Conviction dated 3 Aug 2025
- Conviction
- Yes, according to the Ministry of Health publication
- Disciplinary measure
- License suspension
- Keywords
- Increased penalty, License revocation, Unbecoming conduct, Long suspension
Decision summary (as published on the Ministry of Health website)
English translation pending. The Hebrew text is shown.
הנקבל- האח אייל פיימן, הוא אח מוסמך שעבד בבית החולים ברזילי. הנקבל התקין מצלמה נסתרת בחדר ההלבשה ומתחת לכיור בשירותים של נשות צוות המחלקה שבה הוא עבד, ותיעד אותן ברגעים אינטימיים. במהלך ישיבתה של אחת העובדות על האסלה, נפלה המצלמה ארצה, וכך התגלו מעשיו של הנקבל. יצוין, כי נטען שהנקבל לא צפה בסרטונים שצילם. בעקבות הרשעתו של הנקבל בבית המשפט- בתיק הפלילי שהוגש כנגדו בעניין העבירות המתוארות, הגיש התובע הראשי במשרד הבריאות, קובלנה נגד הנקבל, על כך שבמעשיו המפורטים לעיל, גילה התנהגות שאינה הולמת את מקצוע הסיעוד, וכן הורשע בעבירה שיש עימה קלון או שיש בה כדי להראות שהוא חסר אחריות הדרושה לעסוק בסיעוד. ועדת המשמעת המליצה להתלות את רישיונו של הנקבל למשך 12 חודשים. המשנה למנכ"ל משרד הבריאות לא קיבל את המלצת הוועדה והחליט לשלול את רישיון הנקבל לחלוטין, אך אפשר לנקבל להגיש בקשה לחדש את הרישיון שלו בתחום הסיעוד בתום שנתיים מתחילת תקופת ההתליה. הנקבל הגיש ערר על החלטת המשנה למנכ"ל אשר נידונה ע"י כב' הש' [בדימוס] אמנון סטרשנוב, שקיבל את הערר והחליט לבטל את החלטת המשנה למנכ"ל משרד הבריאות ולהעמיד את תקופת שלילת הרישיון של הנקבל למשך שנתיים.
Translation for convenience only. The Hebrew text, as published on the Ministry of Health website, is the binding version.
Decision documents
All documents as published on the Ministry of Health website, kept here in full. The documents are in Hebrew.
החלטת המשנה למנכ"ל משרד הבריאות Open in a new window · Source on gov.il
Open the document in a separate window · Download the file · Copy stored on this site
החלטת השופט (בדימוס) א. סטרשנוב Open in a new window · Source on gov.il
Open the document in a separate window · Download the file · Copy stored on this site
המלצת ועדת המשמעת Open in a new window · Source on gov.il
Open the document in a separate window · Download the file · Copy stored on this site
Full text of the decision (extracted from the document, Hebrew)
Text extracted automatically from the document for search and accessibility. The binding text is the document itself.
=== החלטת המשנה למנכ"ל משרד הבריאות ===
ז' בתמוז, התשפ"ה
03/07/2025
אסמכתא: 251466525
(במענה , נא ציינו מספרנו)
אל: עו"ד לירון קריספין בוקר, מנהלת בית הדין למשמעת
שלום רב,
הנדון : החלטה, האח אייל פיימן
סימוכין: פנייתך ב מייל מיום 23/4/25
כללי:
בפני המלצת ועדה שהוקמה לפי תקנה 16 לתקנות בריאות העם (צוות סיעודי במרפאות),
התשמ"א, 1981 (להלן, "התקנות") להתלות את רישיונו של האח אייל פיימן לעסוק במקצוע
האחיות לתקופה של שנה.
הקובלנה:
א . העובדות :
ביום 25.11.24 הוגשה קובלנה נגד ה אח אייל פיימן (להלן, "הקובלנה" ו, "הנקבל"
בהתאמה) בה נטען כי במעשיו המפורטים בקובלנה, ביצע הנקבל עבירות משמעת לפי תקנה
15 ( 1 ) לתקנות, התנהגות שאינה הולמת את מקצוע האחיות, ותקנה 15 ( 4 ), הרשעה בעבירה
שיש עימה קלון או שיש בה כדי להראות חוסר אחריות הדרושה לעיסו ק במקצוע זה.
הקובלנה הוגשה לוועדה שהוקמה לפי תקנה 16 לתקנות (להלן, "הוועדה").
כמפורט בקובלנה ביום 14.2.24 , הודה הנקבל והורשע בשלוש עבירות של פגיעה בפרטיות
וזאת במסגרת ת.פ. 23, 07, 64377 בבית משפט השלום באשקלון (להלן, "ההליך הפלילי").
לקובלנה צורף כתב אישום מתוקן שהוגש בהליך הפלילי ופרוטוקול הדיון מיום 14.2.24 בה
הנקבל הודה, במסגרת הסדר טיעון, בכתב האישום המתוקן, והורשע. בית המשפט קיבל
את הסדר הטיעון, ובהתאם להסכמת הצדדים שלח את הנקבל לקבלת תסקיר שירות
המבחן בעניינו, כאשר הוסכם בין הצדדים שבמסגרת תסקיר זה תיבחן גם בקשת הנאשם
לביטול הרשעתו.
כמפורט בכתב האישום המתוקן, בו הודה כאמור הנקבל, במועדים הרלוונטיים עבד הנקבל
כאח מוסמך במחלקה פנימית ה' במרכז הרפואי ברזילי באשקלון. הנקבל רכש מצלמת
וידאו קטנה אותה הציב, בשני מועדים שונים בחודש אפריל 2023 , בחדרי הלבש ה של נשות
הצוות. בשני המועדים אכן צולמו נשות צוות מחליפות בגדיהן, אך לפי המפורט בכתב
ה אישום, הנקבל לא צפה בצילומים. במועד שלישי בחודש אפריל 2023 הציב הנקבל את
המצלמה מתחת לכיור בשירותים מתוך כוונה לצלם כוח עזר שעובדת במחלקה עושה את
צרכיה. אותה עובדת נכנסה לשירותים, החלה לעשות את צרכיה, שאז נפלה המצלמה
ארצה ודבר התקנת המצלמה התגלה.
לשכת משנה למנהל הכללי Associate Director General
משרד הבריאו ת Ministry of Health
ת.ד. 1176 ירושלים 91010 P.O.B 1176 Jerusalem 91010
mmancal @mo h.health.gov.il mmancal@moh.health.gov.il
טל: 5081207, 02 פקס: 5655983, 02 5655983, 02 : Fax 5081207, 02 : Tel
ביום 17.3.25 דנה הוועדה בקובלנה שהוגשה ושמעה את הצדדים. במסגרת הדיון הובהר
שמאז הגשת הקובלנה ניתן גזר דין בהליך הפלילי במסגרתו הרשעת הנקבל לא בוטלה, חרף
בקשתו. עוד הובהר שעל כך ה וגש ערעור על ידי הנקבל לבית המשפט המחוזי, שעסק רק
בנושא אי ביטול ההרשעה, ערעור שהיה קבוע לדיון ליום 1.4.25 . לבקשת ב"כ הנקבל העתק
גזר הדין לא הוגש לעיון הוועדה.
לאחר שיח בין ב"כ הקובל לבין ב"כ הנקבל הוסכם בין הצדדים כי הקובלנה תתוקן, במועד
זה ישמעו העדים ( אחת מנפגעות העבירה והנקבל עצמו) והצדדים יטענו לאמצעי המשמעת
ובכך יתמצה הדיון בפני הוועדה. בהתאם להסכמת הצדדים, תוקנה הקובלנה כך שעבירת
המשמעת שיוחסה לנקבל הייתה רק התנהגות שאינה הולמת כאמור בתקנה 15 ( 1 ,)
כשהתיקון בוצע בסעיף 7 לקובלנה בלבד, הסעיף בו פורטה עבירת המשמעת המיוחסת
לנקבל, ושאר תוכנה נותר ללא שינוי.
הנקבל הודה בקובלנה המתוקנת ולאחר מכן העידה בפני הוועדה אחת מנשות הצוות
שנפגעו ממעשיו של הנקבל, אשר גם הגישה לוועדה מכתב (ת 1 .)
גם הנקבל טען בפני הוועדה ובין השאר הוגשו מטעמו שני תסקירי מבחן (נ 1 ו, נ 2 ) ש נערכו
בעניינו במסגרת ההליך הפלילי ביום 30.6.24 וביום 3.11.24 . ב"כ הנקבל הדגיש שהם אינם
תסקירים "סופיים" וצפה שתסקיר משלים יוכן במסגרת הערעור שהוגש על פסק הדין של
בית משפט השלום. יוער, כי הגם שב"כ הנקבל שב והדגיש את התהליך הטיפולי שעבר
הנקבל, במועד הדיון ל א צרף מכתב מעודכן מהגורם המטפל, אלא הסתמך על המפורט
בתסקירים האמורים בלבד.
בשלב הבא ב"כ הצדדים טענו בפני הוועדה לגבי אמצעי המשמעת.
ב . טענות הצדדים לעניין אמצעי המשמעת :
ב"כ הקובל טען כי ראוי לבטל רישיונו של הנקבל ולאסור עליו כליל לעסוק במקצוע
האחיות. בטיעונ יו הדגיש את חומרת הדברים ופגיעתם הקשה בקורבנות (כפי שהודגם
בעדותה של האחות שהגיעה להעיד ובמכתב ת 1 ) והפגיעה באמון הציבור. ב"כ הקובל
הדגיש עוד בדבריו את ההבחנה בין העולם הפלילי לבין העולם המשמעתי והמשמעויות
הנגזרות מהבחנה זו.
ב"כ הקובל הוסיף כי דווקא התסקיר ים שהוגשו על ידי הנקבל מדגימים כי הרקע למעשים
היה מיני, גם אם כתב האישום עצמו לא ייחס לנקבל עבירות מין, ובהשלמת טיעוניו ציין
את שעלה מהדיון בפני הוועדה, כי הנקבל אולי פנה לקבל טיפול אך כפי שהסתבר "הוא
בעיצומו של תהליך" לא בסיומו.
ב"כ הקובל ציין בפני הווע דה שאין הליך משמעתי קודם זהה אך הציג שני מקרים קודמים
מהם ניתן להקיש לגבי האמצעי המשמעתי המתאים. הוצגה ההחלטה בעניינה של אחות
שניצלה את תפקידה כדי לקבל מידע רפואי רגיש ולמסור אותו לאחר, אשר הוטלה עליה
ה תליה לשנתיים (תוך דחיית המלצת הוועדה) ומקרה של אח שציל ם איברים מוצנעים של
מטופלות ואשר רישיונו בוטל לצמיתות.
לבסוף נתן ב"כ הקובל הסבר על פער הזמנים בין האירועים, הגשת כתב האישום וכתב
הקובלנה.
לשכת משנה למנהל הכללי Associate Director General
משרד הבריאו ת Ministry of Health
ת.ד. 1176 ירושלים 91010 P.O.B 1176 Jerusalem 91010
mmancal @mo h.health.gov.il mmancal@moh.health.gov.il
טל: 5081207, 02 פקס: 5655983, 02 5655983, 02 : Fax 5081207, 02 : Tel
מצידו ב"כ הנקבל ביקש להימנע מכל הגבלה של הרישיון ולחלופין שתיקבע התליה
לתקופה מינימלית קצרה ביותר.
בטיעוניו טען ב"כ הנקבל כי הקובלנה תוקנה כך שעצם ההרשעה אינה ביסוד הדברים וכי
לשיטתו גם ישנה אפשרות כי בפועל ההרשעה תבוטל בערעור. עם זאת הבהיר שמרשו אינו
חוזר מהודאתו בקובלנה המתוקנת.
ב"כ הנקבל הדגיש שאין מדובר בעבירת מין, כי שלילת רישיונו תהיה משום פגיעה שאינה
מידתית בנק בל, בעיקר לאור כך שלטענתו הנקבל עבר הליך שיקומי משמעותי והביע חרטה
כמפורט בתסקירים שהוגשו. לדבריו הנקבל לקח אחריות למעשיו, פיצה את הקורבנות
ובפועל אינו מסוכן לציבור.
ג . החלטת הוועדה
לאחר כל אלה קיבלה הוועדה החלטתה. כמפורט בהחלטה זו "הוועדה רואה בחומרה
יתר ה את התנהגותו ומעשיו של הנקבל המהווים בהחלט התנהגות שאינה הולמת את
מקצוע הסיעוד... המעשים הינם חמורים ביותר, בזויים בתכלית, פוגעים קשות בפרטיות,
בלתי מוסריים בעליל ועוטים קלון על עושיהם".
ה וועדה שקלה לחומרה את העובדה שהנקבל ביצע את המעשים בעת תפקידו כאח בב ית
חולים, כלפי חברותיו למקצוע וכי מדובר במספר מקרים. כפי שקבעה הוועדה:
"בהתנהגותו הבוטה והמשפילה פגע באימון הציבור במערכת הבריאות ובטוהר מקצוע
הסיעוד".
כן שקלה הוועדה לחומרה את הפגיעה הקשה בנפגעת העבירה שהגיעה להעיד בפני הוועדה.
לקולא שקלה הוועדה כי מדובר בעבירה ראשונה של הנקבל, אשר לפי כתב האישום לא
צפה בצילומים. כן שקלה הוועדה שהנקבל פיצה את הנפגעות, ואת החרטה הכנה שהביע גם
בפני הוועדה.
לאחר ששקלה את כל אלה, את התקדימים שאיתרה בנוגע לאמצעי משמעת שננקטו
בהחלטות קודמות נגד בעלי מקצוע בריאות, את אמת המידה ל ענישה המפורטת בסעיף
40 ב לחוק העונשין ותוך מתן משקל ראוי ל"עיקרון אחדות הענישה" המליצה הוועדה
להטיל על הנקבל התליית רישיון לתקופה של 12 חודשים.
ד . ה חלטה
המלצת הוועדה הובאה בפניי, יחד עם המסמכים השונים בתיק, ולאחר ששקלתי את
הדברים בכובד ראש, לקחתי בחש בון את מכלול הנסיבות והטענות, שבתי ועיינתי בהמלצת
הוועדה ובחומרים שהוצגו בפניי, ושקלתי היטב את מכלול הטענות והשיקולים, איני
מוצא שביכולתי לאמץ את המלצות הוועדה מהטעמים המפורטים להלן בהחלטתי.
לשכת משנה למנהל הכללי Associate Director General
משרד הבריאו ת Ministry of Health
ת.ד. 1176 ירושלים 91010 P.O.B 1176 Jerusalem 91010
mmancal @mo h.health.gov.il mmancal@moh.health.gov.il
טל: 5081207, 02 פקס: 5655983, 02 5655983, 02 : Fax 5081207, 02 : Tel
ואפרט.
1 . סוגיית הסמכות ואף החובה לסטות במקרים מסוימים מהמלצת ה וועדה
באשר לדחיית המלצת ועדה שהוקמה לנושא אמצעי משמעת, אני סבור כי המקרה
דנן הוא מקרה בו קיימים טעמים של ממש המצדיקים שלא לקבל את המלצת
הוועדה כפי שיפורט להלן (לעניין זה אפנה לרע"א 1414/20 בנושא אי אימוץ
המלצת וועדה לפי סעיף 44 א לפקודת הרופאים, מצב דומה ל מצב דנן, בו נפסק:
"תכליותיו של הסעיף, כמו גם כללי היסוד של המשפט המנהלי, תומכים
בפרשנות לפיה מנכ"ל משרד הבריאות מוסמך, במקרים המתאימים ובהינתן
טעמים של ממש המצדיקים זאת, שלא לקבל את המלצת הוועדה המיוחדת לפי
סעיף 44 א(א) לפקודה ולנקוט בצעדים משמעתיים השונים, לקולה או לחומרה,
מאלה שעליהם המליצה.").
בהקשר זה, חשוב להזכיר את ההליך שהתקיים בעניינו של גיא רופא, שם החלטתי
שלא לקבל את המלצות הוועדה שם, ולהחמיר באמצעי המשמעת שיינקט כנגדו לפי
סעיף 44 א לפקודת הרופאים. בפסק הדין בבית המשפט המחוזי שדן בערעור על
החלטתי זו אושרה שוב העמדה לפיה אני רשאי ואף חובה עליי כבעל הסמכות
להפעיל שיקול דעת עצמאי, ובכלל זה, לסטות מהחלטת הוועדה, בין אם לקולה
או לחומרא, ונקבע כי יש לדחות את הערעור (עב"י 24, 11, 43121 בן אמנון (רופא) נ'
משרד הבריאות, המשנה למנהל הכללי, ד"ר ספי מנדלוביץ).
2 . על מהותו של מקצוע האחיות
ראשית, אבקש לפרט מעט על מהותו של מקצוע האחיות.
מקצוע האחיות הוא מקצוע ליבה במערכת הבריאות. אחים ואחיות נמצאים בחייו
של אדם בכל שלב, מרגע לידתו ועד ליום מותו, במצבי הריון, לידה, ינקות, בגרות
וזקנה, ומעניקים טיפול במצבים רפואיים ובנסיבות רגישים ביותר. בעלי מקצוע זה
משולבים במסגרות טיפול אשפוזיות, קהילתיות ואחרות, ופועלים בין במסגרת
צוותים רב מקצועיים ובין כמטפלים הנותנים שירות לבדם. העוסקים במקצוע,
פועלים במצבי שגרה וחירום ומשפיעים בהחלטותיהם ועבודתם המקצועית על
איכות החיים העתידי ת של המטופלים.
בנוסף, במשך השנים, היקף הפעולות אשר עוסקים במקצוע האחיות מבצעים הלך
והתרחב, וכיום כולל מגוון רחב של פעולות ובכלל זה ניהול טיפול תרופתי וסמכות
לבצע פעולות חריגות (ראה חוזר מנכ"ל משרד הבריאות 13/2001 ). מגוון תחומי
הפעילות של העוסקים במקצוע הא חיות מחייב כי העוסקים במקצוע זה יהיו ברמה
אישית גבוהה ביותר, בדגש על אחריות אישית ומהימנות.
אם כן, מהאמור לעיל עולה החשיבות העצומה של מקצוע האחיות ושל השמירה על
האמון בעוסקים בו, הן של המטופלים הפרטניים והן של הציבור כולו. בראי
נקודה זו, אבהיר עתה מדוע אני נדרש שלא לקבל את החלטת הוועדה.
לשכת משנה למנהל הכללי Associate Director General
משרד הבריאו ת Ministry of Health
ת.ד. 1176 ירושלים 91010 P.O.B 1176 Jerusalem 91010
mmancal @mo h.health.gov.il mmancal@moh.health.gov.il
טל: 5081207, 02 פקס: 5655983, 02 5655983, 02 : Fax 5081207, 02 : Tel
3 . השוני המהותי שבין הליך פלילי להליך משמעתי, ובפרט בכל הנוגע למקצועות הבריאות
ההליך הפלילי וההליך המשמעתי הם הליכים השונים זה מזה באופן מהותי, ובעיקר
בסוגיית התכלית אשר לשמה הם מתקיימים. בניגוד להליך הפלילי, ההליך המשמ עתי הוא
פרופסיונלי במהותו ועוסק בליבת העיסוק המקצועי . אמנם, בהיבטים מסוימים קיימים
קווי דמיון בין הליכים פלילים לבין הליכים משמעתיים לבעלי מקצוע בריאות. לדוגמה,
במקרים רבים, כגון המקרה דנן, הגורם המייצג בהליך הפלילי, סנגור, מייצג גם בהליך
המשמעתי. גם מונחי ם רבים משני ההליכים זהים (כגון המונח "הרשעה").
ק ווי דמיון אלה גורמים לא אחת לאימוץ עקרונות של הדין הפלילי לתוך הדין המשמעתי או
הקשת היקש מהליך זה למשנהו, אך לא תמיד הדבר נכון ולפעמים הדבר אפילו שגוי
מעיקרו. מדובר בתהליכים עם מטרות ותכליות שונות, ויש לנקוט משנה זהירות מקום
שמאמצים רכיב כלשהו מההליך הפלילי להליך המשמעתי, מבלי לבחון האם אכן ניתן לבצע
אימוץ זה בכלל, או ללא התאמות נדרשות.
בהליך המשמעתי, בשונה מההליך הפלילי, מקום שמדובר בבעל מקצוע שנמצא שאינו כשיר
או מתאים לעסוק במקצועו, השיקול העיקרי בקביעת אמצע י המשמעת אינו ענישה (במובן
"נקם" או "נתינת הדין"). עיקר המשקל בעת קביעת אמצעי המשמעת ניתן לצורך בהגנה
על הציבור מפני בעל מקצוע בריאות שאינו כשי ר והמסכן את ציבור המטופלים, ולא היחס
בין חומרת המעשה ומידת האשם של הנקבל (ובכלל אלה, נסיבותיו האישיות של
הנקבל).
אם כן, הגם שיש מקום לתת משקל מסוים בקביעת אמצעי המשמעת לשיקולים נוספים,
ובכללם נסיבותיו האישיות של הנקבל הפרטני, שיקולים אלא לא יוכלו לעמוד מקום
שהמשך עבודתו של בעל המקצוע מסכן את ציבור המטופלים, בין אם ישירות בשל חשש
לפגיעה ישירה על ידי אותו בעל מקצוע במטופל, ובין בעקיפין בשל פגיעה באמון ציבור
המטופלים בקהל המטפלים או בשל פגיעה בהרתעת בעלי מקצוע אחרים .
בהליך משמעתי של בעל מקצוע בריאות עיקר ה משקל, כפי שכבר נקבע, הוא בבחינת
התאמתו של הפרט להיות מטפל ושמירה על האינטרס הציבורי, בכלל זה אמון הציבור
במטפליו. כפי שנפסק בעניינו של רופא שיניים שהורשע בעבירת משמעת של התנהגות שאינה
הולמת לפי פקודת רופאי השיניים: "בעניין מידת אמצעי המשמעת יאמר, כי מקובל שבדין
המשמעתי, נוכח תכליותיו, במובחן מההליך הפלילי, נסיבות אישיות של העומד לדין
נסוגות מפני כובד משקלו וחשיבותו של האינטרס הציבורי [...]" (עש"א (מחוזי/ י"ם)
24, 09, 77081 זהרה נ' שר הבריאות).
במקרה זה הנקבל הורשע, על פי הודאתו, בעבירת משמעת של "התנהגות שאי נה הולמת"
עוסק בסיעוד. בסוגיה זו אין לי אלא להצטרף לדברים המפורשים והברורים של הוועדה
שצוטטו לעיל ומפאת חשיבותם אשוב עליהם:
"הוועדה רואה בחומרה יתרה את התנהגותו ומעשיו של הנקבל המהווים בהחלט התנהגות
שאינה הולמת את מקצוע הסיעוד... המעשים הינם חמורים ביותר, בזויים בתכלית,
פוגעים קשות בפרטיות, בלתי מוסריים בעליל ועוטים קלון על עושיהם.... בהתנהגותו
הבוטה והמשפילה פגע באימון הציבור במערכת הבריאות ובטוהר מקצוע הסיעוד".
לשכת משנה למנהל הכללי Associate Director General
משרד הבריאו ת Ministry of Health
ת.ד. 1176 ירושלים 91010 P.O.B 1176 Jerusalem 91010
mmancal @mo h.health.gov.il mmancal@moh.health.gov.il
טל: 5081207, 02 פקס: 5655983, 02 5655983, 02 : Fax 5081207, 02 : Tel
ואולם, חרף דברים חריפים אלה, סברה הוועדה שניתן להסתפק בהתליית רישיונו של
הקובל לתקופה של שנה בלבד.
אני סבור שהוועדה לא שקלה כראוי את המשמעות של החלטתה זו. משמעות החלטה זו
הינה שבתום תקופת ההתליה יושב רישיונו של הנקבל אליו והוא יוכל לחזור ולעסוק
במקצוע האחיות ללא כל סייג או תנאי . כך, הנקבל יוכל לשוב ולעסוק במקצועו, וזאת גם
אם יסתבר שההליך הטיפולי שיקומי שהחל כשל, ושחוסר הכשירות שלו לעסוק בטיפול
ממשיך.
ניכר, אם כן, שהוועדה חשבה שמדובר במקרה חמור ביותר, וסברה שאמצעי המשמעת
שהמליצה להשית היה חמור במידה ראויה, ולא כך היא.
בליבת העיסוק בטיפול נמצאת חובתם של מטפלים להגן על כבודם ופרטיותם של
המטופלים, חובה שמעוגנת היטב בכללי האתיקה של כל מקצועות הבריאות ובחקיקה
הרלוונטית ובכלל זה חוק זכויות החולה, התשנ"ו, 1996 . מטפל שאינו מבין ומפנים את
החשיבות שבהגנה על פרטיותו של הזולת, אינו כשיר או ראוי לעסוק בטיפול וקיים חשש
ממשי שעלול לסכן את מטופליו ואמון הציבור בק הל המטפלים .
העובדות בהן הודה הנקבל, שפעל בתכנון מוקדם (רכש מבעוד מועד מצלמה והציב בחדר
הלבשה ושירותים) ופגע בפועל בפרטיות של עמיתותיו לעבודה במקום העבודה, מראות
חוסר תובנה קיצוני למשמעות ולחשיבות של שמירת פרטיות הזולת, שהיא במרכז עבודתו
של בעל מקצוע האחיות . בהקשר זה אין נפקא מינא האם הנקבל פעל בשל דחף מיני (כעולה
מחלק מהמסמכים) או מכל סיבה אחרת, תהיה אשר תהיה. אין לי אלא להצטרף לדבריה
הפשוטים והברורים של אחת מהנפגעות במכתבה מיום 19.1.25 שהוגש לוועדה (ת/ 1 ) באשר
להתנהלותו של הנקבל: "מעשה זה אינו רק עבירה על ה חוק , אלא מהווה הפרה חמורה של
ערכי היסוד של מערכת הבריאות , אשר מחויבת לשמירה על כבוד האדם, פרטיותו
וביטחונו" (הדגשים במקור).
התנהלות זו של הנקבל מוכיחה בצורה הברורה ביותר שמדובר במי שאין מתאים לעסוק
במקצוע האחיות ועלול לסכן מטופליו אם ימשיך ויעסוק.
הנקבל פעל ביודעין, בכוונת מכוון ובתכנון מוקדם כדי לפגוע בפרטיות של הזולת. אילולי
ה"תקלה" שבמסגרת נפלה המצלמה שהציב בשירותים, אין לדעת אילו עוד פגיעות היה
מבצע ובמי. יש לראות בעין חמורה ביותר פעולות מעין אלו של הנקבל, היורדות לעומקם
של יחסי הטיפול העדינים ושל האמ ון בין המטפל למטופל ובין המטפלים לבין עצמם.
אנשי מקצועות הבריאות במסגרת עבודתם נמצאים בנסיבות רגישות ביותר, ומשכך
החשיבות המיוחדת של העניין במקרה של בעלי מקצוע רפואיים .
כלומר, מקצועות הבריאות שונים בהיבטים אלה ממקצועות רבים אחרים באופן מהותי.
ביצוע פעולה מסוימת, כמו צילום חברות צוות במצבים אינטימיים, ב, setting הרפואי,
כאשר מתבוננים עליה מתוך נקודת מבט פרופסיונלית (להבדיל, למשל, מפלילית) היא
חמורה ביותר, גם אם העבירה הפלילית עצמה שנובעת מאותם מעשים נתפסת כ"עבירה
קלה" או כעבירה שאינה עבירת מין. כאמור, המטרה העיקרית של נקיטת אמצעי המשמעת,
בהקשר זה, איננה ענישה, אלא הגנה על ציבור המטופלים והרתעה לעתיד.
לשכת משנה למנהל הכללי Associate Director General
משרד הבריאו ת Ministry of Health
ת.ד. 1176 ירושלים 91010 P.O.B 1176 Jerusalem 91010
mmancal @mo h.health.gov.il mmancal@moh.health.gov.il
טל: 5081207, 02 פקס: 5655983, 02 5655983, 02 : Fax 5081207, 02 : Tel
יש להדגיש, כי הסוגיה אינה מתמצה בנסיבות הפרטניות בלבד, ועל המטפל הפרטני או
המטופל הפרטני, אלא היא רלוונטית גם לאמון הציבור בכללותו במערכת הבריאות
ובעוסקים בה. כך, בפסק הדין בבג"ץ 7074/93 דן בית המשפט העליון בשאלה מהי התנהגות
שאינה הולמת שוטר. כפי שמציין בית המשפט בפסק דינו האמור "נקודת המוצא היא
מעמדו של עובד הציבור כנאמן הציבור. עובדי הציבור, משלהם אין להם ולא כלום" וכן כי
"בלא אמון הציבור ברשויות הציבור יעמדו הרשויות ככלי ריק. אמון הציבור הוא המשענת
של רשויות הציבור והוא המאפשר להן למלא את תפקידן". עוד הוסיף בית המשפט, כי
"מכאן גם החובה המוטלת לעתים להפסיק את כהונתם של עובדי ציבור אשר בהתנהגותם
פגעו באמון הציבור ברשויות השלטון... הנה כי כן, ביסוד השירות הציבורי עומד האדם.
עמידה על מינויו של האיש המתאים, והעברתו מתפקידו של האיש הלא מתאים, הם תנאי
בסיסי לקיומו של שירות ציבורי הנהנה מאמון הציבור".
כך נכון בעיני לראות גם את ציבור המטפלים. מדובר ב"שליחי ציבור" שנאמנותם היא
לציבור המטופלים, וללא אמון בהם כפרטים אך גם כציבור, הם כקבוצה לא יוכלו למלא
כנדרש את משימתם המקצועית החשובה. משכך, מקום שבעל מקצוע טיפולי אינו מתאים
לתפקידו, לרבות בשל אובדן האימון הנדרש ממנו, יש להביא עבודתו המקצועית לידי סיום
וכך הייתה צריכה הוועדה להמליץ לעשות.
ידע כל בעל מקצוע רפואי מה הרף ה מקצועי והערכי הנדרש ממנו ככזה, וכי התנהגות כמו
זו של הנקבל, מנקודת מבט מקצועית, משמעתית, היא התנהגות החורגת בצורה קיצונית
מהסטנדרט הראוי לבעל מקצוע רפואי, וכי אדם המבצע פעולות אלה והמדגים אי עמידה
באותו רף, לא יכול להיות מטפל במקצועות הבריאות במדינת ישראל.
זו גם זו, הנקבל בחר להגיש כראיות מטעמו רק את תסקירי המבחן שנערכו בעניינו, בין
היתר כדי להראות את התהליך שעבר מאז התגלו העבירות שביצע. עיון בתסקירים אלה רק
מעלים חשש עמוק עוד יותר לגבי כשירותו של הנקבל לעסוק במקצועו, ולא נראה שהוועדה
נתנה דעתה לכך או נתנה לדברים את המשקל הראוי. כך בתסקיר מיום 30.6.24 נכתב: "עלה
כי לא נתן דעתו לעומק על משמעות מעשיו והשלכותיהן. התרשמנו כי מתקשה להסביר
מעשיו והעומד ברקע להם" "קיימים עיוותי חשיבה ביחס למעשיו בעבירות" "הוא נעדר
תובנות מעמיקות באשר למעשיו ומצבי סיכון עתידים" וע ל כן הומלץ לשלב את הנקבל
בטיפול ייעודי לאנשים שביצעו עבירות מין.
בתסקיר הנוסף מיום 3.11.24 פורט כי אכן הנקבל החל בטיפול פרטני במרכז לשיקום מונע
לעברייני מין, אך כי "טרם נערכה עבודה טיפולית מעמיקה על מעגל העבירה" וכי הנקבל
"נמצא בתהליך ראשוני המקדם עריכת הת בוננות על דפוסי התנהלותו והתנהגותו לרבות
המניעים לביצוע העבירה... ' ."
במילים אחרות, הנקבל אולי החל הליך טיפולי כלשהו אך אין בפניי כל ראיה שההליך
הושלם בהצלחה, שחל שינוי מהותי בתפיסתו ובהבנתו של הנקבל, ושאכן כיום החשש
שהנקבל עלול לחזור על התנהגות מהסוג שבה ה ורשע, פחת . כפי שהוזכר לעיל, גם במועד
הדיון בפני הוועדה שהתקיים כשלושה חודשים מאוחר יותר ממועד עריכת התסקיר השני,
לא הציג הנקבל מכתב מעודכן, או מכתב כלשהו, מהגורם המטפל הישיר, אלא הוא נשען על
התסקירים בלבד.
לשכת משנה למנהל הכללי Associate Director General
משרד הבריאו ת Ministry of Health
ת.ד. 1176 ירושלים 91010 P.O.B 1176 Jerusalem 91010
mmancal @mo h.health.gov.il mmancal@moh.health.gov.il
טל: 5081207, 02 פקס: 5655983, 02 5655983, 02 : Fax 5081207, 02 : Tel
אם כן, בפניי, כמו גם בפני הוועדה, אין כל מידע על מידת ההצלחה של הטיפול בו החל או
הערכת מטפליו לגבי התקופה שתידרש להשלימה או סיכויי הצלחתה, מעבר למפורט
בתסקיר השני. הפירוט שניתן, אין בו כדי להניח את דעתי שהנקבל כיום כשיר ומתאים
להמשיך לעסוק במקצועו, ועל הוועדה היה לתת משקל רב יותר לסוגיה זו, הניצבת כאמו ר
בלב מהותו של ההליך המשמעתי, בעת בחירת אמצעי המשמעת .
בשולי הדברים סברתי שיש מקום להתייחס גם לנושא "תקדימי" עבר ומשקלם בקביעת
אמצעי המשמעת. מעבר לכך שהובהר שאין תקדים זהה למקרה הנוכחי, בקביעת אמצעי
המשמעת, יש לתת משקל מתאים לנסיבות הפרטניות של כל מקרה לגו פו, בשים לב
לשיקול המרכזי שניצב בטבורו של ההליך המשמעתי. מהמלצת הוועדה עולה, כי היא ראתה
עצמה מחויבת לתקדימי עבר, וזאת, לעניות דעתי, מבלי לתת משקל מספק לאינטרס ההגנה
על המטופלים ועל אמון הציבור במערכת הבריאות בכלל זה ולנסיבות הפרטניות של
המקרה, כפי שפורט .
לבסוף, סוגיה נוספת המחייבת התייחסות לטעמי היא התרחבות האמצעים הדיגיטליים
והיכולת להכניסם למרחב האישי ובהמשך אף להפיצם ברשתות החברתיות וכיוצא בכך.
כיום היכולת היא פשוטה ביותר עקב הזמינות של המוצרים ומחירם הפעוט, כאשר התוצאה
עלולה להיות הרת אסון בשל הקלות בה ניתן להפיץ צילומים אלו. סוגיית הפרטיות וצילום
המטופלים מעסיקה מאוד את מערכת הבריאות, ולאור זאת, קיימת חשיבות רבה גם
בסוגיית ההרתעה בכל הקשור לנושא זה, גם במערכת הבריאות, והיה על הוועדה להתייחס
אליה בעת ניסוח המלצתה.
סיכום:
לאור כל אלה אני מוצא שאין ב רירה אלא לבטל את רישיונו של הנקבל, וזאת על מנת לוודא שלא
ימשיך לעסוק או שלא ישוב לעסוק במקצוע האחיות כל עוד אינו כשיר או ראוי לכך.
עם זאת, ומתוך כך ששקלתי גם את נסיבותיו האישיות של הנקבל, אני קובע כי הנקבל יהיה רשאי
להגיש בקשה חדשה לקבלת רישיון לעסוק במקצ וע האחיות, וזאת בהתקיים כלל התנאים הבאים:
1 . חלפו שנתיים מיום ביטול הרישיון.
2 . הנקבל יציג סיכום טיפול והמלצות של המטפל הישיר בכל הנוגע להשבתו לעבודה, תוך
התייחסות ברורה לשאלת גורמי הסיכון, יהיו אשר יהיו, אשר הובילו מלכתחילה
להתנהגותו והאם ממשיכים להתקיים, ובכלל זה תובנת הנקבל ביחס לחומרת הדברים
ומשמעותם.
3 . לא התקבל בתקופה זו ולא קיים במועד הגשת הבקשה מידע אחר, שמצדיק מתן רישיון
חדש. בקשה כזו, אם תוגש ואם תעמוד בתנאים לעיל, תיבחן כמקובל ובהתאם לנסיבות
שיתקיימו באותה עת.
ב כבוד רב ,
ד"ר ספי מנדלוביץ
המשנה למנהל הכלל י
לשכת משנה למנהל הכללי Associate Director General
משרד הבריאו ת Ministry of Health
ת.ד. 1176 ירושלים 91010 P.O.B 1176 Jerusalem 91010
mmancal @mo h.health.gov.il mmancal@moh.health.gov.il
טל: 5081207, 02 פקס: 5655983, 02 5655983, 02 : Fax 5081207, 02 : Tel
=== החלטת השופט (בדימוס) א. סטרשנוב ===
ערר לפי תקנות בריאות העם (צוות סיעודי במרפאות), התשמ"א, 1981
החלטה 5 2, 09
בפני:
השופט (בדי מוס) אמנון סטרשנוב
בעניין שבין:
האח אייל פיימן ה עורר
ע"י ב"כ, ע ו"ד ערן קייזמן
לבין
המשנה ל מנכ"ל משרד הבריאות המשיב
ע"י ב"כ, ע ו"ד תומר דגני חנית
ה ח ל ט ה
העובדות
1 . האח אייל פיימן ה וא אח מוסמ ך (להלן, הנקבל או פיימן ,) שעבד במחלקה פנימית ה' בבית החולים
ברזילי באשקלון (להלן, בית החולים .)
2 . הנק ב ל התקין מצלמה נסתרת בחדר ההלבשה ומת חת לכיור בשירותים של נשות צוות המחלקה שבה
הוא עבד, ותיעד אותן ברגעים אינטימיים. ביום 21.4.23 הניח הנקבל את המצלמה בחדר ההלבשה
הגדול, על מנת שתצלם את האחות א.ט. מחליפה את בגדיה. למחרת, 22.4.23 הניח הנקבל את
המצלמה מתחת לכיור בשירותים, על מנת שתצלם את א.ס. ש עובדת במחלקה, בעת שהיא עושה את
צרכיה. במהלך ישיבתה של העובדת על האסלה, נפלה המצלמה ארצה, וכך התגלו מעשיו של הנקבל.
יצוין, כי נטען ש הנקבל לא צפה בסרטונים שצילם.
הקובלנה
3 . נגד הנקבל הוגש כתב אישום לבית משפט השלום באשקלון (תיק 23, 07, 64377 ) ויוחסו לו שלוש
עביר ות של פגיעה בפרטיות לפי סעיפים 5 ו, 2 ( 3 ) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א, 1981 . הנקבל
הורשע, על סמך הודאתו . ב"כ הנקבל התנגד להגשת גזר הדין של בית משפט השלום לוועדה, שכן
הוא הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי. הנקבל שילם לשתי הנפגעות פיצויים בסכומים ניכרים.
2
4 . בעקבות הרש עתו של הנקבל בבית המשפט , הגיש התובע הראשי במשרד הבריאות , ביום
25.11.24 , קובלנה נגד ה נקבל, על כך שבמעשי ו המפורטים לעיל, גילה התנהגות שאינה הולמת את
מקצוע הסיעוד, וכן הורשע בעבירה שיש עימה קלון או שיש בה כדי להראות שהוא חסר אחריות
הדרושה לעסוק בסיעוד, כאמור בסעיפים 15 ( 1 ) ו, ( 4 ) לתקנות בריאות העם (צוות סיעודי
במרפאות), התשמ"א, 1981 (להלן, התקנות ) .
דו"ח ועדת המשמעת
5 . ועדת המשמעת שדנה בקובלנה, בהרכב: דר' שירלי לוז, יו"ר, דר' תמר וכטר ועו"ד יגאל חיות
חברים, הרשיעה את העורר במיוחס לו בכתב הקובלנה, על סמך הודאת ו. בפני הוועדה הביע
הנקבל את צערו וחרטתו על מעשיו, והסביר את הרקע להתנהגותו, בזו הלשון:
"היה לי דחף מיני כלפי אותן שתי מתלוננות. בעצם אני טעיתי בשיקול הדעת שלי והצבתי
להן מצלמות כי היה לי איזה רגש כלפיהן... הדחף שלי היה בעצם לממש את הרגש הזה
דרך הצבה של מ צלמה שתתעד אותן בהלבשה תחתונה".
6 . בחוות דעתה , קבעה הוועדה בזו הלשון:
" הוועדה רואה בחומרה יתרה את התנהגותו ומעשיו של הנקבל המהווים בהחלט התנהגות
שאינה הולמת את מקצוע הסיעוד ... הנקבל ביצע את המעשים בעת תפקידו כאח בבית
החולים, כלפי חברותיו למקצוע".
7 . מאידך, ש קלה הווע דה לקולה את הבעת חרטו של הנקבל על מעשיו, העובדה שהוא נעדר עבר
פלילי " ועד לביצוע העבירה ניהל אורח חיים נורמטיבי. מכיר במעשיו, מביע חרטה ובושה על
מעשיו" .
8 . בבואה לשקול את אמצעי המשמעת שמן הראוי להטיל על הנקבל, ציינה הוועדה כי: "...בקשת
ב"כ הקובל להת לות את רישיונו של הנקבל לצמיתות אינה פרפורציונלית וחורגת מכל
סטנדרט אמצעי משמעת נהוג".
לאחר ששקלה את מכלול נסיבות המקרה, הן המחמירות והן המקלות, ואף נתנה דעתה לפסקי דין
שונים , המליצה הוועדה בפני המשנה למנכ"ל משרד הבריאות לההתלות את רישיונו של הנקבל
למשך 12 חודשים.
החלטת המשנה למנכ"ל
9 . המשנה ל מנכ"ל משרד הבריאות, דר' ספי מנדלוביץ' ) להלן, המשנה ל מנכ"ל ) החליט , ביום
.7.25 3 , ל דחות את המלצת חברי הוועדה, ולבטל את רישיונו של הנקבל לצמיתות . עוד קבע
המשנה למנכ"ל, כי כאשר ו אם יתמלאו תנאים מסויימים, הוא יוכל לבקש את החזרת הרישיון
כעבור שנתיים .
10 . וכך כתב המשנה למנכ"ל , בין היתר, בהחלטתו:
" הנקבל פעל ביודעין, בכוונת מכוון ובתכנון מוקדם כדי לפגוע בפרטיות של הזולת... יש לראות
בעין חמורה ביותר פעולות מעין אלו של הנקבל, היורדות לעומקם של יחסי הטיפול העדינים
ושל האמון בין ה מטפל למטופל ובין המטפלים לבין עצמם".
3
11 . אשר על כן, הגיע המשנה למנכ"ל לכלל מסקנה: "שאין ברירה אלא לבטל את רישיונו של הנקבל,
וזאת על מנת לוודא שלא ימשיך לעסוק או שלא ישוב לעסוק במקצוע האחיות כל עוד אינו
כשיר או ראוי לכך" .
עם זאת, סייג המשנה למנכ"ל את ההחלטה ו קבע, כאמור כי הנקבל יהיה רשאי להגיש בקשה חדשה
לקבלת רישיון, בחלוף שנתיים מיום ביטול הרישיון , ובכפוף לתנאים המפורטים בהחלטה.
מכאן הערר שבפניי על החלטת המנכ"ל.
הערר
12 . בנימוקי הערר שהגיש ב"כ ה עורר , עו" ד ערן קייזמן, הוא מפרט את כל הנסיבות המקילות אותן טע ן
בדיון המשמעתי, ואשר באו לביטוי בהחלטת הוועדה, לר בות העובדה שבפועל הוא לא צפה כלל
בסרטונים, הוא החל בהליך טיפולי, הפנים את התנהגותו והביע צער וחרטה על מעשיו .
13 . עו"ד קייזמן מבקש להדגיש כי:
" ביטול הרישיון היא הסנקציה הקשה ביותר שניתן להטיל על רופא או על מור שה לעיסוק
בסיעוד ומטרתה לוודא שבשל המעשים החמורים אותם ביצע המורשה לעסוק בסיעוד או
הרופא לא יוכלו עוד לעסוק במקצועם " .
אשר על כן, טוען ב"כ העורר כי העונש של ביטול הרישיון לצמיתות אינו הולם ואינו ראוי, בנסיבות
המקרה דנן. הוא עותר אפוא, לבטל את החלטת המשנה למנכ"ל, ולהתלות את רישי ונו של העורר לשנה
אחת בלבד, כהמלצת הוועדה.
ביטול רישיון לצמיתות
14 . בחוות הדעת ציינה הוועדה כי בקשתו של ב"כ הקובל " להתלות את רישיונו של הנקבל לצמיתות
אינה פרופורציונלית וחורגת מכל סטנדרט אמצעי ענישה נהוג ". בכל הכבוד, עמדת הוועדה
ראויה ו מקובלת עליי .
15 . אבקש להרחיב מעט את היריעה לגבי העונש המרבי של ביטול רישיון , שהינו אמצעי המשמעת
החמור ביותר שניתן לנקוט כלפי רופא או מי שעוסק במקצועות הסיעוד . משמעותו הקשה של עונש זה
ה י נו קיפוח פרנסתו, מעמדו ויוקרתו של ה איש , מכא ן ועד עולם.
לעניות דעתי, סנקציה חריפה שכזאת, יש לנקוט במקרים נדירים במיוחד לדוגמה, כאשר המשך העיסוק
ברפואה מסכן את בריאות החולים או את שלום הציבור, או כאשר מדובר במעשים חמורים בין רופא
לחולה כגון, אינוס , מעשים מגונים בכוח, וכיו"ב .
16 . כך, גם נפסק על, יד י ביהמ"ש המחוזי בירושלים בתיק ע"ו 011, 07, 29419 , ד"ר שלמה יצחקוב
נ. משרד הבריאות (בפני השופט נ' סולברג , כתוארו דאז ), במקרה בו ביטלה הוועדה את רשיונו של
רופא שיניים, אשר לא ענה לפניות הוועדה, לא התייצב בפניה, והתעלם מכל פניותיה. למרות שאותו
מקרה היה קל לאין שיעור מהמקרה דנן, סבורני כי דבריו של ביהמ"ש ישימים גם כהנחייה כללית
לוועדות המשמעת, בזו הלשון:
" ביטול רישיון לעסוק ברפואת שיניים שמור למצבים החמורים ביותר. עם כל חומרת
מחדליו של המערער, הם אינם נמנים על החמורים ביותר. אין טענה על מטופל של
המערער שמת בעקב ות טיפול רשלני, למשל, ולא על מטופלת שהורדמה ונאנסה...
העונש הראוי בנסיבות העניין אינו ביטול הרישיון , אלא התלייתו לתקופה מסויימת".
4
17 . ואכן, המקרים היותר נפוצים בפסיקה, בהם בוטל כליל רישיון הרופא, מתייחסים למעשי אינוס של
מטופלת על, ידי הרופא המטפל ( ראה רע" א 8074/06 ד"ר זיאד אלטיף זיידאן נ. שר הבריאות ;
ע"ש 5061/05 ד"ר יעקב לומקין נ. שר הבריאות, פורסמו בפדאור ; בג"צ 78/71 דר' מזרחי נ. שר
הבריאות , פ"ד כה( 2 ) 238 ;) וכן למקרים בהם נשקפה ממעשיו של הרופא או מהתנהגותו, סכנה של ממש
לבריאות החולים (החלטה 12, 5 מנכ"ל משרד הבריאות נ. דר' סבטלנה לופו , מיום 22.3.12 ;
ע"בי (י, ם) 21, 05, 44156 , אריה אבני נ. השופט (בדימוס) אמנון סטרשנוב (מיום 20.7.22 .)
18 . על אף ההבדל הניכר בין נסיבות פס"ד בעניין ד"ר יצחקוב לבין נסיבות המקרה דנן , דעתי היא כי
יש ליישם את הרציו של הפסיקה ולפי ו , אמצעי המשמעת של ביטול רישיון צריך להיות מוטל
במצבים חמורים וקיצוניים ביותר . סבורני , כי לא זה המקרה שבפנינו.
החלטה
19 . ועדת המשמעת הנכבדה שקלה כהלכה את נסיבות המקרה בכללותן, הן לקול ה והן לחומר ה , והגיעה
להמלצה להסתפק בהתליית רישיונו של הנקבל למשך 12 חודש ים. גם אם מדובר בענישה מקילה, משהו
איני סבור כי היה מקום להחמיר בצורה כה קיצונית בדין, עד כדי ביטול הרישיון כליל, ענישה השמורה
כאמור, למקרים קשים וקיצוניים בלבד.
20 . מקרה דומה בנסיבותיו, לעניין ביטול רישיון "עם כוכבית" נדון בע"א 412/90 דר' משה אליהו
נ. שר הבריאות והוועדה , פד מו( 4 ,) 422 , שצוטט על ידי ב"כ העורר. באותו מקרה, נתן הנאשם
אישורים רפואיים כוזבים, תמורת תשלום. שר הבריאות החליט לאמץ את המלצת רוב חברי הוועדה
לבטל את רישיונו לצמיתות, וכן קבע, בהמלצת הוועדה, כי בחלוף שנה מיום ביטול הרישיון הוא יהי ה
רשאי לבקש לחדש את רישיונו. בית המשפט העליון קיבל את הערעור, ביטל את עונש שלילת הרישיון
לצמיתות, והעמיד את עונשו של המערער על שלילת הרישיון למשך שלוש שנים.
1 2 . וכך נפסק בפסק הדין, מפי כבוד הנשיא מאיר שמגר (שם, בעמ' 9, 428 ) :
" ... אינני רואה טעם והיגיון בש לילה לצמיתות, אליה מתלווה הקביעה כי כעבור שנה יוכל
המערער לפנות כדי שידונו בחידוש רישיונו. לשון אחר, עונש של שלילה לצמיתות אינו
מתיישב עם האמירה הבו זמנית, שניתן לדון כעבור שנה בחידוש הרישיון. יש בכך משום
פיחות מהותו של עונש השלילה לצמיתות. .. שלילה לצמיתות נגזרת, כאשר אלו המחליטים
על הטלת עונש זה, סבורים בעת הטלתו כי הנידון אינו ראוי להימנות, לתמיד, עם אנשי
המקצוע. אין מטילים עונש זה על מי שרואים אותו כמי שיכפר על עוונו כעבור שנה"
22 . אשר על כן, ומהטעמים המפורטים לעיל, החלטתי לקבל את הערר, באופן חלקי, לבט ל את החלטת
המנכ"ל מיום 3.7.25 , ולהתלות את רישיונו של הנקבל, האח אייל פיימן, למשך שנתיים ימים. דומני, כי
תקופה זו עומדת גם בהלימה לעמדת המשנה למנכ"ל, אשר סבר כי בעבור שנתיים ניתן לשקול השבת
הרישיון לנקבל, בתנאים מסויימים. על הנקבל להפקיד את רישיונו במשרד הב ריאות, לאלתר.
ניתנה היום , 3.8.25 , ט' באב תשפ"ה . המזכירות תעביר לצדדים העתק החלטה זו.
---------- ------------------------
אמנון סטרשנוב, שופט (בדימוס )
=== המלצת ועדת המשמעת ===
בד"מ 4/12/24 המשנה למנכ"ל משרד הבריאות נ' ה אח האח אייל פיימן
____________________________________________________________________
מדינת ישראל
ועדות המשמעת, משרד הבריאות בירושלים
ת יק בד"מ 23.4.25
תאריך:
בפני חברי הועדה:
ד"ר שירלי לוז, כיושבת ראש
ד"ר תמר וכטר, נציגת הסתדרות האחים והאחיות
עו"ד יגאל חיות, נציג ת היועץ המשפטי לממשלה
התובע :
עו"ד תומר דגני חנית
נ ג ד
הנקבל :
האח אייל פיימן
באמצעות ב"כ שי.רודה
במייל: shairodalaw@gmail.com
דין וחשבון לפי תקנה 16 לתקנות בריאות העם (צוות סיעודי במרפאות ) התשמ"א, 1981
1 . הקובלנה:
הדין המשמעתי במשרד הבריאות, בכ' הקובל, קובלנה ( להלן:
"הקובלנה") נגד האח אייל פיימן (להלן: "הנקבל") בעבירות לפי סעיפים
15 ( 1 ) ו, 15 ( 4 ) לתקנות בריאות העם (צוות סיעודי במרפאות) התשמ"א
1981 . (להלן: "תקנות בריאות העם").
2 . האירועים ברקע הקובלנה:
1 . אייל פיימן הוא אח מוסמך בעל רישיון מספר 758046 .
2 . אייל פיימן שימש אח מוסמך במחלקה פנימית ה' בבית החולים
ברזילי באשקלון.
3 .ביום 14.2.2024 הודה והורשע, על פי כתב אישום, בבית משפט
השלום באשקלון בשלוש עבירות של פגיעה בפרטיות לפי סעיפים 5 ו -
2 ( 3 ) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א 1981 .
להלן בתמצית עובדות המקרה על פי כת ב האישום המתוקן בהסדר:
במחלקה ישנם שני חדרי הלבשה, אחד גדול ואחד קטן, המשמשים את
צוות המחלקה להחלפת בגדים.
טרם האירועים רכש הנאשם (להלן:"הנקבל") מצלמה קטנה אשר יכלה
לצלם צילום וידאו.
בתחילת חודש אפר יל 2023 או בסמוך לכך, הציב הנקבל את המצלמה
שקנה בחדר ההלבשה הגדול, בכוונה לתעד את נשות צוות המחלקה,
מחליפות את בגדיהם. המצלמה שהונחה תיעדה שתי בנות צוות.
ביום 21.4.23 הניח הנקבל את המצלמה בחדר ההלבשה הגדול על מנת
שתצלם את האחות א.ט. מחליפה את בגדי ה. האחות א.ט. נכנסה לחדר
ההלבשה ולאחר שיצאה ממנו לקח הנקבל את המצלמה מהחדר, אך לא
צפה בסרטון.
למחרת, ב, 22.4.23 , הניח הנקבל את המצלמה מתחת לכיור
בשירותים, על מנת שתצלם את א.ס. כוח עזר, שעובדת במחלקה,
עושה את צרכיה. העובדת א.ס. נכנסה לשירותים והחלה לעשות את
צרכיה. במהלך עשיית הצרכים נפלה המצלמה ארצה ודבר התקנת
המצלמה התגלה.
הנקבל במעשיו הנ"ל פגע במזיד בפרטיותן של עובדות המחלקה, בכך
שצלם אותן כשהם ברשות היחיד.
בתאריך 14.2.24 , על יסוד הודאת הנקבל בכתב האישום המתוקן,
הורשע בעבירות כאמור לעיל.
3 . הוועדה:
ה משנה למנהל הכללי של משרד הבריאות מינה את החתומים מטה להיות
חברי הוועדה שתדון בקובלנה הנ"ל.
4 . ההליך לפני הוועדה:
בישיבת הוועדה מיום 17.3.24 הודיע בכ' הקובל כי יש בידו גזר דין שניתן נגד
הנקבל. בכ' הנקבל הודיע כי הוא מתנגד להגשת גזר הדין שניתן ע"י בית
מ שפט השלום נגד הנקבל מאחר והוא הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי על
ההרשעה שנפסקה נגד הנקבל. לפיכך פסק הדין שניתן בבית המשפט השלום
אינו חלוט. לשאלת חבר הוועדה לעניין כתב האישום אומר בכ' הנקבל " כן ,
הוא הורשע והודה". מנגד טען בכ' הקובל כי הקובלנה שהוגשה נגד הנקבל
הינה על בסיס הודאתו בבית המשפט במעשים שעשה כאמור בכתב האישום,
המהווים התנהגות שאינה הולמת על פי סעיף 15 ( 1 ) ו, ( 4 ) לתקנות בריאות
העם, לפיכך ההרשעה או ביטולה אינה רלוונטית, והוא מוכן לצאת מתוך הנחה
שבית המשפט המחוזי יקבל את הערעור ויבטל את ההרשעה. לאור זאת הוא
מוכן לתקן את כתב הקובלנה ולמחוק את סעיף 15 ( 4 ) לעניין ההרשעה. לאור
תיקון כתב הקובלנה הודיע בכ' הנקבל כי הוא מודה בסעיף 15 ( 1 ) שבכתב
הקובלנה, התנהגות שאינה הולמת.
טיעוני הצדדים לעניין אמצעי המשמעת:
להלן עיקרי הטיעון של בכ' הקובל:
בכ' הקובל העיד את אחת הנפגעות האחות א.ט. והגיש באמצעותה מכתב
שהעדה כתבה לוועדה. סומן ת/ 1 . העדה ספרה שעבדה בבית החולים ברזילי
(מקום האירוע) כשסיימה את לימודי הסיעוד. באותה עת הנקבל עבד שם. הוא
היה אח ותיק. כעובדת חדשה הסתמכתי והאמנתי ובטחתי בו. זה התחיל בכל
מי ני מחוות , כל מיני פתקים בנעליים. אחרי שכל הסיפור התפוצץ ביקשתי
לעבור מחלקה. ולאחר מכן נאלצתי להתפטר כי לא הצלחתי להמשיך לתפקד
כמו שצריך, לא לתת אימון באף עובד חדש שהגיע לשם. כל מקום במחלקה
הזכיר לי וגרם לתחושות לא נעימות. פחדתי להיפגש אתו בכותלי בית החולי ם.
חשוב לי לציין שזו באמת פגיעה ברמה אישית, ברמת העבודה במקום שהוא
אמור להיות בטוח. על הסיפור בכלל אני לא ידעתי. רק כשהגעתי למשטרה
ידעתי, כשהתחלתי להבין אחרי השאלות. החברה מצאה את המצלמה והיא
ספרה לי .הייתי בשוק הלכתי לטיפול פסיכולוגי שנמשך עד עכשיו. עבר תי
מדירה באשקלון לבאר שבע. קשה לי להיכנס לעבודה חדשה, להיכנס למקומות
ציבוריים, לשירותים, חוסר אמון בעבודה חדשה. להיות אח זה דורש אמון כלפי
הצוות כלפי המטופלים. בן אדם עם עבר פלילי לא יכול לבוא ולשרת ציבור.
דרושה מוסריות עליונה לתפקיד כזה.
בכ' הקובל טען כי המעשה המדובר הוא מעשה חמור. העדה " התפרקה, היא
מפורקת". זה משפיע על כל היבטי החיים שלה. היא מבקשת את הגנת
הוועדה. לנפגעת השנייה לא היו לה את הכוחות להגיע לדיון. הציבור והאחיות
המגיע לבית החולים נותן את האמון בוועדה. הציבור לא יכול להשתמש,
להיעזר במקצועות הרפואה אם אין לו אימון בעוסקים במקצוע. הנקבל לא
הואשם בעבירת מין. פגיעה בפרטיות, לכאורה, יכולה להיות גם עבירה מאוד
קלה. אם צפיתי במחשב שיש בו פרטים רפואיים, זו הפרה של הפרטיות, זו
עבירה חמורה. אנחנו לא נמצאים בעולם הפלילי אלא בעולם הרפואי. על פי
התסקירים ש הוגשו ע"י בכ' הנקבל, המעשה שהנקבל עשה היה על רקע
משיכה מינית. מצטט מתסקיר נ/ 1 "אייל מסר כי טרם ביצע את העבירות חווה
משיכה מינית כלפי המתלוננות...". מדובר במעשים ממניע מיני, ולכן החומרה
שלהם היא לא פגיעה בפרטיות מקרית, אגבית, לצורך קונדס או טעות בשקול
דעת. הנקבל לא עצר במעשיו. הסיבה היחידה שזה נעצר כי הוא נתפס. כי
המצלמה נפלה. המעשים בוצעו בתפקידו כאח, במחלקה שבה עבד בבת
החולים.
לא מצאתי תקדימים שהם דומים מאוד למקרה זה. יש שני מקרים שמזכירים
מקרה זה. המקרה של אחות, סוהיל זינתי, שניצלה את תפקידה ואת גישתה
למאגרי מידע רפואיים וניגשה לרשומות הרפואיות של מטופלת שעברה הפלה
ומסרה את המידע לבן זוגה, זה מקרה חמור מאוד. ועדת המשמעת המליצה
על התלייה לשנה. מנהל משרד הבריאות החמיר להתלייה של שנתיים. מקרה
נוסף בעניין האח גדי לומלנסקי. האח שם צילם את איבריהן המוצנעים ש ל
מטופלות. רישיונו בוטל לצמיתות.
בכ' הקובל ביקש לבטל את רישיונו של הנקבל.
להלן עיקרי הטיעון של בכ' הנקבל:
בכ' הנקבל הגיש שני תסקירי שירות המבחן. האחד מתאריך 30.6.2024 סומן
ת/ 1 והשני מתאריך 3.11.2024 סומן ת/ 2 . תסקירים אלה מלמדים על הדרך
שהנקבל עשה ועל ה טיפול שהוא עושה ועל החרטה הכנה והצער על המעשה.
לשאלת חבר הוועדה השיב בכ' הנקבל כי הנקבל לא שמר את התמונות
במחשב ולא צפה בהן.
הנקבל השיב לשאלות חברי הוועדה ואמר:
היה לי דחף מיני כלפי אותן שתי מתלוננות. בעצם אני טעיתי בשיקול הדעת
שלי והצבתי להן מצלמות כי היה לי איזה רגש כלפיהן. וידעתי שאני לא אוכל
להשיג את הרגש הזה כי שתיהן בעצם היו בזוגיות, בקשרים. ובאותו רגע
הדחף שלי היה בעצם לממש את הרגש הזה דרך הצבה של מצלמה שתתעד
אותן בהלבשה תחתונה. לא ראיתי שום תמונות. שמתי את המצלמה והיא
תיעדה. אני לא צפיתי במה שהיא תיעדה. כיום לאחר הטיפול אני מבין איפה
טעיתי...אני יודע איך להימנע מהדבר. אני הודיתי שהצבתי את המצלמה. היא
נמצאה ע"י האחות שתיעדתי אותה. אני יודע שהמעשה הזה הוא לא נכון, אני
יודע שאסור לעשות את זה. אני לא הייתי רוצה שיעשו לי את זה. לא הייתי
רוצה שיעשו את זה לקרובים שלי. ואני יודע מה ההשלכות של מה שקורה עם
זה, גם לא רק מהפן הפלילי או האתי. הן נפגעו ממני. הן היו חברות שלי. לא
רק לצוות במחלקה, גם מעבר לשעות העבודה. פגעתי בהן. פגעתי בכל
המחלקה. הם נתנו בי אמון ואני פגעתי באמון שלהם. עשתי מעשים שהם
אסורים. עד היום אני מצטער על זה.
לדברי בכ' הנקבל הוא מודה בכתב הקובלנה. יחד עם זאת הוגש ערעור על
מנת לבטל את ההרשעה. במשפט פלילי יש אפשרות לקבוע שביצעת את
המעשים, אתה צריך להודות בהם. לבית המשפט יש אפשרות לבטל את
ההרשעה, שלא יהיה לך עבר פלילי וזאת לאפשרות להתקבל לע בודה במוסדות
ציבוריים. לא טענו שהמעשה הוא קונדס. הוא רצה לראות אותן מתלבשות .זה
כתוב בכתב האישום. בזה הוא הודה. פגיעה בפרטיות זו לא עבירת מין. זו
עבירה חמורה. על פי התסקירים שהוגשו הוא עבר טיפול על מנת שבעיה זו
לא תחזור. לא נתפסו תמונות. אין חשש לעוד מקרי ם. אין מחלוקת שהוא לא
צפה בסרטון. הוא הבין את החומרה. הוא מבין שעשה טעות. הוא עבר שיקום.
אם תשללו לו את הרישיון אתם פוגעים בשיקום שלו. הוא הביע חרטה עוד
במשטרה. לקח אחריות והודה בהזדמנות הראשונה. הוא פיצה את הנפגעות
ב 4000 שקל. במסגרת תביעה אזרחית יש פיצו י ב 100 אלף שקל לכל נפגעת.
הפסיקה בעניין גד לומלסקי: שם מדובר במעשה מגונה בנסיבות אינוס. זה לא
דומה למקרה שבפנינו. למחיקת סעיף 7 מכתב הקובלנה , זה גם משליך על
החומרה של הקובלנה. אין הרשעה בקלון. וזה משליך על האימון הציבור.
האירוע קרה באפריל 23 אנחנו באפרי ל 25 . הנקבל עדיין עובד. קיים שיהוי
בהגשת הקובלנה. צריך לתת לנקבל הזדמנות לעלות על דרך המלך.
בכ' הנקבל ביקש להימנע מביטול הרישיון. במידה ולא ביקש להתלות לתקופה
מינימלית קצרה ביותר של שבועות לחילופין חודשים ספורים.
לטענת בכ' הנקבל לשיהוי בהגשת הקובלנה, השיב בכ' הקובל כי אין סמכות
לתובע לבקש להתלות את הרישיון באופן זמני עד סוף ההליכים.
הוועדה רואה בחומרה יתרה את התנהגותו ומעשיו של הנקבל המהווים בהחלט
התנהגות שאינה הולמת את מקצוע הסיעוד. העבירה בה הורשע בערכאה
הראשונה, הינה על פי חוק הגנת הפרטיות סעיף 5 "הפוגע במזיד בפרטיות
זולתו באחת הדרכים האמורות, לעניינינו, סעיף 2 ( 3 ) "צילום אדם כשהוא
ברשות היחיד" על פניו נראית ,לכאורה, כעבירה קלת ערך, לא חמורה במיוחד.
אולם אם נצלול לעומק המעשים אותם ביצע הנקבל: הנחת מצלמות בחדר
ההלבשה ובשירותים על מנת שתצלם את הנפגעות, האחת כשהיא מחליפה
את בגדיה והשנייה בעת שהיא עושה את צרכיה, נמצא כי המעשים הינם
חמורים ביותר, בזויים בתכלית, פוגעים בצורה קשה בפרטיות, בלתי מוסריים
בעליל ועוטים קלון על עושיהם.
לחומרה יחשב כי הנקבל ביצע את המעשים בעת תפקידו כאח בבית החולים,
כלפי חברותיו למקצוע. לא במקרה אחד אלא בשני מקרים, יום אחרי יום.
בהתנהגותו הבוטה והמשפילה פגע באמון הציבור במערכת הבריאות, ובטוהר
מקצוע הסיעוד.
שקלנו לחומרה גם את העובדה שנפגעת העבירה, כפי שהתרשמנו ממכתבה
ת/ 1 ומעדותה בפנינו, כי היא שרויה במצב נפשי קשה, התפטרה ממקום
עב ודתה, עברה לעיר אחרת , והקושי שלה להיכנס למקומות ציבוריים
ולשירותים ציבוריים.
לעניין אמצעי המשמעת:
בכ' הקובל טען כי לא מצא תקדימים דומים למקרה הנדון, והמציא לוועדה שני
מקרים "שמזכירים את המקרה". האחד: אחות בשם סוהיל זינתי אשר הוציאה
מידע מרשומות רפואיות ו מסרה אותן לבן זוגה. רישיונה הותלה לשנתיים.
מקרה שני של אח בשם לומלנסקי אשר צילם את אבריהן המוצנעים של
מטופלת. רישיונו בוטל לצמיתות. הוועדה בחנה את שני המקרים וסבורה כי על
פי המעשים המיוחסים להם, אין כלל מקום להקיש מהם למקרה שבפנינו.
לבחינת אמצעי משמעת ש נפסקו בהחלטות קודמות בהם נדונו מקרים נגד
אחים במקצועות הסיעוד עיינה הוועדה במאגר החלטות באתר משרד
הבריאות:
האח עדל בטל 9.5.2010, הורשע במעשה מגונה בכוח נפסקו 3 חודשי
התלייה.
האח ששמו לא פורסם 11.6.2007, הורשע במעשה מגונה, נפסקו 18
חודשי התלייה.
האח מר דכי זוהר 28.2.2010, הורשע באינוסו במעשה מגונה בכוח, נפסקו
שנתיים התלייה.
האח עדל קשקוש, הורשע במספר מעשים מגונים, נפסקו שנתיים התלייה.
האח עומר זייד, הורשע ב, 5 אישומים של ניסיון להטריד קטינה, נפסק ביטול
רישיון ל 5 שנים.
האח חסן אבו סויד 18.12.2024, מע שה מגונה במרמה, נפסקו 4 חודשי
התלייה.
כמו כן נמצאו מקרים בהם הורשעו רופאים בעבירות פליליות בתחום עבירות
מין, שנדונו להתליית רישיון בין חודשים ספורים למספר שנים.
דר' אפרים ברקאי, החלטה 12, 6 פרסומי תועבה, נפסקו התליית רישיון
לשנתיים.
דר' אלעד לאור, החלטה 17, 19 פרסום והצגת תועבה, נפסקה התלייה ל 3
שנים.
כמו כן בחנה הוועדה החלטות כלפי רוקחים בהן הוטלו, בגין עבירות משמעת
שונות, חמורות יותר וחמורות פחות, תקופות התלייה שנעו בין חודשים ספורים
ועד למקסימום של 60 חודשים. ראה החלטת הוועדה בעניינו של יורי פלסקין
מיום 18.8.2024 .( ערעור על החלטת הוועדה נדחה ע"י בית המשפט המחוזי).
לאור האמור לעיל רצינו לומר כי בקשת בכ' הקובל להתלות את רישיונו של
הנקבל לצמיתות אינה פרופורציונלית, וחורגת מכל ס טנדרט אמצעי ענישה
נהוג.
בחוק העונשין תיקון ( 113 ) התשע"ב בסעיף 40 ב נאמר:
"העיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה
,בנסיבותיו ומידת אשמתו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו".
כמו כן החוק נותן את דעתו להטלת עונש הולם גם "בצור ך להרתעה אישית ,
בצורך להרתעת הרבים ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה".
לקולה שקלה הוועדה מספר היבטים: עבירה ראשונה מסוגה. הנקבל , כאמור
בכתב האישום, לא צפה בסרטון המצולם. הנקבל פיצה את הנפגעות בסכום
כספי ניכר.
תסקירי המבחן שהוגשו לוועדה מהן למדנו כי הנקבל נ עדר עבר פלילי בכלל
ובעבריינות מין בפרט. עד לביצוע העבירה ניהל אורח חיים נורמטיבי. מכיר
במעשיו מביע חרטה ובושה על מעשיו. ציין כי בהתנהגותו פגע באמונם של
חבריו לצוות וכן בחברות שלו עם המתלוננות. פגע בפרטיות שלהן וביטא על כך
חרטה. הנקבל הופנה למרכז "מעיין דבש " שהינו מרכז מורשה לשיקום מונע,
אשר מתמחה במתן טיפול ייעודי בעברייני מין. מחברי התסקיר מתרשמים כי
הנקבל מחזיק בעמדות פרו חברתיות, רואה בעבירות כזרות למהות ערכיו
ומביע חרטה כנה בגינן.
שיקול חשוב בהחלטת לוועדה היה להופעתו ולעדותו של הנקבל בפניה.
הנקבל פרש ל פני הוועדה , בכנות רבה, את רגשותיו העמוקים והנפשיים
והדחפים שגרמו לו לבצע את המעשים עליהם הוא מביע חרטה כנה. הוא לא
צפה בתמונות. הוא הפנים את התנהגותו הבוטה וער לכך שהמעשה שעשה
הוא לא נכון ואסור. הוא ער להשלכות של מעשיו אשר פגעו בחברותיו
(הנפגעות) ובצוות המחלקה ובאמון שלהם. והוא מצטער על כך.
ועל כך שנו רבותינו "מודה ועוזב ירוחם".
הוועדה שקלה רבות בקשר לתקופה הראויה להתליית רישיונו של הנקבל.
חומרת המעשים והעבירה שביצע הנקבל, כמתואר לעיל. הצורך בהגנה על
שלום הציבור, הצורך בשמירה על רמתו וכבודו של מקצוע הסיע וד, את הצורך
בשמירה על אמון הציבור באחים, את הצורך בהטלת עונשים מרתיעים,
והעדפת אינטרס הציבור על פני השיקולים הספציפיים של הנקבל.
לעניין שיקולים אלו, ראה ע"א 10979/04 לאור ליביו נ. שר הבריאות. וכן ע"א
50/91 אדגר סבין נ. שר הבריאות. וכן ת"פ 17, 06, 65167 ב בית המשפט
המחוזי באר שבע, מ.י. נ. איימן אל עמר.
לאור האמור לעיל, במכלול השיקולים, תוך מתן משקל ראוי ל"עיקרון אחדות
הענישה" הוועדה ממליצה בפני המנהל הכללי של משרד הבריאות להטיל על
הנקבל התליית רישיון ל, 12 חודשים.
בשולי הדברים הוועדה מוצאת לנכון ,לאור המקרה הנדון, להביא לתשומת לב
בית החולים כי מין הראוי לספק חדר הלבשה ראוי לצוות העובדים, להפרדה בין
חדר הלבשה לנשים ולגברים. ולמצער הצבת מנעול שיאפשר פרטיות. כל זאת
על מנת לאפשר לצוות העובדים תנאים נאותים שיבטיחו זכויות בסיסיות
לפרטיות.
דר' שיר לי לוז דר' תמר וכטר יגאל חיות, עו"ד
יו"ר הוועדה חברה נציג היועמ"ש לממשלה