Conviction dated 6 Oct 2024
- Conviction
- Yes, according to the Ministry of Health publication
- Disciplinary measure
- Warning
- Keywords
- Negligent medical treatment, Reprimand
Decision summary (as published on the Ministry of Health website)
English translation pending. The Hebrew text is shown.
בתאריך 19.12.21 הובאה מטופלת לחדר המיון של ביה"ח "בני ציון" לאחר שנפלה, שם נבדקה ע"י הרופאה התורנית במיון פנימי. המטופלת התייצגה עם בעיה משולת של טראומה יחד עם בעיות פנימיות, הוצגו שינויים בא.ק.ג, דהסטרציה והיפוגליקמיה. בבדיקה נראתה המטומה פריאורביטלי. המטופלת היתה במצב מעורפל. היא נבדקה ע"י מספר יועצים, תורן אורתופדיה ותורן כירורגי, ולאחר התיעצות בע"פ עם קרדיולוגית נקבע שהמטופלת מעורפלת הכרה וישנו חשד לשבר בעמוד השידרה.
הואיל ובני ציון אינו ערוך לטיפול בטראומה מורכבת, הוחלט להעבירה לרמב"ם. באזור השעה 3:15 המטופלת הגיעה לרמב"ם במצב קשה מאוד, עברה החייאה וכעבור כחצי שעה מהגעתה, נקבע מותה.
בקובלנה צוין כי הנקבל: "למרות הדיווחים בנוגע למצבה של המטופלת ולמצבה הלא יציב, לא הגיע הנקבל לראות את המטופלת לפני העברתה לרמב"ם". בקובלנה יוחסו לנקבל עבירות של רשלנות חמורה במילוי תפקידו כרופא מורשה והתנהגות שאינה הולמת רופא מורשה.
ועדת המשמעת המליצה להשית על הנקבל עונש של נזיפה, אך כב' הש' [בדימוס] אמנון סטרשנוב קבע, בין היתר, כי:
"לצורך הרשעה בעבירה לפי סעיף 41(3) לפקודת הרופאים, יש להוכיח רשלנות חמורה, שפירושה סטייה משמעותית מסטנדרט התנהגות מקובל, דבר שלא התקיים במקרה דנן, כלל ועיקר. ספק בעיניי אם הוכחה רשלנות בכלל, שלא לומר רשלנות חמורה, וזאת נוכח טענתו ההגיונית של הנקבל, שהתקבלה על דעת הוועדה הנכבדה, כי לא היה טעם להגעתו לבני ציון, כאשר סוכם כבר ע"י הרופאים על העברת המטופלת לבית החולים רמב"ם, והאמבולנס היה כבר בדרכו לבני ציון.
הוועדה עצמה קובעת כי מדובר לכל היותר בשיקול דעת מצד הנקבל "...וגם אם היה מוטעה, הרי שהטעות הייתה בתחום הסבירות בנסיבות העניין..." (סעיף 27 לדוח הוועדה). טעות בשיקול דעת, שגם הייתה בתחום הסבירות, כקביעת הוועדה הנכבדה, אינה מגעת, למיטב הבנתי, לכלל רשלנות, ובוודאי שלא מדובר ברשלנות חמורה.
אשר על כן, הנני מחליט לזכות את הנקבל מהעבירה של רשלנות חמורה, לפי סעיף 41(3) לפקודת הרופאים. הרשעתו של הנקבל בעבירה של התנהגות בלתי הולמת, לפי סעיף 41(1) לפקודת הרופאים, תעמוד בעינה, נוכח הודאתו באשמה".
Translation for convenience only. The Hebrew text, as published on the Ministry of Health website, is the binding version.
Decision documents
All documents as published on the Ministry of Health website, kept here in full. The documents are in Hebrew.
החלטת השופט (בדימוס) א. סטרשנוב Open in a new window · Source on gov.il
Open the document in a separate window · Download the file · Copy stored on this site
המלצת ועדה Open in a new window · Source on gov.il
Open the document in a separate window · Download the file · Copy stored on this site
Full text of the decision (extracted from the document, Hebrew)
Text extracted automatically from the document for search and accessibility. The binding text is the document itself.
=== החלטת השופט (בדימוס) א. סטרשנוב ===
1
צו לפי סעיף 41 לפקודת הרופאים (נוסח חדש), התשל"ז, 1976
החלטה 24, 14
בפני:
השופט (בדימ וס) אמנון ס טרשנוב
בעניין שבין:
המשנה למנכ"ל משרד הבריאות הקובל
ע"י ב"כ, עו"ד יונתן ברג
ל בין:
דר' מוסא מערוף הנקבל
ע"י ב"כ, עו"ד ערן קייזמן
ה ח ל ט ה
העובדות
1 . ד"ר מוסא מערוף הוא רופ א מורשה, בעל מומחיות ברפואה פנימית וברפואה דחופה (להלן, הנקבל
או דר' מערוף ) . בתקופה הרלוונטית לכתב הקובלנה, בחודש דצמבר 2021 , שימש הנקבל כרופא כונן
במרכז הרפואי בני ציון בחיפה (להלן, בני ציון .)
2 . בתאריך 19.12.21 נחבלה המטופלת, הגב' XXXX X , בת 67 ( להלן, המטופלת) והובאה לחדר
המיון בבני ציון. המטופלת אובחנה עם בעיה משולבת של טרא ומה יחד עם בעיות פנימיות וחשד לשבר
בעמוד השדרה הצווארי. המטופלת נבדקה על ידי מספר יועצים, תורן אורתופדי ותורן כירורגי, תוך
התייעצות עם קרדיולוגית. הואיל ובני ציון אינו ערוך לט יפול בטראומה מורכבת, הכוללת פגיעות ראש,
ומכיוון שאין שם בנמצא מחלקה נוירוכירורגי ת, החליטו הרופאים המטפלים להעביר את המטופלת לבית
החולים רמב"ם (להלן, בית החולים .)
3 . בסביבות השעה 01.00 של בוקר יום ה, 20.12.21 , נמסר לנקבל טלפונית על ידי הרופאה המטפלת
על המ קרה ועל ההחלטה להעביר את המטופלת לבית החולים . הנקבל, המתגורר בעיר עכו, הסכים לכך
וביקש שינשימו את המטופלת לפני ההעברה. בשעה 03.14 הגיעה המטופלת לבית החולים רמב"ם במצב
קשה, וכעבור כחצי שעה מהגעתה, היא נפטרה.
הקוב ל נה
4 . בתאריך 16.7.24 , הוגשה קובלנה נגד הנ קבל בה נטען, בין היתר, כי: "למרות הדיווחים בנוגע
למצבה של המטופלת ולמצבה הלא יציב, לא הגיע הנקבל לראות את המטופלת לפני העברתה
לרמב"ם". בקובלנה יוחסו לנקבל עביר ות של רשלנות חמורה במילוי תפקידו כרופא מורשה והתנהגות
שאינה הולמת רופא מורשה, ע ב ירות לפי סעיפים 41 ( 1 ) ו, ( 3 ) לפקודת הרופאים [נוסח חדש]
התשל"ז, 1976 , בהתאמה.
2
דוח ועדת המשמעת
5 . לאחר הגשת הקובלנה, מינה שר הבריאות ועדת משמעת על מנת לדון בה, בהרכב: דר' הדר אלעד
יו"ר; פרופ' יהודה סקורניק והשופטת (בדימוס) אנה שניידר, חברים. הנקבל הודה במיוחס לו בכ תב
הקובלנה, והצדדים השמי עו טיעוניהם לעונש שמן הראוי להטיל עליו.
6 . הנקבל העיד בפני הוועדה, והגם שהודה באשמות שיוחסו לו בכתב הקובלנה, טען כי נסיעה ממקום
מגוריו בעכו לבני ציון אורכת כ, 30 דקות, ולפני שהיה יכול להגיע לבני ציון המטופלת כבר הייתה
מגיעה לרמב"ם (מרחק שמונה, עשר דקות מבני ציון). עוד טען הנקבל, כי נאמר לו על ידי הרופאה
המטפלת בשיחת הטלפון, כי האמבולנס כבר בדרכו לבני ציון.
7 . בדוח מ יום .9.24 22 , כתבה הוועדה, בין היתר, כדלהלן:
" שיקול דעתו של הנקבל שלא להגיע לבני ציון, לאחר שנודע לו שהמטופלת
מועברת לרמב"ם, ו גם לאחר שהתקיימה התייעצות בבני ציון עם רופאים נוספים
(אורטופד, כירורג ויעוץ קרדיולוגי ), גם אם היה מוטעה, הרי שהטעות הייתה
בתחום הסבירות בנסיבות העניין ועל כן לא נפגעה למעשה התכלית העיקרית של
אמצעי המשמעת שהיא למנוע פגיעה משמעותית בתיפקוד הש ירות הרפואי,
כאמור בפסיקה".
לאור כל האמור לעיל, ממליצה הוועדה ל הטיל על הנקבל אמצעי משמעת של נזיפה.
החלטה
8 . לענין הרשעתו של הנקבל בעבירה של רשלנות חמורה במילוי תפקידו כרופא סבורני, כי עבירה זו לא
הוכחה די צורכה בראיות שהיו בפני הוועדה (על אף הודאתו המו טעית של הנקבל בעבירה זו) .
כפי שנקבע בע"א 3425/90 דר' פינסטרבוש נ. שר הבריאות (מיום 24.12.91 :)
"רשלנות חמורה במובנה של פקודת הרופאים [ נוסח חדש ] ... משמעותה מהותית וכללית -
סטיית רופא, במידה משמעותית, מרמת הטיפול המקובלת הצפויה ממנו במק רה נתון, הכל
על פי נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה...".
בעש"א 13, 01, 22650 דר' איגור וקסמן נ. השופט (בדימוס) אמנון סטרשנוב (מיום 11.8.18 ,) קבע
השופט ב"צ גרינברג מבית המשפט המחוזי בירושלים, בזו הלשון: "עינינו הרואות, כי לנקבל תיוחס
רשלנות חמור ה בהקשר של הליך משמעתי מכוח פקו דת הרופאים, מקום שסטה משמעותית
מסטנדרט התנהגות המקובל".
9 . אמור מעתה, לצורך הרשעה בעבירה לפי סעיף 41 ( 3 ) לפקודת הרופאים, יש להוכיח רשלנות
חמורה , שפירושה סטייה משמעותית מסטנדרט התנהגות מקובל, דבר שלא התקיים במקרה דנן, כלל
ועיקר . ספק בעי ניי אם הוכחה רשלנות בכלל, שלא לומר רשלנות חמורה, וזאת נוכח טענתו ההגיונית
של הנקבל, שהתקבלה על דעת הוועדה הנכבדה, כי לא היה טעם להגעתו לבני ציון, כאשר סוכם כבר
ע"י הרופאים על העברת המטופלת לבית החולים רמב"ם, והאמבולנס היה כבר בדרכו לבני ציון.
10 . הוועדה עצמה קובעת כי מד ובר לכל היותר בשיקול דעת מצד הנקבל "...וגם אם היה מוטעה, הרי
שהטעות הייתה בתחום הסבירות בנסיבות העניין... " (סעיף 27 לדוח הוועדה). טעות בשיקול דעת -
שגם הייתה בתחום הסבירות, כקביעת הוועדה הנכבדה, אינה מגעת, למיטב הבנתי, לכלל רשלנות ,
ובוודאי שלא מדובר ב רשלנ ות חמורה.
3
11 . אשר על כן, הנני מחליט לזכות את הנקבל מהעבירה של רשלנות חמורה, לפי סעיף 41 ( 3 ) לפקודת
הרופאים. הרשעתו של הנקבל ב עבירה של התנהגות בלתי הולמת, לפי סעיף 41 ( 1 ) לפקודת הרופאים
תעמוד בעינה, נוכח הודאתו באשמה.
12 . מאחר ומדובר באחריות גבולית ביותר בעבירה בה הורשע הנקבל, הנני סבור כי אמצעי המשמעת
שראוי להטיל עליו, הינו התראה בלבד, וכך הנני מורה.
ניתן היום 24 6.10. ד' תשרי תשפ" ה .
יש להפיץ הח לטה זו, כמקובל.
---------- ------------------------
אמנון סטרשנוב, שופט (בדימוס )
=== המלצת ועדה ===
1
____________________________________________________________________
מדינת ישראל
ועדות המשמעת, משרד הבריאות בירושלים
תיק : בד"מ 4/7/24
תאריך: 22.9.2024
בפני חברי הועדה:
ד "ר הדר אלעד, יושב ראש , נציג המנהל הכללי
פרופ' יהודה סקורניק, נציג הסתדרות הרופאים
אנה שניידר ( שופטת בדימוס), נציג ת היוע צת המשפטי ת לממשלה
הקובל:
המשנה למנהל הכללי משרד הבריאות
באמצעות עו"ד יונתן ברג
, נ ג ד -
הנקבל :
ד"ר מוסא מערוף
באמצעות עו"ד ערן קייזמן
דוא"ל: law.co.il, lawyers@kaisman
דין וחשבון
הקובלנה והרקע העובד ת י
1 . ביום 16.7.24 הוגשה קובלנה נגד ד"ר מערוף מוסא (להלן: " הנקבל "), שהינו רופא מורשה
מספר רישיון 182811 .
2 . הנקבל הינו בעל מומחיות ברפואה פנימית מספר 33579 משנת 2016 ו כן בעל מומחיות ברפואה
דחופה מספר 37502 משנת 2019 .
בתקופה הרלוונטית לכתב הקובלנה, דהיינו, בחודש דצמבר 2021 , שימש הנקבל כרופא כונן
במרכז הרפואי בני ציון (להלן: "בני ציון .)"
2
3 . על פי האמור בכתב הקובלנה, ב תאריך 17.12.21 נחבלה הגב' X X X X X ז"ל (להלן:
" המטופלת "), בת 67 ועם מספר מחלות רקע, אך סירבה להתפנות ע"י מד"א.
4 . יומיים לאחר מכן, בתאריך 19.12.21 בשעה 23:30 הובאה המטופלת לחדר המיון בבני ציון,
לאחר שנפלה שוב , זאת למרות סירובה להתפנות, ולפי דו"ח מד"א ניתנו לה דורמיקום
וקטאמין ע"י הפארמדיק, כדי שיהיה ניתן לפנות אותה.
5 . בבני ציון נבדקה המטופלת תחת ניהול המקרה על ידי הרופאה התורנית במיון פנימי ד" ר
קבאני, אשר קיבלה רישיון רפואה בשנת 2019 (להלן: "הרופאה התורנית .)"
6 . המטופלת התייצגה עם בעיה משולבת של טראומה יחד עם בעיות פנימיות, הוצגו שינויים
בא.ק.ג, דהסטורציה והיפוגליקמיה. בבדיקה נראתה המטומה פריאורביטלית. כמו כן, היתה
המטופלת במצב הכרה מעורפל וניתן לה ציון 4 במבחן GCS .
המטופלת נבדקה על ידי מספר יועצים, תורן אורתופד יה ותורן כירורגי, נעשתה הת י יעצות
ב ע ל פה עם קרדיולוגית, ונקבע שהמט ופלת מעורפלת הכרה וישנו חשד לשבר בעמוד השדרה
הצווארי.
7 . הואיל ובני ציון אינו ערוך לטיפול בטראומה מורכבת הכוללת פגיעות ראש מכיוון שאין שם
בנמצא מחלקה נוירוכירורגית, החליטו, הרופאה התורנית ביחד עם התורן הכירורגי, שיש
להעביר את המטופלת לבית החולים רמב"ם (להלן: " רמב"ם" .)
8 . באזור השעה 01:00 נמסר לנקבל על ידי הרופאה התורנית טלפונית, על המקרה ועל ההחלטה
להעביר את המטופלת לרמב"ם.
הנקבל הסכים, וביקש שינשימו את המטופלת לפני ההעברה.
9 . בשעה 03:14 המטופלת הגיעה לרמב"ם במצב קשה מאוד, עברה החייאה, וכעבור כחצי שעה
מהגעתה, נק בע מותה.
10 . על פי האמור בקובלנה, עקב התמונה הלא ברורה ומורכבות התמונה הקלינית של המטופלת
בהיותה בבני ציון, ובהיותו של הנקבל הכונן באותו זמן, היה הנקבל חייב להתייצב ולהתרשם
בעצמו ממצבה של המט ופלת, אך הוא לא עשה כן ול א הגיע לראותה לפני ה ע ברתה לרמב"ם.
11 . לאור זאת, נאמר בקובלנה כי הנקבל נהג בדרך שאינה הולמת רופא מורשה, וגילה רשלנות
חמורה במילוי תפקידו כרופא מורשה, כאמור בסעיף 5 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו, 1996
(להלן: " חוק זכויות החולה") ובסעיפים 41 ( 1 ( ,) 3 ) ו, ( 7 ) לפקודת הרופאים [נוסח חדש],
התשל"ז, 1976 (להלן: "פקודת הרופאים "), בכך ש:
א . לאחר שהובא הענין לידיעתו ככונן, הנקבל הוא המוסמך והאחראי ומוטלת עליו אחריות
להשגיח על ביצוע פעולות רפואיות דחופות, ולמרות זאת בחר שלא להגיע מיד כששמע על
המק רה ולהבין לאשורו את המצב המורכב של המטופלת.
ב . הנקבל קיבל החלטות מרחוק מבלי שראה את המטופלת וכאשר ברור כי מצבה היה בכי
רע, ובלי ידיעה ברורה לגבי האטיולוגיה של מצבה, והיה עליו להתרשם ממנה באופן בלתי
אמצעי.
ג . בנוסף, לא יזם הנקבל שיחה עם הכונן הכירורגי או האורט ופדי, לא בבני ציון ולא
ברמב"ם, והרופאה התורנית היתה רופאה צעירה לפני שלב אלף בהתמחות, דבר המטיל
חובת זהירות נוספת על המעורבות של הנקבל ככונן.
3
המצב החוקי
12 . סעיף 5 לחוק זכויות החולה קובע:
"מטופל זכאי לקבל טיפול רפואי נאות, הן מבחינת הרמה המקצועית והאיכות
הרפואית, והן מבחינת יחסי האנוש".
13 . סעיף 41 לפקודת הרופאים, ככל שה ו א רלוונטי לעניינ נו, קובע:
" 41 . ראה השר, על יסוד קובלנה של המנהל או של אדם שנפגע, כי רופא
מורשה עשה אחת מאלה, רשאי הוא, בצו חתום בידו, לבטל את הרשיון של
הרופא או להורות שהרשיון יותלה לתקופה שקבע בצו, או לתת לרופא נזיפה
או התראה:
( 1 ) נהג בדרך שאינה הולמת רופא מורשה;
... ) 2 (
( 3 ) גילה חוסר יכולת או רשלנות חמורה במילוי תפקידיו כרופא מורשה;
.... ) 4 (
... ) 5 (
... ) 6 (
( 7 ) הפר הוראה מהוראות חוק זכויות החולה, הת ש נ" ו, 1996 ."
מהלך הדיון וטענות הצדדים
14 . ביום 17.9.24 התקיים דיון בפני ועדה זו בקובלנה נגד הנקבל, בנוכחות הנקבל עצמו ובאי כוח
הצדדים.
15 . במהלך הד י ון הצהירו הצדדים כי הגיעו להסכמה לפיה הנקבל יודה בכל האמור בקובלנה, וכי
הדיון יתמקד באמצעי המשמעת שיש להטיל על הנקבל בנסיבות הענין.
16 . הנקבל העיד בפני הועדה, וחזר על הודאתו כי בנסיבות המקרה היה עליו להגיע מביתו לבני
ציון על מנת להתרשם ממצבה של המטופלת.
עם זאת, אמר הנקבל כי בתקופה הרלוונטית הוא התגורר בעכו, נסיעה של כ, 30 דקות לבני
ציון ולכן ולפני שהיה מגיע לבני ציון, המטופלת היתה מגיעה כבר לרמב"ם , ה ו איל והמרחק
בין שני בתי החולים הוא כ, 8 דקות נסיעה.
הנקבל אמר עוד שהרופאה התורנית אמרה לו בשיחתם הטלפונית שאמבולנס כבר בדרך
והוסיף:
"...ודיברתי עם האחות הכללית של בית החולים וה יא אמרה לי
שהאמבולנס חמש דקות.. דיברה איתי שהיא כבר בסוף הטיפול, בסוף
ההחלטות, ושמעבירים אותה".
פרופ' סקורניק שאל את הנקבל אם בפעם הראשונה ששמע על המטופלת כבר שמע שמעבירים
אותה לרמב"ם, והנקבל השיב בחיוב.
הנקבל הדגיש כי מאחר שנאמר לו שהמטופלת תועבר לרמב"ם , סבר כי בנסיבות הענין לא
תהיה תועלת בהגעתו לבני ציון, ששם היה כונן.
4
עוד אמר הנקבל , כי היה זה שיקול מוטעה מצידו, וכי הוא למד את הלקח וכיום הוא מנחה
בהתאם את הרופאים הכפופים לו , במסגרת עבודתו כמנהל המלר"ד (המחלקה לרפואה
דחופה) במרכז רפואי צפון.
17 . לטענת ב"כ הקובל, בקביעת אמצעי המשמעת המתאים, יש לשקול את חומרת הסכנה
לציבור, את מידת ההשפעה על העוסקים במקצועות הרפואיים, ואת מידת ההשפעה על
הציבור הרחב לרבות על המטופלים בכוח, וזאת לאור תכלית אמצעי המשמעת , שהוא לשקף
הן את האינטרס הציבורי, הן את שמירת כבוד המקצוע, ו הן על מנת לשמור על אימון הציבור
במקצוע הרפואה.
18 . ב"כ הקובל טען כי בנסיבות המקרה, ולאחר שלקח בחשבון את הודאתו של הנקבל ואת עברו
הנקי, מן הראוי להטיל עליו התליית רישיון לתקופה של חודשיים.
ב"כ הקובל הפנה, בין היתר, לתקדים בעניינו של ד"ר עוזי נסים (ת/ 3 ) שהיה כונן במרכז
הרפואי ע"ש שיבא, שהוטלה עליו התליית רישיון לתקופה של חודשיים , ובהחלטתו של כבוד
השופט (בדימוס) אמנון סטרשנוב ראה הוא לנכון להאריך את תקופת ההתלייה למשך
חודשיים וחצי.
עם זאת הסכים ב"כ הקובל כי לנוכח תקופת המלחמה שבה אנו מצויי ם ניתן להשהות את
התחל ת תקופת ההתלייה עד לתום המלחמה.
19 . ב"כ הנקבל טען כי בסעיף 41 לפקודת הרופאים ישנו מדרג של אמצעי המשמעת מאתראה,
נזיפה, התליית הרישיון לתקופה מסויימת וביטול הרישיון.
לטענתו, התליית הרישיון גם לתקופה קצרה יחסית הינה אמצעי משמעת חמור , שאינו
מתאים למקרה שלפנינו, וכי יש להסתפק במקרה זה בנזיפה.
20 . לענין התקדים (ת/ 3 ) שהובא על ידי ב"כ הקובל, טוען ב"כ הנקבל, שאין ללמוד ממנו לגבי
המקרה שלפנינו, הואיל והתנהלותו של ד"ר עוזי ניסים ככונן, היתה חמורה במידה ניכרת.
באותו מקרה, המטופל ( שנפטר ) , ה גי ע לבית החולים שלוש פעמים, תוך מספר ימים, עם
תלונות קשות ועל אף שד"ר ניסים ידע על כך , ואף ש שהה באותה עת בבית החולים, לא מצא
לנכון להגיע למחלקה לבדוק את המנוח.
21 . ב"כ הנקבל ציין את עברו הנקי של הנקבל וצירף מכתב של מנהל המרכז הרפואי צפון, ד"ר
נועם יהודאי מיום 9.24 15. (נ/ 1 ) אל ועדת המשמעת, שבו נאמר:
"
1 . אני משמ ש כמנהל המרכז הרפואי צפון, ע"ש ברוך פדה.
2 . אני מכיר את ד"ר מוסא מערוף במסגרת תפקידי הקודם כסגן מנהל
המרכז הרפואי "בני ציון". ד"ר מערוף הוא רופא מקצוע י , אחראי
ומסור ביותר לעבודתו.
3 . מזה כחצי שנה משמש ד"ר מערוף כמנהל המלר"ד (המחלקה לרפואה
דחופה במרכז רפואי צפון) לאחר שעמד בהליכי מכרז כדין.
4 . ד"ר מערוף מקיים את עבודתו ותפקידו כמנהל, על הצד הטוב ביותר
ואין ספק כי מאז כניסתו לתפקיד, רמתו המקצועית של חדר המיון
הש ת פרה באופן ניכר. לציין כי ד" ר מערוף, מנהיג את צוותו,
לאחריותיות אישית ויוצק בקרבם , בין השאר, הפקת לקחים וביצוע
5
התערבות על מנת להגביר את בטיחות ואיכות הטיפול הניתן למטופלנו,
גם לאור המקרה דנן.
5 . מעבר לכך, בימים קשים אלה של לחימה בצפון, המרכז הרפואי בכלל
והמלר"ד בפרט, נדרשים להיות בכוננות לכל מצב חריג ולהיות ערוכים
לקליטת נפגעים בעת מלחמה.
6 . רק לפני זמן לא רב, בעת פגיעת אזרחים מטיל במג'דל שמס, קלט בית
החולים ארבעה פצועים קשה והטיפול בהם במסגרת חדר המיון היה
לעילא ולעילא, תחת הנהגתו של ד"ר מערוף.
7 . האפשרות שיוטל על ד"ר מערוף אמצעי משמעת של התליית רישיון ולו
לתקופה מוגבלת, מחייבת אותי לפנות אל הועדה בכל לשון של בקשה
להימנע מכך.
8 . המרכז הרפואי אינו יכול להרשות לעצמו להתנהל ללא מנהל חדר מיון,
בפרט שאין לד"ר מערוף כרגע, לא מחליף ולא סגן, וגם מספר הרופאים
הבכירים הצטמצם ל אחרונה.
9 . בנסיבות אלה, מצאתי לנכון לפנות אל הועדה בבקשה חריגה זו."
דיון והמלצה
22 . לנוכח הודאת הנקבל בעובדות המפורטות בקובלנה, הוועדה סבורה שיש להרשיעו בעבירות
המשמעת המיוחסות לו, וכל שנותר הוא להחליט בדבר אמצעי המשמעת שיש להטיל על
הנקבל.
23 . קיים הבדל בין ההליך הפלילי לבין ההליך המשמעתי והוא נובע מהתכלית:
הדין המשמעתי נועד לשמש הגנה על השירות שניתן לציבור, על תדמית השירות ועל אימון
הציבור, וכן כדי לשרש תופעות פסולות בשירות הציבורי ולהרתיע עובדי ציבור אחרים
מהתנהגות שאינה הולמת את השירות (ראה עש"מ 1928/00 מדינת ישראל נ. עמוס ברוכין ,
פ"ד נד( 3 .))
24 . בע.א 10979/04 ליביו לאור נ. שר הבריאות , פ"ד נט( 6 ) עמ' 357 , נקבע:
"השיקול המרכזי בהליכים המשמעתיים הינו השיקול של הגנה על
האינטרס שיש לציבור בשמירה על רמתו ועל כבודו של מקצוע הרפואה ועל
אימון הציבור ברופאים.. לפיכך נפסק כי בהליכים ממין זה השיקול
המרכזי שעל הגורם המחליט לשוות לנגד עיניו הוא אינטרס הציבור, ואילו
השיקולים ה ספציפיים הנוגעים לעבריין המשמעת העומד לפניו הם ענין
משני שיש לשקלו אם בכלל."
ועוד נקבע בע"א 50/91 אדגר סבין נ. שר הבריאות פ"ד מז( 1 :)
"ואין לתחום את השיקולים הרלוונטיים בקביעת העונש המשמעתי... יש
לנקוט לעניין זה אמת מידה גמישה, אשר תאפשר להביא בחשבון, בכל
מקרה ומקרה, גם את חומרת הסכנה הנשקפת לציבור מהישנות מעשיו של
רופא, אך גם ערכים, ואינטרסים לגיטימיים אחרים עליהם באה הענישה
6
המשמעתית, מק צועית להגן. בין אלו ניתן למנות את הצורך בשמירה על
כבוד המקצוע... ואת אמון הציבור במקצוע..."
25 . בעש"מ 5282/98 מדינת ישראל נ. תמר כתב פ"ד נב( 5 ) 85 , נקבע אמנם לגבי שירות המדינה ,
אולם הדבר נכון גם לגבי רופאים:
..." בדין המשמעתי אמצעי המשמעת אמור לשמש אמצעי מניעה יותר
מאשר אמצעי ענישה. התכלית העיקרית של אמצעי המשמעת היא למנוע
פגיעה משמעותית בתפקוד של שירות המדינה או בתדמית של שירות זה,
שכן תדמית ראויה היא תנ א י הכרחי לפעילות תקינה של השירות..."
26 . סעיף 41 לפקודת הרופאים אכן מדרג את דרגות החומרה של אמצעי המשמעת מ ן החמור אל
הקל יותר , כאשר התליית רישיון, ולו לתקופה קצרה יחסית, הינה בגדר אמצעי משמעת
חמור.
27 . ממכתבו של מנהל המרכז הרפואי צפון עולה כי ממועד האירוע, בדצמבר 2021 , הנקבל קודם
ומתפקד היטב כרופא, מנהל, הפיק לקחים מהא ירוע , ומנהיג את צוותו בהתאם. לפיכך, אין
חשש ממ שי להישנות מעשיו של הנקבל, אלא להיפך.
נראה שלנוכח כל שפורט לעיל בהרחבה , ואין מקום לחזור על כך, שיקול דעתו של הנקבל שלא
להגיע לבני ציון, לאחר שנודע לו שהמטופלת מועברת לרמב"ם, וגם לאחר שהתקיימה
התייעצות בבני ציון עם רופאים נוספים (אורטופד , כירורג ויעוץ קרדיולוגי), גם אם היה
מוטעה, הרי שהטעות היתה בתחום הסבירות בנסיבות העני י ן , ועל כן לא נפגעה למעשה
התכלית העיקרית של אמצעי המשמעת שהיא למנוע פגיעה משמעותית בתיפקוד השי ר ות
הרפואי, כאמור בפסיקה.
גם אם היתה פגיעה, הרי שאין לראותה כפגיעה משמעותית , ולכן אין מקום להטלת עונש
חמור של התליית רישיון.
סיכום
28 . לאור כל האמור, אנו ממליצים להטיל על הנקבל עונש של נזיפה.
.............. ........................ ............................ ...........................
ד"ר הדר אלעד פרופ' יהודה סקורניק אנה שניידר (שופטת בדימוס)
יו"ר נציג המנהל הכללי נציג הסתדרות הרופאים נציגת היועצת המשפטית לממשלה