Conviction dated 17 Feb 2026
- Conviction
- Yes, according to the Ministry of Health publication
- Disciplinary measure
- other
- Keywords
- Imprisonment, Sexual offense, Publication, Temporary suspension, Sexual harassment, Minor
Decision summary (as published on the Ministry of Health website)
English translation pending. The Hebrew text is shown.
התובע של משרד הבריאות הגיש בקשה לפי סעיף 44ד לפקודת הרופאים. סעיף 44ד לפקודה דן בשאלה האם להחזיר לרופא שהורשע בעבירת מין את רישיונו (או לא) עד לתום ההליכים המשמעתיים (וזאת לאחר שרישיון הרופא נלקח ממנו אוטומטית ביום הכרעת הדין שבו, כאמור, הורשע בעבירת מין המנויה בתוספת לפקודת הרופאים).
המשיב לבקשת התובע הורשע בעבירות מין קשות ורבות- כולל מעשי אינוס בידי בן משפחה ומעשה מגונה בבן משפחה ותקיפה על ידי בן משפחה.
על המשיב נגזר עונש חמור הכולל בין היתר 31 שנות מאסר בפועל.
ועדת המשמעת בחנה את בקשת התובע והתקיים דיון במעמד הצדדים. ועדת המשמעת המליצה להמשיך ולהתלות את רישיונו של הרופא עד לתום ההליכים המשמעתיים.
המשנה למנכ"ל משרד הבריאות קיבל את המלצת ועדת המשמעת במלואה. המשנה למנכ"ל הורה לפרסם את ההמלצה וההחלטה תוך מחיקת פרטים מזהים וזאת על מנת להגן על נפגעות העבירה.
Translation for convenience only. The Hebrew text, as published on the Ministry of Health website, is the binding version.
Decision documents
All documents as published on the Ministry of Health website, kept here in full. The documents are in Hebrew.
החלטת המשנה למנכ"ל משרד הבריאות Open in a new window · Source on gov.il
Open the document in a separate window · Download the file · Copy stored on this site
החלטת המשנה למנכ"ל בנוגע להמלצת ועדה Open in a new window · Source on gov.il
Open the document in a separate window · Download the file · Copy stored on this site
המלצת ועדת המשמעת Open in a new window · Source on gov.il
Open the document in a separate window · Download the file · Copy stored on this site
Full text of the decision (extracted from the document, Hebrew)
Text extracted automatically from the document for search and accessibility. The binding text is the document itself.
=== המלצת ועדת המשמעת ===
XXXXXXXXX המשנה למנכ"ל משרד הבריאות נ' XXXXXXXXXX
____________________________________________________________________
מדינת ישראל
ועדות המשמעת, משרד הבריאות בירושלים
תיק בד" מ: XXXXX
תאריך: 26 / 01 / 13
ועדת משמעת לפי סעיף 44 ד לפקודת הרופאים [נוסח חדש], תשל"ז, 1976
ד"ר נטליה בילנקו, יו"ר, נציג ת המנהל הכללי
ד"ר קרן הולצמן שוייד, נציג ת הסתדרות הרופאים
עו"ד אלון דפנה, - נציג היוע צת המשפטי ת לממשלה
גב' מארה שכטר, עובדת סוציאלית
המבקש : המשנה למנהל הכללי משרד הבריאות
באמצעות התובע עו"ד תומר דגני
נ ג ד
המשיב : ד"ר XXXXXXXXXX
באמצעות עו"ד אבי עמבר
החלטה
המלצה לפי סעיף 44 ד לפקודת הרופאים
1 . לפנינו בקשה לפי סעיף 44 ד לפקודת הרופאים [נוסח חדש] התשל"ז, 1976 (להלן: "פקודת
הרופאים" או "הפקודה ") שהוגשה ביום 3.12.25 , לפיה נתבקשה הוועדה להמליץ על המשך
התליית רישיונו של המשיב.
2 . המשיב, רופא מורשה מס' רישיון XXXXX הורשע ביום 21.10.25 בשל עבירות רבות של
אינוס בידי בן משפחה ושל מעשה מגונה בבן משפחה ו כן תקיפה על ידי בן משפחה,
XXXXXXXXXX משך שנים ארוכות .
3 . על פי הכרעת הדין , המשיב הורשע בשורה ארוכה של תקיפות מיניות קשות
XXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXX
XXXX
4 . המעשים בהם הורש ע המשיב הם רבים וחמורים וכוללים מעשי אינוס, מעשי סדום ומעשים
מגונים בחלקם תוך ניצול מעמדו כרופא ואף תוך שימוש בנ שקו האישי.
5 . אין לנו אלא להביע צער על המסכת אותה נאלצו הנפגעות לעבור ו אנו תקווה שעם מתן
המלצה זו והחלטת המשנה למנהל הכללי, תוכלנה הנפגעות למצוא מעט מזור ותוכלנה
להמש י ך בתהליך השיקו ם.
השתלשלות ההליכים המשפטיים
6 . כנגד המשיב הוגש, כתב אישום (תפ"ח XXXXXXX ) המפרט שורה ארוכה של מעשים
מיניים שביצע כאמור XXXXXXXXXX . המשיב הורשע ברובן המכריע של העבירות אשר
יוחסו לו, כמפורט ב הכרעת הדין הארוכה והמפורטת, מיום 21.10.25 , של כבוד השופטת
מי כל ברק נבו .
7 . בשל חומרת העבירות נגזר על המשיב ביום 29.12.25 עונש חמור הכולל בין היתר 31 שנות
מאסר אותן החל המשיב לרצות (בדיון שבפנינו התייצב המשיב כשהוא מלווה ע"י שב"ס).
8 . בשל ההרשעה, הותלה רישיונו של המשיב לעסוק ברפואה , בהתאם להוראת סעיף 44 ד
לפקודה.
9 . ביום 3.12.25 הגיש המבקש בקשה להמשך התלית רישיונו של המשיב עד ל תום ה דיון
בקובלנה עצמה (להשלמת התמונה יוער כי טרם הוגשה קובלנה).
10 . ה דיון בבקשה התקיים ביום 7.1.26 בנוכחות המשיב (לרבות צוות ליווי שב"ס), באי כח
הצדדים וכן התייצבה עו"ד רבקה שוור ץ, בשם XXXXXXXX , הנפגעות (יפוי כוח ניתן
תחילה בע"פ במהלך הדיון באמצעות שיחה טלפונית עם כל אחת מהנפגעות ובהמשך הוגשו
יפויי כוח חתומי ם מ יום 7.1.26 ) .
11 . השאלה שעל הפרק היא האם יש להפסיק את התליית רישיונו של ה משיב לעסוק ברפואה
(שלא כטענת המשיב, אין אנו דנים בשאלת התליית רישיונו אשר כבר הותלה , אלא האם
ראוי להשיבו) , עד לתום הדיון בקובלנה , בשל הרשעת המשיב בבית המשפט המחוזי ובשים
לב לאפשרות הגשת ערעור לבית המשפט העליון (ב"כ המשיב לא הבהיר אם הוגש ערעור) .
עיקרי טענות הצדדים :
המבקש:
12 . ב"כ המבקש פתח ו טען כי מדובר באחד המקרים הכי חמורים שהיו במדינת ישראל תוך
הדגשה:" ... ולא רק שבן אדם עשה את זה, רופא עשה את זה. ולא רק שרופא עשה את זה,
הוא עשה את זה לשני בני אדם, ולא רק שהוא עשה את זה לשני בני אדם, הוא עשה את זה
"... XXXXXXXX
13 . עוד הוא ציי ן כי נקודת המוצא היא הכרעת הדין וגזר הדין.
14 . ב"כ המבקש הבהיר כי ההחלטות הנוגעות לסעיף 4 4 ד לפקודה הן דלות אך הפנה להליכים
הנוגעים לסעיפים 44 א ו, 44 ב הדומים במהותם ולצורך ההיקש.
15 . כך הפנה ב"כ המשיב לשני הליכים הנוגעים לד"ר גיא רופא (עב"י 25, 09, 17458 גיא רופא
נגד המשנה למנהל הכללי (נבו 16.11.2025 ) ועב"י 24, 11, 43121 גיא רופא נגד משרד
הבריאות (נבו 24.2.2025 ) ): האחד, ערעור על החלטה לפי סעיף 44 ב ; והשני, ערעור על
החלטה לפי סעיף 44 א . בעניינו של גיא רופא הותלה רישיונו של הרופא עד לסוף ההליך
המש מעתי, תוך כדי ניהול ההליך ה פלילי וטרם הכרעת הדין הפלילית . ב"כ המבקש מקיש
מקל וחומר למקום בו ניתנה הכרעת דין מרשיעה.
16 . לחיזוק טענתו הפנה אותנו ב"כ המבקש אף לעב"י 25, 07, 25594 מנחם אלקלעי נגד משרד
הבריאות (נבו 26.10.2025 ); לבד"מ 3/25 משרד הבריאות נגד עאדל מוסק (נבו 30.7.2025 )
ולבד"מ 7/17 משרד הבריאות נגד בני שכטר (נבו 26.9.2021 .)
17 . ב"כ המבקש הפנה את תשומת הלב ל התרשמות ם של שלושת שופטי ההרכב שדן בתיק
הפלילי, מה משיב: " אני מקריא מפסקה 421 ... "התרשמתי מאדם מניפולטיבי, כוחני
ומאיים, חסר רגי שות, שהאמת אינה נר לרגליו" ... "וזאת בלשון המעטה, גם כשעמד על
דוכן העדים כנאשם, דרש שהתובעת תפנה אליו בתואר דוקטור, הרשה לעצמו לדבר אליה
בחוצפה, ואף בלגלוג, עד שבית המשפט העיר לו על כ ך "...
18 . לשיטת ב"כ המבקש למעשה מדובר בשני שלבים שונים: "... להבדל בין המעשים לבין
ההתנהגות של הנקבל אחרי המעשים ,...". מכאן לשיטתו, שגם אם המשיב יזוכה בערעור ,
מהכרעת הדין קופצת דמות של אדם שיש לו תפיסת מציאות לקויה או שיקול דעת פגום .
19 . עוד הפנה ב"כ המבקש ל קשר בין ביצוע המעשים בהם הורשע המשיב לבין היותו רופא , תוך
הפנ יה לקטעים בהכרעת הדין בהם מתואר כיצד ניצל המשיב את היותו רופא כדי לפגוע
ב בנותיו (כך הפנה למשל לסוף עמוד 13 ב גזר הדין, המסכם למעשה מהכרעת הדין):
..." הנאשם ניצל את מעמדו כאב, רופא, א דם מכובד בקהילה... העובדה שהנאשם שימש
כרופא של כל ילדיו, כמפורט בהכרעת הדין, נתן לו שליטה מוחלטת גם על חייהן של הנפגעות
וגם על המידע שקשור בהן. כך רשם להן כדורי הרגעה והסתיר את הדבר מאימן, דבר שלא
היה יכול לעשות אלמלא היה הרופא שלהן " .
20 . ב"כ המבקש ציין כי יש להתחשב לא רק ב סכנה האפשרית למטופל כזה או אחר , אלא גם
ב אמון ה ציב ור במערכת הרפואה: " איך העובדה שהרופא הזה ימשיך להיקרא רופא במדינת
ישראל תשפיע על הציבור, על האמון שלו במערכת הרפואה , "...
21 . לשיטתו, האינטרס הציבורי הוא מושג רחב. ב"כ המשיב מפנה לעש"א 1065/09 סלים
ומוחמד סאפיה נגד משרד הבריאות (פורסם בנבו) בו נאמר כי לצורך התליית או הגבלת
רישיונו של רופא, אין צורך להצביע על סכנה קונקרטית הנשקפת מהרופא הנאשם.
האינטרס הציבורי בא לידי ביטוי גם ברצון לשמור על תדמית המקצוע וניקיונו מכל רבב
פלילי, כבודו ואמון הציבור בו. כן הוא מפנה לעש"א 1414/20 אליאס חורי נגד מדי נת ישראל
(פורסם בנבו) בו נאמר שהתכלית האובייקטיבית של פקודת הרופאים היא להבטיח כי
בשערי המקצוע יבואו אך ורק רופאים שרמתם המקצועית נאותה. תכליתם המניעתית של
דיני המשמעת בכללותם, אשר נועדו להגן על הציבור ועל תדמיתו של השירות הציבורי
ותפקודו התקין.
22 . נדבך נוסף אליו התייחס ב"כ המבקש וחשוב לא פחות הוא הנפגעות.
23 . לסיכ ום ביקש ב"כ המבקש להותיר את התל ית רישיונו של המשיב לעסוק ברפואה ע ד לתום
ההליך המשמעתי. לדבריו: " רישיון לרפואה זה רישיון לרפואה " .
באת כוחן של המלוננות עו"ד רבקה שוורץ
24 . בהתאם להוראת סעיף 44 ד (ה)( 1 ) שמענו גם את הנפגעות באמצעות עוה"ד רבקה שוורץ.
25 . ב"כ המתלוננות התייחסה ל סבל ן על הנפגעות הן בשל המעשים והן בשל ההליך הפלילי.
העדויות הממושכות ומסכת ההתעללות הרגשית המשתקפת היטב בהכרעת הדין ובגזר
הדין.
26 . גם ב"כ הנפגעות התייחסה לשימוש שעשה ה משיב בעובדת היותו רופא תוך הפניה לסעיף
28 לגזר הדין ( בעמוד 23 :) " נוסף על האמור עד כה, ניכרת האכזריות שה ייתה במקרה של
XXX XX שבו הצטייד הנאשם בכלי עבודתו כרופא "...
27 . כן ציינה ב"כ הנפגעות כי שתיהן במצב נפשי קשה מאוד . הן בחשש מתמיד: " עצם זה שיש
לו את הכלי הזה שהוא עשה בו שימוש נגדם מפחיד אותה. "; ובהמשך: " הוא היה כל הזמן
מדבר על זה שהוא רופא " " אני רופא, אני יודע מה אני עושה, אני בכל דבר ," לא רק במהלך
הפגיעות, "אני רופא" כולם היו מולו שותקים, הוא רופא. ;" ..." היא אומרת לי "אני לא
מסוגלת להיות כאן עכשיו גם כשהוא בכלא ולדעת שהוא עוד חושב שהוא רופא, כשהוא פגע
בי בכל פעם והיה אומר לי "אני רופא, אני יודע מה אני עושה "."
28 . באשר לאינטרס הציבורי ציינה ב"כ המתלוננות שאין למשיב חזקת חפות מרגע ההרשעה.
האינטרס הציבורי הוא גם ביחס לנפגעות: " בגלל התחושה שהן קמות כל יום ואומרות
"הוא עדיין רופא והוא השתמש בכלי הרפואה שלו בשביל לפגוע בי ." " וגם ביחס לכלל
נפגעות העבירה, משרד הבריאות לא משאיר רישיון בידי רופא שעושה מעשים כאלה.
הציבו ר צריך להרגיש בטוח כשהוא הולך לרופא , בידיעה שמשרד הבריאות לא מאפשר
לרופאים שהורשעו בעבירות מין להמשיך ולאחוז ברישיון. משרד הבריאות צריך להגיד:
"אנחנו לא נאפשר לרופא לעשות דבר מלבד לרפא" ואם הוא עשה דבר מלבד לרפא "אנחנו
לא נשאיר בידיו את הרישיון, גם לא לצו רך תעודה על הקיר". גם לא לצורך המענה הרגשי
שיינתן לו בידיעה שהוא רופא . "
29 . עוד התייחסה ב"כ הנפגעות לחומרת העבירות בהן הורשע המשיב. זה התיק הכי חמור
שראה בית המשפט וגם ג זר הדין שניתן היה העונש הכי גבוה שניתן אי פעם במדינת ישראל
על עבירות כאלה .
המשיב :
30 . ב"כ המשי ב טען ארוכות והעלה טיעונים מגו ונים אך לא התכחש לעובדה שמדובר ב הרשעה
לא קלה. למעשה הוא נתלה על הסיכוי של המשיב בהליך ערעור.
31 . ל דבריו אופיו של רופא , כשלעצמו, אינו מהווה עילה לשלילת רישיונו . כך למשל רופא
שהעלים מס, רישיונו הותלה ובתום התקופה הוא חזר לע בוד. אופיו לא השתנה. ההתליה
מיוחסת להרשעה בלבד.
32 . בהתייחסו לפסיקה אותה הביא ב"כ המבקש, טוען ב"כ המשיב כי אין לגזור גזירה שווה
שכן שם מדובר בהתליה זמנית ובכל מקרה נאמר כי יש לשמור על איזון בין האינטרסים
השונים: " במסגרת קבלת ההחלטות בסוגיה משני שיקולים, מצד אחד שמירה על אינטרס
ציבורי, מצד שני שמירה על זכות הפרט שלעתים הוא בלתי הפיך, וטרם התברר דינו והוא
בחזקת חף מפשע ". נקדים ונציין כי עניינו של המשיב הוכרע והוא הורשע כך שלא ניתן
לטעון כי " טרם התברר דינו ."
33 . כך טען ב"כ המשיב כי הותרת ההתליה ע ל כנה משמעה כי אין סיכוי לערעור, שכן משמעה
הבעת דעה לסיכויי הערעור.
34 . ב"כ המשיב מתייחס לאינטרס הציבורי במובנו הצר, הגנה על הציבור: "... הוא לא יכול
לפגוע באף אחד, אין לו מטופלות, אין לו מטופלים." ...הרי מהות החוק הייתה להגן על
הציבור, למה התליה היא אוטומטית? הולד, קודם כל תעצור, תעצור תעצור תעצור , אנחנו
לא יודעים מה קרה, קודם כל תעצור את הכול ובוא אלינו, וזה מה שעשינו. אבל פה זה לא
קרה, פה אנחנו מבינים, הולד הוא כבר לא צריך, כי הוא לא הולך למרפאה שלו כל בוקר
ומקבל מטופלות, זה לא קורה. אז אנחנו לא שם, אז איזה אינטרס ציבורי יש לי פה "?
35 . לדבריו, ההתלי ה אינה עונשית. בנסיבות העניין, המשך ההתליה היא רק כדי להעניש.
36 . בנוסף הוא ציין כי לא ניתן לשלול מהמשיב את התואר דוקטור וממילא לא ניתן למנוע ממנו
להמשיך ולהציג את עצמו כדוקטור.
37 . טיעון נוסף (נודה כי התקשינו לרדת לשורשו) שהועלה הוא כי ניתן היה להבין את המשך
ה התליה לו המשיב היה חופשי. אך שעה שהמשיב שוהה בכלא, הוא כבר לא מהווה "סכנה"
וניתן להחזיר לו הרישיון. כך לדבריו סעיף 44 ד לא מבחין בין עבירות מין קשות או קלות.
מדובר בהתליה אוטומטית: בין אם הרופא הטריד מינית באמצעות אמירה ובין אם ביצע
עבירה חמורה. לדבריו אין דין הראשון כדין האחרון. במילים אחרות, לשיטת המשיב, ככל
שהמ עשה חמור יותר (מעשה ה מביא לכליאתו של הרופא ), כך יש לאפשר לו להמשיך
להחזיק ברישיון.
38 . ב"כ המשיב מבקש להטיל הגבלות על עיסוקו של המשי ב, חלף הארכת תקופת ההתליה:
" אני רוצה לקום בבוקר ולדעת שלא לקחו ממני את רישיון הרופא. לא בשביל לעסוק . השבת
הרישיון לא תפגע באף אחד . "
39 . ביחס לטענות ב"כ המתלוננות הסכים ב"כ המשיב כי המעשים כפי שהוגדרו, הם קשים.
הוא ביקש לחדד כי חזקת החפות כפי שהוא מתייחס אליה זה הסיכוי לצאת זכאי בסופו
של יום בערעור .
דיון והמלצה:
40 . פרק ד' לפקודה שכותרתו " אמצעי משמעת " העניק לשר הבריאות ולמנכ"ל המשרד, כלים
משמעתיים הנוגעים לציבור הרופאים. סעיף 41 בפרק זה, מסדיר את מנגנון ההליך
המשמעתי שיש לנקוט בו במקרים המתאימים כנגד אדם המחזיק ברישיון לעסוק ברפואה.
סעיפים 44 א 44 ב ו, 44 ד לפקודה, עוסק ים בהתליה או בהגבלה של רישיון עד לקבלת הצו
הסופי בהליך המשמעתי מכוח ההוראות שב סעיף 41 (בשלבים שונים של ההליך הפלילי -
הגשת כתב אישום ולאחר הרשעה) .
41 . סעיף 41 לפקודה פותח את פרק ד: " ראה השר, על יסוד קובלנה של המנהל או של אדם
שנפגע, כי רופא מורשה עשה אחת מאלה, רשאי הוא, בצו חתום בידו, לבטל את הרשיון של
הרופא או להורות שהרשיון יותלה לתקופה שקב ע בצו, או לתת לרופא נזיפה או התראה : "...
42 . סעיף 44 א לפקודה מאפשר במקרים מתאימים להתלות זמנית את רשיונו של רופא או
להגביל את תחומי עיסוקו ( לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים ) אם היה למנהל יסוד סביר
לחשד שרופא גרם ברשלנות חמורה למותו של מי שהיה בטיפולו או לפגיעה חמורה בו, או
הוגש נגד רופא מורשה כתב אישום על עבירה שיש עמה קלון . סעיף 44 ב מאפשר הארכת
תקופת ההגבלה.
43 . סעיף 44 ד, הוא הרלוונטי לענייננו מתייחס לנקודה מאוחרת יותר בזמן. בשלב זה בזמן , ישנה
הרשעה בפלילים והוכח למעשה מעבר לכל ספק כי הרופא ביצע את שהורשע בו : " רישיונו
של רופא מורשה שהורשע בעבירת מין או בעבירה לפי חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח -
1998 , יותלה החל ממועד הרשעתו ועד להחלטת המנהל בעניינו לפי סעיף קטן (ב) או
להחלטת השר לפי סעיף 41 , לפי המוקדם; אמצעי משמעת זה יינקט במקום כל אמצעי
משמעת זמני אח ר שננקט נגדו לפי פקודה זו, אם ננקט ;
...
" הורשע, " לרבות נאשם שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה, או מי שבית המשפט מצא
כי עשה את מעשה העבירה לפי סעיף 15 (ב) לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א, 1991 ; "
44 . במקרה זה, ברירת המחדל היא התליית הרישיון.
45 . הינה כי כן המחוקק ערך מארג חקיקתי מקיף למצב בו מתנהל הליך פלילי כנגד רופ א על
שלביו השונים.
46 . אכן הפסיקה לגבי סעיף 44 ד היא דלה. יחד עם זאת, ניתן להקיש (לחומרה) מסעיף 44 א
שהרי השיקולים להתלות רישיונו של רופא לאחר הגשת כתב אישום וטרם הרשעתו,
מאפשרים מקל וחומר להתלות את רישיונו לאחר הרשעתו.
47 . כב ' השופטת ע' ארבל, עמדה על תכליתו של סעיף 44 א ב רע"א 1838/07 ד"ר לאוניד
אדז'רסקי נ' המנהל הכללי של משרד הבריאות ( נבו 14.3.07 ) : " מטרתו של סעיף זה הינה
לתת מע נה לשלב טרם הרשעתו של הרופא ולאחר הגשת כתב אישום נגדו. בשלב זה מתעורר
הצורך לעיתים להתלות או להגביל את רישיונו של הרופא מטעמים שבאינטרס הציבורי,
וזאת עוד בטרם הרשעתו בדין...בעניינים מעין אלה יש לבחון שני סוגי שיקולים מנוגדים:
האחד עניינו באינטרס הציבורי וב הבטחת שלום הציבור מפני קבלת טיפול רפואי על ידי
אדם שיתכן ואינו ראוי ליתן אותו; והשני עניינו באינטרס הפרט, הרופא, שהגבלת או
התליית רישיונו פוגעת בחופש העיסוק שלו ובחזקת החפות העומדת לו כל עוד לא הורשע.
האיזון הוא תלוי נסיבות המקרה, ונלקחים בחשבון שיקולים שונים כגון חומרת העבירות
ומהותן, הקשרן של העבירות לעבודתו הרפואית של הנאשם וקיומן של ראיות לכאורה,
וזאת אל מול נסיבותיו האישיות השונות של הרופא ."
48 . גם ב בש"א 458/91 סמחאת נ' מנכ"ל משרד הבריאות , פ"ד מה( 2 ) 801 , 806 ( 1991 ) נאמר
ביחס לאיזון שבין זכות הרופא (שטרם הורשע) לבין האינטרס הציבורי : "האיזון בין שני
עקרונות נוגדים אלה ואופן יישומם תלויים הם בנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה,
במידת החומרה של העבירות בהן מדובר ובקיומן ש ל ראיות לכאורה, וכן במידת הפגיעה
המוכחת, כתוצאה מביצוע המעשים נושא העבירות, לעניין כושרו ומהימנותו של הנאשם
בביצוע תפקידיו המקצועיים".
49 . ברע"א 1414/20 אליאס חורי נ. מנכ"ל משרד הבריאות והוועדה לפי סעיף 44 א לפקודת
הרופאים , חזר בית המשפט העליון על הדברים: " א יזון זה ייעשה בהתאם לנסיבותיו
הפרטניות של המקרה בשים לב, בין היתר, ל"חומרת המעשים המיוחסים ומהותם,
הרלוונטיות של אלו לעיסוק כרופא, קיומן של ראיות לכאורה, וכן נסיבותיו האישיות של
הרופא" .
50 . גם המובאות אליהם התייחס ב"כ המבקש חוזרות על עמדה זו. ב ע ניינו של גיא רופא
התקיימו שני הליכים: האחד לפי סעיף 44 א (התליה לששה חו דשים) והשני נוגע להארכת
ההתליה. וכך נאמר: " ואולם, בפסיקה נקבע כי בהליכים ממין זה השיקול המרכזי הוא
האינטרס הציבורי, ובצדק. חומרת העבירות המיוחסות למערער, הקשורות קש ר הדוק ובטבורו
לאופן התנהלותו כרופא, והפגיעה הקשה באמון הציבור במערכת הרפואה, כל אלה מטים את
הכף באופן מובהק לטובת האינטרס הציבורי ". רישיונו ש ל גיא רופא הותלה עד להחלטה
אחרת .
51 . בעניינו של מנחם אלקלעי נאמרו דברים דומים: " אולם, בפסיקה נקבע כי בהליכים ממין זה
השיקול המרכזי הוא האינטרס הציבורי, ובצדק. חומרת העבירות המיוחסות למערער,
הקשורות קשר הדוק ובטבורו לאופן התנהלותו כרופא, ריבוי המתלוננות, והפגיעה הקשה
באמון הציבור במערכת הרפואה, כל אלה מטים את הכף באופן מובהק לטובת האינטרס
הציבורי. המעשים, כפי שנטען, מש לבים מעילה חמורה באמון המטופלות תוך ניצול יחסי
המרות והתלות, ומהווים פגיעה קשה בכבוד המקצוע התליה עד סוף ההליך ."
52 . השיקולים האמורים חלים מקל וחומר בהקשר של סעיף 44 ד שכן מחד חזקת החפות
כורסמה משמעותית לאחר הרש ע ת הרופא ומאידך הראיות לכאורה הפכו להכרעה
שיפוטית.
53 . הדיון בדבר התליית הרישיון נוגע למהות ולא לשלב הדיוני בו נמצאת הכרעת הדין (אם
הוגש ער ע ור אם לאו). לצורך מתן החלטה בעניין התלית הרישיון עד לתום ההליך המשמעתי
מן הדין לתת את הדעת , למ עשים החמורים שבגינם המשיב הורשע , אשר בוצעו בידי מי שבידו
רישיון לעסוק ברפואה . יש לבחון את האינטרס הציבורי החובק לט ע מנו מעגלים שונים ו זאת אף
מעבר לאינטרס הברור להגן על מטופלות ומטופלים עתידיים שעשויות ועשויים לפנות ל מי
שבידו רישיון ותעודה כאמור.
54 . ואכן אינטרס הציבורי הוא רחב ולא ניתן לקרוא אליו את שמבקש ב"כ המשיב: " האינטרס
הציבורי אינו מתמצה בהגנה על בריאות המטופלים כתוצאה מטיפול רשלני או בלתי מקצועי
של הרופא, הנאשם. לצורך התליית או הגבלת רשיונו של רופא, אין צורך להצביע על סכנה
קונקרטית הנשקפת מהרופא הנאשם. האינטרס הציבורי בא לידי ביטוי גם ברצון לשמור על
תדמית המקצוע, ניקיונו מכל רבב פלילי, כבודו ואמון הציבור בו ( ע"ש 1041/04 ד"ר ולדמיר
יקירביץ נ' מנכ"ל משרד הבריאות (לא פורסם, ניתן ביום 13.7.04 , מאגר "נבו")). כיום, חזקת
החפות אינה עומדת עוד לזכותו של המערער, וטענותיו הנ וגעות לאותה חזקה אין בהן כדי
להשפיע על האיזון הנדרש בין זכויותיו של המערער מכוח חוק יסוד: חופש העיסוק ובין
האינטרס הציבורי " . (עש"א 1065/09 סלים ומוחמד סאפיה נגד משרד הבריאות (פורסם
בנבו) .
55 . התכלית האובייקטיבי ת של הפקודה היא להבטיח כי בשערי מקצוע הרפואה יבואו אך ורק
רופאים שרמתם נאותה ( עע"מ 2814/12 רודריגז נ. משרד הבריאות (פורסם בנבו, שאמנם
ניתן בהקשר של רישוי אך יפה גם לענייננו). ולכך יש להוסיף את האמירה הכללית:
" התכלית העיקרית של אמצעי המשמעת היא, כאמור, למנוע פגיעה משמעותית בתפקוד של
שירות המדינה או בתדמית של שירות זה, שכן תדמית ראויה היא תנאי הכרחי לפעילות תקינה
של השירות. " (עש"מ 5282/98 מדינת ישראל נ' כתב פ"ד נב( 5 ) 87 .)
56 . עצם העובדה שרופא לא יכול "לסכן" מטופלי ם ע תידיים אינה מחייבת מניי וביי את
המסקנה ש הותרת הרישיון לא תפגע באינטרס הציבורי. יש להבטיח כי במקצוע הרפואה
יעסקו אך ורק רופאים שרמתם נאותה לצד הגנה על הציבור ועל תדמיתו של השירות
הציבורי ותפקודו התקין . האינטרס הציבורי משקף את אמון הציבור במערכת הרפואית
ו ההליך המשמעתי נועד בין היתר לשמור על טוהר מקצוע הרפואה (ראו למשל : ע"א
4227/94 ד"ר קאסם סמחאת נ' המנהל הכלללי של משרד הבריאות , 11.9.1998 ) .
57 . נבקש להוסיף כי במסגרת האינטרס הציבורי יש לשקול גם את ציבור הרופאים המבקש
להוקיע מתוכו רופאים אשר אינם ראויים ולשמר את תדמיתו בעיני הציבור. רופא המבצע
מ ע שים נפשעים ונותר רופא, מכתים את כלל ציבור הרופאים ופוגע בתדמית המקצוע.
58 . אין ספק שהעבירות שבהן הורשע המשיב הן חמורות ביותר ו נופלות בגדר "עבירת מין"
כהגדרתה ב ס ע יף 44 ד לפקודה. אין ספק כי אם ידחה הערעור (ואף ב"כ המשיב ציין זאת) -
ספק אם המ שיב יהיה ראוי להמשיך ולשמש רופא. אף ב"כ במשיב מסכים כי קיים אינטרס
ציבורי להגן על ציבור המטופלים והמטופלות מפני פגיעה בשלומם, בטובתם, בבטחונם
ובבריאותם על ידי רופאים שהורשעו בפסק דין חלוט , וכן אינטרס לשמור על כבוד מקצוע
הרפואה וה אמון של הציבור במקצוע חשוב זה.
59 . במכלול השיקולים, בשים לב למספר העבירות בהן הורשע המשיב וחומרתן הרי ש קיימת
פגיעה משמעותית באינטרס הציבורי בהשבת הרישיון למשיב.
60 . לא נוכל לסיים מבלי להתייחס לעובדה כי המשיב לא הבי ע חרטה, לא במסגרת ההליך
הפלילי ואף לא בפנינו. אנו סוברים כי אין זה ראוי שהמשיב ימשיך וישמש כרופא ואפילו
יום אחד נוסף וזאת עד להחלטה אחרת. רופא אשר הורשע במעשים בהם הורשע המשיב
אינו יכול להיות רופא.
61 . במסגרת שיקולינו הבאנו גם את הפגיעה הקשה בנפגעות ואנו מבקשים להעביר מסר לכלל
הנפגעות כי מעשים כה נפשעים לא יכולים לעבור על סדר היום. האינטרס הציבורי הראשוני
הוא להעביר מסר לכלל הנפגעות כי יש מי ששומע ויש מי שמטפל וכי אדם שהורשע בעבירות
כה חמורות לא יכול לאח וז ברישיון של רופא וזאת עד לתום ההליך המשמעתי ולחילופין
קבלת החלטה אחרת.
62 . המלצת הועדה משקללת הן את ההיבט של הגנה על שלום הציבו ר והן את ההיבט של שמירה
על אמון הציבור במערכת הבריאות וברופאיה . אך היא חייבת לטעמנו גם לשקף את קול ן של
נפגע ות פגיעות מיניות, אות ן נפגע ות פגיע ות , שבא ות אל הרופא בתקווה למצוא מרפא, הבנה
ומקום בטוח.
63 . אנ ו רוא ים אל מול עיני נו את הפגיעות העמוקה שלה ן , את הקושי העצום שלה ן לבטוח שוב
באדם אחר, ואת הפער האדיר ביחסי הכוחות שבין הנפגע לבין מי שאמור לטפל בו. במעגל
הק רוב ביותר, בשם ה נפגע ות מידי המשיב , ולמען מעגל רחב יותר של כלל המטופלים במדינת
ישראל .
64 . בולם נצבר ידע מקצועי ומחקרי מ עמיק לגבי ההשלכות הבריאותיות והנפשיות החמורות של
פ גיעות מיניות על ה נפגע ים והנפגעות . אנו יודעים כיום באופן מוכח על הנזק ארוך הטווח, על
ההימנעות מטיפול רפואי עקב אובדן אמון במערכת, ועל המחיר הכבד שהציבור משלם כאשר
המסר שמערכת הבריאות מעבירה אינו ברור דיו. הידע המצטבר הזה מחיי ב אותנו להבהיר
שאין ולא יהיה מקו ם לפגיעות מסוג זה במערכת הבריאות .
65 . חשוב להבהיר כי המלצה זו אינה עוסקת בענישה של הרופא הפוגע. מדובר במסר מרכזי וחיוני
שיש להעביר לכלל המערכת הרפואית : הרשויות, המוסדות, הרופאים והמטופלים . מסר על
הקדושה של יחסי הרופא, מטופל, ועל האחריות העצומה המוטלת על כל רופא ורופאה.
66 . המסר שיש להעביר לכלל הרופאים העומדים במפגש עם מטופליהם, בין אם מדובר בנפגעי
פגיעות מיניות ובין אם בכלל ציבור המטופלים, הוא חד וברור: כל מפגש מחייב חרדת קודש
והתייחסות ליחסי רופא, מטופל כאל יחסי אמון קדושים שאין לחלל. המפגש דורש מודעות מלאה
לפע ר הטבוע ביחסי הכוחות, הכרה בחולשתו ובפגיעותו של המטופל מול הרופא, ואיסור מוחלט
על כל ניצול לרעה של מעמד זה. הרפואה אינה "קרדום לחפור בו" אלא ייעוד ואחריות, ועל
הרופא לשאת בה בטוהר ובהגינות מוחלטת .
המלצה
67 . לאור כל האמור לעיל, ולאחר שקילת כל ל טענות הצדדים, נראה שהאיזון בין האינטרסים
השונים כפי שפורטו לעיל, צריך להביא אותנו למסקנה כי בשלב ביניים זה, עד להכרעה
בהליך המשמעתי לפי סעיף 41 , יש להמשיך ולהתלות את רישיונו של המשיב .
68 . לפיכך, אנו ממליצים על המשך ההתלייה של רישיונו של המשיב עד לסיום ההליך המשמעתי
או עד לקבלת החלטה אחרת.
________________ _____________
ד"ר נטליה בילנקו ד"ר קרן הולצמן שוייד
יו"ר, נציג ת המנהל הכללי נציג ת הסתדרות הרופאים
______________ _____________
עו"ד אלון דפנה גב' מארה שכטר
נציג היוע צת המשפטי ת לממשלה עובדת סוציאלית