגש ערעורו על החלטת כב' השופט א' סטרשנוב לבית המשפט לעניינים
מנהליים. בהבהרה שה גיש (ביום 6.3.14 ) ציין ב"כ המערער כי שגה וביקש לראות
הערעור כאילו הוגש לבית המשפט המחוזי. לאחר שהיה ברור גם לב"כ המערער כי
הערעור שהוגש מטעמו לבית המשפט לעניינים מנהליים שגוי ומחייב את מחיקתו על
הסף מחוסר סמכות עניינית, הוא התבקש על ידי בית המשפט ליתן הבה רה נוספת, גם
לגבי בקשתו החילופית, החדשה (ראו החלטה מיום 6.3.14 ). לדברי ב"כ המ בקש
בהבהרתו מהיום ( 11.3.14 ), הערעור הוגש מכוח התקנות, אך הוסיף כי למעשה אין
בתקנות כל הוראה הקובעת זכות ערעור לבית המשפט המחוזי על החלטת השר. ב"כ
המערער הפנה את בית המשפט להוראות שונות, כגון הוראות חוק הסדרת ה עיסוק
במקצועות הבריאות , תשס"ח, 2008 , בהן נקבעה זכות ערעור לבית המשפט המחוזי
על החלטות ועדות המשמעת. עוד הפנה ב"כ המערער להצעות חוק שונות העוסקות
במקצוע הסיעוד.
כאמור בהבהרת ב"כ המערער, ה תקנות אשר מכוחן ניתנה ההחלטה מושא הערעור
דנא אינן קובעות זכות ערעור לבית המשפט המחוזי. בשונה ממקצועות רבים בהן
קבועה זכות ערעור לבית המשפט המחוזי על החלטה משמעתית הפוגעת בחופש
העיסוק (ראו לדוגמא: סעיף 44 ג ל פקודת הרופאים [נו סח חדש], תשל"ז, 1976 ; סעיף
2
עשא (י, ם) 14, 03, 7636 מוחמד מואסי נ' אמנון סטרשנ וב
44 ל חוק הפסיכולוגים , תשל"ז, 1977 ,) במקצוע הסיעוד ההחלטה המשמעתית
הראשונה ניתנת על ידי מנכ"ל משרד הבריאות , ועל החלט ה זו ניתן להגיש ע רר לשר
הבריאות ( תקנות 15 ו, 19 לתקנות .) בכך מתמצית זכות הערעור של הצד הנפגע
מהחלטת גוף מנהלי אחד, מנכ"ל משרד הבריאות, בהשגה לפני גוף מנהלי אחר, שר
הבריאו ת.
אכן , ישנה בעייתיות מסוימת בעובדה כי בניגוד למנגנון הקבוע לגבי מקצועות אחרים,
המנגנון לגבי מקצוע הסיעוד אינו כולל בחובו ב יקורת שיפוטית על החלטות הרות
גורל העוסקות בחופש העיסוק. יחד עם זאת, אין בבעייתיות זו כדי ליצור זכות ערעור
לבית משפט זה , יש מאין. כך גם באשר להצעות חוק שונות, אשר אולי מייצגות את
הדין הראוי, אך לא את הדין המצוי, ואין בכוחן לסייע למערער. משכך, ובשל מכלול
הטעמים המצוינים לעיל, אין למבקש זכות ערעור לבית משפט זה .
הערעור אפוא נמחק על הסף, אף מבלי לקבל את עמדת הצד שכנגד. פועל יוצא מכך
הינו, כי גם דין הבקשה לעיכוב ביצוע להימחק, והיא נמחקת בזאת. בשל אי הצורך
בקבלת תגובת הצד שכנגד, אמנע מהשתת הוצאות.
נא להודיע לצדדים.
ניתנה היום, ט' אדר ב תשע"ד, 11 מרץ 2014 , בהעדר הצדדים.
512937 1 546783 13
צבי סגל 54678313, /
נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסו ח ועריכה
בעניין עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו, הקש כאן
3