Disciplinary decision dated 4 Apr 2021
- Disciplinary measure
- Reprimand
- Keywords
- Plea bargain, Reprimand, Appeal
Decision summary (as published on the Ministry of Health website)
English translation pending. The Hebrew text is shown.
הנקבל, רופא מורשה בעל תואר מומחה בכירורגיה כללית, לא פעל לשמירה על המצב התזונתי של מטופל כנדרש ממצבו, דבר שהביא להידרדרות שהסתיימה במות המטופל, ולא שינה את הטיפול למרות ההידרדרות. ועדת המשמעת המליצה להתלות את רישיונו למשך שישה חודשים והמלצתה התקבלה. לאחר ערעור, ובהתאם להסדר טיעון, המליצה הוועדה על הטלת אמצעי משמעת של נזיפה והמלצתה התקבלה.
Translation for convenience only. The Hebrew text, as published on the Ministry of Health website, is the binding version.
Decision documents
All documents as published on the Ministry of Health website, kept here in full. The documents are in Hebrew.
החלטת השופט (בדימוס) א. סטרשנוב Open in a new window · Source on gov.il
Open the document in a separate window · Download the file · Copy stored on this site
המלצת ועדת המשמעת Open in a new window · Source on gov.il
Open the document in a separate window · Download the file · Copy stored on this site
Full text of the decision (extracted from the document, Hebrew)
Text extracted automatically from the document for search and accessibility. The binding text is the document itself.
=== החלטת השופט (בדימוס) א. סטרשנוב ===
1
צו לפי סעיף 41 לפקודת הרופאים (נוסח חדש), התשל"ז, 1976
החלטה 21, 4 0
בפני:
השופט (בדימוס) אמנון סטרשנוב
בעניין שבין:
המשנה למנכ"ל משרד הבריאות הקובל
ע"י ב"כ, עו"ד יונתן ברג
לבין:
פרופ' שלמה ללצ'וק הנקבל
ע"י ב"כ, עו" ה ד נבות תל צור, חדווה לוין ויונתן לוין
ה ח ל ט ה
העובדות
1 . פרופ' שלמה ללצ'וק , הינו רופא מורשה ובעל תואר מומחה בכירורגיה כללית (להלן, פרופ' ללצ'וק
או הנקבל .)
2 . החולה אקנין יצחק ז"ל (להלן, החולה או המטופל ) , יליד 1941 , אושפז ביום .2008 9.7 בבית
החולים אסותא (להלן, בית החולים ), לצורך ניתוח פרטי אלקטיבי ע"י הנקבל, לאחר שאובחן כי
הוא סובל מגידול ממאיר גדול בחלק הפרוקסימלי של הקיבה. לאחר הניתוח, החולה נשאר בבית
החולים ל א שפוז לצורך השגחה.
3 . ביום 14.7.08 , הופיעה אצל ה חולה הפרשה חומה בנקז. החולה נבדק ע"י הנקבל, אשר הורה על
המשך מעקב וכן על המשך תכנית קבלת נוזלים. החולה המשיך לסבול מהפרשה צואתית עכורה
מהנקז, וכן מהפרשה מוגלתית מפצע הניתוח, אולם כל שהורה הנקב ל לצוות המטפל היה להמשיך
במעקב.
ביום 16.7.08 בוצעה לחולה בדיקת CT , אשר הדגימה חשד לפרפורציה, וכמו כן התקבלו תוצאות
המעבדה , שהצביעו על ממצאים חמורים (ראה סעיף 8 לכתב הקובלנה). בהמשך, מצבו של החולה
החמיר , הוא סבל מהפרשה צואתית, מכאבים חזקים, חולשה, בצקות ברגליים, קשיי נשימה, ועוד.
גם CT נוסף שנערך לחולה ביום 3.8.08 , הצביע על "החמרה ניכרת" לעומת הבדיקה הקודמת .
כל אותה עת, הורה הנקבל להמשיך בטיפול שמרני בחולה, למרות ההידרדרות העקבית במצבו , ולא
מעבר לכך.
2
4 . ביום 26.8.08 הזמינו בני משפחתו של המנוח חוות דעת נוספת מפרופ' קשתן, מנהל מחלקה
כירורגית, אשר המליץ על תזונה תוך ורידית וטיפול תרופתי, וכן ניתוח נוסף, במידת הצורך . חוות דעתו
של פרופ' קשתן לא זכתה להתייחסות מצד הנקבל.
בתאריך 4.9.08 הפסיק החולה לנשום וא יבד את הכרתו. הוא הועבר למחלקת טיפול נמרץ, אך שם
הוחמר מצבו, והוא נפטר ביום 6.9.08 .
הקובלנה
5 . בתאריך 6.3.14 , הגיש המשנה למנכ"ל משרד הבריאות קובלנה נגד הנקבל , בגין התנהגותו המפורטת
לעיל , על כך ש גילה התנהגות שאינה הולמת רופא מורשה וכן גילה רשלנות חמורה במילוי תפקידו,
כאמור בסעיפים 1 4 ( 1 ) ו, ( 3 ) לפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז, 1977 ; וכן בגין הפרת זכויות
החולה בדבר ניהול רשומה רפואית, לפי סעיף 17 לחוק זכויות החולה.
בכתב הקובלנה (להלן, כתב הקובלנה המ קורי ) צויין, כי הנקבל לא פעל לשמירה על המצב התזונתי של
החולה, כנדרש ממצבו, בין בהזנה אנטרלית או בהזנה תוך ורידית, דבר שהביא להידרדרות במצבו,
שהסתיימה במותו של המנוח. עוד נטען, כי חרף ההידרדרות במצבו הרפואי של החולה, לא שקל הנקבל
את המצב מחדש ולא שינה את או פן הטיפול בחולה.
בנוסף לכך, נטען בכתב הקובלנה המקורי כי: "הנקבל ערך שלושה סיכומי מחלה שונים עם חוסר התאמה
בולט בינם לבין הממצאים ומצבו של המנוח בפועל, כפי שתועדו ברשומה הרפואית ובגיליון הסיעודי"
(סעיף 18 ג לכתב הקובלנה).
דו"ח ועדת המשמעת, ההכרעה
6 . לאחר הגשת הקובלנה, הועמד הנקבל לדין בפני ועדת משמעת בהרכב: ד"ר ישי לב, יו"ר, פרופ ' צבי
שטרן ועו"ד משה מרבך, חברים. הוועדה קיימה 18 ישיבות, בהן שמעה עדים רבים. לאחר שמיעת
הוכחות וקבלת ראיות, המליצה הוועדה להרשיע את הנקבל במיוחס לו בכתב הקובלנה. הוועדה הוצ יאה
תחת ידה דוח יסודי ומפורט, המשתרע על 145 עמודים, בו התייחסה בפירוט וביסודיות לכל הטענות
שהועלו ע"י הצדדים במהלך הדיונים. בין היתר, קבעה הוועדה:
"התמונה המצטיירת מן הגיליון הרפואי והסיעודי (ת/ 1 ) באשר למצבו הגופני והתזונתי
של המנוח במהלך אישפוזו עולה בקנ ה אחד עם הממצאים שקבעה ועדת הבדיקה בעניין
זה ועם האמור בחוות דעתו של פרופ' קשתן בעקבות הבדיקה הגופנית שערך למנוח. ..
מצבו הרפואי ותלונותיו של המנוח במהלך רוב תקופת אשפוזו ובעיקר בסופה, מאששים
אף הם את הממצאים הקליניים".
הוו ע דה הגיעה לכלל מסקנה כי יש לאמץ את עמדת ם של רופאי ועדת הבדיקה ואת עמדתם של פרופ'
קשתן ושל הדיאטנית הראשית, ולהעדיפם על פני חוות הדעת של עדי ההגנה. בלשון הוועדה:
"מידת האובייקטיביות של אנשי המקצוע מטעם התביעה לא יכולה הייתה להיות מוטלת
בספק, באשר מלכתחילה לא עמדה לנגד עיניהם אלא בחינה מקצועית של מצבו של המנוח
ברגע של אמת, כאשר להם יתרון ברור על פני עדי ההגנה, בהיותם מצויים ליד מיטת חוליו
של המנוח..."
7 . עוד קובעת הוועדה, כי שוכנעה שעניין ההזנה היה בעל משקל קריטי בהשגת טיפול מיטבי במנוח, וכי
בהתאם לנסיבות היה צורך בשינוי שיטת ההזנה, כפי שהומלץ גם ע"י פרופ' קשת ן, אולם הנקבל התעלם
מכך ולא הפעיל כל שיקול דעת, בזמן אמיתי. וכך מסכמים חברי הוועדה את הדוח שהגישו:
3
"... הגענו לכלל מסקנה, כי הונחה בפנינו תשתית ראייתית מספקת לקיומה של רשלנות
חמורה בדרך התנהלו תו של הנקבל במהלך טיפולו במנוח... הרשלנות החמורה במקרה זה
הינה פועל יוצא של הפרה בוטה של כללי האתיקה הרפואית הנוהגים בנסיבות כאלה,
אפילו לא הייתה ודאות שהיה בחלופת ההזנה כדי להביא לתוצאה טובה יותר... הרשלנות
החמורה במקרה זה היא בשלילת הסיכוי מלכתחילה להגעה לתוצאה טובה יותר בהיעדר
תשומת לב מספקת לאפשרות מיצוי טוב יותר של הפוטנציאל הרפואי הטיפולי הטמון
בחלופה שהומלץ עליה.
לצערנו, לא יכולנו שלא להבחין גם בהתנשאות וביהירות שליוו התנהלות זו של הנקבל,
בחינת אני ואפסי עוד" (סעיף 124 לדוח הוועדה).
8 . אשר לחובת ניהול רשומה רפואית, כקבוע בסעיף 17 לחוק זכויות החולה, קובעת הוועדה כי הנקבל
הפר חובה זו, נוכח העובדה שהסתפק ברישומים בודדים ולאקוניים בגיליון החולה . ברישומים אלה "לא
היה כל זכר למהלך המחלה ולצעדים הטיפוליים להם נדרש" . גם שלושת סיכומי המחלה שנכתבו על
ידי הנקבל לאחר פטירתו של המנוח, "שיקפו באופן חלקי ביותר, לעתים באופן לא מדוייק, את מהלך
אשפוזו של המנוח . ."..
סוף דבר, הוועדה ממליצה להרשיע את הנקבל, פרופ' שלמה ללצ'וק, בכל העבירות המיוחסות לו בכתב
הקובלנה.
דוח ועדת המשמעת, לעניין אמצעי המשמעת
9 . בדוח מיום 8.2.18 , לעניין אמצעי הענישה, מתייחסת הוועדה בחומרה רבה להתנה לותו של הנקבל
בפרשה עגומה זו. הוועדה מדגישה, כי הדברים מקבלים משנה תוקף ומשמעות מיוחדת: "כאשר מדובר
ברופא בכיר ומוערך אשר אמור להיות מורה דרך להתנהלות מקצועית ואתית. במקרה זה, היוותה
דרך התנהלותו של הנקבל דוגמא שלילית לאופן שבו אמור רופא להתנהל מול מטופליו".
לקולה, לקחה הוועדה בחשבון א ת הקריירה המקצועית רבת השנים של הנקבל , את מכתבי ההערכה
החיוביים שהוצגו אודותיו, וכן את הבעת צערו על המהלך המוטעה שנקט בו במהלך הטיפול בחולה,
שנעש ה בשלב השמעת הטיעונים לעונש.
10 . עוד קבעה הוועדה, לעניין הימשכות ההליכים בתיק זה, לאחר שחלפו כבר עשר שנים מיום האירוע
ועד לסיום ההליכים, בזו הלשון:
"...אין זו שעתה היפה של המערכת האמונה במשרד הבריאות על הליכי הבדיקה
וההעמדה לדין משמעתי של רופאים... שיה וי של 6 שנים בהליכי הבדיקה עד מועד
ההעמדה לדין משמעתי ראוי לכל ביקורת ואנו קוראים לגורמים הנוגעים בדבר במשרד
לוודא כי מקרים כאלה לא יישנו" .
סוף דבר, הוועדה ממליצה בפני שר הבריאות להתלות את רישיונו של הנקבל לעסוק ברפואה למשך חצי
שנה, תוך שהיא מציינת כי: "אלמלא חלוף הזמן הארוך כאמור לעיל, היה מקום לדעתנו, לקצוב את
תקופת ההתלייה לתקופה שלא תפחת משנה וחצי".
11 . בתאריך 25.2.18 החלטתי לאמץ את המלצת הוועדה להתלות את רישיונו של הנקבל למשך שישה
חדשים ) החלטה 18, 6 ). בהחלטה כתבתי, בין היתר, בזו הלשון:
" אף אני סבור כי התנהלותו של הנקבל בפרשה זו הייתה רעה וחמורה, הן באי התייחסות ראוייה
למצבו הקשה והמדרדר של החולה , והן ב התעלמות ו המזלזלת מחוות דעתו ומהמלצתו של פרופ'
קשתן, מומחה בעל שם, שהוזמן ע"י המשפחה למיטת חוליו של המנוח, ימים ספורים טרם פטירתו.
לא בכדי, קבעה הו ועדה בדוח שהגישה כי הנקבל חטא בחטא היוהרה " .
4
פסיקת בית המשפט
12 . הנקבל הגיש ערעור על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בת"א, אשר הורה על החזרת הדיון לוועדת
המשמעת לצורך התייחסות משלימה (עש"א 18, 06, 40692 , מיום 18.3.19 ). בין היתר קבע ביהמ"ש
לאחר ניתוח חומר העדויו ת על פני לא פחות מ, 28 עמודים, לפני ולפנים, בזו הלשון:
" חובתה של הוועדה אינה מתמצה באיסוף הנתונים... עליה להתמודד עם הטיעון הרפואי
שמועלה בפניה. עליה לנמק מסקנותיה... היה עליה להידרש לטענות המערער שהן כבדות
משקל. יתכן כי בסופו של יום הייתה הוועדה מוצאת לדחות אותן, וייתכן שבסופו של יום
הייתה מוצאת לקבלן. אך כך או כך, היה על הוועדה להתמודד עמן לגופן" .
הדיון החוזר בוועדה
3 1 . עם החזרת הדיון לוועדה, השכילו ב" כ הצדדים, בסיועם של חברי הוועדה, להגיע להסדר ט י עון.
בהתאם להסדר הטיעון, תוקנה הקובלנה המקורית, ה נקבל הודה במיוחס לו בקובלנה המתוקנת, וב"כ
הצדדים הסכימו לעתור במשותף בפני הוועדה להטלת אמצעי משמעת של נזיפה.
14 . נוסח הקובלנה המתוקנת היה כדלהלן:
הנקבל גילה התנהגות שאינה הולמת רופא מורשה, והפרת סעיף 17 לחוק זכויות החולה, כאמור בסעיפים
41 ( 1 ) ו, ( 7 ) לפקודת הרופאים, בכך ש:
א. דחה את חוות דעתו והמלצותיו של פרופ' קשתן, תוך התייחסות לא הולמת ולא מכבדת, והמשיך
בטיפול שמרני.
ב. ערך שלושה סיכומי מחלה שונים עם חוסר התאמה בינם לבין הממצאים ומצבו של המנוח, כפי
שתועדו ברשומה הרפואית ובגיליון הסיעודי.
ג. לא ני הל רשומה רפואית כנדרש בסעיף 17 לחוק זכויות החולה וכללי רפואה נכונה, לרבות רישום דל
וחסר בגיליון הרופא והיעדר תיעוד של כמות הדליפה, לאחר הוצאת הנקז.
5 1 . בהחלטתה לאמץ את הסדר הטיעון שהושג בין הצדדים קובעת הוועדה כי:
" אין אמנם להקל ראש בעובדות ובעבירות שיוחסו לנקבל בקובלנה המתוקנת, אך מאידך,
יש לראותן על רקע הנסיבות המיוחדות אליהן נקלע הליך זה ורצונם המשותף של הצדדים
לסיימו בדרך של הגעה להסדר טיעון".
עוד מציינת הוועדה בדוח הנוסף , שהגישה ביום 14.3.21 , כדלהלן:
"אמנם לא הייתה זו שעתו היפה של הנקבל בכל הנו גע לשמירה על כללי האתיקה
שרופאים אמורים לפעול על פיהם ולהקפיד על קיומם, אך יש לראות מקרה זה גם על רקע
היעדר טענה בדבר רקע משמעתי קודם ואל מול שירות רפואי רב שנים ברמה ובאיכות
גבוהים במיוחד".
אשר על כן, ממליצה הוועדה לאמץ את הסדר הטיעון ולהשית על הנקבל אמצעי משמעת של נזיפה.
5
החלטה
6 1 . אמצעי המשמעת המומלץ על ידי הוועדה נוטה לקולה, הן לאור המיוחס לו בקובלנה המתוקנת, והן
ו במיוחד , נוכח התייחסותו של הנקבל להמלצותיו של פרופ' קשתן לגבי המשך הטיפול במטופל, או יותר
נכון אי התייחסותו המזלזלת.
יחד עם זאת, נוכח הזמן הרב ש חלף מאז האירוע (משנת 2008 ) וגלגוליו של התיק בין הערכאות השונות
החלטתי לאמץ את המלצת הוועדה ו להטיל על הנקבל, פרופ' שלמה ללצ'וק , אמצעי משמעת של נזיפה.
ניתן היום 4.4.21 , כב ניסן תשפ"א.
יש להפיץ החלטה זו, כמקובל.
---------- ------------------------
אמנון סטרשנוב, שופט (בדימוס )
=== המלצת ועדת המשמעת ===
וועדה לפי סעיף 44 (א) לפקודת הרופאים (נוסח חדש), התשל"ז, 1976
לכבוד
שר הבריאות
דין וחשבון שני לפי סעיף 44 (ה) לפקודת הרופאים (נוסח חדש), התשל"ז, 1976
בעניין: ד"ר בעז לב , משנה למנכ"ל , באמצעות ב"כ עוה"ד יונתן ברג, לשכת היועצת
המשפטית, משרד התובעת הראשית, משרד הבריאות, ירושלים
להלן " ה קוב ל "
, נגד
פרופ' שלמה ללצ'וק, ת.ז. XXXXXXXX שמענו XXXXXXXXX רופא מוסמך מס' רישיון 12667
ומו מ חה בכירורגיה כללית
להלן "הנקבל"
רקע קודם בקצירת האומר
1 . ביום 6 מרס 2014 הוגשה נגד הנקבל קובלנה ( להלן "הקובלנה המקורית"),
שעניינה גילוי התנהגות שאינה הולמת רופא ורשלנות חמורה במילוי תפקידו
המקצו עי וכן הפרת הוראות סעיף 17 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו, 1996 כאמור
בסעיפים 41 ( 1 ,) ( 3 ) ו, 7 לפקודת הרופאים, תשל"ז, 1976 (להלן "פקודת
הרופאים").
2 . עיקרו של ההליך (להלן "ההליך המקורי") נסב על מחלוקת שניטשה בין מומחים
רפואיים מן השורה הראשונה בעניין הרשלנות החמורה שיוחסה לנקבל על ידי
הקוב ל בקובלנה המקורית. ביום 4 דצמבר 2017 ניתנה על ידי ועדת המשמעת
בהרכב החברים ד"ר ישי לב, יו"ר, פרופ' צבי שטרן, נציג ההסתדרות הרפואית ומשה
מרבך, נציג היועמ" ש לממשלה, החלטת ביניים לעניין הכרעת הדין , בה נקבע כי
הונחה בפני הוועדה תשתית ראייתית מספקת לפיה יש להרשיע את הנקבל בכל
העבירות המיוחסות לו בקובלנה המקורית , אשר סעיפיה פורטו בהרחבה בהכרעת
הדין. הדבר נקבע בצער רב, נוכח מעמדו הבכיר של הנקבל והידע והניסיון הר בים
שצבר, כך לשון ההחלטה בהכרעת הדין. בדין וחשבון שהגישה הוועדה לשר
הבריאות, המליצה הוועדה ביום 8 פברואר 2018 להשית על הנקבל אמצעי משמעת
של התליית רישיון מלעסוק במקצוע הרפואה לתקופה של חצי שנה. בדין וחשבון לא
1
חסכה הוועדה את שבטה בגין השיהוי בן 6 שנים בהליכ י הבדיקה בעניינו של הנקבל
עד למועד העמדתו לדין משמעתי ו ציינה כי הדבר ראוי לכל ביקורת. י יאמר ביושר כי
החלטת הוועדה, שנשאה 45 1 עמודים, ניתנה בעקבות השקעת זמן ומאמץ רבים,
חורגים במידה רבה מן הסביר והמקובל. יהיה מי שיקשור החמרה במצב בריאות ו
של אחד מחבריה למאמץ שהושקע. כך או כך, חקר האמת הוא זה שעמד לנגד
עיניה והוא בלבד.
3 . בהחלטתו מיום 25/2/18 אימץ השופט (בדימוס) אמנון סטרשנוב את החלטת
הוועדה לעניין הכרעת הדין ואת המלצתה לעניין אמצעי המשמעת שיש להשית על
הנקבל. בהחלטתו ציין השופט סטרשנוב:
" הנני סומך ידי על הדו"ח המפורט והענייני שחיברה הוועדה
לעניין הרשעתו של הנקבל בכל העבירות שיוחסו לו בכתב
הקובלנה, לאחר שאלה הוכחו כדבעי . הוועדה קיימה 18 ישיבות,
שמעה עדים רבים וקבלה מסמכים שונים, ובסופו של דבר הוציאה
תחת ידה דין וחשבון ערוך כהלכה, דבר דבור על אופניו.
... הנני מחליט לאמץ את המלצת הוועדה ולהתלות את רישיונו של
הנקבל, פרופ' שלמה ללצ'וק, מלעסוק ברפואה במשך חצי שנה...".
4 . ביום 14/6/18 הגישו באי כוח הנקבל ערעור על החלטת השופט (בדימוס) סטרשנוב
לבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו (עש"א 18, 06, 40692 .) ביום 18/3/19 ניתן
פסק דין בערעור לפיו הערעור מתקבל בחלקו ועניינו של המערער יוחזר לדיון המשך
בפני הוועדה להתייחסות משלימה. ב אשר לרישום הרפואי לא נותרה מחלוקת באשר
לאחריות המשמעתית שיש להטיל על הנקבל בגינה. ב פסק הדין קבע בית המשפט
הנכבד בעניין זה:
"המערער מכיר בכשל משמעתי בכל הנוגע באופן בו ניהל את הרישום
הרפואי. חוסר התיעוד המספק עומד בניגוד לנדרש בהוראות חוק זכויות
החולה. נמצא שפער זה הצדיק הטלת אחריות משמעתית. המערער לא
חולק על כך...".
אשר לרשלנות ה חמורה שיוחסה לנקבל בקובלנה המקורית בדרך התנהלותו במקרה
נשוא הליך זה, קבע בית המשפט :
"ויודגש, אינני אומר שהיה על הוועדה הנכבדה לפטור את המערער
מאחריות משמעתית. ייתכן שיש מקום להטילה עליו בסופו של יום , ולא
אנקוט עמדה בעניין. ועדיין, המערער העלה שורה של טענות רפואיות כבדות
משקל. טענות אלה הצריכו התמודדות ודיון לגופן . לוועדה יש כשירות
מוסדית להתמודד עמן. היא כוללת חברים שהם מומחים ברפואה. חובתה אינה
מתמצה באיסוף הנתונים... עליה להתמודד עם הטיעון הרפואי שמועלה בפניה.
עליה לנמק מסקנותיה, שכן זו מומחיותה. הוועדה הנכבדה הקדישה מאמצים
ראויים לציון בעבודתה, ויש לשבח אותה על כך. יחד עם זאת, היה עליה
2
להידרש לטענות המערער, שהן כבדות משקל. יתכן שבסופו של יום הייתה
ה וועדה מוצאת לדחות אותן, וייתכן שבסופו של יום הייתה מוצאת לקבלן. אך כך
או כך, היה על הוועדה להתמודד עמן לגופן."
...הוועדה יכולה להחליט לשוב ולאמץ את מסקנותיה הקודמות , תוך הנמקה מפורטת.
היא יכולה להחליט שאין מקום להטיל אחריות משמעתית , או להטיל אחריות שונה
מזו שנמצא להטיל קודם לכן... למען הסר ספק אין מקום לקיים הליך ראייתי נוסף
ואין צורך בשמיעה נוספת של עדים . הוועדה עשתה בעניין זה מלאכה ראויה לציון.
כן יהיה מקום לשקול השלמת טיעון של הצדדים בפניה...על בסיס הראיות הקיימות.
לאחר מכן, ובכפוף לתוצאות הדיון בוועדה, ניתן יהיה להחזיר את עניינו של המערער
לעיון כב' השופט סטרשנוב".
5 . ביום 24 מרס 2019 , ימים ספורים לאחר מתן פסק הדין בערעור, ניתנה על ידי
הוועדה החלטה בה נקבע, בין היתר:
"מצאנו לנכון להדגיש כי הוועדה עשתה ימים כלילות כדי לנתח את התשתית
הראייתית שהונחה בפניה במהלך ההליך ולקבוע את הממצאים הרפואיים
והאתיים שהיוו את הבסיס למסקנות שהוציאה תחת ידיה, לפי מיטב שיפוטה
והידע הרפואי שצברו חבריה. נשים נפשנו בכפנו אם לא נאמר כ בר עתה כי
מטבע הדברים שקיימת אפשרות של ממש כי הוועדה תותיר בעינה המלצתה
להרשיע את הנקבל בעבירות שיוחסו לו בכתב הקובלנה, כולן או חלקן , גם לאחר
בחינה מחודשת של הסוגיות עליהן הצביע בית המשפט בפסק דינו, לאחר שתפעל
על פי הנחיות בית המשפט כלשונן וכרוחן, בפתיחות ובנפש חפצה, כשלנגד עיניה
הצורך בהשלמה ראויה ונכונה של ההליך המשמעתי. מכאן שיש מקום לזמן את
הצדדים להופיע בפניה ולאפשר להם להשלים טיעוניהם בהתייחס להערותיו של
בית המשפט בסוגיות המרכזיות בהן דן בפסק דינו".
6 . עוד בטרם יבשה הדיו על פסק דינו של בית המשפט המחוזי , פנה בא כוחו של
הנקבל למנכ"ל משרד הבריאות ולגורמים בכירים נוספים במערכת המשפט בדרישה,
כי ככל שיחודש הדיון בפני ועדת המשמעת, ימנה המנכ"ל לצורך השלמת הדיון
מותב אחר, אשר יוכל אכן לקיים את הדיון המשלים בלב פתוח ובנפש חפצה, הלכה
למעשה, כלשו ן בא כוחו ; זאת הגם שביהמ"ש המחוזי לא קבע כל סייג באשר
להרכב ה של הוועדה בהמשך ההליך. דרישה זו נדחתה על ידי היועץ המשפטי של
המשרד בתגובתו מיום 17 אפריל 2019 . בקשת רשות ערעור שהוגשה על י די באי
כוח הנקבל לבית המשפט העליון (רע"א 2778/19 ) על פסק דינו של בית המשפט
המחוזי , אשר כללה גם הסתייגות רבתי מהמשך דיון בהרכבה המקורי של הוועדה -
3
נדחתה על ידי בית המשפט העליון ביום 27/5/2019 . לא ננקטו הליכי ערעור מטעם
המדינה בעקבות פסק דינו של בית המשפט המחוזי.
7 . בכך נסתיימו ההליכים המשפטיים שהתנהלו בעקבות הגשת הקובלנה המקורית.
נודה ב י ושר כי פסק דינו של בית המשפט הנכבד טפח על פנינו ו גרם לנו למבוכה
ולתסכול רבים על ש לא השכלנו להבהיר את מה שהונח ביסוד המלצתנו אז להרשיע
את הנקבל גם בעבירת הרשלנות החמורה שיוחסה לו בקובלנה המקורית .
8 . לשם הסרת כל ספק יודגש כבר עתה כי לא היה בהבאת השתלשלות העניינים לעיל,
משום כוונה ליצור את הרושם שהוועדה עדיין מבקשת לשכנע בצדקת מסקנותיה
בהליך המקורי ; הוועדה כשלה בניסיונה זה ואין ולא היה בכוונתה לחזור עליו אלא
לעשות מה שהי נה מחויבת לעשותו עתה והוא הצגת תמונה מלאה של ההליכים
שהתנהלו בעניינו של הנקבל וההחלטות שהתקבלו בהם עד ל חידושו של ההליך ;
זאת ותו לא. היוזמה בה נקטה הוועדה מאוחר יותר , להביא את הצדדים להגעה
להסדר טיעון , כפי שי ידון להלן , הי נה ביטוי לכוונתה האמיתית להמשיך ולדון בתיק
בלב פתוח ובנפש חפצה כפי שהבהירה לצדדים , מתוך ניתוק מלא מן העמדות בהן
נקטה בעבר , בלי שתהא שבוייה בהן ; זאת תוך הצגת ה תשתית העובדתית מתחילתו
של ההליך המקורי, גם אם בקליפת אגוז, אשר לימים תהווה גם היא בסיס לטעמים
שהיו ביסוד המלצתה בדין וחשבון נוסף זה.
חידוש ההליך בפני הוועדה
9 . בעקבות התפטרותו ביום 7/4/2019 של חבר הוועדה, פרופ' צבי שטרן, מחברותו
בוועדות המשמעת לרופאים ובכלל זה מהרכב הוועדה שדנה בנקבל, נתמנה
כמחליפו בהרכב הוועדה פרופ' יורם קלוגר כנציג ההסתדרות הרפואית. לא נצא ידי
חובתנו אם לא נציין את תרומתו הייחודית של פרופ' שטרן להליך המקורי ואת צערנו
על כי מקומו נפקד מהרכב הוועדה עם חידושו. עם זאת, אין ספק כי ההיזקקות
למילוי מקומו על ידי פרופ' קלוגר סייעה רבות להביא את חברי הוועדה לראיה
חדשה, מפוכחת ומעשית , של הדרך שיש לנקוט בה כדי להגיע באופן ראוי ונכון לקו
הסיום בהליך זה.
10 . ביום 30 אוקטובר 2019 התקיימה ישיבה בעניינו של הנקבל שנועדה לאפשר לבאי
כוח הצדדים להשלים טיעוניהם , זאת בהתאם להחלטת הוועדה כאמור לעיל. מטעם
הנקבל הופיעו עורכי הדין נבות תל צור, חדווה לוין ויונתן לוין. כאמור, האתגר שניצב
בפני הוועדה לא היה לשוב ו להוכיח בכל מחיר את צדקת מסקנותיה בהליך ה מקורי
אלא להגיע לתוצאה ראויה שיהיה בה כדי להביא לסיום נכון וראוי של ההליך
בנסיבות המיוחדות אליהן נקלע. במהלך הישיבה נוצרה דינמיקה , במעורבותם
הפעילה של חברי הוועדה, שהביאה גם את הצדדים להכרה כי יש מקום , בנסיבות
המיוחדות אליהן נקלע ההליך, לנסות ו למצות אפשרות של הגעה להסדר טיעון
בטרם י ישמעו טיעונים משלימים ויתקיים דיון לגופו. חברי הוועדה המליצו בפני
הצדדים כי יש מקום שבניסיון להגעה להסדר כזה יהיו מעורבים גם גורמים בכירים
במשרד להם נגיעה ומעורבות ישירה בגיבושה של מדיניות התביעה במ ערכת
הבריאות והם בע לי ידע מקצועי ורפואי ברמה גבוהה; זאת על מנת שהסדר כאמור
4
יתקבל גם על דעתם ובתמיכתם ו מתוך הצורך לגלות רגישות ציבורית ואנושית כאחד .
בהחלטה שניתנה על ידי הוועדה ביום 3/11/2019 נכתב לעניין זה , בין היתר:
"על מנת לאפשר מימוש החלטת הוועדה שהתקבלה במהלך הישיבה מיום
30 נובמבר, מתוך ציפייה לגישה חיובית, אנושית ועניינית גם יחד, אשר
תעלה בקנה אחד הן עם האינטרס הציבורי והן עם האינטרס האישי של
הנקבל, מבקשת הוועדה מיחידת הדין המשמעתי להפיץ פרוטוקול הישיבה
גם לעיון מקבלי ההחלטות במשרד, להם חלק בקביעת מדיניות העמדה לדין
משמעתי ואמצעי המשמעת שיש לנקוט בהם, לרבות לעיון היועץ המשפטי של
המשרד, עו"ד אורי שוורץ וד "ר בועז לב, נציב קבילות הציבור. החלטה זו תופץ
לבאי כוח הצדדים ולגורמים אחרים במשרד כאמור, בדיסקרטיות המתחייבת,
במצורף לפרוטוקול הישיבה ותהווה חלק בלתי נפרד ממנה".
11 . למותר לציין כי משבר הקורונה תרם באופן מכריע לשיהוי הר ב בהתנהלות הצדדים
לקידום המהלך להגיע להסדר טיעון אך לא הצליח למנוע אותו; זאת בעיקר משום
שלמהלך זה נדרשו ממלאי תפקידים בכירים במשרד הבריאות שעיקר מעייניהם
בשנה האחרונה היה נתון להתמודדות עם המגיפה. ביום 15/6/2020 , לאחר דחיות
מספר לפרק זמן מ מושך עקב משבר הקורונה ובעקבות החלטות נוספות של הוועדה
בהן שבה והצביעה על החשיבות שבקיום מהלך שיביא להסדר טיעון , אשר יעלה
בקנה אחד הן עם האינטרס הציבורי והן עם האינטרס האישי של הנקבל
התקיי מה, כך על פי הדיווח, ישיבה של בכירים בהנהלת המשרד, ב השתתפות באי
כוח הצ דדים, אשר סללה את הדרך להגעת הצדדים להסדר טיעון כפי שיתואר להלן.
הנמקה נוספת בכל מחיר או חישוב מסלול מחדש, בעקבות פסק הדין
12 . ייאמר ביושר ובכנות כי בעקבות מתן פסק הדין התלבטו מי מבין חברי ה ב ין
האפשרות בה ייאלצו להתפטר מתפקידם כחברים במותב הוועדה לבין האפשרות
להמשיך בדרך המאתגרת שהוצבה בפניהם. רוב חברי הוועדה בחר בדרך השנייה ,
כש נוקט בה גם חבר חדש במותב, פרופ' קלוגר. לתודעת כל חברי הוועדה ללא יוצא
מן הכלל חדרה ההכרה כי מיצוי נוסף של ההליך בדרך של הצגת הנמקות חדשות
בסוגיות עליהן הצביע בית המשפט, עלול להיות מהלך בעייתי וכי הגעה להסדר
טיעון היא צורך מתבקש, בעיקר נוכח תוצאת פסק הדין בערעור וההערכה כי חידוש
הדיון במחלוקת הרפואית לא ישיג את מטרתו ואף עלול לשוב ולהכשיר את הקרקע
ל קיומם של הליכי ערעור חדשים ולעינוי דין נוסף לנקבל.
13 . פסק הדין של בית המשפט המחוזי בערעור יצר אצל חברי הוועדה יותר מאשר
תחושה, מלווה בהערכה מקצועית ומשפטית, כי ההליך המשמעתי למעשה מיצה את
עצמו, גם אם נותרה בידי הוועדה האפשרות להעמיד שוב במבחן חוזר את
מסקנותיה. ב פסק דינו של בית המשפט המחוזי לא נמנעה ממילא האפש רות
ל סלילת הדרך למתווה שיכול ויביא להסדר טיעון. יש גם לציין כי לא מן הנמנע כי
בחינה חוזרת של ה נמקות הוועדה יכולה הייתה גם לעורר את הצורך בהשלמת
עדויות של מומחים רפואיים שהעידו בפניה , גם אם באמצעות שאלות הבהרה ומתן
מענה להן בכתב, כך שהוועדה יכולה הייתה למצוא עצמה כמי שמרחיבה את היריעה
הראייתית גם אם לא נדרשה לכך וממילא גם את היקף הזמן שהיה נדרש למטרה זו.
5
14 . ו גם זאת ייאמר בשקיפות מלאה : המגמה שהייתה ביסוד המתווה ל הגעה להסדר
טיעון אינה נובעת בשום פנים ואופן מקוצר ידה של הוועדה לנסות ולבסס פעם נוספת
את הנימוקי ם שהיו ביסוד החלטתה בהליך המקורי אלא כאמור מהכרתה כי מהלך
כזה עלול שלא לעלות בקנה אחד עם הצהרתה כי בכוונתה לקבל החלטה חדשה
בעניינו של הנקבל בלב פתוח ובנפש חפצה. עצם הניסיון להוכיח שוב את מה
שנראה בעיניה כמוכח דיו בעבר, עלול היה ליצור את ה רושם ל קיומן של מגמתיות
ונחישות להביא שוב לתוצאה דומה שכבר התקבלה, בכל מחיר. אפשרות כזו הי יתה
ממנה והלאה. עיניה של הוועדה היו נשואות אל העתיד ולא אל העבר וכך גם עתה.
הגע ת הצדדים להסכם להסדר טיעון, הקובלנה המתוק נת
15 . ביום 29 אוקטובר 2020 ניתנה על ידי באי כוח הצדדים הו דעה לוועדה לפיה ,
בעקבות דיונים בין הצדדים ודיוניים פנימיים אצל הקובל, הגיעו הצדדים ביניהם
להסדר טיעון המביא לסיום סופי ומוחלט של הפרשה, כהגדרת ההודעה. על פי
הס ד ר הטיעון תוגש לוועדה קובלנה מתוקנת שנוסחה צורף להודעה; הנקבל יודה
בעובדות ובעבירות המשמעת המיוחסות לו בקובלנה המתוקנת; באי כוח הנקבל
והקובל יטענו לאמצעי משמעת של נזיפה בלבד ויעתרו לאימוץ הסדר הטיעון
ולאישורו; הטיעון לעונש יסתמך אך ורק על עובדות הקובלנה המתוקנת והנקבל יהיה
רשאי להביא ראיות לאמצעי המשמעת מטעמו. עוד צוין בהודעת באי כוח הצדדים כי
ה סדר הטיעון הינו בין הצדדים בלבד והוא אינו מחייב את וועדת המשמעת או את
השופט בדימוס סטרשנוב או את בית המשפט, כך לשון ההודעה.
16 . בהתאם לקובלנה המתוקנת הנושאת את התאריך 0 25/11/202 והחתומה בידי
ה קובל, פרופ' איתמר גרוטו, אושפז ביום 9/8/08 בבי"ח פרטי , מטופל של הנק בל
(להלן "המנוח"), לצורך ניתוח על ידו באבחנה של גידול ממאיר גדול בחלק
הפרוקסימלי של הקיבה . במהלך אותו יום נותח המנוח בניתוח גדול ומורכב שכלל
כריתת קיבה, פילורופלסטיה והתקן צינור הזנה למעי הדק (ג' י ג' י נוסטומי .) המ נוח
אושפז בבית החולים לצורך טיפול. ביום 14 יולי 2008 הופיעה אצל המ נוח הפרשה
חומה בנקז. המ נוח נבדק על ידי הנקבל אשר הורה על המשך מעקב אחר הפרשות
מהנקז וכן על המשך טיפול שמרני, הכולל הזנה דרך הג'יג'ינוסטומי, מתן נוזלים,
אלקטרוליטים ועוד. המ נוח סבל מחולשה, כאב ו בצקות, הדלף לא פסק אך הכמות
הלכה ופחתה. בהמשך להנחייתו של הנקבל המשיך המנוח להיות מטופל באופן
שמרני . הדליפה ממנה סבל המנוח הודגמה שוב על ידי בליעת חומר ניגוד בתאריך
20/8/08 , חמישה וחצי שבועות לאחר הניתוח. מהרישומים בגיליון הרפואי עולה
תמונה לפיה המנוח היה חלש, ללא חום וללא לויקוציטוזיס.
17 . ביום 26/8/08 , מאחר ומצבו של המנוח לא השתפר, למרות טיפולו של הנקבל,
הזמינו בני משפחתו של המנוח, בהסכמת הנקבל, חוות דעת רפואית נוספת מפרופ'
קשתן, מנהל המחלקה הכירורגית בבית החולים קפלן, אשר המליץ על תזונה תוך
ורידית וטיפול בס ומטוסטטין, עד לשיפור במצבו הכללי של המנוח וניתוח נוסף
במידת הצורך. פרופ' קשתן שוחח עם הנקבל על חוות דעתו אך הנקבל דחה את
המלצותיו, תוך התייחסות לא הולמת ולא מכבדת בעת השיחה. במהלך הימים
הבאים המשיך המנוח לסבול מהפרשות, היה חלש, סבל מדימום שנגרם בזמן
החלפת ליין פמורלי על ידי מרדים ונזקק לחבישת לחץ ונזקק לחבישת לחץ, מנות דם
6
ומשקפי חמצן. בהמשך החל גל ספסיס כתוצאה מזיהום בליין המרכזי . מהגיליון
הסיעודי עולה כי במהלך הימים הבאים המנוח חש ברע, היה חיוור וחלש ונזקק
למשככי כאבים. בנוסף, בנוסף נרשמו ממצאים חוזרים של הפרשה מוגלתית, עור
אדום וחם ובצקות ברגליים וכן דליפה ברורה של מזון שניתן דרך הפה.
18 . ביום 4/9/08 בשעה 14:00 הפסיק המנוח לנשום, איבד הכרה, בוצעה הנשמה
והמנוח הועבר ליחידה לטיפול נמרץ. במהלך אשפוזו של המנוח ביחידה לטיפול
נמרץ עד לפטירתו ביום 6/9/08 נמשך הגל ה ספטי, מצבו המשיך להחמיר והוגדר
קריטי על רקע הלם ספטי, ARDS , אי ספיקת כליות חריפה והפרעה במנגנון קרישת
דם וצמיחה של פסאודומנס ו, Aeruginosa . ST בתרביות דם, בקצה צינור העירוי.
לאורך כל תקופת האשפוז ביקר הנקבל את המנוח מידי יום ולעתם פעמיים שלוש
ביום.
19 . הנקבל לא ניהל רשומה רפואית כראוי לרבות רישום דל וחסר בגיליון הרופא והיעדר
תיעוד של כמות הדליפה, לאחר הוצאת הנקז. בנוסף, מצויים שלושה סיכומי מחלה
בנוסחים שונים בעניינו של המנוח, אשר נכתבו כולם על ידי הנקבל ואינם תואמים
את המסמכים הרפואיים ומצבו של המנוח, בזמן אמ ת.
20 . הקובלנה המתוקנת מייחסת לנקבל התנהגות שאינה הולמת רופא מורשה והפרת
סעיף 17 לחוק זכויות החולה, כאמור בסעיף 41 ( 1 ) ו, ( 7 ) לפקודת הרופאים, בכך
שדחה את חוות דעתו והמלצותיו של פרופ' קשתן, תוך התייחסות לא הולמת ולא
מכבדת והמשיך בטיפול שמרני; בכך שערך שלושה סיכ ומי מחלה שונים עם חוסר
התאמה בינם לבין הממצאים ומצבו של המנוח, כפי שתועדו ברשומה הרפואית
ובגיליון הסיעודי; בכך שהנקבל לא ניהל רשומה רפואית כנדרש לפי סעיף 17 לחוק
זכויות החולה וכללי רפואה נכונה לרבות רישום דל וחסר בגיליון הרפואי והיעדר
תיעוד של כמות הדליפה לאחר הוצאת הנקז.
21 . בהחלטתה מיום 25/11/2020 קבעה הוועדה כי הצגת הסדר הטיעון ושמיעת
טיעונים לעניין אמצעי המשמעת ייעשו במועד שייקבע לכך; מועד כאמור נקבע, לאחר
דחיות מספר בגין משבר הקורונה , ליום 25/2/2021 . ביום 23/2/2021 ניתנה לוועדה
הודעה מטעם באי כוח הצדדים לפיה, על רקע הסדר הטיעון ובהינתן מגבלות
הקורונה, הצדדים מבקשים להסתפק בהודעה על הסכמה על אמצעי המשמעת
ולבטל את הדיון שהיה קבוע ליום 25/2/2021 ; להודעה צורפו שוב הסדר הטיעון
והקובלנה המתוקנת בנוסחם המקור י כפי שהוגש לוועדה , כאשר צוין בה כי הנקבל
מודה בקובלנה המתוקנת וכי הצדדים סבורים כי בנסיבות המיוחדות של העניין
הסדר הטיעון הוא סביר, מידתי, נכון ומוצדק וכי הוא נחתם לאחר הפעלת שיקול
דעת ולאחר התייעצות עם כל הגורמים הרלוונטיים במשרד הבריאות. בנימוקי
הבקשה ל ביטול הדיון פורט כי למרבה הצער, קיימות עדיין מגבלות מגפת הקורונה
ועקב כך ישנן מגבלות לגבי מספר המשתתפים בדיונים ו ב הליך בענייננו ישנו מספר
רב יחסית של משתתפים; על רקע הסדר הטיעון ועל מנת להימנע מהתקהלות
הצדדים מבקשים מן הוועדה להסתפק בקבלת הסדר הטיעון והקובלנה המתוקנת
ללא קיום דיון בעניין.
7
22 . בעקבות הודעת באי כוח הצדדים נתנה הוועדה החלטה לפיה , לאחר שבחלוף זמן
לא הושגה תמימות דעים בין חברי הוועדה לעניין הצורך בקיום הדיון במועד המתוכנן
נעתר ה הוועדה פה א חד לבקשת באי כוח הצדדים לבטל הדיון האמור ור שמה לפניה
הודעתם לעניין הסדר הטיעון והקובלנה המתוקנת ובקשתם להסתפק בהם בלי לקיים
דיון בעניין. עוד נא מ ר בהחלטה כי הוועדה תעביר המלצתה לעניין סיום ההליך בעניינו
של הנקבל לשופט בדימוס סטרשנוב בהקדם האפשרי .
דיו ן והכרעה
23 . משהודה הנקבל, על פי הצהרת באי כוחו, בכל הנטען בקובלנה המתוקנת, יש להרשיעו
בעבירות של התנהגות שאינה הולמת רופא מורשה והפרת סעיף 17 לחוק זכויות החולה,
כאמור בסעיפים 41 ( 1 ) ו, ( 7 ) לפקודת הרופאים. מכאן ואילך נתמקד בסוגיית אימוצם של
הסדרי טיעון בכ לל והסדר טיעון זה בפרט, בכל הנוגע לקובלנה המתוקנת ו לאמצעי המשמעת
שהוסכם בין הצדדים להטילו על הנקבל.
אימוץ הסדרי טיעון בפסיקה
24 . בע"פ 1958/98 פלוני ' מדינת ישראל קובע בית המשפט העליון את העקרונות שאמורים
להיות מונחים ביסוד הסדרי טיעון:
"הכל מסכימים כי האינטרס הציבורי במובנו הרחב מחייב את בתי המשפט לעודד
קיומם של הסדרי טיעון. קיום הסדרי טיעון מאפשר פריסה רחבה יותר של אכיפת
החוק ובכך יש כוח מרתיע כשלעצמו, העשוי לאזן את אפקט ההקלה בעונש במקרה
הקונקרטי. הסדר טיעון אשר נכרת בהתאם לכללים ועל פי שיקולים ראויים, מקצר את
עינוי הדין של הנאשם ושל נאשמים פוטנציאליים הממתינים לכתב אישום נגדם. הסדר
טיעון מסייע לרשויות ה אכיפה בהעמדת עבריינים נוספים לדין, הוא מבטיח ענישה שאינה
מרוחקת בזמן ממועד ביצוע העבירה...מבחינה ערכית, יש להסדר הטיעון ערך מוסף
כאשר העבריין מקבל על עצמו אחריות למעשיו."
5 2 . סוגיית אימוץ הסדרי טיעון מצאה את בי טוייה גם בהליכים משמעתיים ואפשרות הסטייה
מהם נדונה לא אחת בפסיקה. בע"א 1079/04 ד"ר ליביו לאור נ' שר הבריאות ואח' (ראה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין") עושה בית המשפט העליון אבחנה בין הסדרי טיעון
שהושגו במסגרת הליך פלילי לבין אלה המוש ג ים בהליכים משמעתיים. וכך קובע בית
המשפט:
"השיקול המרכזי בהליכים המשמעתיים שבנדון הינו השיקול של הגנה על האינטרס
שיש לציבור בשמירה על רמתו וכבודו של מקצוע הרפואה ועל אמון הציבור ברופאים...
8
לפיכך נפסק כי בהליכים מסוג זה השיקול המרכזי שעל הגורם המחליט לשוות לנגד
עיניו הוא אינטרס הציבור, ואילו השיקולים הספציפיים הנוגעים לעבריין המשמעת העומד
לפניו הם עניין משני שיש לשקלו, אם בכלל...על פי רציונל זה המונח ביסוד הענישה
בהליכים משמעתיים, יכולה להישמע הטענה כי יש לאפשר מרחב גדול יותר לסטייה
מהסדר טיעון שהושג בין הצדדים בהליך משמעתי, מקום שלא ניתן משקל ראוי והולם
לאינטרס הציבורי אף אם נגרמת בשל כך פגיעה לעבריין המשמעת ששינה מצבו לרעה
והודה במעשים שיוחסו לו בהסתמך על הסדר הטיעון."
26 . אשר לשאלת סבירותו של הסדר טיעון לעניין ההחלטה אם לאמצו או לדחותו, קובע בית
המשפט העליון בע"פ 1958/98 , כשהוא מציין בפני בית המשפט הדן בהליך את השיקולים
שיש לשקול בעניין זה:
"כך למשל ייתן דעתו על הקשיים הצפויים בניהול המשפט... כן ייתן בית המשפט
דעתו על האינטרס הציבורי שבהשגת הודיית הנאשם ובקבלת אחריות למעשיו...
עוד יביא בחשבון את האינטרס הציבור י במובנו הרחב, החיסכון בזמן שיפוטי
ובמשאבי התביעה...".
מן הכלל אל הפרט, הרמת המסך מעל המהלכים והנימוקים לאימוץ הסדר ה טיעון
27 . נקדים ונאמר כי מעורבותה של ועדת המשמעת במקרה זה בכל הנוגע בהאצת המהלך
להגעה להסדר טיעון, מ סירה ספק אפשרי באשר ל היות ו של המקור ל שיקולים לנקיטה
ביוזמה ז ו מצד באי כוח הצדדים, מקור לגיטימי , ענייני ורלוונטי למהלך כזה . זאת ועוד.
העובדה שבמהלך זה נטלו חלק פעיל גם ממלאי תפקידים בכירים במשרד הבריאות, מחזקת
את ההנחה שהערכה מקצועית ברמה ה גבוהה ביותר ליוותה יוזמ ה זו ו סייעה ל הגעה להסדר
טיעון , תוך מתן משקל ראוי לאינטרס הציבורי ו הפרטי גם יחד. נציין כי שוכנענו כי חתירה
משותפת של הצדדים להגיע לתוצאה זו, מהלך שהוועדה צידדה ותמכה בו, היא שעמדה
ביסוד המאמצים לגיבושו של ההסדר.
הקובלנה המתוקנת
8 2 . בכל הנוגע לעובדות ולעבירות שיוחסו לנקבל בקובלנה המתוקנת נדגיש כי אלה הינן
בתחום שיקול הדעת של התביעה ואין וועדת המשמעת אמורה להעמידן במבחן או להטיל
בהן ספק. זו פררוגטיבה של התביעה וחזקה עליה ששקלה לעניין זה את השיקולים הראויים
כפועל יוצא מן הנסיבות החדשות אליהן נקלע ההליך קודם שגיבשה מסמך זה ; ז את בעצה
אחת עם באי כוח הנקבל ועם הגשת הקובלנה המתוקנת בידי הקובל , פרופ' איתמר גרוטו.
נרשה לעצמנו רק לציין כי מעיון בקובלנה המתוקנת עולה כי המיוחס בה לנקבל עולה בקנה
אחד עם תוצאת פסק הדין בערעור, לפיה לא עלה ספק באשר לעובדות שיוחסו להת נהלותו
של הנקבל , כפי שפורטו בקובלנה המתוקנת .
9
אמצעי המשמעת
9 2 . עמדת הצדדים באשר להטלת אמצעי משמעת של נזיפה איננה בלתי סבירה ואיננה
בלתי מידתית והיא ביטוי לשיקול דעת שהופעל הן לעניין חומרת העבירה המיוחסת לנקבל
בקובלנה המתוקנת, התנהגות שאינה הולמת רופא מורשה, והן לעניין תקופת הזמן
הארוכה שחלפה מאז האירועים בגינן הועמד הנקבל לדין משמעתי לראשונה בהליך המקורי
אוגוסט 2008, תקופה שחלקה הגדול נבע משיהוי ממושך בו נקטה מערכת הבריאות עד
להעמדתו של הנקבל לדין משמעתי ושהיה בה משום עינ וי דין לנקבל ; זאת בנוסף להליך
המשמעתי עצמו ו להליך המשפטי שהתקיימו בעניינו מאוחר יותר.
30 . בהחלטתה מיום 25/11/2020 אפשרה הוועדה לבאי כוח הנקבל להציג בפניה ביום
הדיונים המתוכנן, 25/2/2021, ראיות לעניין אמצעי המשמעת, ככל שימצאו לנכון.
בהודעה שהוגשה על ידי ב אי כוח הצדדים ובה בקשה להסתפק בקבלת הסדר הטיעון
והקובלנה המתוקנת ולבטל הדיון, לא נאמר דבר לעניין ראיות בדבר אמצעי המשמעת.
הגם שניתן היה לראות בכך ויתור על הגשת ראיות כאמור, קובעת הוועדה כי התייחסות
ל ראיות שהוגשו בעניין זה בהליך המקורי , רלוונטית גם עתה, ואולי אף ביתר שאת , וה צגתה
מתחייבת על מנת שלא תיפגע זכותו של הנקבל להציג את עברו הרפואי ואת הערכות
מטופליו באופן שיש בו כדי להשפיע על חומרת אמצעי המשמעת שיש לנקוט כלפיו בעקבות
ההגעה להסדר טיעון. כל תוצאה אחרת הייתה עלולה ל העמיד בספק חלק מן השיקולים
שהיו בי סוד ההגעה להסדר טיעון ובעיקר לעניין אמצעי המשמעת שיש לנקוט בו על פיו.
מכאן החלטתנו לתת ביטו י לראיות אלה, כפי שהדבר נעשה בדין וחשבון שהגישה הוועדה
בתום ההליך המקורי, ב נ וסח שהובא שם ; למותר לציין ש הדברים יפים לענייננו גם עתה:
"נקדים כבר עתה ונאמר כי עיינו במכתבי ההערכה הרבים שהגישה לנו ב"כ
הנקבל, פרי עיטם של מטופלים ושל רופאים בכירים שעבדו במחיצתו. אכן
הצטיירה בפנינו תמונה של עשייה מקצועית ראויה להערכה. גם שופטים
בכ ירים, בהווה ובעבר, הביעו הערכתם בכתב ... במניין השיקולים לקולה
באשר לאמצעי המשמעת שיש להשית על הנקבל לקחנו בחשבון גם את
הקריירה המקצועית רבת השנים שלו, כמו גם מכתבי ההערכה להם זכה,
כ מפורט לעיל."
אחרית דבר
1 3 . אין אמנם להקל ראש בעובדות ובעבירות שיוחסו לנקבל בקובלנה המתוקנת אך מאידך
יש לראותן על רקע הנסיבות המיוחדות אליהן נקלע הליך זה ורצונם המשותף של הצדדים
לסיימו בדרך של הגעה להסדר טיעון. בחנו שוב ושוב את הסדר הטיעון ושוכנענו כי אין הוא
נוגד את האינטרס הציבורי בכל הנוגע לשמירה על רמתו וכבודו של מקצוע הרפואה ועל אמון
הציבור ברופאים אלא עולה בקנה אחד עמו. זו העת להביע שביעות רצון מכך שכל הגורמים
שהייתה להם נגיעה למקרה זה חברו יחדיו להשגת מ טרה אחת והיא סיום ההליך בדרך של
הסדר טיעון שנותן ביטוי מאוזן לגדר הספיקות עליהן הצביע בית המשפט המחוזי בפסק דינו ;
וכן לתת ביטוי להערכתנו את המאמץ וההשקעה שנעשו בעניין זה. אין ספק שהמלצה
המבוססת על הסכמה בין הצדדים היא התוצאה המועדפת בנסיבות המיוחדות של המק רה.
10
32 . אמנם לא הייתה זו שעתו היפה של הנקבל בכל הנוגע לשמירה על כללי האתיקה
שרופאים אמורים לפעול על פיהם ולהקפיד על קי ו מם, אך יש לראות מקרה זה גם על רקע
היעדר טענה בדבר רקע משמעתי קודם ו אל מול שירות רפואי רב שנים ברמה ובאיכות
גבוהים במיוחד. טעמים אלה, כמו גם הנסיבות המיוחדות של המקרה שתוארו בהרחבה
לעיל, הביאו אותנו לכלל מסקנה כי אמצעי המשמעת שהוסכם עליו בין הצדדים הוא ראוי
ונכון ויש לאמצו. המלצתנו על כן היא לאמץ א ת הסדר הטיעון ולהשית על הנקבל אמצעי
משמעת של נזיפה.
ניתן היו ם, 14 מרס 2021
__________________ _________________ ______________
ד"ר ישי לב , יו"ר פרופ' יורם קלוגר עו"ד משה מרבך
נציג המנהל הכללי נציג ההסתדרות הרפואית נציג היועץ המשפטי לממשלה
11
12