Disciplinary decision dated 17 Apr 2018
- Disciplinary measure
- License suspension
Decision summary (as published on the Ministry of Health website)
English translation pending. The Hebrew text is shown.
הנקבל הפר את ההוראות החוזרות ונשנות, שניתנו לו ע""י משרד הבריאות
Translation for convenience only. The Hebrew text, as published on the Ministry of Health website, is the binding version.
Decision documents
All documents as published on the Ministry of Health website, kept here in full. The documents are in Hebrew.
Committee decision Open in a new window · Source on gov.il
Open the document in a separate window · Download the file · Copy stored on this site
Disciplinary committee recommendation Open in a new window · Source on gov.il
Open the document in a separate window · Download the file · Copy stored on this site
Full text of the decision (extracted from the document, Hebrew)
Text extracted automatically from the document for search and accessibility. The binding text is the document itself.
=== החלטת הוועדה ===
צו לפי סעיף 56 (א) לפקודת הרו קחים [נוסח חדש] , התשמ"א, 1981
החלטה 18, 10
בפני:
השופ ט (בדימוס) אמנון סטרשנוב
בעניין שבין:
המשנה למנכ"ל משרד הבריאות הקובל
ע"י ב"כ, עו"ד יונתן ברג
לבין:
רוקח יעקב רבייב הנקבל
ע"י ב"כ, עו"ד זוהר יהלום
ה ח ל ט ה
העובדות
1 . בתקופה הרלוונטית בשנת 2012 , היה הנקבל, ר וקח יעקב רבייב (להלן, הנקבל או רבי י ב ) , רוקח
מורשה. ביום 5.1.12 הגיש הנקבל בקשה למינוי כרוקח אחראי לבית המרקחת "מזכרת בתיה" במזכרת
בתיה (להלן, בית המרקחת .) בבקשה פורטו שעות העבודה בהן התחייב הנקבל לעבוד כרוקח בבית
המרקחת, לפחות 32 שעות בשבוע.
יצויין, כי בהתאם לנוהל מס. 16 של אגף הרוקחות, משנת 1999 , ע ל הרוקח האחראי לעבוד בבית
המרקחת המנוהל על, ידו לא פחות מ, 30 שעות בשבוע, הפרוסות לאורך חמישה ימים, לפחות.
2 . במהלך שנת 2012 התברר למשרד הבריאות שהנקבל לא עבד בב ית המרקחת את השעות הנדרשות,
וכי במקביל הוא עבד גם בבית מרקחת נוסף, "רמת חן" ברמת גן (להלן, בית מרקחת 2 ) . בעקבות
מידע זה, נערך בירור עם הנקבל והוא חתם על תצהיר כוזב, לפיו הוא משמש כרוקח אחראי בבית
המרקחת בין השעות 08.30 עד 13.30 , למרות שבפועל עבד באותן שעו ת, או חלקן, בבית המרקחת 2 .
3 . ביום 31.7.12 עזבה הרוקחת האחראית בבית מרקחת 2 את תפקידה, והנקבל קיבל אישור מהרוקחת
המחוזית להחליפה כממלא מקום למשך שבועיים. בפועל, שימש הנקבל בתפקידו מעבר לשבועיים, בניגוד
לאישור שקיבל, וזאת חרף הוראות שקיבל ממשרד הבריאות לס גור את בית המרקחת, בהעדר רוקח
אחראי.
2
4 . בנוסף לאמור לעיל, התעלם הנקבל מדרישתה של עו"ד שולי לרמן מיום 25.10.12 להפקיד את
הסמים ומסמכי הסמים של בית המרקחת 2 בלשכת הבריאות. בבקורת שבוצעה בבית המרקחת 2 ביום
30.10.12 , סירב הנקבל להציג את מלאי הסמים וכן את הרשו מות והמסמכים, אותם בקשו מפקחי לשכת
הבריאות לתפוס ולהחרים.
הקובלנה
5 . נוכח התנהגותו המפורטת לעיל, החליט המשנה למנכ"ל משרד הבריאות , ד"ר בועז לב, ביום 5.2.14
להגיש כנגד הנקבל קובלנה מתוקנת, על כך שנהג בדרך שאינה הולמת את מקצוע הרוקחות, כ אמור
בסעיף 56 (א) 1 לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א, 1981 .
הדיונים ב ו ועדת המשמעת
6 . בעקבות הגשת הקובלנה, התמנתה ועדת משמעת לדון בה, בהרכב: מגר' ישראל פארן, יו"ר, מגר'
יונתן נלסון ועו"ד זמירה גולדנר, חברים. הנקבל כפר במיוחס לו בכתב הקובלנה, ועל כן התנהל ו דיוני
הוכחות ב פני הוועדה .
בפתח הדיון, העלה ב"כ של הנקבל, עו"ד זוהר יהלום, מספר טענות של "הגנה מן הצדק" לפיהן לא היה
מקום להגיש את הקובלנה נגד הנקבל, ודינה להימחק . בהחלטה מנומקת ומפורטת, דחתה הוועדה את
טענת ההגנה מן הצדק ברובה , בכפוף למחיקת חלק מן הקובלנה המתייחס לאירו עים שאירעו בבית
המרקחת במזכרת בתיה.
7 . עוד העלה ב"כ הנקבל טענה בדבר היעדר סמכות לוועדה לדון בקובלנה, שכן ביום 7.10.17 נכנס
לתוקפו תיקון מס. 24 לפקודת הרוקחים, התשמ"א, 1981 (להלן, הפקודה ) , אשר קבע כללים שונים
לדיון בקובלנות כגון דא. אשר על כן, סבור עו"ד יה לום כי ועדת המשמעת שהוקמה, לפני התיקון לפקודת
הרוקחים, אינה מוסמכת לדון בעניינו של הנקבל.
בשתי החלטות מנומקות , מיום 1.10.17 ו, 29.10.17 , החליטה הוועדה לדחות את הטענה , וקבעה כי
נתונה בידיה הסמכות לדון בקובלנה, אשר הוגשה כדין טרם נכנס לתוקפו תיקון 24 לפקודה . עוד ציינה
הוועדה, כי: "... עיקרי ההתיקון נוגעים לייעול ושיפור הליכי הדין המשמעתי ולא קיים שוני מהותי
בהרכב חברי הוועדה, בעבירות המשמעת שבסמכות הוועדה לדון בהן ובאמצעי המשמעת
שבסמכות הוועדה לנקוט כנגד רוקח (התוספת מסוימת)" .
8 . ייאמר כבר עתה, ש הנני סומך א ת שתי ידיי על החלטות הוועדה הנכבדה, הן באשר לדחיית הטענה
של הגנה מן הצדק והן לעניין חוסר הסמכות. הוועדה בחנה את הטענות השונות ברצינות וביסודיות,
ומסקנותיה מקובלות עליי לחלוטין. אגב, לא ברור לי איזו ישועה הייתה צומחת לנקבל אם הייתה טענתו
בדבר היעדר סמכות ה וועדה לדון בקובלנה מתקבלת, שאזי סביר להניח שהייתה מוגשת קובלנה חדשה
עפ"י התיקון לפקודה, שכן הנקבל לא יכול היה להינות משני העולמות.
החלטת ועדת המשמעת
9 . בדוח שהגישה הוועדה ביום 5.9.17 , היא קבעה כי הוכחו בפנייה המעשים המיוחסים לנקבל, ועל כן
היא ממל י צה לקבוע כי הוא נהג בדרך שאינה הולמת את מקצועו, ובכך עבר עבירה לפי סעיף 56 (א)( 1 )
לפקודת הרוקחים. הוועדה בחנה ביסודיות , כאמור את טענותיו המשפטיות של ב"כ הנקבל, בדבר היעדר
סמכות שבדין של הרוקחת המחוזית וגורמים נוספים ודחתה אותן. עוד קבעה הוועדה, כי הנקבל בחר
מרצונו שלא לציית להוראות הרשות, וחזר והפר את ההוראות שקיבל, פעם אחר פעם.
3
עוד קבעה הוועדה כי:
"מצאנו כי הרוקחת המחוזית פעלה כדין, בהתאם לסמכותה, במינוי הנקבל כממלא מקום
רוקח אחראי לתקופה של ארבעה עשר יום. עוד סברנו כי המינוי לא התחדש באופן
אוטומטי, אל א היה קצוב בזמן".
10 . עוד דחתה הוועדה את טענתו של הנקבל, כי פעל עפ"י ייעוץ משפטי שקיבל מעורך דינו, וכי יש בכך
כדי לפטור אותו מאחריות. הוועדה קבעה כי לא היה מקום "להסתמכות עיוורת" של הנקבל על עצת עורך
דינו, וכי " לא ניתן לקבוע כי הנקבל פעל בתום לב, וכי הסת מכותו על הייעוץ המשפטי שקיבל הינה
כנה וסבירה".
אשר על כן, ממליצה הוועדה להרשיע את הנקבל במעשים המיוחסים לו, כמפורט בסעיפים 195 עד 198
לחוות הדעת מיום 5.9.17 . בכך נהג הנקבל בדרך שאינה הולמת את המקצוע, כאמור בסעיף 56 (א)( 1 )
לפקודת הרוקחים.
11 . בעקבות ההמלצה להרשיע את הנקבל במיוחס לו, התקיים דיון בפני הוועדה לגבי אמצעי המשמעת
שמן הראוי להטיל עליו. ב"כ הקובל ביקש להתלות את רישיונו של הנקבל לתקופה ראויה, נוכח
התנהגותו החמורה בפרשה זו. ב"כ הנקבל, לעומתו חלק בטיעוניו על מסקנות הוועדה בדוח שהגישה ביום
5.9.17 , ואף תקף את התנהלות הרוקחת המחוזית, ושב וטען כי היא פעלה ללא סמכות והתנהלותה כלפי
הנקבל "הגיעה כדי רדיפה".
12 . בדוח שהגישה ביום 4.3.18 לענין אמצעי המשמעת שיש להטיל על הנקבל, קבעה הוועדה בזו
הלשון:
"אין להקל ראש בחומרת מעשיו של הנקבל ובהתנהלותו מול הרשויות. רו קח אחראי הינו
שלוחו של משרד הבריאות ביישום הוראות החוק, התקנות ושמירת בריאות הציבור. מכאן
גם הדרישה בחוק ובנוהל להתנהגות ללא רבב, ידע מעמיק בדיני הרוקחות וניסיון מקצועי
מוכח... בנסיבות אלה התנ הלותו של הנקבל תוך הפרות חוזרות ונשנות של הוראות הרוקחת
המחוזית, לאורך פרק זמן של למעלה מחודש ימים, מהווה פגיעה קשה בהתנהגות ההולמת
המצופה מרוקח בכלל ורוקח אחראי בפרט" (סעיף 49 לדוח הוועדה).
הוועדה שבה ודחתה את טענותיו של ב"כ הנקבל כנגד התנהלותה של הרוקחת המחוזית, וקבעה שהיא
פעלה כדין ובהתאם לסמכותה עפ"י הפקודה.
13 . הוועדה התחשבה לזכותו של הנקבל בעינויי הדין שעבר במהלך התקופה הממושכת של חמש שנים
בהם התנהלו דיוני הוועדה ועד למ ת ן ההמלצה הסופית בעניינו , ו כן כי הוא הורחק מתפקיד רוקח אחראי
למשך שנתיים.
החלטה
14 . לאחר שקראתי בעיון את דוחות הוועדה השונים ובחנתי את חומר הר איות בתיק זה, לא מצאתי כל
פגם בהמלצות הוועדה, הן בהחלטות הביניים שנתנה והן בהמלצה להרשיעו כמפורט בדוח מיום 5.9.17
(סעיפים 195 עד 198 .)
הוועדה היא שהתרשמה באופן ישיר ובלתי אמצעי מהעדויות והראיות שהיו בפניה, לרבות עדותו של
הנקבל עצמו, ולא מצאתי כל מקום להת ערב בקביעותיה, הן העובדתיות והן המשפטיות, המבוססות
כהלכה, בעיניי.
4
15 . גם אמצעי המשמעת עליו ממליצה הוועדה, שישה חדשי התליית רישיון, נראה סביר וראוי ,
בנסיבות המקרה. מקובלת עליי עמדת הוועדה, כי אלמלא הימשכות ההליכים בפרשה זו "ובנסיבות
אחרות היינו ממל יצים על אמצעי משמעת יותר משמעותיים יותר עד כדי התליית רישיונו של
הנקבל לתקופה של מספר שנים" .
התנהלותו של הנ קבל, אשר שב וה פר את ההוראות החוזרות ונ י שנות שניתנו לו ע"י רשויות המוסמכות
במשרד הבריאות, בסמכות מלאה ו בהתאם להוראות הדין, יש להדגיש, הינה רעה וחמו רה, בעיניי
וראויה לתגובה עונשית ראויה והולמת.
15 . אשר על כן, החלטתי לאמץ את המלצות הוועדה, והנני מורה להתלות את רישיונו של הנקבל,
הרוקח יעקב רבייב, למשך שישה ( 6 ) חדשים, החל מיום 15.5.18 .
נית ן היום .18 17.4 , ב' אייר התשע"ח. .
המזכירות תעביר לצדדים העתק הח לטה זו.
---------- ------------------------
אמנון סטרשנוב, שופט (בדימוס )
=== המלצת וועדת משמעת ===
ועדת משמעת לפי סעיף 56 (ב)( 2 ) לפקודת הרוקחים [נוסח חדש] תשמ"א, 1981
תאריך, 4.3.18
י"ז אדר תשע"ח
בענין שבין: -
הקובל: ד"ר בועז לב, המשנה למנהל הכללי במשרד הבריאות
ע"י ב"כ עו"ד יונתן ברג
לבין
הנקבל: הרוקח מר יעקב רבייב
ע"י ב"כ עו"ד זוהר יהלום
דין וחשבון של ועדת המשמעת לפי סעיף 56 (ב)( 3 ) לפקודת הרוקחים [נוסח חדש] תשמ"א, 1981
מבוא
1 . ביום 2.7.13 הגיש הקובל קובלנה כנגד הנקבל . ביום 5.2.14 הוגש כתב קובלנה מתוקן
כנגד הנקבל , שעניינו התנהגות בדרך שאינה הולמת את המקצוע כאמור בסעיף 56 ( 1 )
לפקודת הרוקחים [נוסח חדש] התשמ"א, 1981 (להלן "הפקודה) כמפורט להלן: -
א . הציג בפני הרוקח המחוזי, מגר' יעקב כץ, מצג שווא לשם קבלת אישור לשמש כרוקח
אחראי בבית מרקחת במזכרת בתיה.
ב . הפר את הוראת נוהל "רוקח אחראי" של משרד הבריאות בכך שנעדר באופן עקבי
מבית המרקחת במזכרת בתיה ואת עיקר משרתו העביר בבית מרקחת ברמת חן.
ג . מסר תצהיר כוזב לרוקח המחוזי מגר' יעקב כץ.
ד . הפר את התחייבותו למגר' כץ ולא עדכן אותו בדבר רצונו לעבוד בבית מרקחת נוסף.
ה . יצר מצג שווא בפני הרוקח המחוזי של מחוז המרכז לפיו בית מרקחת במזכרת בתיה
עובד תחת פיקוחו.
ו . שימש רוקח אחראי בבית מרקחת ברמת חן למרות שידע שאין לו אישור לעשות כן.
ז . הפר את הוראת מנכ"ל משרד הבריאות וגורמים מקצועיים במשרד בכך שלא סגר את
בית המרקחת ברמת חן ולא הפסיק את פעולתו למרות פניות חוזרות ונשנות.
ח . התעלם מדרישות לשכת הבריאות ת"א להפקיד את הסמים ומסמכי הסמים של בית
המרקחת רמת חן בלשכת הבריאות ת"א.
ט . סרב למסור את מלאי הסמים והמסמכים לנציגי משרד הבריאות שהגיעו ליטול אותם
וסרב לאפשר להם לערוך בדיקה .
2 . בישיבה ראשונה שהתקיימה ביום 5.2.14 , לאחר הגשת כתב הקובלנה המתוקן ובטרם
הגיב לעובדות כתב הקובלנה, טען ב"כ הנקבל, עו"ד זוהר יהלום, טענת הגנה מן הצדק
ועל פיה לא היה מקום להגשת הקובלנה נשוא הדיון ועל כן דין הקובלנה להימחק.
3 . נימוקיו של עו"ד יהלום, בתמצית, מבוססים על שתי טענות עיקריות: -
א . טענה ראשונה, בפני מנכ"ל משרד הבריאות התקיים הליך של ערעור על החלטת
הרוקחת המחוזית של מחוז תל אביב שלא לאשר לנקבל לשמש רוקח אחראי
בבית מרקחת רמת חן שבבעלות משפחתו. בהליך זה, שהחלטה בעינינו ניתנה ע"י
המנכ"ל, פרופ' גמזו, ביום 6.2.13 , נדונו כל הטענות המועלות בכתב הקובלנ ה.
ההליך הסתיים בהחלטה לפיה הנקבל לא יוכל לשמש רוקח אחראי, אולם יוכל
לבקש אישור רוקח אחראי לאחר שעבד 24 חודשים תחת רוקח אחראי אחר
והציג חוות דעת חיובית מאותו רוקח (החלטת המנכ"ל הוגשה וסומנה נ/ 1 .)
לטענת עו"ד יהלום, כל הטענות המועלות כנגד הנקבל בכתב הקובלנה , נדונו
1
בערעור ונדחו, למעט הטענה לפיה הנקבל לא עבד במסגרת השעות להן התחייב
כרוקח אחראי.
ב . טענה שניה בפי עו"ד יהלום מכוונת כלפי הליכים מינהליים שהתקיימו כנגד בית
המרקחת מזכרת בתיה שהיה אף הוא, בתקופה הרלוונטית, בבעלות משפחתו של
הנקבל. במסגרת אותם הליכים, נער ך הסכם, שעיקריו נוסחו במכתבו של עו"ד
יהלום לרוקח מחוז המרכז מגר' כץ (נ/ 2 מיום 16.1.13 ). עיקרי ההסכם כוללים
התחייבות של הנקבל ואחיו למכור את בית המרקחת במזכרת בתיה שבבעלותם
ולהפסיק פעילותם המקצועית במחוז המרכז, בתמורה, התחייב מגר' כץ בשם
משרד הבריאות בסעיף 8 לנ/ 2 , שלא ינקטו צעדים נוספים כנגד החברה
המשפחתית, הנקבל או אחיו, ביחס לפעילות בית המרקחת על בסיס העובדות
הידועות במועד חתימת ההסכם.
4 . החלטת ביניים של הועדה בטענת "הגנה מן הצדק" ניתנה , לאחר שמיעת העדים
הרלוונטיים, ביום 24.11.14 ומצ"ב ( נספח "א" להמלצתנו זו).
5 . בהחלטת הביניים דחתה הועדה את טענתו הראשונה של ב"כ הנקבל לפיה הכרעת
מנכ"ל משרד הבריאות בערעור על החלטת הרוקחת המחוזית למחוז תל אביב מהווה
הכרעה גם בעבירות שיוחסו לנקבל במסגרת כתב הקובלנה ומהווה "סיכון כפול" או
לחילופין, מהווה פגיעה בתחושת הצדק. סב רנו כי ההליך של אישור רוקח אחראי על ידי
הרוקח המח וזי, ובעקבותיו ה ערעור בפני מנכ"ל משרד הבריאות הינו הליך מינהלי על פי
טיבו ומהותו, ואי מתן אישור או שלילת התואר "רוקח אחראי" אינ ם בבחינת נקיטת
אמצעי משמעת. זאת, לעומת ההליך המשמעתי שהינו, על פי מהותו, הליך ע ונשי, בשל
התנהגות החורגת מסטנדרט מקצועי ראוי של רוקח, בין אם שימש רוקח אחראי, ובין
אם שימש רוקח בבית המרקחת. עוד סברנו כי אין בקי ום שני ההליכים משום סיכון כפול
כלפי הרוקח נגדו מתנהלים הליכים אלה. (ר' בהרחבה נימוקי הועדה בסעיף 15 לנספח
.)"א"
6 . באשר לטענתו השנייה של ב"כ הנקבל, לפיה בשל הבטחת הרוקח המחוזי שלא לנקוט
הליכים משמעתיים כנגד הנקבל, אחיו ובית המרקחת, לא היה מקום להגיש כתב קובלנה
כנגד הנקבל מצאנו כי יש מקום להפריד בין הליכי משמעת ביחס לאירועים שאירעו
במחוז המרכז לבין אירועים שאירעו במחוז תל אביב. מצא נו כי הגשת הקובלנה לגבי
האירועים במחוז המרכז מהווה הבטחת הפרה שניתנה בסמכות, על ידי בעל הסמכות.
בנסיבות אלה סברנו כי אין מקום להמשיך את בירור הקובלנה כנגד הנקבל בכל הנוגע
לאירועים שאירעו בבית המרקחת במזכרת בתיה. סב רנו כי יש מקום להורות על ביטול
חלק זה של ה קובלנה ולהמשיך בבירור הקובלנה בכל הנוגע לעובדות 11, 8 בכתב הקובלנה
המתוקן (המפורטים לעיל בסעי ף 1 ס"ק ו' ט').
7 . בתאריך 19.1.15 התחדשו דיוני הועדה. מטעם ב"כ הקובל העידה מגר' יפעת בנדל, עוזרת
לרוקחת המחוזית במחוז תל אביב.
8 . בתאריך 30.3.15 נשמעו מטעם ב"כ הקובל העדות, עו"ד שולמית לרמן, היועצת
המשפטית של לשכת הבריאות המחוזית בתל אביב ומגר' דליה כהן, הרוקחת המחוזית
של מחוז תל אביב במשרד הבריאות.
9 . בתאריך 20.4.15 , במסגרת פרשת ההגנה, העידו הנקבל והעדה פנינה מרצ'י. בתום
הישיבה נקבעו מועדים להגשת סיכומי ב"כ הצדדים.
10 . בתאריך 21.4.15 הגיש ב"כ הנקבל בקשה להבאת ראיות נוספות התומכות בעדותו של
הנקבל ובעדות עדת ההגנה מטעמו. ב"כ הקובל ביקש ארכה כדי להגיב על הבקשה.
11 . ביום 13.5.15 התקבלה תגובה מפורטת של ב"כ הקובל ולפיה הוא מתנגד להגשת
המסמכים מחוסר רלוונטיות, העיתוי להגשתם והעדר נימוקים להגשתם בשלב זה של
הדיון. לחילופין ביקש ב"כ הקובל לזמן את מגר' דליה כהן כעדת הזמה מטעמו.
12 . לאחר פניות ובקשות נוספות של ב"כ הצדדים לועדה בנושא זה (אשר מפורטות כולן
בפרוטוקול הדיון מיום 17.8.15 ) התקבלה ביום 9.8.17 החלטת הועדה על שמיעת העד מר
יוסי שניר, מנכ"ל הסתדרות הרוקחים שערך את המסמכים אותם ביקש ב"כ הנקבל
2
להגיש, ושמיעת עדת ההזמה מגר' דליה כהן. שניהם העידו בפני הועדה ביום 17.8.15 ,
הודות למאמץ שעשו הצדדים להבאתם, על אף ההתראה הקצרה.
13 . בתאריך 12 נובמבר 2015 הוגשו סיכומי ב"כ הקובל, בתאריך 20 בדצמבר 5 201 הוגשו
סיכומי ב"כ הנקבל.
14 . בתאריך 5.9.17 הועברה לצדדים החלטת ביניים של הועדה לפיה נקבע כי הנקבל נהג
בדרך שאינה הולמת את מקצועו עבירה לפי סעיף 56 (א)( 1 ) לפקודת הרוקחים התשמ"א -
1981 , ומזכירות בית הדין התבקשה לתאם מועד לדיון באמצעי המשמעת שיוטלו על
הנקבל. (מצ "ב נספח ב' להמלצה זו) .
15 . בתאריך 12.9.17 הגיש ב"כ הנקבל, עו"ד זוהר יהלום, בקשה לועדת המשמעת לפיה
מתבקשת הועדה להפסיק את דיוניה בעניינו של הנקבל, וזאת מחוסר סמכות להמשיך
ולדון בקובלנה, לאור תיקון 24 לפקודת הרוקחים התשמ"א, 1981 , שנכנס לתוקף ביום
. 7.10 . 16
16 . בתאריך 1.10.17 ניתנה החלטת ביניים של ועדת המשמעת הדוחה את בקשת ב"כ ה נ קבל,
עו"ד זוהר יהלום, מיום 12.9.17 להפסיק את דיוני הועדה בעניינו של הנקבל וזאת לאור
תיקון 24 לפקודת הרוקחים התשמ"א, 1981 , שנכנס לתוקף ביום 6 7.10.1 לאורו נשללת ,
לטענת ב"כ הנקבל , סמכות ועדת המשמעת להמשיך ולדון בקובלנה כנגד הנקבל. (מצ"ב
נספח ג' להמלצה זו) .
17 . החלטתנו הועברה לצדדים רק ביום 15.10.17 בשל פגרת חגי תשרי.
18 . בתאריך 15.10.17 הגיש ב"כ הנקבל בקשה לעיון חוזר בהחלטה זו.
19 . ביקשנו וקיבלנו את תגובתו של ב"כ הקובל שהוגשה ביום 23.10.17 .
20 . ביום .17 29.10 ניתנה החלטת ביניים נוספת של ועדת המשמעת לפיה אין מקום לשנות
ה חלטת הביניים מיום 1.10.17 , ומזכירות בית הדין התבקשה לתאם מועד לדיון באמצעי
המשמעת שינקטו כנגד הנקבל (מצ"ב נספח ד' להמלצה זו) .
21 . ביום 4.1.18 התכנסה הועדה לשמיעת טיעוני ב"כ הצדדים ב נושא אמצעי המשמעת
ש י נקטו כנגד הנקבל. (הערה: פרוטוקול הדיון התקבל ביום 28.1.18 , ובו טעויות הגהה
ר ב ות, לא מצאנו מקום להורות על תיקון הפרוטוקול, למרות השיבושים, מאחר וטיעוני
הצדדים ועמדותיהם משתקפים בו באופן ברור).
22 . בתאריך 8.1.18 , בהתאם להחלטת הועדה מיום 4.1.18 , העביר ב"כ הנקבל השלמה בכתב
לטיעוניו בפני הועדה, ואלה יובאו להלן במסגרת טיעוני ב"כ הנקבל לאמצעי המשמעת.
טיעוני ב"כ הקובל לאמצעי המשמעת
23 . פקודת הרוקחים כוללת הוראות שמטרתן להגן על הציבור הנזקק לשירותי הרוקחים, הן
ברמת המיומנות המקצועית הנדרשת והן ברמה האישית והמוסרית הנדרשת מרוקח,
אלה נועדו להבטיח את בריאות הציבור ואת אמון הציבור במערכת הרפואה בכלל
ובתחום הרוקחות בפרט.
24 . מטרת ההליך המשמעתי הינה הגנה על הציבור מפני הרוקחים שנכשלו בקיום הנורמות
הנדרשות מרוקח, הרתעת רוקחים אחרים מביצוע עבירות וקביעת נורמות התנהגות
ראויות.
25 . ב"כ הקובל הפנה ל ע"א 10979/04 ד"ר ליביו לאור נ' שר הבריאות בו נקבע: "השיקול
המרכזי בהליכים המשמעתיים הינו שיקול של הגנה על האינטרס שיש לציבור
בשמירה על רמתו וכבודו של מקצוע הרפואה ועל אמון הציבור ברופאים... בהליכים
ממין זה השיקול המרכזי שעל הגורם המחליט לשוות לנגד עיניו הוא אינטרס הציבור,
וא י לו השיקולים הספציפיים הנוגעים לעבריין המשמעת המעומד בפניו הם עני ין משני
שיש לשקלו, אם בכלל..."
3
26 . ב"כ הקובל הפנה גם ל ע"א 50/91 ד"ר אדגר סבין נ' שר הבריאות לגבי השיקולים
הרלוונטיים בקביעת העונש המשמעתי : "אין לתחום מראש את סוג השיקולים
הרלוונטיים בקביעת העונש המשמעתי ולצמצם את מרחב שיקול הדעת המסור לשר
באופן המוצע... יש לנקוט לעניין זה אמת מידה גמישה, אשר תאפשר להביא בחשבון,
בכל מקרה ומקרה גם את חומרת הסכנה הנשקפת לציבור מהישנות מעשיו של הרופא,
אך גם ערכים, צרכים ואינטרסים לגיטימיים אחרים עליהם באה הענישה המשמעתית
, מקצועית להגן. בין אלו ניתן למנות את האינטרס בהרתעה כללי ת... את הצורך
בשמירה על כבוד המקצוע...ואת אמון הציבור במקצוע... ראוי איפוא, כי בתהליך
עיצובה של התגובה העונשית המשמעתית, ינתן ביטוי הולם למצב דברים זה ויועבר
מסר ברור בכל האמור לכללי האסור והמותר במסגרת פעילותו המקצועית של רופא
ולעיתים גם מחוץ לה."
27 . תפקידו של משרד הבריאות הוא לקבוע את הנורמות הראויות בהגנה על שלום הציבור
ובריאותו ולפקח על קיומן על ידי הרוקחים. בעניין זה הפנה ב"כ הקובל להחלטתו של כב'
השופט (בדימוס) זיילר ז"ל בעניין הרוקח חיים וייס : אחד האמצעים להבטיח אספקה
אמינה של תרופות הוא הקמה של מערכת נורמות, ( להלן "רשת נורמטיבית" ) שתכפה
על כל העוסקים במלאכה דרך התנהגות שלא תאפשר סטי י ה מהמותר ותגרום להשלטת
תקינות מלאה בתחום זה. הפיקוח על יישומן של נורמות אלו מוטל על הרשויות
המטפלות בכך בכל מדינה מתוקנת. .. תקצר היריעה, וגם אין צורך שאפרט כאן את כל
ההור אות הנכללות ברשת הנורמטיבית. הוראות אלו כוללות רישוי רוקחים ובתי
מרקחת, פיקוח עליהם, כפיית תיעוד ורישום של סוגי תרופות והכל תוך מיונם, לצורך
היקף הפיקוח לתרופות מסוכנות יותר ולמסוכנות פחות וכל כיוצא באלה."
28 . לטענת ב"כ הקובל תנאי הכרחי לקיומה של הרשת הנורמטי בית היא ציות של הרוקח
להוראות משרד הבריאות , קבלת מרות של בעלי התפקידים במשרד הבריאות ומילוי
הוראותיהם.
29 . ב"כ הקובל עמד על כך כי תופעת אי הציות להוראות בעלי התפקידים במשרד הבריאות
נפוצה אצל בעלי מקצוע שעובדים במסגרת פרטית/עצמאית ולא במסגרת מוסדית,
בעיקר בתחום רפואת השיניים והרוקחות. בעניין זה הפנה ב"כ הקובל לשתי החלטות
בעניין רופאי שיניים שהתעלמו לאורך זמן מפניות משרד הבריאות אליהם ורישיונם
לעסוק ברפואת שיניים בוטל (בעניין ד"ר לילה גולדמן וד"ר גיא קיסר).
30 . עוד הפנה ב"כ הקובל להחלטה בעניין הרוקח ד"ר אחמד איברהים והרוקח מונזר
נסראללה, בעניין תרמית והונאה במינוי רוקח אחראי שרישיונם הותלה לתקופות של 36
חודשים ו, 18 חודשים.
31 . לשאלת הועדה מהו אמצעי המשמעת ההולם בנסיבות המקרה, השיב ב"כ הקובל כי
אלמלא חלוף הזמן היה עותר להתליית רישיונו של הנקבל לתקופה של 36, 18 חו דשים,
אולם לאור חלוף הזמן, הותיר לשיקול דעת הועדה את התקופה הראויה.
טיעוני ב"כ הנקבל לאמצעי המשמעת
32 . בפתח טיעוניו הבהיר ב"כ הנקבל כי הוא חוזר על טענותיו לגבי חוסר סמכותה של
הועדה להמשיך ולדון בעניינו של הנקבל לאור התיקון בפקודת הרוקחים מאוקטובר
2016 . עוד הדגיש כי אין לראות בהתייצבותו לדיון בפני הועדה ובטיעוניו בפניה, משום
ויתור על טענותיו הקודמות או הסכמה לסמכות הועדה.
33 . ב"כ הנקבל ביקש כי כל טענותיו בנושא חוסר סמכות הועדה להמשיך ולדון בעניינו של
הנקבל לאור התיקון האמור בחוק והחלטת הביניים של הועדה בנושא, תובאנה בפני
כב' השופט (בדימוס) סטרשנוב ביחד עם דין וחשבון זה . יוקדם ויאמר כי כבר במהלך
הדיון הבהרנו לב"כ הנקבל כי המלצת הועדה, לרבות החלטות הביניים כמפורט במבוא
להמלצה זו, שניתנו בשלבים שונים של הדיון בקובלנה, יובאו לבחינתו והחלטתו של כב'
השופט (בדימוס) סטרשנוב.
34 . לטענת עו"ד יהלום על הועדה בשיקוליה לעניין אמצעי המשמעת ההולם את מעשיו של
הנקבל ל קחת בחשבון את מחדלי הרוקחת המחוזית, שגרמו לנקבל לפעול כפי שפעל.
לדבריו, בניגוד לכל נוהל תקין, נתנה הרוקחת המחוזית לנקבל אישור רוקח אחראי
4
לתקופה של 14 יום בשיחת טלפון עם אחיו של הנקבל. הרוקחת המחוזית לא דיברה עם
הנקבל אלא עם צד שלישי, ובעל פה, מבלי שהוציאה אישור בכתב כמתחייב. ב"כ הנקבל
אף הקשה בטיעוניו : " יש לשאול את השאלה הפשוטה האם במידה וכפי שנטען על ידי
הרוקחת המחוזית, כפי שנקבע לצערנו על ידי הוועדה, היה ניתן לו איש ור בכתב שקובע
שיש לו תוקף אישור של 14 יום בלבד ולאחר מכן הוא לא יכול אפילו להגיש בקשה
לחדש את האישור כי, שוב, מסיבות שלא כל כך ברורות, לא היו ברורות באותו שלב. אם
הדבר הזה נעשה, דהיינו, אם משרד הבריאות היה נוהג כפי שצריך לעשות על פי כל
היגיון של מנהל תקין וגם נוהל מפורש, נוהל 16 של משרד הבריאות. לו הדבר הזה היה
נעשה, האם במקרה הזה הייתה נעברת עבירה כלשהי על ידי רוקח יעקב רבייב? האם
הוועדה סבורה שבמקרה כזה הוא פשוט היה אומר "תעשו מה שאתם רוצים אני
ממשיך להיות רוקח אחראי" האם זה הרושם שנוצר לאור התנהגותו במק רה הזה
והתנהגותו בכלל? אני חושב שהתשובה היא חד משמעית לא, ככה אנחנו סבורים. וזו
כמובן שאלה היפותטית אבל מכיוון שיש פה מחדל שהוא לא שנוי במחלוקת של משרד
הבריאות, אני חושב שחייבים להתייחס לשאלה הזו" (פרוטוקול מיום 4.1.18 עמ' 23 ) .
35 . ב"כ הנקבל הדגיש ש התנהלותו של הנקבל בפרשה זו, לפניה ואחריה מעידה על כך שאינו
"פורע חוק" . מעדותו של מגר' כץ הרוקח המחוזי למחוז המרכז (פרוטוקול מיום 26.3.14
עמ' 10 שורות 10, 8 ) עולה כי בתקופה בה שימש הנקבל רוקח אחראי במזכרת בתיה לא
היתה כל טענה כלפיו "הוא עבד בתור הרוקח האחראי בבית המר קחת ללא פגע. לא
היתה שום ביקורת באותה תקופה, לא היו שום תלונות" .
36 . גם מאז האירועים המתוארים בקובלנה, ממשיך הנקבל לשמש רוקח במחוז תל אביב ולא
היתה שום תלונה או טענה נגדו מצד רשויות האכיפה במשרד הבריאות. לכן, את
התנהלותו של הנקבל במקרה המתואר בכתב הקובלנה י ש לבחון באופן נקודתי, לאור
הפגמים בהתנהלות הרוקחת המחוזית, ועל הבסיס הזה יש לבחון כיום את בקשת ב"כ
הקובל להתלות את רישיונו כרוקח.
37 . ב"כ הנקבל חלק בטיעוניו על מסקנות הועדה בהחלטת הביניים מיום 5.9.17 לפיה סירובו
למסור את מלאי הסמים המסוכנים עולה כדי התנהגות שאינה הולמת. לטענתו, בהעדר
הסמכה לפעול לפי פקודת הסמים המסוכנים, לא היתה למפקחות סמכות חוקית ליטול
את הסמים המסוכנים מבית המרקחת ולכן אין משמעות לקביעת הועדה כי הנקבל
התנהג בדרך שאינה הולמת את מקצוע הרוקחות.
38 . ב"כ הנקבל אף חלק בטיעוניו על מסקנות הועדה בהחלטת הביניים לפיהן מנע הנקבל
כניסת המפקחות לבית המרקחת לבדיקת ספרי המרשמים והסמים. לחילופין טען, כי
ככל שתתקבל המלצת הועדה בנושא זה, יש לקחת בחשבון שהמפקחות השתמשו
בסמכות הביקורת שלא בתום לב ושלא למטרה לשמה נועדה . הביקורת במקרה זה לא
נועדה לקדם שום אינטרס בריאותי, הדרישה נועדה להביא לסגירת בית המרקחת.
לטענתו גם סמכות חוקית יש להפעיל בתום לב ולמטרה ראויה.
39 . לטענתו, לכל היותר חטא הנקבל הוא בהפעלת בית המרקחת כרוקח אחראי בעקבות
אישור שפקע , אישור שניתן בניגוד לכללי מי נהל תקין באמצעות צד שלישי בשיחת טלפון.
לכל היותר יש כאן טעות של רוקח שטעה בפרשנות משפטית שנתן למצב דברים מסוים,
שלא היה נוצר אלמלא מחדל של הרשויות.
40 . התנהלות הרוקחת המחוזית כלפי הנקבל הגיעה כדי רדיפה. כך למשל, הגשת הקובלנה
לאחר החלטת מנכ"ל משרד הבריאות ל של ול ממנו מעמד של רוקח אחראי לתקופה של
שנתיים, פעולתה לשלילת אישור רוקח אחראי במחוז המרכז ואיסוף הראיות נגדו, עד
לניסיון לסגור את בית המרקחת.
41 . לטענת עו"ד יהלום, אין מקום לקבל את טענת ב"כ הקובל לפיה רוקח חייב להיענות
ולציית לכל הוראה של רשויות משרד הבריאות, שכן הוראה שאין לה בסיס חוקי, לא
ניתן לכפותה. ב"כ הנקבל הפנה לבג"ץ 1405/14 פרופ' סלווין נ' משרד הבריאות , בו
בוטלה הוראת המשנה למנכ"ל משרד הבריאות לעותר להפסיק פעילותו בתחום התרפיה
התאית בהעדר סמכות חוקית למתן הוראה זו.
42 . לטענת עו"ד יהלום, האסמכתאות שהוגשו על ידי ב"כ הקובל אינן נוגעות לעניין כיוון
שלא היתה כל הפרה של נורמות הנוגעות לבריאות הציבור, ולראיה, כשנפתח בית
5
המרקחת באחריותו של רוקח אחראי אחר, לא הוצגו שום תנאים לפתיחתו. גם העובדה
שהרוקחת המחוזית לא עשתה שימוש בסמכותה לסגירה מינהלית של בית המרקחת
באמצעות הרופאה המחוזית, מצביעה על כך שלא היתה כל בעיה בניהול בית המרקחת
ולא נפל דופי בניהולו באופן המאיים על בריאות הציבור. אין להסתמך גם על ההפניה
להחלטה בעניינם של ד"ר אחמד איברהים ו מונזר נסראללה בה נקבע כי עברו עבירות של
רשלנות גסה במילוי תפקידם והתמידו בהפרת הוראות הפקודה בנסיבות של קשירת קשר
להטעיית משרד הבריאות, עבירות שכלל לא יוחסו לנקבל. להיפך, הנקבל עמד במפגי ע על
עמדתו לפיה אישורו כרוקח אחראי תקף, ואין כל דמיון למקרה של הטעיה מכוונת של
משרד הבריאות ויצירת מצג שווא כלפיו.
43 . ב "כ הנקבל הדגיש בטיעוניו את עינוי הדין שנגרם לנקבל, החלטת מנכ"ל משרד
הבריאות פרופ' גמזו מיום 6.2.13 (נ/ 1 ) לפיה לא יוכל הנקבל לשמש רוקח אחר אי, אולם
יוכל לבקש אישור רוקח אחראי לאחר שעבד 24 חודשים תחת רוקח אחראי אחר והציג
חוות דעת חיובית מאותו רוקח. התקופה שקצב המנכ"ל הסתיימה בפברואר 2015 , לפני
כשלוש שנים. לדבריו, בחר אז שלא לתקוף את החלטת המנכ"ל או להגיש בקשה
להתמנות כרוקח אחראי, כיוון שממילא לא יכול היה לשמש רוקח אחראי בשל ההליך
המשמעתי שתלוי ועומד נגדו. הקובלנה הוגשה כחמישה חודשים לאחר החלטת המנכ"ל,
על אותה מערכת עובדות והינה חלק מרדיפת הנקבל. כיום מבקש ב"כ הקובל להתלות
את רישיונו ויש בכך החמרה של החלטת המנכ"ל. אלמלא התמשכות ההליכים יתכן
והנק בל היה מרצה זה מכבר את עונשו וחוזר לשמש רוקח אחראי, דבר שנמנע ממנו עקב
חלוף הזמן.
44 . מאז החלטת המנכ"ל חלפו למעלה מחמש שנים, בה לא יכול היה לשמש רוקח אחראי,
הוספת תקופה של התליית רישיונו כיום, הינה מוגזמת ולכן ניתן לדעתו על הועדה
להמנע מהמלצה ע ל נקיטת אמצע י משמעת כלשהוא.
45 . יש לקחת בחשבון כי בעת ביצוע המעשים המתוארים בקובלנה היה הנקבל רוקח צעיר,
ללא ניסיון מקצועי, ניסיונו היום כפול. לאור מחדלי משרד הבריאות, לאור העובדה כי
לא היתה כל פגיעה או חשש לפגיעה בבריאות הציבור, ולאור העובדה כי לא נפל רבב
בהתנהלותו לפני ואחרי האירועים, אין מקום להוסיף תקופה כלשהיא של התליית
רישיון.
דיון והמלצה
46 . טרם הדיון באמצעי המשמעת ההולמים את התנהגות הנקבל, ובהתאם לבקשת ב"כ
הנקבל במהלך הדיון בפני הועדה, הננו מפנים לטענותיו של ב"כ הנקבל בכל הנוגע
לחוסר סמכותה של הועדה להמשיך ולדון בהליכים כנגד הנקבל לאחר כניסתו לתוקף
של תיקון 24 לפקודת הרוקחים ביום 7.10.16 . טענותיו הופנו גם כלפי סמכותו של כב'
סגן שר הבריאות ומי שאליו הואצלו סמכויות אלה, דהיינו כב' השופט (בדימוס)
סטרשנוב.
47 . בטיעוניו בפני הועדה ביקש ב"כ הנקבל מכב' השופט (בדימוס) סטר שנוב לבחון
טענותיו ואת החלטות הביניים של הועדה בנושא (נספחים ג' ו, ד' להמלצה זו), וזאת
בטרם יידרש לדין וחשבון זה.
48 . בהחלטת הביניים מיום 5.9.17 פירטנו באריכות את הראיות שהביאונו למסקנות
הבאות: -
א . הרוקחת המחוזית פעלה כדין, בהתאם לסמכותה על פי הפקודה בעת שמינתה
את הנקבל לממלא מקום רוקח אחראי לתקופה של 14 יום (ס ' 99, 93 , 105, 104 ,
118 לנספח ב').
ב . מינוי הנקבל למ"מ רוקח אחראי לתקופה של 14 יום נעשה כדי למנוע סגירת בית
מרקחת שכונתי המשרת אוכלוסיי ה מבוגרת ולתת מענה מהיר ודחוף לעזיבתה
הפתאומית של הרוקחת האחראית שלא מינתה ממלא מקום (ס' 121 לנספח ב').
ג . המינוי סוכם טלפונית עם אחיו של הנקבל. סברנו כי מוטב היה לו הוציאה
הרוקחת המחוזית אישור בכתב ובו פרטי המינוי ומסגרת הזמנים, במיוחד לאור
6
העובדה שפרטי ההסדר סוכמו עם צד שלישי ולא עם בעל בית המרקחת או
הנקבל עצמו (ס' 122 לנספח ב').
ד . הנקבל טען בפנינו כי לא ידע שהמינוי הוגבל ל, 14 ימים ותוקפו פקע. לאחר
בחינת הראיות וגרסתו של הנקבל מצאנו כי הנקבל ידע בוודאות, לפחות מיום
26.8.12 ובהמשך גם ביום 2.9.12 כי תוקף מינויו פקע והוא נדרש לסגור את בית
המרקחת עד למציאת רוקח אחראי ואישורו. למרות זאת המשיך לכהן כרוקח
אחראי עד ליום 10.9.12 מועד בו פנה בעל בית המרקחת לקבל יעוץ משפטי (ס'
136 לנספח ב').
ה . גם לאחר מועד זה, כשהוא פועל לטענתו על פי עצה משפטית שקיבל, המשיך
הנקבל לכהן כרוקח אחראי בבית המרקחת באופן רצוף, אף שידע כי מינויו
לרוקח אחראי לא אושר, וזאת עד ליום 1.11.12 (למעט 7 ימים בהם התיר
המנכ"ל הפעלת בית המרקחת עד למציאת רוקח אחראי).
ו . הנקבל לא איפשר ביקורת למפקחות מטעם הרוקחת המחוזית בבית המרקחת
בתאריך 30.10.12 . סמכות הביקורת מ עוגנת בסעיף 46 לפקודת הרוקחים, וכך
גם הסמכות לתפיסת הסמים שבכספת ופנקסי הסמים מכוח האמור בסיפה : -
"רשאי הוא לאסור מכירתו של מצרך הנחשב מזיק לבריאות או מסוכן מבחינה
אחרת, או לתפסו, עד לסיום חקירה בידי המנהל או מטעמו..." משהוצגה
הסמכה כדין לפעול לפי סעיף 46 לפקודה, אין בעובדה שלמפקחות לא היתה
הסמכה לפי פקודת הסמים המסוכנים כפי שטען ב"כ הנקבל כל רלוונטיות. ( ס'
165, 164 לנספח ב').
ז . לא קיבלנו את טענת הנקבל כי ביעוץ המשפטי שקיבל יש כדי לפטור אותו
מאחריות להפרת הוראות הרוקחת המחוזית או מניעת הביקורת בבית המרקחת
וז את לאור העובדה כי עסקינן ברוקח האמון על הוראות החוק התקנות
והכללים המחייבים במקצוע הרוקחות . בנסיבות אלה מצאנו כי לא היה מקום
להסתמכות עיוורת על עצת עורך דינו. הנקבל עצם עיניו מהתמודדות עם
המשמעות של הוראות הרוקחת המחוזית, ומנכ"ל משרד הבריאות, עם
המשמעות של פקיעת תוקף אישור רוקח אחראי שניתן לו ואי אישורו, ועם
המשמעות של ביקורת בבית מרקחת על ידי רשות מוסמכת. הנקבל אמור לדעת,
על פי הכשרתו והידע הנדרש ממנו, כרוקח מורשה, על החובה החקוקה המעוגנת
בסעיף 26 לפקודת הסמים המסוכנים ולפיה רשאי המנהל, בכל עת סבירה
להיכ נס לחצריו של אדם שמותר לו להחזיק סמים מסוכנים, כדי לבדוק את
מלאי הסמים המסוכנים שבהחזקתו ואת הרשומות והפנקסים. החובה לאפשר
את הביקורת מעוגנת כאמור גם בסעיף 46 לפקודת הרוקחים.
ח . הנקבל לא פעל כרוקח סביר הנשמע להוראות הרשות הממונה והמפקחת על
פעולותיו אלא נשמע להוראות מעסיקו, שהוא במקרה אביו, שאינו רוקח, ולעצת
עורך דינו שפעל תחילה מטעם המעסיק ולאחר מכן מטעם הנקבל. בנסיבות אלה
לא ניתן לקבוע כי הנקבל פעל בתום לב, ו כי הסתמכותו על הייעוץ המשפטי
שקיבל הינה כנה וסבירה (ס' 187, 185 לנספח ב') .
49 . אין להקל ראש בחומרת מעשיו של הנקבל ובהתנהלותו מול הרשויות. רוקח אחראי הינו
שלוחו של משרד הבריאות בישום הוראות החוק, התקנות ושמירת בריאות הציבור.
מכאן גם הדרישה בחוק ובנוהל להתנהגות ללא רבב, ידע מעמיק בדיני הרוקחות וניסיון
מקצועי מוכח. הרוקח האחראי מרכז בידיו סמכויות רבות וייחודיו ת : הוא מופקד על
ניהול בית המרקחת בהתאם לדין ולנוהלי משרד הבריאות, רק הוא רשאי להזמין תרופות
לבית המרקחת מ ספקי תרופות מורשים , רק בידיו הסמכות לנהל את מלאי הסמים
המסוכנים בבית המרקחת ואת פנקסי המרשמים והסמים המסוכנים. במילוי תפקידו
כפוף הרוקח האחראי לרוקח המחוזי, המהווה את הסמכות המקצועית הממנה
והמפקחת. בנסיבות אלה התנהלותו של הנקבל תוך הפרות חוזרות ונשנות של הוראות
הרוקחת המחוזית, לאור פרק זמן של למעלה מחודש ימים, מהווה פגיעה קשה
בהתנהגות ההולמת המצופה מרוקח בכלל ורוקח אחראי בפרט.
50 . נטען בפנינו כי הנקבל פעל על פי יעוץ משפטי שקיבל. קבענו כי אין בכך כדי להוות פטור
מאחריותו למעשים שיוחסו לו בכתב הקובלנה. לטעמנו, אין בכך אף כדי לרכך את
הרושם הנוצר מהתנהגותו, התנהגות של התרסה גלויה וזלזול בוטה בהוראות הרוקחת
המחוזית לאורך זמן. כך למשל ענד הנקבל את התג "רוקח אחראי" ביום 30.10.12 ,
בידיעה שאינו רשאי לעשות כן, לצדו בבית המרקחת ,שירת את הלקוחות רוקח, שטרם
אושר כרוקח אחראי, ואף הוא ענד תג "רוקח אחראי". עוד מצאנו כי הנקבל נהג בזלזול
7
הגובל בעזות מצח ב מפקחות שהגיעו לערוך בדיקה בספרי המרשמים והסמים המסוכנים
ומנע את כניסתן לבית המרקחת לצורך עריכת הבדיקה , התנהלות שלא היה לה מקום,
אף אם פעל על פי יעוץ משפטי שקיבל .
51 . הנקבל בהתנהלותו חטא לתפקידו של רוקח בפרט ורוקח אחראי בכלל. לטעמנו, במקום
בו נוצרה מחלוקת, משפטית או עובדתית, מול הרוקחת המחוזית, לא היה מקום
להתנהלות המתריסה והכוחנית. גם בטענה שהעלה בפנינו ב"כ הנקבל לפיה הרוקחת
המחוזית "רדפה" את הנקבל, אין כדי להקהות את חומרת מעשיו. הרוקחת המחוזית
ביקשה לברר מידע שהגיע אליה לגבי תפקודו כרוקח אחראי במחוז אחר טרם אישורו
כרוקח אחר א י במחוזה. לשם כך נאספו ראיות בבית המרקחת ברמת חן ובבית המרקחת
במזכרת בתיה. כבר ביום 2.9.12 ולאחריו ביום 4.9.12 , ידע הנקבל על תהליך הבדיקה
בעניי נו וידע על סירובה של הרוקחת המחוזית למנותו לרוקח אחראי קבוע בבית
המרקחת, היה עליו לקבל את סמכותה ולא לשעות להוראות סותרות שקיבל.
52 . אל מול חומרת מעשיו של הנקבל מצאנו לציין לזכותו שתי טענות שעלו מטיעוני בא כוחו
האחת, שהתנהלותו המתוארת בכתב הקובלנה אינה אופיינית וחריגה, ואכן, לא
נרשמו תלונות כנגד הנקבל בשנים שקדמו להגשת הקובלנה, ושמענו על תפקודו התקין גם
מהרוקח המחוזי למחוז המרכז. גם במהלך השנים שחלפו מאז אירועי הקובלנה, כחמש
וחצי שנים, בהן תפקד כרוקח בבית המרקחת ברמ ת חן, לא התקבלה כל תלונה נגדו.
53 . טענה שניה ומרכזית שהובאה בפנינו על ידי בא כוחו וראויה להישקל לזכותו של הנקבל
הינה טענת עינוי הדין. בסמוך לאירועים המתוארים בקובלנה התקבלה ביום 6.2.13
החלטת מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' גמזו, לפיה הנקבל לא יוכל לשמש רוקח אחראי ,
אולם יוכל לבקש אישור רוקח אחראי לאחר שעבד 24 חודשים תחת רוקח אחראי אחר
והציג חוות דעת חיובית מאותו רוקח (החלטת המנכ"ל נ/ 1 ). תקופה זו הסתיימה ב 6.2.15 ,
לפני כשלוש שנים. הנקבל היה מנוע לבקש אישור רוקח אחראי בשל ההליך המשמעתי
התלוי ועומד נגדו. לטענת ב"כ הנקב ל כל אמצעי משמעת שיינקט כיום כנגד הנקבל יהיה
תוספת בלתי מידתית לאותה מגבלה שהוטלה על ידי המנכ"ל ובשל התמשכות ההליכים
התארכה בשלוש שנים נוספות. ב"כ הנקבל ביקש מחברי הועדה שלא להמליץ על אמצעי
משמעת כלל.
54 . ניהול הדיונים בפני הועדה ארך למעלה משנתיים. בפני הוע דה עלו טענות משפטיות
ועובדתיות רבות מצד ההגנה, כולן כבדות משקל וראויות, חלקן אף התקבלו, ובמסגרת
טענת הגנה מן הצדק בוטל חלק מכתב הקובלנה (נספח א' להמלצה זו). לטענות אלה
ניתנו החלטות ביניים מפורטות ומנומקות. בנוסף, לועדה הוגשה כמות חריגה של
מסמכים כראיות מטעם הצדדים, ונשמעו עדים, ש חלקם הוחזרו לדוכן העדים לבירור
שאלות עובדתיות. לאחר סיום שמיעת הראיות ביקש ב"כ הנקבל להביא בפני הועדה
ראיות נוספות ובקשתו התקבלה. גם לאחר שניתנה החלטת הביניים (נספח ב') עלתה
בפנינו טענה מש פטית ראויה הנוגעת לסמכותה של הועדה. מנינו כל זאת ללמדנו על היקף
חריג של טענות משפטיות וראיות.
55 . למרות האמור לעיל, איננו מתעלמים מהעובדה שהמלצת הועדה והחלטת הביניים לגבי
האירועים (נספח ב' להמלצה זו) התעכבו לפרק זמן של כמעט שנתיים, וזאת לאחר סיום
ההליכים בתיק . אין לנו ספק שעיכוב זה, תרם לעינוי הדין של הנקבל מעבר למתבקש
והדרוש בניהול הליכים משמעתיים, וראוי להישקל כנסיבה מקלה לזכותו של הנקבל אל
מול חומרת המעשים.
56 . בעניין זה טען בפנינו ב"כ הנקבל כי אף שהועדה מצאה כי הרחקתו של הנקבל מתפקיד
רוקח אחראי למשך שנתיים ל א באה במקום ההליך המשמעתי ולא היוותה סיכון כפול,
התוצאה המצטברת בפועל היא כי במשך למעלה מחמש שנים עוכב קידומו לתפקיד רוקח
אחראי, בשל אותה מערכת עובדתית.
8
57 . שקלנו את הנסיבות לקולה בכובד ראש, ולא ניתן להתעלם מעינוי הדין שעבר הנקבל בעת
ההמלצה לאמצעי המשמעת ההולם. יחד עם זאת לא נוכל לקבל את עמדתו של ב"כ
הנקבל שלא להמליץ כלל על נקיטת אמצעי משמעת. התנהלותו של הנקבל לאורך זמן
ובהפרות חוזרות ונשנות של הוראות הרוקחת המחוזית, שהפעילה סמכותה כדין, הינה
חמורה, ובנסיבות אחרות היינו ממליצים על אמצעי משמעת משמעות יים יותר עד כדי
התליית רישיונו של הנקבל לתקופה של מס' שנים. כאמור לעיל, מצאנו כי עינוי הדין
שעבר הנקבל ראוי להיזקף לזכותו אל מול חומרת המעשים וריבויים.
58 . בנסיבות אלה מצאנו לנכון להמליץ על אמצעי משמעת של התליית רישיון הרוקח של
הנקבל לתקופה של ששה חודשים.
_________________ __________________ ____________________
מגר' ישראל פארן מגר' יונתן נלסון זמירה גולדנר, עו"ד
יו"ר הועדה חבר ועדה חברת ועדה
9