Disciplinary decision dated 9 Feb 2016
- Disciplinary measure
- License suspension
Decision summary (as published on the Ministry of Health website)
English translation pending. The Hebrew text is shown.
הנקבל פעל בחוסר אחריות ומשקולים לא מקצועיים תוך הפרת חובותיו האתיים ובניגוד לשבועת רופא
Translation for convenience only. The Hebrew text, as published on the Ministry of Health website, is the binding version.
Decision documents
All documents as published on the Ministry of Health website, kept here in full. The documents are in Hebrew.
Committee decision Open in a new window · Source on gov.il
Open the document in a separate window · Download the file · Copy stored on this site
Disciplinary committee recommendation Open in a new window · Source on gov.il
Open the document in a separate window · Download the file · Copy stored on this site
Appeal ruling Open in a new window · Source on gov.il
Open the document in a separate window · Download the file · Copy stored on this site
Full text of the decision (extracted from the document, Hebrew)
Text extracted automatically from the document for search and accessibility. The binding text is the document itself.
=== החלטת הוועדה ===
1
צו לפי סעיף 41 לפקודת הרופאים (נוסח חדש), התשל"ז, 1976
החלטה 16, 01
בפ ני:
השופט (בדימוס) אמנון סטרשנוב
בעניין שבין:
המשנה למנכ"ל משרד הבריאות הקובל
ע"י ב"כ, עו"ד שרה שר, לב
לבין:
ד"ר שמעון מימון הנקבל
ע"י ב"כ, עו"ד רובין ועו"ד בונר
ה ח ל ט ה
העובדות
1 . ד"ר שמעון מימון (להלן, הנקבל או ד"ר מימון ) הנו רופא מורשה ובעל תואר מומחה ברדיולוגיה
אבחנתית. הנקבל משמש כמנהל היחידה לנוירו ר די ו לוגיה פולשנית בבית החולים איכילוב (להלן, בית
החולים .)
2 . ביום 17.1.12012 אושפז הילד יליד 2006 (להלן, הילד ) , בבית חולים "העמק" בעפולה, עקב
תלונות על כאבים ברגליים, קשיי הליכה והעדר שליטה בסוגרים. בבדיקת MRI שבוצעה לילד ביום
20.1.12 התגלה ממצא של מלפורמציה ורידית עורקית ( AVM ). מאחר והילד נזקק לצינתור, פנה ד"ר
ספדי, קרוב משפחתו של הילד, אשר שימש כמתמחה במחלקת א.א.ג. בבית החולים איכילוב , לפרופ' נבו
מר גלית , אשר פנה לנקבל, בבקשה שי קבל את הילד לטיפולו. הנקבל סירב ו הפגין חוסר רצון לטפל בילד,
למעט במקרה שיובא למרפאתו הפרטית.
בהמשך, פנ ה גם ד"ר ספדי לנקבל וביקש שיקבל את הילד לטיפולו וי בצע את הצינתור. הנקבל סירב
לבצע את הצינתור, והגיב בכעס על הפנייה, תוך שצי ין כי במידה והמשפ חה מעונינת שהוא יטפל בילד,
עליה להעבירו לטיפולו במרפאתו הפרטית.
3 . באותו יום נבדק הילד ע"י ד"ר קוטאי, רופאה נוירולוגית בכירה בבית החולים "העמק" והיא העלתה
את החשד לתהליך ספינלי. מאחר ובבית החולים "העמק" אין יחידה נוירוכירורגית, יצרה ד" ר קוטאי
קשר עם פרופ' קונסטנטיני, מנהל המחלקה לנוירוכירורגיה של ילדים בבית החולים איכילוב, ובקשה
2
להעביר א ת הילד להמשך בירור בבית החולים. פרופ' קונסטנטיני פנה לנקבל בנושא, ובתגובה אמר לו
הנקבל כי הילד צפוי להגיע למרפאתו הפרטית.
4 . בהמשך היום הציג ד"ר ספדי לפרופ' קונסטנטיני את צילומי ה, MRI של הילד, והלה התרשם כי יש
צורך בהעברה מיידית של הילד לבית החולים, לצורך ביצוע צינתור. פרופ' קונסטנטיני פנה בשנית לנקבל
וביקש כי יקבל את הילד לטיפולו בבית החולים, אך הנקבל סירב לכך, ותוך הרמת קול ושימוש בביטויי
לשון קשים, אמר לפ רופ' קונסטנטיני כי הוא לא יבצע את הצינתור , וכי: " הוא יגיע אלי למרפאה
הפרטית כפי שתכננתי... ואם אתה תביא אותו לפני זה, אתה תצנתר אותו".
5 . נוכח סירובו הנחרץ של הנקבל לקבל את הילד לטיפולו במסגרת בית החולים , נאלץ פרופ' קונסטנטיני
לפנות לפרופ' חוסה כהן , מנהל היחידה לנוירוכירורגיה התערבותית ב בית החולים הדסה, א שר הסכים
לקבל את הילד לטיפולו. הילד הוע בר להמשך טיפול בבית החולים הדסה, וטופל שם בהצלחה.
הקובלנה
6 . בעקבות התנהגותו המפורטת לעיל של ד"ר מימון, הגיש המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר בעז
לב , ביום 0.13 13.1 קובלנה נגדו, שזה נוסחה:
"הנקבל גילה התנהגות שאינה הולמת כאמור בסעיף 41 ( 1 ) לפקודת הרופאים [נוסח חדש],
התשל"ז, 1976 , בכך שהתייחס לפניותיהם של פרופ' נבו, ד"ר ספדי ופרופ' קונסטנטיני
באופן לא קולגיאלי, סירב לשתף פעולה עם העברתו של הילד לאיכילוב וניסה לשדל את
משפחת הילד לפנות לטיפולו באופן פרטי תוך הצגת מצג כוזב לפיו, רק בדרך זו ניתן יהיה
להשיג את מעורבותו האישית בטיפול בילד. זאת תוך שהוא פועל בחוסר אחריות
ומשיקולים לא מקצועיים תוך הפרת חובותיו האתיים ובניגוד לשבועת הרופא ."
דו"ח ועדת המשמעת
7 . בעקבות הגש ת הקובלנה, מונתה ועדת משמעת לדון במקרה, בהרכב: פרופ' ורד עזרא, יו"ר,
פרופ' צבי שטרן ועו"ד רחל שיבר, חברים. הנקבל כפר בפני הוועדה במיוחס לו בכתב הקובלנה,
והו ו עדה שמעה עדויות וקיבל ה ראיות, ובסופו של יום המליצה להרשיע את הנקבל בעבירה שיוחסה לו.
8 . הנקבל טען בפני הוועדה להגנתו, כי סיפור הארוע הוא עלילה שהיא : " תוצאה של עמידתו על
עקרונות בנושאים חיצוניים לארוע, בעיקר נושא הרפואה הפרטית והתנגד ותו לנורמות פסולות
הנוהגות, לטענתו באיכילוב בגיבוי הנהלת בית החולים , אבל גם בגין נושאים הקשורים באופן
העסקתו, שכרו ומי דת חופש הפעולה שניתן לו באיכילוב "... (עמוד 3 לדוח הוועדה).
במהלך הדיון המשמעתי התגלתה , אכן מערכת יחסים קשה ועכורה בין הנקבל לבין הנהלת בית החולים
ועמיתים אחרים למקצוע. אין חולק על כישוריו המקצועיים של הנקבל ועל היותו, כדברי מנהל בית
החולים דאז, פרופ' ברב ש , "פנומן ומציל חיים" אך עם זאת הוגדר כ בעל אישיות בעייתית מאד ואדם
"שאי אפשר לעבוד אתו" (ראה מכתבו של פרופ' ברבש לפרופ' הרשקו מיום 15.8.12, נ/ 14 .)
הוועדה דחתה את טענתו של הנקבל בדבר היות הקובלנה מזימה שנרקמה נגדו ע"י הנהלת בית החולים,
וקבע חד, משמעית כי " לא הייתה כאן כל מזימה ."
9 . עוד טען הנקבל, כי ד"ר ספדי הציע לו תשלום עבור טיפול בילד במסגרת בית החולים, דבר האסור
בתכלית האיסור. ד"ר ספדי הכחיש מכל וכל כי הציע לשלם כסף תמורת טיפול ע"י הנקבל ב ין כתלי בית
החולים, והוא אך סבר כי הטיפול בבית החולים במקרה קש ה ודחוף שכזה, ראוי והולם יותר מאשר
במרפאה פרטית .
3
הוועדה נתנה אמון מלא בעדותו של ד"ר ספדי , תוך שקבעה כי: " אנו מוצאים את ספדי עד אמין, חף
מאינטרסים, שדבריו עולים בקנה אחד עם עדויות האחרים בפרשה " (עמ' 7 לדוח הוועדה).
יצוין, כי ד"ר ספדי כלל לא התלונן על הת נהגותו של הנקבל, ו אף לא היה בכוונתו להתלונן.
10 . הוועדה דחתה את כל תלונותיו וטרוניותיו של הנקבל כלפי פרופ' קונסטנטיני, ככל הנראה על רקע
היחסים האישיים הרעועים בין השניים, ודחה את טענתו כאילו לא נאמר לו שמדובר במקרה דחוף, בו
קיים חשש ש הילד סובל משיתוק ברגליו. הוועדה קבעה כי נוכח מצבו הקשה של הילד, כפי שהובא
לידיעתו של פרופ' קונסטנטיני ע"י ד"ר ספדי וד"ר קוטאי מבית חולים העמק, ו בהתחשב ב יתר נסיבות
המקרה, " הצדיקה את פנייתו לנקבל, אשר הכל מציגים כאיש המיומן ביותר, למעשה הרופא
היחיד באיכילוב המי ומן לטפל בבעיה, כדי ליידעו על כוונתו להעביר את הילד לאיכילוב כדי
שיהיה זמין לטפל בו כשיגיע".
הוועדה סיכמה עמדתה לגבי עדותו של פרופ' קונסטנטיני, באלו המלים: " משבחנו בזהירות ובפרטנות
את עדותו של קונסטנטיני, את הגיונה הפנימי נוכח העובדות שהובאו בפנינו ומול כ לל העדויות
אנו קובעים כי סיפור האירוע כפי שסופר על ידו מהימן עלינו" (עמ' 13 לדוח הוועדה).
11 . לסיכום, קבעה הוועדה כי הנקבל לא נענה לבקשות החוזרות ונשנות של שלושה רופאים, ד"ר
ספדי, פרופ' נבו מרגלית ופרופ' קונסטנטיני, לסייע לחולה במצוקתו הקשה ולקבלו לטי פול בבית
החולים, כאשר אין חולק כי הוא בעל הכישורים והיכולות לטפל בו. לקביעת הוועדה: "התנהגותו של
הנקבל לבקשות אלה לא עמדה בנורמות המצופות מרופא, לא כלפי החולה ולא כלפי עמיתים
למקצוע" ועל כן ממליצה הוועדה להר ש יעו בעבירה של התנהגות שאינה הולמת רופא, כאמור בסעיף
41 ( 1 ) לפקודת הרופאים.
עם זאת, קבעה הוועדה כי אינה משוכנת שהתנהלו תו הבעייתית של הנקבל נבעה דווקא ממניעים כספיים,
ולפיכך, יש להנותו מהספק ולמצוא אותו אחראי למיוחס לו בלא "הרכיב הכספי".
12 . אשר לאמצעי המשמעת שמן הראוי להטיל על הנקבל, ביקשה ב"כ הקוב ל להתלות את רישיונו
מלעסוק ברפואה למשך 6 חדשים, בעוד ב"כ הנקבל בקשו להמנע מהטלת כל אמצעי משמעת.
הוועדה קבעה בדוח שהגישה לענין הענש ביום 28.1.16 , כי התנהגות ו של הנקבל בפרשה זו " ראויה
לכל גנאי" וכי הוא " חטא בהתנהגות לא קולגיאלית כלפי עמיתים למקצוע, והכל ב גלל מריבות
'אגו'".
בנוסף הדגישה הוועדה לחומרא את העובדה כי "הנקבל לא הפנים את הפסול שבהתנהגותו והמשיך
להאשים את כולי עלמא בהתנכלות כלפיו" אשמה שלא הייתה מבוססת, למצער בהקשר לצורך
בטיפול בילד זה.
לאחר ששקלה את נסיבות המקרה בכללותן, לרבות היותו של הנקבל מומחה בעל שם וכישורים
מצויינים, מזה, וחומרת התנהגותו, מזה, החליטה הוועדה , "לא בלי התלבטות" להמליץ להסתפק
בענישה של נזיפה.
החלטה
13 . הנני מאמץ בשתי ידיים את המלצתה של הוועדה הנכבדה להרשיע את הנקבל בעבירה של התנה גות
שאינה הולמת רופא לפי סעיף 41 ( 1 ) לפקו דת הרופאים, וזאת מהטעמים המפורטים בהחלטתה המנומקת.
אין ספק, כי הוכח בפני הוועדה ש הנקבל, רופא בכיר, בעל כישורים מעולים בתחום מומחיותו (צנתור) ,
לא שעה לפניותיהם, שלא לומר לתחנוניהם, החוזרים ונשנים של שלושה רופאים, ביניהם שני רופאים
4
בכירים כפרופ' קונסטנטי ני ופרופ' נבו, לקבל לטיפולו ילד חולה במצוקה קשה ביותר, הסובל מחולשה
ברגליים, מתקשה ללכת וקיים חשד שהוא סובל מ, .AVM
הוועדה קבעה, חד משמעית כי היא דוחה את גרסתו של הנקבל בדבר השתלשלות האירועים לאחר
ש "מצאנו בה בעייתיות קשה באמינותה " וקביעה זו מבוססת כדבעי בחומר הראיות שהוצג בפניה.
הוועדה אף דחתה את טענותיו של הנקבל בדבר התנכלות אישית כלפיו מצד הנהלת בית החולים ואחרים.
עוד קבעה הוועדה כי: " קשה להתעלם מהכעס התוסס בנקבל כנגד הנהלת איכילוב בכלל וקונסטנטיני
בכלל זה, ויתכן שכעס זה העביר אותו על דעתו" וגם לכך הנ ני מסכים, למרבה הצער. סבורני , כי
סכסוכים אישיים, בעיות אגו או קיפוח בקידום אישי, אסור בתכלית האיסור שיבואו על חשבון בריאות
הציבור, בכלל ו החולה האומלל, בפרט, כפי ש אירע במקרה דנן.
14 . אשר לאמצעי המשמעת המומלץ על ידי הוועדה, נזיפה בלבד, סבורני כי הינו קל בצורה יוצאת
דופן, ומצדיק את התערבותי. מדובר ברופא בכיר ביותר בבית החולים, מומחה מהמעלה הראשונה ובעל
כישורים יוצאי דופן (שהוגדר כפנומן ומציל חיים), אשר חטא חטא כבד בסירובו לקבל לטיפולו ילד חולה
במצוקה קשה ביותר, ולא ידעתי על מה ולמה. גם אם לא היו "מניעים כ ספיים" בהתנהגותו של הנקבל,
כקביעת הוועדה, סבורני כי שיקולים של אגו מנופח וכעס בלתי מוצדק ( מסיבות אחרות לג מרי שאינן
קשורות למקרה הספציפי), גרמו לנקבל לאבד את שיקול דעתו הרפואי והאנושי בפרשה מצערת זו.
הוועדה עצמה העבירה בקורת חריפה ביותר על התנהגותו של הנק בל בפרשה, תוך שקבעה שמדובר
בהתנהגות שאינה הולמת רופא במעמדו, ראויה "לכל גנאי ולכל גינוי" שהכעס "העבירו על דעתו".
15 . חוששני, שאמצעי ה משמעת של נזיפה, כהמלצת הוועדה, אינו עולה בקנה אחד עם קביעותיה
החר יפות והמוצדקות של הוועדה עצמה, אינו הולם את נסיבות המק רה החמורות ואינו עומד במבחן
האינטרס הציבורי .
הנני סבור, כי התנהלותו של הנקבל בפרשה זו הייתה בלתי הולמת, לא אתית וכי הוא פעל בניגוד גמור
למחויבותו עפ"י שבועת הרופא.
15 . אשר על כן, הנני מחליט להטיל על הנקבל, ד"ר שמעון מימון, אמצעי משמעת של התליית רישיון
ל משך חדשיים ( 2 ), שתחילתם ביום 3.4.16
ניתן היום .16 2 . 9 , ל' שבט התשע"ו.
יש להפיץ ההחלטה , כמקובל .
---------- ------------------------
אמנון סטרשנוב, שופט (בדימו ס )