Conviction dated 21 Jan 2020
- Conviction
- Yes, according to the Ministry of Health publication
- Disciplinary measure
- License suspension
Decision summary (as published on the Ministry of Health website)
English translation pending. The Hebrew text is shown.
הנקבל הורשע בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, וחברות בהתאגדות אסורה.
Translation for convenience only. The Hebrew text, as published on the Ministry of Health website, is the binding version.
Decision documents
All documents as published on the Ministry of Health website, kept here in full. The documents are in Hebrew.
Committee decision Open in a new window · Source on gov.il
Open the document in a separate window · Download the file · Copy stored on this site
Disciplinary committee recommendation Open in a new window · Source on gov.il
Open the document in a separate window · Download the file · Copy stored on this site
Full text of the decision (extracted from the document, Hebrew)
Text extracted automatically from the document for search and accessibility. The binding text is the document itself.
=== החלטת הוועדה ===
1
צו לפי סעיף 45 לפקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל"ט, 1979
החלטה 20, 01
בפני:
השופט (ב דימוס) אמנון סטרשנוב
בעניין שבין:
המשנה למנכ"ל משרד הבריאות הקובל
ע"י ב"כ, עוה" ד לילך מהודר וישראל וינברגר
לבין:
ד"ר סלימאן אגבריה הנקבל
ע"י ב"כ, עוה"ד ע' חדד, נ' מילשטיין, א' יוסף
ה ח ל ט ה
העובדות
1 . ד"ר סלימאן אגבריה הינו רופא שיניים מורשה (להלן, הנקבל או ד"ר אגבריה ,) המתגורר
ביום 1.2.2018 הורשע הנקבל בבית המשפט המחוזי בירושלים בגין עבירות של קשירת קשר לביצוע
פשע, לפי סעיף 499 לחוק העונשין, התשל"ז, 1977 , וחברות בהתאגדות אסורה ל פי סעיפים 145 ו -
147 לחוק העונשין. על הנקבל, הנאשם נגזרו הענשים הבאים:
מאסר למשך 89 ימים, בניכוי תקופת מעצרו במשך אותם ימים.
שישה חדשי מאסר ע"ת וקנס כספי בסך 150,000 ש"ח או עשרה חדשי מאסר תמורתם.
2 . ההתאגדות האסורה בה מדובר היא " התנועה האיסלאמית " שהוכ רזה ביום 15.11.15 כהתאגדות
בלתי מותרת לפי תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 ובהתאם לחוק המאבק בטרור, התשע"ו, 2016 .
טרם ההכרזה ולאחריה, היה הנקבל פעיל בכיר בה, ועסק בפעולות צדקה בפרויקטים שונים כגון, רכישת
שמיכות וגופי חימום עבור משפחות נזקקות, רכישת בגדי חורף לילדים, חלוקת מילגות לסטודנטים, ועוד.
כאמור לעיל, למרות ההכרזה על התנועה האיסלאמית כהתאגדות בלתי חוקית בחדש נובמבר 2015 ,
המשיך הנקבל בפעילותו בארגון גם לאחר ההכרזה הנ"ל.
2
הקובלנה
3 . בעקבות התנהלותו האמורה, הוגשה נגד ד"ר אגבריה, ביום 29.8.18 , ק ובלנה ע"י ה משנה למנכ"ל
משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו , בה נטען כי הנאשם הורשע בעבירות פליליות וכן נהג בדרך
שאינה הולמת רופא מורשה לריפוי שיניים, בניגוד לסעיפים 45 ( 1 ) ו, 45 ( 5 ) לפקודת רופאי ה שיניים
[נוסח חדש], התשל"ט, 1979 .
דו"ח ועדת המשמעת
4 . לאחר הגשת הקובלנה, ה תמנתה ועדת משמעת כדי לדון בה, בהרכב: ד"ר דן דקל, יו"ר, ד"ר אבי
פישמן ועו"ד עירית אלטשולר, חברים. ב"כ של הנקבל, עו"ד עמית חדד, טען בפתח הדיון כי לא ניתן
לצרף לעבירה לפי סעיף 45 ( 5 ) לפקודת הרופאים, שעניינה הרשעה פלילית, גם עבירה של התנהגות
בלתי הולמת לפי סע יף 45 ( 1 ) לפקודה. כמו כן טען ב"כ הנקבל, כי מדובר ב"אכיפה בררנית" שכן רופא
אחר שעבר עבירות דומות, לא הועמד לדין.
הוועדה דחתה טענות אלה, והחליטה להרשיע את הנקבל בשתי העבירות המיוחסות לו בכתב הקובלנה.
אשר לטענה של אכיפה בררנית, קבעה הוועדה כי לא הוכח לה מה היה גורלו של הרופא האחר, והאם
הוגשה נגדו קובלנה או שמא תוגש בעתיד.
5 . הוועדה דחתה גם את הטענה בדבר כפילות ה אישומים, וקבעה שאין מניעה להאשים רופא שעבר
עבירה פלילית גם בהתנהגות בלתי הולמת , בהתאם לסעפים 45 ( 1 ) ו, ( 5 ) לפקודת הרופאים, גם יחד .
הוועדה הסתמכה, בין היתר, על דברי ביהמ"ש העליון בע"א 224/79 דימנט נ. שר הבריאות , פ"ד
לה( 2 ) 424 , בעמ' 428 :
"אין מניעה, שמעשה פלוני ייכנס לגדרם של שני הסעיפים הקטנים כאחד. מעשה המשמש
נושא להרשעה בפלילים, עשו י להוות, באופן עצמאי ובלתי תלוי בהרשעה, התנהגות
ש אינה הולמת רופא מורשה" .
6 . אשר לאמצעי המשמעת שמן הרא וי להטיל על הנקבל, שקלה הוועדה, לקולה כי הפרוייקטים בהם
עסק הנקבל במסגרת חברותו בתנועה האיסלאמית "לא היו אסורים באופיים, נהפוך הוא, ברובם מדובר
במעשי צדקה וסיוע לנזקקים".
לחומרה צי ינה הוועדה, כי זו הפע ם השנייה בה נותן הנקבל את הדין על עבירות דומות, ו כי הוא נדון
בעבר לחמש וחצי שנות מאסר, מהן שנתיים וחצי בפועל . בעקבות גזר הדין, הותלה רישיונו למשך
שנתיים וחצי.
7 . עוד התרשמה הוועדה כי "הפעם הפנים הנקבל את הבעייתיות בהתנהגותו שהייתה נשוא שני ההליכים
המשמעת יים (והפליליים) נגדו ולא יחזור על מעשיו פעם נוספת". לאור כל האמור, ממליצה הוועדה
להטיל על הנקבל אמצעי משמעת של התליית רישיון למשך שישה חדשים, בניכוי 89 הימים בהם היה
נתון במעצר בגין ההליך הפלילי כנגדו וממילא, לא עסק ברפואת שיניים.
החלטה
8 . סבורני כי ה וועדה הנכבדה שקלה כראוי את מכלול נסיבות המקרה, הן לעניין הה כרעה והן לגבי
אמצעי המשמעת המומלץ על ידה. צדקה הוועדה בקביעתה כי ניתן לייחס לנקבל גם עבירה של הרשעה
בעבירה פלילית וגם עבירה של התנהגות בלתי הולמת, בגין אותם מעשים, כעולה גם מפסק הדין בענין
דימנט נ . שר הבריאות , שצוטט לעיל.
3
כך, לצורך השוואה, קובע גם סעיף 186 לחוק סדר הדין הפלילי[נוסח משולב], התשמ"ב, 1982 , כי:
"בית המשפט רשאי להרשיע נאשם בשל כל אחת מן העבירות שאשמתו בהן נתגלתה מן העובדות
שהוכחו בפניו, אך לא יענישנו יותר מפעם אחת בשל אותו מעשה".
9 . א שר לאמצעי המשמעת עליו ממלי צ ה ה וועדה, התליית רישיון למשך שישה חדשים בלבד, סבורני כי
הוא מתון למדיי, בעיקר בשים לב לכך שזו הרשעתו השנייה של הנקבל, בגין עבירות דומות, עליהן נדון
בעבר הלא רחוק, הן בפלילי ם והן בדין משמעתי. עם זאת, נוכח התרשמותה של הוועדה כי ה נקבל
"הפנים את הבעייתיות בהתנהגותו... ולא יחזור על מעשיו פעם נוספת" החלטתי שלא להתערב
בהמלצ ת הוועדה.
אשר על כן, הנני מחליט להתלות את רשיונו של הנקבל , ד"ר סלימאן אגבריה , מ לעסוק ברפואת שיניים
למשך שישה חדשים, בניכוי 89 ימים בהם שהה במעצר. בפו ע ל , יותלה ריש יונו של הנקבל למשך שלושה
חדשים ויום אחד, החל מיום 3.20 1. .
ניתן היום 21.1.20 , כד טבת תש"פ.
י ש להפיץ החלטה זו לצדדים, כמקובל
---------- ------------------------
אמנון סטרשנוב, שופט (בדימוס )
=== המלצת וועדת משמעת ===
ועדה לפי סעיף 47 (א) לפקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל"ט, 1979
י "א טבת, תש"פ
8 בינואר , 20 20
בעניין:
פרופ' איתמר גרוטו, ה משנ ה למנכ"ל משרד הבריאות, באמצעות בא כוחו עו"ד
ישראל וינברגר / לילך מהודר , משרד התובעת הראשית, הלשכה המשפטית,
משרד הבריאות, ירושלים
הקובל
, נגד -
ד"ר סלימאן אגבריה רופא שיניים מורש ה ב אמצעות בא כוח ו עו ה "ד עמית חדד ,
נועה מילשטיין ו אביחי יוסף
הנקבל
דין וחשבון ל פי סעיף 48 לפקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל"ט, 1979
1 . הקובלנה
ביום ביום 26.8.2018 הגיש פרופ' איתמר גרוטו , המשנה למנהל הכללי של משרד הבריאות
נגד ד "ר סלימאן אגבריה רופא שיניים מורשה (להלן, הנקבל) , מכוח סעיף 45 ( 1 ) ו, ( 5 )
לפקודת רופאי השיניים (נוסח חדש), התשל" ט, 9 197 (להלן, הפקודה או פקודת רופאי
השיניים ,) קובלנה בגין הרשע ת הנקבל בעבירות פליליות שלא על פי הפקודה והתנהגות
שאינה הולמת מורשה לריפוי שיניים .
העבירות הפליליות בהן הורשע הנאשם ביום .2018 1.2 בבית המשפט המחוזי בירושלים
בתיק 17, 05, 24228 על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון על פי כתב אישום מתוקן היו:
, קשירת קשר ל ביצוע פשע (צ"ל גם, או לעוון) לפי סעיף 499 לחוק העונשין, התשל"ז -
; 1977
, חברות ל התאגדות אסורה לפי סעיפים 45 1 ( 1 )(א), (ג) וסעיף 47 1 לחוק העונשין,
התשל"ז, 1977 .
בגין העבירות בהן הורשע הנקבל נגזרו עליו ביום 11.2.2018 עונשים אלה:
, מאסר למשך 89 ימים בניכוי ימי המעצר, כך של א ישוב לרצות עונש של מאסר;
, ששה חודשי מאסר על תנאי;
, קנס בסך 150,000 ש" או עשרה חדשי מאסר תמורתם.
1
2 . ה אירועים ברקע הקובלנה
ברקע הקובלנה עומדת הרשעתו של הנקב ל לפי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום
מתוקן, לפיו עבר עבירה לפי סעיפים 499 (קשר לפשע או לעוון) ו, 145 ( 1 )(א)ו, (ג) וכן 147
(חבר להתאגדות אסורה) לחוק העונשין, התשל"ז, 1977 .
ההתאגדות האסורה שבה מדו בר היא "התנועה האסלאמית" שהוכרזה ביום 15.11.15
כהתאחדות בלתי מותרת לפי תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 , ובהתאם להוראות חוק
המאבק בטרור, התשע"ו, 2016 שנכנסו לתוקף ביום 1.11.16 היא הוגדרה ארגון טרור
כמובנו על פי חוק זה ולפי דין.
טרם ההכרזה עסקה התנ ועה האסלאמ ית, ש הנקבל היה פעיל בכיר בה , בפעולות צדקה
שונות, גם באמצעות תאגידים שונים, והיא עמדה בקשר, בין היתר באמצעות הנקבל, עם
מספר עמותות שמושבן בחו"ל, ושנהגו להעביר כספים רבים לישראל לצורך מימון
פעילויותיה. בסמוך ולאחר ההכרזה המשיכו הנאשמים בכתב האישום בפעולות זה ות
במראה ובמהות לפעולות שנעשו טרם ההכרזה, לצורך המשך קיום פעילות התנועה
האסלאמית, וזאת באמצעות עמותות אחרות, כאשר הנקבל, מעדכן, מנחה ומאשר פעולות
שנעשו.
הפרויקטים שבוצעו במסגרת הפעילות לעיל מטעם התנועה האסלאמית היו בין היתר, מימון
ורכישת מזון לשבירת צום ו בעת חג הקורבן, רכישת ילקוטים ומכשירי כתיבה לילדי גנים
ותלמידי בתי ספר, רכישת שמיכות וגופי חימום עבור משפחות, רכישת בגדי חורף לילדים,
שיפוץ ובניית מסגדים, חלוקת מלגות לסטודנטים , הספקת עצי זית לצורך נטיעתם .
3 . הועדה ו ההליך בפני ה
הועדה קיימה שני דיו נים, הראשון ביום 13.3.2019 ( לאחר דחיית הדיון שנקבע למועד
מוקדם יותר, לפ י בקשת הנקבל שהוגשה בסמוך לה) , והשני ביום 9.12.2019 כאשר בין
שני הדיונים ניתנו שתי החלטות של הועדה, ו בקביעת מועד הדיון השני התחשבה הועדה
ב נסיבות מיוחדות לעניין לוח הזמנים של באי כוח הנקבל .
ב ראשית דיון הראשון הודיע ב"כ הנקבל עו"ד עמית חדד, כי אין הוא מודה בעבירות
המשמעתיות נשוא הקובלנה .
נוסף לכך אף טען עו"ד חדד כנגד הגשת ה קובלנה בגין התנהגות שאינה הולמת רופא מכוח
סעיף 45 ( 1 ) לפקודה , כשלדבריו לא היה מקרה כלשהו שבו הוגשה קובלנה על פי סעיף זה
במקרה של הרשעה פלילית, טען כי סעיף 45 ( 5 ) אינו נותן סמכות להרשיע בגין כל עבירה
פלילית ובמקרה הנדון לאור השתלשלות העניינים ודברים שנאמרו במהלך ההליך הפלילי על
ידי ב"כ המדינה יש משום מניעות להגשת קובלנה והשתת אמצעי משמעת על הנקבל, וטען
והוסיף, כי לא היה מ קרה כלשהו בו צרפו לקובלנה בגין הרשעה בעבירה פלילית שלא על פי
הפקודה , גם התנהגות שאינה הולמת רופא.
ב"כ הקובל באותו דיון , עו"ד וינברגר הודיע, שהוא עומד על הקובלנה כמו שהיא , טען כי ניתן
לנקוט נגד רופא שיניים בהליכים משמעתיים בגין כמה סעיפי משנה של סעיף 45 ל פקודה -
בהתנהגות שאינה הולמת במקביל להאשמה בגין הרשעה בעבירה פלילית , כאשר במקרה
2
שבפנינו ההתנהגות שאינה הולמת רופא מתבססת על הודאת הנקבל בכתב האישום
והרשעתו, והיא מצטרפת להאשמה לפי סעיף 45 ( 5 ) לפקודה, שהאמור בו הוא המשך
הרעיון של הדרישה בסעיף 6 (א)( 1 ) לפקודה , כי זכאי לקבל רישיון לריפוי שיניים מי שהוא
אדם הגון, וכן טען , כי הסמכות להמליץ לשר אם רופא שיניים עבר עבירת משמעת היא של
הועדה ולא של ב"כ המדינה בהליך הפלילי.
ביום 31.3.2019 נתנה הועדה החלטה המצ"ב שבה דחתה את טענות ב"כ הנקבל ומצאה ,
כי עבר עבירות משמעת , ובו ביום, בטרם הגיעה אליו החלטת הועדה, הגיש ב"כ הנקבל
בקשה לביטול הקובלנה בשל אכיפה בררנית , שבה חזר למעשה על טענותיו בדיון הראשון .
ביום 2.4.2019 בקשה הועדה מב"כ ה נקבל להודיע אם הוא עומד על בקשתו , לאור
החלטתה מיום 31.3.2019 לעיל, וב"כ הנקבל הודיע בתגובתו מ יום 16.4.2019 כי הוא
עומד על בקשתו.
לאחר קבלת תגובת ב"כ הקובל, החליטה הועדה בהחלטתה מיום 11.6.2019 המצ"ב גם
היא, לדחות את הבקשה באומרה : "רוב האמור בבקשה שבפניננו נטען על ידי ב"כ הנקבל
בעת הדיון, והחלטת הועדה מיום 31.3.2019 מתיחסת לטיעונים אלה, שיש להניח שלא היו
נטענים שוב אילמלא הוגשה בקשה זו בטרם ראה ב"כ הנקבל את החלטתנו האמורה.
ה ועדה אינה מוצאת לנכון לחזור על האמור בהחלטתה, וחוזרת ומפנה אליה את ב"כ
הנקבל".
בדיון השני ביום 9.12.2019 ולאור השתלשלות לעיל, חזרה הועדה על ה חלטתה להמליץ ,
כי יש לראות במעשים שעשה הנקבל ובגינם הורשע בעבירות פליליות משום עבירות
משמעת, ושמעה את טיעוני הצדדים לעניין אמצעי המשמעת .
עו"ד מהודר, ב"כ הקובל, ציינה את מטרות הדין המשמעתי ואמצעי המשמעת המתבקשים
מכך, כפי שעולה מפסיקת בית המשפט העליון, שמירה על שמו הטוב, רמתו וכבודו של
מקצ וע הרפואה ורפואת השיניים בכלל זה, ועל אמון הציבור במקצוע הרפואה וברופאים,
ולהעביר מסר הרתעתי מפני מעשים המהווים עבירות משמעת, כאשר השיקול המרכזי הו א
אינטרס הציבור והשיקולים הנוגעים לנקבל הספציפי משניים. עו"ד מהודר טענה , כי העבירות
שביצע הנקבל הן חמורות, ו במסגרת התאגדות אסורה, היא התנועה האסלמית שהוכרזה
כהתאגדות אסורה בשנת 2015, פרטה את פעילותו ומעמדו החשוב בתנועה , וציינה , כי
לעניין עבירת המשמעת אין צורך בקשר בין המעשים שעשה רופא השיניים לבין מקצועו. גב'
מהודר הגישה לועדה את צו הנשיא (בדימוס) זיילר מיום .6.2006 4 והמלצת הועדה בעניין
עבירת משמעת קודמת של הנקבל, בגין עבירה פלילית בה הורשע בעבר בשל פעילותו, גם
היא פעילות צדקה, טענה כי הנקבל חזר לסורו אך ציינה בהגינותה , כי המעשים נשוא
הקובלנה הנוכחית היו בנסיבות חמורות פחות, שכן במקרה הקודם היו הפעולות קשורות
לארגון החמאס, בסיוע לגורמים הקשורים לפעילות טרור כפי שכתב הנשיא זיילר בצו ,
הנקבל נדון למאסר וישב בכלא, ולכן גם התבקשה התליית רישיונו לצמיתות, אך הרישיון
הותלה לשנתיים וחצי. כיום בגלל הנסיבות השונות מתבקשת התליה לתקופה קצרה יותר -
של שנה, שהיא אמצעי המשמעת הראוי בגין חומרת העבירה, שהיא עבירת משמעת שניה,
וזאת כ די להרתיע את הנקבל עצמו וציבור רופאי השיניים, לשמור על שם המקצוע ואמון
הציבור בו.
3
עו"ד חדד, ב"כ הנקבל, טען כי התנועה האסלמית במהותה היא תנועת צדקה, שהיתה ארגון
חוקי עד שנת 2015 , שאז הוכרזה כבלתי מותר ת ולא היתה טענה שעסקה בטרור; רק בשל
הוראות מעבר , ולאחר שבוצעו העבירות שעבר הנקבל, תנועה בלתי מותרת נחשבת כארגון
טרור. המעשים שבגינם הועמד הנקבל לדין היו בגדר עזרה לנזקקים , שצרכיהם לא נעלמו
בגלל שינוי החוק. העונש על העבירות בגינן הועמד הנקבל לדין הוא שנת מאסר, שהוא
לטענת עו"ד חדד העונש המקובל בגין זוטי דברים, כדוגמת כותב, מצייר משרטט, חורט ,
על מקרקעין של זולתו שלא כדין, אין כמעט פרקטיקה מוכרת של העמדה לדין בשל
התאגדות בלתי מותרת , ובמספר רב של מקרים שפורטו בפנינו והוגשו לנו על ידו , הוטלו
אמצעי משמעת קל ים יחסית בגין עבירות שונות חמורות יותר מזו בהן הורשע הנקבל , וכן
איבחן את מקרהו של הנקבל מעניין ד"ר דוד שמיר שהיה במגע עם סוכן זר תמורת בצע כסף
והביא דוגמאות למקרים בהם היתה התליה של שנה . לטענת עו"ד חדד יש לגבי הנקבל
אכיפה בררנית גם לאור מקרהו של ד"ר מאלכ ח טיב אשר הורשע בשנת 2016 בעבירות
בטחוניות ולא הועמד לדין משמעתי. עו"ד חדד הודה שיש משמעות לכך שהנקבל נמצא פעם
שניה בהליך משמעתי, אך ציין שמדובר בפרויקט צדקה, פרויקט ראוי, שהמסגרת המשפטית
היא זו שאסרה אותו, ולא במעשים אסורים כמו גניבה או אינוס, ובהבדל מן המק רה הקודם
בו הורשע, כש היה מדובר בפעולות צדקה במסגרת החמאס. לדבריו התנהלותו של הנקבל
השתנתה שינוי דרמטי מאז שנת 2018 , ומאז פעולות הצדקה מתואמות עם משרד הבטחון
באמצעות בא כוחו. לאור קולת העבירות בהן הורשע הנקבל והתקדימים במקרים חמורים
בהרבה, ולאור הזמן שחלף מ אז העבירה הקודמת, בקש עו"ד חדד, כי אמצעי המשמעת
שיומלץ לא יהיה התליה, ובכל מקרה לא יסטה מהמקובל במקרים אחרים.
הנקבל, ד"ר אגבריה, עצמו הוסיף כי כל הפעולות בהן מדובר הן פעולות צדקה , כשהעזרה
שנתן לעמותה החוקית היתה כללית, והוא הואשם בניהול הפעולות בשל לחץ שהו פעל על
חברי העמותה, והוא ממשיך גם בימים אלה בפעולות צדקה והתנדבות.
4 . החלטת הועדה
כנגד הנקבל, שהוא מורשה לריפוי שיניים כמשמעותו בפקודה, הוגשה מכוח סעיף 45
לפקוד ת רופאי השיניים , קובלנה של המנהל (פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל) לפיה
הנקבל "נהג בדרך שאינה הולמת מורשה לריפוי שיניים" כאמור בסעיף 45 ( 1 ), ו"הורשע
בעבירה פלילית שלא לפי פקודה זו" כאמור בסעיף 45 ( 5 ) לפקודה.
בהחלטתנו מיום 31.3.2019 שצורפה לעיל לדין וחשבון זה , התיחסנו בפ ירוט לעמדתו של
הנקבל כלפי המיוחס לו בהליך שבפנינו, כולל לטענותיו בדבר אכיפה בררנית ומניעות, ולמען
הסדר הטוב נחזור בקצרה על חלק מהאמור בהחלטתנו.
הנקבל, מורשה לריפוי שיניים, הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות פליליות
שלא על פי הפקודה כפי שפורט לעי ל, ועל כן אין מחלוקת כי הוא בא בגדרה של ההוראה
בסעיף 45 ( 5 ) לפקודה , שבה הוראה מיוחדת שנקבעה בדין לגבי רופאי שיניים ו רופאים
כאחד , לפיה הרשעה בפלילים כשלעצמה מהווה עבירת משמעת, ומאפשרת לשר לנקוט
באמצעי משמעת מכוח פקודת רופאי השיניים ו פקודת הרופאים (נוסח חדש ) התשל"ז -
1976 (להלן, פקודת הרופאים). לעניין זה אין מדובר בעבירות שיש עמן קלון ( בהבדל ,
4
למשל , מ התליה או הגבלה זמניים של רישיון לפי סעיף 44 א לפקודת הרופאים או ב עבירת
משמעת כאמור ב תקנה 15 ( 4 ) לתקנות בריאות העם (צוות סיעודי במרפאות), התשמ"א -
1981 לעניין מורשים לע סוק בסיעוד ) .
ל מעשיו של הנקבל יוחסה בקובלנה גם התנהגות שאינה הולמת מורשה לריפוי שיניים לעניין
ההוראה ש בסעיף 45 ( 1 ) , וכפי שפרטנו בהחלטתנו לעיל, " אין מניעה, שמעשה פלוני ייכנס
לגדרם של שני הסעיפים הקטנים כאחד. מעשה המשמש נושא להרשעה בפלילים, עשוי
להוות, באופן עצמאי ובלתי תלוי בהרשעה, התנהגות שאינה הולמת רופא מורשה" (ע"א
224/79 דימנט נ. שר הבריאות (פ"ד לה( 2 ) עמי 424 המתיחס לרופאים שלעניין זה דין
שווה ל הם ו ל רופאי שיניים ומקצועות רפואיים אחרים .)
וכפי שנאמר שם " .. . אין האמור בסעיף 41 ( 1 ) לפקודה מתייחס רק לעיסוקו של הרופא
במקצועו, וכי גם התנהגות פסולה או בלתי מוסרית בתחומים אחרים עשויה, במקרים
מסוימים, להחשב להתנהגות שאינה הולמת רופא מורשה.... המילים "הוא אדם הגון"
שאובות מן הביטוי האנגלי ” he is of good character “ והן אינן מצביעות בהכרח על זיקה
לעיסוק ברפואה. ולכן ברור, שהכוונה היא לתכונות אופי כלליות, המצביעות על הגינות
מקובלת בין הבריות. אינני מעלה על הדעת, שנדרשות תכונות אופי מסוימות מרופא מתחיל,
שאינן נדרשות מרופא מורשה... מן האמור לעיל עולה, כי המונח "התנהגות שאינה הולמת"
בפקודה שלנו אינו מוגבל לתחום הצר של הע יסוק המקצועי, אלא כולל גם התנהגות בלתי
מוסרית, שאינה יאה לעוסק ברפואה."
וכן כפי שאמר הנשיא שמגר בבג"צ 377/80 ד"ר תמים עיראקי נ. שר הבריאות (פ"ד לה( 1 )
650 ) לעניין התנאי המוקדם של "אדם הגון" הזכאי לקבל ר ישיון לעסוק ברפואה כאמור
סעיף 4 (א)( 1 ) לפקודת הרופאים (הזהה לסעיף 6 (א)( 1 ) לפקודת רופאי השיניים), מונח
שבית המשפט התיחס אליו לעניין התנהגות שאינה הולמת בעניין דימנט לעיל:
"משמעותו של מונח זה נבחנת לאור אופי העיסוק בו מדובר בפקודה הנ"ל, יעודו ואמות
המידה הנדרשות ממי שפועל בתחומו. אין צורך להרבות במילים כדי לה צביע על כך שיש
זיקה ישירה בין ההגינות של רופא כמשמעותה לצורכי סעיף 4 (א)( 1 ) הנ"ל לבין ההשתייכות
אל ארגון מן הסוג אליו הצטרף העותר" (שהורשע בעבירה של חברות בהתאחדות אסורה -
עא).
אין ספק, איפוא, כי מעשיו של הנקבל , נשוא ההליך הפלילי וההליך המשמעתי שבפניננו,
שכ דברי בית המשפט המחוזי בגזר דינו של הנקבל , "אינם פשוטים וראויים לגינוי" הם
בגדר התנהגות שאינה הולמת מורשה לריפוי שיניים כאמור בסעיף 41 ( 1 ) לפקודת רופאי
השיניים.
לפיכך לאור האמור לעיל, מצאנו , כי הנקבל עבר עביר ו ת משמעת הן מכוח סעיף 45 ( 5 )
לפקוד ת רופאי השיני ים בגין הרשעתו בעבירות פליליות שלא על פי הפקודה, ו גם התנהג
התנהגות שאינה הולמת מו רש ה לריפוי שיניים מכוח סעיף 45 ( 1 ) לפקודה.
למעלה מן הצורך נציין , בהתיחס לטענה בדבר אכיפה בררנית שהעלה ב"כ הנקבל אגב
טיעוניו לעניין אמצעי המשמעת, משום של א הוגשה לדבריו קובלנה נגד רופא השיניים ד"ר
מאלכ ח'טיב, שהורשע בעבירות לפי חוק איסור מימון טרור, התשס"ה, 2005 , חוק הכניסה
לישראל, התש"י, 1952 ופקודת מס הכנסה , כי לא ידוע לנו אם אכן לא הוגשה קובלנה, יתכן
5
שהוגשה, מה גם שיתכן שקובלנה נגדו תוגש בעתיד, ועל כן איננו רואים גם בכך בסיס
לט ענה בדבר אכיפה בררנית.
אין חולק, כי השיקול המרכזי של הדין המשמעתי לפי פקודת רופאי השיניים כמו פקודת
הרופאים , הוא הגנה על האינטרס שיש לציבור בשמירה על רמתו ועל כבודו של מקצוע
הרפואה ועל אמון הציבור ב רופאים , כולל חומרת הסכנה הנשקפת לציבור מהשנות מעשיו
של הרופא וההרתעה הכללית, אך בצד אלה יש להביא בחשבון את נסיבותיו האישיות
המיוחדות של הרופא, כפי שנאמר בפסק הדין בעניינו של סבין (ע"א 50/91 .)
וכפי שכתבה השופטת פרוקצ'יה בעניין ירדנה שרתוק (עש"ם 7635/05 ) (אמנם לעניין הדין
המשמעתי של שירות הציבורי בכלל, אך הדב רים יפים גם לעניין הדין המשמעתי של
מקצועות הרפואה) : "אמצעי המשמעת ככלל, נועדו להגן על תפקודו של השירות הציבורי ועל
אמון הציבור בו. תכלי ת ם לשמש מסר, אשר יבטא את הנורמות הראויות להתנהגותם של
עובדי ציבור, וכן מסר של הרתעה הן לעובד הציבור שכשל, והן לכלל עובדי הציבור הנדרשים
לעמוד בסטנדרט גבוה של אתיקה ומשמעת. עם זאת, התכלית המערכתית הכללית של הדין
המשמעתי אינה עומדת לעצמה, ולעולם יש לשקול בצידה גם את ההיבט האישי והאנושי
הקשור בנאשם ובנסיבות חייו. בהקשר האינדיבידואלי נשקלים, בין היתר, עוצמת הסטייה
בהתנהגותו של ה עובד מול תרומתו לשירות הציבורי, מצבו האישי והנסיבות שהביאו לביצוע
העבירה..."
השאלה שלפתחנו כעת היא, איפוא, מהו אמצעי המשמעת שראוי להשית על הנקבל בגין
עבירות המשמעת לעיל.
אין מחלוקת כי הנושאים בהם עסק הנקבל, הפרויקטים נשוא כתב האישום המתוקן ש פורט ו
בו באר יכות , היו לא היו אסורים באופיים, נהפוך הוא , ברובם מדובר במעשי צדקה, סיוע
לנזקקים (רכישת שמיכות וגופי חימום, חלוקת ארוחות בחג הקורבן וצום הרמאדאן, חלוקת
מכשירי כתיבה וילקוטים, סלי מזון, בגדי חורף , הסעת מתפללים מוגבלים כמו גם שיפוץ
מסגדים).
לא זו אף זו. בה בדל מן המקרה נשוא הרשעתו הקודמת של הנקבל בפלילים, שבגינה
הועמד לדין משמעתי בשנת 2005 (המלצת הועדה בדין וחשבון מיום 8.5.2006 ו צו של
הנש יא (בדימוס) זיילר מיום 4.6.2006 ; ראו להלן ) , לא מדובר בסיוע לגורמים הקשורים
לפעילות טרור.
גם פעילותו של הנקבל כדמות ציבורי ת המהווה דוגמא לנתינה לזולת ולנזקקים בפרט,
עומדת לנגד עינינו.
יחד עם זאת לא נוכל להתעלם מכך שיש בעברו של הנקבל כאמור לעיל ע בירה משמעתית
משמעותית . גם היא בעקבות הרשעתו של הנקבל בעבירה פלילית שלא על פי הפקודה, גם
היא נוגעת לקבלת כספי תמיכות מארגונים וגופ ים בחו"ל לפעילויות הומניטריות. אלא ששם ,
כדברי הנשיא (בדימוס) זיילר בצו מיום 4.6.2006 , "מוסדות ובודדים ניצלו כסות הומניטרית
כדי לסייע לגורמים הקשורים מי יותר מי פחות, בפעילות טרור או עם פעילי טרור" כאשר
הנקבל לא קיים התחיבויות שלקח על עצמו על פי צו אלוף ה פיקוד ( שכאמור בצו של השופט
6
זיילר, צווי האלוף התבססו על מעורבות בגיוס והעברה של כספים מארגונים מחו"ל הקשורים
עם החמאס והכספים שהועברו שימשו בין השאר את אנשי החמאס) , ועמותה ש ה נקבל
הקים בין היתר העסיקה בעקיפין גופים ועובדים הקשורים או מזוהים ע ם ארגון טרור. וא כן
שם נגזר דינו של הנקבל בהליך הפלילי לעונש מאסר של חמש וחצי שנים, מתוכם שנתיים
וחצי לריצוי בפועל, ואמצעי המשמעת שהוטל עליו היה התליית רישיונו לשנתיים וחצי.
התרשמנו אמנם שהפעם הפנים ה נקבל את הבעיתיות בהתנהגותו שהיתה נשוא שני
ההליכים המשמעתיים (והפליליים) נגדו ולא יחזור על מעשיו פעם נוספת, גם לאור התיאום
והליווי של בא כוחו בכל הנוגע לפעולות הצדקה מאז ההליך נשוא הקובלנה, אך לא נוכל
להתעלם מעברו המשמעתי.
בנסיבות אלה לא ניתן להסתפק באמצעי משמעת הפחות מ התליית רשיונו של הנקבל ,
ולאור האמור לעיל תקופת המתאימה היא של ששה חדשים .
ועם זאת, לא נוכל להתעלם מכך שבגין אותן נסיבות שהיוו את הרקע לביצוע העבירות
המשמעתיות נשוא הקובלנה נמנע מהנקבל לעסוק במקצועו לפחות 89 ימים , הם ימי
המאסר שנגזרו עליו (בניכוי ימי מעצרו) .
אמנם המניעות כאמור היתה בשל הליך הפלילי, שבו הורשע הנקבל בסופו של דבר ובשל כך
גם הועמד לדין משמעתי והוא נשוא קובלנה זו, אך אין בכך כדי למנוע התחשבות בתקופה זו
בחישוב תקופת ההתליה בהליך משמעתי זה, על פי הגיון הדברים במקרים שלהלן -
החלטתו של כב' השופט (בדימוס) סטרשנוב בעניין האח ראדי קבלן בתיק 13, 28 לפיה
ניתן להתחשב בתקופת השעיה שהוטלה באותו עניין למרות שמדובר בשתי ערכאות שונות
ואף ברשויות שונות; החלטה 14, 21 בעניין ד"ר מייסון שם נלקח בחשבון בחישוב תקופת
התליה הזמן בו נמנע מרופא לעסוק במקצועו (אף שעסק בתפקיד מנהלי, רפואי); וכן ברוח
דומה, החלטה 14, 14 בעניין ד"ר סוחמן בה נלקח בחשבון לעניין קביעת אמצעי משמעת של
התליה כי הנקבל לא הועסק מספר שנים במקצועו, והחלטה בעניינו של ד"ר מיגל פרצ'וק.
לאור כל האמור לעיל, אנו ממליצים ל כב' השר לקבוע , כי הנקבל ד"ר סלימאן אגבריה עבר
עבירות משמעת בכך שהורשע בעבירות פליליות של א על פי הפקודה כאמור בסעיף 45 ( 5 )
לפקודת רופאי השיניים והתנהג התנהגות שאינה הולמת מורשה לריפוי שיניים כאמור
בסעיף 45 ( 1 ) לפקודת רופאי השיניים , ו ממליצים להטיל עליו אמצעי משמעת של התליית
רישיונו לששה חדשים בניכוי 89 ימים , כך שבפועל יותלה רשיונו לשלשה חדשים ויו ם .
__________________ ________________ ________________
עירית אלטשולר, עו"ד ד" ר דן דקל ד"ר אבי פישמן
נציגת יו"ר נציג ההסתד רות
היועץ המשפטי לממשלה רופאי השיניים בישראל
ד ר' סלימאן אגבריה רופא שיניים, דין וחשבון
7